הצגת המקור של הדף "מבצע רגל עץ"

{{סכסוך צבאי
| שם = מבצע רגל עץ
| מערכה = [[הסכסוך הישראלי-ערבי]]
| תמונה = [[קובץ:Operation Wooden Leg aircraft success marking.svg|150px]]
| כיתוב = למעלה: סמל המבצע
| תאריך = [[1 באוקטובר]] [[1985]]
| סוג העימות = מבצע צבאי
| קרב/מלחמה =
| קרב לפני = [[מלחמת לבנון הראשונה]]
| קרב אחרי = [[מבצע חוק וסדר]]
| מקום = {{דגל|תוניסיה}} [[חמאם א־שאט]], [[תוניסיה]]
| תוצאה = נהרגו מספר רב של מחבלים
| עילה =
| קואורדינטות =
| צד ראשון = {{דגל|ישראל||+}}
| צד שני = {{סמל|אש"ף||+}}
| מנהיג שני = {{סמל|אש"ף}} [[יאסר ערפאת]]
| מפקד ראשון = {{סמל|צה"ל}} רא"ל [[משה לוי]]{{ש}}{{סמל|חיל האוויר הישראלי|15}} אלוף [[עמוס לפידות]]{{ש}}{{סמל|חיל האוויר הישראלי|15}} אלוף [[גיורא רום]]
| כוח ראשון = {{סמל|חיל האוויר הישראלי||+}}
*10 מטוסי [[F-15 איגל]]
*2 מטוסי [[בואינג 707]] ("ראם")
| כוח שני = עשרות מחבלים של אש"ף
| הערות =
| צד ראשון-אבדות = אין
| צד שני-אבדות = נהרגו 60–75 אנשי [[ארגוני טרור]] ו-70 נוספים נפצעו
| מנהיג ראשון = {{סמל|משרד ראש הממשלה}} [[שמעון פרס]] (ראש הממשלה)
}}
'''מבצע רגל עץ''' היה מבצע בו הפציצו מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] את מפקדות [[אש"ף]] ב[[תוניסיה]] ב-[[1 באוקטובר]] [[1985]]. במבצע זה ביצע חיל האוויר הישראלי את ההפצצה המרוחקת ביותר שביצע אי פעם, כ-2,300 [[ק"מ]] מישראל. במבצע זה גם בוצע [[תדלוק אווירי]] באמצעות מטוסי [[בואינג 707]] ("ראם"), וזה היה התדלוק האווירי המרוחק ביותר שנעשה על ידי חיל האוויר הישראלי עד אותו זמן.

==הרקע למבצע==
גם לאחר ש[[צה"ל]] נסוג מ[[לבנון]] ביוני 1985 ונערך על גבול אזור הביטחון, המשיך [[אש"ף]] לפעול כנגד מדינת ישראל ואזרחיה. ב-[[21 בספטמבר]], חדרה חוליית אנשי אש"ף לרצועת הביטחון ושיגרה מטח [[ארטילריה רקטית|רקטות]] אל יישובי הגליל. ב[[יום הכיפורים]] ב-[[24 בספטמבר]], השתלטה חוליה של [[כוח 17]] על [[יאכטה]] ב[[קפריסין]] ו[[הפיגוע בנמל לרנקה|רצחה את שלושת הישראלים ששהו על סיפונה]]. ישראל החליטה לשקם את כוח ההרתעה שלה על ידי פעולה שתבהיר כי אין לאנשי אש"ף מקום בו יהיו בטוחים. לאחר הפעולה הסביר שר הביטחון [[יצחק רבין]]: "אין חסינות לגורם אש"פיסטי בשום מקום בעולם. ידו הארוכה של צה"ל תדע להשיג ולהעניש. ישראל תקבע את דרך הלחימה ומקום הפגיעה בהתאם לשיקוליה בלבד".

==תכנון המבצע==
[[קובץ:IAF B707 Refulling.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטוס [[בואינג 707]] ("ראם") מתדלק מטוסי [[F-15 איגל]]]]
הרמטכ"ל, [[משה לוי]] ביקש תחילה מ[[אגף המבצעים]] תכנונים לביצוע הפעולה גם מ[[חיל הים הישראלי|חיל הים]] וממפקדת [[חיל הרגלים הישראלי|קחצ"ר]]. בסופו של דבר, בשל ההיערכות המהירה והסיכון הנמוך יותר, הוחלט להטיל את המשימה על חיל האוויר.{{הערה|1=[[בן כספית]] ו[[אילן כפיר]], "'''[[אהוד ברק]]: חייל מספר אחד'''",[[הוצאת קוראים|קוראים]], [[1998]], עמוד 188.}} מטוסי ה-[[F-15]] ("בז") נבחרו למשימה בשל אמינותם הטכנית ויכולת התדלוק האווירית שלהם. התכנון היה ששמונת המטוסים המיועדים להפציץ את היעד יתודלקו פעמיים באוויר - תדלוק ראשון במהלך הטיסה אל היעד, ותדלוק קצר נוסף לפני הכניסה לאזור התקיפה, על מנת למלא את מכלי הדלק במלואם. בעיית האמינות הטכנית של המטוסים הייתה מרכזית. נבחרו 10 מטוסים שבהם נתגלה מספר התקלות הנמוך ביותר בעבר ושני מטוסים מתוך העשרה טסו כגיבוי למקרה שתתגלה תקלה לפני נקודת האל-חזור בתקיפה.

שיקול נוסף שנלקח בחשבון היה קרבת המטרות לחופים ולמתקנים בהם שהו אזרחים ונופשים רבים. נעשה שימוש בפצצות מסוג [[GBU-15]] (פצצה אחת על כל מטוס), וניתנה הוראה מפורשת לטייסים שלא לשחרר את החימוש אם לא יזהו באופן ודאי את המטרות. כמו כן, בחירת נתיב הטיסה נעשתה בצורה שתמנע כניסה לנתיבי אוויר מסחריים ובמקביל, ישמר מרחק מספיק מטווח קליטת ה[[מכ"ם]] ה[[מצרים|מצרי]] וה[[לוב]]י.

מפקד חיל האוויר, [[עמוס לפידות]], הציג את תוכנית התקיפה בפני ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]]. התוכנית קיבלה את תמיכתו של ראש הממשלה [[שמעון פרס]] ושל שאר השרים.

==הפעולה==
[[קובץ:Regeletz.jpg|ממוזער|250px|שער גיליון [[בטאון חיל האוויר]] המוקדש למבצע]]
בבוקר 1 באוקטובר 1985 המריאו 10 מטוסי F-15 ושני מטוסי [[בואינג 707]] מטייסת "[[טייסת 120|התובלה הבינלאומית]]" בדרכם אל גיחת התקיפה הארוכה ביותר שביצע חיל האוויר אי פעם.
מפקד המבנים התוקפים היה, סא"ל [[אבנר נווה]] שהיה אז מפקד "[[טייסת חוד החנית]]" שתרמה שישה משמונת מטוסי הבז שהשתתפו בתקיפה.{{הערה|1=גל פרל פינקל, [https://www.idf.il/אתרי-יחידות/מרכז-דדו/גיליון-35-מעגל-שלישי/סקירת-ספרות-למעגל-השלישי/ סקירת ספרות: סקירה למעגל השלישי], [[מרכז דדו]], {{כ}} 19 בדצמבר [[2021]].}} שני המטוסים הנוספים הגיעו מ[[טייסת אבירי הזנב הכפול]] בפיקודו של מפקד הטייסת מיקי לב. למבצע הצטרפו כטייסים מן המניין מפקד בסיס [[תל נוף]] [[גיורא רום]] ומפקדה לשעבר של טייסת חוד החנית, [[יואל פלדשו]].{{הערה|זאב לכיש, [https://www.israeldefense.co.il/he/node/41028 2,000 ק"מ מישראל: הרגל ארוכת הטווח של חיל האוויר], אתר [[ישראל דיפנס]], 24 בנובמבר 2019}}

לאחר ה[[תדלוק אווירי|תדלוק האווירי]] הראשון ולאחר שנבדקו מערכות שמונת המטוסים שיועדו להשתתף בתקיפה ונמצאו כשירות, שבו שני מטוסי הגיבוי לישראל. בשעה 11 הגיעו מטוסי הקרב אל מעל החוף התוניסאי והצליחו לזהות את המטרות. התקיפה התבצעה בשני גלים תוך כדי התחשבות בכיוון הרוח ומניעת מיסוך מטרות הגל השני בעשן הפיצוצים של הגל הראשון. על פי דיווחי הטייסים הפגיעות היו מדויקות ולשכת [[ראש אש"ף]] ומשרדים שונים של אש"ף ושל ארגון פורשי [[א-סאעקה]] נהרסו או נפגעו קשה. על פי פרסומי צה"ל, נהרגו בתקיפה 60 - 75 מאנשי [[ארגוני טרור|ארגוני הטרור]] ו-70 נוספים נפצעו.{{הערה|1=[[רונן ברגמן]], "'''מדינת ישראל תעשה הכל'''", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2009]], עמודים 94-96.}} לטענת ממשלת תוניסיה ואש"ף, נהרגו בהפצצה גם מספר אזרחים.

כבר בעת הטיסה חזרה לכיוון ישראל, הודיע ה-[[BBC]] על התקיפה. למרות זאת, לא הוזנקו [[מטוס יירוט|מטוסי יירוט]] של [[חיל האוויר התוניסאי]], אלא רק לאחר שהמטוסים הישראלים התרחקו מהאזור.

בדומה לעוד שני מבצעים - [[מבצע אופרה]] לתקיפת הכור העיראקי, ו[[מבצע ערצב 19]] להשמדת מערך ה[[נ"מ]] ה[[סוריה|סורי]] ב[[מבצע שלום הגליל]] - נצבע על המטוסים שהשתתפו בתקיפה עצמה סימן מיוחד, בדומה לסימן הפלה.

==תוצאות המבצע==

הפעולה ספגה גינוי נרחב וחריף מצד הקהילה הבינלאומית. רק [[ארצות הברית]] לא הצטרפה לגינוי, אך נמנעה מהטלת [[וטו]] על החלטת הגינוי ב[[מועצת הביטחון]] (החלטה 573 מה־[[4 באוקטובר]]). הפעולה אף פגעה ביחסי ארצות הברית והממשל התוניסאי בראשותו של [[חביב בורגיבה]].

בטווח הארוך יותר, הייתה לפעולה השפעה על מוכנותן של מדינות ערב לארח את מפקדות ארגוני הטרור. תוניסיה אסרה, באופן זמני, את כניסת אנשי אש"ף לשטחה, ובסופו של דבר, עברו מפקדות הארגונים ל[[עיראק]], [[סודאן]] ו[[ירדן]].

פעולות ארגוני הטרור לא פחתו. ב-[[5 באוקטובר]] [[רצח הימאים הישראלים בברצלונה|רצחו מחבלים שני ישראלים]] ב[[ברצלונה]] שב[[ספרד]]. שבוע אחרי המבצע, ב-[[7 באוקטובר]] השתלטו טרוריסטים מ[[חזית שחרור פלסטין]] על האוניה [[אקילה לאורו]] ורצחו [[אזרחות ארצות הברית|אזרח ארצות הברית]] ממוצא יהודי. יומיים אחר כך, שוטר תוניסאי, אחיו של אחד ההרוגים בהפצצה, פתח באש ב[[בית הכנסת אל-גריבה]] במהלך תפילה ב[[שמחת תורה]], והרג שלושה בני אדם.{{הערה|{{ynet|מיכל מרגלית ואיתמר אייכנר|הטרור היכה פעמיים: הבת נרצחה בפיגוע בתוניסיה, הנכד נרצח במרכול בפריז|4613874|12 בינואר 2015}}}} ב-[[27 בדצמבר]] באותה שנה, פעל [[ארגונו של אבו נידאל]] וביצע [[הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא|שתי התקפות טרור מתואמות בשדות התעופה של רומא ושל וינה]]. לטענת הארגון, היו פעולות אלו תגובה לתקיפה הישראלית על המפקדות בתוניסיה.

==הסתייעות ביונתן פולארד==
לאחר תפיסתו של הסוכן הישראלי [[יונתן פולארד]] בנובמבר 1985 הופיעו בתקשורת העולמית פרסומים מהם עלה כי ההתקפה הישראלית המדויקת התאפשרה הודות ל[[תצלום לוויין|תצלומי לוויין]] שהעביר פולארד לישראל לאחר שהתברר לו שתצלומים אלה לא הועברו על ידי ארצות הברית,{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמוד 358.}} זאת בניגוד להסכמי העברת מידע בין שתי המדינות שנחתם בשנת [[1983]]. ידיעות אלה אומתו על ידי [[חבר הכנסת|חברי כנסת]] ואישי ציבור שהיו מעורבים במבצע, ובהם דבריו של חבר הכנסת [[אליעזר כהן|אליעזר (צ'יטה) כהן]] המופיעים [http://www.freepollard.net/inside/movie.asp בסרט] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20071012114637/http://freepollard.net/inside/movie.asp |date=2007-10-12 }} שערך הוועד למען פולארד.

== ראו גם ==
* [[מבצע יד ארוכה]] – הפצצה ישראלית נגד מטרות ארגון הטרור השיעי [[חות'ים|אנצאר אללה]] ("החות'ים") ב[[עיר נמל|עיר הנמל]] [[אל-חודיידה (עיר)|אל-חודיידה]] שב[[תימן]], שנערכה ב[[יולי]] [[2024]], בתגובה ל[[מתקפת הכטב"ם על תל אביב (יולי 2024)|מתקפת הכטב"ם על תל אביב]]. זו הייתה התקיפה השלישית המרוחקת ביותר של חיל האוויר הישראלי, לאחר מבצע רגל עץ  ואחרי "[[מבצע העיר  הלבנה]]".
* [[מבצע ימי תשובה (2024)|מבצע ימי תשובה]] – הפצצה ישראלית נגד מטרות צבאיות ב[[איראן]] שנערכה ב-[[26 באוקטובר]] [[2024]], בתגובה ל[[המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024)|ירי 181 הטילים הבליסטים האיראנים]] אל עבר ישראל. התקיפה נערכה ממרחק של 1,600 ק״מ, וזו מהתקיפות הרחוקות שביצע חיל האוויר הישראלי.

==לקריאה נוספת==
* מירב הלפרין, אהרון לפידות, '''חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 2000, הפרק "1,200 מייל מהבית", עמ' 309–313

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר חיל האוויר||מבצע רגל עץ|3924-5308}}
* {{אתר חיל האוויר||התמונות העלומות, 30 שנים למבצע "רגל עץ"|8504-45559}}
* יריב פלג, [http://www.mako.co.il/pzm-israel-wars/operation-wooden-leg/Article-c2593218be4c041006.htm מבצע רגל עץ: הפצצת מפקדת אש"ף בתוניסיה], 12 בספטמבר 2013, באתר [http://www.mako.co.il/pzm פז"ם] מבית [http://www.mako.co.il mako]
* {{ישראל היום|[[אהרל'ה ויסברג]], ליאור יעקבי|"אלפא", דיווחו הטייסים. מעוז הטרור הושמד|314705|18 בספטמבר 2015}}
* {{mako|שחר צורני|30 שנה אחרי התקיפה בטוניס: התמונות שלא נחשפו|233b89d23f7d051006|pzm-magazine/army-stories|5 בנובמבר 2015}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הסכסוך הישראלי פלסטיני}}
[[קטגוריה:חיל האוויר הישראלי: קרבות ומבצעים|רגל עץ]]
[[קטגוריה:תוניסיה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:1985 בישראל]]
[[קטגוריה:הארגון לשחרור פלסטין]]
[[קטגוריה:יחסי ישראל–תוניסיה]]
[[קטגוריה:הפצצות של חיל האוויר הישראלי]]
{{ללא בוט|86}}