הצגת המקור של הדף "יוצ'בונאר"

{{שכונה}}
'''יוּצְ'בּוֹנָאר''' (ב[[בולגרית]]: '''Ючбунар''') הוא שמה ההיסטורי של [[שכונה]] השוכנת במערב המרכז הישן של [[סופיה]], [[עיר בירה|בירת]] [[בולגריה]]. עד [[העלייה ההמונית|לעלייה ההמונית]] של [[יהדות סופיה|יהודי סופיה]] ל[[ישראל]], נודעה יוצ'בונאר כ"שכונת היהודים".

==אטימולוגיה==
המילה יוצ'בונאר היא [[הלחם בסיסים|הלחם]] של שתי מילים שמקורן ב[[טורקית עות'מאנית]] ומשמען "שלוש [[באר מים|בארות]]". אזור הבארות היה סמוך לנתיב הנהר ולאדאיה, שמקורו ב[[ויטושה|וויטושה]]. שמו הרשמי המודרני של ה[[רובע]] בו שוכנת השכונה הוא וזרָאזְ'דָאנֶה (בבולגרית: Възраждане), אך שמה ההיסטורי של השכונה שגור בפי התושבים.

==היסטוריה==
[[בולגריה תחת שלטון האימפריה העות'מאנית|בתקופה העות'מאנית]] שכן האזור בחלקו ב[[מישור הצפה]] של נהר ולאדאיה. בפאתיו, שכנו שוק [[מלח בישול|המלח]], השכונה היהודית ה"ישנה", ובית הקברות היהודי הישן. לאחר הקמת [[נסיכות בולגריה]] תוכננה [[תוכנית בניין עיר]] חדשה לסופיה, אשר כללה את בנייתם של מבני מגורים ביוצ'בונאר. ב-[[1889]] הוחל ביישום התכנית, ובמסגרתה פונתה השכונה היהודית הישנה ובית הקברות הישן, והועברה לתוך מתחם יוצ'בונאר. זו הפכה לימים לשכונה היהודית הגדולה בכל בולגריה. עד [[שנות ה-30 של המאה ה-20]] עדיין ניתן היה למצוא מצבות ושרידי קברים מפוזרים בחצרות השכונות החדשות שנבנו. כמה עשרות מצבות, בעיקר של משפחות עשירי הקהילה שנותרו להתגורר בסופיה לאחר [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)]] הועברו מבית הקברות הספרדי הישן לחלקה היהודית שהוקצתה בצפונו של [[בית הקברות המרכזי בסופיה]].{{הערה|צבי קרן, [http://www.thebulgarianjews.org.il/?CategoryID=172&ArticleID=94 הקהילה היהודית בסופיה], באתר "כולנו בולגרים".}}{{הערה|[https://iajgscemetery.org/eastern-europe/bulgaria/sophia בית הקברות היהודי בסופיה], באתר Jewish Cemetery Project {{אנגלית}}.}} בנוסף, שוכנו בשכונה החדשה פליטים וחסרי בית שהגיעו לסופיה במסגרת תהליכי [[הגירה פנימית]]. ב-[[1891]] תועדו 1,500 משפחות שהתגוררו בשכונה החדשה. תהליך המעבר של הקהילה היהודית ליוצ'בונאר ארך עשור, הממשל הבולגרי דאג לפצות את בעלי הרכוש וסייע להם להתיישב ביוצ'בונאר ובכלל זה בהקמת מבני ציבור.{{הערה|יוסף קונפורטי, '''להפוך לבולגרים''' - יהדות בולגריה בשנים 1878–1918, הוצאת [[מכון בן צבי]], ירושלים, 2020, עמוד 103 {{ISBN|9789652352125}}, עמודים 113, 128.}}

[[מעמד חברתי|החתך הסוציו-אקונומי]] של השכונה היה ברובו נמוך, והיא השתייכה ל[[מעמד הפועלים]].

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] השתייכה בולגריה ל[[מדינות הציר]], החילה תחיקה אנטי-יהדית–[[החוק להגנת האומה]], וממשלתה פעלה לגירוש [[יהודי בולגריה]] אל [[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]]. במסגרת החוק הוגבל אזור המגורים של יהודי העיר, והם התגוררו ב[[גטו]] שכלל גם את שכונת יוצ'בונאר.{{הערה|[http://www.thebulgarianjews.org.il/?CategoryID=0&ArticleID=1848 האם היה גטו בסופיה?], באתר "כולנו בולגרים".}} בין ה-[[26 במאי]] ל-[[7 ביוני]] 1943 גורשו 19,153 מקרב כ-26,000 [[יהדות סופיה|יהודי סופיה]] ל-20 ערי ועיירות שדה ברחבי בולגריה.{{הערה|Esther Benbassa, Aron Rodrigue{{כ}}, '''Sephardi Jewry: a history of the Judeo-Spanish community, 14th-20th centuries''', עמוד 177.}} ב-[[9 בספטמבר]] [[1944]] התחוללה בבולגריה [[הפיכה]] בחסות [[הצבא האדום]], אשר הובלה על ידי [[חזית המולדת הבולגרית]] ו[[קימון גאורגייב]] מונה לראש הממשלה. כמה ימים קודם להפיכה בוטל החוק להגנת האומה, ולאחריה שוחררו כל עובדי הכפייה והותר למגורשים לשוב לבתיהם. מקצת ממגורשי סופיה נותרו בערי השדה ולא שבו לבירה. רובם הגיעו לעיר והחלו בניסיונות לשקם את חייהם ולהשיב את רכושם. מרכז העיר היה חרב מהפצצות [[בעלות הברית]] ורובם התרכזו ביוצ'בונאר. [[וניה פומרנץ]] אשר היה חבר המשלחת הארץ ישראלית בקושטא שפעלה במסגרת [[ועד ההצלה של הסוכנות היהודית]] ונכנס לבולגריה ב-13 בספטמבר, תיאר את המראות הראשונים בסופיה שלאחר השחרור:

{{ציטוטון|בסופיה עצמה אין למצוא בית עם חלונות שלמים, כן הופסק שרות המים. לאחר יום-יומיים התברר לנו גם השברון הפנימי של היהדות. לסופיה כבר חזרו 15 אלף יהודים, איש לא מצא את ביתו הקודם, או שהוא נהרס או שנלקח על ידי בולגרי, נשארה רק שכונת יוצ'בונאר.}}{{הערה|יוסף בן, '''לחרות ולעלייה''', בתוך: אנציקלופדיה של גלויות – יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמ' 927–928.}}

לאחר [[העלייה ההמונית]] נותרו בשכונה כמה מאות יהודים ואלו עזבו אותה בהדרגה לאזורים אחרים בסופיה. ביוצ'בונאר שוכן מרכז התרבות היהודי בסופיה, "בית העם". בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], לאחר תום [[הרפובליקה העממית של בולגריה|העידן הקומוניסטי]] החל האזור לעבור תנופת פיתוח. נבנו מגדלי משרדים, מרכזים מסחריים, בתי קפה וגלריות. בראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-21]] התיישבו בשכונה מהגרים מאזור [[המזרח התיכון]].{{הערה|[https://dariknews.bg/novini/liubopitno/5-minuti-sofiia-kvartalite-iuchbunar-video-2300359 „5 минути София – кварталите“: Ючбунар (ВИДЕО)], באתר dariknews.bg {{בולגרית}} {{וידאו}}.}}

==קישורים חיצוניים==
* מוריץ לייבל, [http://www.thebulgarianjews.org.il/?CategoryID=177&ArticleID=815 ידידות מופלאה עם ראש ממשלת בולגריה גיאורגי דימיטרוב], באתר "כולנו בולגרים"

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סופיה]]
[[קטגוריה:יהדות בולגריה]]