הצגת המקור של הדף "לוסוניט"

{{מינרל
|שם=לוסוניט
|תמונה=[[קובץ:Sivrihisar blueschist1.jpg|מרכז|250px|]]
|כיתוב=תצלום מיקרוגרף של מקטע ברוחב 3 מ"מ של [[צפחה#צפחות כחולות|צפחה כחולה]] של [[גארנט]]-לוסוניט-[[גלאוקופן]] מסיווריהיסר (Sivrihisar) שב[[טורקיה]].
|הרכב כימי=CaAl<sub>2</sub>Si<sub>2</sub>O<sub>7</sub>(OH)<sub>2</sub>•H<sub>2</sub>O
|מערך קריסטלוגרפי=[[אורתורומבי]]
|צורת הגביש=הגבישים פריזמתיים דקים, לעיתים קרובות לוחיים, באורך של עד חמישה סנטימטרים.
|צבע=לבן או חסר צבע, אפור, כחלחל, ורדרד
|ברק=זגוגי עד שמנוני
|שקיפות=שקוף עד שקוף למחצה
|פצילות=מושלמת בשני כיוונים
|שבירה=בלתי שווה
|קשיות=7.5 ב[[סולם מוס]]
|משקל סגולי=3.09
|מקדם שבירה=
|שרטוט=לבן
|מידע נוסף=[[גבישים תאומים]] נפוצים.
|מינרלים נלווים=[[פומפליט]], [[אפידוט]], [[טיטניט]], [[גארנט]], [[צרוסיט]], [[מוסקוביט]], [[ג'יידיט]], [[קוורץ]], [[גלאוקופן]] ו[[קלציט]]
|סוגים=
|פירוט סוגים=
}}
'''לוסוניט''' הוא [[מינרל]] [[סורוסיליקטים|סורוסיליקטי]] (סורו ביוונית ערימה - [[סיליקט]] במבנה טטרהדרונים כפולים) [[מים|ממוים]] של [[סידן]], [[אלומיניום]] ו[[הידרוקסיל]].

==תכונות==
===הרכב===
[[כתיב כימי|נוסחת המבנה הכימי]] של לוסוניט היא [[סידן|Ca]][[אלומיניום|Al]]<sub>2</sub>[[צורן|Si]]<sub>2</sub>[[חמצן|O]]<sub>7</sub>([[הידרוקסיל|OH]])<sub>2</sub>•[[מים|H<sub>2</sub>O]]. הלוסוניט הוא [[פולימורפיזם (מדע החומרים)|פולימורף]] של המינרל [[פרתאיט]]. ההרכב הטהור של הלוסוניט (CaAl<sub>2</sub>Si<sub>2</sub>O<sub>7</sub>(OH)<sub>2</sub>•H<sub>2</sub>O) קרוב מאוד ל[[אנורתיט]] (CaAl<sub>2</sub>Si<sub>2</sub>O<sub>8</sub>), המקביל הבלתי מיומם שלו, ועם זאת ה[[משקל סגולי|משקל הסגולי]] של הלוסוניט גדול יותר ואטומי האלומיניום מצויים בקוארדינציה שונה (Comodi et al{{כ}}, 1996). כמות המים הניכרת המצויה במבנה הגבישי של הלוסוניט משתחררת כאשר הוא מתפרק למינרלים צפופים יותר בהתמרה בה הלחץ והטמפרטורה מתגברים. משמעות עובדה זו היא שהלוסוניט מסוגל להוביל כמויות מים משמעותיות לעומקים רדודים ב[[ליתוספירה]] אוקיינית העוברה [[הפחתה]] (Clark et al{{כ}}, 2006). ניסויים על לוסוניט על מנת לבדוק את תגובתו לשינויים בטמפרטורות ובלחצים הם בין ההיבטים הנלמדים ביותר, שכן אלו הגורמים המשפיעים ביותר על יכולותיו של הלוסוניט להוביל מים לעומק [[מעטפת כדור הארץ]], בדומה למינרלים אחרים כדוגמת [[אנטיגוריט]], [[טלק]], [[פנגיט]], [[סטאורוליט]] ו[[אפידוט]] המובילים באותה דרך OH{{כ}} (Comodi et al{{כ}}, 1996).

===קריסטלוגרפיה===
הלוסוניט מתגבש במערכת ה[[אורתורומבי]]ת, [[חבורת סימטריות נקודתית]] "חבורה אורתורומבית דיפירמידלית" <math>2/m\ 2/m\ 2/m</math>, ו[[חבורת סימטריות מרחבית]] ''Cmcm''. הפרמטרים של [[תא יחידה|תא היחידה]] הם: [[אנגסטרם|Å]]{{כ}}a=8.795{{כ}}, b=5.847Å{{כ}}, c=13.142Å. כאמור, למרות של[[אנורתיט]] וללוסוניט יש הרכב כימי דומה, המבנה הגבישי שלהם שונה. בעוד שבאנורתיט מצוי האלומיניום בקוארדינציה טטרהדרלית (האלומיניום מחליף את הצורן ב[[ארבעון|ארבעונים]] של ה-SiO<sub>4</sub>), בלוסוניט מצוי האלומיניום בקואורדינציה אוקטהדרלית. מבנה זה דומה יותר למבנה המינרלים בקבוצת האפידוט, גם הם סורוסיליקטים הבנויים משני ארבעונים מחוברים של SiO<sub>4</sub> בתוספת [[קטיון]] מחבר, שהלוסוניט מצוי בלווייתם לעיתים קרובות. המים הכלולים בהרכב שוכנים בתוך חללים הנוצרים על ידי טבעות של שני [[תמניון|תמניונים]] של אלומיניום ושתי קבוצות של Si<sub>2</sub>O<sub>7</sub>, כל אחת מכילה [[מולקולה]] מבודדת של מים ואטום [[סידן]]. יחידות ה[[הידרוקסיל]] מקושרות לאלומיניום (Baur{{כ}}, 1978).

===תכונות פיזיקליות===
הלוסוניט מופיע בטבע בדרך כלל כמסה חסרת צורה או גרגירית. הגבישים פריזמתיים דקים, לעיתים קרובות לוחיים, באורך של עד חמישה סנטימטרים. תופעת [[גבישים תאומים]] נפוצה. ללוסוניט יש [[פצילות]] מושלמת בשני כיוונים, והוא נשבר באופן בלתי שווה. ה[[קשיות]] של המינרל בינונית-גבוהה, 7.5 ב[[סולם מוס]], ו[[משקל סגולי|המשקל הסגולי]] הוא בממוצע 3.09.

===תכונות אופטיות===
אופטית המינרל הוא [[שבירה כפולה|דו-צירי]] חיובי. [[מקדם שבירה|מקדמי השבירה]] של הלוסוניט הם: nα=1.665{{כ}}, nβ=1.672-1.676{{כ}} ו-nγ=1.684-1.686. גבישי הלוסוניט שקופים עד שקופים למחצה, וצבעם הוא בדרך כלל לבן או חסר צבע, אפור, כחלחל, ורדרד. שקף מנוסר דק של לוסוניט הוא בדרך כלל חסר צבע עד ירוק כחלחל. הלוסוניט ניחן ב[[נפיצה]] חזקה וב[[פליאוכרואיזם]] (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) חלש. הוא נראה חסר צבע עד כחול חיוור מזווית אחת, חסר צבע עד צהוב חיוור מזווית שנייה וחסר צבע מזווית שלישית.

==גילוי ומקור שם==
המינרל נתגלה לראשונה ב-1895 בריד סטשיין (Reed Station) ב[[חצי אי|חצי האי]] טיבורון (Tiburon) במחוז מרין (Marin) ב[[קליפורניה]] שב[[ארצות הברית]]. המינרל קרוי על שמו של פרופ' [[אנדרו לאוסון|אנדרו קאופר לאוסון]] (Andrew Cowper Lawson{{כ}}; 1952-1861), [[גאולוג]] [[סקוטלנד|סקוטי]]-אמריקני שלימד ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]] שהיה, בין השאר, אחראי לגילוי [[העתק סן אנדראס]]. המינרל המקורי שמור כיום ב[[המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע (וושינגטון די. סי.)|מוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע]] שב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]].

==שימושים==
ללוסוניט יש חשיבות כ[[מינרלי אינדקס|מינרל אינדקס]] שבעזרתו ניתן להעריך את תנאי התמרה שפעלו על סלעים בהם הוא מצוי. הלוסוניט הוא מינרל מציין לתנאים של לחץ בינוני-גבוה (12-6 [[בר (מידה)|קילובר]]) וטמפרטורות נמוכות (°C300 – °C400), תנאים המתרחשים כש[[טקטוניקת הלוחות|לוח אוקייני]] קר עובר הפחתה מתחת ללוח יבשתי. שימוש נוסף הוא כמינרל במכירה לאספנים.

==מקור ותפוצה==
הלוסוניט נוצר בלחצים גבוהים ובטמפרטורה נמוכה, תנאים המתרחשים כשלוח אוקייני קר עובר הפחתה מתחת ללוח יבשתי, בייחוד ב[[שיסט]]ים של [[גלאוקופן]] ו[[סרפנטין]] שעברו [[התמרה#התמרה אזורית (Regional metamorphism)|התמרה אזורית]] חלקית; כמו כן מ[[פלגיוקלז]] במהלך סאוסוריטיזציה{{הערה|1= תהליך בו הופך פלגיוקלז לתערובת של מינרלים המכונה סאוסוריט ([[זואיסיט]], [[כלוריט]], [[אמפיבול]] ו[[פחמה|פחמות]]), בעזרת נוזלים שיוריים במהלך השלבים האחרונים של התגבשות ה[[מאגמה]].}} של [[גברו]] ו[[דיוריט]]; לעיתים רחוקות ב[[אקלוגיט]]. 

הלוסוניט הוא מינרל נפוץ מאוד. מקומות בהם ניתן למצוא לוסוניט הם בדרך כלל לאורך שולי היבשות (אזורי הפחתה) כמו אלו של תצורת פרנסיסקו בקליפורניה בריד סטשיין (Reed Station) ובמקומות נוספים ב[[חצי אי|חצי האי]] טיבורון (Tiburon) במחוז מרין (Marin) ב[[קליפורניה]], שב[[ארצות הברית]] (המקום בו נתגלה המינרל לראשונה), וכן במקומות נוספים בקליפורניה: בערוץ ארויו מוצ'ו (Arroyo Mocho) שבמחוז אלמידה (Alameda), בערוץ פורטר (Porter Creek) במחוז [[סונומה (מחוז)|סונומה]] ובקובלו (Covelo) שבמחוז [[מנדוסינו (מחוז)|מנדוסינו]], שם נתגלו גבישים גדולים; ב[[פיימונטה]] שב[[איטליה]]; ב[[ניו זילנד]]; בטבנסלי (Tavşanlı) שב[[טורקיה]]; באוגוסה ב[[מחוזות יפן|מחוז]] סאיטאמה ובאובוסאן במחוז אקיטה ב[[יפן]]; ב[[קומונה (צרפת)|קומונה]] אוגואה (Ouégoa) שב[[קלדוניה החדשה]] (מושבה צרפתית באוקיינוס השקט); ובדרום מזרח האי [[סולוואסי]] שב[[אינדונזיה]].{{הערה|1=לרשימה המלאה ניתן להיעזר בקישור לאתר Mindat. }} פעמים רבות ניתן למצוא את המינרל על פני השטח או במחשוף של סלעים.

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
*Deer, W.A., R.A. Howie, and J. Zussman. (1966). ''An introduction to the rock forming minerals''. Longsman, Green and Co., Ltd., London, 528 pages.
* Hurlbut, Cornelius S.; Klein, Cornelis, 1985, Manual of Mineralogy, 20th ed., Wiley, {{ISBN|0-471-80580-7}}
*Clarke G. L., Powell R., Fitzherbert J. A. (2006) The lawsonite paradox: a comparison of field evidence and mineral equilibria modeling, Australia. Journal of Metamorphic Geology, Vol. 24, 715-725.
*Maekawa H., Shozul M., Ishll T., Fryer P., Pearce J. A. (1993) Blueschist metamorphism in an active subduction zone, Japan. Nature 364, 520-523.
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Lawsonite|שם ויקישיתוף=לוסוניט}}
*[http://www.webmineral.com/data/Lawsonite.shtml אתר WebMineral]
*[http://www.mindat.org/min-2353.html אתר Mindat]
*[http://rruff.geo.arizona.edu/doclib/hom/lawsonite.pdf פרויקט rruff]
*[http://www.minsocam.org/msa/ammin/toc/Articles_Free/1996/Comodi_p833-841_96.pdf Comodi P. and Zanazzi P. F., Piazza University, Perugia, Italy, ''Effects of temperature and pressure on the structure of lawsonite''], מקור: American Mineralogist{{כ}}, 81 עמ' 833–841
*[http://www.minsocam.org/ammin/AM63/AM63_311.pdf Baur W. H, University of Illinois, Chicago, Illinois, ''Crystal structure refinement of lawsonite''], מקור: American Mineralogist{{כ}}, 63 עמ' 311–315, 1978
*[http://www.minsocam.org/MSA/AmMin/TOC/Articles_Free/1996/Pawley_p335-340_96.pdf Pawley A. R., Redfern S. A. T., Holland T. J. B., '' Volume behavior of hydrous minerals at high pressure and temperature: I. Thermal expansion of lawsonite, zoisite, clinozoisite, and diaspore ''], מקור: American Mineralogist{{כ}}, 81 עמ' 335–340, 1996

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סורוסיליקטים]]
[[קטגוריה:מינרלים סיליקטיים]]
[[קטגוריה:מינרלים]]