הצגת המקור של הדף "יוסף עופר (חוקר תנ"ך)"

{{מדען
| שם = יוסף עופר
| שם בשפת המקור =
| תאריך לידה = [[15 באוקטובר]] [[1955]]
| מקום לידה = [[תל אביב-יפו]], [[ישראל]] {{דגל|ישראל}}
| תאריך פטירה =
| תמונה = [[קובץ:פרופסור יוסף עופר.jpg|250px]]
| כיתוב = יוסף עופר, 2011
| תרומות עיקריות = חקר [[המסורה]] ל[[מקרא]] ופרשנות המקרא
| ענף מדעי = [[בלשנות]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| אתר אינטרנט = https://yosefofer.com
}}
'''יוסף עופר''' (נולד ב־[[15 באוקטובר]] [[1955]] [[כ"ט בתשרי]] [[ה'תשט"ז]]) הוא [[פרופסור]] במחלקה ל[[תנ"ך]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. בין השנים תשע"ד–תשע"ו עמד בראש המחלקה. לימד גם בחוג לתנ"ך ב[[מכללת הרצוג]] שב[[אלון שבות]]. תחומי התמחותו העיקריים הם חקר ה[[מסורה]] ו[[נוסח המסורה]], וכן מנהגי [[קריאת התורה]] וה[[הפטרה]]. כמו כן, משמש סגן נשיא [[האקדמיה ללשון העברית]].

==ביוגרפיה==
נולד ב[[תל אביב]]. בוגר [[ישיבת הר עציון]]. ב[[תשנ"ה]] קיבל תואר [[דוקטור]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]].
מתגורר ביישוב [[כרמי צור]] שב[[גוש עציון]].

==מחקר ופעילות==
תחומי המחקר העיקריים שלו הם [[המסורה]] ל[[מקרא]] ו[[פרשנות המקרא]]. כמו כן הוא עוסק בעברית החדשה וערך ספרים בתחומים שונים.

עופר חקר את [[כתר ארם צובא]] ופרסם כמה עדויות חשובות על החלקים שאבדו מכתב היד: רשימותיו של פרופ' [[משה דוד קאסוטו]], התנ"ך של רבי [[שלום שכנא ילין]]{{הערה|יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא], מהדורה מקוונת באתר "דעת", מתוך ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, עמוד 295 ואילך.}} וארכיונו של י"ז בער.
שימש אחראי מדעי על מהדורת התנ"ך [[כתר ירושלים]] (2000).

ספרו על [[המסורה הבבלית]] (הוצאת האקדמיה ללשון העברית ומאגנס, 2001) הוא מחקר חלוצי בתחום זה. כמו כן ערך ועדכן את ספרו של [[ישראל ייבין]] "מבוא למסורה" (2003) ואת המהדורה החדשה של חיבור המסורה "[[מנחת שי]]" לרבי [[ידידיה שלמה נורצי]] (איטליה, המאה הי"ז), שהתקין ד"ר [[צבי בצר]] (2005). בשנת 2022 יצא לאור ספרו "המסורה למקרא ודרכיה - פרקי מבוא", ובו תיאור של עקרונות ודרכי הפעולה של המסורה, מידת התפשטותו של נוסח המסורה במהלך הדורות, כתבי היד החשובים של התנ"ך ומסורתם, ותחומי ההשקה שבין המסורה [[דקדוק עברי|והדקדוק]], בין המסורה וה[[הלכה]], ובין המסורה ופרשנות המקרא.

בתחום [[פרשנות המקרא]] בימי הביניים פרסם כמה מחקרים על דרכי פרשנותם של [[רש"י]], [[רשב"ם]] ו[[חזקוני]] ועל כתבי-היד של פירושיהם. בשנת 2013 פרסם יחד עם ד"ר [[יהונתן יעקבס]] את הספר '''תוספות [[פירוש הרמב"ן לתורה|הרמב"ן לפירושו לתורה]] שנכתבו בארץ ישראל'''. במסגרת מפעל "[[מקראות גדולות הכתר]]" באוניברסיטת בר-אילן עסק בפרשנות [[חמש מגילות]]. כמו כן הדריך תלמידי מחקר רבים בתחום זה. עסק גם במנהגי ה[[קריאה בתורה]] וה[[הפטרה]] בארץ ישראל ובבבל, וערך רשימה מקיפה של קטעי [[גניזת קהיר|הגניזה]] שבהם הפטרות ארץ-ישראליות לפי המנהג התלת-שנתי.

עופר הוא חבר [[האקדמיה ללשון העברית]] (חבר יועץ משנת תשס"א-2001 וחבר מלא משנת תשע"א-2011). שימש בה מזכיר מדעי בשנים תש"ן-תשנ"ח (1998-1990) והיה יושב ראש ועדת הדקדוק של האקדמיה בשנים תשע"ג-תשע"ט (2019-2013). כך נתוודע אל בעיות הלשון האופייניות ל[[עברית ישראלית|עברית החדשה]] ולדרכה של האקדמיה ללשון העברית בפתרונן. בתחום זה עסק גם בהוראתו האקדמית בחוג ללשון העברית ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]] וב[[מכללת הרצוג]] באלון שבות, ופרסם כמה מאמרים הנוגעים לעברית החדשה.

בשנת [[ה'תשפ"ב]]-[[2022]] מונה לסגן נשיא האקדמיה, במקום פרופסור [[אהרן ממן]] שקודם לתפקיד הנשיא.{{הערה|[https://hebrew-academy.org.il/2022/09/21/נשיא-חדש-לאקדמיה-ללשון-העברית/ נשיא חדש לאקדמיה ללשון העברית] באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 בספטמבר 2022}}

עופר ערך את ספריו של הרב [[מרדכי ברויאר]] "פרקי בראשית" (תשנ"ח), "תורת הבחינות" (תשס"ה) ו"פרקי ישעיהו" (תש"ע), והשתתף בעריכת קובצי המחקרים "עיוני מקרא ופרשנות" כרך ז, מנחות ידידות והוקרה ל[[מנחם כהן (פרופסור)|מנחם כהן]] (בר-אילן, תשס"ה) ו"תשורה לעמוס" (תשס"ז).

במשך שנים רבות השתתף בעריכת [[כתב עת|כתב-העת]] "[[מגדים (כתב עת)|מגדים]]" – ביטאון לענייני תנ"ך היוצא לאור במכללת הרצוג, היה חבר במערכת כתב-העת "[[לשוננו לעם]]" של [[האקדמיה ללשון העברית]] והביטאון התורני "[[מעלין בקודש (כתב עת)|מעלין בקודש]]" לענייני [[בית המקדש|המקדש]] ו[[קורבן (יהדות)|קדשיו]].

בשנים תשנ"ט–תש"ס היה החוקר הראשון במרכז בן-יהודה לחקר תולדות הלשון העברית.

==ספרים שפרסם==
*'''תוספות רמב"ן לפרושו לתורה שנכתבו בארץ ישראל''', יחד עם [[יהונתן יעקבס]], הוצאת [[המכללה האקדמית הרצוג]], ירושלים תשע"ג (מהדורה שנייה מורחבת ירושלים תשפ"ב)
*'''המסורה הבבלית לתורה - עקרונותיה ודרכיה''', [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס|הוצאת מאגנס]], תשס"א
*'''המסורה למקרא ודרכיה - פרקי מבוא''', הוצאת מאגנס והוצאת דה גרוייטר, תשפ"ב

==קישורים חיצוניים==
* {{אתר רשמי|https://yosefofer.com/index.html}}
{{פרופילי מדענים}}
* {{האקדמיה ללשון העברית - חבר|2016/04/21}}
* [http://faculty.biu.ac.il/~ofery/ יוסף עופר], באתר אוניברסיטת בן-אילן
* [http://faculty.biu.ac.il/~ofery/publications.html רשימת פרסומים של יוסף עופר]
;מאמרים
* יגאל ינאי ויוסף עופר, "[http://hebrew-academy.org.il/2014/04/08/וְסִימַנַךְ-סימנים-בלשון-העברית/ 'וְסִימַנַךְ' – סימנים בלשון העברית]", '''[[לשוננו לעם]]''' מב [ד] (תמוז תשנ"א), עמ' 142–145, באתר האקדמיה ללשון העברית
* יוסף עופר, "[http://hebrew-academy.org.il/2012/12/26/כיצד-מצטטים-מן-התנך/ כיצד מצטטים מן התנ"ך?]", '''לשוננו לעם''' מב [ב] (טבת תשנ"א), עמ' 57–61, באתר האקדמיה ללשון העברית
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007300053205171|יוסף עופר (1955-)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:עופר, יוסף}}
[[קטגוריה:חוקרי מקרא ישראלים]]
[[קטגוריה:בלשנים ולשונאים ישראלים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת בר-אילן: תנ"ך]]
[[קטגוריה:חברי האקדמיה ללשון העברית]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת הר עציון]]
[[קטגוריה:סגל מכללת הרצוג]]
[[קטגוריה:זוכי פרס יצחק בן-צבי]]
[[קטגוריה:כרמי צור: אישים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1955]]