הצגת המקור של הדף "יידוע"

ב[[דקדוק]], '''יידוע''' הוא אמצעי [[תחביר]]י לסימון [[שם עצם]] מסוים כבעל הקשר ישיר או עקיף ([[פרגמטיקה|פרגמטי]]) לתוכן קיים בשיח. לדוגמה, במשפט "הפרח הכחול נזרק לחצר" משמש היידוע לציין שמדובר בפרח אחד מסוים, שהדוברים יודעים שמדובר עליו. היידוע הוא תכונה הקשורה לשמות (שם עצם ו[[שם תואר]]).

==בשפות שונות==
[[קובץ:Carmel Center IMG 0015.jpg|300px|ממוזער|שמאל|צורת הסמיכות בעברית ובערבית יכולה להכיל את מילית היידוע, אך באנגלית לא: בשלט כתוב "מרכז '''ה'''כרמל" בעברית ובערבית ואילו באנגלית "מרכז כרמל"]]
[[קובץ:800px-Arab-Israeli Map2.png|300px|ממוזער|שמאל|מפת המדינות הערביות וישראל עם כיתוב בערבית, שבו שמותיהן של רבות מהמדינות מופיעים עם '''[[אל היידוע|אִל היידוע]]''', כמקובל ב[[ערבית]]]]
יש הבדל משמעותי בין האופן שבו יידוע מובע בשפות שונות. כמו כן, ישנן שפות שלא מביעות יידוע בכלל. ב[[אנגלית]], למשל, יידוע מובע בעזרת מבחר של [[מיידע]]ים (determiners). כמה מיידעים בשפה, כגון a/an, many, any, either ו־some, מרמזים על כך ששם העצם הוא בלתי-מיודע, ואילו מיידעים אחרים, כגון the, this, every ו־both, מרמזים על כך ששם העצם הוא מיודע. ישנן שפות שבהן יידוע מובע בעזרת [[מוספית|תחיליות]] המצטרפות לשם העצם, כמו [[ה"א הידיעה]] בעברית ו[[אל הידיעה]] בערבית. שפות אחרות מביעות יידוע בעזרת הוספת מוספיות לשם התואר ולשם העצם, בדומה לאופן שבו [[יחסה|יחסות]] ו[[מין דקדוקי]] מובעים. בשפות הללו, הנטיות המביעות יידוע עלולות להיות מסובכות. בגרמנית, למשל, ישנן שלוש צורות נטייה לשמות תואר, תלוי אם שם העצם בא ביחד עם [[תווית (לשון)|תווית]] מיידעת, תווית בלתי-מיידעת או לבדו. בכמה שפות כגון [[הונגרית]], יידוע מובע בעזרת הטיית הפועל.

אמצעי היידוע העיקרי בעברית הוא [[ה"א הידיעה]], המשמשת כ[[מילית]] המצטרפת לשמות המיודעים. אמצעי יידוע נוספים בעברית:
* [[כינוי שייכות]] ("ספר'''י'''" = הספר שלי)
* [[כינוי רמז]] ("ספר '''זה'''")
* [[שם פרטי]] ("ירושלים") – בעברית, שמות פרטיים (של אנשים, כגון "משה"; ושל מקומות, כגון "חיפה"), מלבד אלו של מספר קטגוריות כגון גופי מים והרים, מיודעים מטבעם ואין צורך ביידוע נוסף. לכן משפט כמו "היוסי ישן" שגוי תחבירית (עם זאת, בשפה המדוברת ניתן ליידע שמות פרטיים לצורך פרגמטי, כגון: היוסי הזה כזה משעמם; הטבריה הזאת כל כך יבשה). אולם ב[[ערבית]], למשל, מקובל לעיתים ליידע שמות של מקומות, של שפות וכיוצא בזה. בערבית, שמות ערים ומדינות יכולים להופיע על מפות עם [[אל היידוע|אִל היידוע]]. הערבים מכנים את שפתם "אלערבי", ואת השפה העברית "אלעבראני".
* כינוי גוף (אתה)

ב[[שפות גרמאניות]] התווית המיידעת דומה מאוד בתפקידה ל[[כינוי רמז|כינויי הרמז]]. כך, למשל, ב[[אנגלית]], תווית היידוע היא the וכינויי הרמז הם this, that, these, those. באותו אופן, ב[[גרמנית]], תוויות היידוע der, die, das דומים לכינויים הרומזים dieser, diese, dieses בהתאמה. ב[[הולנדית]] היידוע de דומה לכינוי הרמז die. ב[[איסלנדית]], תווית היידוע וכינוי הרמז הם אותה המילה – það, ובאותו האופן, הן ב[[דנית]] והן ב[[שוודית]], המילה den/det משמשת גם כתווית מיידעת וגם ככינוי רמז.

בעברית, שם תואר המתאר שם עצם חייב להתאים לשם העצם שהוא מתאר גם ביידוע (דוגמה: '''ה'''ילד '''ה'''טוב). תכונה זו אינה הכרחית בכל שפה; בשפה האנגלית מספיק יידוע אחד לשם העצם ולתואר שמתאר אותו, שכן התואר מופיע בין היידוע לבין שם העצם (דוגמה: the good boy).

ב[[צירוף סמיכות]] יש ליידע את הסומך (המילה השנייה בצירוף). ניתן לעשות זאת באמצעות הוספת ה"א הידיעה לפני הסומך (דוגמה: בית '''ה'''ספר) או באמצעות הוספת כינוי שייכות צמוד לסומך (דוגמה: שכונת מגור'''יו'''). כאשר מיידעים באמצעות כינוי רמז, הוא צריך להתאים במין ובמספר לנסמך (המילה הראשונה בצירוף) (דוגמה: [[ילדי רחוב|ילדת רחוב]] '''זו''').

במשימות שבהן התבקשו נבחנים בעברית להחליט האם להציב את [[ה"א הידיעה]], דוברי אנגלית כ[[שפת אם]] שגו פחות מאשר דוברי [[רוסית]], מפני שבאנגלית, בניגוד לרוסית, קיימת מערכת מיידעת.{{הערה|1=ברכה לב, מחקר השוואתי בשגיאות הכתיבה של לומדי עברית ששפות אמם רוסית או אנגלית, '''[[חלקת לשון]]: כתב-עת למחקרים בבלשנות השימושית, בטיפוח החינוך הלשוני ובאוריינות''', 1998}}

===התוויות המיידעות בשפות הרומאניות===

ב[[שפות רומאניות]] רבות יש תוויות מיידעות, הן מיידעות בעיקר שמות עצם ומותאמות ל[[מין דקדוקי|מין הדקדוקי]] של העצם ולכמותו. מיליות אלו התפתחו מתוך [[כינוי רמז|כינויי הרמז]] ב[[לטינית]] ille, illa, illud (בלטינית לא היו מיליות יידוע כלל).

ב[[צרפתית]] ישנן שלוש מיליות יידוע: le, la, les. עבור שמות עצם ברבים, משתמשים ב-les. עבור שמות עצם ביחיד, משתמשים בשתיים האחרות: la עבור אלו שבמין הדקדוקי הנקבי ו-le עבור הזכרי. אם המילה המיודעת מתחילה באות תנועה או באות h, המיליות le ו-la מקוצרות ל-'l ונצמדות לתחילת המילה.

ב[[ספרדית]] ישנן ארבע מיליות יידוע: el, la, los, las; בחירת התווית המתאימה היא בהתאם למין הדקדוקי ולמספר של שם העצם המיודע. בנוסף, קיימת התווית המיידעת lo, שמופיעה לפני שם תואר ובהיעדר שם עצם מפורש (כגון במשפט lo importante es leer mucho, "מה שחשוב הוא לקרוא הרבה").

=== פירוט תוויות היידוע בשפות השונות ===
{| class="wikitable"
!השפה
!התווית המיידעת
|-
|[[איטלקית]]
|{{משמאל לימין|il, lo, la, l'

i, gli, le}}
|-
|[[איסלנדית]]
|{{משמאל לימין|-(i)nn, -(i)n, -(i)ð, -(i)na, -num, -(i)nni, -nu, -(i)ns, -(i)nnar, -nir, -nar, -(u)num, -nna}} (כולן סיומות)
|-
|[[אירית]]
|an, na
|-
|[[אלבנית]]
|{{משמאל לימין| 	-a, -ja, -i, -u, -t, -të}} (כולן סיומות)
|-
|[[אנגלית]]
|the
|-
|[[אסאמית]]
|{{משמאל לימין|-tû, -ta, -ti, -khôn, -khini, -zôn, -zôni, -dal, -zûpa}} וכו'
|-
|[[אספרנטו]]
|la
|-
|[[אפריקאנס]]
|die
|-
|[[ארמית]]
| ־ָא (סיומת)
|-
|[[ברטונית]]
|an, al, ar
|-
|[[גרמנית]] (ראו גם: [[תוויות בגרמנית]])
|{{משמאל לימין| 	der, die, das

des, dem, den}}
|-
|[[הוואית]]
|{{משמאל לימין|ka, ke

nā}}
|-
|[[הולנדית]]
|{{משמאל לימין|de, het ('t)}}
|-
|[[הונגרית]]
|a, az
|-
|[[יוונית]]
|{{משמאל לימין|ο, η, το

οι, οι, τα}}
|-
|[[כורדית]]
|{{משמאל לימין| 	-eke,
-ekan}}
|-
|[[לוקסמבורגית]]
|{{משמאל לימין|den, déi (d'), dat (d')

dem, der}}
|-
|[[מקדונית]]
|{{משמאל לימין|-от -ов -он -та -ва -на -то -во -но
-те -ве -не -та -ва -на}} (כולן סיומות)
|-
|[[נורווגית]] ([[נורווגית ספרותית|בוקמול]])
|{{משמאל לימין|-en, -et, -a, -ene, -ne}} (כולן סיומות)
|-
|[[ספרדית]]
|el, la, lo
los, las
|-
|[[עברית]]
|[[ה"א הידיעה|ה]]
|-
|[[ערבית]]
|[[אל הידיעה|ال]]
|-
|[[פורטוגזית]]
|{{משמאל לימין|o, a

os, as}}
|-
|[[צרפתית]]
|{{משמאל לימין|le, la, l',
les}}
|-
|[[קטלאנית|קטאלונית]]
|{{משמאל לימין|el, la, l', els, les
Ses, Lo, los, Es, Sa}}
|-
|[[קורנית (שפה)|קורנית]]
|an
|-
|[[שוודית]]
|{{משמאל לימין|den -en, det -et, de -na}} (תחיליות וסיומות, בהתאמה)
|}

==מוצא מילית היידוע השמית==

בחלק מן ה[[שפות שמיות|שפות השמיות]] קיים יידוע, אך לא בכולן.<ref>{{צ-ספר|מחבר=חיים רבין|שם=שפות שמיות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1991|עמ=12}}</ref> בכול שפה שבה יש יידוע, הוא מופיע באופן אחר לחלוטין. בפיניקית היידוע גם הוא בה"א ודגש,<ref>{{צ-ספר|מחבר=חיים רבין|שם=שפות שמיות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1991|עמ=44}}</ref> כמו כן, גם בעברית היידוע מופיע עם ה"א היידוע, ולאחריה דגש חזק, פרט לאותיות הא"ח ר"ע. בערבית מופיעה [[מילית]] אִל. כשה-אִל המושמת בראש מילים, פרט לאלו שמתחילות בקבוצת עיצורים, אשר המכונה [[אותיות שמש]], ושם הלמ"ד של ה-אִל אינה מבוטאת, ובמקומה מוסף [[תשכיל#שדה|דגש חזק]] לאות השמש, וזאת בשל קשיי הגיית צמד העיצורים באופן רצוף. ב[[ארמית מקראית]] לעומת זאת, היידוע מופיע בצורת " ָא" בסוף המילה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=חיים רבין|שם=שפות שמיות|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1991|עמ=88; 93}}</ref>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:תחביר]]