הצגת המקור של הדף "יחסי אוגנדה–ישראל"

{{יחסי מדינות
| מדינה 1 = אוגנדה
| מדינה 2 = ישראל
| משטר 1 = [[רפובליקה]] [[משטר נשיאותי|נשיאותית]]
| משטר 2 = [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]
| צבע 1 = orange
| צבע 2 = green
|מפה={{מפת איתור/יחסי מדינות - אפריקה|מפה=אוגנדה-ישראל}}
}}
[[קובץ:Miriam Eshkol dancing with Idi Amin 1966-06-13.jpg|ממוזער|250px|[[מרים אשכול]] רוקדת עם [[אידי אמין]], בעת ביקור [[לוי אשכול]] באוגנדה, ביוני 1966. ניתן לראות בבירור את כנפי הצניחה ה[[צה"ל]]יות שהוא נושא מעל כיס המקטורן השמאלי.]]
[[קובץ:Entebbe-international-airport-2009-004.jpg|ממוזער|250px|לוח הנצחה ל[[מבצע יונתן]] ב[[נמל התעופה הבינלאומי אנטבה|טרמינל הישן של נמל התעופה באנטבה]]]]
'''יחסי [[אוגנדה]] ו[[ישראל]]''' ידעו עליות ומורדות. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ובתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], היו יחסים חמים בין המדינות. בשנת [[1972]] נותקו לחלוטין היחסים בין המדינות ואוגנדה נקטה עוינות גלויה כלפי ישראל, שהגיעה לשיאה ב-[[1976]] באירוע חטיפת מטוס [[איירבוס A300]] של חברת התעופה הצרפתית [[אייר פראנס]], בטיסה 139 מ[[נמל התעופה בן-גוריון]] ל[[פריז]] - אירוע שבמהלכו פלש כוח צבאי ישראלי לשטח המדינה במהלך "[[מבצע יונתן]]" כדי לשחרר את בני הערובה.

ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] חודשו היחסים בין המדינות, ומאז קיימים יחסים דיפלומטיים מלאים בין המדינות.

==היסטוריה==
יחסי ישראל עם אוגנדה החלו עוד בתקופת [[אוגנדה הבריטית]], בעת שהמדינה הייתה מדינת חסות של האימפריה הבריטית. ביוני [[1950]] מינתה ישראל [[קונסול כבוד]] בקניה ואוגנדה{{הערה|{{מעריב||י סומן - קונסול כבוד בקניה ואוגנדה|19500608|9}}}}. ביוני [[1953]] נחתם הסכם מסחרי עם ארצות [[מזרח אפריקה הבריטית]] (כולל אוגנדה){{הערה|{{הבקר||הסכם מסחרי עם אפריקה המזרחית|19530623|45}}}}. ישראל רכשה [[קפה]] באוגנדה ובתמורה ביקשה לייצא כלי רכב ממפעל [[קייזר-אילין תעשיות]]{{הערה|{{על המשמר||ישראל תייצא מכוניות ל־4 ארצות באפריקה המזרחית|19530623|34}}}}. במרץ [[1957]] נפתח קו ספנות בין [[אילת]] למזרח אפריקה, כולל קישור לאוגנדה{{הערה|{{דבר||יורחב היצוא לארצות אפריקה|19570326|61}}}}.

ביולי [[1959]] ערך [[שגריר ישראל בבריטניה]] [[אליהו אילת]] ביקור במדינה, ונפגש עם ה[[קבקה]], מלך [[בוגנדה]] (ממלכת חסות שבשטח אוגנדה){{הערה|{{למרחב||אילת באוגנדה|19590701|11}}{{ש}}{{הארץ1||אילת חזר מסיורו באפריקה|19590724|66}}}}. הביקור נערך על רקע ניסיון של [[נשיא מצרים]], [[גמאל עבד אל נאצר]] לבסס קשרים והשפעה במדינה, על ידי מימון מפלגה אנטי-[[קולוניאליזם|קולוניאלית]]{{הערה|{{הארץ1||אוגנדה - ארץ מפולגת|19591020|77}}}}. בשנת [[1961]] השתתפה משלחת מאוגנדה בקורס חקלאי שארגן משרד החוץ ב[[מדרשת רופין]]{{הערה|{{דבר||100 משתלמים מקניה, אוגנדה וטנגניקה סיימו קורם לקואופרציה חקלאית|19610716|103}}}}. באותה שנה גם ביקר שר הפיתוח של אוגנדה בישראל{{הערה|{{למרחב||מגיע שר־הפיתוח של אוגנדה|19611008|78}}}}.

בספטמבר [[1962]] ערך [[ראש ממשלת אוגנדה]] [[מילטון אובוטה]] ביקור בישראל, חודש לפני קבלת העצמאות של המדינה{{הערה|{{למרחב||ר"מ אוגנדה נועד עם שרי ממשלה|19620904|27}}{{ש}}{{הארץ1||מסיבה לכבוד ר״מ אוגנדה|19620904|56}}}}. אחר כך נסע שר העבודה [[יגאל אלון]] לאוגנדה כדי לייצג את ישראל בחגיגות העצמאות שנערכו ב-9 באוקטובר 1962{{הערה|{{למרחב||אלון ייצג את ישראל בחגיגות אוגנדה|19620927|20}}}}{{הערה|{{קול העם||אוגנדה זוכה לעצמאות|19621009|3}}}}. עם קבלת העצמאות ישראל החליטה להעניק לאוגנדה 150 מלגות לימודים להשתלמות בישראל, בתחומי החקלאות, התעשייה, הדרכת הנוער והרפואה{{הערה|{{למרחב||150 מילגות לאוגנדה|19621010|26}}}}. [[מיכאל מיכאל]] מונה לשגריר ישראל הראשון במדינה החדשה. תוך זמן קצר נצרו קשרים מסחריים עם המדינה; בין השאר, חברת [[סולל בונה]] הקימה מבנים רבים באוגנדה ובכלל זה את מבנה [[נמל התעופה הבינלאומי אנטבה]] ב[[אנטבה]].

ביוני [[1966]], ביקר [[ראש ממשלת ישראל]] [[לוי אשכול]] באוגנדה{{הערה|{{למרחב||אשכול נועד עם נשיא אוגנדה|19660614|8}}}}, בהזמנת הנשיא מילטון אובוטה, שתפס את השלטון חודשים קודם ויצר את משרת הנשיא על פי חוקה חדשה{{הערה|{{על המשמר||אובוטה הושבע כנשיא אוגנדה|19660418|26}}}}. את מטוסו של אשכול ליוו טייסים ישראלים שסייעו בהקמת חיל האוויר של אוגנדה{{הערה|{{מעריב|משה ז"ק|מטוסי חיל האויר של אוגנדה מוטסים בידיד טייסים ישראליים יקבלו היום את "מצדה 1"|19660612|20}}}}

באפריל [[1968]] [[אידי אמין]], רמטכ"ל הצבא (ולימים שליט אוגנדה), ביקר בישראל{{הערה|{{מעריב||רמטכ"ל אוגנדה אורח בר־לב|19680429|87}}}}. אמין השתתף בקורס צניחה של [[צה"ל]]. הוא אמנם לא סיים את הקורס, אך קיבל [[כנפי צניחה]] אותן נשא בגאון על חזהו במשך כל תקופת שלטונו.

ביוני [[1969]] ביקר שר החוץ [[אבא אבן]] במדינה{{הערה|{{על המשמר||אבן ביקר ביחידות חיל־האוויר של אוגנדה|19690629|14}}}}

ביולי [[1971]] ערך אידי אמין, הפעם כ[[נשיא אוגנדה]], ביקור רשמי בישראל. אמין טס לישראל במטוס מנהלים מדגם "[[וסטווינד|ג'ט קומנדר]]" תוצרת [[התעשייה האווירית לישראל]], אותו רכש זמן קצר קודם לכן{{הערה|{{על המשמר||יצא נשיא אוגנדה|19710719|31}}}}.

במרץ [[1972]], הודיע אמין על ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל{{הערה|{{מעריב|יוסף חריף|ניתוק היחסים דיפלומטיים עם אוגאנדה אחר הודעת אמין: "לסגור השגרירות"|19720331|32}}}}, לאחר ביקור של נשיא [[לוב]] [[מועמר קדאפי]], בו הציע קדאפי לאמין לנתק את קשריו עם ישראל, ולגרש את נציגיה תמורת סיוע צבאי וכלכלי{{הערה|{{על המשמר||גנראל אמין הזהיר את ישראל מחתירה נגדו-נאמר בהודעה רשמית של אוגנדה ירושלים: הודעה המודה ומדאיגה|19720301|2}}}}. אמין גירש את כל היועצים הביטחוניים הישראלים שפעלו במדינה, והפסיק פרויקטים כלכליים ישראלים במדינה{{הערה|{{על המשמר||חמישה ישראלים נעצרו וגורשו מאוגנדה – הופסקו מפעלי פיתוח|19720326|4}}}}. איטליה הייתה [[מעצמה מעניקת חסות]] עבור האינטרסים הישראלים באוגנדה לאחר ניתוק היחסים<ref>{{מעריב||שגריר ישראל באוגנדה ימסור "העניינים" לנציג איטליה|19720403|9}}</ref>.

בשנת [[1976]] נחתו חוטפי מטוס אייר פראנס באוגנדה, ושם החזיקו בחטופים הישראלים. ב-3 ביולי 1976 תקפו כוחות [[צה"ל]] את נמל התעופה, במבצע שנקרא "[[מבצע אנטבה]]", ושחררו כמעט את כל בני הערובה, למעט ישראלית אחת, שאושפזה בבית החולים באותה עת. חיל האוויר של אוגנדה נפגע קשות, היות שחלק גדול ממטוסי הקרב שלו הושמדו בעת המבצע. לאחר המבצע נרצחה בת הערובה המאושפזת בפקודתו של אמין.

===חידוש היחסים===
יחסי אוגנדה–ישראל חודשו בשנת 1985{{הערה|שם=ילדים|{{הארץ|איתי מק|מתברר שישראל מחמשת צבאות ששולחים ילדים להילחם. הצצה למסמכי אוגנדה|0000017f-dbd9-d856-a37f-ffd93fe70000|21 בדצמבר 2021}}}}. לאחר עלייתו לשלטון של הנשיא [[יוורי מוסווני]] ב-1986, נוצרו קשרים הדוקים בין ישראל ואוגנדה. ישראל סייעה לבנות מחדש את חיל האוויר של אוגנדה, ומכרה לה אמצעי לחימה מגוונים.

בשנת [[1996]] מינתה אוגנדה את איש העסקים [[חזי בצלאל]] לקונסול כבוד בישראל{{הערה|{{TheMarker|עינב בן יהודה|רוצה לעשות עסקים באפריקה? תפנה לחזי בצלאל|0000017f-db37-d3ff-a7ff-fbb7eab70000|30 ביוני 2005}}}}.

===במאה ה-21===
בינואר [[2003]] ביקר נשיא אוגנדה מוסווני בישראל{{הערה|{{גלובס|מיכל רוה|נשיא אוגנדה יגיע לתערוכת אגריטך בת"א במאי|641669|8 בדצמבר 2002}}}}. בנובמבר 2011 ערך ביקור נוסף{{הערה|{{הארץ|ברק רביד|מה חיפש רפי איתן בפגישות פרס ונתניהו עם נשיא אוגנדה|0000017f-e946-dea7-adff-f9fffd4e0000|20 בנובמבר 2011}}}}.

ביולי 2005 ערך שר האוצר [[בנימין נתניהו]] ביקור קצר של כיממה באוגנדה, במטוס מיוחד שהעמיד לרשותו נשיא אוגנדה, בכדי להשתתף יחד עם בני משפחתו ונשיא אוגנדה בחנוכת אנדרטה לזכרו של אחיו יוני, במקום בו הוא נורה בידי צלף אוגנדי במבצע יהונתן{{הערה|{{גלובס|זאב קליין|נתניהו יגיע מחר במטוסו של נשיא אוגנדה לחנוכת האנדרטה לזכר אחיו, יוני|930613|5 ביולי 2005}}}}.

ב-[[29 בנובמבר]] [[2012]], תמכה אוגנדה ב[[החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם]], על קבלת [[פלסטין 194|פלסטין כחברה ה-194 באו"ם]]{{הערה|{{הארץ||ההצבעה על פלסטין באו"ם: רשימת המדינות שתמכו, התנגדו ונמנעו|0000017f-ea1b-df5f-a17f-fbdf3ef00000|29 בנובמבר 2012}}}}.

בקיץ [[2013]] נחשף שמדינת ישראל מתכננת לגרש מהגרים ומבקשי מקלט מאפריקה לאוגנדה{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור, [[אנשיל פפר]] ו[[יהונתן ליס]]|הותר לפרסום: אוגנדה היא המדינה השלישית אליה יגורשו מהגרים מאפריקה|0000017f-ef2e-da6f-a77f-ff2e8bcf0000|29 באוגוסט 2013|מנויים=לא}}{{ש}}{{הארץ|ישי הלפר|מה מחכה למהגרים שישראל תגרש לאוגנדה|0000017f-ef57-da6f-a77f-ff5f50140000|30 באוגוסט 2013}}}}, אולם ממשלת אוגנדה הכחישה שחתמה על הסכם עם ישראל לקליטת מהגרים{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|אוגנדה: לא חתמנו הסכם עם ישראל לקליטת מהגרים|0000017f-efac-d8a1-a5ff-ffaeb3680000|31 באוגוסט 2013|מנויים=לא}}}}. החל מתחילת שנת [[2014]] ישראל החלה להעביר בחשאי לאוגנדה מהגרים ומבקשי מקלט מאפריקה שחתמו על הסכם "עזיבה מרצון" של ישראל תמורת תשלום כספי{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|בכיר ישראלי: עשרות מבקשי מקלט מאפריקה מוטסים בחשאי לאוגנדה|0000017f-e7eb-dc7e-adff-f7efcef00000|19 בפברואר 2014}}{{ש}}{{הארץ|אילן ליאור|תחקיר "הארץ": מבקשי מקלט נשלחים לרואנדה ולאוגנדה ללא מעמד או זכויות|0000017f-e126-d9aa-afff-f97e65930000|4 באפריל 2014}}}}. ממשלת אוגנדה המשיכה להכחיש שהיא שיש לה הסכם עם ישראל{{הערה|{{הארץ|ירדן סקופ|בכירים בממשלת אוגנדה מבהירים שוב: אין לנו הסדר עם ישראל להעברת מבקשי מקלט|0000017f-dbf8-d856-a37f-fff8c69f0000|29 באפריל 2015|מנויים=לא}}}}, וטענה שהעברת המהגרים בידי ישראל לא נעשתה בהסכמתה{{הערה|{{הארץ|לי ירון|לאוגנדה אסור להיכנס בלי חיסון נגד קדחת צהובה - אך מבקשי מקלט נשלחו למדינה בלעדיו|0000017f-db79-df62-a9ff-dffff6060000|8 באפריל 2018}}}}.

ב-[[5 ביולי]] 2016 במסגרת 40 שנה ל[[מבצע יונתן]] נערך טקס חגיגי בראשותם של ראש ממשלת ישראל, [[בנימין נתניהו]], ונשיא אוגנדה [[יוורי מוסווני]]{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|40 שנה למבצע אנטבה, נתניהו באוגנדה: "המערכה נגד הטרור נמשכת גם היום"|0000017f-e0cc-d804-ad7f-f1fe09280000|4 ביולי 2016|מנויים=לא}}}}.

באפריל [[2018]] ביקשה מדינת ישראל לגרש בכפייה מבקשי מקלט לאוגנדה, אך היא הודיעה שלא חתמה על הסכם עם ישראל לקבלתם{{הערה|{{הארץ|לי ירון|לשכת נשיא אוגנדה ל"הארץ": אין מגעים עם ישראל, לא נקבל מבקשי מקלט שגורשו בכפייה|0000017f-db5d-d856-a37f-ffdd35120000|5 באפריל 2018|מנויים=לא}}{{ש}}{{הארץ|לי ירון|אוגנדה: אין הסכם או הבנות עם ישראל - רשמיות או לא רשמיות|0000017f-db42-df62-a9ff-dfd70fb90000|4 באפריל 2018|מנויים=לא}}}}, והתוכנית בוטלה{{הערה|{{דבר ראשון|ענת יורובסקי|גירוש המהגרים / המדינה לבג"ץ: השליח המיוחד לאוגנדה שב לישראל ללא הסכם|121265|16 באפריל 2018}}}}.

ב-3 בפברואר [[2020]] נתניהו ביקר פעם נוספת באוגנדה ונפגש עם מוסווני ועם ראש הממשלה [[רוהאקנה רוגונדה]]{{הערה|{{הארץ|נעה לנדאו|נתניהו טס הבוקר לאוגנדה וצפוי להיפגש עם מנהיגי מדינות באזור|0000017f-e665-dc7e-adff-f6edc91f0000|3 בפברואר 2020}}}}. במהלך הביקור הציע נתניהו לאוגנדים לפתוח שגרירות ב[[ירושלים]] ובתמורה הוא יפתח שגרירות ב[[קמפלה]]{{הערה|{{הארץ|נעה לנדאו|נשיא אוגנדה לנתניהו: בוחנים פתיחת שגרירות בירושלים|0000017f-e996-dea7-adff-f9ff363b0000|3 בפברואר 2020|מנויים=לא}}}}.

==יחסים ביטחוניים==
ביולי [[1964]] חתמה לראשונה ישראל על הסכם ביטחוני עם אוגנדה, במסגרתו ישראל אימנה את שירותי הביטחון של המדינה{{הערה|{{למרחב||ישראל תאמן שירותי הביטחון של אוגנדה|19640703|16}}}}. בהמשך סייעו מומחים ישראליים בהקמת חיל האוויר של אוגנדה ובית הספר לטיס של המדינה, שבראשו עמד קצין ישראלי, [[ברוך בר-לב|ברוך (בורקה) בר-לב (ברלוביץ')]].

ביולי [[1985]] פנה לישראל רמטכ"ל צבא אוגנדה [[טיטו אוקלו]], ששימש לזמן קצר גם כנשיא (לאחר שהפיל ב[[הפיכה צבאית]] את מילטון אובוטה), בבקשה לסיוע צבאי מישראל, במאבקו בתנועת המרד [[צבא ההתנגדות העממי]] בראשות יוורי מוסווני. ישראל החליטה לסייע לאוקלו בתמורה לחידוש היחסים הדיפלומטיים. בסיוע חברה שהקים אורי לוברני שלחה ישראל נשק לצבא אוגנדה, אך בינואר [[1986]] תפס מוסווני את השלטון. ישראל יצרה עימו קשר והעבירה את תמיכתה אליו, ומאז מקיימת שיתוף פעולה מודיעיני וביטחוני מקיף עם משטרו{{הערה|שם=ילדים}}. בין השאר מדינת ישראל סיפקה לאוגנדה מרגמות ותותחים מתנייעים, מערכות תצפית אוויריות וכן השביחה מטוסי ה[[מיג-21]] ו[[לוקהיד C-130 הרקולס|ההרקולס]] של חיל האוויר שלה{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|פרסומים זרים: אוגנדה זוכה לסיוע צבאי נרחב מישראל|0000017f-ef57-d0f7-a9ff-efd7d88c0000|30 באוגוסט 2013}}}}{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|המכון למחקרים אסטרטגיים: ישראל מוכרת נשק למדינות העולם השלישי, לרבות אינדונזיה, קמבודיה, נפאל, ניקרגואה ואוגנדה|497186|12 ביוני 2001}}}}. החברות הישראליות [[נייס]] ו[[קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות|אן. אס. או. טכנולוגיות]] סיפקו ציוד מעקב למשטרו של מוסווני{{הערה|{{העוקץ|טניה רובינשטיין|האם יוצאי 8200 עוזרים לאוגנדה לרדוף להט״בים|2015/08/31/יוצאי-8200-עוזרים-לאוגנדה-לרדוף-להט״בים}}{{ש}}{{כלכליסט|שירות כלכליסט|דיווח: טכנולוגיית נייס הישראלית מסייעת למלחמה בהומוסקסואלים באוגנדה|3667828|25 באוגוסט 2015}}}}{{הערה|{{כלכליסט|עומר כביר|ניתוחNSO שימשה דבק לאינטרסים של ישראל, ארצות הברית ואוגנדה|calcalistech/article/rywimwcfk|6 בדצמבר 2021}}{{ש}}{{הארץ|עודד ירון ורויטרס|טלפונים של עובדי משרד החוץ בארה"ב נפרצו באמצעות תוכנת ריגול של NSO|0000017f-dfa9-d38f-a57f-fffbb23d0000|3 בדצמבר 2021|מנויים=לא}}}}.

בין אנשי העסקים שעסקו בסחר בנשק עם אוגנדה היה [[עמוס גולן]], מפקד [[יחידת דובדבן]] לשעבר. גולן הקים עם שני שותפים, שהיו בעלי קשרים באוגנדה, חברה שעסקה בתיווך בין חברות [[תעשייה ביטחונית בישראל]] לממשלת אוגנדה{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|נשיא אוגנדה מתעניין במזל"טים, בספינות סיור ובטבילה בירדן|1.854558|14 בינואר 2003}}}}. בין השאר שימש מתווך בעסקאות של [[התעשייה האווירית לישראל]], [[אלתא מערכות]] ו[[סולתם מערכות]]. בשנת 2002 תבעו אותו שותפיו, בטענה שגולן מתחמק באופן שיטתי מלשלם להם את חלקם בעיסקאות{{הערה|{{גלובס|יצחק דנון|תביעה: מפקד לשעבר ב"דובדבן" שפעל באוגנדה בנושאי ביטחון - גנב כספים|563679|18 בפברואר 2002}}}}. בעקבות קשריו באוגנדה מונה ל[[קונסול כבוד]] של המדינה בישראל, ושימש בתפקיד עד 2011{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|הנציג האחרון של אוגנדה בישראל: "זו הזדמנות לחיים חדשים עבור המהגרים"|1.2110415|30 באוגוסט 2013|מנויים=לא}}}}.

באוגוסט 2022 משטרת אוגנדה חשפה כי רכשה טכנולוגיה לפריצת טלפונים ניידים מתוצרת חברת "[[סלברייט]]" הישראלית{{הערה|{{הארץ|עודד ירון|משטרת אוגנדה מאשרת שרכשה כלי פריצה לניידים מסלברייט הישראלית|00000182-c572-d204-abca-d77f0e750000|22 באוגוסט 2022|מנויים=לא}}}}.
==יחסים כלכליים==
מאז סוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] גבר המסחר והפעילות הכלכלית של חברות מישראל עם אוגנדה. בין אנשי העסקים הבולטים שפועלו במדינה באותה עת היה [[חזי בצלאל]], שפיתח קשרים בלשכת נשיא אוגנדה והקים שותפות עם כאלב אקנדוונהו סלים סאלה, אחיו של הנשיא. ב-1994 הקימו ביחד קבוצת חברות בשם Efforte, שעסקה בשורה של מיזמים בתחום הנדל"ן, כריית מחצבים, הפעלת שדה תעופה וגידול טבק פרחים. אחר כך פירק את השותפות ורכש את אחד מהבנקים הגדולים במדינה "Nile Bank"{{הערה|{{TheMarker|גיא לשם|נא להכיר: חזי בצלאל, מלך אפריקה|0000017f-f717-d887-a7ff-fff70ba70000|16 ביוני 2006}}}}.

בין החברות מישראל שפעילות באוגנדה, היו: חברת "סקיוויז'ן" שסיפקה שירותי קישוריות לוויינית לחברת "טלקום אוגנדה"{{הערה|{{הארץ|ערן גבאי|בדרך לשי ליבנת: סקיוויז'ן תספק קישוריות לוויינית לטלקום אוגנדה בכ-9 מיליון שקל|0000017f-e22c-d38f-a57f-e67e9cf90000|4 בספטמבר 2006}}}}, חברת "[[תה"ל]]" שזכתה במכרז להכנת תוכנית אב לתחבורה למדינה ולפיקוח על תהליך התכנון וההקמה של 70 ק"מ כבישים, במימון [[הבנק העולמי]], בשיתוף המכון הישראלי לתחבורה{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|תה"ל מקבוצת קרדן זכתה במכרזים בהיקף של כ-7 מיליון דולר|659592|3 בפברואר 2003}}}}, וחברת "[[אלווריון]]" שסיפקה לאוגנדה פתרונות תקשורת אלחוטית{{הערה|{{גלובס|שירי חביב|אלווריון תספק פתרונות תקשורת לספקית תקשורת באוגנדה; היקף החוזה לא נמסר|1000233419|18 ביולי 2007}}}}.

בפברואר 2018, חברת [[שיכון ובינוי]] זכתה בחוזה לבניית שדה תעופה חדש בצפון מערב אוגנדה תמורת 309 מיליון דולר{{הערה|{{TheMarker|יורם גביזון|שיכון ובינוי זכתה בחוזה של 309 מיליון דולר באוגנדה|0000017f-db6a-d3ff-a7ff-fbeac3130000|4 בפברואר 2018}}{{ש}}{{גלובס|קובי ישעיהו|שיכון ובינוי תקים שדה"ת באוגנדה בהשקעה של כ-309 מ' ד'|1001222192|4 בפברואר 2018}}}}.

מאז שנת [[2019]] משמשת אוגנדה כמקור ליבוא [[קנאביס רפואי]] לישראל{{הערה|{{TheMarker|שלי אפלברג|באוגנדה הקמנו את מדינת הקנאביס הרפואי|0000017f-f4b7-d5bd-a17f-f6bf54450000|24 בנובמבר 2019}}}}.

==לקריאה נוספת==
*אריה עודד, '''אוגנדה וישראל - תולדות יחסים מפותלים''', [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|הוצאת מגנס]], 2011
* [[משה יגר]], '''ראשיתו של שירות החוץ 1948–1967''', [[הוצאת כרמל]], 2021, עמ' 254–255

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
*[http://www.openu.ac.il/new-east/vol52/review-6.pdf ביקורת ספרים- אפריקה וישראל: ייחודיות ותהפוכות ביחסי החוץ של ישראל]
*[http://yoavkarny.com/2003/08/24/אידי-אמין-וישראל-הקריצה-וההתחסדות/ אידי אמין וישראל: הקריצה וההתחסדות]
* {{יומן חדשות|נשיא אוגנדה הגנרל אידי אמין מגיע לביקור בישראל|60874-2/102184-2|1971}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ניווט יחסי חוץ|אוגנדה|ישראל}}
[[קטגוריה:יחסי אוגנדה–ישראל|*]]