הצגת המקור של הדף "יסמין גודר"

{{אמן}}
'''יסמין גודר''' (נולדה ב-[[1973]]) היא [[כוריאוגרף|כוריאוגרפית]] ו[[רקדנית]] [[ישראלי]]ת.
==ביוגרפיה==
יסמין גודר נולדה וגדלה עד גיל 14 ב[[ירושלים]]. בילדותה למדה ריקוד בחוג אצל [[חסיה לוי-אגרון]] ו[[בלט]] אצל יעקב ליפשיץ בירושלים. הופיעה לראשונה בגיל שש-שבע ב[[ימק"א ירושלים]] בהופעת סוף שנה בחוג{{הערה|שם=ליטמן|{{הארץ|שני ליטמן|תנועה של אשה אחת|1.982080|14 ביולי 2004}}}}.

ב-1984 עברה עם הוריה ל[[ניו יורק]]. ובגיל 14 לבית הספר העירוני לאומנויות של ניו יורק (Performing High School), עליו התבססה הסדרה "[[תהילה (סדרת טלוויזיה)|תהילה]]" שם החלה ליצור, יצירתה הראשונה שאבה השראה מכתביו של [[אדמון ז'אבס]]. במקביל זכתה ב[[מלגה (חינוך)|מלגת]] לימודים בבית הספר של [[מרתה גרהם]] בניו יורק, בו רקדה כל סוף שבוע, בגילאים 14–17. עם סיום לימודיה שבה לישראל, אך חזרה לארצות הברית למשך שלוש שנים לצורך לימודים אקדמיים. גודר עשתה [[תואר ראשון]] במחול בבית הספר לאומנויות על-שם טיש ב[[אוניברסיטת ניו יורק]], בו התחילה להציג את עבודותיה לראשונה. במקביל ותוך כדי הלימודים, התחילה להציג בתיאטרונים שונים. בנוסף לכך למדה במוסדות שונים מחוץ לאוניברסיטה שהידוע בהם הוא Movement Center, מקום שמגיעים אליו מורים שונים עם גישות מבוססות וגם אלטרנטיביות במחול{{הערה|שם=ליטמן}}.

גודר סיימה את לימודיה האקדמיים ב-1997 וכבר בשנת 1997/6 הציגה את עבודותיה במספר מקומות. המקום הראשון בו הציגה יצירה שלה וגם רקדה בה היה Gowanus Arts Exchange. אחר-כך הזמינו אותה להציג עבודה ב-Duncan Center, [[פראג]]. בשנה האחרונה ללימודיה עבדה על הערב A Car and a Bandge. אחר-כך הזמינו אותה ליצור חצי ערב של היצירה Split Stream. בשלב הבא יצרה שתי יצירות: האחת {{פירושון|סולו}} בשם "הקיר של אינה" והשנייה Ding Ding Round Zero. ב-1999 בן-זוגה איציק ג'ולי עבר לישראל ועבד ב[[תיאטרון חיפה]] וגודר התקבלה ל"גוונים במחול" 1999, והציגה בה את "הקיר של אילנה", היצירה הראשונה שיצרה בישראל. בעקבות זאת הוזמנה לעשות עבודה ל"הרמת מסך" ויצרה את I Feel Funny Today ו"שדות ירוקים", שהוצגו ב"הרמת מסך" בשנת 2000, שנעשתה עבור [[להקת בת-שבע]]. ב-2001 יצרה את "אולם" עבור סדרת "בימת מחול" ב[[תיאטרון תמונע]]{{הערה|{{הארץ||להקת "דה דה דאנס" וקבוצת המחול של יסמין גודר בתיאטרון תמונע בת"א|1.756961|16 בדצמבר 2001}}}}. "אולם" הוצגה גם בניו יורק וב[[בודפשט]]{{הערה|{{הארץ||להקתה של יסמין גודר תופיע בניו יורק ובבודפשט|1.793072|9 במאי 2002}}}}.

גודר היא המנהלת האומנותית של להקת המחול שלה. היא מלמדת מחול מאז ששבה לישראל. לימדה בבתי ספר שונים לאומנויות, ביניהם האקדמיה למחול. לימדה שנים רבות בביכורי העיתים. ב-2007 פתחה את סטודיו יסמין גודר, במרכז מנדל לתרבות ביפו וכיום כל פעילותה מתרכזת שם. שם ממוקמים משרדי הלהקה, גודר עורכת שם חזרות ומלמדת שם בשיתוף עם "מנוע חיפוש", מרכז להוראת התיאטרון, אותו הקים ומנהל איציק ג'ולי{{הערה|{{הארץ|דנה אלמוסני, [[עכבר העיר]]|יסמין גודר פותחת סטודיו|1.3385579|30 באוגוסט 2007}}}}.

בשנת 2002, יצרה את "פתאום ציפורים", יצירה לארבע נשים שעלתה בתל אביב ובבודפשט. וב-2008 הוזמנה להופיע עם המופע שוב באירופה{{הערה|{{TheMarker||פתאום גודר|1.471370|27 בינואר 2008}}}}. באותה שנה יצירתה "אני רעה אני", הוזמנה להשתתף בפסטיבל המחול הבינלאומי בוופרטל, גרמניה, שאוצרה [[פינה באוש]]{{הערה|{{הארץ|רוני דורי|יסמין גודר הוזמנה על ידי פינה באוש|1.3374031|13 במרץ 2008}}}}.

בשנת 2014, יצרה גודר את היצירה CLIMAX בהזמנת [[מוזיאון פתח תקווה לאמנות]]. היצירה נוצרה עבור חלל המוזיאון כחלק מהתערוכה 'צעדים בוני אמון' (אוצרים שותפים: [[דרורית גור אריה]] ואבי פלדמן). בעקבות התערוכה יצא לאור הספר 'אקסטרמום - מבטים על יצירתה של יסמין גודר' (2014) בהוצאת המוזיאון ואסיה הוצאה לאור{{הערה|{{הארץ|רות אשל|היצירה שכמעט גרמה לי לרקוד|1.2367520|5 ביולי 2014}}{{ש}}{{הארץ|שיר חכם|תערוכה תקדימית על הקשר בין מחול לאמנות חזותית תוצג במוזיאון פ"ת|1.2304297|24 באפריל 2014|מנויים=לא}}}}.

בחורף 2019. יצרה את "מתרגלים אמפתיה # 1" בה מעורב הקהל במופע, וב-2021 יצרה גרסה שנייה "מתרגלים אמפתיה # 2 על 2", כתגובה להגבלות שכפתה מגפת הקורונה, והיא נועדה לשני מבצעים ולשני צופים בלבד, תוך שמירה על מרחק של שני מטרים{{הערה|{{הארץ|רן בראון|אחרי שנים של יצירה בעירוב הקהל, יסמין גודר ניצבת בצומת דרכים|1.9867465|2 ביוני 2021}}}}.

==חיים אישיים==
מתגוררת ב[[יפו]]. בן זוגה הוא איש התיאטרון איציק ג'ולי.

==יצירות==
* "הקיר של אלינה", במסגרת "גוונים במחול" 1999
* "אולם" (2001)
* "פתאום ציפורים" (2002)
* "שתיים שעשוע ורוד" (2003){{הערה|{{גלובס|גלעד רייך|גושי בשר על הבמה|747346|3 בדצמבר 2003}}}}
* ""קרם תות ואבק שרפה"" (2004){{הערה|ביקורות:{{ש}}{{ynet|מרב יודילוביץ'|מלחמה בצבע תות|3005343|17 בנובמבר 2004}}{{ש}}{{הארץ|רות אשל, הארץ|בואי נקנה רק תותים|1.3333352|23 במרץ 2006}}{{ש}}{{גלובס|גלעד רייך|היא עושה את זה שוב|856654|22 בנובמבר 2004}}}}
* "אני רעה אני" (2006){{הערה|{{הארץ|מיכל בעדני, [[עכבר העיר]]|מחול שדים|1.3394991|5 בפברואר 2007}}{{ש}}{{גלובס|שלי קלינג|רעה לתפארת|1000344246|21 במאי 2008}}}}
* "אחושילינג singular sensation"{{כ}} (2008), קופרודוקציה ישראלית-צרפתית-גרמנית שעלתה ב[[פסטיבל מונפלייה למחול]], בצרפת{{הערה|{{הארץ|נתיח אורנן, [[עכבר העיר]] ת"א|אחושילינג, יסמין גודר|1.3366785|19 ביוני 2008}}{{ש}}{{גלובס|שלי קלינג|בטירוף שלה|1000372976|18 באוגוסט 2008}}}}, הוצגה גם בבית האופרה בסידני, בספטמבר 2010{{הערה|{{הארץ|אלעד סמורזיק|יסמין גודר תופיע בבית האופרה בסידני|1.3318820|5 ביולי 2010}}}}
* "אוהבים אש" (2009), בשיתוף האמן [[יוחאי מטוס]]{{הערה|ביקורות:{{ש}}{{הארץ|רוני דורי|"אוהבים אש": משולש אהבים|1.3326603|17 בנובמבר 2009}}{{ש}}{{הארץ|רות אשל|"אוהבים אש" ו"נמביה": רומנטיקה בצבע דם|1.3325332|7 בדצמבר 2009}}}}
* "סוף סופה בוא" (2011){{הערה|ביקורות:{{ש}}{{הארץ|רות אשל|"סוף סופה בוא" מאת יסמין גודר {{!}} בעין הסערה|1.1167934|22 במרץ 2011}}{{ש}}{{הארץ|אלעד סמורזיק|"סוף סופה בוא" של יסמין גודר - מסע אל הממד החייתי שבתודעה האנושית|1.1164033|25 בפברואר 2011}}}}
* “See her, change"{{כ}} (2013){{הערה|ביקורות:{{ש}}{{הארץ|אילה בלופולסקי, [[עכבר העיר]]|יסמין גודר יוצרת על הגבול שבין מצחיק לטראגי|1.3407652|21 באפריל 2013|מנויים=לא}}{{ש}}{{הארץ|רות אשל|יסמין גודר רוקדת את אמהותה|1.2024604|20 במאי 2013}}{{ש}}{{הארץ|טל לוין, [[עכבר העיר]]|"See Her Change": יסמין גודר חוצה את הקווים של המחול|1.3407238|16 במאי 2013|מנויים=לא}}}}
* " Ghost Exercise"{{כ}} (2013){{הערה|{{גלובס|חגית פלג-רותם|איך היא עושה את זה באמת|1000904123|24 בדצמבר 2013}}}}
* "קליימקס" (2014){{הערה|{{גלובס|חגית פלג רותם|"climax" של יסמין גודר: שיאי מחול בתערוכה|1000953573|10 ביולי 2014}}}}
* "Lie Like a Lion"{{כ}} (2015){{הערה|{{הארץ|רות אשל|יסמין גודר ממשיכה לכשף את עצמה|1.2535945|11 בינואר 2015}}}}
* "Common Emotions"{{כ}} (2016){{הערה|{{הארץ|רות אשל|יסמין גודר קורעת פתח בין העכשווי לאגדי|1.3070625|17 בספטמבר 2016}}}}
* "רגש משותף" (2016)
* "פעולה פשוטה" (2017){{הערה|{{הארץ|רות אשל|היצירה החדשה של יסמין גודר: תנועה פשוטה אבל כל כך משמעותית|1.3919465|11 במרץ 2017}}}}
* "משחק הסטריאוטיפים" (2018)
*

==פרסים==
* 1999– פרס בתחרות הארצית לכוריאוגרפיה לכבודה של חסיה לוי-אגרון מטעם [[האקדמיה למוזיקה בירושלים]], על היצירות "הקיר של אילנה" ו"תגידי שלום יפה"
* 2000-1999 – נבחרה לאמן הבית של עמותת Movement Research
* 2000 – מענק ל[[כוריאוגרפיה]] של ה-New York Foundation for the Arts
* 2001 – פרס משרד התרבות לכוריאוגרף צעיר
* 2002 – פרס בסי לכוריאוגרף מצטיין מטעם עיריית ניו יורק עבור היצירה I feel funny today{{הערה|{{הארץ||פרס בסי יוענק בניו יורק ליסמין גודר|1.818226|19 באוגוסט 2002}}}}
* 2003 – נבחרת [[הקרן למצוינות בתרבות]]
* 2003 – פרס משרד התרבות לכוריאוגרף צעיר
* 2004 – [[פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה]] מטעם עיריית תל אביב{{הערה|{{הארץ|עתי"ם|עודד זהבי ועתי ציטרון זכו בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה|1.995393|31 באוגוסט 2004}}}}
* 2005 – [[פרס לנדאו לאמנויות הבמה]] של [[מפעל הפיס]]{{הערה|{{הארץ|ציפי שוחט|בין מקבלי פרס לנדאו: טליה פז ועידן רייכל|1.1090717|13 במרץ 2006}}}}
* 2009 – [[פרס רוזנבלום]] לאמנויות הבמה מטעם [[עיריית תל אביב]].
* 2010 – [[פרס משרד החינוך והתרבות#פרס ליוצרים ולמבצעים בתחום המחול|פרס משרד התרבות ליוצרים ולמבצעים בתחום המחול]]{{הערה|{{הארץ|רוני דורי|הוכרזו הזוכים בפרסי שרת התרבות והספורט למחול לשנת 2009|1.3328394|21 בינואר 2010}}}}

==קישורים חיצוניים==
* {{אתר רשמי}}
* {{הארץ|שני ליטמן|תנועה של אשה אחת|1.982080|14 ביולי 2004}} - כתבת פרופיל
* {{הארץ|נתי אורנן, [[עכבר העיר]] ת"א|יסמין גודר רוקדת מוזיקה|1.3384483|15 בספטמבר 2007}}
* {{Time Out ישראל|שיר חכם|צוללת: הכוריאוגרפית יסמין גודר לא מתרככת עם השנים. ריאיון|תרבות/תיאטרון-מחול/יסמין-גודר-פסטיבל-צוללן|14 בספטמבר 2016}}
* {{הארץ|גילי איזיקוביץ|הכוריאוגרפית יסמין גודר חוזרת לעסוק בנשיות, מין, דימוי וסקס אפיל|1.4299919|30 ביולי 2017}}
* {{גלובס|[[ליאת רון]]|"יש הטרדות מיניות נגד גברים מצד גברים בעמדות כוח"|1001209234|28 באוקטובר 2017}} - ריאיון
* {{כלכליסט|מאיה נחום שחל|הכוריאוגרפית יסמין גודר: "מגע פיזי נהפך למשהו בוטה"|3848421|7 בספטמבר 2020}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:גודר, יסמין}}
[[קטגוריה:זוכי פרס רוזנבלום]]
[[קטגוריה:זוכות פרס רוזנבלום]]
[[קטגוריה:זוכות פרס לנדאו לאמנויות הבמה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס לנדאו לאמנויות הבמה]]
[[קטגוריה:כוריאוגרפיות ישראליות]]
[[קטגוריה:כוריאוגרפים ישראלים]]
[[קטגוריה:כוריאוגרפיות יהודיות]]
[[קטגוריה:משפחת תוסיה כהן]]
[[קטגוריה:בוגרות בית הספר לאמנויות על שם טיש באוניברסיטת ניו יורק]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר לאמנויות על שם טיש באוניברסיטת ניו יורק]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1973]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1973]]