הצגת המקור של הדף "כולסטרול"

{{תרכובת
| שם = כולסטרול
| תמונה = [[קובץ:Cholesterol.svg|לא ממוסגר]]
| תמונה2 = [[קובץ:Sample of Cholesterol.jpg|לא ממוסגר]]
| טמפרטורת היתוך = 146-147
| טמפרטורת רתיחה = 360
| CAS = 57-88-5
| מסה מולרית = 386.65
}}
'''כולסטרול''' (ב[[לועזית]]: '''cholesterol''') הוא [[תרכובת אורגנית]] ([[סטרול]] ו[[ליפיד]]) הנמצאת ב[[קרום תא|קרום התא]] של כל [[תא]]י ה[[גוף]] של כל [[בעלי חיים|בעלי החיים]]. ככל הסטרולים, מבנה הכולסטרול נגזר ממבנהו של ה{{קישור שפה|2=Lanosterol|3=לאנוסטרול}}, שהוא סוג של [[טריטרפן]]. לכולסטרול חשיבות רבה בתהליכים [[ביוכימיה|ביוכימיים]].

לכולסטרול בגוף יש שני מקורות:
*כולסטרול [[אנדוגני (ביולוגיה)|אנדוגני]] - כולסטרול המיוצר בגוף עצמו (מעודפי פחמימות למשל) בתאי ה[[כבד]], מהווה כ-70% מכמות הכולסטרול בגוף.
*כולסטרול אקסוגני - כולסטרול שמקורו חיצוני, בתזונה, מהווה כ-30% מכמות הכולסטרול בגוף. הכולסטרול נמצא במזונות מן החי כמו [[בשר]], [[חלב]] מלא, ו[[חלמון]] ב[[ביצה (מזון)|ביצים]].
הערך החציוני של רמת כולסטרול כללי בדם הוא בסביבות 200 מ"ג\ד"ל.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=L. M. Schwartz, S. Woloshin|שם=Changing disease definitions: implications for disease prevalence. Analysis of the Third National Health and Nutrition Examination Survey, 1988-1994|כתב עת=Effective clinical practice: ECP|כרך=2|עמ=76–85|שנת הוצאה=1999-03-01|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10538480}}}} מצב של רמות יתר של כולסטרול בדם נקרא "[[היפרכולסטרולמיה]]", והוא אחד מגורמי הסיכון להתפתחות [[טרשת עורקים]] כללית. מצב שבו יש רמות נמוכות מדי קרוי "[[היפוכולסטרולמיה]]" (מוגדר בדרך כלל כערך נמוך מ-160 מ"ג\ד"ל).

==מבנה כימי==
הכולסטרול בנוי משרשרת [[פחמן|פחמנים]] ארוכה המקופלת בחלקה לטבעות. בקצה ה[[מולקולה]] קיימת קבוצת [[הידרוקסיל]] ('''OH''') בודדת, המקנה לכולסטרול תכונות של [[כוהל]].

==תפקידים==
לכולסטרול תפקידים רבים ובהם:
* יצירת [[הורמון סטרואידי|הורמונים סטרואידיים]] (למשל: [[ויטמין D]], [[אלדוסטרון]], [[קורטיזול]] והורמוני המין [[טסטוסטרון]], [[אסטרוגן]] ו[[פרוגסטרון]]).
*הכולסטרול הוא מרכיב חיוני בקרום (ממברנה) של כל התאים בגוף - וחיוני לתהליכי מעבר חומרים, העברת מידע בין תאים והולכה עצבית. בנוסף לכך, וויסות ב[[קרום התא]] שולט בדרגת הנזילות שלו. דבר זה מאפשר הסתגלות לתנאי חום וקור משתנים ושמירה על חום הגוף.
* חיוני לצמיחת קרום ה[[מיאלין]] המשמש לבידוד תאי עצב.
*חשיבות ביצירת מיצי ה[[מרה]], [[ויטמין A]], [[ויטמין D]], [[ויטמין E]] ו[[ויטמין K]].
על חשיבות הכולסטרול בהתפתחות המוח ותפקודו ניתן ללמוד מהתסמונת הגנטית סמית-למלי-אופיץ (SLOS) שבה נפגע האנזים 7-דהידרו-כולסטרול-רדוקטז האחראי לשלב האחרון בייצור כולסטרול בגוף. בתסמונת זו, שבה נמצאת [[היפוכולסטרולמיה|רמת כולסטרול נמוכה]] בדם (ורמה גבוהה של 7-דהידרו-כולסטרול), תוארו מגוון הפרעות - מבעיות חשיבה והתנהגות ועד עיוותים מולדים קשים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://ghr.nlm.nih.gov/condition/smith-lemli-opitz-syndrome|הכותב=Genetics Home Reference|כותרת=Smith-Lemli-Opitz syndrome|אתר=Genetics Home Reference|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-23}}</ref>

==מנגנון==
ב-[[1985]] [[מייקל סטוארט בראון|מייקל ס. בראון]] ו[[ג'וזף גולדשטיין]] זכו ב[[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה]] על תיאור [[ויסות]] [[מטבוליזם]] הכולסטרול. התהליכים המעורבים בשמירה על [[הומאוסטזיס]] עדיין לא לגמרי ברורים, אבל ידוע שכמויות גדולות של כולסטרול אקסוגני מפחיתות את יצור הכולסטרול האנדוגני.

==ליפופרוטאינים==
הכולסטרול יכול להגיע לכל ה[[איבר]]ים רק דרך ה[[דם]]. הוא אינו מסיס במים, ולכן אינו יכול לנוע בדם בצורה של מולקולות בודדות, אלא רק כחלק מקומפלקס שומני גדול, המוקף בשכבת [[פוספוליפיד]]ים, שצידה החיצוני [[הידרופיליות|הידרופילי]]. קומפלקסים אלה מכונים '''ליפופרוטאינים''', והם בנויים מליבה המוקפת במעטפת. הליבה מכילה חומצות שומניות בצורה של טריאצילגליצרולים (Triacylglycerols), וכן [[אסטר]]ים של כולסטרול (Cholesteryl esters). המעטפת היא בעיקרה שכבה יחידה של פוספוליפידים, והיא מכילה גם מולקולות של כולסטרול חופשי, וכן [[חלבון|חלבונים]] מיוחדים המכונים '''אפוליפופרוטאינים''' (Apolipoproteins).

קיימים מספר סוגים של ליפופרוטאינים, הנבדלים זה מזה בגודלם, בהרכבם הכימי ובצפיפותם. להלן הסוגים השונים, מסודרים לפי סדר עולה של צפיפות: כילומיקרונים (Chylomicrons),{{כ}} VLDL,{{כ}} LDL ו־HDL (שלושת האחרונים הם ראשי תיבות באנגלית של Very Low/Low/High Density Lipoproteins - ליפופרוטאינים בעלי צפיפות נמוכה מאד/נמוכה/גבוהה, בהתאמה). יש המבחינים בסוגים נוספים - Intermediate Density Lipoproteins) IDL - ליפופרוטאינים בעלי צפיפות בינונית), ו-(Lp(a (ליפופרוטאין a).

מתוך הסוגים השונים של הליפופרוטאינים, שניים הם בעלי תפקיד מכריע בהתפתחות מחלות לב וכלי דם: אלה הם ה-LDL וה-HDL. באופן כללי, ה-LDL מוביל כולסטרול מה[[כבד]] אל שאר רקמות הגוף, בעוד ה-HDL מוביל כולסטרול בכיוון ההפוך - בחזרה אל הכבד. לפי [[השערת השומנים]], כאשר יש עודף של כולסטרול בגוף, פעילות מוגברת של LDL עלולה לגרום ליצירת משקעים של כולסטרול מאחורי דפנות כלי הדם, וכך מתפתחת בהדרגה [[טרשת עורקים]], ועימה [[מחלות לב]] שונות.

מסיבות אלה נהוג לכנות את ה-LDL בעגה הלא-מקצועית '''"הכולסטרול הרע"''', ואילו את ה-HDL, שפעילותו הפוכה ל-LDL, '''"הכולסטרול הטוב"'''. ככל שהיחס LDL/HDL בדם גבוה יותר, גובר הסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם. עם זאת, לא קיים כולסטרול "רע" או "טוב". כולסטרול הוא מולקולה כימית חשובה לתפקוד החיים, ו"טוב" או "רע" נקבע בהתאם לרמתו בגוף לעומת הרמה המומלצת. באוכלוסייה הכללית ב[[דנמרק]], רמת כולסטרול LDL של 140 מ"ג\ד"ל הייתה זו שבה נמצא [[שיעור תמותה|שיעור התמותה]] הכוללת (מכלל הסיבות) הנמוך ביותר, במעקב ממוצע של 9.4 שנים.<ref name=":0" /> [[קובץ:רמות כולסטרול LDL וסיכון לתמותה.png|ממוזער|עקומה המתארת את יחס הסיכון לתמותה ברמות שונות של כולסטרול LDL.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Camilla Ditlev Lindhardt Johannesen, Anne Langsted, Martin Bødtker Mortensen, Børge Grønne Nordestgaard|שם=Association between low density lipoprotein and all cause and cause specific mortality in Denmark: prospective cohort study|כתב עת=BMJ (Clinical research ed.)|כרך=371|שנת הוצאה=2020-12-08|עמ=m4266|doi=10.1136/bmj.m4266|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33293274/|שפה=אנ}}</ref> |ללא]]

==ברפואה==

בשנת 1984, במוסד הבריאות הלאומי של ארצות הברית (ה-NIH) התכנס פאנל של 14 מומחים לדון על השפעת הכולסטרול בהתפתחות מחלות לב. הישיבה נערכה בעקבות סיום מחקר LRC-CPPT (מחקר המניעה הראשונית של מרפאות מחקר השומן) שארך 7.5 שנים, ושנמצא בו שנטילת [[פיברט|פיבראט]] הביאה לירידה כוללת של 1.5% במספר [[תעוקת לב|אירועי הלב]] הכליליים (ללא השפעה על התמותה הכללית). המומחים הצביעו פה אחד "כן" על השאלה "האם כולסטרול הוא הגורם למחלות לב והאם הורדתו תעזור בהפחתת שיעור מחלות הלב".{{הערה|1=[http://lifemedical.org/images/Files/steinberg%20IV.pdf zm500014 1..14]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ה[[פאנל]] הסיק בישיבת [[קונצנזוס]], כי "מבוסס מעל לכל ספק סביר שהפחתה של רמות גבוהות של כולסטרול (ובאופן ספציפי רמות ליפופרוטאינים מסוג LDL) תפחית את הסיכון להתקפי לב עקב [[מחלת לב כלילית]]".{{הערה|1=[http://consensus.nih.gov/1984/1984cholesterol047html.htm The National Institutes of Health (NIH) Consensus Development Program: Lowering Blood Cholesterol To Prevent Heart Disease]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} מלבד עדויות [[אפידמיולוגיה|אפידמיולוגיות]], שפע עדויות מדעיות מצביעות על קשר סיבתי בין LDL למחלות לב והן מגיעות ממספר כיוונים: מודלים של [[ניסויים בבעלי חיים]] צמחוניים (ארנבות וקביות אך לא חולדות{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Classics in arteriosclerosis research: On experimental cholesterin steatosis and its significance in the origin of some pathological processes|מחבר=N. Anitschkow and S. Chalatow, translated by Mary Z. Pelias, 1913|כתב עת=Arteriosclerosis (Dallas, Tex.)|כרך=3|עמ=178–182|שנת הוצאה=1983-03-01|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/6340651}}}}), עדויות מתחום הגנטיקה ותוצאות של [[מחקרים קליניים|מחקרי התערבות קליניים]], ובמיוחד על השפעתן של תרופות ה[[סטטין|סטטינים]]. עם זאת, יש הטוענים שטענת הסיבתיות לא הוכחה, או שהקשר בין כולסטרול גבוה למחלות לב הוא חלש מאוד. כך למשל [[ד"ר ד. גרבלין]] {{אנ|Duane Graveline}}, [[ד"ר מ. קנדריק]] {{אנ|Malcolm Kendrick}} ו[[הרשת הבין לאומית של המפקפקים בכולסטרול]].{{הערה|1=[https://drmalcolmkendrick.org/category/dr-malcolm-kendrick/page/3/][https://chrismasterjohnphd.com/]}}{{הערה|1=[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmedhealth/behindtheheadlines/news/2016-06-13-study-says-theres-no-link-between-cholesterol-and-heart-disease/]}}{{הערה|1=[http://www4.dr-rath-foundation.org/THE_FOUNDATION/vitorin_study_2008jan.html]}}

מבשר-רע במיוחד, הוא השילוב של רמות גבוהות של כולסטרול LDL עם רמות נמוכות של כולסטרול HDL, רמות גבוהות של שומנים בדם ([[טריגליצריד]]ים) ובעיקר עם [[עישון]] [[סיגריה|סיגריות]]. קיימים קווים מנחים בינלאומיים בנושא יעדי איזון הכולסטרול.{{הערה|1=[http://www.nhlbi.nih.gov/guidelines/cholesterol/atp3_rpt.htm ATP III Report: Full Report, NHLBI, NCEP]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ההנחיות מגדירות כיעד הטיפול הראשון את ה LDL (הכולסטרול "הרע") וממליצות לנסות ולאזן את הכולסטרול שאינו LDL (בלעז non-LDL Cholesterol) בהמשך.{{הבהרה| זה non-HDL Cholesterol)}}

על פי ההנחיות הנוכחיות, רמת הכולסטרול הכללית (total cholesterol) הרצויה היא עד 200 מ"ג ל-100 סמ"ק דם (מ"ג%). רמת כולסטרול בתחום 200–239 מ"ג% נחשבת גבולית גבוהה, ורמה מעל 240 מ"ג% מוגדרת כגבוהה. רמת HDL (כולסטרול "טוב") של 40 מ"ג% מוגדרת כגבול התחתון של הנורמה, כאשר מתחת לרמה זו גובר הסיכוי לפתח מחלת לב. רמת ה-LDL (כולסטרול "רע") הרצויה היא פחות מ-100 מ"ג%, כאשר רמה של 130–159 מ"ג% נחשבת לגבולית גבוהה, ומעל 160 מ"ג% לרמה גבוהה.{{הערה|1=[http://www.starmed.co.il/Diet/Cholesterol הכולסטרול וגוף האדם], באתר Starmed}}

ניתן להשפיע על פרופיל השומנים באמצעות שינוי הרגלי חיים ובאמצעות תרופות מקבוצות שונות. [[פעילות גופנית]] אירובית ו[[תזונה]] הכוללת הרבה [[ירקות]], שומנים מסוג אומגה 3 ו[[דגי מאכל|דגים]], דלה ב[[חומצת טראנס|שומן טראנס]] וב[[שומן רווי]] ומגבילה את צריכת ה[[פחמימות]], עשויים לתרום ל[[פרופיל שומנים]] רצוי וכן למנוע מחלות לב.{{הערה|1={{הארץ|ברוריה אתר|הכל כולסטרול|1.1080106|2 בפברואר 2006}}}} עם זאת, במקרים רבים של עודף בכולסטרול מקובל להשתמש בתרופות כדי להפחית את רמות הכולסטרול לרמה המומלצת. קבוצה אחת של תרופות המשמשות לעיכוב ייצור הכולסטרול היא ה[[סטטין|סטטינים]], הפועלים באמצעות עיכוב ה[[אנזים]] [[HMG-CoA רדוקטז|HMG-CoA-reductase]] שמשתתף בתהליך ייצור הכולסטרול (מ[[חומצה מבאלונית]]{{אנ|Mevalonic_acid}}, שמקורה בפחמימות, בחלבונים או בשומנים).

ניתן לסווג את ה-LDL לחלקיקים קטנים ודחוסים ולחלקיקים יותר גדולים, רמות LDL אינן בהכרח משקפות את כמות החלקיקים הקטנים והדחוסים, שהם מעלים את הסיכון למחלות לב יותר מהחלקיקים הגדולים- אם כי יש קורלציה מאוד גבוהה בין רמות LDL גבוהות לגודל החלקיקים, אבל לא נראה שיש לאבחנה הזו משמעות רלוונטית עבור האוכלוסייה בזמן זה.{{הערה|1=[http://www.journals.elsevierhealth.com/periodicals/yjada/article/S0002-8223%2811%2900294-X/fulltext?refuid=S0002-8223%2811%2900289-6&refissn=0002-8223 Elsevier]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}

==ראו גם==
* [[פרגננולון]]
* [[היפרכולסטרולמיה]]
* [[היפוכולסטרולמיה]]
* [[סטטין]]
* [[קסנתלזמה]]

==לקריאה נוספת==
* פרופ' [[שלמה איזנברג]], '''שומנים וכולסטרול בגוף האדם''', בהוצאת [[אוניברסיטה משודרת]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=HDL|ויקימילון 2=LDL|ויקימילון 3=כולסטרול}}
* [http://www.rpi.edu/dept/bcbp/molbiochem/MBWeb/mb2/part1/cholesterol.htm מסלול הסינתזה של כולסטרול בתא] {{אנגלית}}
* {{דוידסון|ארז גרטי|כולסטרול|maagarmada/med_and_physiol/כולסטרול|2 ספטמבר 2009}}
* [http://www.starmed.co.il/Diet/Cholesterol הכולסטרול וגוף האדם]
* [https://web.archive.org/web/20090315063135/http://doctors.co.il/xFF-List,xFI-3242,m-Doctors,a-Forums.html פורום באתר דוקטורס] בנושא כולסטרול ותוספי תזונה.
* ד"ר אבנר להט עונה על [https://www.medonline.co.il/section/Cholesterol/כולסטרול-ומחלות-לב שאלות הקשורות בכולסטרול] באתר [https://www.medonline.co.il/ שאל את הרופא]
* [http://www.olgaraz.co.il/?page_id=115 מהו כולסטרול ומהו תפקידו] דר' אולגה רז מנהלת היחידה לתזונה במרכז הרפואי איכילוב.
* {{ynet|ד"ר נסטור ליפובצקי|כולסטרול: 10 מיתוסים שהגיע הזמן לנפץ|4131073|9 בינואר 2012}}
* [http://cholesterol-calculator.com/cholesterol-ratio-calculator.php מחשבון איזון בין ערכי כולסטרול]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007285757605171|כולסטרול}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:ליפידים]]
[[קטגוריה:תזונה]]