הצגת המקור של הדף "יזמות"

'''יזמות''' היא הליך ההוצאה לפועל של מכלול הפעולות הדרושות להקמתו ו[[ניהול]]ו של [[מיזם]] חדש, [[עסק]] או של תחום פעילות חדש בארגון קיים. בעוד שלעיתים קרובות נוטים לקשור יזמות לסטארט־אפים חדשים, קטנים ורווחיים, ניתן גם לראות התנהגות יזמית בחברות קטנות, בינוניות וגדולות, חברות חדשות ומבוססות וארגונים למטרות רווח ולא למטרות רווח כולל מלכ"רים, ארגוני צדקה וממשל.

יזמות היא פעילות ליצירה של ערך. זהו תהליך של שינוי, הכרוך בדרך כלל בסיכון כמו גם בערכים אחרים מלבד ערכים כלכליים. אנשים שמקימים מיזמים מכונים לעיתים קרובות יזמים, בעלים/מנהלים, או סוכני שינוי. בתחום הכלכלה, המונח יזם משמש לישות שיש לה יכולת לתרגם המצאות או טכנולוגיות למוצרים ושירותים שניתנים למיסחור.

חלק ניכר מהמיזמים אינם שורדים את שנות פעילותם הראשונות או נאלצים להיסגר בשל סיבות כגון: חוסר מימון, החלטות עסקיות שגויות, קושי להתמודד עם מדיניות ממשלתית, משבר כלכלי, חוסר ביקוש בשוק, או שילוב של כל אלה<ref>{{צ-מאמר|שם=The entrepreneurship of resource-based theory|קישור=http://dx.doi.org/10.1177/014920630102700609|כתב עת=Journal of Management|שנת הוצאה=2001-12|עמ=755–775|כרך=27|doi=10.1177/014920630102700609|מחבר=Sharon A. Alvarez, Lowell W. Busenitz}}</ref>.

נהוג להתייחס לשלושה כוחות מרכזיים המחוללים את היזמות: [[יזם]], הזדמנות ו[[משאבים]]. היזם הוא המוציא לפועל של מכלול הפעולות ומהווה הכוח המניע היוצר את החיבור בין ההזדמנות למשאבים<ref>{{צ-ספר|שם=New venture creation : entrepreneurship in the 1990s|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/20169864|מו"ל=Irwin|שנת הוצאה=1990|מקום הוצאה=Homewood, IL|ISBN=0-256-07879-3|oclc=20169864|מהדורה=3rd ed|מחבר=Jeffry A. Timmons|עמ=15}}</ref>. יזמות נחשבת כגורם המשמעותי ביותר כמעט בהתפתחות כלכלית וצמיחה של מדינות ומושפעת בין היתר מהתנאים הכלכליים והלא כלכליים כמו נורמות וערכים, שמתקיימים במדינה. במצב בו מתקיימים תנאים הכלכליים טובים, תוספת של מוטיבציה אנושית יכולה להביא לצמיחת יזמות וצמיחה כלכלית<ref name=":3" />.

== מקורות ושימושים היסטוריים במונחים יזם ויזמות ==
המילה "יזם" (Entrepreneur) מקורה בשפה הצרפתית. המילה הופיעה לראשונה במילון הצרפתי Dictionnaire Universel de Commerce, שנערך על ידי ז'אק דה ברוסלס ופורסם בשנת 1723<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20170329060112/http://researchdirection.org/UploadArticle/48.pdf|כותרת=Wayback Machine|אתר=web.archive.org|תאריך=2017-03-29|תאריך_וידוא=2021-04-13}}</ref>. בבריטניה, נהגו לעיתים קרובות להשתמש במונח "הרפתקן" (Adventurer) לתיאור היזם<ref>{{צ-ספר|שם=A brief history of entrepreneurship : the pioneers, profiteers, and racketeers who shaped our world|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/959874917|שנת הוצאה=2016|מקום הוצאה=New York|ISBN=978-0-231-54281-4|oclc=959874917|מחבר=Joe Carlen}}</ref>. מחקר היזמות החל בסוף המאה ה־17 ובתחילת המאה ה־18 על ידי הכלכלן האירי־צרפתי [[ריצ'רד קנטילון]] (Richard Cantillon), שהיה הראשון לזהות את היזם ותרומתו למערכת הכלכלית במדינה. קנטילון הגדיר את המונח לראשונה ב־Essai sur la Nature du Commerce en Général, (מסה על טבע הסחר הכללי)<ref>{{צ-ספר|שם=Essay on the Nature of Commerce in General|קישור=http://dx.doi.org/10.4324/9781351311526-6|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=2017-07-28|ISBN=978-1-351-31152-6|עמ=133–158|מחבר=W. Stanley Jevons}}</ref>. קנטילון הגדיר את היזם כ"ספקולטור", שמשלם מחיר מסוים עבור מוצר ומשווק אותו מחדש במחיר לא ידוע מראש. כך, כשהוא מקבל החלטות לגבי השגת משאבים על ידי הקצאת משאבים, הוא מודה למעשה בסיכון הכרוך במיזם. לפיכך, החשיב קנטילון את היזם כנוטל סיכונים, המקצה משאבים בכוונה לנצל הזדמנויות לשם מקסום התשואה הכספית. קנטילון הדגיש את נכונותו של היזם לקחת את הסיכון ולהתמודד עם חוסר ודאות, ובכך הפנה את תשומת ליבו לתפקידו של היזם והבחין בין תפקידו של היזם, מבצע העסקה, לבין הבעלים (Owner) שסיפק את ה[[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] לעסקה<ref name=":2" /><ref>{{צ-ספר|שם=Entrepreneurship : concepts, theory and perspective|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/184984869|מו"ל=Springer|שנת הוצאה=2007|מקום הוצאה=Berlin|ISBN=978-3-540-48543-8|oclc=184984869}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Richard Cantillon : pioneer of economic theory|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/24628306|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=1992|מקום הוצאה=London|ISBN=0-415-07577-7|oclc=24628306|מחבר=Anthony Brewer}}</ref>.

ז'אן־בפטיסט סאי ([[Jean-Baptiste Say]]) גם זיהה יזמים כגורם מניע להתפתחות כלכלית, והדגיש את תפקידם כאחד מ[[גורמי הייצור]] המקצים [[משאבים]] מתחומים פחות יצרניים לתחומים יצרניים יותר. סאי וקנטילון השתייכו לאסכולה הצרפתית והיו ידועים בשם הפיסיוקרטים (Physiocrats)<ref>{{צ-ספר|שם=Enterprise : entrepreneurship and innovation : concepts, contexts and commercialization|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/64961114|מו"ל=Elsevier Butterworth-Heinemann|שנת הוצאה=2006|מקום הוצאה=Oxford|ISBN=0-7506-6920-9|oclc=64961114|מהדורה=1st ed|מחבר=Robin Lowe|עמ=pp.5}}</ref>.

בתקופות מוקדמות יותר כמו תקופת הגילדות מימי הביניים בגרמניה, בעל מלאכה נדרש אישור מיוחד לפעול כיזם. מנהל/בעלים של עסק, על סמך "ההוכחה הקטנה למיומנות" (Kleiner Befähigungsnachweis), שהגבילה את הכשרת החניכים לאנשי מלאכה שהיו בעלי תעודת מאסטר (''Meister)''. עם זאת, לא נדרשה הוכחת כשירות לפתיחת עסק. בשנת 1935 ובשנת 1953 הוכנסה מחדש תעודת "ההוכחה ליכולת גדולה יותר" (Großer Befähigungsnachweis Kuhlenbeck), שדרשה מאנשי מלאכה להשיג תעודת הכשרת חניכות מייסטר לפני שהורשו להקים עסק חדש<ref>{{צ-מאמר|שם=Entry regulation and entrepreneurship: a natural experiment in German craftsmanship|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/s00181-013-0773-7|כתב עת=Empirical Economics|שנת הוצאה=2013-12-08|עמ=1067–1101|כרך=47|doi=10.1007/s00181-013-0773-7|מחבר=Davud Rostam-Afschar}}</ref>.

ב[[אימפריה האשנטית]], בממלכת אקאאן (גאנה של ימינו) בין השנים 1701 עד 1957 יזמים מצליחים שצברו עושר גדול וגברים שבלטו במעשי גבורה זכו להכרה חברתית ופוליטית בכך שהם מכונים "אבירמפון" (Abirempon) שפירושם גברים גדולים. במאות ה־18 וה־19 לספירה, הכינוי "אבירמפון" התגבש והפך רשמי כדי להיטיב עם אלה שניהלו סחר שממנו נהנתה כל המדינה. המדינה גמלה ליזמים שהגיעו להישגים כאלה עם מנא Mena (זנב הפיל) שהיה "התג ההראלדי" (Heraldic Badge)<ref>{{צ-ספר|שם=Asante Catholicism: Religious and Cultural Reproduction Among the Akan of Ghana|קישור=https://books.google.co.il/books?id=Zh9jIVu2CyEC&pg=PA23&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=BRILL|שנת הוצאה=1996|ISBN=978-90-04-10631-4|מחבר=J. Pashington Obeng|שפה=en|עמ=23-24}}</ref>

== יזמות והתיאוריה הכלכלית ==
תיאוריות כלכליות קלאסיות לא התייחסו אל היזם ולמעשה עד לימינו לא קיימת תיאוריה כלכלית כוללנית המיוחסת ליזם ולתהליך היזמות. ברמה המיקרו כלכלית קיימת הבנה שהיזם הוא דמות חשובה בתהליך הקמת והתפתחות מיזמים ועסקים<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://hashiloach.org.il/על-מהותה-ותפקידה-של-היזמות/|כותרת=על מהותה ותפקידה של היזמות|אתר=השילוח|תאריך=2018-02-05|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2021-04-19}}</ref> ועל פי ה[[אינטואיציה]] ניתן להניח כי יש קשר הדוק בין המטען האישי של היזם וההצלחה הכלכלית של המיזם כפי שנמדדת במונחים של [[רווח גולמי|רווח]] וצמיחה. כך, הגישה הממקדת את אישיות היזם במרכז ה[[הצלחה עסקית|הצלחה העסקית]] נדונה רבות בהיבטים תאורטיים סוציולוגים ופסיכולוגים אך פחות מההיבט הכלכלי<ref>{{צ-ספר|שם=The Entrepreneur: An Economic Theory|קישור=https://books.google.co.il/books?hl=en&lr=&id=vo-0aXjiLcoC&oi=fnd&pg=PR10&dq=casson+mark+1982&ots=31II90JMYI&sig=xzVc1zGO4dmxr2gCGs9Ruf_2m9c&redir_esc=y#v=onepage&q=casson%20mark%201982&f=false|מו"ל=Rowman & Littlefield|שנת הוצאה=1982|ISBN=978-0-389-20328-5|מחבר=Mark Casson, Professor of Economics Mark Casson|שפה=en|עמ=9-10}}</ref>

בבסיס צמיחת התיאוריות הכלכליות עד תחילת המאה ה־20, עמדה ההבנה שלשם התוויית מדיניות כלכלית יש לחקור 1. איך נוצרת רווחה כלכלית (עושר) ו־2. איך העושר מופץ ומתחלק בחברה ובשוק.

בשוק החופשי, על פי התאוריה הניאו קלאסית של [[אדם סמית]]<ref>{{צ-ספר|שם=An Inquiry Into the Nature and Causes of the Wealth of Nations|קישור=https://books.google.co.il/books/about/An_Inquiry_Into_the_Nature_and_Causes_of.html?id=0lYTWaIAQDYC&printsec=frontcover&source=kp_read_button&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false|מו"ל=Legrand|שנת הוצאה=1791|ISBN=978-1-4499-9156-2|מחבר=Adam Smith|שפה=en}}</ref> ובהמשך של החוקרים מארשל ווורלס על [[שיווי משקל (כלכלה)|שיווי המשקל בשוק]]<ref>{{צ-ספר|שם=A History of Macroeconomics from Keynes to Lucas and Beyond|קישור=https://www.cambridge.org/core/books/history-of-macroeconomics-from-keynes-to-lucas-and-beyond/history-of-macroeconomics-through-the-lens-of-the-marshallwalras-divide/44C9BA997211A71D5E183B3D62AF7778|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=2016|מקום הוצאה=Cambridge|ISBN=978-0-521-89843-0|עמ=339–357}}</ref>, לא ניתן להרשות לאף ספק ליצור מוצר שונה ממוצרים אחרים. אף מוכר לא יכול לקבוע בעצמו מחירים או לשלוט במחירי השוק. במקום זאת, יצרנים מתנהגים בפאסיביות, כמגיבים ללא אפשרות לקבוע כללי המשחק חדשים. ב[[כלכלת שוק|שוק חופשי]] כזה, כאשר מחירים עולים היצרנים מייצרים יותר כאשר מחירים יורדים היצרנים מייצרים פחות, למעשה מתאפשר [[חיזוי]] של התהליכים הצפויים (עלייה וירידה בביקוש ובהיצע). חיזוי זה מתקיים על ידי אלימינציה של ההתנהגות הבלתי ניתנת לניבוי של היזם שביכולתו ליצור ולמכור מוצרים ושירותים חדשים כלומר: ליצור ביקוש חדש. בהתאם לכך, התאוריה הניאו קלאסית וזו הקפיטליסטית אמנם מתייחסות לאופן בו נוצר העושר וכיצד הוא מופץ אך אינן מתייחסות ליזם כשחקן משפיע או מושפע בתוך המערכת הכלכלית. Bygrave מציין כי השמטתו של היזם ממרכז התאוריה הכלכלית צריך להיות מיוחס לאדם סמית אשר החליף את היזם עם הקפיטליסט<ref name=":4" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.routledge.com/A-History-of-Entrepreneurship/Hebert-Link/p/book/9780415632416|כותרת=A History of Entrepreneurship|אתר=Routledge & CRC Press|שפה=en|תאריך_וידוא=2021-04-19}}</ref>. היעדרותו של היזם ניכרת גם מהתיאוריה ה[[כלכלה קיינסיאנית|קיינסיאנית]]. התאוריה הקייסיאנית רואה בהחדרה מאסיבית של הוצאות [[ממשלה]] בסיס ליצירה של תעסוקה מלאה בשוק ("הפצת העושר"). ניתן להניח כי על פי הגישה הקיינסיאנית, יזמות תתרחש רק לאחר תקופה ארוכה, לאחר שכל ההוצאות הושלמו הן בסקטור הפרטי והן בציבורי על מנת ליצור תעסוקה מלאה<ref name=":4">{{קישור כללי|כתובת=https://www.wiley.com/en-us/The+Portable+MBA+in+Entrepreneurship%2C+4th+Edition-p-9780470481318|כותרת=The Portable MBA in Entrepreneurship, 4th Edition {{!}} Wiley|אתר=Wiley.com|עמודים=440-451|שפה=en-us|תאריך_וידוא=2021-04-19}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Multiple Perspectives of Entrepreneurship: Text, Readings, and Cases|קישור=https://books.google.co.il/books/about/Multiple_Perspectives_of_Entrepreneurshi.html?id=-1O83lCRa8MC&redir_esc=y|מו"ל=South-Western Pub.|שנת הוצאה=1994|ISBN=978-0-538-81090-6|מחבר=Daniel F. Jennings|שפה=en|פרק=3-4}}</ref>.

במאה ה־20, יזמות נחקרה על ידי [[ג'וזף שומפטר]] (1883–1950) ועל ידי כלכלנים אוסטריים אחרים כמו [[קרל מנגר]] (1840–1921), [[לודוויג פון מיזס]] (1881–1973) ו[[פרידריך האייק|פרידריך פון האייק]] (1899–1992). בעוד שאימוץ המילה "יזם" (Entrepreneur) מצרפתית מתוארכת לשנת 1762{{הערה|שם=אוקס|{{צ-מאמר|שם=Oxford English Dictionary Online2000288Oxford English Dictionary Online. Oxford: Oxford University Press 2000. online database www.oed.com|קישור=http://dx.doi.org/10.1108/rr.2000.14.6.20.288|כתב עת=Reference Reviews|שנת הוצאה=2000-06|עמ=20–22|כרך=14|doi=10.1108/rr.2000.14.6.20.288|מחבר=Stuart James}}}}, המילה "יזמות" (Entrepreneurism) אומצה בשנת 1902{{הערה|שם=אוקס}}. לטענתם, כדי לחדד ההבנה איך השוק פועל – ולעצב [[מדיניות כלכלית]] עלינו להתמקד, הרבה יותר מכפי שרגילים לחשוב, במהותו ובתפקידו של היזם.

לדעת שומפטר יזמים הם המכניזם ליצירת עושר כלכלי והפצתו במערכת הקפיטליסטית. שומפטר ראה במונח "חידוש" או "חדשנות" או "המצאה" כוח מניע ביצירת ביקוש חדש למוצרים ושירותים שעונים על צורך מסוים של צרכנים. כל חידוש יוצא לשוק באמצעות חברות עסקיות גדולות או קטנות, ותיקות או חדשות ויוצר ביקוש חדש למוצר או השירות וכך נוצרת רווחה והתפתחות כלכלית. במקום שהתיאוריה הניאו קלאסית דיברה על שווקים מתחרים המתפקדים באופן שיביא לידי [[שיווי משקל (כלכלה)|שיווי משקל]] בין קונים למוכרים, שומפטר ראה מערכת שווקים כאוטית המונעת על ידי הופעה של יזמים הנכנסים לשוק באמצעות חידוש כלשהו אשר יוצא כנגד אותם מספר מוכרים השולטים בשוק.

יזמים מקימים את העסק שלהם עם הון קטן עם האמביציה ליצור עושר לעצמם. הם המפתחים מוצר או שירות חדש ונאבקים להצליח בשוק. אם הם מצליחים הם מתרחבים לכל השוק ויוצרים רווחה כלכלית.

החידוש של היזם השומפטריאני, יוצר סדרים חדשים בשוק על ידי הריסת מבנה השוק הקיים ודעיכת מתחרים קיימים וותיקים וגזילת העושר מידם. בו בזמן יזמים שוכרים עובדים חדשים, ומשלמים [[דיבידנדים]] ל[[בעל מניות|בעלי המניות]] שלהם או ל[[בעל עניין|בעלי העניין]]. [[עושר]] חדש נוצר באמצעות ביקוש חדש. תהליך זה של הריסת מבנה שווקים קיימים ויצירת עושר חדש באמצעות חידוש, מכונה על ידי שומפטר "[[הרס יצירתי]]" Creative Destruction. ההרס היצירתי מתרחש על ידי שימוש חדש במשאבים קיימים.

התיאוריה של שומפטר הרואה ביזם שחקן מרכזי במערכת הכלכלית, זה המחולל את ההרס היצירתי, מנוגדת לחלוטין לתאוריה הניאו קלאסית הגורסת לפאסיביות ותגובתיות של הקונים והמוכרים המגיבים לשינויים במחירים שנועדו ליצור שיווי משקל בשוק<ref name=":4" />.

תאוריות מודרניות כלכליות החלו לכלול את היזם בתוכן. על פי [[ישראל קירזנר|ישראל קירצנר]], ביזמות בשוק, רעיון נושא רווח עולה כאשר אדם שם לב שאפשר לקנות "[[משאבים]]" בסכום כסף מסוים ולהמירם לכדי "מוצר" שאפשר למוכרו בסכום כסף גדול יותר. "שימת לב" זו יכולה גם להתבטא בזיהוי פער מחירים של אותו פריט בשני שווקים. זה הבסיס ל[[מודל הארביטרז']] (ניצול פערי מחיר) הטהור של היזמות. ברוב המקרים, "שימת הלב" כוללת, נוסף על ההתוודעות לפערי המחירים הרלוונטיים, גם את גילוי האפשרות לאסוף משאבים פיזיים לשם ייצור מוצרים השונים מהם פיזית – למשל המצאת טכניקה חדשנית ונושאת רווח.

שום תהליך של ייצור פיזי בשוק אינו מתרחש בלי שמישהו שם לב תחילה לאפשריותו. כל ייצור (רווחי) הוא תוצאה של רעיונות (טובים), שבאו בהשראת הדחף לנצל הזדמנויות לרווח. רכיב זה של היזמות, הוא כשלעצמו איננו משאב (במובן שבו קרקע, בולי עץ, פלדה, עבודה ומכונות הם משאבים). קרקע, בולי עץ, פלדה וכל היתר הם משאבים במובן זה שהם מנוצלים במתכוון בעת תהליך הייצור<ref name=":3" />.

== תהליך היזמות ==
יזמות היא תהליך ארוך המורכב מצעדים רבים, אשר כל אחד מהם מצריך משאבים וכישורים שונים{{הערה|שם=Lerner2018}}.

[[פיטר דרוקר]] (אבי [[תורת הניהול המודרנית]]) הגדיר יזמות עסקית כך: יישום של תהליכים, רעיונות, מוצרים ושירותים תוך חיפוש מכוון אחר שינויים וניתוח שיטתי של הזדמנויות המאפשרות להכניס חידוש. איתור ובדיקה של [[תנאי השוק]] והיערכות למתן פתרונות בזמן הנכון, במקום הנכון ובמחיר הנכון{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.yzm.co.il/יזמות-עסקית|הכותב=|כותרת=יזמות עסקית - אתר בית הספר ליזמות עסקית YZM|אתר=http://www.yzm.co.il/יזמות-עסקית|תאריך=}}}}. בהתאם לכך, שלושת השלבים הראשוניים של ייזום הם: גילוי עניין, זיהוי הזדמנות והתנהגות המכוונת לנקיטה בפעולות הנחוצות עבור הקמת המיזם{{הערה|שם=Lerner2018|Lerner, D. A., Hunt, R. A., & Verheul, I. (2018). [http://econbus-papers.mines.edu/working-papers/wp201707.pdf Dueling Banjos: Harmony and Discord between ADHD and Entrepreneurship]. Academy Of Management Perspectives, 32(2), 266-286.|כיוון=שמאל}}.

[[ישראל קירזנר]] (מה[[כלכלן|כלכלנים]] הבולטים המזוהים עם [[האסכולה האוסטרית]]) הסביר כי יזמות היא הרעיון או ה'גילוי' הראשוני של האפשרות להמיר משאבים למוצר שווה ערך גבוה יותר, כאשר מחקר מכוון (בין שנעשה בידי היוזם ובין שנעשה בידי שכיר של היוזם) מהווה תוצאה של היזמות שגילתה את הסיכוי להפקת מוצר שווה ערך גבוה מהמשאב של המחקר{{הערה|1={{השילוח|[[ישראל קירזנר]] (מאנגלית: [[צור ארליך]])|"על מהותה ותפקידה של היזמות"|על-מהותה-ותפקידה-של-היזמות|8, פברואר 2018}}}}.

בפני היזם עומדים מכשולים רבים בדרך ליישום הרעיון בבסיס המיזם והוצאתו לפועל, גם אם מדובר ברעיון מוצלח. בין קשיים אלו ניתן למנות את תהליך השגת ה[[מימון]], קבלת אישורים [[רגולציה|רגולטוריים]], גיוס צוות עובדים מיומן ורישום [[פטנט]]ים (במידת הצורך) וכדומה. בתחום ה[[הייטק|יזמות הטכנולוגית]], המיזם החדש נקרא בשם "[[חברת הזנק]]" (סטארטאפ). חלק מהמיזמים נעזרים בחברות ייעוץ או ב[[ייעוץ עסקי|יועצים עסקיים]] המתמחים בליווי והקמת עסקים חדשים.

אף שאין דרך אחת נכונה בתהליך היזמות, ככל שמדובר ביזמות עסקית, נהוג בבתי הספר ל[[מנהל עסקים]] לתת ללומדים מסגרת מסודרת ליזמות מוצלחת – כגון כיצד לעבד את הרעיון העסקי, להגדיר [[אסטרטגיה עסקית]], לכתוב [[תוכנית עסקית]], לגייס [[מימון]], [[ניהול משאבי אנוש|לבנות צוות]] ועוד.

למרות השוני הקיים בתהליך הפיתוח של מוצר/שירות בין התעשיות השונות, ניתן לזהות תהליך יזמות ג'נרי בן 5 שלבים:
* '''שלב הרעיון''' – הרעיון למוצר/שירות יכול להגיע ממגון מקורות: צרכנים, מתחרים, עובדי החברה ועוד. רעיונות צריכים להיבחן בזהירות על מנת לקבוע מי מהם טוב וייחודי.
* '''שלב התפיסה (הקונספט של המיזם)''' – בשלב זה הרעיונות מפותחים כקונספט של מוצר/שירות עובד. בהערכה זו יש לבחון לעומק את ההזדמנות והצורך של השוק במוצר ובשירות לצד נקודות החוזק והחולשה של הגוף היוזם. ההיתכנות של המוצר/השירות לשגשג תידון בשלב זה במסמך [[תוכנית עסקית|התוכנית העסקית]].
* '''שלב הפיתוח''' – כולל פיתוח אב טיפוס ובחינה מחודשת שלו על ידי גורמי מקצוע בתעשייה ולקוחות פוטנציאליים.
* '''שלב מבחן השוק''' – הערכת של רמת הביקוש הצפויה בשוק למוצר/השירות וגיבוש תוכנית שיווק.
* '''שלב ה[[מסחור]]''' – שבו מתחיל המיזם את מחזור חיים שלו בענף ובשוק<ref name=":5">{{צ-ספר|מחבר=Hisrich, D.R.|שם=Entrepreneurship, Intrapreneurship and Venture Capital.|שנת הוצאה=1986|עמ=71-81|מקום הוצאה=Massachusetts|מו"ל=Lexington Books}}</ref>.

תהליך היזמות יכול להארך זמן רב או להתקצר בהתאם לסוג המוצר/השירות, מידת החדשנות שבו, מורכבותו, השוק ועוצמת התחרות בו וכן בתלות בעלויות המעורבות בפיתוח והמסחור.

ניתן למנות שלושה גורמים שיכולים לקדם או לעכב את תהליך הפיכת הרעיון למוצר/שירות ממוסחר:
# '''ממשלה''' – מדיניות ממשלתית, תקנות וחוקים וכן רמת הבירוקרטיה עשויים להשפיע על הזדמנויות לפיתוח מוצרים ושירותים חדשים.
# '''יזמות בארגון פעיל''' – יזמות במסגרת פנים ארגונית יכולה להיתרם ממערכות ארגוניות קיימות וכן מידע, וניסיון מצטבר הקיימים בארגון ונחוצים לפיתוח המיזם. מאידך תהליכים פנים ארגוניים בירוקרטיים ופולטיקה פנים ארגונית יכולים לעכב יזמות.
# '''יצירתיות בפתרון בעיות''' – יצירתיות היא מרכיב חשוב אצל כל יזם באמצעותה ניתן לגשר על המחסור במשאבים והקשיים בתהליך ביתר קלות<ref name=":5" />.

==גיוס משאבים ומימון ==

משאב הוא כל [[נכס]] בבעלות המיזם שיש לו פוטנציאל ליצירת ערך כלכלי. משאבים חיוניים ליזמות יכולים להיות מוחשיים ובלתי מוחשיים. משאבים מוחשיים הם בעלי צורה פיזית וניתנים לכימות. בקטגוריית משאבים מוחשיים/חומריים נכללים: ציוד, בניין, רהיטים, קרקע, רכב, מכונות, מלאי, מזומנים, אג"ח ומלאי. לעומתם, משאבים בלתי מוחשיים אינם פיזיים ולכן מאתגרים יותר לזיהוי והערכה. משאבים בלתי מוחשיים הם בעלי יכולת יצירת ערך רבה מאוד וכוללים את ההון האנושי ואנשי המפתח במיזם, מיומנויות וניסיון בתחום מסוים, מבנה ארגוני של החברה, שם מותג, מוניטין, רשתות קשרים חברתיות ועסקיות שיכולים לתרום לקידום המיזם והתמיכה הכלכלית בו, ידע, קניין רוחני כולל זכויות יוצרים, סימני מסחר ופטנטים<ref name=":6">{{צ-ספר|שם=Entrepreneurship|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/923665748|שנת הוצאה=2017|מקום הוצאה=New York, NY|ISBN=978-0-07-811284-3|oclc=923665748|מהדורה=Tenth edition|מחבר=Robert D. Hisrich|פרק=11-12}}</ref>.

משאבים ומימון ממקורות פנימיים (Bootstrapping) הם למעשה מקורות עצמיים של היזם או המיזם. אחת הסיבות לכך שיזמים מעדיפים להשתמש במקורות פנימיים היא שקבלת מימון מחייבת את היזם לספק שותפות כמו מניות בעלות למשקיעים או להשתמש במימון בנקאי יקר (הלוואות). יתרה מזו, עסקאות מימון ממכירת מניות בשלב מוקדם עשויות לספק רוח גבית למשקיעים והפסד עצום ליזם. מאידך, כניסת משקיעים ושותפים בשלבים מוקדמים יכולה להשפיע משמעותית על אסטרטגיית המיזם, על בחירת המנכ"ל ועל החלטות חשובות אחרות. עבור יזמים רבים זה בדרך כלל בעייתי מכיוון שלמשקיע עשויות להיות השקפות שונות לגבי המטרות ארוכות הטווח של המיזם. במיזמים עסקיים משקיע בדרך כלל יכוון לאקזיט רווחי ולכן יקדם מכירה בשווי גבוה של החברה או הנפקה למכירת מניותיהן, בעוד שליזם עשויות להיות כוונות פילנתרופיות ושיקולים אחרים שיהוו כוח מניע בפעילות המיזם<ref>{{צ-ספר|שם=The origin and evolution of new businesses|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/41646089|מו"ל=Oxford University Press|שנת הוצאה=2000|מקום הוצאה=New York|ISBN=0-19-513144-4|oclc=41646089|מחבר=Amar Bhide|עמ=40}}</ref>.

המקורות הפנימיים הם אם כן, אוסף של שיטות המשמשות למזעור ההתחייבויות לגורמים חיצוניים כמו: בנקים ומשקיעים ומאפשרים אוטונומיה רבה יותר ליזם בניהול המיזם. במילים אחרות, בעוד שמימון ממקורות פנימיים כרוך בסיכון פיננסי אישי גבוה עבור יזמים, היעדרותו של בעל עניין אחר מעניק ליזם יותר חופש לפתח את החברה. עבור יזמים רבים החיסכון האישי משמש לרוב כבסיס התחלתי. שיטות מקובלות הן:
* מימון עצמי של היזם כולל חיסכון, הלוואות אישיות ושימוש בכרטיסי אשראי
* ניהול הון חוזר שממזער את היקף החייבים על ידי גביית חובות מואצת, הרחבת תנאי תשלום ותקבולים, השקעה חוזרת של רווחים
* ניהול יעיל להפחתת תקורה על ידי שימוש בקבלנים עצמאיים.
* הגדלת החובות לתשלום על ידי עיכוב התשלום לספקים או ליסינג במקום רכישת ציוד ומשאבים יקרים
* אסטרטגיות ייצור חסכוניות כגון: מזעור מלאי והפעלה רזה להפחתת עלויות פיתוח מוצרים<ref name=":6" />
מאידך, משאבים ומימון ממקורות חיצוניים נדרשים כי מיזמים רבים זקוקים להון רב יותר ממה שיש בידיהם. במקרה זה, קיימות מגוון אפשרויות הכוללות מגוון רחב של הון פרטי, ציבורי ומענקים.

מימון ממקורות פרטיים כוללים מרכזי האצת פיתוח (Accelerators), משקיעים פרטיים (אנג'לים), משקיעי [[קרן הון סיכון|הון סיכון]], [[מימון המונים]] ו[[קרן גידור|קרנות גידור]].

[[הלוואה|הלוואות]] הן אמצעי מקובל נוסף וכוללות מגוון סוגים: הלוואות מבנקים, חברות טכנולוגיה, חברות פיננסיות ו[[ביטוח]], וארגוני פיתוח כלכלי, קווי אשראי מבנקים ומחברות טכנולוגיות פיננסיות, מיקרו־אשראי/מיקרו הלוואות.

מענקים בדמות סכום כספי חד פעמי או בדמות שירות [[שווה כסף]], לשם סיוע בתלות בתנאים שמכתיב הגורם המעניק. בהקשר זה ניתן לכלול מרכזי האצה שלא דורשים חלוקת מניות והשתתפות בבעלות (Equity-free accelerators), תחרויות על תוכניות עסקיות ליזמים באוניברסיטאות, מכללות ומטעם גופים אחרים, [[מענק מחקר|מענקי מחקר]] חדשנות לעסקים קטנים מהממשלה, סובסידיות ומענקים לאזורי פיתוח ואוכלוסיות מיוחדות.

מרכזי סיוע ליזמים כמו [[חממות טכנולוגיות]] ו[[חממות עסקיות]] וכן מרכזי האצה שמטרתם לעודד יזמות ולסייע ליזמים בנושאי פיתוח, שיווק ותפעול המיזם כמו [[מט"י]] (מרכז טיפוח יזמות), שלו סניפים ברחבי הארץ.

ישנם גם ארגוני נוער שמטרתם לעודד יזמות בקרב בני נוער, כמו הארגון הבינלאומי "[[יזמים צעירים]]".

בתחום ה[[הייטק]] נפוצה שיטת מימון מסוג של הון עצמי המבוססת על משקיעים פרטיים (המכונים לעיתים [[משקיע פרטי|אנג'לים]]) וגופי השקעה כגון [[חממה טכנולוגית|חממות טכנולוגיות]] ו[[קרן הון סיכון|קרנות הון סיכון]] המשקיעות הון במיזמים הנמצאים בשלביהם הראשוניים, תוך הסכם לקבלת אחוזים מרווחיה העתידיים של החברה כתוצאה ממכירות, מרכישתה על ידי חברה גדולה ([[אקזיט (עסקים)|אקזיט]]) או מהנפקתה ב[[בורסה לניירות ערך]].

=== השפעת המיסים ===
יזמים עומדים בפני מגבלות נזילות ולעיתים קרובות חסר להם אשראי הדרוש לצורך הלוואת סכומי כסף גדולים למימון המיזם שלהם. מחקרים רבים מגלים שההשפעה של מיסים על ההסתברות להפוך ליזם קטנה ולעיתים נדרשת ירידה של 50 נקודות בשיעור המס העליון כדי לייצר שינוי של אחוז אחד בפעילות היזמית<ref>{{צ-מאמר|שם=Tax Policy and Entrepreneurship: New Time Series Evidence|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/s11187-005-5602-8|כתב עת=Small Business Economics|שנת הוצאה=2006-06|עמ=409–425|כרך=26|doi=10.1007/s11187-005-5602-8|מחבר=Donald Bruce, Mohammed Mohsin}}</ref>.

==נטייה ומוטיבציה ליזמות==
הנטייה ליזמות משתנה בין קבוצות שונות של אנשים{{הערה|שם=Dimic2014}}.
למאפייני היזם ולגורמים המשפיעים על ה[[הנעה|מוטיבציה]] של אנשים לבחור ביזמות על פני עבודה [[עובד|כשכירים]], ישנה חשיבות רבה עבור קובעי המדיניות. זאת משום שהם אלו שצריכים לקבל החלטות בנוגע לפעולות ויוזמות למען קידום ופיתוח של עולם היזמות. על כן, ההבנה של הגורמים המשפיעים על הבחירה של מסלול התעסוקה של אנשים שונים יכולה לסייע רבות בתחום זה{{הערה|שם=Dimic2014}}.

=== הגישה האישיותיות ===
ראשית מחקר ההתנהגות היזמית עסק בשאלה מיהו היזם? והתמקד בהיבטים אישיותיים. בין מאפייני האישיות הבולטים של יזמים שזוהו במחקרים היו:

[[צורך בהישג]] של היזם מניע התמדה ונטילת אחריות אישית במצבים של השגת מטרות, פתרון בעיות ותחרות. צורך בהישג מניע חדשנות ויזמות על מנת להגיע לתוצאות טובות יותר, בעלויות נמוכות יותר, ביעילות גבוהה יותר ולשם חיפוש מתמיד אחר הזדמנויות, מידע, רעיונות ומשוב מאחרים עליהם<ref name=":0" />. מניע ההישג אינו עולה בהכרח במצבי סיכון גבוה ונמצא קשור לנטילת סיכון מתון.

עוד נמצא כי מניע ההישג קשור לצורך בשליטה באירועים, תחושת אוטונומיה ועצמאות לעומת כסף, המהווה מניע משני בלבד בכניסה ליזמות עסקית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Collins, C.J., Hanges, P.J., Locke, E.A.|שם=The Relationship of AchievementMotivation to EntrepreneurialBehavior: A Meta-Analysis|כתב עת=HUMAN PERFORMANCE|כרך=(1),17|עמ=95–117}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=McClelland, D. C.,|שם=Toward a theory of motive acquisition.|כתב עת=American Psychologist,|שנת הוצאה=1965|עמ=321–333|כרך=20}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=McClelland, D. C., Clark, R. A., Roby, T. B., & Atkinson, J. W..|שם=The effect of the need for achievement on thematic apperception|שנת הוצאה=1958|מו"ל=Princeton, NJ: Van Norstrand|עמ=(pp. 64–82)|סדרה=In J. W. Atkinson (Ed.), Motives in fantasy, action and soci-ety}}</ref>. מאפיין אישיותי נוסף הוא [[מיקוד שליטה פנימי]] {{אנ|Locus of control}} המבטא הכרה ביכולת להשפיע על התרחשות הדברים, הוא מרכיב חשוב בחדשנות וביכולת לשכנע משקיעים, לקוחות ואחרים להאמין במיזם. יזמים מצליחים זוהו כשקולים וזהירים נוכח האתגרים הכלכליים, הרגשיים, הבריאותיים, החברתיים ואלה הנוגעים לעתידם המקצועי. מחקרים אחרים מצאו קשר בין תסמינים של [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]] לבין נטייה גבוהה יותר לגישות ושאיפות יזמיות{{הערה|שם=Antshel2018|Antshel, Kevin M. "Attention Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD) and Entrepreneurship." Academy of Management Perspectives, vol. 32, no. 2, May 2018, pp. 243-265|כיוון=שמאל}}. אחת הסיבות המרכזיות לנטייה זו היא שלהפרעת קשב יש השפעה חיובית על מאפיינים יזמיים כגון: צורך בהישגיות, [[עצמאות]] ואוטונומיה, נטייה ל[[יצירתיות]], ונטייה מתונה של [[ניהול סיכונים|נטילת סיכונים]]{{הערה|שם=Dimic2014}}. בהתאם לכך, לאנשים עם הפרעת קשב יש סיכוי גבוה יותר להיות יזמים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית{{הערה|שם=Dimic2014|Dimic, N., & Orlov, V. (2014). [https://poseidon01.ssrn.com/delivery.php?ID=533082078095104089117084098004004122024088054014066064078069081101080071118115093078049030032063122035021064074009123003120100024018060008053091093001126007114007093028087063071014070089068000118007016003083020087075003074001117082071123098114099083093&EXT=pdf Entrepreneurial tendencies among people with ADHD]. International Review of Entrepreneurship, 13,187-204.|כיוון=שמאל}}. עם זאת, אנשים עם הפרעת קשב ונטייה ליזמות עלולים להתקשות בביצוע פעילויות יזמיות בפועל{{הערה|שם=Antshel2018}}.
לכן הנטייה של התקשורת להציג [[יזם|יזמים]] מצליחים עם הפרעת קשב אשר מייחסים את ההצלחה שלהם לתסמינים של הפרעת קשב עלולה להיות מטעה{{הערה|שם=Antshel2018}}.
כלומר, הפרעת קשב יכולה בהחלט לעודד אנשים לפנות לתחום היזמות, אבל לא בהכרח תסייע להם גם להצליח בו.

הביקורת על הגישה האישיותית נבעה מהשאלה העומדת בבסיס גישה זו: האם יזמות היא תכונה מולדת או נרכשת?<ref>{{צ-ספר|שם=Encyclopedia of entrepreneurship|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/7573397|מו"ל=Prentice-Hall|שנת הוצאה=1982|מקום הוצאה=Englewood Cliffs, NJ|ISBN=0-13-275826-1|oclc=7573397|עמ=39-56}}</ref>השמת הדגש על אישיות היזם משמעה שרק אלה בעלי תכונות אישיות מולדות יוכלו להצליח ולפיכך אין מקום לאמן ליזמות. הביקורת על הדטרמיניזם של הגישה האישיותית הולידה הסתכלות רחבה יותר על היזם/ האדם כמכלול של תכונות והתנסויות שמניעים ומסייעים לצמיחת יזמות<ref name=":0">{{צ-ספר|שם=Entrepreneurial behavior|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/18907130|מו"ל=Scott, Foresman|שנת הוצאה=1989|מקום הוצאה=Glenview, Ill.|ISBN=0-673-39791-2|oclc=18907130|מחבר=Barbara J. Bird|עמ=77-100}}</ref> ובמקום זאת, נבחנה השאלה: מה עושה היזם?<ref>{{צ-מאמר|שם=“Who Is an Entrepreneur?” Is the Wrong Question|קישור=https://doi.org/10.1177/104225878801200401|כתב עת=American Journal of Small Business|שנת הוצאה=1988-04-01|עמ=11–32|כרך=12|doi=10.1177/104225878801200401|מחבר=William B. Gartner}}</ref>

=== הגישה הדמוגרפית־חברתית ===
גישה זו ליזמות מניחה שמאפיינים דמוגרפיים וניסיון חיים, מניעים באופן ישיר או עקיף להתנהגות יזמית. ניסיון חיים הוא מכלול ההתנסויות התורם למגוון המיומנויות והיכולות של האדם, הערכים שרכש ומידת ההלימה שלהם עם הכניסה ליזמות. ניסיון החיים יאפשר ליזם הפוטנציאלי להכיר וללמוד מהצלחות וכשלונות קודמים. בהתאם לכך, מאפיינים [[דמוגרפיה|דמוגרפיים]] כמו: גיל, מגדר, רמת השכלה ניסיון קודם בעבודה וביזמות וכן מוצא אתני ו[[הגירה]] יניעו כניסה ליזמות<ref name=":0" />.

הגיל הכרונולוגי בו מתחיל אדם ליזום קשור גם להשכלה וגם לניסיון קודם בעבודה. ככלל, ניתן להגדיר שלושה סוגי קריירה יזמית במונחי גיל (מאז סיים תואר ראשון): 1: המתחילים בגיל מוקדם (Early starters) שנכנסים ליזמות בתקופת הלימודים או מיד אחרי הלימודים, בשנות העשרים המוקדמות שלהם. 2: כאלה העובדים כשכירים לאחר כ־8 שנים מסיום הלימודים הופכים ליזמים בעצמם 3: אלה שמתחילים באמצע שנות השלושים שלהם. במחקרים רבים גיל הביניים דהיינו סביבות גיל 35, מהווה הגיל הממוצע של יזמים לאחר שרכשו ניסיון וקשרים מספיקים מבחינתם כדי להקים עסק ובכך לקחת סיכון מתון. כניסה ליזמות בגיל צעיר תורמת לצבירת ניסיון ביזמות. ככל שהכניסה ליזמות מוקדמת יותר כך גדל הסיכוי להישאר יזם גם אם חווה כישלון במהלך הדרך<ref name=":1">{{צ-ספר|שם=Entrepreneurship : text, cases and notes|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/10899948|מו"ל=Lord Pub|שנת הוצאה=1984|מקום הוצאה=Dover, Mass.|ISBN=0-930204-11-5|oclc=10899948|מהדורה=1st ed|מחבר=Robert Ronstadt}}</ref>

הממצאים על רמת ההשכלה של היזמים והקשר שלהם ליזמות אינם חד משמעיים. חלק מהחוקרים טוענים שההשכלה חוסמת את התהליך היזמי ואחרים טענו כי השכלה מסייעת ליזמים להצליח. מחקרים על פני שנים מצביעים על כך שיזמים משכילים יותר מכלל האוכלוסייה ובמקצועות הטכנולוגיים אף יותר ממנהלים<ref name=":1" /><ref>{{צ-מאמר|שם=The relationship between an entrepreneur's background and performance in a new venture|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/0166497296891243|כתב עת=Technovation|שנת הוצאה=1996-04-01|עמ=161–211|כרך=16|doi=10.1016/0166-4972(96)89124-3|מחבר=. Hyungrae Jo., J.L}}</ref> יזמות בתעשיות שמשיקות לתחומים כמו רפואה, הנדסה ומקצועות מדעיים נוספים מחייבים השכלה או מומחיות בתחום על מנת לזהות הזדמנות לעצב את המוצר והשירות. לימודי ניהול יכולים לסייע ביזמות אך מאידך יכולים להוות חסם ליזמות כי הקונספטים שבהם משתמשים עלולים להגביל חשיבה ולדכא [[יצירתיות]]<ref name=":1" />. למרות הביקורת ישנן עדויות ש[[חינוך פורמלי|השכלה פורמלית]] בתחום הניהול כן מסייעת בהצלחה ליזמות. לימודי תואר ראשון בעלי פוטנציאל לגרות את הסקרנות, והיצירתיות ואת פתיחות המחשבה וכן את הקשרים בין אישים התורמים ליזמות והחדשנות. בהתאם, הם עשויים לתרום גם ליכולת לאגד לארגן משאבים בשלבים מאוחרים יותר של מחזור החיים של המיזם. כישורים טכניים יהיו חשובים לקריירה היזמית בענפים מסוימים ויתרמו ליצירת חידושים טכנולוגיים. חוסר השכלה יכול להשפיע על יזמים שאינם משכילים שעלולים לחשוש מהעסקת עובדים משכילים ומנוסים מהם. בסיכומו של דבר ניכר כי ההשכלה יכולה להגביר את המוטיבציה ליזמות ולהצלחתה<ref name=":0" />.

ניסיון קודם בענף מספק ליזם הפוטנציאלי מידע חשוב שנדרש על מנת להכיר בהזדמנות ולהעריך את הסיכון הכרוך בה. הכרת הנורמות בתעשייה, מרכיבי ה[[תמחיר|תמחור]], אופני העסקה המקובלים, והקשר עם הספקים כמו גם ניסיון קודם בשיווק בענף תורמים לכניסה ליזמות ולהצלחתה. ביזמות מתקיים "עיקרון המסדרון" שעל פיו ניסיון קודם ביזמות בדרך כלל מנבא כניסה ליזמויות נוספות בעתיד כך שברגע שיזם עלה על דרך היזמות אחד "המסדרונות" להצלחה. בניגוד למצופה, כישלונות קודמים ביזמות אינם מהווים חסם או עכבה לניסיון נוסף ליזום<ref name=":1" /><ref>{{צ-מאמר|שם=The Corridor Principle|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/0883902688900286|כתב עת=Journal of Business Venturing|שנת הוצאה=1988-12-01|עמ=31–40|כרך=3|doi=10.1016/0883-9026(88)90028-6|מחבר=Robert Ronstadt}}</ref> אחרים משמעותיים יכולים להוות מודלים לחיקוי ליזמות ובכך להקנות ליזם למידה עקיפה על הקמה וניהול מיזמים ולהניע אותו להקים עסק בעצמו. מודלים אפשריים לחיקוי יכולים להיות מסביבתו הקרובה של היזם כמו [[הורות|הורים]] ומכרים קרובים, [[מעסיק]]ים קודמים. יזמים אחרים שיכולים לספק השראה ולמידה מקורם מהסביבה הרחוקה יותר כמו מהעיר, מהמדינה ומחוצה לה. מרבית המחקרים התייחסו להורה כ[[מודל חיקוי]] משמעותי ומצאו כי יזמים אשר אביהם היה יזם היו אחר כך גם כן יזמים<ref>{{צ-מאמר|שם=Entrepreneurship and role models|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0167487011000353|כתב עת=Journal of Economic Psychology|שנת הוצאה=2012-04-01|עמ=410–424|כרך=33|doi=10.1016/j.joep.2011.03.004|מחבר=Bosma, N et.al.}}</ref>

== סוגי יזמות ==
=== יזמות עסקית ===
'''יזמות עסקית''' היא תהליך של הקמה של עסק חדש הפועל לשם רווח. יזמים יוצרים ומציעים סוג חדש של מוצר, שירות, משאב או טכנולוגיה בעלי ערך בשוק. ייזום הוא תהליך של עיבוד תשומות כמו כסף, חומרי גלם ורעיונות לתוצרים בדמות מוצרים ושירותים שנמכרים בשוק. המונח "[[יזם]]" לעיתים מתחלף עם המונח "[[עסקים קטנים ובינוניים|עסק קטן]]" (Small Business). בעוד שרוב המיזמים מתחילים כעסק קטן, לא כל העסקים הקטנים הם מיזמים (Ventures) חדשים במובן המחמיר של המונח. עסקים קטנים רבים מנוהלים על ידי היזם/המנהל בלבד או שיש להם מספר מועט של עובדים. רבים מהעסקים הקטנים הללו מציעים מוצר, תהליך או שירות קיימים והם אינם מכוונים לצמיחה. לעומת זאת, קיימים מיזמים המציעים מוצר, תהליך או שירות חדשניים והיזם בדרך כלל שואף להגדיל את החברה באמצעות הוספת עובדים, חיפוש מכירות בינלאומיות וכן הלאה, תהליך הממומן על ידי [[הון סיכון]] או על ידי [[משקיעים פרטיים]] (אנג'לים Business Angels). באופן זה, המונח "יזם" עשוי להיות קשור גם במונח "סטארט־אפ". ליזמים מצליחים יש את היכולת להוביל עסק בכיוון חיובי על ידי תכנון נכון, להסתגל לסביבות משתנות ולהבין את נקודות החוזק והחולשה של עצמם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.semanticscholar.org/paper/The-role-of-the-entrepreneur-in-small-business-%3A-Driessen-Zwart/480a0039bcd325f99bb204f70d1ef92b046f0c1b|כותרת=Driessen, Martyn P.; Zwart, Peter S. (2010). "The role of the entrepreneur in small business success: the Entrepreneurship Scan" (PDF). - חיפוש ב-Google|אתר=Semantic Scholar|תאריך_וידוא=2021-04-13}}</ref>.

=== יזמות פנים ארגונית ===
{{ערך מורחב|יזמות פנים ארגונית}}
יזמות פנים ארגונית מתמקדת בהגברת היכולת של הארגון לרכוש יכולות חדשניות ומיומנויות במטרה לשפר את המיצוב התחרותי של העסק ורמת הביצוע שלו. יזמות פנים ארגונית היא סך הפעולות ברמה הפורמלית והבלתי פורמלית שמטרתן ליצור עסקים חדשים בפירמות ותיקות באמצעות חדשנות במוצר ובתהליכים. פעולות אלה יכולות להתרחש ברמת הארגון או בחטיבה בתוכו<ref>{{צ-מאמר|שם=Predictors and financial outcomes of corporate entrepreneurship: An exploratory study|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/0883-9026(91)90019-a|כתב עת=Journal of Business Venturing|שנת הוצאה=1991-07-XX|עמ=259–285|כרך=6|doi=10.1016/0883-9026(91)90019-a|מחבר=Shaker A. Zahra}}</ref>. יזמות פנים ארגונית היא אסטרטגיית צמיחה של עסקים שהתפתחה כתוצאה ממגוון גורמים וביניהם: גידול במספר המתחרים וברמת התחכום שלהם, כניסת מתחרים חדשים עם פתיחת שווקים נוספים וגלובליזציה, צורך מתמיד לשיפור היעילות הארגונית. כדי לעודד יזמות פנים ארגונית, ארגונים צריכים לספק מידה של חופש ועידוד לעובדים ולאפשר להם לפתח רעיונות וליישמם בתוך סביבת הארגון. לשם כך על הארגון להטמיע מטרות ברורות וערכים שמעודדים יזמות ותקשורת בינאישית, להיות סבלניים כלפי כישלונות, לרתום יחידות ארגוניות כמו שיווק וייצור כדי לתמוך במיזמים חדשים שפותחו בארגון, לתגמל על חדשנות ושיפורים במוצר בשירות ובתהליכים חדשים, ליצור מסלול עוקף בירוקרטיה ארגונית<ref>{{צ-ספר|שם=Entrepreneurship: theory, process, practice|קישור=https://www.worldcat.org/title/entrepreneurship-theory-process-practice/oclc/52946325|מו"ל=Thomson/South-Western|שנת הוצאה=2004|מקום הוצאה=Mason, Ohio|ISBN=978-0-324-25826-4|oclc=52946325|מחבר=Donald F Kuratko, Richard M Hodgetts|שפה=English}}</ref>.

===יזמות חברתית===
{{ערך מורחב|יזמות חברתית}}

בעת המודרנית, לצד היזמות העסקית, מתבסס מונח חדש בשם "[[יזמות חברתית]]". זוהי יזמות המשתמשת בשיטות שמאפיינות את היזמות העסקית, במטרה ליזום וליצור ארגונים והתאגדויות חדשות, שמטרתן להוות מענה לבעיות חברתיות וסביבתיות. בניגוד ליזמות העסקית, היזמות החברתית ככלל איננה מונעת משיקולים של רווח, אף שיזם חברתי עשוי לייצר רווח כספי כתוצאה מפעילותו. יזמות חברתית מנסה בדרך כלל לקדם יעדים חברתיים, תרבותיים וסביבתיים רחבים הקשורים לתחום ההתנדבותי בתחומים כגון סיוע לאוכלוסיות ברמה חברתית כלכלית נמוכה, מתן שירותי בריאות משלימים, וקידום וטיפוח קהילתי<ref>{{צ-ספר|שם=הכלכלה החברתית החדשה בישראל|קישור=http://worldcat.org/oclc/1077601976|oclc=1077601976|מחבר=גדרון, בנימין.}}</ref>

=== יזמות אתנית ===
המונח "יזמות אתנית" מתייחס לבעלי עסקים עצמאיים המשתייכים לקבוצות מיעוט גזעיות או אתניות שנחקרו בעיקר בארצות הברית ובאירופה. מסורת ארוכה של מחקר אקדמי בוחנת את חוויותיהם ואסטרטגיות הכניסה ליזמות של יזמים אתניים כאשר הם שואפים להשתלב כלכלית בחברה המרכזית בארצות הברית או באירופה. מקרים קלאסיים כוללים סוחרים ואנשי סחר יהודים בערים גדולות בארצות הברית במאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20, כמו גם בעלי עסקים קטנים סיניים ויפנים (מסעדות, חקלאים, בעלי חנויות) בחוף המערבי. בשנות ה־20 של המאה העשרים נחקרה יזמות אתנית במקרה של בעלי עסקים קובניים במיאמי, בעלי מוטלים הודים של ארצות הברית ובעלי עסקים סיניים בצ'יינה טאונס ברחבי ארצות הברית. היזמות אמנם מציעה לקבוצות אלה הזדמנויות רבות להתקדמות כלכלית, העסקה עצמית ובעלות עסקית בארצות הברית נותרות מפוזרות בצורה לא אחידה בקווים גזעיים / אתניים. למרות סיפורי הצלחה רבים של יזמים אסייתים, ניתוח סטטיסטי עדכני של נתוני מפקד האוכלוסין בארצות הברית מראה כי לבנים יש סיכוי גבוה יותר מאסייתים, אפרו־אמריקאים ולטינים להיות עצמאיים בתעשיות רווחיות יוקרתיות גבוהות<ref>{{צ-מאמר|שם=Racialized Incorporation: The Effects of Race and Generational Status on Self-Employment and Industry-Sector Prestige in the United States|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/imre.12087|כתב עת=International Migration Review|שנת הוצאה=2015-06|עמ=318–354|כרך=49|doi=10.1111/imre.12087|מחבר=Ali R. Chaudhary}}</ref>.

=== יזמות תרבותית ===
יזמות תרבותית היא התנהלות של פרטים ויישויות חברתיות המאופיינת בייזום שילוב ומעבר בין מקצועות תרבות ואופני ייצור תרבותי. יזמות תרבותית מתייחסת לפעילויות ומגזרים בתעשיית התרבות והיצירה התרבותית. ניתן לזהות שלושה סוגים של יזמים תרבותיים. הראשון, '''אישים תרבותיים''' – המוגדרים כאינדיוידואלים שבונים את מותג היצירתיות האישי שלהם כסמכות תרבותית וממנפים אותו ליצירתם כדי לקיים מפעלים תרבותיים שונים. השני, '''טייקונים''' – יזמים שהשפעתם המרכזית בתחום התרבות נוצרת על ידי שילוב סינרגטי בין האינטרסים התעשייתיים, תרבותיים פוליטיים ופילנתרופיים שלהם. הסוג האחרון הוא '''ארגונים קולקטיביים''', העוסקים ביצירת תרבות למטרות רווח ושלא למטרות רווח. בשנות ה־2000 תחום בניית הסיפורים ואופן סיפורם התהווה כתחום לימוד חדש ביזמות תרבותית. יש הטוענים{{דרושה הבהרה|מיהם הטוענים?}} כי יזמות תרבותיים משתמשים בסיפורים כדי לבנות נרטיב לקבל לגיטימציה ולנסות בכך לנצל הזדמנויות חדשות בשוק ולגיוס הון<ref>{{צ-ספר|מחבר=Christopher Rea & Nicolai Volland,|שם=The Business of Culture|מו"ל=UBC Press|שנת הוצאה=2015|עמ=4-7}}</ref>.

=== יזמות נשים ===
יזמות נשים גדלה בהתמדה במהלך המאה ה־20 וה־21. במדינות בעלות שוויון הזדמנויות רחב יותר עולה בהתאמה השתתפות הנשים בפעילות היזמות. נשים מנהלות בממוצע עסקים קטנים יותר ונוכחותן בולטת בקרב עסקי השירותים יותר מאשר בעסקי הייצור. נשים יזמיות מנהלות עסקים קטנים יותר מאשר גברים אך דומות לגברים מבחינת מניעי הכניסה ליזמות<ref name=":0" />.

=== יזמות פמיניסטית ===
יזמית פמיניסטית היא אינדיבידואל שמיישם ערכים וגישות פמיניסטיות באמצעות יזמות, במטרה לשפר את איכות החיים והרווחה של ילדות ונשים. רבים עושים זאת על ידי יצירת מפעלים שמיועדים לנשים. יזמות פמיניסטית בכניסה לשווקים מסחריים מונעת מרצון ליצור שינוי חברתי ומבוססת על אתיקה של שיתוף פעולה, שוויון וכבוד הדדי<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Barbara J. Orser; Catherine Elliott; Joanne Leck|שם=Feminist attributes and entrepreneurial identity|כתב עת=.Gender in Management|כרך=26 (8):|עמ=561–589|שנת הוצאה=2011}}</ref>.

=== יזמות של בני דור המילניום ===
יזמות של בני דור המילניום (המכונה גם דור ה־Y), מתייחס לאלה שנולדו בין השנים 1981–1996. דור זה גדל באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית וכלי תקשורת המונים. יזמים בני דור ה־Y מצוידים היטב בידע של טכנולוגיה חדשה ומודלים עסקיים חדשים. עסקים פורצי דרך רבים מיוחסים לבני דור זה כמו מארק צוקרברג, שיצר את פייסבוק<ref>{{צ-מאמר|שם=Events November 2018 - March 2019|קישור=http://dx.doi.org/10.1002/opph.201870423|כתב עת=Optik & Photonik|שנת הוצאה=2018-10-24|עמ=104–104|כרך=13|doi=10.1002/opph.201870423|מחבר=Rauch, Jonathan}}</ref>.

=== יזמות פרויקטים ===
יזמי פרויקטים הם אנשים העוסקים בהרכבה או הקמה חוזרת של ארגונים זמניים המתפרקים במהירות עם סיום הפרויקט. ענפים בהם מפעלים מבוססי פרויקטים נפוצים כוללים: הפקת סרטים, פיתוח תוכנה, הפקת טלוויזיה ובנייה. הייחוד של יזמי הפרויקטים מתבטא בצורך "להרכיב מחדש" מיזמים זמניים אלה באופן שיתאימו להזדמנויות בענף. יזם פרויקטים שהשתמש בגישה ובצוות מסוים עבור פרויקט אחד עשוי להידרש לשנות את המודל העסקי או הצוות לפרויקט אחר<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ferriani, S.; Cattani, G.; Baden-Fuller, C.|שם="The Relational Antecedents of Project-Entrepreneurship: Network Centrality, Team Composition, and Project Performance". 38 (10):.|כתב עת=Research Policy.|עמ=1545–1558|כרך=38 (10)|שנת הוצאה=2009}}</ref>.

=== זכיינות ===
'''[[זכיינות]]''' היא קבלת הזכות להשתמש בשם של עסק או איגוד מסוים (Franchisor). חברות בין לאומיות וגם אלה שפועלות במסגרת ארצית מאפשרות להשתמש בשמן על ידי מתן הזכות לאנשים שונים לעשות זאת. ליזם, '''הזכיין''' (Franchisee), ניתנת הרשות להשתמש בשם העסק והלוגו של חברת האם, למכור את מוצריה ושירותיה תוך שימוש בשיטות הניהול והמכירה שלה. חברת האם מספקת ליזם תמורת תשלום עבור הזיכיון גם שירותים כמו: הדרכה וביקורות תקופתיות, עזרה במיקום העסק וקשר עם זכיינים אחרים. הזיכיון יאפשר ליזם למכור את שירותי החברה באזור גאוגרפי מסוים ולתקופה מוגבלת תמורת תשלום עבור הזיכיון, תמלוגים שנתיים מהמכירות ותשלומים נוספים שקשורים במבצעי מכירות של הרשת הזכיינית. זכיינות נחשבת יזמות. הזיכיון אמנם יכול מקטין את רמת הסיכונים של העסק בתחילת צעדיו אך כניסה לעסק זכייני כרוכה בסיכונים כלכליים רבים ולאופן שבו מנוהל המיזם על ידי היזם יש השפעה על מידת הצלחתו. רשתות מזון מהיר, תחנות דלק, חנויות ביגוד וקימעונאות הן דוגמאות לתעשיות בהן מתקיימת זכיינות<ref>{{nrg|יעל גרוס|סודות הזכיינות|937/580|24.5.2005|16|}}</ref>.

== יזמות בישראל ==
אופי והיקף צמיחת היזמות בישראל השתנו במהלך שנות המדינה ומידת המעורבות של גורמים ממשלתיים בה הושפעה מהמצב הכלכלי, הביטחוני ומהשינויים בערכים החברתיים לאורך זמן. בראשית שנותיה התקיים בישראל דגם של "יזמים מתוצר מדינה" בעיקר בענפי תעשייה בעלי פוטנציאל לפיתוח מקורות תעסוקה כמו [[טקסטיל]] שתאמו את צורכי המדינה בראשית דרכה. יזמים כאלה צמחו בעיקר בסקטור הציבורי ממשלתי אך רבים אחרים נבחרו וטופחו על ידי המדינה מקרב הסקטור הפרטי בישראל ומחוצה לה. יזמים אלה זכו במשאבים תמורת פעילותם כמו אשראי זול, מענקים למפעלים. דגם ייחודי של יזמים כאלה היו אמידים שגויסו מחוץ לישראל לשם הקמת מפעלים באזורי פריפריה בדרך כלל, ובכך זכו לחסות ממשלתית ואף השקעה ממשלתית משלימה שלעיתים הייתה גדולה בהיקפה מהשקעת היזם. דוגמאות בולטות לכך היו מפעלים כמו כיתן דימונה, גיבור סברינה ואחרים שהוקמו באזורי פריפריה. טרום [[מלחמת ששת הימים]] ובהמשך [[מלחמת יום הכיפורים]] העתיקו את דגש הסיוע לתעשייה הביטחונית והאלקטרונית באמצעות משרד התעשייה שפיתח קריטריונים מובנים לקבלת סיוע. קבלת הסיוע התבססה על מדיניות הממשלה שעודדה פיתוח של תעשיות עתירות ידע ומיזמים עם פוטנציאל ייצוא. סוכנות החדשנות הישראלית המכונה [[רשות החדשנות]], הוקמה ב־1965 בשם [[מדען ראשי (ממשלת ישראל)|לשכת המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר]] ועוצבה כגוף התומך בעיקר במו"פ שנעשה במסגרת מכוני מחקר ממשלתיים. עם כניסת יצחק יעקב לתפקיד המדען הראשי באמצע שנות ה־70, החל המדען הראשי לתמוך במו"פ תעשייתי על מנת להגדיל את הייצוא התעשייתי של מוצרים עתירי־ידע. המדען הראשי התמקד בהקטנת הסיכון באמצעות השתתפות במימון הפרויקט, אשר החברות הפרטיות בחרו והובילו. בשנות השמונים של המאה ה־20 בדומה למגמות במדינות מפותחות בעולם, התגבשה אסטרטגיית פיתוח כלכלי אזורי המבוססת על עידוד ותמיכה במיזמים קטנים מקומיים. התמיכה הממשלתית באה לידי ביטוי, בין היתר, בחקיקה, בהקניית תנאי עדיפות לענפים או אזורים שונים ובהקמת חממות עסקיות אזוריות<ref>{{צ-מאמר|שם=Paternalism and entrepreneurship the emergence of state-made entrepreneurs|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/009057208990020X|כתב עת=Journal of Behavioral Economics|שנת הוצאה=1989-09-01|עמ=149–166|כרך=18|doi=10.1016/0090-5720(89)90020-X|מחבר=Lerner, M.}}</ref>. במקביל, באמצע שנות ה־80 עוצב מבנה לשכת המדען הראשי מחדש ועוגן במסגרת החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד, 1984. עיצוב המבנה על בסיס חוק המו"פ נועד לרתום את כלי המדע"ר להתמודדות עם המשימות הלאומיות עימם התמודדה ישראל באותה תקופה – קליטת עלייה המונית ומשבר כלכלי. לשכת המדען הראשי השכילה לזהות חמישה אתגרי מפתח העומדים בפני התעשייה עתירת הידע ולפתח עבורם מענים הולמים: תמיכה במו"פ תחרותי ככלי להצמחת תעשיית היי־טק; הקמת קרנות יוזמה ככלי ליצירת שוק של הון־סיכון; הקמת ה[[חממה טכנולוגית|חממות]] ככלי ליצירת זרם מספק של מיזמים חדשניים; עידוד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה באמצעות תוכניות מגנ"ט; ופתיחת שווקים בין־לאומיים בפני חברות ישראליות. כלי המדען שעוצבו אז היו חדשניים ברמה העולמית וסייעו להזניק את התעשייה הישראלית לחזית הטכנולוגיה העולמית.

מדיניות מו"פ של מדינת ישראל הצליחה למעלה מהמשוער. נוצרה תעשייה עתירת ידע עצמאית וחיונית, והתפתחה בה תרבות יזמית תוססת. שמה של ישראל כאומת ה[[ישראל כאומת הזנק|סטארט אפ]] (Startup Nation) התבסס בעולם פעילות לשכת המדען הראשי הצליחה לתמוך בהתפתחות של המשק הישראלי לכדי משק מודרני המובל על ידי תעשיות עתירות־ידע. תעשיית ההיי טק ששורשיה בתעשיות הביטחוניות הפכה לתעשייה אשר ענף טכנולוגיות המידע והתקשורת (ICT) הוא מרכזי בה. לצד זאת, ניתן היום לראות ניצנים של ענפים אחרים דוגמת מדעי החיים ותחבורה. ישראל ידועה בעולם כמדינה חדשנית ומובילה, ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בשנת 2016 עמדה על כ־4.3% מהתמ"ג, כאשר משקל המגזר העסקי בתוך הוצאה זו הוא הגבוה ביותר ב־OECD. ישראל אף ממוקמת במקום הראשון בעולם בהשקעות הון סיכון כשיעור מהתמ"ג, ומהווה מוקד משיכה ללמעלה מ־300 חברות רב־לאומיות מובילות אשר הקימו בה בעשורים האחרונים מרכזי מו"פ וחדשנות. לצד הישגים אלו, החלו להתעורר אתגרים חדשים בפני המשק הישראלי אשר דרשו היערכות מחדש של מדיניות החדשנות בישראל. ראשית, תעשיית ההייטק אמנם ייצרה לאורך השנים מעגל תעסוקה איכותית ובשכר גבוה, אולם בעשור האחרון משקלה בתעסוקה בישראל אינו גדל. שנית, פערי הפריון של מרבית ענפי התעשייה והשירותים בישראל לעומת מדינות מפותחות אחרות מעידים שהחדשנות בתעשיית ההייטק אינה מחלחלת מספיק לענפים אחרים ואינה מוטמעת בהם. במקביל, התחרות הגלובלית על הובלה טכנולוגית גוברת, וממשלות במדינות אחרות מאיצות את השקעתן בחדשנות. נוכח אתגרים אלו חלחלה ההבנה שלא ניתן להשתמש באותם הכלים של שנות ה־90 אל מול משימות חדשות ומורכבות. לפיכך, עברה רשות החדשנות למבנה ארגוני חדש של זירות חדשנות, שמבטיח קשר טוב יותר עם התעשייה, התמחות מעמיקה יותר בסוגים שונים של חברות והתמקדות במשימות המשרתות אוכלוסיות שונות של ענפים תוך פישוט תהליכים בירוקרטיים.

=== מאפייני יזמות בישראל ===
בסקר ארצי מייצג בקרב גילאי 18–64 בשנת 2019 על רמות היזמות בישראל זוהו מגמות ביזמות בישראל. המחקר זיהה את נקודות החוזק והחולשה באקוסיסטם היזמי של ישראל על פי דירוגי מומחים ישראלים. נקודות החוזק של ישראל שזוהו כוללות: נורמות חברתיות ותרבותיות ותמיכה חברתית והערכה ליזמות וחדשנות לסוגיה, תשתיות פיזיות ונגישות לשירותים הדרושים ליזמים, גישה קלה לתשתיות מקצועיות ומסחריות (כמו: רואי חשבון, עורכי דין/משפטנים, יועצים לטכנולוגיית ניהול), אקלים פיננסי משתפר ביחס ליזמים ויזמות, דינמיקת השוק הפנימי – פתיחות וגמישות בינונית, והעברה והטמעה של מחקר ופיתוח. לעומת זאת, נקודות החולשה שזוהו כוללות: חינוך והכשרה ליזמות תחרותית והתנהלות כלכלית מודרנית במסגרות החינוך היסודי והתיכון, מדיניות ממשלתית, בירוקרטיה, מיסוי ורגולציה שאינן מוכוונות ליזמות כמשימה לאומית, מדיניות ממשלתית לתמיכה, עידוד, עדיפויות ליזמים שינה מגובשת דיה ולא מאפשרת תחרותיות אמיתית., עומסי השוק על היזמים גבוהים מדי, תוכניות ממשלתיות לקידום יזמות שאינן מספקות ולבסוף, מחסור בהכשרה מקצועית ליזמות במסגרות ההכשרה המקצועיות, והאקדמיות למיניהן.

המחקר מצא יחס של 72.5% נשים ל-100% גברים שמשמעו: על כל 100 גברים יזמים יש כ-72 נשים בעלות עסקים בתחילת דרכם.

בנוסף, היזמות של עסקים צעירים (עד 3.5 שנות תפעול) בישראל 2019 מגיעה לשיאה בגילאי 25–34. בקרב עסקים מעל 3.5 שנות תפעול רמת היזמות הגבוהה ביותר היא בגילאי 45–54. בגילאי 55–64 יש ייצוג משמעותי ליזמים הוותיקים ויש גם ייצוג לעסקים חדשים המוקמים על ידי יזמים בוגרים שהם כנראה עסקים נוספים או חלופות לעסקים קודמים, המוקמים בגילאים אלה.

המחקר אף בדק הבדלי יזמות בקרב המגזרים היהודי הוותיק, [[ערביי ישראל|המגזר הערבי]], מגזר העולים מחבר העמים והמגזר ה[[יהדות חרדית|חרדי]], מצא הבדלים בין גברים לנשים במגזר החרדי באופן שאחד מכל 5 גברים מגדיר עצמו כיזם לעומת אישה אחת מכל 14 נשים. שיעור הגברים החרדים המגדירים עצמם כיזמים הוא הגבוה ביותר מבין המגזרים. במגזר הערבי והיהודי הוותיק, עולה רמת היזמות של הגברים על זו של הנשים אך היחס הבין־מגדרי מתון יותר. יוצא דופן הוא מגזר העולים שבו עולה רמת היזמות בקרב נשים על זו של הגברים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gemconsortium.org/economy-profiles/israel-2|הכותב=א. מניפז ו י. אברהמי|כותרת=יזמות וחדשנות כמפתח ליציאה
ממשבר לאומי ואישי
יזמות וחדשנות בישראל 2020/2019 GEM
דוח מחקר לאומי|תאריך=2020}}</ref>.
== ראו גם ==
* [[הון סיכון בישראל]]
*[[ג'וזף שומפטר]]
*[[יזמות בנייה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=יזמות עסקית}}
*{{כל-זכות|יזמות עסקית}}
*ניסים כהן, [http://www.btl.gov.il/Publications/Social_Security/bitahon89/Documents/10-nisim.pdf יזמי מדיניות ועיצוב מדיניות ציבורית: המקרה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי].2012; [[ביטחון סוציאלי (כתב עת)|ביטחון סוציאלי]], 89: 42-5.
* {{השילוח|[[ישראל קירזנר]]|"על מהותה ותפקידה של היזמות"|על-מהותה-ותפקידה-של-היזמות|8, פברואר 2018}}
* {{גלובס|דפנה ברמלי גולן|עלייתו של השכיר היזם: בעל חזון ולא מתכוון לפתוח עסק משלו|1001301230|19 בספטמבר 2019}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{מנהל עסקים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יזמות|*]]
[[קטגוריה:מנהל עסקים]]