הצגת המקור של הדף "יחסי פורטוגל – קוריאה הדרומית"

{{יחסי מדינות
| מדינה 1 = פורטוגל
| מדינה 2 = קוריאה הדרומית
| צבע 1 = Green
| צבע 2 = Orange
| משטר 1 = [[רפובליקה]]
| משטר 2 = [[רפובליקה פדרלית]] [[משטר נשיאותי|נשיאותית]]
| מפה = Portugal South Korea Locator.png
}}
'''יחסי פורטוגל–קוריאה הדרומית''' הם יחסי החוץ בין [[פורטוגל]] לבין [[קוריאה הדרומית]]. המדינות מנהלות יחסים דיפלומטיים ישירים מאז [[1961]].

היחסים נקבעים על ידי סחר דו-צדדי, אך גם על ידי חילופי תרבויות והתיירות הדרום קוריאנית הגוברת בפורטוגל. פורטוגל חולקת גם את דאגות קוריאה הדרומית מהאיום שמציבה [[תוכנית הגרעין של קוריאה הצפונית|תוכנית הנשק הגרעיני הצפון קוריאנית]] והיא בין המדינות המגנות אותה.

בשנת [[2015]] נרשמו בפורטוגל 182 אזרחים דרום קוריאנים, כאשר 113 מהם חיו בעיקר בליסבון. בשנת [[2014]] נרשמו 224 אזרחים פורטוגזים בקונסוליות הפורטוגליות בדרום קוריאה.

== היסטוריה ==
יורדי הים הפורטוגזים היו ככל הנראה האירופאים הראשונים שנסעו ל[[קוריאה]]. הסוחר הפורטוגלי ז'ואו מנדס עלה לחוף בטונגיונג בשנת [[1604]], ומאז היה הפורטוגלי הראשון בקוריאה. השותפות העירונית בין טונגיונג לווילה דו ביספו חוזרת לאירוע היסטורי זה. בזכות יורדי הים והמיסיונרים הפורטוגלים, המידע המקיף הראשון על קיומה ואופיה של קוריאה הגיע למערב.

לאחר מכן, תשומת הלב הפורטוגזית התמקדה ב[[סין (אזור)|סין]] וב[[יפן]], בעוד קוריאה נכנסה לשלטון מנצ'ו כממלכת ג'וסון ובידדה את עצמה בעקביות מחו"ל עד סוף [[המאה ה-19]]. לאחר מכן, השפעתה של יפן קבעה את הפוליטיקה של קוריאה, שהפכה ל[[הכיבוש היפני בקוריאה|מושבה יפנית]] בשנים [[1910]] עד [[1945]].

הרפובליקה של קוריאה ו[[קוריאה הצפונית|הרפובליקה העממית הדמוקרטית של קוריאה]] נוסדו בשנת [[1948]]. [[מלחמת קוריאה]] שלאחר מכן חתמה את החלוקה. בראשיתו של משטר אסטדו נובו האנטי-קומוניסטי בפורטוגל לא היו יחסים רשמיים עם [[חצי האי הקוריאני]] עד שהסכים לקיים יחסים דיפלומטיים עם דרום קוריאה בשנת [[1961]] מבלי לשלוח שגריר.

שינוי התרחש לאחר סיום הדיקטטורה הפורטוגלית עם [[מהפכת הציפורנים]] בשנת [[1974]]. ביוני [[1975]], דרום קוריאה פתחה את שגרירותה ב[[ליסבון]], ב-[[14 במאי]] [[1977]], פדרו מרטים מדיירה דה אנדרדה, שגריר פורטוגל ליפן, היה הדיפלומט הפורטוגזי הראשון שהוסמך ב[[סיאול]]. בשנת [[1988]] פתחה פורטוגל שגרירות משלה בסיאול.

בשנת [[1984]] נסע ראש [[ממשלת פורטוגל]], מריו סוארס לדרום קוריאה, ובשנת [[1987]] הגיע ראש ממשלת דרום קוריאה, רו שין-יונג, לפורטוגל. מאז התקיימו ביקורי מדינה רבים. לבסוף, [[נשיא פורטוגל]] אניבל קבאקו סילבה ביקר בדרום קוריאה בשנת [[2014]].

שר החוץ הפורטוגלי אוגוסטו סנטוס סילבה הצטרף להפגנות בינלאומיות נגד ניסויים גרעיניים של צפון קוריאה בינואר [[2016]]. הוא היה מודאג מאוד מהאיום הצפון קוריאני על השלום והביטחון הבינלאומי של דרום קוריאה, וציפה לפעולה משמעותית מצד [[האומות המאוחדות]].

== דיפלומטיה ==
פורטוגל שומרת על שגרירותה בסיאול הדרום קוריאנית, אשר מוסמכת גם עבור צפון קוריאה, ובנוסף היא מחזיקה קונסוליית כבוד ב[[פוסאן]].

דרום קוריאה מחזיקה בפורטוגל שגרירות ב[[ליסבון]], וקונסוליה ב[[פורטו]].

== יחסי כלכלה ==
[[סמסונג]] מפרסמת בשדה התעופה של ליסבון: לסמסונג יש סניף בפורטוגל מאז [[1982]].
ללשכת המסחר הפורטוגזית AICEP סניף בסיאול.

כמה חברות דרום קוריאניות מיוצגות בפורטוגל, בהן קבוצת סמסונג (מאז 1982), יצרנית המזגנים וספקית הרכב Halla Climate (מאז 1996) וקבוצת האלקטרוניקה LG Group (משנת 2000).

==סחר דו צדדי==
בשנת [[2016]] ייצאה פורטוגל סחורות ושירותים בשווי 130.4 מיליון יורו לדרום קוריאה (2015: 115.2 מיליון; 2014: 80.0 מיליון; 2013: 122.0 מיליון; 2012: 112.3 מיליון), כאשר החלוקה היא 39.6% לפלסטיק, 16.3% למכונות וציוד, 5.6% למתכות, 5.5% למוצרי עפרות ומינרלים ו-4.4% למוצרים כימיים-תרופתיים.

באותה תקופה, דרום קוריאה סיפקה סחורות ושירותים לפורטוגל בשווי 310.4 מיליון אירו (2015: 303.8 מיליון יורו; 2014: 267.3 מיליון יורו; 2013: 226.1 מיליון יורו; 2012: 172.9 מיליון יורו). מבחינת טובין, 32.6% אחוזים על ידי פלסטיקה, 27.1% על ידי מכונות וציוד, 14.0% על ידי מתכות, 12.2% על ידי כלי רכב וחלקי רכב ו 5.1% - על ידי מוצרים כימיים-תרופתיים.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Relations of Portugal and South Korea}}
{{ניווט יחסי חוץ|פורטוגל|קוריאה הדרומית}}