הצגת המקור של הדף "מחוזות ישראל"

{{להשלים|כל הערך=כן|חסרה התייחסות למשמעויות המעשיות (המעטות) של החלוקה המחוזית|נושא=ישראל}}{{מפת איתור מחוזות}}
מדינת [[ישראל]], באמצעות [[משרד הפנים]], פועלת בחלוקה ל[[מחוז]]ות מנהליים, בכל אחד מהמחוזות קיימים משרדי [[בית משפט]] מחוזי ומוסדות נוספים. החלוקה למחוזות מתפרסמת ב[[ילקוט הפרסומים]] כ[[צו]] ממשלתי – "הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאור גבולותיהם" ועוברת תיקונים מפעם לפעם. הסמכות לקביעת מחוזות ניתנה לממשלה בסעיף 3 ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], תש"ח–1948.

ישראל מחולקת לשישה מחוזות: [[מחוז הצפון]], [[מחוז חיפה]], [[מחוז תל אביב]], [[מחוז המרכז]], [[מחוז ירושלים]] ו[[מחוז הדרום]],{{הערה|{{סחפ|הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאורי גבולותיהם}}|שם=הודעה}} ולצדם קיימת במשרד הפנים [[מחוז יהודה ושומרון|מחלקה נפרדת אשר אחראית על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון]]. זו החלוקה הראשית, ולפיה נוהגת גם מערכת המשפט ועל פיה מוצגת ה[[סטטיסטיקה]] הרשמית של ה[[למ"ס]]. עם זאת, למשרדי ממשלה ולגופים שלטוניים שונים יש חלוקות שונות.

==החלוקה למחוזות==
ששת מחוזות המדינה נחלקים לשלושה מחוזות עירוניים: [[מחוז ירושלים|ירושלים]], [[מחוז תל אביב|תל אביב]] ו[[מחוז חיפה|חיפה]]; שלושה מחוזות מרחביים: [[מחוז הצפון|הצפון]], [[מחוז המרכז|המרכז]], [[מחוז הדרום|הדרום]]. המחוזות מתחלקים בתורם לחמש-עשרה [[נפה (פרובינציה)|נפות]].{{הערה|שם=הודעה}}

{| class="wikitable"
|- bgcolor=#CCCCFF
!מספר
!מחוז
!בירה
!נפות
!מספר תושבים{{הערה|1=הנתונים נכונים ל־[[2022]].}}
!שטח (בקילומטר רבוע)
|-align="center"
| 1
| '''[[מחוז ירושלים]]'''
| [[ירושלים]]
| [[נפת ירושלים]]
| 1,208,800
|653
|-align="center"
| 2
| '''[[מחוז הצפון]]'''
| [[נצרת]]
| [[נפת רמת הגולן]], [[נפת צפת]], [[נפת עכו]], [[נפת כנרת]], [[נפת יזרעאל]]
| 1,513,300
|4,473
|-align="center"
|3
| '''[[מחוז חיפה]]'''
| [[חיפה]]
| [[נפת חיפה]], [[נפת חדרה]]
| 1,098,200
|864
|-align="center"
| 4
|'''[[מחוז המרכז]]'''
| [[רמלה]]
| [[נפת רמלה]], [[נפת השרון]], [[נפת פתח תקווה]], [[נפת רחובות]]
| 2,233,500
|1,293
|-align="center"
| 5
| '''[[מחוז תל אביב]]'''
| [[תל אביב-יפו]]
| [[נפת תל אביב-יפו]]
| 1,480,400
|176
|-align="center"
|6
| '''[[מחוז הדרום]]'''
| [[באר שבע]]
|  [[נפת אשקלון]], [[נפת באר שבע]]
| 1,330,600
|14,185
|}

=="מחוז יהודה ושומרון"==
עקב התמשכות [[השלטון הישראלי ביהודה ושומרון]] והתיישבות של אזרחים ישראלים רבים ב[[יהודה ושומרון|אזור זה]], נוצרו עם השנים צרכים מנהליים בשטחים אלו. היות שישראל לא [[סיפוח|סיפחה]] את השטח, וה[[ריבון]] בו הוא עדיין [[אלוף פיקוד מרכז]], לא ניתן היה ליצור באופן רשמי מחוז שביעי, וכל גוף ממשלתי יצר פתרונות עצמאיים. לדוגמה: ב[[משרד הפנים]] נוצר מִנהל בשם "ממונה על היישובים היהודיים ביהודה ושומרון",{{הערה|[http://moin.gov.il/About/Officials/Pages/Manager-Page-39.aspx תיאור בעלי התפקידים באתר המשרד]}} או "מנהל אגף יישובים ישראלים ביו"ש",{{הערה|[http://moin.gov.il/About/Organizational-Structure/Documents/מבנה%20המשרד%202017.pdf תרשים המבנה הארגוני באתר המשרד]}} אשר מכונה לעיתים גם "[[מחוז יהודה ושומרון]]"; ב[[משטרת ישראל]] נוצר "[[מחוז יהודה ושומרון (משטרה)|מחוז ש"י]]" אשר מכיל גם את יהודה ושומרון; וכדומה. גופים אחרים, כמו [[רשות העתיקות]], [[ועדת הבחירות המרכזית]] ועוד, נמנעו מיצירת מחוז ייחודי ליהודה ושומרון, וחילקו את השטח בין מחוזות קיימים.{{הערה|ראו למשל את החלוקה [https://www.antiquities.org.il/phones_heb.aspx ברשות העתיקות] וב[https://bechirot22.bechirot.gov.il/election/Committees/Pages/RegionalElectionCommittees.aspx וועדת הבחירות המרכזית]}}

==בתקופת המנדט הבריטי==
[[קובץ:Mandatory Palestine Administrative Map Hebrew corrected.png|250px|ממוזער|החלוקה המנהלית הבריטית למחוזות ונפות, 1945]]
בתקופת [[המנדט הבריטי]] בארץ ישראל, הארץ חולקה למחוזות באופן שהשתנה מספר פעמים. החלוקה האחרונה שנערכה בשנת [[1945]] קבעה שישה [[מחוז]]ות:
{|
|-
|width="33%" valign="top"|
*'''[[מחוז הגליל]]'''
**[[נפת צפת (המנדט)|נפת צפת]]
**[[נפת עכו (המנדט)|נפת עכו]]
**[[נפת טבריה]]
**[[נפת נצרת]]
**[[נפת ביסאן]] (בית שאן)
* '''[[מחוז חיפה (המנדט)|מחוז חיפה]]'''
**[[נפת חיפה (המנדט)|נפת חיפה]]
|width="33%" valign="top"|
*'''[[מחוז שומרון]]'''
**[[נפת ג'נין (המנדט)|נפת ג'נין]]
**[[נפת טולכרם (המנדט)|נפת טולכרם]]
**[[נפת שכם (המנדט)|נפת שכם]]
*'''[[מחוז לוד]]'''
**[[נפת יפו]]
**[[נפת רמלה (המנדט)|נפת רמלה]]
|width="33%" valign="top"|
*'''[[מחוז ירושלים (המנדט)|מחוז ירושלים]]'''
**[[נפת ירושלים (המנדט)|נפת ירושלים]]
**[[נפת רמאללה]]
**[[נפת חברון (המנדט)|נפת חברון]]
*'''[[מחוז עזה]]'''
**[[נפת עזה (המנדט)|נפת עזה]]
**[[נפת באר שבע (המנדט)|נפת באר שבע]]
|
|}

== היסטוריה ==
במרץ 1953 החליטה [[ממשלת ישראל הרביעית]] על קביעת מחוזות ישראל. נקבעו שישה מחוזות, בהם שלושה מחוזות בתחומי המטרופולינים של חיפה, ירושלים ותל אביב, ושולשה מרחביים בעלי שטחים נרחבים יותר. לקביעה צורפו שתי הוראות: זהות בין גבולות מנליים ואזורי הפיקודים הצבאיים, והמינעות מחציית גבולות ה[[שלטון מקומי בישראל|רשות המקומיות]] הקיימות על ידי גבולות נפה ומחוז.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אליעזר ברוצקוס|שם=קביעת הגבולות של מחוזות ונפות אדמיניסטרטיביים בשנים הראשונות של המדינה|כתב עת=אפיקים בגיאוגרפיה|כרך=23/24|שנת הוצאה=1988|עמ=73–88|JSTOR=23698514}}|שם=אליבר}}

באפריל 1957 בוצעו שינויי גבול קטנים בגבולות המחוזות, בין היתר עקב החלטתו של ה[[רמטכ"ל]] [[משה דיין]] לשנות את מפות הפיקודים השונים שגרמה לניתוק הקשר בין גבולות המחוזות לגבולות הפיקודים. שינוי נוסף בוצע ב־1959, כאשר אזור [[אשדוד]] הועבר מנפת רחובות שבמחוז מרכז לנפת אשקלון שבמחוז דרום.{{הערה|שם=אליבר}}

==ראו גם==
* [[דמוגרפיה של ישראל]]
* [[נפות ישראל]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חלוקה מנהלית של מדינות אסיה}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ישראל: מחוזות|*]]
[[קטגוריה:שלטון מקומי בישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: חלוקה מנהלית]]
[[קטגוריה:רמת החלוקה המנהלית הראשונה לפי מדינה|ישראל]]