הצגת המקור של הדף "מ"ג אסירי ההגנה"

[[קובץ:מ"ג אסירי הגנה.jpg|ממוזער|280px|שמאל|מ"ג אסירי ההגנה]]
'''מ"ג אסירי ההגנה''' (או בקיצור '''המ"ג'''), היו 43 חברי [[ההגנה]] שנעצרו ונכלאו על ידי שלטונות [[המנדט הבריטי]] בשנת [[1939]] בפרשה שזעזעה בשעתו את [[היישוב|היישוב היהודי]] ב[[ארץ ישראל]].

==רקע היסטורי==
דעיכת "[[המרד הערבי הגדול]]" בשנת [[1939]] הביאה לשינוי במערכת היחסים עם [[המנדט הבריטי|שלטונות המנדט]]. במהלך המרד היה שיתוף פעולה בין היישוב היהודי ושלטונות המנדט, בשל אינטרס משותף לדכא את ה[[טרור]] הערבי. עם דעיכת המרד נפסק שיתוף הפעולה והשלטונות הבריטים החלו לראות בארגון "ההגנה", לא ככוח הגנתי, אלא כ[[מחתרת]] שיש לדכאה כמו שאר המחתרות. החלה תקופה של מאסרים, חיפושי נשק ומשפטים. דעיכת "המרד הערבי הגדול" הביאה גם לשינוי בהערכות "ההגנה" ועל רקע מאבקי כוח שונים ביישוב פורקו "[[פלוגות השדה]]". החלל שנוצר ונסיבות שונות הביאו להקמת כוח רחב יותר במקומו, "[[חי"ש|חיל השדה]]", והתעורר הצורך להכשיר מפקדים נוספים<ref>{{צ-ספר|מחבר=יגאל עילם|שם=ההגנה: הדרך הציונית אל הכוח|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=זמורה, ביתן, מודן|שנת הוצאה=1979}}</ref>.

בקיץ 1939 נפתחו לשם כך ב[[יבנאל]] קורסים ל"מפקדי מחלקות" בפיקודו של [[רפאל לב]]. ב-[[28 באוגוסט]] 1939 נפתח הקורס השני בפיקודם של רפאל לב ו[[משה כרמל]]. צוות המדריכים כלל, בין השאר, את [[משה דיין]], [[יגאל אלון]] ו[[יעקב סלומון (איש ההגנה)|יעקב סלומון]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יגאל שפי]]|שם=סיכת מם־מם: המחשבה הצבאית בקורסים לקצינים ב"הגנה"|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=משרד הביטחון, המרכז לתולדות כוח המגן ה"הגנה" ע"ש ישראל גליל|שנת הוצאה=1991|ISBN=965-05-0576-8|עמ=231}}</ref>. הקורס הוסווה כמחנה ספורט של [[הפועל]] ועמד לפני סיומו.

ב-[[3 באוקטובר]] 1939, באמצע שיעור של משה כרמל לפני חניכים סביב שולחן חול, הגיעו לפתע למקום קציני משטרה בריטים. הם נכנסו גם לאוהלים ומצאו שם רובים. לאחר עזיבתם הוחלט להעביר מיד את הקורס ל[[ג'וערה]]. המדריכים והחניכים פוצלו לשתי קבוצות. קבוצה אחת בפיקודו של [[יגאל אלון]] יצאה מיד בשיירת מכוניות שהעבירו את הציוד והנשק. קבוצה שנייה של 43 (מ"ג) חניכים ומדריכים חמושים בחלקם עשתה דרכה ברגל תחת פיקודו של משה כרמל. בשל איחור ביציאה, לא הספיקו להגיע למקום המיועד ועם עלות השחר הם נתקלו בוואדי אל-בירה ([[נחל תבור]]) בשיירה ממונעת של [[חיל הספר העבר-ירדני]]. ניתנה פקודה להתפזר, אך היחידה הוקפה מיד. אחד החניכים – אבשלום טאו – כיוון רובה לעבר החיילים, אך נאלץ להיכנע כשאר חבריו. כל ה-43 הובלו ל[[כלא עכו]] שם נחקרו תוך מכות ואיומים.

==המשפט==
[[קובץ:Mag43.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלק מהמ"ג במחנה המעצר מזרעה. [[משה דיין]] הוא הימני]]
ב-[[25 באוקטובר]] [[1939]] נפתח משפטם של המ"ג בבית דין צבאי ב[[עכו]]. מטעם הסנגוריה הופיעו קציני צבא ומשטרה, שמסרו עדות על שירותם הנאמן של כמה מהנאשמים בתקופת המאורעות. לעומתם הדגיש הקטגור את אי החוקיות בפעולתם של הנאשמים, וטען כי "טיול הלילה שלהם בסביבה מאוכלסת ערבים, מזוינים זיון מלא ובסדר צבאי, יש בו משום כוונה לקדש מלחמה פוליטית ובלתי חוקית על הערבים, ולהטיל מורא על כל הסביבה."

גזר הדין ניתן ב-[[30 באוקטובר]] 1939. אבשלום טאו נידון ל[[מאסר עולם]] וחבריו – לעשר שנות מאסר. לאחר אישור גזר הדין הכריזה הנהלת [[הוועד הלאומי]] על הפסקת עבודה לשעתיים ועל סגירת בתי השעשועים בכל הארץ, "כדי לתת ביטוי לסולידריות של היישוב עם 43 הנידונים". לאחר כארבעה שבועות אישר מפקד הצבא את גזר הדין, אך הפחית את העונש: טאו קיבל עשר שנות מאסר וחבריו – רק חמש.

==המאסר וסיום הפרשה==
עם תחילת מאסרם, בחרו האסירים ועד שחבריו היו [[משה דיין]] ואריה רוטנברג, אשר שלטו באנגלית, [[יעקב סלומון (איש ההגנה)|יעקב סלומון]] ששלט בערבית וכונה "המוכתר", יהודה אורשנסקי ו[[רפאל לב]].

ב-[[22 בפברואר]] [[1940]] הם הועברו מכלא עכו ל[[מחנה המעצר מזרעה]] שמצפון לעכו, שהיה מקום פתוח והתנאים בו היו טובים יותר.

במשך כל תקופת מאסרם של המ"ג לא הפסיקו מנהיגי היישוב ללחוץ לשחרורם. עם זאת, מאמצי השחרור לא צלחו, ולנוכח תסכולם הגובר, החליטו האסירים לפתוח בשביתת רעב. תוכנית זו לא יצאה לפועל, שכן עם השיפור ביחסים עם הבריטים, לאור התקרבות החזית ב[[מלחמת העולם השנייה]] ל[[ארץ ישראל]], שוחררו כולם ב-[[17 בפברואר]] [[1941]]<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=נח דגוני|שם=דפים מן הכלא: יומנו של אסיר "ההגנה" בכלא עכו|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=מערכות|שנת הוצאה=1976}}</ref>.

עם חברי המ"ג נמנו משה דיין ו[[משה כרמל]]. משה כרמל ואסיר נוסף, נח דגוני, תיעדו את חווית המאסר: משה כרמל – במכתבים שהוברחו מהכלא ופורסמו בספר "מבין החומות"<ref>{{צ-ספר|מחבר=משה כרמל|שם=מבין החומות: מ"ג מכתבים מאת אסיר עברי|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=הקיבוץ המאוחד|שנת הוצאה=1965|מהדורה=שישית}}</ref>, ונח דגוני - ביומן שהוברח מהכלא ופורסם בספר "דפים מן הכלא"<ref name=":0" />.

[[קובץ:כלא עכו משה כרמל יעקב סלומון.png|ממוזער|250px|שניים ממדריכי הקורס, משה כרמל (מימין) ו[[יעקב סלומון (איש ההגנה)|יעקב סלומון]]]]
במספר ערים ב[[ישראל]] [[שמות רחובות בישראל|נקראו רחובות]] בשמות המנציחים את הפרשה.

==ראו גם==
*[[משפט השלושים ושמונה]]

==לקריאה נוספת==
*'''ספר תולדות ההגנה''', כרך ג' ספר ראשון, 1973.
*[[יגאל שפי]], '''סיכת מם־מם: המחשבה הצבאית בקורסים לקצינים ב"הגנה"''', משרד הביטחון, 1991
*[[ משה כרמל]], '''מבין החומות-מ"ג מכתבים מאת אסיר עברי''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], 1965.
*'''רותי שלי: מכתבי משה דיין מכלא עכו, 1939-1941''' הקדמה ודברי קישור: [[רות דיין]], [[כנרת, זמורה ביתן, דביר|זמורה, ביתן]], 2001
*'''נח דגוני: דפים מן הכלא – יומנו של אסיר ההגנה בכלא עכו''', הוצאת [[מערכות]], 1976

== קישורים חיצוניים ==
* {{דבר||משפט ה-43 החל אתמול בעכו וייגמר היום|19391026|9}}, {{דבר||המשך|19391026|74}}
* {{דבר|נח דגוני (היה בין 43 האסירים)|קורס המ"מים שתחילתו ביבנאל וסופו בכלא עכו|19591009|28}}
* {{דבר|טוביה כרמל|ארבעים שנה לשחרור המ"ג|19810218|107}}
* {{מעריב|יגאל לב|השחרור בא לפתע....|19641006|28}}
* {{הצופה||משפט ה-43 החל בחיפה|19391026|11}}, {{הצופה||המשך|19391026|59}}
* [http://hahagana.org.il/lexicon/lexiconpage/?itemId=47674 המ"ג], באתר ההגנה

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ההגנה]]
[[קטגוריה:מורשעים בדין בפלשתינה (א"י)]]