הצגת המקור של הדף "יחסי ספרד–סרביה"

{{יחסי מדינות
|מדינה 1=ספרד
|מדינה 2=סרביה
|מפה=Serbia Spain Locator.png
|צבע 1=Orange
|צבע 2=Green
|משטר 1=[[מונרכיה חוקתית]]
|משטר 2=[[רפובליקה]]
}}
'''יחסי ספרד–סרביה''' הם יחסי החוץ הדו צדדיים, השיתופיים, הפוליטיים והמדיניים בין [[סרביה]] לבין [[ספרד]].

== סקירה כללית ==
ספרד ו[[ממלכת סרביה]] כוננו יחסים דיפלומטיים ב-[[14 באוקטובר]] [[1916]]. לאחר תום [[מלחמת העולם הראשונה]] שולבה סרביה ב[[ממלכת יוגוסלביה]]. לאחר [[מלחמת האזרחים בספרד]] וסיום [[מלחמת העולם השנייה]], היחסים נותקו. [[יוגוסלביה]], תחת ממשלתו של [[יוסיפ ברוז טיטו]], לא הכירה ב[[ממשלת ספרד]] של [[פרנסיסקו פרנקו]] ושמרה על יחסים דיפלומטיים משנת [[1939]] עם ממשלת הרפובליקנים הספרדית בגולה, שהתקיימה עד [[1977]].

במהלך [[המלחמה הקרה]], ממשלת ספרד של פרנקו טיפחה יריבות ספורטיבית עם המדינות הסוציאליסטיות, בעיקר [[ברית המועצות]]. למרות העובדה שיוגוסלביה וספרד לא הכירו בקיומן הדדי, הן נאלצו להתמודד זו עם זו בשלב זה בתחרויות ספורט רבות. היריבות הספורטיבית עם יוגוסלביה, הבלתי פורמלית בתקופת הדיקטטורה של פרנקו, הפכה לרשמית והמשיכה לאחר מותו של פרנקו.

בשנת [[1991]], במהלך פירוק יוגוסלביה, הציע שר החוץ הספרדי פרנסיסקו פרננדז אורדונז למועצה לענייני חוץ של [[הקהילה הכלכלית האירופית]] ליזום תהליך מהיר של הכרה והרחבה עם יוגוסלביה כדרך היחידה להימנע מה התפרקות המדינה. ספרד העדיפה להיתפס כשחקן הנייטרלי באזור במהלך הסכסוך, אך מדיניות החוץ שלה אהדה בדרך כלל את סרביה, שנתפסה כמדינת הליבה של המדינה היוגוסלבית הרב-לאומית והמגוונת לשעבר.

תחת הנהגתו של [[חוסה מריה אסנאר]], במהלך [[מלחמת קוסובו|המלחמה בקוסובו]], ספרד השתתפה בהפצצות של יוגוסלביה כחברת [[נאט"ו]] ובכוח שמירת השלום של [[האו"ם]] שנקרא KFOR. במקביל, כל המפלגות הפוליטיות הספרדיות בפרלמנט, למעט השמאל הרדיקלי שהיו 23 מתוך 350 מושבים, הצביעו בעד השתתפות ספרד בפלישת נאט"ו. חאבייר סולנה היה מזכ"ל נאט"ו בזמן ההתערבות. עם זאת, 38% מאזרחי ספרד תמכו בהשתתפותה של ספרד ו-42% מהם התנגדו לה. בשנת [[2008]], הכריזה [[קוסובו]] באופן עצמאי על עצמאותה, והקימה את הרפובליקה של קוסובו, מה שהוביל לנסיגת הכוחות הספרדיים מ- KFOR. העיתונות והמומחים מתחו ביקורת על הנסיגה, אך 70% מאזרחי ספרד ראו את הנסיגה מקוסובו כצעד חיובי. שבועיים לאחר שהודיעה על פרישת KFOR הודיעה ממשלת ספרד על החלטתה להסיג את תשעת השוטרים הספרדים שהיו חלק ממשימת EULEX.

ב-[[11 בינואר]] [[2009]], שר החוץ של ספרד, מיגל אנחל מורטינוס, דחק בממשלת [[הולנד]] לבטל את חסימת הסכם הייצוב וההתאחדות של סרביה עם [[האיחוד האירופי]], שבאותה עת כבר נחתם, אך בקשתו נחסמה על ידי הולנד. בעקבות המלצת המועצה ב-[[28 בפברואר]] [[2012]], קיבלה סרביה מעמד של מועמדת מלאה ב-[[1 במרץ]]. ב-[[28 ביוני]] [[2013]] אישרה [[המועצה האירופית]] את מסקנותיה והמלצותיה של מועצת השרים לפתיחת משא ומתן על הצטרפות עם סרביה. ספרד תומכת בתוקף במשא ומתן על הצטרפות של סרביה. במהלך הכרזת העצמאות של קטלוניה בשנת [[2017]], הביעה סרביה פעמים רבות תמיכה חזקה בשלמותה הטריטוריאלית של ספרד ובפעולות ממשלת ספרד.

ספרד היא המדינה היחידה במערב אירופה שאינה מכירה ב[[קוסובו]], שכן בספרד יש מחלוקות דומות עם התנועה העצמאית הקטלאנית ב[[קטלוניה]], ועם [[הממלכה המאוחדת]] על [[גיברלטר]].

== נציגויות דיפלומטיות ==
* סרביה מחזיקה בספרד שגרירות ב[[מדריד]].
* ספרד מחזיקה בסרביה שגרירות ב[[בלגרד]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.mfa.gov.rs/Policy/Bilaterala/Spain/index_e.html משרד החוץ הסרבי על היחסים עם ספרד] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20090814073945/http://www.mfa.gov.rs/Policy/Bilaterala/Spain/index_e.html |date=2009-08-14 }}
{{ניווט יחסי חוץ|ספרד|סרביה}}