הצגת המקור של הדף "לאו הניתן לתשלומין"

'''לאו הניתן לתשלומין''' הוא סוג של לאו ([[מצוות לא תעשה]]) ב[[תורה]], שכאשר עוברים עליו, מתחייבים בתשלומי ממון. על לאו הניתן לתשלומין לא נענשים ב[[מלקות (הלכה)|מלקות]].<ref name=":0">[https://files.daf-yomi.com/files/bookfiles/kovets-yesodot-vehakirot/kovets-yesodot-vehakirot553.pdf לא הניתן לתשלומין], פורטל הדף היומי</ref> טעם הפטור ממלקות בעבירה זאת הוא ש-"הלאו נכתב לצורך חיוב תשלומין ולא לצורך חיוב מלקות".<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/Kovetz_Yesodot_VaChakirot,_לאו_הניתן_לתשלומין.1?lang=bi|כותרת=Kovetz Yesodot VaChakirot, לאו הניתן לתשלומין 1|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2024-10-04}}</ref><ref>[https://www.kolhalashon.com/pdf/OldSite/0606-20170710-120000.pdf פתיחה לסוגיית בפירוש ריבתה תורה (דף לב' ב')] באתר קול הלשון</ref>

== מקור ==
"לאו הניתן לתשלומין" מצוין בפירוט ב[[משנה תורה]], [[חיבור הלכתי]] מונומנטלי שכתב ה[[רמב"ם]] (רבי משה בן מימון) סביב שנת [[1175]] ([[ד'תתקל"ה]]):
{{ציטוט|תוכן=כל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ומקלל את חברו בשם. וכל לאו שנתן לאזהרת מיתת בית דין כגון לא תנאף לא תעשה מלאכה בשבת אין לוקין עליו. וכל לאו שנתן לתשלומין כגון לא תגזול ולא תגנוב אין לוקין עליו. וכל לאו שנתק לעשה כגון לא תקח האם על הבנים לא תכלה פאת שדך אין לוקין עליו אלא אם לא קיים עשה שבהן. וכל לאו שבכללות אין לוקין עליו. ושאר כל הלאוין שבתורה לוקין עליהן|מקור=הרמב"ם משנה תורה הלכות סנהדרין והעונשים המסורין להם פרק יח הלכה ב}}
לדוגמה, גניבה, גזילה, עושק, הונאה, וכן שאר כל הלאווים שבממון, יכולים לחייב בתשלומי ממון.<ref name=":0" /><ref name=":1" />

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}{{לאווים}}

[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:סוגי לאווים]]
[[קטגוריה:משפט עברי: ענישה]]