הצגת המקור של הדף "ישראל נח שניאורסון"

{{אישיות רבנית
| שם = ישראל נח שניאורסון
| תואר = אדמו"ר מ[[חסידות ניעזין|חב"ד ניעזין]] {{אנ|Niezhin (Hasidic dynasty)}}
| תאריך לידה = [[1816]]
| מקום לידה = [[לובביץ']]
| תאריך פטירה = [[1883]]
| מקום קבורה = ניעז'ין
| מקום מגורים = [[לובביץ']], [[נעזין]]
| תאריך לידה עברי = סביבות{{הערה|שם=שנת לידה}} תקע"ו
| תאריך פטירה עברי = [[י"ז בניסן]] [[תרמ"ג]]
| מקום פעילות = [[ניעז'ין]]
| השתייכות = [[חסידות ניעזין|חב"ד-ניעז'ין]]
| אם = [[חיה מושקא שניאורסון (אשת הצ"צ)|חיה מושקא]] {{אנ|Chaya Mushka Schneersohn}}
| בת זוג = פריידא. חיה חישא. נחמה דינה. זלטא
| צאצאים = הרב אברהם (חותן [[אדמו"ר הריי"צ]]).
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
| שם התפקיד = אדמו"ר מ[[אדמו"רי חב"ד|חב"ד-ניעז'ין]] {{אנ|Niezhin (Hasidic dynasty)}}{{ש}}
| למניין = רביעי בחב"ד, ה־יחיד בניזעין
| הקודם בתפקיד = [[הצמח צדק]], רבי מנחם מנדל שניאורסון
}}
}}
[[קובץ:74-104-0094. Синагога Шнеєрсона (1 из 1).jpg|ממוזער|{{קישור שפה|אוקראינית|Синагога Шнеєрсона|בית הכנסת שניאורסון|שם מלא=כן}} בניז'ין, שכנראה שימש את רבי ישראל נח]]
הרב '''ישראל נח שניאורסון''' (מכונה: '''מוהרי"נ מניעז'ין'''; [[ה'תקע"ו]], [[1816]] (בערך{{הערה|שם=שנת לידה|אודות שנת לידתו מקורות סותרים. - ראה "דברי ימי החוזרים", קה"ת תשס"ו, עמוד טז הערה 66, אך לפי התאריך שמופיע על מאמר שאמר אביו ביום הברית שלו כתוב שברית שלו הייתה ביום ג' פרשת עקב תקע"ז ("מאמרי אדמו"ר האמצעי-הנחות").}}) - [[י"ז בניסן]] [[ה'תרמ"ג]], [[1883]]) היה [[אדמו"ר]] לחסידי [[חסידות ניעזין|חב"ד - ניעז'ין]] {{אנ|Niezhin (Hasidic dynasty)}}.

==תולדות חייו==
נולד בעיירה [[לובביץ']]. הוא היה בנו הרביעי של [[הצמח צדק]] ושל [[חיה מושקא שניאורסון (אשת הצ"צ|חיה מושקא]] {{אנ|Chaya Mushka Schneersohn}}. נישא בנישואים ראשונים לפריידא{{הערה|"ספר הצאצאים" עמוד 134 ועמוד 136 נכתב שמה: פריידא.}}, בת דודתו ביילא ובעלה דודו רבי יקותיאל זלמן ולס (חתנו של [[האדמו"ר האמצעי]]), שנפטרה לאחר כמה שנים, היה להם שני ילדים. והיה נשוי בנישואים שניים לנחמה דינה{{הערה|כך מופיע שמה בהקדשה לזיכרון בנה רבי אברהם, בתחילת "המשך מצה זו" הוצאת תש"ה. צילום מהקדשה זו בספר המאמרים תורת שמואל תר"ם חלק א, הוצאת תשס"ד, עמוד X. ראה דיון לגבי שמות נשיו וכמה נשים היו לו בגיליונות היכל הבעש"ט המצטיינים ב'לקריאה נוספת' שבערך זה}}. ובנישואים שלישיים לזלטא. ובנישואים רביעיים לחנה חיקע{{הערה|לקוטי דבורים חלק א דף טו עמוד ב ובמהדורה המתורגמת ללה"ק: עמוד 24.}} [[בת דוד]]ו רבי [[מנחם נחום שניאורסון]] מניעז'ין (בנו של אדמו"ר האמצעי).

עם פטירת אביו נשאר הרי"ן כשנתיים בליובאוויטש, ולבסוף נתמנה כרב בעיר [[ניז'ין|ניעזין (Nizhyn)]], מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי.

ביחד עם גיסו עמד בראש הישיבה בניעזין, שהתקיימה כחמישים שנה, והוציאה רבנים ידועים שכיהנו ברבנות ברחבי רוסיה, כמו הרב [[יהודה לייב צירלסון]] מ[[קישינב]]. שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה. [[עבודת השם]] שלו הייתה באופן של מרירות, היה ידוע כבעל בכי והיה בוכה מתחילת התפילה ועד סופה.

כחמש עשרה שנה ישב בניעזין, עד יום פטירתו בי"ז בניסן, ה'תרמ"ג. הוא היה בנו האחרון של הצמח צדק שנותר בחיים, אחיו ה[[שמואל שניאורסון|מהר"ש]] נפטר חצי שנה לפניו. נקבר באהל סבו האדמו"ר האמצעי, בעיר ניעזין. לאחר פטירתו, חסידיו הפכו לחסידים של אחיינו [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]] מקאפוסט. ענף חצר ניעזין פעל למעשה במשך כחמש עשרה שנים.

==תשובות, מכתבים ומאמרי אביו==
באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר בנגלה, והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהן. תשובות שנכתבו על ידיו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו ב[[שו"ת]] צמח צדק, נכתבו על ידיו, בעיקר בשנות אביו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש ה[[ישיבה]] שנוסדה בליובאוויטש בשנת [[ה'תר"א]] והתקיימה 26 שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות (דא"ח – בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

בחיי אביו הצמח צדק הוא היה מה"[[מאמר חסידות (חב"ד)#העלאת המאמרים על הכתב|מניחים]]" (כותבי מאמרי החסידות של האדמו"ר) של [[מאמר חסידות (חב"ד)|מאמרי החסידות]] שאמר אביו. ישנה העתקה מ"הנחה" שלו משנת [[ה'תר"ד]] (1844), וכן מהשנים [[ה'תרי"ח]]–[[ה'תרכ"א]]{{הערה|{{היברובוקס||מאמרי אדמו"ר ה"צמח צדק" – הנחות: תרי"ד–תרט"ו|15915|ברוקלין: קה"ת, תשנ"ז, עמ' ש"ד|עמוד דיגיטלי=308}}}}. בנוסף, קיים כתב יד שלו הכולל "הנחות" ממאמרי אביו החל משנת [[ה'תרכ"ב]] לערך{{הערה|'''[https://www.kehot.org/Content/kuntreisim/3/15/2023/-12-.pdf מאמר הנה פרשת פרה קורין קודם חג הפסח]''', ניו יורק: [[קה"ת]], תשפ"ג, עמ' ה', הע' 1}}, הנמצא ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ברוקלין]]. כתב היד היה בבעלות ר' אברהם שניאורסון, בנו של ר' ישראל נח וחותנו של ר' [[יוסף יצחק שניאורסון|יוסף יצחק שניאורסון מלובביץ']]{{הערה|[https://www.chabadlibrary.org/catalog/index1.php?frame=main&catalog=mscatalog&mode=details&volno=1105 כרטיס כתב היד] (כולל סריקה), בקטלוג הספרייה}}. מאמרים מכתב יד זה הודפסו על ידי [[הוצאת ספרים קה"ת]]{{הערה|למשל  בסדרת הספרים "מאמרי אדמו"ר הצמח צדק הנחות": {{אוצר החכמה||מאמרי אדמו"ר ה"צמח צדק" – הנחות|639913|ברוקלין: קה"ת, תש"פ ({{ISBN|9780826662705}}), עמ' ס"ז–ס"ח|כותרת=מאמר "ראה ריח בני" משנת תרכ"ג|כרך=ב|עמוד דיגיטלי=75}})}}.

==צאצאיו==
* בנו רבי אברהם (י"א סיון [[תר"כ]], [[1860]] - ב' חשון [[תרצ"ח]], [[1937]]).
**בתו {{קישור שפה|צרפתית|Nechama Dina Schneersohn|נחמה דינה שניאורסון}}, אשת [[הריי"צ]].
*שניאור דובער.
*רבי משה.
*רבי יעקב.
*רבי נחום (ה' שבט [[תרמ"ג]]. 1883 - כ"ג ניסן [[תרצ"ח]], 1938), רבה האחרון של ניז'ין, נאסר בעלילת השתייכות לארגון ציוני אנטי-קומוניסטי והוצא להורג.
*בתו שטערנא אשת רבי שניאור זלמן אהרון (הרז"א), בן אדמו"ר [[שמואל שניאורסון|המהר"ש]].
*בתו אסתר ליבא אשת רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח מבאברויסק]]. (חתנו זה התבקש על ידי חסידי חותנו למלא מקום חותנו בניעזין, אך לפי המסופר "לא אסתייעא מילתא" כלומר: לא הסתייע הדבר. ובהמשך השנים בפועל היה אדמו"ר לחסידי קאפוסט).
*בתו שיינא שיינברג.
*בתו פרלה דבורה (זלמנסון).
{{טבלה מוסתרת|עיצוב=|כותרת='''חלק מעץ משפחתו'''|תוכן={{עץ משפחת שניאורסון/ענף מהרי"ל מקאפוסט}}}}

==אילן שושלת אדמו"רי חב"ד==
{{ניווט|כותרת=עץ שושלת אדמו"רי חב"ד|מוסתר=כן|יישור טקסט=ימין|תוכן={{עץ שושלת חב"ד}}}}

==לקריאה נוספת==
* עמרם בלוי, '''תולדות ימי חייו של הגה"ק רבי ישראל נח שניאורסהן אדמו"ר מניעזין זי"ע''', היכל הבעש"ט כרך י"ט, תמוז תשס"ז, עמ' קכח-קנב.
** יוסף יצחק קמינצקי, היכל הבעש"ט, '''על תולדות אדמו"ר מהרי"נ מניעזין''', תגובות, גיליון כ', עמודים קצח-קצט, [[תשרי]] [[ה'תשס"ח]]
** מיכאל רון, היכל הבעש"ט, גיליון כ"ד, עמודים קפ-קפ, '''זוטות - נספח לתולדות אדמו"ר רבי ישראל נח שניאורסון מניעזין'''
** יוסף יצחק קמינצקי, היכל הבעש"ט, גיליון כ"ה, עמודים קצא-קצב, '''בני אדמו"ר מהרי"נ מניעזין'''
** [[יהושע מונדשיין]] היכל הבעשט, גיליון כה, עמוד קצב, בעניין הנ"ל
* נחלת צבי, חלק י', מכתב קודש מרבי ישראל נח, עמודים קנ"ב-קנ"ג
* אנציקלופדיה לחסידות בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], בערכו
* אור ישראל, תשס"ח - נדפס מכתב שלו מדברי אביו מתוך ארכיון [[ספריית חב"ד]]{{הערה|עמודים ו'-ז', [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=147774&page=P0006&pagenum=6 השוחט בעיר שיש בה שו"ב שנתמנה מהקהל]. שם מצוין גם למקומות נוספים בהם נדפסו ממנו}}.
* באגרות קודש הצמח צדק, [[הוצאת ספרים קה"ת]], תשע"ג, עמודים קצ"ז-ר"ד ובעמוד רל"א, נדפס כמה מכתבים שלו.

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.mytzadik.com/tzadik.aspx?id=233 אדמו"ר רבי ישראל נח מניעז'ין - המהרי"ן], אתר mytzadik

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1816|מספר שנים=67}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חב"ד}}
{{חסידויות}}

{{מיון רגיל:שניאורסון, ישראל נח}}
[[קטגוריה:רבנים רוסים]]
[[קטגוריה:רבנים אוקראינים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי חב"ד|ד]]
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]]
[[קטגוריה:אזרח נכבד לדורותיו (של האימפריה הרוסית)]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בלובביץ']]
[[קטגוריה:ילידי 1815]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1883]]
[[קטגוריה:נשיאי קופת מעות ארץ הקודש]]