הצגת המקור של הדף "לונקה קוז'יברודסקה"

[[קובץ:לונקה קוז'יברודוסקה.png|שמאל|ממוזער|250px|לונקה קוז'יברודוסקה{{תמונה להחלפה}}]]
'''לונקה (לאה) קוֹז'יבּרוֹדסקה''' (לעיתים: קוז'יברודסקי; ב[[פולנית]]: '''Leah-Lonka Kozibrodska''';{{כ}} [[1916]], [[פרושקוב]], [[פולין]] - [[13 באפריל]] [[1943]], [[אושוויץ]], פולין) הייתה בתקופת [[השואה]] מהקשריות הראשיות של תנועת "[[החלוץ]]" ותנועת "[[דרור (תנועה)|דרור]]" ב[[וורשה]], חברת [[הארגון היהודי הלוחם]], הייתה הקשרית של [[יצחק צוקרמן]].

==ילדות ונעורים==
נולדה ב-[[1916]] בעיירה [[פרושקוב]] שליד [[ורשה]], [[פולין]]. אביה, אברהם, היה מחנך ומורה לעברית, רוב חניכיו הצטרפו לתנועה החלוצית. אחיה, דוד, נמנה עם פעילי "[[החלוץ הצעיר|החלוץ]]" ותנועת "[[דרור (תנועה)|דרור]]" ב[[וילנה|ווילנה]]. למדה בבית ספר פולני והייתה פעילה בתנועת הנוער הסוציאליסטית הפולנית. בנוסף לפולנית, ליידיש ולעברית ששמעה בבית הוריה, למדה צרפתית וגרמנית ב[[אוניברסיטה]] וגם רכשה בקלות אנגלית, רוסית ואוקראינית. שאפה להמשיך בלימודי [[בלשנות]].

==קשרית במחתרת==
עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בהשפעת אחיה ואביה הצטרפה לתנועת "[[פרייהייט]]" ועד מהרה הייתה לשליחה של התנועה{{הערה|נעמי שימשי, '''"לונקה וטמה - קשריות מובילות בתנועת 'דרור' בפולין הכבושה"''', אסתר הרצוג (עורכת), '''נשים ומשפחה בשואה''', תל אביב: הוצאת אוצר המשפט, 2006, עמ' 135.}}. פעלה בשליחות התנועה בזהות שאולה של פולנייה בשם קריסטינה קוסובסקה. הייתה בעלת מראה [[הגזע הארי|ארי]] מובהק: עיניים כחולות, אף סולד ושיער בהיר אותו קלעה על ראשה כמנהג הפולניות או הגרמניות, על פי אופי השליחות. כשרונה לשפות סייע לה רבות{{הערה|דני דור (עורך), '''גיבורים ונואשים: 60 שנה למרד גטו ורשה''', בית לוחמי הגטאות, 2003, עמ' 111.}}. לא אחת טעו לחשוב שהייתה שליחה של ה[[גסטאפו]] ובשנת [[1939]], בניסיונה לעבור ל[[ווילנה]], נתפסה על ידי [[הצבא האדום]] ונחשדה כמרגלת גרמניה, אך ניצלה מעונש מוות. {{ש}}

השתתפה בהקמת נקודות חקלאיות בכפרים סמוכים לערים והעברת החברים והחברות לאותן הנקודות כדי להקל על מאבק הקיום הכלכלי וכדי לנצל את המקומות כמסגרת ארגונית תנועתית. כשנסעה ברחבי ה[[גנרלגוברנמן]] שכנעה את החברים והחברות לעבור לאותן הנקודות והעבירה אותם אליהן. מכיוון שהתנועה בדרכים הייתה מסוכנת ליהודים, נהגה ללוות חברים וחברות ליעדיהם. בין היתר, העבירה חברים וחברות בדרכם לסמינר המרכזי הראשון של תנועת "[[דרור (תנועה)|דרור]]" שהתקיים בוורשה בחודשים יוני ויולי [[1940]], אליו הגיעו חברי תנועה מ-23 סניפים מרחבי הגנרלגוברנמן. מלבד תנועתה בין הגטאות הגיעה גם למספר [[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] והעבירה מידע לחברים שנמצאו בהם{{הערה|שימשי, "לונקה וטמה", '''נשים ומשפחה בשואה''', עמ' 135-137.}}.{{ש}}

בשל תנאי הבידוד והניתוק שנוצרו עם סגירת הגטאות הפך הביקור לדרך המאבק המרכזית לפריצת המצור שהטיל השלטון ה[[נאצים|נאצי]] על היהודים. מספר השליחים, שיכלו להמשיך ולקיים את הביקורים הלך והצטמצם דווקא בתקופה שהקשר היה כל כך משמעותי וחשוב. עד אפריל [[1942]] ליוותה את [[יצחק צוקרמן]] שריכז את הפעילות בקרב הנוער והייתה מעבירה עשרות טפסים של עיתון התנועה, שהחל לצאת באותם ימים ב[[ורשה|וורשה]] והופץ על ידי הקשריות לחברים בערים ובעיירות אחרות{{הערה|שימשי, "לונקה וטמה", '''נשים ומשפחה בשואה''', עמ' 139-140.}}.

במשימותיה כשליחה קיימה קשרים עם מבריחים מקצועיים כדי שיחלצו את חבריה וחברותיה למקומות בטוחים יותר.
בסוף דצמבר [[1941]] חברה לקשריות [[טמה שניידרמן]] ו[[בלה יערי-חזן]]{{הערה|בלה יערי-חזן, '''קראו לי ברוניסלבה: בשליחות ובמעצר 1939-1945''', קיבוץ לוחמי הגיטאות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1991, עמ' 40-67.}}. בעקבות המסרים שהעבירו השלוש ועל רקע המציאות ב[[ווילנה]], התעורר ויכוח בקרב חברי התנועות האם להישאר בווילנה או להעביר את החברים למקום שקט יותר, כדי להרוויח זמן להתארגנות. בסופו של דבר הוחלט להעביר את הקבוצה המרכזית של [[דרור (תנועה)|דרור]] ל[[ביאליסטוק]], משימה שהשלוש ביצעו בהצלחה. באחת מנסיעותיה מווילנה לביאליסטוק יחד עם בלה חזן לקחו את התינוקת שחריה (בתם של יפה ויצחק אנגלמן), שהייתה בת 20 יום, והעבירו אותה לקיבוץ תל-חי של תנועת [[החלוץ]], שפעל בגיטו ביאליסטוק{{הערה|יערי-חזן, '''קראו לי ברוניסלבה: בשליחות ובמעצר 1939-1945''', עמ' 55-57.}}. בהמשך הועברה התינוקת ל[[בית יתומים]] בעיר במטרה לנסות ולהציל את חייה. גורל שחריה לא נודע.{{מקור|נושא=מדינות אירופה}}

פעמיים ביקרה ב[[טארנוב]] בשליחות קשר מוורשה ונפגשה גם עם חברי [[השומר הצעיר]]. בשליחות התנועה העבירה מ[[קרקוב]] ל[[ורשה|וורשה]] חומר עבור [[עונג שבת (ארכיון)|ארכיון רינגלבלום]] של ד"ר [[עמנואל רינגלבלום]]. בכתביו הזכיר אותה רינגלבלום כאחת הנשים שמהוות סמל לפועלן של נשים בארגונים היהודיים הלוחמים, כקשריות במחתרת{{הערה|שרון גבע, '''אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית''', תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2010, עמ' 31.}}.{{ש}}

באפריל [[1942]], כשהגיעו הידיעות על רצח יהודי [[לובלין]], יצאה לברר את אמינות הידיעות. לאחר שהות של מספר ימים חזרה ל[[ורשה|וורשה]] עם המידע על רצח יהודי לובלין.

==מאסרה ומותה==
באפריל [[1942]], עם תום ארגון סמינר של תנועת "[[דרור (תנועה)|דרור]]" בביאליסטוק, יצאה לוורשה, כדי להעביר כסף שהשיגה בביאליסטוק למימון פעילות המחתרת. במעבר הגבול סמוך לעיירה מאלקיניה נעצרה. תעודותיה המזויפות נחשפו, כמו גם הצילום שלה עם שניידרמן וחזן. הכסף וארבעת האקדחים שהיו על גופה החשידו אותה כחברת מחתרת פולניה והיא הובלה למאסר בכלא "פאביאק" בוורשה. ה[[גסטאפו]] לא הצליחו לגלות את שמה האמיתי ואת קשריה עם חברי [[הארגון היהודי הלוחם]]. לאחר היעלמותה נשלחה הקשרית בלה חזן להתחקות על עקבותיה, אך אף היא נעצרה באותו מעבר גבול על ידי הגסטאפו, שהחזיק בתמונתן של שלוש הקשריות{{הערה|יערי-חזן, '''קראו לי ברוניסלבה: בשליחות ובמעצר 1939-1945''', עמ' 61-65.}}. חזן הועברה אף היא לכלא "פאביאק" ומאז דרכיהן לא נפרדו. הן הועברו ל[[אושוויץ]] ב-[[13 בנובמבר]] 1942 במשלוח של 53 אסירות פוליטיות פולניות{{הערה|יערי-חזן, '''קראו לי ברוניסלבה: בשליחות ובמעצר 1939-1945''', עמ' 68-76.}}. במחנה [[אושוויץ II]] ([[בירקנאו]]) עבדה כמתורגמנית במשרדי ה[[אס אס]] עד שנדבקה ב[[טיפוס הבהרות]] ובמחלות נוספות. ב-13 באפריל [[1943]] נפטרה{{הערה|רישומי פטירת אסירים, מוזיאון אושוויץ-בירקנאו, פולין.}}. צוואתה לחזן, שטיפלה בה בעת מחלתה וגסיסתה הייתה: "עלייך להמשיך, עלייך לספר"{{הערה|יערי-חזן, '''קראו לי ברוניסלבה: בשליחות ובמעצר 1939-1945''', עמ' 90-93.}}.

==לקריאה נוספת==
* לונקה קוז'יברודסקה באלבום '''גיבורים ונואשים: 60 שנה למרד גטו ורשה''' (עורך: דני דור), [[בית לוחמי הגטאות]], 2003, עמ' 111–112.
* נעמי שימשי, '''"לונקה וטמה: קשריות מובילות בתנועת 'דרור' בפולין הכבושה"''', [[אסתר הרצוג]] (עורכת), '''נשים ומשפחה בשואה''', תל אביב: הוצאת אוצר המשפט, 2006.
* [[צביה לובטקין]], '''בימי כליון ומרד''', לוחמי הגטאות: הוצאת בית לוחמי הגטאות [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|והקיבוץ המאוחד]], 1979.
* [[יצחק צוקרמן]], '''שבע השנים ההן''', לוחמי הגטאות: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990.
* [[יצחק צוקרמן]], '''בגיטו ובמרד''', לוחמי-הגיטאות: הוצאת בית לוחמי הגיטאות, 1985.
* מלך נישטט (עורך), '''חורבן ומרד של יהודי ורשה: ספר עדויות ואזכרות''', תל אביב: הוצאת הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית, ועדת הגולה, 1946.
* שרון גבע, '''אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית''', תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.
* בלה יערי-חזן, '''קראו לי ברוניסלבה: בשליחות ובמעצר 1939-1945''', קיבוץ לוחמי הגיטאות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1991.

==קישורים חיצוניים==
* [http://jwa.org/encyclopedia/article/korzybrodska-lonka לונקה קוז'יברודסקה] ב'''אנציקלופדיה לנשים יהודיות''' (באנגלית).
* [http://thepartisan.org/document/68555,0,307.aspx לונקה קוז'יברודסקה] ברשימת הלוחמים ב'''אתר ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות'''.
* [http://jwa.org/encyclopedia/article/hazan-bela-yaari בלה יערי-חזן] ב'''אנציקלופדיה לנשים יהודיות''' (באנגלית).
* בלהה שילה, [http://www.yadvashem.org/yv/he/education/lesson_plans/curriers.asp"סיפורן של הקשריות"], אתר יד ושם. {{קישור מת}}
* [https://www.yadvashem.org/he/podcast/episode-about-three.html על לונקה קוז'יברודסקה] ב[[פודקאסט]] של יד ושם (עם תמלול)
* [http://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/museum_photos/kozibrodska.asp תצלום זיהוי של לאה-לונקה קוז'יברודסקה] כאסירה פוליטית פולנייה במחנה אושוויץ-בירקנאו, אתר מוזיאון [[יד ושם]].
* [http://www.infocenters.co.il/gfh/notebook_ext.asp?book=28691&lang=heb&site=gfh תצלום של שלוש קשריות דרור (מימין לשמאל) - לונקה קוז'יברודסקה, בלה יערי-חזן, טמה שניידרמן - גרודנה, דצמבר 1941], מספר מחשב 970, ארכיון תמונות [[יד ושם]].
* [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20935 "הקשריות"], מתוך: צביה לובטקין, '''בימי כליון ומרד''', אתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית]].
* מירית בלקן, [http://www.asimon.co.il/ArticlePage.aspx?AID=764&AcatID=83"הקשריות"], '''אתר אסימון''', 30 באפריל 2007.
* שרון גבע, "[http://sharon-geva.blogspot.co.il/2015/07/blog-post_8.html לבל אהיה כמו אבן ששקעה בים]", '''אל מדף ספרי ההיסטוריה: בלוג פמיניסטי''', 8 ביולי 2015.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:קוז'יברודסקה, לונקה}}
[[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]]
[[קטגוריה:לוחמות הארגון היהודי הלוחם]]
[[קטגוריה:פרטיזנים יהודים מפולין]]
[[קטגוריה:פרטיזניות יהודיות]]
[[קטגוריה:נספים במחנה ההשמדה אושוויץ]]
[[קטגוריה:ילידות 1916]]
[[קטגוריה:נפטרות ב-1943]]