הצגת המקור של הדף "כך"

{{מפלגה
| צבע כותרת = FFFF00
| שם = כך
| סמל = Kach.svg
| כיתוב סמל = סמליל התנועה
| אידאולוגיות = [[כהניזם]]{{ש}}[[עליונות]] [[יהדות|יהודית]]{{הערה|שם=:4|{{ידיעות אחרונות|אלישע בן קימון ואיתמר אייכנר|פניית הפרסה של איתמר בן גביר|6219097|10 בנובמבר 2022}}}}{{ש}}[[ארץ ישראל השלמה]]<ref name=":0">{{המכון הישראלי לדמוקרטיה||כך|policy/parties-and-elections/parties/kach/}}</ref><ref name=":4" />{{ש}}[[טרנספר]]<ref name=":0" /><ref name=":4" />{{ש}}[[מדינת הלכה]]<ref name=":0" />{{ש}}[[גזענות]]<ref name=":0" /><ref name=":4" />
| כנסות = [[הכנסת האחת עשרה]]
| אותיות = כך
| מנהיגים = [[מאיר כהנא]]{{ש}}[[ברוך מרזל]]
| שיא כוחה = מנדט אחד
| זמן שפל כוחה = 
| סיעות שהתפצלו = [[כהנא חי]]
| שפל כוחה = לא עברה את אחוז החסימה
| צבעים רשמיים = צהוב, שחור
| מיקום במפה הפוליטית = [[ימין רדיקלי בישראל|ימין קיצוני]]<ref name=":0" />
}}

'''כך''' הייתה [[תנועה פוליטית|תנועה]], [[טרור יהודי בישראל|ארגון טרור יהודי]], ו[[מפלגה]] [[ימין רדיקלי בישראל|ימנית קיצונית]], [[יהדות|יהודית]]-[[דת]]ית [[ישראל]]ית, שהוקמה על ידי ה[[רב]] [[מאיר כהנא]]. עמדתה המוצהרת הייתה ש[[ארץ ישראל]] שייכת רק ל[[יהודים]] באשר הם, ומי שאינם יהודים יכולים לחיות בה בכפוף לתנאי היהודים. ל[[ערביי ארץ ישראל]] היא הציעה [[תושב]]ות ארעית ובכפיפות לשיקולים ביטחוניים או, לחלופין, [[טרנספר]] ופיצוי על רכושם שייקח בחשבון [[פליטים יהודים ממדינות ערב|רכוש יהודי שגזלו ארצות ערב]]. המפלגה נבחרה ל[[הכנסת ה-11|כנסת ה-11]] בשנת [[1984]], אך ב-[[1988]] נפסלה מלהתמודד ב[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות]], לאחר שהוכנסו תיקונים ל[[חוק יסוד: הכנסת]] ו[[חוק הבחירות לכנסת]] המונעים מרשימות ה[[הסתה|מסיתות]] ל[[גזענות]] להתמודד.

בשנת [[1994]] ביצע [[ברוך גולדשטיין]] את [[טבח מערת המכפלה|הטבח במערת המכפלה]]. גולדשטיין היה פעיל בתנועת כך, ובין השאר הופיע במקום השלישי ברשימתה לקראת [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]]<ref name=":2">[https://www.nevo.co.il/law_html/Law10/YALKUT-3073.pdf רשימות המועמדים בבחירות לכנסת האחת עשרה]</ref> ונבחר מטעמה למועצת [[קריית ארבע]].<ref name=":0" /> בעקבות הטבח, מדינת ישראל הכריזה על תנועת כך כ[[ארגון טרור]].{{הערה|{{ילקוט הפרסומים|קישור=RX87lcONAxJlU6fNpfkqlPAjZvyAiID+9dUxgx2FC7U|שם=הכרזה לפי פקודת מניעת טרור התש"ח–1948|מספר=4202|פורסם ב=13 במרץ 1994}}|שם=הכרזה}} בעקבותיה, גם [[קנדה]], [[ארצות הברית]] ו[[האיחוד האירופי]] כללו את התנועה ברשימות ארגוני הטרור.

לחלק מאנשי התנועה יש קשרים למפלגת [[עוצמה יהודית]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=שאול מגיד|שם=Kahane Won|כתב עת=מכון שלום הרטמן|שנת הוצאה=2019|קישור=https://www.hartman.org.il/rise-in-kahanism-a-response-to-crisis-in-religious-zionism-in-israel/}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=ג'רמי שרון|שם=Understanding the ominous rise of Israel’s most notorious ultra-nationalist|כתב עת=The Times of Israel|שנת הוצאה=2022|קישור=https://www.timesofisrael.com/understanding-the-ominous-rise-of-israels-most-notorious-ultra-nationalist/}}</ref><ref>{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=Under deal, Kahanist party could receive spot on key panel that appoints judges|אתר=The Times of Israel|תאריך=27 בפברואר 2019|כתובת=https://www.timesofisrael.com/under-deal-extremest-party-aiming-for-spot-on-key-panel-that-appoints-judges/}}</ref>

== היסטוריה ==
תנועת כך הוקמה על ידי הרב [[מאיר כהנא]] בשנת [[1971]] זמן קצר לאחר עלייתו ל[[ישראל]]. סיסמתה, "רק כך", וסמלה של התנועה, [[ארץ ישראל]] משני עברי ה[[נהר הירדן|ירדן]] עם [[אגרוף מונף]] ורובה, נלקחו במדויק מתנועת ה[[אצ"ל]]. מאוחר יותר שונה הסמל לאגרוף על רקע [[מגן דוד]] בעקבות דרישה של ותיקי אצ"ל.

התנועה נהגה לקיים עצרות וכינוסים בכל רחבי ישראל ללא קשר למועד הבחירות וצברה באיטיות אוהדים ותומכים. בבחירות לכנסת [[הבחירות לכנסת השמינית|השמינית]], [[הבחירות לכנסת התשיעית|התשיעית]], ו[[הבחירות לכנסת העשירית|העשירית]] לא עברה את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]]. לפני הבחירות לכנסת ה-11 החליטה [[ועדת הבחירות המרכזית לכנסת]] לפסול את רשימת כך ולאסור עליה את ההתמודדות בבחירות. המפלגה עתרה ל[[בג"ץ]], וזה קבע כי אין עילה חוקית לפסול את הרשימה ולפיכך "כך" רשאית להתמודד בבחירות. ב[[הבחירות לכנסת האחת עשרה|בחירות לכנסת האחת עשרה]] בשנת [[1984]] זכתה הרשימה במנדט אחד, וכהנא היה ל[[חבר הכנסת]].

בסקר שנעשה לאחר הבחירות לכנסת, התברר ש"כך" זוכה לפופולריות רבה בקרב [[התבגרות|בני נוער]] ובני [[מזרחים|עדות המזרח]], ובסקרים בעיתונות היא קיבלה בין 3–11 מנדטים.{{הערה|{{מעריב||סקר מודיעין אזרחי מיוחד למעריב|19860228|12}}{{ש}}{{מעריב||"כתנא תופעה מסובנת; אסור להתרגש מסקרים"|19850828|13}}}} וב[[הליכוד|ליכוד]] הובע חשש מבריחת קולות מהם אל כך. בעקבות זכייתה במנדט בבחירות לכנסת ה-11, שונה [[חוק יסוד: הכנסת]] בשנת 1985, כך ש[[מפלגה|מפלגות]] בעלות מצע [[גזענות|גזעני]] לא יוכלו להתמודד ב[[בחירות]].{{ביאור|ראו פירוט בערך: [[מדינה יהודית ודמוקרטית]]}} ב-[[5 באוקטובר]] 1988 נפסלה המפלגה על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מלהתמודד ב[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות לכנסת השתים עשרה]] לאור העובדה שמצעה קרא להגביל נישואים בין ערבים ליהודים. הפסילה שנעשתה בידי הוועדה ([[פרשת ניימן השנייה]]) אושרה על ידי בית המשפט העליון לאור השינוי בחוק הבחירות.

ב-[[5 בנובמבר]] [[1990]], ערב [[י"ח בחשוון]] [[ה'תשנ"א]], נאם כהנא במלון מריוט ב[[ניו יורק]] ב[[ארצות הברית]], ובסיום נאומו [[רצח מאיר כהנא|נרצח]] על ידי [[אל סייד נוסייר]], [[טרור|טרוריסט]] מוסלמי יליד [[מצרים]] ופעיל ארגון [[אל-קאעדה]].
[[קובץ:Kach graf.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[גרפיטי]] של תנועת כהנא חי, שרוסס על גבי חנות של ערבים בעיר [[חברון]]]]

לאחר הרצח של הרב מאיר כהנא התפלגה תנועת כך, עקב מחלוקת בהנהגה. פעילי כך הבולטים מאז רצח כהנא היו [[נעם פדרמן]], [[ברוך מרזל]] ו[[טירן פולק]]. אליהם הצטרף לאחר מכן [[איתמר בן-גביר]]. הרב [[בנימין זאב כהנא]], בנו של הרב מאיר כהנא, הקים את תנועת פורשי כך, שנקראה "[[כהנא חי]]" (נקראה גם בראשי תיבות כ"ח), שאליה הצטרפו [[יקותיאל בן יעקב]] (מייק גוזובסקי) ודוד אקסלרוד. מרכז התנועה היה ב[[התנחלות]] [[כפר תפוח]] שם הוקמה ישיבה של "הרעיון היהודי". פעילות מרכזית נוספת של תנועת "כהנא חי" הייתה הוצאת [[עלון שבת]] ברוח התנועה.

שתי התנועות, כך וכהנא חי ניסו להתמודד בבחירות ל[[הכנסת השלוש עשרה|כנסת שלוש עשרה]] אך ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותן.

בשנת 1994 ביצע [[ברוך גולדשטיין]] את [[טבח מערת המכפלה]]. [[ועדת שמגר (טבח מערת המכפלה)|ועדת שמגר]] שחקרה את האירוע קבעה כי לא הוכח שגולדשטיין פעל במסגרת התנועה, אך מכיוון שהוא נבחר מטעמה למועצת [[קריית ארבע]], והופיע ברשימתה ל[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות לכנסת]], בטרם נפסלה המפלגה מלהתמודד, הוכרזו תנועות כך וכהנא חי כ[[ארגון טרור|ארגוני טרור]] (על פי [[פקודת מניעת טרור]]), והוצאו אל מחוץ לחוק.{{הערה|שם=מממ|{{מממ|שלי לוי, יונתן ארליך|אלימות פוליטית מצד יהודים בישראל|469ac3ed-8e32-e811-80de-00155d0a0235/2_469ac3ed-8e32-e811-80de-00155d0a0235_11_7679|17 באוגוסט 2005}}, עמ' 9}}  ראש הממשלה יצחק רבין אמר על האירוע: {{ציטוטון|אתם לא חלק מן המחנה הדמוקרטי הלאומי שכולנו שותפים לו בבית הזה, ורבים רבים בעם מתעבים אתכם. אתם לא שותפים למעשה הציוני. אתם נטע זר, אתם עשב שוטה. היהדות השפויה מקיאה אתכם מתוכה. הוצאתם עצמכם מחוץ לגדר ההלכה היהודית. אתם בושה לציונות וחרפה ליהדות}}{{הערה|מתוך {{קישור כללי | כתובת =https://www.rabincenter.org.il/speeches/אני-בוש-ונכלם-על-החרפה/| כותרת =הודעת הממשלה על רצח הפלסטינים במערת המכפלה | מידע נוסף = באתר [[מרכז יצחק רבין]]|תאריך = 28 בפברואר 1994|תאריך_וידוא =2023-02-25}}}}

פעילי כהנא חי וכך המשיכו לפעול במהלך שנות ה-90 תחת שמות אחרים (בהם "חזית הרעיון", שמשרדיה בירושלים נסגרו בשנת 1997). בסוף שנת 2000 נרצחו הרב בנימין זאב כהנא ואשתו בפיגוע טרור ליד ה[[התנחלות]] [[עפרה]] ובעקבות זאת חדלה תנועת כהנא חי על גלגוליה השונים מלהתקיים.

בעקבות ההוצאה אל מחוץ לחוק של תנועת כך, בחרו חלק מפעילי התנועה לנטוש את המסרים הרדיקליים שהביאו לפסילת התנועה ולשוב אל המגרש הפוליטי הלגיטימי במדינת ישראל. הבולט שבפעילים אלו היה ברוך מרזל אשר לקראת בחירות לכנסת ה-16 חבר ל[[מיכאל קליינר]] ב[[חרות - התנועה הלאומית|מפלגת חרות]]. בקשות לפסול את מרזל מלרוץ לכנסת נדחו על ידי בג"ץ, אשר קיבל את טענתו של מרזל כי נטש את אותם חלקים במצע של כך האסורים על ידי החוק. מרזל התמודד שוב ב[[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות לכנסת השבע עשרה]] במסגרת מפלגת [[חזית יהודית לאומית]] (בהמשך [[עוצמה יהודית]]), וב[[הבחירות לכנסת העשרים|בחירות לכנסת העשרים]] ברשימת [[יחד (אלי ישי)|יחד]]. בשני המקרים לא עברה המפלגה את אחוז החסימה.

ב[[הבחירות לכנסת השמונה עשרה|בחירות לכנסת השמונה עשרה]] נבחר [[מיכאל בן ארי|מיכאל בן-ארי]] במסגרת רשימת [[האיחוד הלאומי]]. ב[[הבחירות לכנסת העשרים וארבע|בחירות לכנסת העשרים וארבע]] נבחר [[איתמר בן גביר]] כנציג [[עוצמה יהודית]] ב[[הציונות הדתית (סיעה)|רשימת הציונות הדתית]].

== פשע לאומני יהודי והכרזה כארגון טרור ==
ב-[[1984]], [[יהודה ריכטר]], פעיל בתנועת כך שבין השאר הופיע במקום השני ברשימתה לקראת [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]],<ref name=":2" /> היה שותף ל[[פיגוע ירי]] על אוטובוס שהסיע פועלים [[פלסטינים]] ליד [[מזרעה א-שרקיה]].{{הערה|שם=:3|{{הארץ|נדב שרגאי|בפינוי ימית התבצר יהודה ריכטר ב"בונקר המתאבדים"; עכשיו הוא נערךלשידור חוזר בעשרות יישובים|0000017f-e5ae-df2c-a1ff-ffff21e40000|10 ביוני 2005}}}} מהירי נפצעו שישה נוסעים. ריכטר נלכד, הגיע ל[[עסקת טיעון]] עם התביעה, נידון לחמש שנות מאסר, ושוחרר לאחר שריצה שלוש וחצי מהן.<ref name=":3" />

תנועת כך תמכה במדיניות של פעולות [[נקם]] [[אלימות]] כנגד [[ערבים]] והעניקה סיוע לאנשים שהורשעו בפגיעה בערבים. "הוועד לביטחון בכבישים", בהנהגת [[ברוך מרזל]], [[שמואל בן ישי]] ואחר כך [[טירן פולק]], נחשבה ל"זרוע המבצעית" של כך.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/469ac3ed-8e32-e811-80de-00155d0a0235/2_469ac3ed-8e32-e811-80de-00155d0a0235_11_7679.pdf|כותרת=אלימות פוליטית מצד יהודים בישראל|עמודים=9|תאריך=17 באוגוסט 2005|תאריך_וידוא=2024-04-09}}</ref> הארגון ערך פעולות נקם בשכונות ערביות בעקבות [[יידוי אבנים]] על [[אמצעי תחבורה|רכבי]] [[יהודים]], ובהן [[הצתה|הצתת]] [[בית מגורים|בתים]] וניקוב [[צמיג|צמיגי]] מכוניות. ב"וועד לביטחון בכבישים" היו כ-350 חברים, אך ב"עת הצורך" הצטרפו אליו מתנדבים נוספים. לדבריו של פולק, בשנים 1993-1992 היה הארגון מעורב ביותר מ-500 "תקריות אלימות" עם ערבים.<ref name=":1" />

בנובמבר [[1992]], ביום השנה השני לרצח הרב [[מאיר כהנא]], ארבעה קטינים מפעילי "[[כהנא חי]]" התארגנו במסגרת "סיירת נקמה", וב[[הפיגוע בשוק הקצבים|פיגוע בשוק הקצבים]] ב[[העיר העתיקה בירושלים|עיר העתיקה בירושלים]] רצחו [[פלסטיני]] תושב [[מזרח ירושלים|מזרח העיר]] ופצעו שבעה באמצעות [[רימון יד]].{{הערה|שם=מממ}} מבצעי הפיגוע שנתפסו כעבור שמונה חודשים הורשעו ב[[רצח]].

ב-1994 נרצחו שלושה פלסטינים באזור [[תרקומיא]], ו"הוועד לביטחון בכבישים" נטל על עצמו את האחריות לרצח.{{הערה|{{ynet|אפרת וייס וארנון רגולר|חשד: נחשפה "מחתרת יהודית" חדשה|1883528|11 במאי 2002}}}}{{הערה|{{ynet|אייל הראובני|3 חברי "מחתרת בת עין" הורשעו בניסיון לרצח|2759841|17 בספטמבר 2003}}}}{{הערה|{{הארץ||המניע: נקמה או הרתעה|0000017f-e903-d62c-a1ff-fd7b419e0000|12 במאי 2002}}}}{{הערה|{{וואלה|יהושע בריינר|טרור יהודי: מעמי פופר עד יעקב טייטל|1599722|1 בנובמבר 2009}}}} באותה השנה ביצע [[ברוך גולדשטיין]] את [[טבח מערת המכפלה]], ומדינת ישראל הכריזה על תנועת כך כ[[ארגון טרור]].{{הערה|שם=הכרזה}} בעקבותיה, גם [[קנדה]], [[ארצות הברית]]{{הערה|[https://www.state.gov/j/ct/rls/other/des/123085.htm רשימת ארגוני טרור זרים] באתר [[מחלקת המדינה של ארצות הברית]]}} ו[[האיחוד האירופי]] כללו את התנועה ברשימות ארגוני הטרור. עתירה שהגישה התנועה בארצות הברית נגד סיווגה כארגון טרור נדחתה על ידי בית המשפט הפדרלי ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] בפסק דין שניתן בשנת [[2006|2006{{כ}}]].{{הערה|[http://dc.indymedia.org/usermedia/application/3/03-1392a.pdf KAHANE CHAI, ET AL v. DEPARTMENT OF STATE AND CONDOLEEZZA RICE, SECRETARY OF STATE, decided October 17, 2006], decision of US court of Appeals district of Columbia|כיוון=שמאל}} השופטים התבססו על כמה נימוקים: דברי שבח שפרסם ארגון כהנא על מבצעי פיגועים נגד ערבים; הפגנה של הארגון נגד איש [[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]] שחקר פיגועים נגד ערבים; קביעה שאישיות המקורבת ל"כך" היה שותף לפגיעה בערבים; והצהרה של ראש השב"כ [[אבי דיכטר]] משנת [[2003]] שרמת הסיכון לחיי ראש הממשלה [[אריאל שרון]] עלתה, ושיש איומים עליו מצד כמה עשרות [[כהניזם|כהניסטים]]. הם קבעו כי די בכך על מנת להכריז על כהנא חי כארגון טרור, ולמטרה זו אין צורך ברמת ודאות גבוהה.{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|חשד: אנשי "כהנא חי" תיכננו לפגוע בשרון ומופז|2927730|6 ביוני 2004}}}}

בשנת [[2001]], "הוועד לביטחון בכבישים" נטל אחריות על [[פיגוע ירי]] בו נרצחה תינוקת בת כחודשיים וחצי ושני קרובי משפחתה;{{הערה|{{וואלה||בן אליעזר: "רצח הפלסטינים יעלה את רף הטרור"|91122|20 ביולי 2001}}}}{{הערה|{{הארץ|ברוך קרא|3 פלשתינאים נהרגו בפיגוע ליד חברון; חשד: היורים יהודים|0000017f-e399-d7b2-a77f-e39f9d160000|20 ביולי 2001}}}} באותה השנה הארגון לקח אחריות גם על מספר פעולות [[טרור]] נוספות, כולל פיגוע ירי נוסף,{{הערה|{{וואלה||ארגון יהודי נטל אחריות לפיגוע הירי אמש שבו נפצעו שני פלסטינים|51787|4 באפריל 2001}}}} הצתת 43 מכוניות, יידוי אבנים על עשרות כלי רכב, והכאת ארבעה ערבים שנזקקו לטיפול רפואי.{{הערה|{{וואלה||מחבל נהרג ברצועה כשניסה להניח מטען חבלה|87634|13 ביולי 2001}}}}

בשנת [[2010]] דחה בג"ץ עתירה שהגיש [[איתמר בן גביר|איתמר בן-גביר]] בדרישה לאפשר לפעילי ימין לצעוד בתהלוכה בירושלים עם דגלי הרב כהנא. נפסק שהנפת דגלי כהנא במסגרת תהלוכה, המזוהים עם דגלי תנועת כך, שהוכרזה כארגון טרור על פי הפקודה, מהווה עבירה על סעיף 4(ז) לפקודת מניעת טרור, בהיותה מעשה של גילוי הזדהות בציבור עם ארגון טרוריסטי.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=09003330.r08|סוג=בג"ץ|עותר=איתמר בן גביר ואחר|משיב=מפקד מחוז ירושלים, ניצב אהרון פרנקו ואחר|ניתן ב=18 באפריל 2010}}}}

[[20 במאי|במאי]] [[2022]] הודיעה [[מחלקת המדינה של ארצות הברית]] כי היא מסירה מ[[רשימת ארגוני הטרור הזרים של מחלקת המדינה של ארצות הברית|רשימת ארגוני הטרור הזרים שלה]] את ארגון [[כהנא חי]], שתנועת כך מופיעה כשם נרדף לו,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.state.gov/reports/country-reports-on-terrorism-2020/#Kahane_Chai|כותרת=Country Reports on Terrorism 2020|אתר=United States Department of State}}</ref> כחלק מעדכון שגרתי בו הוסרו מהרשימה מספר ארגונים שאינם פעילים עוד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.state.gov/revocation-of-five-foreign-terrorist-organizations-designations-and-the-delisting-of-six-deceased-individuals-as-specially-designated-global-terrorists/|כותרת=Revocation of Five Foreign Terrorist Organizations Designations and the Delisting of Six Deceased Individuals as Specially Designated Global Terrorists|אתר=United States Department of State|תאריך=20 במאי 2022}}</ref>{{הערה|שם=הוסרה|{{הארץ|בן סמואלס|"כך" הוסרה מרשימת ארגוני הטרור בארה"ב, אך עדיין מוגדרת "ישות טרוריסטית"|00000180-f6ce-d18b-a787-f7efd8360000|24 במאי 2022}}}} הארגונים עודם מוגדרים כ"ישות טרוריסטית עולמית", ולא הוסרו מרשימת הפעילים וארגוני הטרור המשותפת למחלקת המדינה ול[[מחלקת האוצר של ארצות הברית]].{{הערה|שם=הוסרה}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.treasury.gov/ofac/downloads/sdnlist.pdf|הכותב=Office of Foreign Assets Control|כותרת=Specially Designated Nationals and Blocked Persons List|אתר=United States Department of the Treasury|תאריך=27 במאי 2022}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.state.gov/executive-order-13224/#state|הכותב=Bureau of Counterterrorism|כותרת=Executive Order 13224|אתר=United States Department of State}}</ref>

== ראו גם ==
* [[כהניזם]]

== לקריאה נוספת ==
* [[יאיר קוטלר]], '''הייל כהנא''', [[הוצאת מודן]], 1985
* [[אביעזר רביצקי]], '''הכהנאות כתופעה תודעתית ופוליטית''', ספריית שזר, 1985
* רפאל כהן-אלמגור, '''גבולות הסובלנות והחירות: תאוריה ליברלית והמאבק בכהנאות''', הוצאת [[אקדמון]], 1999

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Kach}}
* [http://www.knesset.gov.il/faction/heb/FactionPage.asp?PG=41 כך], באתר הכנסת
* [https://web.archive.org/web/20040521030753/http://aguda.macam.ac.il/archive/613/61385/61385.txt פסק-דינו של בית-המשפט העליון משנת 1988, שאישר את פסילת הרשימה מהתמודדות בכנסת בשל מטרותיה הגזעניות]
* [http://209.85.129.132/search?q=cache:lm0KzBH7V5sJ:zohar.no-time.co.il/hemda/docs/alimut_politit_kach.doc אלימות פוליטית: פעילות תנועת "כך" בין השנים 1971–1990]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }} - ד"ר בן-יהודה חמדה, [[אוניברסיטת בר-אילן]]
* {{מעריב|אבינועם בר-יוסף|הכהנאים הקטנים|19850809|110}}

== הערות שוליים ==
{{ביאורים}}{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:ארגוני טרור יהודים בישראל]]
[[קטגוריה:מפלגות יהודיות דתיות בישראל]]
[[קטגוריה:סיעות בכנסת]]
[[קטגוריה:מפלגות ציוניות]]
[[קטגוריה:ישראל: מפלגות ימין היסטוריות]]
[[קטגוריה:ארגוני ימין רדיקלי בישראל]]
[[קטגוריה:כהניזם]]
[[קטגוריה:ארגונים שהוגדרו על ידי ארצות הברית כארגון טרור]]