הצגת המקור של הדף "מועצת גדולי התורה"

{{פירוש נוסף|נוכחי=גוף הרבני בעל הסמכות העליונה בתנועות אגודת ישראל ודגל התורה|אחר=גוף הרבני בעל הסמכות העליונה בתנועת ש"ס|ראו=[[מועצת חכמי התורה]]}}

[[קובץ:גדולי ישראל בנובוטל חינוך עצמאי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. [[ה'תשס"ט]]]]
[[קובץ:Moetzes Agudas Yisroel meeting 5773.jpg|ממוזער|250px|ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. [[ה'תשע"ג]]]]
'''מועצת גדולי התורה''' היא מועצת [[רב]]נים המהווה את ה[[סמכות]] ה[[דת]]ית העליונה בתנועת [[אגודת ישראל]]. לאחר התפצלות תנועת [[דגל התורה]] מאגודת ישראל, הקימה התנועה החדשה מועצת גדולי תורה נוספת, שהיא הסמכות הרוחנית העליונה בתנועה זו.

==תולדות המועצה==
===הקמת המועצה===
מועצת גדולי התורה הוקמה בעקבות הקמתה של אגודת ישראל, ב[[קטוביץ]] בשנת [[תרע"ב]] ([[1912]]){{הערה|{{הצפירה||האסיפה הכללית של ועד אגודת ישראל|19121029|12}}}}. הוחלט אז שתוקמנה לתנועה שתי מועצות: מועצת בעלי בתים ומועצת רבנים{{הערה|{{מוריה||אספת אגודת ישראל בקטוביץ|19120614|3}}}} שבה יהיו חברים גדולי התורה בעולם{{הערה|שם=רייכל66|{{היברובוקס|אשר רייכל|אגרות רבי יצחק אייזיק הלוי|21791|מוסד הרב קוק, עמ' 66|עמוד דיגיטלי=73}}}}. באותו מעמד התמנתה מועצה זמנית של רבנים{{הערה|שם=מוריה18}}. מבחינת סמכויות המועצה הוצעו הצעות בסגנון: "כל שאלה העומדת ושתעמוד על הפרק תיפתר אך ורק על פי חוות דעת מועצת גדולי התורה"{{הערה|{{מוריה||בארצנו - אספת אגודת ישראל|19121216|17}}}} ו"היא תהיה המנהלת הרוחנית אשר תעמוד בראש אגודת ישראל. דעת הוועד הזה תהיה מכרעת כשעלינו למדוד את הפעולות המעשיות באמת המידה של התורה ולהתוות להן דרך"{{הערה|שם=רבינוביץ1913|{{המודיע|אליהו עקיבא רבינוביץ'|מה חפצה אגודת ישראל?|19130214|7}}}}. ב[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה]] בווינה בשנת [[תרפ"ג]] ([[1923]]) אושרו חברים קבועים במועצה{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12084&st=&pgnum=4 קובץ הפרדס שנה י"א גיליון ו'], באתר [[היברובוקס]]}}. באותו מעמד הכריז [[יצחק ברויאר]] בשם הוועד הפועל של אגודת ישראל שמועצת גדולי התורה עומדת "מעל לכנסייה הגדולה בכל השאלות החשובות"{{הערה|יוסף פונד, פירוד או השתתפות, אגודת ישראל מול הציונות ומדינת ישראל, הוצאת מאגנס, ירושלים תשנ"ט, עמ' 69}}.

====דרכי בחירה====
לקראת הוועידה המתוכננת ב[[באד הומבורג]] באוגוסט 1914, שלא יצאה אל הפועל בגלל פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], פנתה הוועדה המארגנת אל רבנים ברחבי העולם היהודי בבקשה שיצביעו על [[גדול הדור|גדולי הדור]] "היותר מצוינים בתורה ובחכמה" ממדינתם הראויים להיות חברים במועצה{{הערה|שם=המודיע1914|{{המודיע||אגדת ישראל|19140717|5}}}}.

דרך בחירה אחרת שהייתה יותר רווחת הייתה שהחברים במועצה צירפו אליה חברים חדשים.

====שם המועצה====
בקטוביץ טרם הוחלט על שם למועצת הרבנים, והרב [[יצחק אייזיק הלוי]] התנגד בשנת 1913 להצעת הרב [[שלמה זלמן ברויאר|שלמה ברויאר]]: "ועד גדולי הרבנים"{{הערה|שם=רייכל66}}. לקראת הוועידה ב[[באד הומבורג]] ב-1914 השתמשה הוועדה המארגנת בשם "מועצת חכמי התורה"{{הערה|שם=המודיע1914}}. היה גם שימוש בשם "מועצת [[גדולי ישראל]]"{{הערה|שם=רבינוביץ1913}}. עם זאת, השם "מועצת גדולי התורה" כבר תפס אחיזה בדיונים מסוף שנת 1912{{הערה|{{המודיע||פרטיכל|19121108|1}}}}.

===עמדת המועצה לגבי תוכנית החלוקה ורעיון הקמת המדינה===
אחת ההחלטות החשובות והידועות של מועצת גדולי התורה התקבלה במהלך [[הכנסייה הגדולה]] השלישית שהתקיימה ב[[מריאנסקה לאזנייה|מרינבד]] שב[[צ'כוסלובקיה]] בשנת [[תרצ"ז]] ([[1937]]), כאשר חברי המועצה החליטו לדחות את תוכנית [[ועדת פיל]] לחלוקת [[ארץ ישראל]] בכתבם: {{ציטוטון|ארצנו הקדושה נתונה לנו מאדון העולם בשבועה וברית עולם... הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה, נתונה לעם ישראל עַם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות קודש הנתונה לנו על ידי הקב"ה בגבולותיה, אין בו ממש}}{{הערה|[[מנחם רהט]], [http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9141 דעה:שלוש בנובמבר], אתר ערוץ 7}}{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=16269 מגרוסוורדיין ועד אמסטרדם • ראיון היסטורי], 11 באפריל 2010, בחדרי חרדים}}.

מאידך, לגבי השאלה העקרונית של הקמת מדינה יהודית, הוכרז לאחר פולמוס ארוך, כי הכנסייה הגדולה ומועצת גדולי התורה אינם דוחים את רעיון הקמת מדינה יהודית, בתנאי שתקום על פי חוקת התורה ותתנהל לפי שלטון התורה{{הערה|{{הצופה||מועצת גדולי התורה והכנסיה הגדולה אינן דוחות את האפשרות של הקמת מדינה יהודית|19370830|2}}{{ש}}{{הצופה||להחלטות הכנסיה בדבר המדינה היהודית|19370830|23}}{{ש}}{{היברובוקס||החלטות מועצת גדולי התורה ע"ד חלוקת הארץ|12084|[[הפרדס]] שנה י"א חוברת ו', אלול תרצ"ז|עמוד דיגיטלי=9}}}}. ההחלטה התקבלה בתמיכת כל האדמו"רים וכן הרבנים [[זלמן סורוצקין|סורוצקין]], [[יוסף שלמה כהנמן|כהנמן]], [[אברהם יצחק בלוך|בלוך]], [[יהודה לייב צירלסון|צירלסון]], [[אהרן לוין|לוין]] ועוד. לעומת זאת היו רבנים בעיקר מליטא וצ'כוסלובקיה וביניהם הרבנים [[אלחנן וסרמן|וסרמן]], [[אהרן קוטלר|קוטלר]] ו[[מרדכי רוטנברג (אנטוורפן)|רוטנברג]]{{הערה|{{היברובוקס||הפרדס שנה י"א חוברת ז'|12085|תשרי תרצ"ח|עמוד דיגיטלי=10}}}} שטענו כי אסור להקים מדינה יהודית לפני [[ביאת המשיח]].

===בישראל===
בעבר שימשה המועצה כסמכות העליונה של מפלגת אגודת ישראל. החלטות המועצה התקבלו על פי רוב, וסדר היום נקבע על ידי יושב-הראש ומזכיר המועצה. המועצה קבעה את זהות [[חבר הכנסת|חברי הכנסת]] של המפלגה ומינויים פוליטיים נוספים, ונדרשה להחלטות באשר לנושאים הנוגעים לסדר היום הציבורי וה[[חרדים|חרדי]] בישראל. המועצה הובילה בשנות ה-50 קו של התנגדות לשותפות בממשלה והתנגדות לשותפות עם המפלגות הדתיות לאומיות, והצליחה לכפות את דעתה בנושא{{הערה|{{דבר||מחלקים את עור הדב|19590116|203}}}}. לקראת הבחירות בשנת 1965 הרב [[זלמן סורוצקין]] הוביל קו מתבדל יותר, שמנע ריצה משותפת עם [[פועלי אגודת ישראל]], כנגד עמדת [[ישראל אלתר|הרבי מגור]], והרב [[יחזקאל סרנא]] שדרשו ריצה משותפת{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|חולין של בחירות|19650908|21}}; {{מעריב||המשך|19650908|115}}}}.

בראש מועצת גדולי התורה עמד הרב [[איסר זלמן מלצר]] ולאחר מכן הרב [[זלמן סורוצקין]]. לאחר פטירתו של הרב סורוצקין נבחר לתפקיד הרב [[משה יחיאל הלוי אפשטיין]] (הרבי מ[[חסידות אוז'רוב|אוז'רוב]]){{הערה|{{מעריב||הרב אפשטיין נבחר ליו"ר מועצת גדולי התורה|19671016|68}}}}. עם זאת, החברים הדומיננטיים בה היו הרבי [[ישראל אלתר]] מגור ו[[הרב שך]]{{הערה|{{מעריב||מועצת גדולי התורה תפסוק בעניין חזית של פלגי אג"י בבחירות|19690723|61}}}}. מחלה שפקדה את הרבי מגור צמצמה עוד יותר את פעילות המועצה{{הערה|{{מעריב|יהושע ביצור|צמרת אגו"י נוטה למנות הנהגה קולקטיבית|19710813|67}}}}. לאחר [[המהפך]] והצטרפות אגודת ישראל לקואליציה, ניהלה מועצת גדולי התורה ישיבות תכופות שבהן עקבו אחר קיום ההסכם הקואליציוני{{הערה|{{מעריב|אברהם תירוש|מועצת גדולי התורה תובעת מלוא ההסכם הקואליציוני|19780222|40}}{{ש}}{{מעריב|אברהם תירוש|גדולי התורה "סותמים פיות משטינים ומקטרגים"|19790511|44}}{{ש}}{{מעריב|יהושע ביצור ואברהם תירוש|גדולי התורה נתנו ארכה של חודש|19790709|37}}}}. באותה תקופה הובילו את המועצה האדמו"ר החדש מגור – הרב [[שמחה בונים אלתר]] ו[[הרב שך]]. הרבי מגור שימש כיו"ר המועצה עד שחלה בשנת תשמ"ה, אז נתמנה לצדו כנשיא המועצה האדמו"ר מוויזניץ הרב [[משה יהושע הגר]], עד לפטירתו ב[[ה'תשע"ב]]. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] התגלע קרע בין חסידים וליטאים במועצה ופעילותה הצטמצמה מאוד.

בשנת [[תשמ"ט]] ([[1988]]), עם התפלגותה של [[אגודת ישראל]] והקמת מפלגת [[דגל התורה]] על ידי הפלג ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]], הוקמה מועצת גדולי תורה מקבילה, של מפלגת דגל התורה. באותה תקופה התרעננה גם פעילות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

בשנים שקודם הפיצול התנהלו במועצה דיונים בעיקר בין קבוצת האדמורי"ם בהנהגת האדמו"ר מגור לבין קבוצת ראשי הישיבות הליטאיים בהנהגת הרב שך, והכרעות המועצה התקבלו בדיונים בין הרבי מגור לרב שך{{הערה|אריה דיין, '''המעיין המתגבר: סיפורה של תנועת ש"ס''', עמוד 43}}. לאחר פרישת "קבוצת הרב שך" מהמועצה, בשנת 1984, והקמת מועצת דגל התורה בתשמ"ט, קיבל הרבי מגור את ההכרעות באגודת ישראל בהתייעצות עם חברי המועצה{{הערה|שם=מסע החצרות|[[ישראל קצובר]], [https://www.itu.org.il/?CategoryID=547&ArticleID=1725 '''מסע אל ארץ החצרות'''] מאי 1999}}, והרב שך קיבל את ההכרעות בדגל התורה. לאחר היחלשות הרב שך, החל תהליך הדרגתי שבסופו מילא [[הרב שטינמן]] את מקומו כיושב ראש המועצה של דגל התורה וההכרעות התקבלו בעיקר על פי [[הרב אלישיב]] והרב שטינמן{{הערה|{{הארץ|תמר רותם|לאן נעלמו גדולי התורה|1.880243|6 במאי 2003}}; [[אבישי בן חיים]], [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7489 '''יחס החרדים למפעל הציוני'''] 28 באפריל 2008; {{וואלה!|עמירם ברקת|גם ביהדות התורה חוששים מאדישות|880522|26 במרץ 2006}}}}.

כינוס משותף נדיר של המועצות התקיים ב[[כ"ח בתמוז]] [[תשס"ט]] ([[22 ביולי]] [[2009]]), בעקבות מאבק השליטה על מוסדות [[החינוך העצמאי]], במטרה לשנות את מעמדו החוקי של ארגון זה מאגודה עות'מאנית לעמותה. בכינוס השתתפו חברי מועצות גדולי התורה בישראל ובארצות הברית, מלבד החברים המזוהים עם חסידות גור.

בשנת ה'תשע"ב חודשה פעילות המועצה של דגל התורה בראשות הרב שטינמן ובצירוף חברים חדשים. בשנת ה'תשע"ח לאחר פטירת הרב שטיינמן, החל הרב [[גרשון אדלשטיין]] לשמש בפועל נשיא למועצת גדולי התורה (לא מונה רשמית). בשנת [[ה'תשע"ג]] הוקמה מחדש גם המועצה של אגודת ישראל.

===מועצת גדולי התורה באמריקה===
מלבד המועצות הישראליות, קיימת גם מועצת גדולי התורה באמריקה, שבה חברים הן חסידים והן ליטאים. למועצה בארצות הברית הייתה פחות השפעה בציבור החרדי האמריקאי, עקב כך שרוב החסידויות שם אינן משתייכות לאגודת ישראל (כגון [[חסידות סאטמר]] ונספחיה, [[חסידות באבוב]], [[חסידות צאנז-קלויזנבורג]] ו[[חסידות חב"ד]]), וכיום גם משום שרבים מרבני הציבור הליטאי בארצות הברית הם תלמידי [[בית בריסק]] המתנגדים לאגודת ישראל.
בנשיאות מועצת גדולי התורה בארצות הברית עמד הרב [[ראובן גרוזובסקי]], ולאחריו הרב [[אהרן קוטלר]], הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[אליהו שווי]] ורבי [[יעקב פרלוב (ארצות הברית)|יעקב פרלוב]], ה[[חסידות נובומינסק|אדמו"ר מנובומינסק]].

==חברי מועצת גדולי התורה==
===עד מלחמת העולם השנייה===
בקטוביץ מונו לחברי המועצה האדמו"ר מ[[חסידות גור|גור]] בעל [[אברהם מרדכי אלתר|ה"אמרי אמת"]], רבי [[שלום דובער שניאורסון]] האדמו"ר מ[[חב"ד]], הרב [[חיים סולובייצ'יק]], הרב [[יצחק אייזיק הלוי]], הרב [[מאיר שמחה מדווינסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזנסקי]], רבי [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|איצלה מפוניבז']], הרב [[שלמה זלמן ברויאר]], הרב [[זאב פיילכנפלד]] מ[[פוזן]], הרב [[דוד צבי הופמן]] והרב [[קופל רייך]] מ[[בודפשט]]{{הערה|שם=מוריה18|{{מוריה||אספת אגודת ישראל בקטוביץ|19120618|1}}}}.

ב[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה]] בווינה בשנת [[תרפ"ג]] ([[1923]]) נכללו במועצה: [[החפץ חיים]], האדמו"ר מגור, [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב|האדמו"ר מצ'ורטקוב]], רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי [[מאיר אריק]], [[יצחק זליג מורגנשטרן|האדמו"ר מסוקולוב]], [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר|האדמו"ר מראדזין]], הרב [[מאיר דן פלוצקי]], הרב [[משה מרדכי אפשטיין]], הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין, הרב [[אברהם מנדל שטיינברג]] מ[[ברודי|ברוד]], הרב [[קלמן ובר]] מ[[פישטיאן]] והרב שלמה זלמן ברויאר{{הערה|ראו {{דואר היום||באגודת ישראל|19290505|35}}}}.

בשנת [[ה'תרצ"ז]] היו חברי המועצה: רבי [[אברהם מרדכי אלתר]], רבי [[יצחק מנחם מנדל דנציגר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], רבי [[דוד בורנשטיין]] מ[[חסידות סוכטשוב|סוכטשוב]], רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]] ואחיינו רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] מסדיגורה, הרב [[אלחנן וסרמן]], הרב [[אהרן לוין]], הרב [[אהרן קוטלר]], הרב [[בן ציון יועזר]] (רבה של [[טורדה]] ונשיא לשכת התאחדות קהילות החרדים ב[[רומניה]]), הרב [[דוד בר]] אב"ד [[אוזורקוב]], הרב [[משה בלום]] אב"ד [[זמושץ']], הרב [[זלמן סורוצקין]], הרב [[יהודה לייב צירלסון]], הרב [[יוסף צבי דושינסקי]], הרב [[מנחם זמבה]], הרב [[מרדכי רוטנברג (אנטוורפן)|מרדכי רוטנברג]] רבה של [[אנטוורפן]], הרב [[עקיבא סופר]] והרב [[שמואל דוד אונגר]]. נשיא המועצה היה הרב [[חיים עוזר גרודז'נסקי]].

בעיצומה של [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תש"ג]], במהלך ועידת אגודת ישראל ב[[אנגליה]], נבחרה מועצת רבנים שתמלא את מקומה של מועצת גדולי התורה{{הערה|{{הצופה||נבחרה מועצת רבנים בוועידת אגוד"י באנגליה|19430322|11}}}}, אך ככל הנראה היא לא תפקדה.

===בישראל===
ב[[כ"ד בסיוון]] [[ה'תש"ד]] התכנסה הוועידה הארצית של אגודת ישראל, והוכרז על הקמת מועצת גדולי תורה כסמכות העליונה של אגודת ישראל בארץ ישראל. אל המועצה זומנו רבי [[אברהם מרדכי אלתר]] (האדמו"ר מגור), רבי [[יוסף צבי דושינסקי]] (שני אלו נמנו בראש הרשימה, שלא כפי סדר הא' ב'), רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]], הרב [[אברהם יצחק קליין]], רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]] (האדמו"ר מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]]), רבי [[אליעזר הגר (דמשק אליעזר)|אליעזר הגר]] (האדמו"ר מוויז'ניץ), רבי [[אהרן רוקח]] (האדמו"ר מבעלז), הרב [[איסר זלמן מלצר]], הרב [[אליעזר יהודה פינקל]], הרב [[אשר זאב ורנר]], הרב [[זליג ראובן בנגיס]], רבי [[זלמן סורוצקין]], הרב [[יוסף שלמה כהנמן]], הרב [[יעקב חי זריהן]], הרב [[יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק|יצחק זאב סולובייצ'יק]], הרב [[מאיר קרליץ]], הרב [[נחום מרדכי פרידמן]] (האדמו"ר מצ'ורטקוב), הרב [[עקיבא סופר]], הרב [[עזרא עטייה]]{{הערה|ראו נוסח ההודעה [http://www.up2me.co.il/images/67878438.jpg פה] {{קישור שבור|י' בכסלו ה'תשפ"ג}}}}.{{כלומר?|האם התקיימו ישיבות כלשהן מלבד הזימון הפורמלי?}}

בשנת [[ה'תש"ו]] הוחלט להקים מועצות נפרדות בישראל, אירופה וארצות הברית. החברים הראשונים במועצה בישראל היו רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב אברהם יצחק קליין, רבי [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]] האדמו"ר מ[[חסידות סרט ויז'ניץ|סרט ויז'ניץ]], רבי [[דב בריש וידנפלד]], הרב זלמן סורוצקין, הרב יוסף כהנמן והרב מאיר קרליץ{{הערה|{{שערים||אחדות מלאה באגודת ישראל העולמית|19470828|1}}{{ש}}[[נח זבולוני]], [http://www.ranaz.co.il/articles/article2279_19810716.asp כיצד נוסדה ופועלת מועצת גדולי התורה], דבר, 16 ביולי 1981}}, והם התכנסו שוב בשנת [[תש"ט]]{{הערה|{{שערים||ישיבת מועצת גדולי התורה בירושלים|19490512|6}}}}. לקראת הכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]] בשנת [[1950]] אורגנה מחדש מועצת גדולי התורה בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]]{{הערה|{{חרות||הכנסייה הגדולה של אגו"י תתקיים בישראל|19500430|71}}}}.

בשנת 1954 כיהנו במועצה: הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]] מסדיגורה, הרב [[אברהם יצחק קליין]], הרב [[אליעזר יהודה פינקל]], הרב [[אשר זאב ורנר]], הרב [[ברוך הגר (מקור ברוך)|ברוך הגר]] מסערט ויזניץ, הרב [[דב בריש וידנפלד]], הרב [[יחזקאל אברמסקי]] הרב [[ישראל אלתר]] מגור, הרב [[יוסף אדלר]], הרב [[יחזקאל סרנא]], הרב מאיר קרליץ, הרב [[משה יחיאל הלוי אפשטיין]] מאוז'רוב, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] מסדיגורה, הרב [[עקיבא סופר]], הרב [[שבתי יגל]], הרב [[חיים מאיר הגר]] מוויז'ניץ, הרב [[יעקב חנוך סנקביץ']], והרב זלמן סורוצקין שכיהן כנשיא המועצה{{הערה|[http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2659626&forum_id=20422 כתבה מאתר חרדים]}}.

לאחר פטירת הרב סופר בשנת [[ה'תש"ך]], מילא את מקומו בנו, הרב [[אברהם שמואל בנימין סופר (חשב סופר)|אברהם שמואל בנימין]], למשך שנתיים, עד לפטירתו.

בשנת 1960 היו חברים במועצה בין השאר: הרב זלמן סורוצקין, הרב ישראל אלתר, הרב דב בריש וידנפלד, הרב אליעזר יהודה פינקל, הרב יחזקאל סרנא, רבי אברהם יעקב פרידמן, הרב [[יחיאל מרדכי גורדון]], הרב משה יחיאל הלוי אפשטיין, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה-פשמישל, הרב [[אלעזר מנחם מן שך]] והרב [[משה חברוני]]{{הערה|{{חרות|יצחק דיש|מועצת גדולי התורה בפני זעזוע|19600707|26}}}}. לאחר פטירתו של הרב סורוצקין כיהנו בתפקיד נשיא המועצה ברוטציה הרב שך ורבי ישראל אלתר מגור<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ranaz.co.il/articles/article2279_19810716.asp|כותרת=כיצד נוסדה ופועלת מועצת גדולי התורה [16/07/1981] - נח זבולוני - רנ"ז - מאמרים|אתר=ranaz.co.il|תאריך_וידוא=2021-06-07}}</ref>.

בשנת 1981 היו חברים במועצה: הרב [[אלעזר מנחם מן שך]], הרב [[שמחה בונים אלתר]] מגור, הרב [[משה יהושע הגר]] מוויז'ניץ, הרב [[שלום נח ברזובסקי]] מסלונים, הרב [[שמואל אליהו טאוב]] ממודז'יץ, הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] מסדיגורה, הרב [[יחיאל יהושע רבינוביץ|יחיאל יהושע רבינוביץ']] מביאלא, הרב [[פינחס מנחם אלתר|פנחס מנחם אלתר]], הרב [[משה שמואל שפירא (באר יעקב)|משה שמואל שפירא]], הרב [[שמחה זיסל ברוידא]], הרב [[אברהם יעקב זלזניק]], הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]], הרב [[יוחנן סופר]] מערלוי, הרב [[נסים קרליץ]], והרב [[ישכר דב רוקח]] מבעלז{{הערה|{{דבר||מועצת גדולי התורה, אשר גילתה אתמול חושים|19810714|16}}}}.

===לאחר פרישת הליטאים בתשמ"ט===
לאחר פרישת הליטאים מאגודת ישראל בשנת [[תשמ"ט]] והקמת [[דגל התורה]] שימשו כנשיאי המועצה הרבי מגור, רבי [[שמחה בונים אלתר]], והרבי מוויז'ניץ, רבי [[משה יהושע הגר]]. כחברי הנשיאות שימשו הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (אז ראש [[ישיבת שפת אמת]]), הרב [[יוחנן סופר]] מ[[חסידות ערלוי|ערלוי]] והאדמו"ר הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] מ[[חסידות סדיגורה|סדיגורה]]. כחברי מועצה נוספים שימשו האדמו"רים רבי [[אברהם מנחם דנציגר]] מ[[חסידות אלכסנדר|אלכסנדר]], רבי [[ישראל דן טאוב]] מ[[חסידות מודז'יץ|מודז'יץ]] ורבי [[לוי יצחק הורוביץ]] מ[[חסידות בוסטון|בוסטון]], והרבנים: הרב [[פישל רבינוביץ]] ראש [[מתיבתא תפארת ישראל|ישיבת בויאן]], הרב [[יצחק פלקסר]] ראש ישיבת שפת אמת, הרב אהרן ברנשטיין ראש [[ישיבת חיי עולם]], הרב [[מרדכי יפה שלזינגר]] רב [[חוג חת"ם סופר]] ואב"ד [[תל אביב]], הרב [[בנימין יהושע זילבר]] מחבר הספר "אז נדברו".

בשנת [[ה'תשע"ג]] נוספו חברים חדשים למועצה והיא כוללת שנים עשר אדמו"רים: רבי [[יעקב אריה אלתר]] מגור, רבי [[ישראל הגר]] מוויז'ניץ, רבי [[יוחנן סופר]] מערלוי, רבי [[ישכר דב רוקח]] מבלז, רבי [[צבי אלימלך הלברשטאם]] מצאנז, רבי [[שמואל ברזובסקי]] מסלונים, רבי [[נחום דב ברייאר]] מבויאן, רבי [[חיים שאול טאוב]] ממודז'יץ, רבי [[בן ציון רבינוביץ]] מביאלה, רבי [[ישראל משה פרידמן]] מסדיגורה ורבי [[מנחם מנדל הגר (בני ברק)|מנחם מנדל הגר]] מוויז'ניץ. גם האדמו"ר רבי [[אליעזר הגר (סרט ויז'ניץ)|אליעזר הגר]] מ[[חסידות סרט ויז'ניץ|סרט ויז'ניץ]] צורף למועצה באופן רשמי, אולם בשל מחלתו לא השתתף באופן פעיל בדיוניה עד לפטירתו. בנו, רבי [[יעקב הגר|יעקב]], צורף למועצה. לאחר פטירת האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי צורף למועצה בנו רבי [[משה סופר (השלישי)|משה סופר]]{{הערה|{{כיכר השבת|[[ישראל כהן (עיתונאי)|ישראל כהן]]|ממלא מקום אביו: האדמו"ר מערלוי צורף למועצת גדולי התורה|210492|19 בספטמבר 2016}}}}.

===מועצת גדולי התורה של דגל התורה===
[[קובץ:דגל_התורה_בבית_הרב_שך.jpg|ממוזער|268x268 פיקסלים|הישיבה הראשונה של מועצת גדולי התורה של [[דגל התורה]] [[תשמ"ט]] [[1989]]]]
בראש ההרכב הראשוני של מועצת גדולי התורה של דגל התורה עמד הרב שך, וחבריה היו: [[ישכר דב רוקח|האדמו"ר מבעלז]], הרב [[שמחה זיסל ברוידא]] ראש ישיבת חברון, הרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן]], הרב [[משה שמואל שפירא (באר יעקב)|משה שמואל שפירא]] ראש ישיבת באר יעקב, הרב [[נסים קרליץ]], הרב [[אברהם יעקב זלזניק]] ראש [[ישיבת עץ חיים]], הרב [[מיכל יהודה ליפקוביץ]], הרב [[מרדכי מן]] ראש ישיבת בית הלל, הרב [[צבי מרקוביץ]] ראש ישיבת קרלין, הרב [[חיים פינחס שיינברג]] ראש ישיבת תורה אור, הרב [[זלמן רוטברג]] ראש ישיבת בית מאיר, הרב [[בנימין ביינוש פינקל]] ראש ישיבת מיר והרב [[אברהם פרבשטיין]] ראש ישיבת חברון. הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב [[חיים קניבסקי]] צורפו למועצה באופן סמלי אך למעט מקרים מיוחדים לא השתתפו בישיבותיה{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן (עיתונאי)|היסטוריה ב'דגל': הגר"ח קנייבסקי ישתתף ב'מועצת'|היסטוריה-בדגל-הגרח-קנייבסקי-יש|2 באוקטובר 2013}}; {{קישור כללי|הכותב = ירוחם שמואלביץ|כתובת = http://www.ladaat.info/article.aspx?artid=8008|כותרת = הסתיימה ישיבת מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה'|מידע נוסף = באתר לדעת|תאריך = כ"ח תשרי תשע"ד}}}}, עקב כך לאחר פטירתו של הרב שך שימש הרב שטיינמן כראש ההרכב בפועל. בשנת [[ה'תשס"ג]] במהלך משותף של הרבנים אלישיב ושטיינמן, צורפו חברים נוספים למועצה: הרב [[גרשון אדלשטיין]], הרב [[שמואל אוירבך]], הרב [[מאיר צבי ברגמן]], הרב [[נסים טולדנו]], הרב [[נתן צבי פינקל (מיר)|נתן צבי פינקל]]{{הערה|התמנה בגיל צעיר יחסית, 60.}}, הרב [[ברוך רוזנברג]] והרב [[יצחק שיינר]]. 

ב[[אב]] [[ה'תשע"ב]], [[אוגוסט]] [[2012]], בצלו של הפילוג ב[[דגל התורה]], התווספו חברים חדשים למועצה זו. מלבד החברים הוותיקים (הרבנים שטינמן, קרליץ, אדלשטיין, אוירבך, ברגמן ושיינר), נוספו: הרב [[ברוך דב פוברסקי]], הרב [[יצחק זילברשטיין]], הרב [[אריה פינקל]], הרב [[ברוך מרדכי אזרחי]], הרב [[משה יהודה שלזינגר]], הרב [[יהודה עדס]], הרב [[דב יפה]], הרב [[משה הלל הירש]] והרב [[דוד כהן (ראש ישיבה)|דוד כהן]]. מאוחר יותר פרש הרב עדס מהמועצה, בנימוק של בעיות בריאותיות. בעקבות הרחבה זו, שנעשתה בניגוד לדעתו של הרב שמואל אוירבך, פסק הרב אוירבך מלהשתתף בישיבותיה.

לאחר פטירתו של הרב שטיינמן בכסלו תשע"ח, החל זקן המועצה הרב גרשון אדלשטיין לעמוד בראש ההרכב (בלא מינוי רשמי) עד לפטירתו בקיץ 2023. בדצמבר 2020, צורפו למועצת גדולי התורה הרב [[אברהם יצחק קוק (רחובות)|אברהם יצחק קוק]], הרב [[אביעזר פילץ]], הרב [[צבי דרבקין]], הרב [[יצחק הקר]], הרב [[ברוך ויסבקר]], הרב [[אריה לוי (ראש ישיבה)|אריה לוי]], הרב [[שרגא נח שטיינמן]], הרב [[אליעזר יהודה פינקל (השני)|אליעזר יהודה פינקל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://kore.co.il/viewArticle/73631|הכותב=|כותרת=אחרי עשור: אלו תשעת חברי ה'מועצת' החדשים של 'דגל התורה'|אתר=כל רגע|תאריך=4 בדצמבר 2020}}</ref>. כיום, זקן חברי המועצה הוא הרב [[מאיר צבי ברגמן]], והחבר הדומיננטי בה הוא הרב [[משה הלל הירש]].

=== מועצת גדולי עולם התורה – הפלג הירושלמי ===
באדר [[ה'תשע"ח]], לאחר פטירת הרב [[שמואל אוירבך]], הוקמה "[[מועצת גדולי עולם התורה]]", של [[הפלג הירושלמי]]. במועצה חברים הרב [[ברוך שמואל דויטש]], הרב [[צבי פרידמן]], הרב [[עזריאל אוירבך]], הרב [[יהושע גרשון ארנברג]], הרב בן ציון בורודיאנסקי, הרב [[אשר דויטש]], הרב דב אהרון זלזניק, הרב [[שמואל מרקוביץ]], הרב [[צבי רוטברג]], הרב זבולון שוב, הרב צבי שינקר והרב [[משה שמידע]]{{הערה|{{כיכר השבת|[[ישראל כהן (עיתונאי)|ישראל כהן]]|לאחר פטירת הגר"ש: הוקמה "מועצת" של רבני 'בני תורה'|268568|25 בפברואר 2018}}; {{בחדרי חרדים|משה ויסברג|תיעוד וסיקור: החלטות המועצת הראשונה של בני תורה|130987|5 במרץ 2018}}}}.

===בארצות הברית===
בין החברים במועצת גדולי התורה בארצות הברית היו עד לפטירתם: הרב [[שלמה היימן]], הרב [[אליעזר סילבר]] (נשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה), הרב [[ראובן גרוזובסקי]], הרב [[אהרן קוטלר]], הרב [[חיים מרדכי קאטץ]], הרב [[ישראל שפירא (בלאז'וב)|ישראל שפירא מבלאז'וב]], הרב [[נחום פרלוב]] מ[[חסידות נובומינסק|נובומינסק]], הרב [[אברהם יהושע השיל (קופיטשניץ)|אברהם יהושע השיל]] מ[[חסידות קופיטשניץ|קופיטשניץ]], והרב [[מרדכי שלמה פרידמן]] מ[[חסידות בויאן|בויאן]]. הרב [[משה פיינשטיין]], הרב [[יעקב קמנצקי]], הרב [[מנחם מנדל זקס|מנדל זקס]], הרב [[יעקב יצחק רודרמן]], הרב [[יצחק הוטנר]], הרב [[גדליה שור]], הרב [[שניאור קוטלר]], הרב [[ברוך סורוצקין]], הרב [[מרדכי גיפטר]], הרב [[אברהם יעקב פאם]], הרב [[משה הורוביץ]], הרב [[לוי יצחק הורוביץ]], הרב [[אליהו שווי|אליהו שוֵויי]], הרב [[שמחה בונים ארנפלד]], הרב [[אברהם חיים לוין]], הרב [[יעקב פרלוב (ארצות הברית)|יעקב פרלוב]] מנובומינסק, הרב [[דוד פיינשטיין]], הרב [[יצחק פייגלשטוק]] (ראש ישיבת לונג ביץ') והרב [[אהרן שכטר]] (ראש [[ישיבת רבנו חיים ברלין]]). הרב [[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק]] היה חבר במועצה, פרש ממנה ועבר ל[[תנועת המזרחי]], אך שמר על קשרים טובים עמה.

במועצה זו חברים כיום: הרב [[שמואל קמנצקי]] (ראש [[ישיבת פילדלפיה]]), הרב [[אריה מלכיאל קוטלר]] (ראש [[ישיבת לייקווד]]), הרב [[אהרן פלדמן]] (ראש [[ישיבת נר ישראל]]-[[בולטימור]]), הרב [[יוסף הררי רפול|יוסף הררי-רפול]] (ראש ישיבת עטרת תורה), הרב [[אליה ברודני]] (ראש [[ישיבת מיר ברוקלין]]), הרב [[יוסף חיים פרנקל]] מ[[חסידות וויליפולי|וויעלאפול]], הרב [[הלל דייוויד]], הרב [[אהרן דוד גולדברג]] (ראש ישיבת טלז-קליוולנד), הרב [[יעקב הורוביץ (ארצות הברית)|יעקב הורוביץ]] (ראש ישיבת בית מאיר), הרב [[שלמה אליהו מילר]] ([[ראש כולל]] אברכים טורונטו, אב"ד בית הוראה דלייקווד), הרב [[ירוחם אולשין]] (ראש ישיבת לייקווד), הרב [[יצחק סורוצקין]] (ראש ישיבת טלז-קליוולנד ו[[מתיבתא דלייקווד]]), והרב [[שמעון יהודה שוויי]] (ראש ישיבת פילדלפיה){{הערה|[[ישראל רוזנר]], ששה גדולי תורה צורפו כחברים חדשים למועצג"ת דאמריקה, [[יתד נאמן]], כ"ו באלול תש"פ, עמ' 10.}}.

===מזכירים===
בפולין כיהן הרב [[מנחם מנדל כשר]] כמזכיר המועצה. בישראל כיהנו הרב [[שמואל שצ'דרוביצקי]], הרב שלמה זלמן מוזס ואחריו הרב [[ישראל גרוסמן]] ראש ישיבת קרלין, הרב [[שלום חיים פרוש]], הסופר [[דוד זריצקי]].

מאז התפלגות המועצה בשנת [[ה'תשמ"ט]], המזכירים של מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל משתייכים לחסידות ויז'ניץ{{הערה|{{כיכר השבת|אבי רבינא|חברי ה'מועצת' איימו בחרם אם הרב שטרן לא יודח מתפקיד המזכיר|289037|28 באוגוסט 2018}}}}. תחילה מונה הסופר [[שמואל אבישי שטוקהמר]] ולאחריו כיהן בתפקיד יעקב ולצר. עם התחדשות המועצה בשנת ה'תשע"ג מונה למזכיר [[מרדכי שטרן]]. בתשע"ח חזר ולצר לתפקיד{{הערה|{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|מסע ההכתרה של המזכיר יצא לדרך: ולצר הגיע לבתי האדמו"רים|937910}}}}.

במועצת גדולי התורה של דגל התורה כיהן כמזכיר הרב [[אפרים צמל]] ([[משגיח]] ב[[ישיבת אור שמח]]), ומסוף שנות ה-90 הרב [[אברהם רובינשטיין]] (ראש עיריית [[בני ברק]]).

==ראו גם==
*[[מועצת חכמי התורה]]

==קישורים חיצוניים==
* {{דבר|אריה בנדר|פסק הלכה של 15 רבנים|19770610|165}}
* [[נח זבולוני]], [http://www.ranaz.co.il/articles/article2279_19810716.asp כיצד נוסדה ופועלת מועצת גדולי התורה], [[דבר (עיתון)|דבר]], 16 ביולי 1981
* {{מרחב}}
* {{כיכר השבת|כיכר השבת|מה היא מועצת גדולי התורה?|2390|20 ביולי 2009}}
*{{בחדרי חרדים|משה ויסברג, בחדרי חרדים|כינוס היסטורי • מועצת גדולי התורה של 'דגל התורה' בבית הגראי"ל שטיינמן|43582|12 באוגוסט 2012}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{יהדות אורתודוקסית}}

[[קטגוריה:מועצות וקבוצות הנהגה רבניות]]
[[קטגוריה:מוסדות יהודיים]]
[[קטגוריה:מועצת גדולי התורה]]