הצגת המקור של הדף "מגילת אסתר"

{{מפנה|סיפור מגילת אסתר|ציור בשם זה|סיפור מגילת אסתר (ציור)}}
{{ספר תנ"כי
| שם = מגילת אסתר
| תמונה = [[קובץ:Sammlung Braginsky Megillah2.jpg|250px|מרכז]]
| כיתוב = מגילת אסתר מתוך אוסף ברגינסקי
| מספר פרקים = 10
| מספר פסוקים = 167
| סדרת ספרים = [[חמש מגילות]]
| ספר קודם = [[מגילת קהלת|קהלת]]
| ספר הבא = [[ספר דניאל|דניאל]]
| דמויות מרכזיות =
|תקופת התרחשות = [[שיבת ציון]]
}}
'''מְגִלַּת אֶסְתֵּר''' היא אחת מ[[חמש מגילות|חמש המגילות]] שב[[תנ"ך]]. במגילה מסופר על מזימה [[רצח עם|להשמדתם]] של יהודי [[ממלכת פרס]] בימי המלך [[אחשוורוש]] על ידי [[המן האגגי]] ("המן הרשע"), וכיצד סיכלו אותה [[אסתר המלכה]] ובן דודה [[מרדכי היהודי]]. בסוף המגילה מסופר כי לזכר אירועים אלה נקבעו [[חג הפורים]] ו[[חג הפורים#מצוות החג|מצוות]]יו - [[משלוח מנות]], [[מתנות לאביונים]] ו[[סעודת פורים|עריכת משתה]]. גם [[מקרא מגילה|קריאת המגילה]] פעמיים, בליל החג וביומו, היא ממצוות החג.

במחקר נחשבת המגילה ל[[רומן היסטורי|נובלה היסטורית]] אשר סיפורה מתרחש ב[[המאה ה-5 לפנה"ס|מאה החמישית]] עד [[המאה ה-4 לפנה"ס|הרביעית לפני הספירה]], ונכתבה כ[[אטיולוגיה#סיפור אטיולוגי|סיפור אטיולוגי]] שנועד להסביר את מקורו של חג הפורים בדיעבד, כלומר לאחר שכבר התקבל על ידי היהודים בגלות אשור ובבל.{{הערה|ד"ר אמיתי ברוכי-אונא, [https://thetorah.co.il/article/on-the-origins-of-purim-and-its-assyrian-name/ על מקורותיו של חג פורים ושמו האשורי]}}{{הערה|Tsaurayi Kudakwashe Mapfeka, [https://books.google.com/books/about/Esther_in_Diaspora.html?id=1MuiDwAAQBAJ#v=onepage&q&f=false Esther in Diaspora: Toward an Alternative Interpretive Framework] החל מעמ' 13,ובעיקר משפט הפתיחה.}}{{הערה|David J. A. Clines [https://books.google.com/books/about/The_Esther_Scroll.html?id=GV2tAwAAQBAJ#v=onepage&q&f=false The Esther Scroll: The Story of the Story]|כיוון=שמאל}}

== סיפור המגילה ==
===משתאות אחשוורוש וושתי===
[[קובץ:Vashti_orig.jpg|150px|ממוזער|right|alt=המלכה ושתי|המלכה ושתי במשתה הנשים, מסרבת לדרישתו של אחשוורוש להתייצב ולהציג את יופייה לראווה בפני אורחיו. ציור של [[אדווין לונג]]]]

המגילה פותחת בסיפור על ה[[משתה]] שעורך המלך אחשוורוש, בשנה השלישית למלכותו. המשתה אורך 180 יום ומיועד לשריו ועבדיו של אחשורוש. לאחר מכן עורך המלך משתה נוסף בן שבעה ימים לבני שושן, וביום השביעי למשתה מזמין את המלכה [[ושתי]] לאולם הגברים כדי להראות את יופייה בפני כל הנוכחים. ושתי מסרבת להזמנה ומעלה את חמתו של המלך, שמחליט בעצת יועציו להדיח אותה מהמלכות.{{ביאור|ישנה מחלוקת בין המפרשים האם עונשה של ושתי היה [[הוצאה להורג]],{{הערה|[[רש"י]], [[רלב"ג]], [[יוסף בן נחמיאש|ר"י נחמיאש]] [[תרגום ראשון]] על {{תנ"ך|אסתר|א|יט}}, תרגום ראשון ושני על {{תנ"ך|אסתר|ב|א}}}} או רק העברה מתפקיד המלכה{{הערה|[[רס"ג]], [[יוסף קרא|ר"י קרא]] (בתוך פירוש "חכמי צרפת"), [[משה בן יצחק חלאיו|ר"מ חלאיו]] על {{תנ"ך|אסתר|א|יט}}}}}}

לאחר שנרגע אחשורוש מכעסו{{ביאור|ועל פי חלק מהמפרשים גם מתפקח מיינו{{הערה|תרגום ראשון על {{תנ"ך|אסתר|ב|א}}}}}} הוא נזכר בושתי, מתגעגע אליה, ומתחרט על העונש שנגזר עליה.{{הערה|כך על פי המפרשים:[[רש"י]], [[יוסף בן נחמיאש|ר"י נחמיאש]], [[רלב"ג]], [[מנות הלוי]] על {{תנ"ך|אסתר|ב|א}}}} נערי המלך מייעצים לו למנות פקידים שיאספו אל שושן הבירה "כל נערה בתולה טובת מראה" מרחבי הממלכה, במטרה למצוא לו אישה חדשה. המלך מקבל את עצתם.

===עליית מרדכי ואסתר===
[[קובץ:Jean-Franco de Troy - Le Couronnement d'Esther - Google Art Project.jpg|220px|ממוזער|הכתרתה של אסתר, ציור של ז'אן-פרנסואה דה טרוי {{אנ|Jean-François de Troy}}]]

בין הנשים הרבות המובלות ל[[שושן הבירה]], נלקחת גם [[אסתר המלכה|אסתר]],{{ביאור|נקראת גם הדסה, שמה העברי}} יתומה יהודייה אשר גדלה תחת חסותו של בן-דודה, יהודי בשם [[מרדכי היהודי|מרדכי]]. במהרה הופכת אסתר למועמדת המועדפת על הגי, שומר הנשים. בהוראת מרדכי אין היא חושפת את מוצאה היהודי. לאחר שאסתר נלקחת לארמון, ממשיך מרדכי לדאוג לשלומה. לאחר תהליך טיפוח ממושך שנמשך 12 חודשים, מובאות המועמדות בזו אחר זו אל המלך, שבוחר בסופו של דבר את אסתר למלכתו.

באותה עת משמש מרדכי פקיד בחצר המלך, ועולה בידו לחשוף [[קנוניה]] של שניים משומרי הסף, [[בגתן ותרש]], [[התנקשות|להתנקש]] בחיי המלך. הוא מודיע על כך לאסתר, וזו מודיעה למלך על הדבר בשם מרדכי. בגתן ותרש [[תלייה|נתלים]], ומעשהו של מרדכי נכתב ב[[כרוניקה]] המלכותית, היא "ספר הזכרונות דברי הימים".

===גזירת המן האגגי===
[[קובץ:Paul Alexander Leroy - Haman and Mordecai, 1884.jpg|220px|ממוזער|מרדכי מסרב להשתחוות מול שיירתו של המן. פול לירוי, 1884]]
באותה העת, מרומם המלך אחשוורוש את [[המן]] ה[[אגג]]י. כל אנשי החצר משתחווים להמן במצוות המלך, מלבד מרדכי, אשר "לא יכרע ולא ישתחווה". המן מתמלא חימה על חוצפתו של מרדכי, וכשנודע לו מוצאו היהודי, הוא אינו מוכן עוד להסתפק בהריגתו בלבד אלא מחליט להרוג את כל היהודים בממלכה.

לשם ביצוע תוכניתו, מטיל המן פור ([[הטלת גורל]]) כדי לגלות את זמן הביצוע המועדף על פי הכוכבים והמזלות. היום העולה בפור הוא [[י"ג באדר]]. המן מבקש את אישורו של אחשוורוש להשמיד את כל יהודי הממלכה, ומקבל ממנו את הסכמתו ואת החותם המלכותי כדי שיחתום על הצו בשמו. כך נחתם הצו הקורא לכל העמים להתכונן ליום י"ג באדר המיועד, שבו הם מצווים להשמיד את כל היהודים ב[[האימפריה הפרסית|אימפריה הפרסית]] ולבזוז את רכושם.

===תענית אסתר===
[[קובץ:Sweet_stories_of_God;_in_the_language_of_childhood_and_the_beautiful_delineations_of_sacred_art_(1899)_(14772295384).jpg|130px|ממוזער|right|alt=מרדכי ואסתר מתאבלים|מרדכי מספר לאסתר על הצו שפרסם המן, המודיע על הטבח ביהודים בי"ג באדר. איור מתוך ספר ילדים מהמאה ה-19.]]

כשהגזירה נודעת ל[[מרדכי היהודי|מרדכי]], הוא קורע את בגדיו ויוצא לרחוב שעל יד שער המלך, לבוש שק ואפר. הצו בינתיים מגיע גם ליתר היהודים [[האימפריה הפרסית|באימפריה]], שגם כן מתאבלים וצמים. מרדכי יוצר קשר עם אסתר ומנסה לשכנעה להשפיע על המלך שיבטל את הצו. זוהי משימה מסוכנת, שכן מי שניגש אל המלך ללא הזמנה חייב מיתה.

לאחר דין ודברים נענית [[אסתר המלכה|אסתר]] לדרישתו של מרדכי, אך מבקשת שלפני כן [[תענית|יתענו]] כל יהודי שושן - כולל אותה עצמה ונערותיה - שלושה ימים ושלושה לילות{{ביאור|בהם כנראה התפללו לישועה מאלוהים, אף שהדבר לא מפורש במגילה.{{הערה|ראו [[רא"ש]], מסכת מגילה, פרק א', סימן א'; [[מהר"ל]], אור חדש (על אסתר), פרק ד', פסוק ט"ז, ד"ה לך כנוס.}}}}

===משתה אסתר הראשון===
[[קובץ:North_French_Hebrew_Miscellany_260b.l_Esther_before_Ahasuerus.jpg|ממוזער|שמאל|200px|אחשוורוש מושיט את שרביטו לאסתר. איור משלהי המאה ה-13.]]
לאחר שלושה ימי תענית, נכנסת אסתר לחצר המלך ללא הזמנה ובכך מסכנת את חייה. המלך מכוון כלפיה את שרביטו כסימן לכך שהוא מתיר לה לגשת לכיסאו ולשוחח עמו. היא מתקבלת אצלו ונשאלת לבקשתה. אסתר מבקשת לערוך משתה בנוכחות שלושה אנשים: המלך, המן והיא עצמה. במהלך המשתה שואל שוב המלך את אסתר לבקשתה, אולם היא מבקשת לקיים משתה נוסף איתו ועם המן למחרת היום, ובו תספר לו את בקשתה.

המן שב אל ביתו מן המשתה הראשון ברוממות רוח על מעמדו הרם, שניכר היטב בהזמנה למשתה פרטי בנוכחות המלך והמלכה, לא פעם אחת בלבד אלא פעמיים. בדרכו הביתה הוא נתקל במרדכי, שעומד בסירובו להשתחוות בפני המן, ומצב רוחו מתערער. בעצת זרש אשתו וכל אוהביו, הוא מורה על הכנת עץ בגובה חמישים [[אמה (יחידת מידה)|אמה]] (כ-25 [[מטר]]) כדי לבקש מהמלך את תלייתו של מרדכי כבר למחרת.

===נדודי שנת המלך===
[[קובץ:Pieter Pietersz. Lastman - The Triumph of Mordechai.jpg|200px|ממוזער|ימין|המן מוביל את מרדכי ברחבי העיר, ציור של פייטר לסטמן {{אנ|Pieter Lastman}}]]

באותו לילה נודדת שנתו של המלך והוא מבקש שיקראו בפניו ב"ספר דברי הימים" של פרס. הספר נפתח באקראי במקום שבו מסופר על הצלתו בידי מרדכי מהתנקשותם של בגתן ותרש. אחשוורוש שואל אם אותו מרדכי קיבל גמול ראוי למעשהו, ומשנענה שלא, מחליט לתקן את המצב. באותה שעה ממש מגיע המן לארמון כדי לבקש את אישור המלך לתלות את מרדכי בהקדם האפשרי. אחשוורוש טרוד בשאלה כיצד עליו לגמול למרדכי על שהציל את חייו, ובראותו את המן הוא מבקש את עצתו ושואל: "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו".

המן סבור שהמלך מתכוון אליו, ומפרט בפניו שורה של מחוות כבוד יוצאות דופן: הלבשת האיש בבגדי המלך, הרכבתו על סוסו של המלך והולכתו ברחובות העיר על ידי אחד משרי המלך בעלי המעמד הרם ביותר, תוך קריאה: "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". אחשוורוש מקבל את עצת המן ומצווה עליו להוציא את תוכניתו לפועל מיד: להלביש את מרדכי בבגדי המלך, להרכיבו על אחד מסוסי המלך, להוליכו בעצמו ברחובות העיר, בתור שר בעל מעמד גבוה, ולהכריז כי "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו".

לאחר המעשה שב המן לביתו ומספר לאשתו וליועציו על השפלתו. הם עונים לו: {{ציטוטון|אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר הַחִלּוֹתָ לִנְפֹּל לְפָנָיו לֹא תוּכַל לוֹ כִּי נָפוֹל תִּפּוֹל לְפָנָיו}}.

===משתה אסתר השני===
[[קובץ:Jan Victors - The Banquet of Esther and Ahasuerus - WGA25059.jpg|220px|ממוזער|אסתר חושפת בפני אחשוורוש את מזימתו של המן. ציור מעשה ידי [[יאן ויקטורס]]]]

בקושי מספיק [[המן]] לחזור אל ביתו מן המשימה המבזה והוא מובהל בחזרה אל המשתה השני שעורכת [[אסתר המלכה|אסתר]]. במשתה שואל [[אחשוורוש]] בפעם השלישית מה בקשתה ויינתן לה עד חצי המלכות. אז מבקשת אסתר להציל את חייה ואת חיי עמה. אחשוורוש אינו מבין את פשר דבריה של אסתר ומבקש הסבר. בתגובה, מגלה אסתר את מוצאה היהודי ומצביעה על המן כ"אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, הָמָן הָרָע הַזֶּה".

המלך יוצא אל הגינה בזעם והמן מנסה בינתיים לבקש את נפשו מאסתר המלכה. הוא נופל בטעות למרגלותיה בדיוק ברגע שאחשוורוש שב מהגינה. כאשר חוזר המלך ומוצא את המן בתנוחה כמעט [[אינטימי]]ת עם המלכה, מתגבר כעסו, והוא מאשים את המן בניסיון לכבוש גם את המלכה. בשלב זה מגיע [[חרבונה]], אחד מסריסי המלך, ומצביע על העץ אשר הכין המן ל[[מרדכי היהודי|מרדכי]], מצילו ואהובו של המלך. המלך מצווה ללא שהיות לתלות את המן על העץ "על ששלח ידו ביהודים", ורק אז נרגע מכעסו.

===היפוך הגזירה===
[[קובץ:Arthur_Szyk_(1894-1951)._The_Book_of_Esther,_Szyk_and_Haman_(1950)._New_Canaan,_CT.jpg|180px|ממוזער|left|alt=המן נתלה על העץ שהכין למרדכי|המן נתלה על העץ שהכין למרדכי. ציור של [[ארתור שיק]] משנת 1950. הצייר עיטר את בגדיו של המן ב[[צלב קרס|צלבי קרס]], כדי לקשר בינו ובין ה[[נאצים]], וצייר את עצמו כצופה בתליה כשבידו [[אוזן המן]].]]
המלך נותן ל[[אסתר המלכה|אסתר]] את בית [[המן]], וכשנודעת לו קרבתו של מרדכי לאסתר, אף מעביר את טבעתו - אשר עד אז הייתה אצל המן - למרדכי. אסתר ממנה את מרדכי כאחראי על בית המן ומתחננת לפני המלך להחזיר את ספרי הגזירה שנשלחו לכל רחבי הממלכה. אחשוורוש עונה שאין אפשרות להשיב צו שנכתב ונחתם בשם המלך, אך מציע שאסתר ומרדכי יכתבו צו חדש כרצונם ויחתמו בשמו.

בפקודת מרדכי נכתבים צווים חדשים, שמתירים ליהודים לצאת נגד אויביהם שבאים להרוג אותם, גברים נשים וטף, ולבזוז את רכושם. הצווים נכתבים ב[[כ"ג בסיון]], ובשל דחיפות העניין נשלחים הרצים המהירים ביותר ("האחשתרנים בני הרמכים"). ברגע שמתפרסמות הפקודות של מרדכי, כל היהודים מתמלאים שמחה. שאר העמים מפחדים מהם ומכוחו העולה של מרדכי, ששמו התפשט ברחבי הממלכה כיועצו החדש והמקורב ביותר למלך, ורבים מהם [[גיור|מתגיירים]].{{ביאור|מתגיירים הוא ההסבר הרווח למילה "מתייהדים" המופיעה במגילה{{הערה|[[תרגומי מגילת אסתר לארמית]], [[רש"י]] על {{תנ"ך|אסתר|ח|יז}}}} ויש מהמפרשים שהציעו שהמשמעות היא שעשו את עצמם כיהודים, כדי שלא יהרגו אותם{{הערה|בין הפרשנים שבהביאו את שתי האופציות: [[ראב"ע]], [[מנות הלוי]], [[רלב"ג]], [[משה בן יצחק חלאיו|ר"מ חלאיו]]}}}}

===יום הגזירה===
[[קובץ:Book of Esther JHM Amsterdam 08112012 09.jpg|שמאל|ממוזער|ימין|200px|עשרת בני המן כתובים בצורת [[אריח על גבי אריח#אריח על גבי אריח|אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה]]. מתוך מגילת אסתר מהולנד, המאה ה-18]]
בהגיע היום, י"ג באדר, אשר בו היה אמור להתבצע הטבח ביהודים, מתאגדים היהודים בכל מדינות הממלכה על מנת לנקום באלו שביקשו את רעתם. הם עושים כרצונם בשונאיהם ומכים באויביהם ללא התנגדות משמעותית, אך גם במקביל נמנעים מביזה.

אחשוורוש מספר לאסתר כי ב[[שושן (עיר)|שושן הבירה]] הרגו היהודים חמש מאות איש ואת [[עשרת בני המן]] ושואל אותה מה עוד היא רוצה. אסתר מבקשת יום נוסף להמשך הלחימה בשושן הבירה, ובאותו יום ([[י"ד באדר]]) נתלות גופותיהם של עשרת בני [[המן]] ונהרגים עוד שלוש מאות איש בעיר. על אף שבצווים המלכותיים הותר ליהודים במפורש שלל האויבים, המגילה מדגישה ש"בביזה לא שלחו את ידם". המגילה מוסיפה כי בשאר מדינות המלך הרגו היהודים בי"ג באדר שבעים וחמישה אלף איש מאויביהם, וגם שם לא שלחו את ידם בביזה.

כפי שסיפור המגילה מתחיל בשמחה (משתה) הוא מסתיים בשמחה (משתה). היהודים היושבים ב[[עיר פרזות|ערי הפרזות]] (ערים שאינן מוקפות חומה) חוגגים ומקיימים משתה ביום שבו נחו מלחימות, הוא יום [[י"ד באדר]]; והיהודים היושבים [[שושן (עיר)|בשושן]], אשר בה נמשכו הלחימות עד י"ד באדר, חוגגים ב[[ט"ו באדר]]. החגיגות כוללות שמחה ומשתה, [[משלוח מנות]] איש לרעהו, ו[[מתנות לאביונים]].

===קביעת חג===
[[קובץ:Megillat Esther (1).jpg|ימין|ממוזער|200px|קריאת המגילה]]
סופה של המגילה מתאר את הנחלת חגיגות ה[[פורים]] והמשתה (ברוח מנהגי ה[[פרסים]]) בחברה היהודית בגולה. מרדכי שולח איגרות אודות קביעת החג לכל יהודי [[האימפריה הפרסית|הממלכה]], והיהודים מקבלים על עצמם לזכור את ימי הפורים לנצח ("וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם") ולחגוג אותם כל שנה. השם פורים נקבע על שם הפור (קביעת גורל) שהפיל [[המן]] לקביעת יום תחולת הצו המורה על השמדת היהודים.

בתום המגילה, מטיל המלך מס על הארץ ואיי הים, וסיפור גדולתו של מרדכי נכתב על ספר דברי הימים, למלכי מדי פרס. פרופ' [[יאיר זקוביץ]] מסביר כי סיומת זו של הפרק, לפיה סיפור המגילה נכתב על ספר דברי הימים למלך, לקוחה מספר מלכים, שגם שם נחתמים סיפורי המלכים באופן דומה. אליבא דזקוביץ, מטרתה של סיומת זו ליתן תוקף ואמיתות לסיפור המגילה, כאילו אפילו הגויים מכירים בנסים שקרו.

באשר למיסים עצמם, מקובל לפרש זאת כאילו בעקבות עצותיו של מרדכי, גדלה עוצמתה של הממלכה, והמלך הצליח להטיל מיסים אף על איי הים, שהיו מחוץ לתחום שלטונו, לפחות בראשית המגילה. עוד מקובל לפרש כאילו גבורותיו של אחשוורוש הם למעשה גבורותיו של מרדכי, המיוחסות למלך. יש המפרשים כי מדובר במס שהמלך נאלץ לגבות במקום הכסף שהוצע לו בעד השמדת היהודים. פרופסור [[יאיר זקוביץ]] מציע פרשנות אחרת, לפיה כותב המגילה מלגלג על אחשוורוש, כאשר תיאור "גבורתו", שאמור להתייחס לקרבות ומלחמות, מתייחס למעשה לגבורתו בשתייה והוללות.

==רקע היסטורי==
המקרא מציב את ההתרחשות בזמנו של המלך אחשורוש, המזוהה במחקר עם [[חשיארש הראשון|חְשְׁיָרְשָׁ הראשון]] (מבוטא "חְשַׁיָארְשָׁה", כסרכסס בפי היוונים), שמלך במשך כעשרים שנה במאה החמישית לפנה"ס (465–485). בדומה לאחשוורוש המקראי, ממלכתו השתרעה מהודו ועד כוש, והוא מתואר על ידי [[הרודוטוס]] ואחרים כחובב נשים ויין.

בגרסת [[תרגום השבעים]] של מגילת אסתר המלך נקרא {{פירושון|ארתחשסתא}}, ולכן יש חוקרים הסבורים שדמותו הספרותית של המלך עוצבה בהשראת דמותו האמיתית של מלך פרסי אחר, כגון [[ארתחששתא הראשון]].{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}} חוקרים אחרים, המתארכים את כתיבת הסיפור לתקופה ההלניסטית, סבורים שהוא רומז לדמויות ולמאורעות היסטוריים מתקופה זו.{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}} יש הסוברים שהסיפור הוא בדיוני בעיקרו ואיננו מתייחס למאורעות היסטוריים כלשהם, ודמותו של אחשוורוש היא דמות ספרותית מעיקרה.{{הערה|Levenson 1997, p. 25; ברלין תשס"א, עמ' 58}}

הטיפוח והיופי העצמי של אסתר נדונים באחד ממאמריו האחרונים של אולברייט. לדעתו, יש להשוות את מבער הקטורת המצוי בלכיש לתנורי היופי הערביים, שבישמו לא רק את גופן של הנשים, אלא גם את בגדיהן בריח נעים של לבונה.<ref>{{پک|Albright|1974|ک=The Lachish Cosmetic Burner and Esther|ص=25-32}}</ref>

העלילה ממוקמת בעיר [[שושן (עיר)|שושן]], שהייתה אחת מהערים החשובות בממלכה הפרסית, ובייחוד בשושן הבירה. על פי המחקר, שושן הבירה היא המתחם המבוצר (מ[[אכדית]]: Birtu = מבצר) שבלב העיר שבו שכן ארמון המלך, ואילו העיר שושן היא העיר התחתית.

==מהימנות היסטורית==
[[קובץ:Frans Francken dJ (Umkreis) Ahasver und Haman beim Gastmahl der Esther.jpg|ממוזער|250px|אחשוורוש והמן במשתה של אסתר, ציור של פרנץ פרנקן הבן {{אנ|Frans Francken the Younger}}]]
במגילה מצוי שפע של פרטים בנוגע להווי החצר הפרסית. באופן כללי מתאימים פרטים אלה לתיאורים המצויים אצל ההיסטוריונים היווניים, ובעיקר אצל [[הרודוטוס]]. תיאור ארמון אחשוורוש במגילה על חלקיו - החצר הפנימית, החצר החיצונה, בית המלכות, בית הנשים ועוד - מתאים לארמון מלכי פרס שנחשף ב[[שושן (עיר)|שושן]]. כותב המגילה מפגין בקיאות ראויה לציון גם בשפה הפרסית ובמונחי החצר: מילים כגון אחשדרפנים, פרתמים, גנזים (גנזי המלך), דת, פתגם - הן מונחי שלטון של החצר האחמנית. לדעתה של חוקרת המקרא [[אדל ברלין]], מקור הדמיון בין תיאורי החצר הפרסית בכתבי ההיסטוריונים היווניים לבין תיאורי המגילה הוא בהשפעה תרבותית משותפת ולא ברקע ההיסטורי. אין להתייחס לדברי הסופרים היווניים בעניינים אלה כאל דיווחים היסטוריים אמינים, ואף מחבריהם ונמעניהם המקוריים לא התייחסו אליהם ככאלה, שכן מדובר בסיפורים. נראה שבתקופה הפרסית התקיים ז'אנר של סיפורי עלילה שעסקו בחצר הפרסית, ושנשזרו בהן מוטיבים מוגזמים של פאר, משתאות וכדומה, שאחיזתם במציאות רופפת. סיפורים ומוטיבים מסוג זה רווחו כנראה ברחבי האימפריה הפרסית, ואף מחוצה לה. לדברי ברלין, הן תיאורי היוונים והן סיפור המגילה נוצרו על רקע תרבותי-ספרותי זה.{{הערה|ברלין תשס"א, עמ' 15–18, 28–29, וכן לאורך הפירוש; וראו גם: Adele Berlin, "The Book of Esther and Ancient Storytelling", ''Journal of Biblical Literature'' 120.1 (2001), 3-14}}

השוללים את ההיסטוריות של סיפור המגילה, לפחות בחלקה, מצביעים על כך שאף על פי שהמגילה מציינת כי "וְכָל-מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּפָרָשַׁת גְּדֻלַּת מָרְדֳּכַי אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ הֲלוֹא-הֵם כְּתוּבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי מָדַי וּפָרָס" הסיפור אינו מופיע בכרוניקות הפרסיות ובתיאורי ההיסטוריונים היווניים שבידינו, והוא אף כולל פרטים שאינם עולים בקנה אחד עם תיאורים אלה. כך למשל, מניין הסטרפיות באימפריה הפרסית היה 20 לערך ולא 127 כמספר המדינות שנמסר במגילה{{הערה|Moore 1992, p. 638|כיוון=שמאל}}; על פי הרודוטוס, אשתו של חשירש נקראה [[אמסטריס]] ולא אסתר או ושתי,{{הערה|Larkin 1996, p. 73; Moore 1992, p. 638|כיוון=שמאל}} והוא טוען גם שהמלכה חייבת הייתה להיבחר מבין שבע משפחות האצולה הפרסיות (אם כי בחינה של המלכות שכיהנו בפועל מעלה בספק מגבלה זו).{{הערה|Larkin 1996. p. 74|כיוון=שמאל}}

חוקרים מצביעים גם על פרטים בלתי סבירים המופיעים בסיפור:{{הערה|Moore 1992, p. 638; Larkin 1996, pp. 73–74|כיוון=שמאל}} משתה מפואר של 180 יום; סירוב פומבי של המלכה לצו המלך; הצו התמוה שהמלך שולח לנתיניו, שמורה על כל בעל להיות השליט בביתו; בעוד מוצאו היהודי של מרדכי ידוע ברבים, אסתר שהיא [[בת דוד]]ו ובתו המאומצת מצליחה לשמור את מוצאה בסוד{{הערה|ברלין תשס"א, עמ' 4; Baumgarten, Sperling, and Sabar 2007, p. 215}}; מינוי אדם ממוצא לא פרסי לראש השרים (הן המן והן מרדכי); מסירת הצווים ברחבי הממלכה "מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו", ולא ב[[ארמית]], שפתה הרשמית של האימפריה; הכלל שחוקי המלך אינם ניתנים לביטול איננו מתועד אצל ההיסטוריונים, ואין זה סביר שממלכה גדולה כמו [[הממלכה האחמנית]] הייתה יכולה להתנהל בדרך זו.

=== התייחסות לזורואסטריות ===
{{ראו גם|יחסי זורואסטריות-יהדות}}
בסיפור המגילה נמצאו מספר רמזים ל[[מיתולוגיה]] ה[[זורואסטריות|זורואסטרית]], ונראה שהמגילה [[יחסי זורואסטריות-יהדות|מתכתבת עם מוטיבים בדת הזורואסטרית]]. "שבעת רואי פני המלך" מזכירים את ה[[אמשא ספנדאן]], שבעת האלים התומכים באל הראשי [[אהורא מזדא]]. ביניהם נמנה [[מהומן]] שמשמעותו [[ווהו מאנה]], "בעל מחשבה טובה". בדומה, פירוש השם [[המן האגגי|המן]] (hama manah) הוא בעל "אותה הדעה/המחשבה" (כשל המלך). סיפור המגילה מתכתב עם משמעות השמות ומשחק עם המונח כגון בהזכרת "מחשבתו הרעה".<ref>{{תנ"ך|אסתר|ט|כה}}</ref><ref>[https://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php מילים שחדרו לעברית: מפרסית], אתר השפה העברית</ref>

==זמן חיבור המגילה ומקומה==
על פי המסורת,{{הערה|מור כלפון, [https://www.ypt.co.il/5298 מי באמת כתב את מגילת אסתר?], ישיבת אורות שאול}} כותבי המגילה היו [[אנשי כנסת הגדולה]], שקבעו את הספרים שנכנסו ל[[תנ"ך]] ואת סדרם.{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|טו|א}}}} יש הסבורים, על פי הכתוב במגילה, כי כתבו אותה [[אסתר המלכה|אסתר]] או [[מרדכי היהודי|מרדכי]], או שניהם. אך מספר חוקרים העלו, שישנם סימנים לאיחור תאריך כתיבת המגילה, או לכל הפחות לעריכה מאוחרת שלה. לדוגמה הפסוק הבא: "וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים '''בְּכָל דּוֹר וָדוֹר''' מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר",{{הערה|{{תנך|אסתר|ט|כח|קצר=כן}}.}} המעיד על חגיגת ימי הפורים מזה מספר דורות, עובדה שלא יכולה הייתה להיכתב בידי מרדכי ואסתר ובני דורם.

במחקר מקובל לתארך את המגילה לסוף התקופה הפרסית או תחילת התקופה היוונית, בין השנים 400–200 לפנה"ס לערך.{{הערה|ברלין תשס"א, עמ' 27}}

== סיפורים קשורים ==
מקובל במחקר לקבוע כי מגילת אסתר עומדת בקשרים משמעותיים עם סיפור יוסף, סיפור שרי ואברם במצרים, חג הפסח וגאולת מצרים, מלכות שאול והמלחמה בעמלק, פתיחת ספר מלכים, ובמיוחד ספר דניאל, עזרא ונחמיה, העוסקים אף הם בקורותיו של בן עם ישראל בחצר זרה.<ref>מישאל ציון, '''מגילת אסתר: פירוש ישראלי חדש''', עורך: [[אביגדור שנאן]], הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2019. {{הבהרה|חסר מראה מקום}}</ref>

חוקרי המקרא [[יאיר זקוביץ]] ו[[אביגדור שנאן]] מסבירים{{הערה|יאיר זקוביץ' ואביגדור שנאן, '''גם כך לא כתוב בתנ"ך''', פרק כח, מאת ה' הייתה זאת, עמ' 316 והלאה.}} כי אחת הסיבות לקבלתה של המגילה בתוך קהל כתבי הקודש היא הישענותה הרבה על סיפורת מקראית. החוקרים מסבירים כי המגילה נשענת בין היתר על סיפור אברם ושרי במצרים (בראשית יב, י-כ) - שגם בו האישה היפה נלקחת לארמון המלך, מגלה מיהי ומהי זיקתה לקרובה; סיפור יוסף - המתמנה אף הוא למשנה למלך ומולבש ברביד זהב ובבגדים יקרים; סיפור יעל וסיסרא - שם האישה מביאה למפלתו של הצר; סיפור שאול ואגג העמלקי - מרדכי מתואר כפרוקסי של שאול,{{הבהרה}} בהיותו צאצא משושלתו: "בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימני" (אסתר ב, ה). לעומתו, המן מוצג כאגגי, והניצחון על המן הוא למעשה בגדר סגירת החשבונות של שאול, אשר חס על אגג ולא קיים את הצו האלוהי למחות את זכר [[עמלק]]. סיפורים נוספים עליהם נשענת המגילה הם סיפור אבישג השונמית (מלכים א א, א-ד) וסיפור כרם נבות. בסיפור השונמית, תרים אחר נערה נאווה למלך, נשען על מוטיב זהה למגילת אסתר, בה מבקש המלך תחליף למלכתו ושתי. בסיפור כרם נבות, ישנו הדגם של "המלך הפאסיבי", שאינו יודע על הפעולות המבוצעות בשמו, וכל מעייניו באכילה (ובמקרה זה - בשתייה). החוקרים מסבירים כי בכל הסיפורים הללו, לא רק הדגמים הספרותיים חוזרים על עצמם - אלא ישנה חזרה על אותן לשונות ממש.

מהצד השני, מסבירים החוקרים כי המגילה אינה רק "נשענת" על סיפורים מקראיים, אלא היוותה כר פורה להתפתחות הספרות אחריה. זאת, נוכח קשיים רבים הטורדים את מנוחת נפשו של הקורא העברי, ובתוכו שאלת כשרות המאכלים שאכלה אסתר עת נישאה למלך, נישואיה לגוי, ו[[היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר|היעדר שם שמיים במגילה]].

את הספרות העוקבת את המגילה ומתכתבת עימה ניתן לחלק לשתי סוגות.{{דרוש מקור}} ראשית, ישנה ספרות המבקשת לדרוש ולהוסיף על המגילה, על-מנת להלום את ערכיה עם התפיסה האמונית ולבטל את הקשיים העולים בה. בתוך ספרות זו ניתן למנות את ה[[תוספות למגילת אסתר]] שבתרגום השבעים, המרחיבות את העלילה ומתאימות אותה לעולם הערכים של המחברים. ייחודן של התוספות שבתרגום השבעים, להבדיל ממדרש אסתר רבא, וכן "מדרש פנים אחרות", "מדרש אגדת אסתר", "[[מדרש אבא גוריון]]" ו"מדרש אסתר הבבלי" (כינוי לשבעה דפים רצופים בתלמוד הבבלי, מגילה י ע"ב – טז ע"ב{{הערה|[[יאיר זקוביץ]], [[אביגדור שנאן]], "'דומים כמשוגעים וחפצים ברעתנו' – דברי הקטרוג של המן כנגד עם ישראל במדרש אבא גוריון", בתוך: '''גם כך לא כתוב בתנ״ך''', ידיעות אחרונות, [[ספרי חמד]], 2009, פרק כט, עמ' 334.}}), היא בכך שהן מבקשות לשנות את הסיפור המקורי על ידי דרישתן ולהרחיב אותו.

סוגה ספרותית שנייה עניינה ספרים נוספים, אשר ביקשו להחליף את המגילה. לדעת החוקרים, סיפורי ספר דניאל (פרקים א-ו), המרבים באזכור שם שמיים, נועדו להוות תחליף הולם למגילת אסתר. בתוך כך, מזכירים החוקרים כי רעי דניאל נמנעים מאכילת מאכלות אסורים בארמון המלך, וזוכים למעמד נכבד בהיררכיה הפקידותית הנוכרית, ואף מתמודדים בהצלחה עם שונאי המלך המבקשים לראות במפלתם. לדעתם, גם הספר החיצוני [[ספר יהודית]] נכתב כדי להיות תחליף למגילת אסתר. בספר זה, הרווי גילויי אמונה באלוהי ישראל, מספר על אלמנה יהודייה, צדקת ויפת תואר (ששמה ראוי יותר משמה של אסתר המעורר את זכרה של האלילה הנוכרית אסתהר), הנחלצת לישועת עמה. בסיפור זה, יהודית אינה מתייחדת עם האויב אלא תשכר אותו ותביא למותו, וזו אף מקפידה על אכילת מאכלים כשרים בביתו, והצלחתה נשענת רבות על צומות ותפילות. לקראת סוף הספר, משמיעה יהודית שירת שבח והודיה לאל, בדומה ל[[שירת דבורה]].

==תרגומים ועדי נוסח==
בסוף [[המאה ה-2 לפנה"ס|המאה ה-2]] או בתחילת [[המאה ה-1 לפנה"ס]], תורגמה מגילת אסתר ל[[יוונית]] על ידי [[כהן]] ירושלמי.{{הערה|[[מנחם שטרן]], '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', עמ' 15}}

===תוספות למגילת אסתר===
{{ערך מורחב|תוספות למגילת אסתר}}
ה[[תוספות למגילת אסתר]] הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח [[תרגום השבעים]] ה[[יוונית|יווני]] של מגילת אסתר, והן אינן מופיעות ב[[נוסח המסורה]] ה[[עברית|עברי]]. התוספות, ככל הנראה, באו לפתור שאלות תאולוגיות העולות מקריאת הספר בדרך של "השלמת מידע" בצורה שתפתור קשיים כגון מדוע מגילת אסתר אינה מזכירה את שם אלוהים והעלילה נראית כמתנהלת באופן טבעי. התוספות למגילת אסתר מופיעות בכל הנוסחים של [[הברית הישנה]] ש[[תרגומי התנ"ך|תורגמו]] מנוסח תרגום השבעים היווני, וב[[יהדות]] הן נחשבות כחלק מספרות [[הספרים החיצוניים]].

==סוג ספרותי ומגמות==
קיימת גישה מחקרית לפיה מטרת המגילה היא לשמש הסבר בדיעבד להיווצרותו של חג הפורים ולבסס את מעמדו של החג, שבמקורו הוא חג-[[קרנבל]] בעל רקע ומקורות נכריים. עם זאת, חוקרים רבים סבורים שמגמה [[אטיולוגיה|אטיולוגית]] זו היא פרי התפתחות משנית, ומטרתה המקורית של המגילה הייתה שונה. סוגיית מטרת חיבור המגילה קשורה בקביעת ה[[סוג ספרותי|סוג הספרותי]] שלה, והועלו השערות שונות בנוגע לשתי סוגיות אלה.

חוקרים מוקדמים ראו במגילה פרשנות לאגדה קדומה שעסקה במלחמה בין אלים. אחת ההשערות היא שמרדכי מייצג את האל הבבלי [[מרדוך]], אסתר את האלה הבבלית [[אשתר]], המן מייצג את האל ה[[עילם|עילמי]] הומן, וּושתי את האלה העילמית משתי. לפי אותה השערה, העלילה במקורה תיארה מלחמה בין אלי בבל לאלי עילם, שניצחו בה הראשונים. נכון למאה ה-21, השערות אלו זנוחות הן על ידי החוקרים, שהגיעו להכרה, כי היהודים בגולה נהגו להיקרא בשמות נוכריים, בהם גם כאלה שמרכיביהם הם שמות אלילים, ואין בכך סימן למשמעות מיתולוגית כלשהי.{{הערה|משולם מרגליות, בתוך '''מגילות''' (עולם התנ"ך), עמ' 215}}

יש הרואים במגילה [[קומדיה]] חגיגית, שמטרתה לשעשע את הקורא בסיפורים [[אירוניה|אירוניים]] ואף [[אבסורד]]יים. [[אדל ברלין]] מגדירה אותה ביתר פירוט כ[[פארסה]], המוצגת על רקע [[בורלסקה]] של חיי החצר.{{הערה|ברלין תשס"א, עמ' 4–9}}

יש שזיהו במגילה זיקה ל[[אסכולת החכמה]] ו[[ספרות החכמה|ספרותה]]. [[שמריהו טלמון]] סבור שהמגילה מגלמת [[מוטיב (ספרות ואמנות)|מוטיבים]] ורעיונות חכמתיים מובהקים, והוא מגדירה כ[[מעשייה|אגדת]] חכמה שהוצבה בהקשר היסטורי (historicized wisdom tale). הוא משווה את המגילה ל[[ספר אחיקר החכם]], הנטוע בספרות החכמה של המזרח הקדום ומתרחש על רקע היסטורי ספציפי (חצר [[אסרחדון]] מלך אשור).{{הערה|Shemaryahu Talmon, [http://www.jstor.org/stable/1516862 "Wisdom in the Book of Esther"], ''Vetus Testamentum'' 13 (1963), pp. 419-455 (at JSTOR, free subscription required)|כיוון=שמאל}}

[[רוברט גורדיס]] סבור שהמגילה היא ייצוג מקראי יחיד של סוג ספרותי עצמאי: חיבור בדיוני ממקור יהודי, המתיימר להיות דיווח [[כרוניקה|כרוניסטי]] של סופר לא יהודי. גורדיס סבור שהמגילה נועדה ליצור את הרושם של כרוניקה ממלכתית פרי עטו של סופר חצר פרסי. הוא משווה את סוגה הספרותי של המגילה לזה של [[איגרת אריסטיאס]].{{הערה|Robert Gordis, [http://www.biblicalstudies.org.uk/pdf/jbl/1981_gordis.pdf "Religion, Wisdom and History in the Book of Esther: A New Solution to an Ancient Crux"], ''Journal of Biblical Literature'' 100 (1981), pp. 359-388|כיוון=שמאל}}

יש הרואים במגילת אסתר את הספר הלאומי ביותר במקרא: "ספר המשקף אמונה יוקדת בחיוניותו ונצחיותו של העם היהודי. באופן פרדוקסלי, אופיו הלאומי הייחודי של העם מתגלה דווקא באנומליה הלאומית של קיום בגלות, כאשר נוכחותו של האל אינה גלויה עוד. המגילה בוחנת את הקיום היהודי בגולה מנקודת מבט לאומית, המדגישה את ייחודו של העם ומאמינה בנצחיותו על אף אתגרי הקיום הקשים שלו".{{הערה|{{השילוח|דוד סבתו|"ונהפוך-היא: מאבק כפול בשושן"|ונהפוך-היא-מאבק-כפול-בשושן|[https://hashiloach.org.il/issues/השילוח-13/ גיליון 13], פברואר 2019}}}}

בנוסף, מקובל להגדיר את המגילה כ[[סיפור גולה]], כספר [[דניאל]], [[ספר יהודית]] ו[[ספר טוביה]]. סיווג זה מצטרף להגדרות אחרות של הסוג הספרותי של המגילה, ואיננו סותר אותן. בסיפורי הגולה אלו מתוארים דגמים שונים של חיי יהודים בגולה, מתוך נאמנות לדתם והצלחה מדינית, ומטרתם היא לשמש דגם וגורם מעודד לחיי היהדות בגולה.{{הערה|ברלין תשס"א, עמ' 21–23}}

==ניתוח ופרשנות==
===הצגת הדמויות במגילה===
[[קובץ:Göttingen-Esther.Rolle.0.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מגילת אסתר ליד קופסת אחסון]]

'''[[אחשוורוש]]''' - מוצג כמלך נהנתן השקוע בתענוגות, כשהשיכרון מאפיל על שיקול דעתו. מצטייר כמלך סובלן והגון, המאזין לקול יועציו ומזמין את כלל נתיני ממלכתו, ללא הבדלי מעמדות למשתה המלך. לעומת זאת, הוא מוכן לאשר את תוכניתו של המן ל[[רצח עם|השמדת עם]] שלם. אחשוורוש מאפשר את קיום משתה המלכה ושתי, שיועד לנשות הממלכה באותה הצורה, אך ציוויו המשפיל למלכתו מעיב גם הוא על תדמיתו. מוצג כמכבד את חוקי הממלכה ופועל בתחום הכללים לעשיית רצונו ומה שרואה לנכון.

'''[[ושתי]]''' - מדמויות המשנה במגילה. חז"ל ראו בה נצר לבית המלוכה ה[[בבל]]י. מוצגת כדמות נשית מרדנית שעומדת על דעתה וכבודה, ומשלמת על כך. לא ברור האם היא רק הורחקה מתפקידה או שהוצאה להורג. המצדדים בניתוח פשטני יטענו שאין רמז להריגתה, האחרים יאמרו שהנורמות של חצר המלוכה היו כאלו שברור לכל מה היה קיצה, והעובדה שהמגילה עוברת על כך בשתיקה מרמזת אולי על הוצאתה להורג בסתר, כדי למנוע תסיסה עממית. פירוש השם "ושתי" בפרסית עתיקה הוא "הנחשקת" (vaš לחשוק; ti - פועל בהווה).{{הערה|שם=מפרסית-לעברית|{{קישור כללי|כותרת=מילים שחדרו לעברית: מפרסית|כתובת=https://www.safa-ivrit.org/imported/persian.php|מידע נוסף=אתר השפה העברית}}}}

'''[[אסתר המלכה|אסתר]]''' - גיבורת סיפור המגילה. נערה יתומה הנלקחת בכוח אל ארמון המלך ומצייתת בכל לאביה המאמץ מרדכי, אך לבסוף מגלה יוזמה עצמאית ותושייה רבה. אסתר מוצגת תחילה באור שלילי מעט, כאשר היא מנותקת מצרת עמה וחוששת לגורלה האישי, אך לאחר מכן היא מתעשתת ומחליטה לשים נפשה בכפה, ולסכן את עצמה בעבור עמה. באמצעות סדרת תחבולות ומניפולציות היא מצליחה להפיל את המן מרום מעלתו ולהציל את העם היהודי מכליה. לפי חז"ל הייתה אסתר אשתו של מרדכי, וכבת 75 שנה בעת ההתרחשות.{{הערה|{{מדרש רבה|בראשית|לט|יג}}}}

שמה של הגיבורה "אסתר" נגזר כנראה מהמילה ''stara'' בפרסית עתיקה, שמשמעה "כוכב", או לדעה אחרת, משם אלת הפריון הבבלית [[אשתר]].

יש הסבורים ש"הדסה" (שמה העברי) היא צורה [[ארמית]] דיאלקטית של המילה ה[[אכדית]] ḫadašatu (כנראה מן ה[[שורש (שפות שמיות)|שורש השמי]] חד"ש) שמשמעותה "כלה", ומשמשת כתואר לאלה אשתר.{{הערה|Julius Lewy, [http://www.jstor.org/stable/23503154 "The Feast of the 14th Day of Adar"], ''Hebrew Union College Annual'' 14 (1939), pp. 128-130 (At JSTOR, free subscription required|כיוון=שמאל}} נכון לראשית המאה ה-21, סברה זו אינה מקובלת במחקר.

'''[[מרדכי היהודי|מרדכי]]''' - בן דודהּ של אסתר שאימצה לבת לאחר מות הוריה, ומשמש לה כאומן. לאחר שאסתר נלקחת בכפייה הוא ממשיך לראות את עצמו כאחראי לגורלה, דורש בשלומה ומשגיח עליה, ואסתר מצדה ממשיכה לציית לו כמקודם. עובדה זו מתבטאת בעיקר בהוראתו לאסתר שלא לחשוף את מוצאה. כאשר מתברר לו שהעם היהודי נתון בסכנת השמדה, הוא מבקש בתוקף מאסתר להיות נאמנה לעמה ולסכן את עצמה, ולבסוף מצליח להוציא לפועל את אומץ ליבה ולהובילה אל ההצלה הגדולה. לאחר ששוכנעה בדבריו, הורתה לו אסתר לאסוף את היהודים ולערוך צום, והפעם מרדכי נשמע לה וקיים את דבריה במלואם.{{ביאור|"וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר"{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ד|יז}}}}}}

מרדכי מגלה אקטיביות ויוזמה. כאשר הוא מגלה כי [[בגתן ותרש]] זוממים להרוג את המלך, הוא מגלה זאת לאסתר והיא מספרת לאחשוורוש. בזכות מעשה זה מתרחש המפנה בעלילה, הידוע בתור "מעשה הסוס". בסופו של דבר הוא הופך להיות לשר בעל מעמד גבוה במקומו של המן. בדומה לאסתר, נראה שגם מרדכי הסתיר בתחילה את זהותו היהודית, וזו נחשפה לאחר שסירב לציית לצו מלכותי ולהשתחוות להמן.{{ביאור|"וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לְמָרְדֳּכָי מַדּוּעַ אַתָּה עוֹבֵר אֵת מִצְוַת הַמֶּלֶךְ: וַיְהִי באמרם כְּאָמְרָם אֵלָיו יוֹם וָיוֹם וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וַיַּגִּידוּ לְהָמָן לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ דִּבְרֵי מָרְדֳּכַי '''כִּי הִגִּיד לָהֶם, אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי''': וַיַּרְא הָמָן כִּי אֵין מָרְדֳּכַי כֹּרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ וַיִּמָּלֵא הָמָן חֵמָה: וַיִּבֶז בְּעֵינָיו לִשְׁלֹחַ יָד בְּמָרְדֳּכַי לְבַדּוֹ '''כִּי הִגִּידוּ לוֹ אֶת עַם מָרְדֳּכָי''' וַיְבַקֵּשׁ הָמָן לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַם מָרְדֳּכָי{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ג|ג|ו}}}}}}

חז"ל דרשו את שמו "מֹר דכי" - בושם טהור. חוקרים מודרניים גוזרים את שמו משם האל הבבלי הראשי [[מרדוך]]. סביר שבדומה לאסתר, גם למרדכי היה שם עברי, אך הוא לא נמסר בסיפור המגילה. על פי המסופר במשנה,{{הערה|{{משנה|שקלים|ה|א|ללא=שם}}}} מרדכי היה נקרא גם '''פתחיה'''.

'''[[המן האגגי|המן]]''' - מיוחס כצאצא של [[אגג]] מלך עמלק. ראש השרים, שמבקש להשמיד את כל יהודי הממלכה בגלל סכסוך אישי עם מרדכי. מצטייר כאדם שמנצל את כוחו הפוליטי הרב כדי להפוך את צרתו הפרטית לסכסוך בין-דתי כולל וקיצוני. תאוות הכבוד הגדולה והאובססיבית שלו מתבטאת בצו המלכותי המחייב את הכל להשתחוות בפניו, וכעסו הרב בשעה שמרדכי לא מוכן לבצעו. בדבריו למקורביו מתאר המן את סירובו של מרדכי כפגם המערער ומייתר בעיניו את כל הישגיו.{{ביאור|"וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ עַל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ: וַיֹּאמֶר, הָמָן אַף לֹא הֵבִיאָה אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשָׂתָה כִּי אִם-אוֹתִי וְגַם לְמָחָר אֲנִי קָרוּא לָהּ עִם-הַמֶּלֶךְ: '''וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ'''".{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ה|יא|יג}}}}}} כשנשאל על ידי המלך אחשוורוש לדבר בו ראוי לגמול למייטיבו, סבר המן שמדובר בו, והתהלוכה המלכותית שתיאר בתשובתו חושפת כנראה את שאיפותיו למלוכה. שאיפותיו אלו עוררו את הסתייגות המלך ממנו, ולכן הוא השפילו בהצעדת מרדכי, ולבסוף אף לא היסס להוציאו להורג בגלוי.

בפרסית עתיקה פירוש השם המן ''hama manah'' הוא בעל "אותה הדעת/הדעה" כשל המלך. אביו של המן נקרא [[המדתא]] או ''hama data'', שפירושו: בעל "אותו החוק" כשל המלך.{{הערה|שם=מפרסית-לעברית}}

'''[[זרש]]''' - אשת המן, מדמויות המשנה. זרש היא שיעצה לבעלה להכין עץ בגובה חמישים אמה ולתלות עליו את מרדכי היהודי. המן מקבל את עצתה.

'''[[בגתן ותרש|בִגתן ותרש]]''' - מדמויות המשנה. קושרים המבקשים להמית את המלך, כמסורת התקופה הקדומה, שבה מלכים היו ב[[סכנת חיים]] יומיומית, ובעיקר מידי מקורביהם, שביקשו לשלוט או להשליט אחר.

'''[[חרבונה]]''' (גם חרבונא) - מדמויות המשנה, נזכר לראשונה ברשימת "שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש" (א, י). לחרבונה תפקיד מפתח במהלך מפלתו של המן. בסצנת המשתה השני של אסתר, לאחר שהיא מוקיעה את זדונו של המן בפני אחשוורוש, המלך "קָם בַּחֲמָתוֹ מִמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן אֶל גִּנַּת הַבִּיתָן" (ז, ז). כשהמלך שב אל החדר ורואה את המן משתטח על מיטת אסתר ומתחנן על חייו, הוא מפרש זאת באופן שגוי: "הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת?!". כאן מופיע חרבונה ומפנה את תשומת לבו של המלך לעץ אשר הכין המן למרדכי, מיטיבו של המלך, ואחשוורוש בכעסו מורה מיד לתלות עליו את המן.

[[חז"ל]] מפרשים ש"חרבונא זה [[אליהו]]"{{הערה|פרקי דר' אליעזר פ"נ}} וה[[ראב"ע]] אומר ש"כאילו אליהו היה, שהוא מבשר הגאולה" - חרבונה אינו באמת אליהו, אך אליהו הוא 'מבשר הגאולה', וגם חרבונה "עשה טובה לישראל ובאה ישועה על ידו".

'''[[הגי]]''' - מדמויות המשנה. [[סריס]] שממונה על [[הרמון]] הנשים של אחשוורוש.

'''[[התך]]''' - מסריסי אחשוורוש. בחז"ל קיימת דעה לפיה: "התך - זה [[דניאל]]".{{הערה|{{בבלי|מגילה|טו|א}}; {{בבלי|בבא בתרא|ד|א}}; {{מדרש רבה|אסתר|ח|ד}}}}

===היעדרותו של אלוהים מהמגילה===
{{ערך מורחב|היעדרותו של אלוהים ממגילת אסתר}}

באופן מעורר תמיהה, שמו של [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] אינו מוזכר במגילה, והתערבותו אינה נזכרת במפורש אפילו פעם אחת. היעדרותו של אלוהים היא הביטוי המובהק ביותר, אך לא היחיד, לאופייה החילוני למראית עין של המגילה. המגילה מתעלמת מנושאים דתיים העוברים כחוט השני במקרא: אין בה כל התייחסות לארץ ישראל ולמקדש, והאזכור היחיד של ירושלים הוא אגב הצגת דמותו של מרדכי (ב, ה-ו). התעלמות זו מתעצמת פי כמה לאור העובדה ש[[שיבת ציון]] ובניית [[בית המקדש השני|המקדש השני]] כבר החלו; אין במגילה התייחסות לתורה; על אף שנזכרים צומות (ד, טו-טז; ט, לא) - לכאורה מעשה דתי מובהק - אין התייחסות מפורשת לתפילות ותחינות לאל שמתלוות אליהם; היהודים חוגגים את תשועתם במשתה ושמחה, אך אין שבח והודיה לאל (ח, יז; ט, טז-כב). אין גם זכר לרעיון [[תורת הגמול|הגמול האלוהי]] האופייני למקרא, למרות הסכנה הקיומית בה עמד העם.{{ביאור|חז"ל התייחסו לעניין זה ותיארו את השתתפותם של היהודים במשתה ההוללות של אחשוורוש כסיבת הגזירה.{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}}} ככלל, הטקסט נמנע מהתייחסות דתית מפורשת, גם בהקשרים שבהם הדבר מתבקש.

בעיה זו העסיקה את פרשני המגילה לדורותיהם, מסורתיים כביקורתיים, ועמדה בבסיס מחלוקת חז"ל לגבי מידת [[טומאת כתבי הקודש|קדושתה של המגילה]]. גם מחברי [[תרגום השבעים]] נדרשו לה, ופתרו אותה באמצעות [[תוספות למגילת אסתר|הרחבות שונות]] שהעניקו למגילה צביון דתי יותר, וקירבוה לסטנדרט המקראי המקובל. ב[[מסכת מגילה]] מפורשים מספר פסוקים כרמזים להשגחתו של האל על מהלך האירועים. למשל, בפסוק: {{ציטוט|כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת|{{תנך|אסתר|ד|יד||קצר=כן}}}} הביטוי "מקום אחר" מפורש כרמז לאל והביטוי "אם לעת כזאת הגעת למלכות" מפורש כביטוי של [[השגחה פרטית]]. בפרשנות המסורתית קיימות גישות שונות המסבירות את אופייה החילוני של המגילה - המשותף לכולן הוא שהן יוצאות מהנחה שהמגילה, בהיותה מכתבי הקודש, היא בהכרח חיבור דתי וחילוניותה היא רק למראית עין. במחקר קיימות גישות המזהות במגילה רובד דתי נסתר, לעומת גישות אחרות הרואות בה חיבור חילוני מעיקרו או חיבור שזיקתו לדת חלשה. חז"ל פירשו ששם המגילה, אסתר, רומז ש[[נס]] ההצלה נעשה ב"הסתר פנים", כלשון הפסוק בתורה "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא"{{הערה|{{תנך|דברים|לא|יח}}}} המתאר מציאות עתידית של חורבן כעונש על נטישת העם את האל. לפי פרשנות זו, אף על פי שההצלה נעשתה לכאורה ללא כל מעורבות אלוהית, הרי שמאחורי הקלעים הכל התרחש בזכות [[אלוהים (יהדות)|האל]], והעדר כל אזכור לשמו מונעת את צמצום נוכחותו להופעה גלויה ומובחנת.

מבחינה הלכתית, העדר [[השם המפורש]] מהמגילה מקל על תיקון המילים על ידי [[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]], והיא משמשת כספר הראשון שכותב סופר סת"ם מתחיל.{{הערה|{{כיפה|נתנאל לייפר|כמה עולה מגילת אסתר?|יהדות/חגים/פורים/כמה-עולה-מגילת-אסתר-2/|22 במרץ, 2016 13:57}}}}

===מבנה===
ניתן לראות כי מגילת אסתר בנויה במבנה [[סימטריה|סימטרי]]:
*'''גדולת אחשוורוש''' ({{תנ"ך|אסתר|א|ללא=ספר}}–{{תנ"ך|אסתר|ב|ללא=ספר}}): אחשוורוש מלך פרס {{ציטוטון|מֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ, שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה|{{תנ"ך|אסתר|א|א|ללא=פרק}}}}. הוא מגרש את אשתו ושתי, על שלא השתתפה במשתה שלו, ובוחר באסתר כאשתו החדשה.
:*'''עליית המן''' ({{תנ"ך|אסתר|ג|ללא=ספר}}): המן מוצג כיד ימינו של אחשוורוש. מרדכי היהודי, דודה של אסתר, המלכה החדשה, מסרב להשתחוות להמן. משום כך, המן מורה בפקודה על השמדת כל היהודים באימפריה. הקטע מסתיים במילים {{ציטוטון|וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה|{{תנ"ך|אסתר|ג|טו|ללא=פרק}}}}.
::*'''התוכנית להציל את היהודים''' ({{תנ"ך|אסתר|ד|ללא=ספר}}): אסתר ומרדכי מנסים לרקום תוכנית כדי לשנות את גזירת המן.
:::*'''המשתה הראשון של אסתר''' ({{תנ"ך|אסתר|ה|ללא=ספר}}): אסתר ואחשוורוש עורכים משתה, שבו היא מבקשת מהמלך לערוך משתה נוסף ולהזמין אליו את המן. מיד לאחר מכן, המן רואה את מרדכי וכועס. הוא מכין [[עץ]] כדי לתלות עליו את מרדכי.
::::*'''ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו''' ({{תנ"ך|אסתר|ו|ללא=ספר}}): המן מרכיב את מרדכי על סוס ברחובות העיר ומושפל. מנקודה זו הסיפור מתהפך.
:::*'''המשתה השני של אסתר''' ({{תנ"ך|אסתר|ז|ללא=ספר}}): אסתר חושפת במשתה השני את העובדה שהיא יהודייה. כדי להציל את אשתו, אחשוורוש תולה את המן על העץ שהוא עצמו הכין.
::*'''התוכנית להציל את היהודים''' ({{תנ"ך|אסתר|ח|א|ח|ללא=ספר}}): אסתר ומרדכי מבקשים מאחשוורוש לשנות את הפקודה של המן.
:*'''עליית מרדכי''' ({{תנ"ך|אסתר|ח|ט|יז|ללא=ספר}}): מרדכי מצליח לשנות את הפקודה של המן להשמיד את היהודים, בכך שביום המיועד ליהודים יתאפשר להגן על עצמם. מרדכי הופך יד ימינו של אחשוורוש. הקטע מסתיים במילים {{ציטוטון|וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה|{{תנ"ך|אסתר|ח|טו|ללא=פרק}}}}.
*'''גדולת מרדכי''' ({{תנ"ך|אסתר|ט|ללא=ספר}}–{{תנ"ך|אסתר|י|ללא=ספר}}): היהודים, בהנהגת מרדכי, מצליחים למנוע מתושבי האימפריה לטבוח בהם. מרדכי הופך איש חשוב בקרב היהודים ומשנה למלך אחשוורוש. מרדכי שולח {{ציטוטון|סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים, אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת, לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם|{{תנ"ך|אסתר|ט|ל|לא|ללא=פרק}}}}.

==קדושתה ומעמדה בקרב כתבי הקודש==
[[קובץ:Book of Esther IMG_1826.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מגילת אסתר, [[המאה ה-13]] או [[המאה ה-14]], מ[[פאס]] שב[[מרוקו]]. מוצגת ב[[מוזיאון קה בראנלי]] שב[[פריז]].]]
[[קובץ:Ferrara book of Esther page 1 (cropped).jpg|ממוזער|טקסט=עמוד מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר פרארה שבאיטליה בשנת 1617. מאוספי הספרייה הלאומית.|עמוד מתוך מגילת אסתר מאויירת שנוצרה בעיר [[פרארה]] שב[[איטליה]] בשנת [[1617]]. מאוספי [[הספרייה הלאומית]].]]

אף על פי ש[[חז"ל]] כללו את מגילת אסתר ב[[תנ"ך]], יש עדויות ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]]{{הערה|1={{תלמוד בבלי|מגילה|ז|א}}, {{בבלי|יומא|כט|א}}}} שהחכמים התלבטו האם לכלול את מגילת אסתר בין [[כתבי הקודש]].

{{ציטוט|אמר [[רב שמואל בר יהודה]]:
:שלחה להם אסתר לחכמים "'''קבעוני''' לדורות".
:שלחו לה: "קנאה את מעוררת עלינו לבין האומות".
:שלחה להם: "כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס"...
:שלחה להם אסתר לחכמים: "'''כתבוני''' לדורות".
:שלחו לה: 'הלא כתבתי לך שלישים' ({{תנ"ך|קצר=כן|משלי|כב|כ}}) - שלישים ולא רבעים [כלומר חומש, נביאים וכתובים], עד שמצאו לו מקרא כתוב בתורה, 'כתב זאת זיכרון בספר' ({{תנ"ך|קצר=כן|שמות|יז|יד}}) - "כתב זאת" - מה שכתוב כאן ובמשנה תורה. "זיכרון" - מה שכתוב בנביאים. "בספר" - מה שכתוב במגילה.|{{בבלי|מגילה|ז|א}}}}

בהמשך, מובאת בתלמוד דעתו של [[שמואל (אמורא)|שמואל]], ש"מגילת אסתר לא נאמרה ב[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]]" (אם כי אמירה זו מסויגת לאחר מכן ש"נאמרה לקרות ולא נאמרה לכתוב"), לעומת דעתם של התנאים [[רבי אליעזר]], [[רבי עקיבא]] ו[[רבי מאיר]] שמגילת אסתר נכתבה ברוח הקודש. בהתאם למגמה זו, ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] נאמר: {{ציטוטון|[[רבי יוחנן]] אמר 'הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשת ספרי תורה אינן עתידין ליבטל', [[רבי שמעון בן לקיש]] אמר 'אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל'}}.{{הערה|{{ירושלמי|מגילה|א|ה}}}} גם ה[[רמב"ם]] הלך בדרך זו, וכתב: {{ציטוטון|כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם}}.{{הערה|{{רמב"ם|מגילה וחנוכה|ב|יח|ספר=זמנים}}}} אמנם ב[[נושאי כליו של הרמב"ם]] מבואר כי אין כוונת הרמב"ם שיתבטלו לגמרי (כמו שהבין בדבריו [[הראב"ד]]) אלא רק שכל הנביאים והכתובים לא יקראו בציבור חוץ ממגילת אסתר.

מגילת אסתר לא נמצאה בין [[המגילות הגנוזות]] שב[[קומראן]], והיו ששיערו ש[[מגילות מדבר יהודה#כותבי המגילות|אנשי הכת]] שכתביה נחשפו שם לא קיבלו אותה כאחד מ[[כתבי הקודש]]. כמה חוקרים הציעו שבני קומראן לא קיבלו את המגילה בשל סיבות תאולוגיות, כדוגמת אופייה החילוני של המגילה ושם שמים הנעדר ממנה, ונישואי יהודייה עם גוי. חוקרים אחרים טענו שבני קומראן לא קיבלו כלל את חג הפורים, אם משום שבמקורו הוא היה חג אלילי שאומץ על ידי היהודים, ואם משום שעל פי [[לוח השנה במגילות קומראן]] חייב חג הפורים לחול בשבת, ולדעתם אין שום חג שמותר לו לחול בשבת.{{הערה|Т. Beckwith, The Old Testament Canon, pp. 291-294}}
לעומת זאת, היו שטענו שאי מציאת קטעים ממגילת אסתר במגילות קומראן היא סבירה, בגלל קוטנה היחסי, ואין העדרה מהקטעים שנמצאו מעידה דבר על הימצאותה במקום במקור,{{הערה|[http://books.google.com/books?id=q18JiQSnBksC Carsten Peter Thiede, '''The Dead Sea Scrolls and the Jewish Origins of Christianity''', Palgrave Macmillan, 2003], pages 105-110|כיוון=שמאל}} בפרט לאור העובדה שמספר [[דברי הימים]] שרד רק קטע בודד בן חמש שורות.{{הערה|[https://www.deadseascrolls.org.il/explore-the-archive/image/B-367574 מגילה 4Q118].}}{{הערה|[[עמנואל טוב]], [https://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3495 המגילות המקראיות ממדבר יהודה]}} יש שהצביעו על סימנים להיכרות אפשרית של אנשי הכת עם מגילת אסתר, כמו תיאור יציאתו של אברהם ממצרים כשהוא לבוש "בוץ וארגמן" ב[[המגילה החיצונית לבראשית|מגילה החיצונית לבראשית]].{{הערה|[[שמריהו טלמון]], '''[https://www.jstor.org/stable/23629660 האם נודעה מגילת אסתר בקרב עדת "באי הברית החדשה"?]''', [[ארץ ישראל (כתב עת)|ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה]], כרך כ"ה ([[ה'תשנ"ו]])}}

גם בקאנון הנוצרי של כתבי [[הברית הישנה]], נכללה מגילת אסתר כחלק מן הקאנון. אמנם, [[מרטין לותר]] ניסה לשווא לשכנע את עמיתיו להוציא את מגילת אסתר (כמו גם ספרים נוספים שנכללו בקאנון הנוצרי) מן הקאנון המקודש, בנימוק שאינה משקפת את רוח האמונה האמיתית של הדת הנוצרית.

==מדרשים ופירושים למגילה==
ספרי [[מדרש]] על המגילה:
*מדרש למגילה, בתוך {{בבלי|מגילה|י|ב}}–{{בבלי|מגילה|יז|א|ללא=מסכת}}, המכונה במחקר גם "מדרש אסתר הבבלי"
* [[אסתר רבה]] - או מדרש אחשוורוש, אגדת אחשוורוש, מדרש מגילת אסתר. הודפס יחד עם [[מדרש רבה]], ומכאן שמו.
* [[מדרש לקח טוב]].
*מדרש פנים אחרות.
*מדרש [[אבא גוריון]]. שלושת המדרשים האחרונים, הודפסו על ידי שלמה בובר.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=192 לקח טוב, פנים אחרות ואבא גוריון] באתר דעת}}
*[[ילקוט שמעוני]].
*אגדת אסתר. הודפס על ידי שלמה בובר.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=189 אגדת אסתר] באתר דעת}}
*מדרש מגילת אסתר. הודפס בקושטא, וכן בקובץ מדרשים קטנים.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/megilot/midrash-2.htm מדרש מגילת אסתר] באתר דעת.}}
בנוסף הודפסו קטעי מדרש: מדרש אחר על מגילת אסתר (בית המדרש, ילניק), דרוש לפורים (בית המדרש, ילניק), מדרש מגילה (גאסטר, ספר הזיכרון לדר'קאהוט).{{הערה|[https://www.sefaria.org.il/Otzar_Midrashim%2C_Midrashim_on_Megilat_Esther%2C_Introduction?lang=he מדרשי מגילת אסתר] באתר ספריא.}}

גם [[תרגומי מגילת אסתר לארמית|תרגומי המגילה לארמית]] (תרגום ראשון ותרגום שני) הם למעשה תרגומים דרשניים, שאינם מסתפקים בתרגום מילולי ל[[ארמית]] אלא כוללים בתוכם מדרש על פסוקי המגילה.
בספרות הראשונים נזכרים עוד תרגומים שאינם לפנינו "תרגום זוטא, "תרגום רבה", "תרגום ירושלמי", "תרגום רבה דירושלמי" ו"תוספתא דתרגום ירושלמי".{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33579&st=&pgnum=137 חגים ומועדים]. אתר [[היברובוקס]]}}

למגילת אסתר נכתבו פירושים על ידי חלק מהפרשנים המסורתיים של ה[[תנ"ך]] כגון [[רס"ג]], [[רש"י]], [[פירוש האבן עזרא|אבן עזרא]] ו[[מלבי"ם]]. בנוסף חוברו עוד ספרי פרשנות רבים על מגילת אסתר, בהם בולטים עקידת יצחק של רבי [[יצחק עראמה]], מנות הלוי של רבי [[שלמה אלקבץ]], משאת משה של ה"[[משה אלשיך|אלשיך]]", [[מחיר יין]] של ה[[רמ"א]], יוסף לקח של רבי [[אליעזר אשכנזי]], ראשון לציון של רבי [[חיים בן עטר]], פירוש [[הגר"א]] ומגילת סתרים של רבי [[יעקב לורברבוים]].

== בתרבות ובאמנות ==
במהלך ההיסטוריה, מגילות רבות עוטרו בעיטורים ססגוניים שסיפרו את סיפור המגילה ושיקפו את רוח התקופה.
[[קובץ:Duraeuropa-1-.gif|ממוזער|ציור מגילת אסתר מתוך קיר בית הכנסת ״דורא אירופוס״, שנת 244]]
התמונה המוקדמת ביותר המתארת את סיפור מגילת אסתר נמצא על קיר [[בית הכנסת בדורה אירופוס]] שב[[סוריה]], שהוקדש בשנת 244. לימין [[ארון קודש|ארון הקודש]], במיקום מרכזי בבית הכנסת, מופיעה תמונה בעלת שני חלקים: בחלק אחד [[המן האגגי|המן]] מוליך את [[מרדכי היהודי|מרדכי]] הרוכב על סוס לבן ברחובות העיר, ולו מצדיעים מספר אנשים הלבושים בלבוש יווני. בחלק השני יושבת [[אסתר|אסתר המלכה]] על כיסא המלכות לצד [[אחשוורוש]].
[[קובץ:Esther before Ahasuerus (1547-48); Tintoretto, Jacopo.jpg|ממוזער|אסתר נופלת בפני אחשורוש, יעקובו טינטורטו, 1547-1548]]
ב[[רנסאנס]] הירבו לצייר סצנות ממגילת אסתר, כחלק מהביטויים של אמנות סיפורי המקרא. כך בציור של [[טינטורטו]] משנת 7–1546, מצוירת אסתר המתעלפת לפני אחשורוש. מרכזיותה של סצנה זו קשורה בהתעלפותה של [[מרים, אם ישו|מריה אם ישו]]. לפי המסורת ה[[נצרות קתולית|קתולית]], אסתר נתפסת כמניפסטציה של מריה הקדושה אשר תהיה מליצת יושר למאמינים ביום הדין. בשנת 1511 על תקרת הקפלה הסיסטינית צייר [[מיכלאנג'לו|מיכלאנג׳לו]] שלוש סצנות מתוך המגילה, ובמרכזם צליבתו של המן. אמנית הרנסאנס [[ארטמיזיה ג'נטילסקי|ארטמיזיה ג׳נטילשקי]] ציירה גם היא בשנת 1628–1635 את דמותה של אסתר המתעלפת בפני אחשורוש. הדמויות מתוארות בבדידות מזהרת, אחשורוש לבוש בבגדי ליצן חצר ואילו אסתר במלוא תפארתה. ג׳נטילסקי נודעה בציוריה המקראיים שבהם העצימה את הדמויות הנשיות בעודה מותחת ביקורת על מעמדם של הגברים.
[[קובץ:Esther before Ahasuerus (Artemisia Gentileschi).jpg|ממוזער|אסתר מתעלפת בפני אחשורוש מאת [[ארטמיזיה ג'נטילסקי]] ב[[מוזיאון המטרופוליטן לאמנות]].]]

ב[[הולנד]] של [[המאה ה-17]] עסקו רבות במגילת אסתר, במחזות, שירים ובאמנות.<ref>{{צ-ספר|שם=Rembrandt's faith : church and temple in the Dutch golden age|קישור=http://worldcat.org/oclc/234234089|מו"ל=Pennsylvania State University Press|שנת הוצאה=2009|oclc=234234089|מחבר=Perlove, Shelley Karen.|מקום הוצאה=|עמ=139}}</ref> רבים מאמני התקופה ציירו ציורים מתוך מגילת אסתר: [[רמברנדט]],<ref>"אסתר מתכוננת לכניסה בפני אחשורוש" (1633), "אחשורוש והמן במשתה אסתר" (1660), "המן מתחנן על חייו בפני אסתר" (1660).</ref> צייר לפחות חמישה, ידידו [[יאן ליוונס]] וממשיכו [[יאן סטין]], ובן זמנם ארט דה גלדר. אחת ממנהיגות הולנד, הנסיכה עמליה ואן סולמס, הנסיכה מאורנג', נקראה על ידי בני זמנה "אסתר השנייה". במגילת אסתר מאוירת מידיו של הצייר היהודי שלום איטליה צוירה המלכה אסתר בדמותה של עמליה ואן סולמס.<ref>{{צ-ספר|שם=Salom Italia's Esther scrolls and the Dutch Golden Age|קישור=http://worldcat.org/oclc/1033783666|oclc=1033783666|מחבר=Assaf, Sharon.}}</ref> מגילה זו נמצאת באוסף [[מוזיאון ישראל]].{{הערה|{{הארץ|מישאל ציון|הו נסיכה בת מזל, הו אסתר השנייה|1.7016948|12 במרץ 2019}}}} באמנות המודרנית זכו דמויות המגילה לביטויים נוספים, ובהם [[מאוריצי גוטליב]] (דיוקן עצמי כאהסוור, 1876), [[סלבדור דאלי]] (אחשורוש מתאהב באסתר, 1964), [[ארתור שיק]] (מגילת אסתר מאוירת, 1950).

אחת מהמגילה המאוירות העתיקות והיפות ביותר היא מגילה משנת 1616 שנכתבה ואוירה על ידי [[משה בן אברהם פסקארול]] בעיר [[פרארה]] באיטליה. אורכה למעלה מארבעה מטרים וגובהה כ-27 ס"מ. היא הוזמנה עבור אדם בשם מרדכי בן אליהו הלוי, שחי בעיירה קטנה בשם בריסילו (Brescello), סמוך לפארמה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://youtu.be/ZlkuzYbeB1E|הכותב=|כותרת=מגילת אסתר עם ציורים - פררה (איטליה) 1616|אתר=Youtube|תאריך=17.1.2019}}}} מגילה זו נמצאת היום ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] בירושלים, יחד עם מגילות וכתבי יד מאוירים אחרים.

בקרב יהודי [[מזרח אירופה]] נפוצו מאז [[המאה ה-16]] מופעי [[פורים שפיל]] בהם הופיעו שחקנים מחופשים לדמויות מהמגילה.

עיבודים קולנועיים שונים לסיפור המגילה נעשו כבר מתחילת תקופת [[הסרט האילם]]. בשנת 1948 ביים ג'ון קויל את "המלכה אסתר", סרט ב[[שחור-לבן]] שנועד במיוחד להפצה בכנסיות, המדייק בתיאור העלילה. בשנת 1960 נעשה הסרט [[אסתר והמלך]] על בסיס עלילת המגילה. בשנת 2006 צולם הסרט [[לילה אחד עם המלך]] בכיכובם של [[לוק גוס]], טיפאני דופונט ו[[ג'ון ריס-דייוויס]] המבוסס על סיפור המגילה. הסרט לוקח חופש עלילתי מסוים ואינו מקפיד להיצמד לפרטים שבמגילה.
[[קובץ:Shmuel Bunin Hamegila.jpg|ממוזער|שמואל בונם מדריך את שחקני ״המגילה״ בתיאטרון החמאם.]]
בפברואר 1966 הועלה על הבמה מחזהו של [[נתן אלתרמן]] "[[אסתר המלכה (מחזה)|אסתר המלכה]]", בבימויו של [[גרשון פלוטקין]]. זהו מחזה מוזיקלי על גרסה מודרנית של מגילת אסתר. המחזה נחשב לכישלון, אבל השיר ״שיר ערש״ מתוכו הפך לקלאסיקה ישראלית ובוצע על ידי זמרים רבים. בשנת 1965 העלו [[דן בן אמוץ]] ו[[חיים חפר]] את שיריו של [[איציק מאנגר]] במחזה ביידיש בשם ״שירי [[המגילה]] של איציק מאנגר״. בשנת 1970 הופקה גרסה טלוויזיונית של [[הערוץ הראשון]] הישראלי. המחזה מעביר את גיבורי מגילת אסתר ל[[שטעטל]] במזרח אירופה. הגרסה הוצגה ב[[יידיש]], וצוות השחקנים בסרט אף יצא להציג אותה על הבמות ב[[ארגנטינה]] בשנת 1971.
המחזה של מאנגר זכה גם לשתי גרסאות תיאטרליות של משפחת [[מייק בורשטיין]], כולל גרסה ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] ב-1968. בשנת 1983 ביים [[אילן אלדד]] לפי תסריט של [[חיים חפר]] את המחזה של מאנגר, בכיכובם של יונתן סגל, [[ניצה שאול]] ו[[שלמה בראבא]]. השירים בסרט, שהופק בשיתוף פעולה עם הטלוויזיה הגרמנית, הושרו ביידיש עם קטעי קישור בנוסח [[קברט]] תיאטרלי.

אוסף מגילות אסתר הגדול בעולם נמצא ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית של ישראל]], ומכיל מאות מגילות מ[[יהדות אירופה|קהילות יהודיות ברחבי אירופה]] וב[[יהדות צפון-אפריקה|צפון אפריקה]], כאשר הקדומה ביותר היא מ[[ספרד]] מ[[המאה ה-15]].{{הערה|{{ynet|[[אלכסנדרה לוקש]]|ממגורשי ספרד ועד לרנסנס האיטלקי: אוסף מגילות אסתר הגדול בעולם|60957850|18 במרץ 2022}}}}

בפברואר [[2023]] ניצלו 2 מגילות אסתר בנות מאות שנים של הקהילה היהודית ב[[אנטקיה]], לאחר רעידת האדמה שהתרחשה בעיר. נציג מהקהילה העביר את המגילות לידי נציגי [[זק"א]] שפעלו בחילוץ במקום.{{הערה|{{ynet|קורין אלבז-אלוש|מגילות אסתר עתיקות, ששרדו את רעידת האדמה בטורקיה, הובאו לישראל|judaism/article/bkv7wwqts|15 בפברואר 2023}}}}

נכון לאפריל 2023, המגילה הארוכה ביותר בעולם היא המגילה שאויירה וצוירה על ידי האמן אבנר מוריה, ואורכה 34.29 מטר.{{הערה|{{ynet|נצחיה יעקב, יצחק טסלר, שמואל מוניץ, קובי נחשוני, קורין אלבז-אלוש|הכי ביהדות: התנ"ך הזעיר, המגילה הארוכה ובית הכנסת ל-30 אלף מתפללים|judaism/article/by0irbyf3|20 באפריל 2023}}}}

ב-[[2024]] עובדה המגילה לסדרת טלוויזיה בשם "מלכת פרס" בהפקת ערוץ הטלוויזיה ה[[ברזיל]]אי Record TV.

==ראו גם==
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
* [[מסכת מגילה]]
* [[תוספות למגילת אסתר]]
* [[תרגומי מגילת אסתר לארמית]]
* [[מדרש אבא גוריון]]
* [[תענית אסתר]]
* [[מקרא מגילה]]
* [[קבר אסתר ומרדכי]]
* [[בובת המן]]

==לקריאה נוספת==
* [[שרה קמין]], '''בין יהודים לנוצרים בפרשנות המקרא''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], [[ה'תשס"ט]]. הפרק על '[[סיבתיות כפולה]]' בפירוש רש"י למגילת אסתר. עמ' 10–21
* [[אהרן הראל-פיש]], '''שירת מקרא: עדות ופואטיקה''', מאנגלית: [[סמדר מילוא]], [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]], תשנ"ג, הפרק "עיר אחת ושני סיפורים לה", עמ' 17–22
* [[אמנון בזק]] (עורך), '''הדסה היא אסתר: ספר זיכרון להדסה אסתר (דסי) רבינוביץ; קובץ מאמרים על מגילת אסתר''', מהדורה שנייה, [[אלון שבות]]: תבונות, תשנ"ט
* אדל ברלין, '''אסתר''', (תרגום: דורון כהן), סדרת "[[מקרא לישראל]]", ירושלים: [[הוצאת מאגנס]] ותל אביב: [[עם עובד]], תשס"א 2001
* [[יהודה לנדי]], '''ויהי בימי האימפריה הפרסית, מגילת אסתר ממבט היסטורי, ארכאולוגי וגאוגרפי''', ירושלים: [[הוצאת פלדהיים]], תשע"א 2011. {{ULI|010688751}}
* [[בנימין לאו]], '''אסתר - קריאה במגילה''', [[הוצאת ידיעות ספרים]], 2011
* [[יונתן גרוסמן]], '''אסתר: מגילת סתרים''', ירושלים: [[הוצאת קורן ירושלים|מגיד (קורן)]], תשע"ג 2013
* אורית אבנרי, '''עומדות על הסף: שייכות וזרות במגילות רות ואסתר''', [[כתר הוצאה לאור]], 2014
* דוד לוריא, '''גרסת יוספוס למגילת אסתר''', הוצאת רסלינג, 2015
* עזגד גולד, '''מגילת אחשוורוש, פרשנות למגילת אסתר ולחג הפורים''', הוצאת [[רסלינג]], 2017
* מישאל ציון, '''מגילת אסתר: פירוש ישראלי חדש,''' עורך: [[אביגדור שנאן]], הוצאת [[ידיעות ספרים]], 2019
* [[תמר עילם גינדין]], '''מגילת אסתר: מאחורי המסכה''', הוצאת זרש, 2015
* [[ישי רוזן-צבי]], '''ההיסטוריה הסודית של חגי ישראל''', [[כנרת, זמורה - מוציאים לאור]], 2023, הפרק "מגילת אסתר: מאגדה חצרונית לסיפור ישועה ובחזרה", עמ' 129–136.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Book of Esther|שם ויקישיתוף=מגילת אסתר|ויקימילון=מגלת אסתר|שם ויקימילון=מגילת אסתר|ויקיטקסט=ביאור:אסתר א|שם ויקיטקסט=מגילת אסתר עם פירוש|ויקיציטוט=מגילת אסתר|שם ויקיציטוט=מגילת אסתר}}
;כללי
* {{מרחב}}
* {{קישור כללי|הכותב=|כתובת=https://blog.nli.org.il/tag/מגילת-אסתר/|כותרת=מגילת אסתר|אתר="הספרנים", [[בלוג]] [[הספרייה הלאומית]]|שפה=עברית}}
* {{בריטניקה}}
* [https://www.nli.org.il/he/discover/music/jewish-music/piyut/articles/introductions/cycle-of-year/megilat-esther-introduction מבוא למגילת אסתר], בתוך אתר הפיוט והתפילה
;טקסט המגילה:
{{ספר תנ"ך|שם=אסתר|תורת אמת=d_root__003_ktuvim__34_ester|ממרא=33}}
* {{אוצר הספרים היהודי|תנ"ך/אסתר|מגילת אסתר}}
* {{HebrewBooks||מגילת אסתר|15818|ירושלים, תשס"ב}}
* {{כתיב/חיפוש|"מגילת אסתר"|מגילת אסתר}}
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1052&CategoryID=647 מגילת אסתר] בעמוד אחד, מנוקד, ב[[אותיות סת"ם]]
;קריאת המגילה
* [https://web.archive.org/web/20080324112943/http://jnul.huji.ac.il/dl/music/purim/purim_heb.htm קריאת המגילה, שירים ופיוטים לפורים, מעדות ומסורות שונות ובשפות שונות], מ[[הפונותיקה הלאומית]] ב[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]]
* [https://www.nli.org.il/he/items/NNL_MUSIC_AL003246904/NLI החזן פסח אקסלבנק קורא את המגילה, ניו יורק, 1958], באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [https://www.nli.org.il/he/piyut/Piyut1song_010429000000005171/NLI לשמיעת מגילת אסתר בנוסחים שונים], באתר הפיוט והתפילה
* {{אתר ישיבה1|3=11041|2=לצפייה בקריאת מגילת אסתר}} {{וידאו}}

;סיפור המעשה (היסטוריה) ופרשנות למגילה
* [https://m.youtube.com/watch?v=pvEVyUuL7xI&feature=youtu.be המלכה אסתר - סיפור המגילה בעיבוד מיוחד לילדים] - להאזנה באתר יוטיוב
* {{אתר ישיבה1|5=midrash/category|3=345|2=שיעורים על מגילת אסתר}}
* [[עמנואל טוב]], [http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2018/02/blog-post_99.html על מגילות אסתר אחרות (ביוונית)] בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא, הוראה וחינוך
* [[יואל בן נון]], [https://www.929.org.il/tag/47/post/22042 מגילת ההפך: איך זה שלמרות ההקצנה, השפלות והעדר האלוהים, נכנסה בכל זאת מגילת אסתר לתנך]. מתוך אתר [[929 - תנ"ך ביחד]]
* {{מחניים-דעת|[[ישראל אלדד]]|פשר מדיני למגילת אסתר|eldad-pesher|ס"ז, 1962}}
* {{מטח|מתיה קם|מגילת אסתר|3445}}
* {{השילוח|דוד סבתו|ונהפוך-היא: מאבק כפול בשושן|ונהפוך-היא:-מאבק-כפול-בשושן|13, מברואר 2019}}
* {{ויקישיבה|מגילת אסתר}}
* [[דוד פלוסר]], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/ofya.htm אופייה היהודי של מגילת אסתר], באתר "דעת"
* [http://www.hidabroot.org/he/video/54130 שיעורי וידאו על מגילת אסתר], באתר [https://web.archive.org/web/20150311111439/http://www.hidabroot.org/he#!/ הידברות]
* יעקב אשכנזי, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sde_chem/ester.htm עיון במגילת אסתר], באתר "דעת"
* [[תמר עילם גינדין]], [http://www.thmrsite.com/?p=592 מגילת אסתר - היה או לא היה?], מתוך סדרה באוניברסיטה המשודרת
* {{ynet|עמוס ברדע|מגילת אסתר. הסיפור האמיתי|3854567|25 בפברואר 2010}}
* מאיר דנינו, [https://web.archive.org/web/20100307051707/http://www.lifshiz.macam.ac.il/tafrit/pirsumim/meir/sah/19.doc מגילת אסתרונומיה] {{DOC}} באתר [[מכללת ליפשיץ]]
* {{רמב"י נושא|אסתר ספר|רשימה=כן}}
* [[חגי לונדין]], [http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=4629 "הקרב על בית המקדש" - שיעור וידאו על הרקע ההיסטורי של מגילת אסתר], אתר "ערוץ מאיר"
* {{הארץ|איתמר גרינולד|יודופוביה, נקמה יהודית והמגילה החילונית הראשונה|1.2575614|27 בפברואר 2015}}
* {{הארץ|איתמר גרינולד|מגילת אסתר כטרגדיה יוונית קלאסית|1.2887108|3 במרץ 2016}}
* [https://www.ranlevi.com/2020/03/03/osim_tanach-purim/ מגילת אסתר: אגדת דיסני?], על ההבחנה בין האגדה לריאליה במגילת אסתר, ב[[פודקאסט]] עושים תנ"ך, באירוח [[חוקר המקרא]], ד"ר שחר ענבר
* אושי דרמן, [https://www.anumuseum.org.il/he/blog/queen-esther/ מה במגילת אסתר התרחש במציאות], בלוג [[אנו – מוזיאון העם היהודי]], פברואר 2018
* {{ynet|רוחמה וייס|מגילת הספינים: כך הפכה אסתר לחלשה, וושתי למרשעת|4933513|10 במרץ 2017}}
* הרב [[יונתן גרוסמן]], [https://www.etzion.org.il/he/series/shiurim-megillat-esther שיעורים במגילת אסתר], באתר [[ישיבת הר עציון]]
;מגילת אסתר באמנות
* [http://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=treefriend&id=318&f=object מגילות אסתר באינדקס לאמנות יהודית ע"ש בצלאל נרקיס]
* {{הספרנים||מגילת אסתר בקומיקס מלפני 400 שנה|esther_ferrera|22.02.2018}}
* {{הספרנים|חן מלול|מגילת אסתר מאמסטרדם חושפת: כך ייעשה למתאכזרים לעם ישראל|megilat_esther|26.02.2018}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/purim/Pages/megila.aspx מגילת אסתר עם ציורים מפררה (איטליה), 1616], באתר [[הספרייה הלאומית]]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/purim/Pages/esther_yes.aspx מגילת אסתר מראשית המאה ה-18], באתר הספרייה הלאומית
* {{הספרנים||מגילה של קהילת יהדות ספרד ופורטוגל בימי הביניים|sodot-spain-megilat-esther|פברואר 2021}}

;הלכה ומנהג בקריאת המגילה:
* {{קיצור שולחן ערוך|קמא}}
* [http://yalkut.info/הלכות-פורים/סימן-תרצא-דיני-כתיבת-המגילה דיני כתיבת המגילה], מתוך הספר "[[ילקוט יוסף]]"
* [http://ph.yhb.org.il/05-15-05/ דיני קריאת המגילה], מתוך הספר "[[פניני הלכה]]"
* [http://web.nli.org.il/sites/nlis/he/song/Pages/Articles/mavo_lemedilt_ester.aspx מבוא למגילת אסתר], באתר הפיוט והתפילה מבית [[הזמנה לפיוט]]
{{שנה בודדת בתולדות עם ישראל|שנה=3405|תיאור=נס פורים}}

==ביאורים==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ש}}{{פורים}}
{{ספרי התנ"ך}}
{{הברית הישנה}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:מגילת אסתר|*]]
[[קטגוריה:ספרי כתובים|אסתר, מגילה]]
[[קטגוריה:חמש מגילות|אסתר]]
[[קטגוריה:פורים]]