הצגת המקור של הדף "להתראות לנין!"

{{סרט
|שם בשפת המקור={{משמאל לימין|Good Bye Lenin!}}
|שם=להתראות לנין!
|תמונה=[[קובץ:Good bye, Lenin! film.jpg|200px]]
|כיתוב=כרזת הסרט
|מבוסס=
|בימוי=[[וולפגנג בקר]]
|תסריט=[[וולפגנג בקר]]
|עריכה=פיטר אדם
|שחקנים ראשיים=[[דניאל ברוהל]]<br />[[קטרין סאס]]
|מוזיקה=[[יאן טירסן]]
|צילום=מרטין קוקולה
|מדינה=[[גרמניה]]
|הקרנת בכורה=[[9 בפברואר]] [[2003]] ([[גרמניה]])
|משך הקרנה=121 דקות
|שפת הסרט=[[גרמנית]]
|סוגה=
|תקציב=€4,800,000
|הכנסות=
|תאריך הכנסות=
|פרסים=מועמדות אחת ל[[פרס גלובוס הזהב]]
|סרט קודם=
|סרט הבא=
|סרטים בסדרה=
|תרגום לעברית=
|הופק בידי=[[סטפן ארנדט]]
|IMDb=301357}}
'''להתראות לנין!''' (במקור ב[[אנגלית]]: '''''{{משמאל לימין|Good Bye Lenin!}}''''') הוא [[סרט קולנוע|סרט]] [[קולנוע גרמני|גרמני]] [[טרגיקומדיה|טרגי-קומי]] משנת [[2003]].

==תקציר העלילה==
הסרט מספר על משפחת קֶרנֶר החיה ב[[גרמניה המזרחית]] בשנים [[1989]] ו-[[1990]], בעת תהליך [[סתיו העמים|התפרקותה]] של המדינה. אם המשפחה, קריסטין, [[קומוניזם|קומוניסטית]] נאמנה, מתעלפת, לוקה ב[[אוטם שריר הלב]] ונכנסת ל[[תרדמת]] אחרי שראתה את בנה אלכסנדר מפגין ונעצר בהפגנה נגד הממשל במדינה. בעת היותה בתרדמת, נופלת [[חומת ברלין]] וגרמניה המזרחית חדלה מלהתקיים באופן מעשי.

שמונה חודשים מאוחר יותר, מתעוררת קריסטין והמציאות שונה לחלוטין. הרופא שדאג לה אומר לאלכסנדר ולבתה, אריאן, שהיא נמצאת בסכנת אוטם נוסף בשריר הלב, ולכן אסור שתתרגש יותר מדי. אלכסנדר מחליט שהוא הולך ליצור בביתם מציאות מזרח-גרמנית, כפי שהייתה לפני [[נפילת חומת ברלין]].

אלכסנדר יוצר בעזרת חברו לעבודה המערב-גרמני דניס דומשקה, תוכניות טלוויזיה הדומות לתוכניות המזרח-גרמניות. בהמשך, כשרואה האם כרזת ענק של חברת [[קוקה-קולה]] נפרסת על בניין הקרוב לבית המשפחה, מכינים אלכסנדר ודניס כתבה, שמראה שהמשקה הידוע נוצר במזרח גרמניה והוא המצאה סוציאליסטית. כמו כן, הכינו השניים כתבה המספרת על הגירת עשרות אלפים ממערב גרמניה למזרחה.

באחת הסצנות, כשמחליטה קריסטין לצאת ולטייל ברחבי [[ברלין]], היא רואה את [[פסל (יצירה)|פסלו]] השבור של [[ולדימיר לנין]] מוטס על ידי מסוק. בסצנה אחרת, היא נדהמת כשהיא רואה במעלית הבניין [[צלב קרס]], שציורו היה אסור במזרח גרמניה.
כשמצבה של קריסטין מידרדר והיא מובלת לבית החולים, יוצא אלכסנדר לחפש את אביו, שהיגר למערב. הוא נוסע במונית שנוהג בה אדם הדומה מאוד לגיבור ילדותו, [[זיגמונד יאן]], ה[[קוסמונאוט]] המזרח-גרמני היחיד בהיסטוריה.

בצל האיחוד הקרב, חברתו של אלכסנדר מספרת לאימו את האמת בזמן שאלכסנדר ודניס מכינים סרט אחרון, שבו רואים את [[אריך הונקר]] מתפטר ומעביר את תפקידו לזיגמונד יאן (נהג המונית שהסיע את אלכס), שאומר ב"נאום ההשבעה": "הסוציאליזם אינו הסתגרות מאחורי חומות. פירושו להושיט יד לזולת ולחיות עמו. פירושו לא רק חלומות על עולם טוב יותר, אלא הגשמתם". האם רואה את הסרט, מודעת לאמת אך מוקסמת. ברקע נראים הזיקוקים בחגיגות האיחוד של שתי המדינות.

מכאן, מתהפך הגלגל: אלכסנדר סימל בסרטיו האחרונים את מזרח-גרמניה כפי שהוא רצה וכך נשבה בקסמו שלו, בעוד שאימו יודעת את האמת ללא ידיעתו.
בסוף הסרט אומר אלכסנדר: "את מזרח גרמניה השארנו בחיים עד נשימתה האחרונה של אמי; מדינה, שאף פעם לא התקיימה בצורה זו; מדינה, שבזכרוני, תמיד תתקשר לאמי".

==קישורים חיצוניים==
* {{אתר רשמי}}
{{קישורי קולנוע}}
* {{עין הדג|להתראות-לנין}}
{{פרס גויה לסרט האירופי הטוב ביותר|}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סרטים גרמניים משנת 2003]]
[[קטגוריה:גרמניה המזרחית]]
[[קטגוריה:הקומוניזם בתרבות ובאמנות]]
[[קטגוריה:יחסי גרמניה המזרחית – גרמניה המערבית]]
[[קטגוריה:סרטי קומדיה טרגית]]
[[קטגוריה:ברלין בקולנוע]]
[[קטגוריה:איחוד גרמניה מחדש]]
[[קטגוריה:סרטי 2003]]
[[קטגוריה:סרטים על קומוניזם]]