הצגת המקור של הדף "לאו סטאטס"

{{אמן}}
'''לאו סטאטס''' (ב[[צרפתית]]: '''Léo Staats''' {{כ}} [[1952]]–[[1877]]) היה [[רקדן]], [[כוריאוגרף]] ו[[מנהל בלט]] [[צרפתי]].

== ביוגרפיה ==
לאו סטאטס למד בלט אצל פרנסיס מראנט, רקדן ב[[האופרה הלאומית של פריז|אופרה של פריז]], וככל הידוע, הופיע לראשונה ב-1887. ב-1908 התמנה ל[[מנהל בלט]] באופרה של פריז.{{הערה|[https://archive.org/details/supplementtocomp00beau סיריל ויליאם בומון, ספר הבלט השלם: מדריך לבלטים הראשיים של [[המאה ה-19|המאות ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]]]{{כ}} 1941}} בשנים 1926–1928 היה הכוריאוגרף הראשון להצגות בהיכל הראינוע [[רוקסי]] ב[[ניו יורק]]. סגנון הכוריאוגרפיה שלו תואר כ[[נאו-קלאסיציזם|נאו-קלאסי]].{{הערה|[https://www.nytimes.com/1989/10/22/arts/dance-view-american-modern-isn-t-at-home-in-germany.html אנה קיסלהוף, ניו יורק טיימס, ביקורת מחול: אמריקאי מודרני איננו בבית בגרמניה] 22 באוקטובר 1989}}

== יצירות ==
מבחר מיצירותיו:
* "ליל ולפורגיס" (פאוסט) (1908, [[שארל גונו|גונו]])
* "נאמונה" (1908, [[אדואר לאלו|לאלו]])
* "ז'אבוט" (1909, [[קאמי סן-סאנס|סן-סאנס]])
* "אספניה" (1911, [[עמנואל שברייה|שברייה]])
* "Les folies françaises ou Les Dominos" {{כ}} (1911, [[פרנסואה קופרן|קופרן]])
* "הדבורים" (1917, [[איגור סטרווינסקי|סטרווינסקי]])
* "Taglioni chez Musette" {{כ}} (1920, [[דניאל אובר|אובר]], [[פרנסואה-אדריאן בואלדייה|בואלדייה]], [[ג'אקומו מאיירבר|מאיירבר]], וקרלין)
* "איסתר" (1924, [[ונסן ד'אנדי|ד'אנדי]]
* "ערב חג" (1925, [[ליאו דליב|דליב]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:סטאטס, לאו}}
[[קטגוריה:רקדנים צרפתים]]
[[קטגוריה:כוריאוגרפים צרפתים]]
[[קטגוריה:מנהלי בלט]]
[[קטגוריה:צרפתים שנולדו ב-1877]]
[[קטגוריה:צרפתים שנפטרו ב-1952]]