הצגת המקור של הדף "יחסי הודו – הרפובליקה של קונגו"

{{יחסי מדינות
| מדינה 1 = הודו
| מדינה 2 = הרפובליקה של קונגו
| צבע 2 = Orange
| צבע 1 = Green
| משטר 1 = [[רפובליקה]] [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] [[רפובליקה פדרלית|פדרלית]]
| משטר 2 = [[רפובליקה]]
| מפה = India Republic of the Congo Locator.png
}}
[[קובץ:The Ambassador-designate of Republic of Congo, Mr. Andre Poh presenting his credentials to the President, Shri Ram Nath Kovind, at Rashtrapati Bhavan, in New Delhi on February 20, 2018.jpg|ממוזער|שגריר הרפובליקה של קונגו אנדרה פו (מימין) מגיש את [[כתב האמנה|כתב האמנתו]] ל[[נשיא הודו]] [[ראם נאת' קובינד]], 2018]]
'''יחסי הודו–הרפובליקה של קונגו''' הם היחסים הבינלאומיים בין [[הודו]] ל[[הרפובליקה של קונגו|קונגו]]. קונגו מחזיקה שגרירות ב[[ניו דלהי]].<ref>{{Cite web|title=Diplomatic Missions in India|url=http://meaprotocol.nic.in/?a1Republic/of/Congo?|access-date=5 April 2017|website=Protocol Division, Ministry of External Affairs|language=en}}</ref> הודו פתחה שגרירות ב[[ברזוויל]] בנובמבר [[2019]].<ref>{{Cite web|title=Embassy of India, Brazzaville, Republic of Congo : India-Republic of Congo (ROC) Relations|url=https://www.eoibrazzaville.gov.in/page/india-republic-of-congo-roc-relations/|access-date=2021-08-25|website=www.eoibrazzaville.gov.in}}</ref> <ref>{{Cite web|title=Hony Consulates under Embassy of India, Kinshasa|url=http://eoi.gov.in/kinshasa/?0806?000|access-date=5 April 2017|website=Embassy of India, Kinshasa|language=en}}</ref>

== היסטוריה ==
הודו וקונגו חתמו על פרוטוקול על התייעצויות משרד החוץ ב-[[17 במרץ]] [[2010]], והתייעצויות ראשונות נערכו ב[[ברזוויל]] ב-[[21 בינואר]] [[2011]]. בין שתי המדינות התקיימו מספר ביקורים ברמת השרים.<ref name="MEA2016">{{Cite web|date=December 8, 2016|title=India – Republic of Congo Relations|url=http://www.mea.gov.in/Portal/ForeignRelation/Bilateral_Briefs__ROC_2016.pdf|access-date=5 April 2017|website=Ministry of External Affairs}}</ref>

הודו וקונגו היו בין 19 המדינות הראשונות שהצטרפו לברית השמש הבינלאומית, שהוצעה על ידי ראש הממשלה [[נרנדרה מודי]], ב-[[15 בנובמבר]] [[2016]]. <ref>{{Cite news|url=http://www.business-standard.com/article/news-ians/19-countries-sign-up-for-solar-alliance-116111701463_1.html|title=19 countries sign up for solar alliance|last=IANS|date=2016-11-17|work=Business Standard India|access-date=2017-04-14}}</ref>

== יחסי סחר ==
הודו הייתה המקור השלישי בגודלו לייבוא לקונגו בשנת [[2015]].<ref>{{Cite web|title=Trade Profiles|url=http://stat.wto.org/CountryProfile/WSDBCountryPFView.aspx?Language=E&Country=CG|access-date=15 April 2017|website=World Trade Organization}}</ref> הסחר הדו-צדדי בין הודו לקונגו הסתכם ב-368.28 מיליון דולר בשנים 2015–2016, ירידה מ-618.41 מיליון דולר מהשנה שקדמה לה. הודו ייצאה לקונגו סחורות בשווי 166.64 מיליון דולר, וייבאה 201.64 מיליון דולר בשנים 2015–2016.{{הערה|שם=MEA2016}} קונגו הייתה היצואנית האפריקאית הרביעית בגודלה להודו בשנת [[2008]]. <ref>{{Cite web|last=Campbell|first=Keith|date=10 May 2013|title=Economic relations between South Africa and India blossoming|url=http://www.engineeringnews.co.za/print-version/economic-relationship-between-south-africa-and-india-is-blossoming-2013-05-10|access-date=5 April 2017|website=Engineering News}}</ref> הסחורות העיקריות שמייצאת הודו לקונגו הם [[אורז]] לא בסמטי, [[תה]], משקאות חריפים ומשקאות, בדים, תרופות, מוצרי בשר, כלי בית מפלדה ואופניים. הסחורות העיקריות המיובאות על ידי הודו מקונגו הן עפרות מתכתיות, גרוטאות מתכת, כימיקלים אורגניים, [[פנינים]], אבנים חצי יקרות, זרעי שמן ו[[נפט]].<ref name="MEA2016" />

ביוני [[2010]], חתמה בהארטי איירטל על עסקה לרכישת פעילות הסלולר של זאין ב-15 מדינות ב[[אפריקה]], כולל קונגו, תמורת 8.97 מיליארד דולר, ברכישה השנייה בגודלה בהודו בחו"ל אחרי העסקה של Tata Steel בשווי 13 מיליארד דולר בקניית קורוס ב-[[2007]]. Bharti Airtel השלים את הרכישה ב-[[8 ביוני]] 2010.<ref>{{Cite web|last=Tripathy|first=Devidutta|last2=Goma|first2=Eman|date=8 June 2010|title=Bharti closes $9 billion Zain Africa deal|url=https://www.reuters.com/article/us-zain-bharti-idUSTRE6570VJ20100608|access-date=7 September 2014|website=[[Reuters]]|publisher=Reuters}}</ref> ב-[[5 בנובמבר]] [[2013]], איירטל התקשרה בהסכם לרכישת Warid Congo SA., החברה הבת של קונגו של קבוצת Warid, תמורת 70–80 מיליון דולר. העסקה הפכה את איירטל למפעילת הרשת הסלולרית הגדולה בקונגו עם 2.6 מיליון לקוחות בזמן הרכישה. <ref>{{Cite web|last=Reporter|first=B. S.|date=6 November 2013|title=Bharti Airtel to acquire Warid Group's Congo business|url=http://www.business-standard.com/article/companies/bharti-airtel-to-acquire-warid-group-s-congo-business-113110500153_1.html|access-date=5 April 2017|website=Business Standard India}}</ref> <ref>{{Cite web|date=5 November 2013|title=Bharti Airtel to acquire Warid’s Congo operations|url=http://www.livemint.com/Companies/rKXKDoFsGG1I9FxspGsNEI/Bharti-Airtel-to-acquire-Warids-Congo-operations.html|access-date=5 April 2017|website=Mint}}</ref> אשוק ליילנד קיבל חוזה לאספקת 200 אוטובוסים לממשלת קונגו.{{הערה|שם=MEA2016}}

קונגו הייתה "מדינת המוקד" בכנס CII-EXIM Bank ה-10 בנושא שותפות פרויקט הודו–אפריקה ב[[ניו דלהי]] במרץ 2014. שר התעשייה של קונגו איזידור מבואה השתתף באירוע ונשא דברים בפני הנציגים. Mvouba הצהיר כי הממשלה והתעשייה ההודית כבר השתתפו בפרויקטים של חשמול כפרי, תחבורה עירונית ובקרת [[איכות מזון]], כמו גם במגזרים כמו מלט ותרופות בקונגו. הוא דחק בחברות הודיות "לשותפות לממשלת הרפובליקה של קונגו בהמרת היתרון היחסי של המדינה במגזרים שונים לחוזקות תחרותיות" ולעזור למדינה להפוך לכלכלה מתפתחת עד [[2025]]. <ref>{{Cite web|title='Indian private sector can partner Republic of Congo economy'|url=http://www.indiatvnews.com/business/india/latest-news-indian-private-sector-can-partner-republic-of-congo-10610.html|access-date=5 April 2017|website=India TV}}</ref>

== סיוע זר ==
ממשלת קונגו חתמה על הסכם קו אשראי (LOC) בשווי 70 מיליון דולר ב-[[19 בדצמבר]] [[2011]], למימון פרויקט חשמול כפרי. הודו הרחיבה LOC של 89.9 מיליון דולר ב-[[2014]] לפיתוח מערכות תחבורה בברזוויל ו-Pointe Noire. הודו הרחיבה LOC נוסף בשווי 55 מיליון דולר באותה שנה עבור בניית מפעל צמנט מבוסס כבשן סיבובי בגודל 600 טפ"ד.{{הערה|שם=MEA2016}}

הודו תרמה תרופות בשווי 200,000 דולר ב-[[2010]] לקונגו, ו-500,000 דולר כסיוע הומניטרי וסיוע באסון לקורבנות הפיצוץ במחסן נשק בקונגו ב-[[4 במרץ]] [[2012]]. הודו הטמיעה את פרויקט הרשת האלקטרונית הפאן אפריקאית בקונגו. במסגרת הפרויקט הוקמו בברזוויל צמתי קישוריות ל- Tele-education, Tele-medicine ו-VVIP. בפסגת הפורום השנייה של הודו אפריקה, הודו הציעה להקים פארק טכנולוגיה כפרית (RTP), מעבדה לבדיקת מזון (FTL), מרכז ייצור זרעים בהצטיינות הדגמה חקלאית (ASPDC), ומרכז להדרכה בשפה ה[[אנגלית]] (CELT) בקונגו. ממשלת קונגו הביעה עניין בכל המתקנים, מלבד הפארק הטכנולוגי הכפרי.{{הערה|שם=MEA2016}}

אזרחי קונגו זכאים למלגות במסגרת התוכנית ההודית לשיתוף פעולה טכני וכלכלי והמועצה ההודית ליחסי תרבות . <ref>{{Cite web|title=Africa Scholarships|url=http://www.iccr.gov.in/content/africa-scholarships|access-date=5 April 2017|website=Indian Council for Cultural Relations|language=en}}</ref> כמה פקידים מקונגו קיבלו גם תוכניות הכשרה במסגרת ה-AIFS.{{הערה|שם=MEA2016}}

== הודים בקונגו ==
נכון לדצמבר [[2016]], כ-300 הודים מתגוררים בקונגו. הם עוסקים בעיקר במסחר ובמגזר השירותים.{{הערה|שם=MEA2016}}

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ניווט יחסי חוץ|הודו|הרפובליקה של קונגו}}