הצגת המקור של הדף "מחנה הריכוז פוסולי"

{{מחנה ריכוז
|שם=מחנה הריכוז פוסולי
|תמונה=[[File:Panoramica del Campo di Fossoli.gif|250px]]
|כיתוב=המחנה, 1944-1942
|סוג=מחנה ריכוז, מחנה מעבר
|שם בשפת המקור=Campo di Fossoli
|מדינה=איטליה
|מחוז=[[אמיליה-רומאניה]]
|שמות אחרים=
|מחנות נלווים=
|תאריך הקמה=מאי 1942
|תאריך סגירה=אוגוסט 1944
|תאריך שחרור=
|מפקדי המחנה=
|צבא משחרר=
|מספר אסירים בשיא=
|השתייכות האסירים=יהודים, איטלקים
|מספר הנספים=
|מספר תאי גזים=
|מספר קרמטוריומים=
|שימור היסטורי=
}}
[[קובץ:WW2-Holocaust-Europe-he.png|ממוזער|250px|שמאל|מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה <small>(לחצו להגדלה)</small>]]
{{מפת מיקום|מדינה=איטליה|מפה נוספת=אמיליה-רומאניה|שם=פוסולי|אורך=10.883333|רוחב=44.816667|מפורט=כן|כותרת=כן|סוג=עיר|כיוון כתב=ימינה|כיוון כתב נוסף=ימינה}}
'''מחנה הריכוז פוסולי''' ([[איטלקית]] '''Campo di Fossoli''') הוקם בכפר פוסולי בשטח השיפוט של העיר [[קארפי]] שבמחוז [[אמיליה-רומאניה]] שב[[איטליה]]. תחילה, במאי 1942, היה מחנה ל[[שבויי מלחמה]], בדצמבר 1943 היה ל[[מחנה ריכוז]] ליהודים והחל ממאי 1944 הגיעו אליו גם מתנגדים פוליטיים. באוגוסט 1944 המחנה נסגר, כאשר הצבא הגרמני נסוג מאיטליה. עברו דרכו 5,000 אסירים, בהם כ-2,500 יהודים (36% מיהודי איטליה שנספו ב[[השואה|שואה]]), שנשלחו בחמש שיירות ל[[אושוויץ]], מתוך השמונה שבוצעו. המחנה נמצא קרוב לצומת הרכבות בעיר [[מודנה]], סמוך לעיירה קארפי. לאחר המלחמה שימש המחנה כ[[בית סוהר]].

==המחנה במהלך המלחמה==
[[קובץ:Pianta del Campo di Fossoli.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפת המחנה]]
האסירים במחנה פוסולי חיו באוטונומיה. שומרי המחנה היו ברוב התקופה [[איטלקים]]. לאחר הכיבוש הגרמני של איטליה, ניהול המחנה עבר לידי ה[[אס אס]]. עם זאת נשמרה המסגרת העצמאית של המחנה. מעטים היו המקרים בהם הוצאו להורג אסירים במחנה. ניתן היה לשלוח מכתבים למחנה לפי הכתובת המקורית של המחנה: "מחנה השבויים 73" קארפי. עם זאת במשלוח המכתבים הונהגה זהירות על מנת לא לחשוף את כתובות היהודים שהצליחו להימלט, וכך חלק מן המכתבים הגיעו ליעדם רק אחרי המלחמה. [[כומר]] מהעיירה קארפי הסמוכה ביקר במחנה באופן שוטף והביא את הדואר, כולל חבילות, ונטל מכתבים חזרה.

אסירי המחנה לא נדרשו לעבוד, אלה רק בעבודת המטבח והניקיון. במחנה היו [[בית ספר]] ו[[בית כנסת]] והתפילות בבית הכנסת היו מוקד חשוב לציבור היהודי, אשר חלקו היה רחוק מהדת. בשבתות נהגו לעשות "[[מי שברך]]" לבני המשפחות שנותרו מחוץ למחנה והתפללו לשלומם. אסירי המחנה נזקקו לממון על מנת להשלים את מזונם, לרכוש בגדים ושאר חפצים. הדואר שעמד לרשות האסירים שימש להעברת הכספים למחנה.

מאמץ רב הושקע במכתבים על מנת לבקש מקרובי המשפחה לא לבוא לביקורים. אלה שבאו, עקב געגועים, נאסרו מיד והצטרפו לאסירי המחנה. היו שבחרו בדרך זו בדעה צלולה.

על מידת העצמאות תעיד העובדה כי אישה יהודייה שנפטרה במחנה בשל מחלה הובאה לקבורה ב[[בית קברות|בית הקברות]] היהודי בעיר הסמוכה. וכך נכתב מפוסולי: "זכתה לכך שנעשו לה טקסי-הלוויה-וקבורה. ועשו בשבילה כל מה שניתן. הבאנו אותה ל-Carpi. בשבת נאמרה תפילת "אשכבה". נאמר "קדיש" בכול ערב. יש כאן רבנים."

הסופר [[פרימו לוי]] מתאר בספרו "[[הזהו אדם]]" את המחנה:
{{ציטוט|תוכן=זה היה מחנה ריכוז גדול, שנועד לקלוט שבויי מלחמה אנגליים ואמריקאיים אך קלט גם אנשים שלא היו רצויים לממשלת הרפובליקה הפשיסטית [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]] שעתה זה נוסדה.

הגעתי למחנה (פוסולי) בסוף ינואר 1944, היו משפחות יהודיות שלמות שנפלו לידי הנאצים או הפשיסטים משום שלא נשמרו על נפשם או משום שמישהו הלשין עליהן. אך היו גם כאלה שהסגירו עצמם מתוך יאוש, מאסו בחיי חיה נרדפת או שלא רצו להפרד מבני משפחתם שנתפסו קודם לכם. היו גם כאלה שהגיעו משום שהגיעו לפת לחם.}}

==הגירוש לגרמניה==
[[קובץ:The way from the camp to railstation.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הדרך בין המחנה לבין תחנת הרכבת לפוסולי]]
[[קובץ:Lettera da berner pass at the way to Auschwitz concentration camp.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גלויה שנזרקה במעבר ברנינו מהרכבת של פרימו לוי]]
אסירי המחנה נשלחו לשלושה מחנות בגרמניה: היהודים למחנה הריכוז [[אושוויץ]], הלא-יהודים הופרדו: הגברים ל[[בוכנוואלד|מחנה הריכוז בוכנוואלד]], והנשים למחנה הנשים [[ראוונסבריק]]. המגורשים נשלחו לגרמניה ב[[רכבת|רכבות]] משא דרך [[מעבר ברנירו]] (Passo del Brennero).

להלן פרטים על אחת השיירות כפי שהופיעו ברישומים{{הערה|1=לפי ספר הזיכרון של ד"ר ליליאן פיצ'וטה פרג'יון}}:
# משלוח 08 יצא ממחנה פוסולי ביום 22 בפברואר 1944 הגיע לאושוויץ ביום 26 בפברואר 1944 
# סימול המשלוח היה: RSHA.
# מספר הרישום על היד: גברים: 174471-174565 ונשים: 75669-75697
# מספר האנשים במשלוח 489: הושמדו 466 ונותרו בחיים 23, בהם הסופר היהודי-איטלקי [[פרימו לוי]]{{הערה|1=קיים הבדל בין מספר המגורשים המופיע במסמך הרשמי לבין הציטוט מטה מפי פרימו לוי}}

הסופר [[פרימו לוי]] מתאר בספרו "[[הזהו אדם]]" את המשלוח לאושוויץ:
{{ציטוט|תוכן=

ב-20 פברואר הודיעו לנו להיכון לנסיעה של 5 עד 10 ימים. על כולם היה להצטרף לנסיעה, גם הקשישים והחולים. יצאנו ליעד לא נודע. ידענו מה הפירוש של "להתכונן לנסיעה". מסורת היא לנהוג בנידונים למוות בטקסיות חגיגית. מעניקים לו להתבודד, מעניקים לו נחמה וסעד רוחני. שלא יחוש בשנאה או בשרירות לב - אלא בכורח הנסיבות - שיחוש שעם מתן העונש מחלו לו על מעשיו הרעים.

...

כל אחד נפרד מן החיים על פי דרכו. אחדים התפללו, אחרים שתו לשכרה ואחרים הקהו את חושיהם בתאוות בשרים. האימהות לא עצמו עין. במסירות הכינו את המזון לדרך, רחצו את הילדים, הכינו את המזוודות. ... האם אף אתם לא הייתם נוהגים כך, אילו ידעתם שמחר ימיתו אתכם עם ילדיכם יחדיו? האם לא הייתם נותנים להם היום לאכול?

הבוקר הגיע, כאלו השמש הייתה בעלת  הברית של צוררנו הנחושים בדעתם להשמידנו. הגרמני שאל Wieviel Stuck (כמה חתיכות) - התשובה  הייתה 650 "פריטים". בתחנת הרכבת בקארפי קבלנו מכות ראשונות ועלינו על 12 קרונות. היינו 45 איש בקרון: נשים, גברים וילדים לחוצים ללא רחמים כמו סרדינים.
|מקור=[[פרימו לוי]], '''[[הזהו אדם]]''', מ[[איטלקית]]: יצחק גרטי, [[עם עובד]], 1993}}

==לאחר המלחמה==
לאחר המלחמה שימש המחנה כ[[בית סוהר]]{{הערה|{{דבר||התנגשות במחנה|19470414|7}}}}, בו נכלאו אנשים שהבריחו את הגבול יחד עם פושעים אחרים, בהם נאצים. באוגוסט 1946 פתחו יהודים במחנה ב[[שביתת רעב]] בדרישה לשחרורם{{הערה|{{המשקיף||שביתת רעב במחנה באיטליה|19460814|8}}}}{{הערה|{{הבוקר||שביתת הרעב של ה-32 בפוסולי|19460902|22}}}}.

==האתר היום==
[[קובץ:Fossoli.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המחנה היום]]
בעיר קארפי מצוי [[מוזיאון לזכר המגורשים על רקע גזעי או פוליטי]] המהווה אתר זיכרון הקשור למחנה. היו ניסיונות להקים במחנה עצמו מוסדות, כולל להנצחת השואה, אך הוא נותר בשממונו ומנציח את המצב שהיה קיים בשנת 1944.

במחנה הנטוש נשארו הקירות של המבנים ותשתית הבניינים. בשנת [[1984]] התקבל חוק מיוחד אשר קבע ששטח המחנה ימסר [[חינם]] לבעלות עיריית קארפי, אחרי שבשנת 1973 נפתח בקארפי המוזיאון לזכר המגורשים על רקע גזעי או פוליטי. בשנת 1996 הטיפול בהנצחה עבר לידי "מורשת פוסולי" (Fondazione Fossoli). בשנת 1998 הארגון זכה להכרה רשמית. הארגון ערך טקסי זיכרון ביום הזיכרון לשואה המקובל באיטליה 26 -28 בינואר, המועד בו היה גירוש [[יהדות רומא]].

האתר אינו ערוך לביקורים. יחד עם זאת, "מורשת פוסולי" פתחה את חלקו לקהל במועדים קבועים מראש.

==מראות המחנה==
<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">
תמונה:Campo di transito di Fossoli 4.jpg|
תמונה:Campo di transito di Fossoli 5.jpg|
תמונה:Campo di transito di Fossoli 6.jpg|
</gallery>
[[קובץ:Panoramica del Campo di Fossoli.gif|מרכז|ממוזער|700px|תמונת המחנה]]

== לקריאה נוספת ==
* מרים אניסימוב, '''פרימו לוי - טרגדיה של אופטימיסט''', [[זמורה ביתן]], 2007, פרק 5 - מן ההרים אל פוסולי די קארפי.
<div style="direction: ltr;">
* IL LIBRO DELLA MEMORIA Gli ebrei deportati dall' Italia (1943-1945) ricerca di Liliana Picciotto Fargion, Edizione Gruppo Ugo Mursia Editore.
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Campo di transito (Fossoli)|שם ויקישיתוף=מחנה הריכוז פוסולי}}
* {{אתר רשמי}}
* [https://web.archive.org/web/20100310211334/http://www.fondazionefossoli.org/home.htm אתר מורשת פוסולי]
* {{על המשמר||מועדי זכרון למחתרת האיטלקית|19551219|32}}
* [https://www.yadvashem.org/he/research/yv-studies/back-issues/42-1.html תקציר ומקור למחקר על מחנה פוסולי], באתר [[יד ושם]]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007302894005171|פוסולי (מחנה ריכוז)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מחנות ריכוז והשמדה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:איטליה במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:השואה: מחנות ריכוז|פוסולי]]
[[קטגוריה:שואת יהודי איטליה]]
[[קטגוריה:אמיליה-רומאניה]]
[[קטגוריה:מחנות ריכוז באיטליה]]
[[קטגוריה:הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]]