הצגת המקור של הדף "יונה ברודקין"

'''יונה ברודקין''' ([[20 ביוני]] [[1901]] – [[26 בפברואר]] [[1985]]) היה [[קומוניזם|קומוניסט]] [[ישראלים|ישראלי]] ולוחם ב[[הבריגדות הבינלאומיות|בריגדות הבינלאומיות]] ב[[מלחמת האזרחים בספרד]].

== ביוגרפיה ==
ברודקין נולד ב[[יפו]] בשנת 1901. למד ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה העברית "הרצליה"]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]], והיה בין תלמידי הגימנסיה שגורשו מן העיר בידי השלטונות ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניים]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]].<ref>Arno Lustiger, '''Schalom Libertad! Juden im spanischen Bürgerkrieg''' (Frankfurt am Main: Athenäum, 1989), p. 195.</ref><ref>למידע נוסף על גימנסיה "הרצליה" במלחמת העולם הראשונה, ראו: אורית ברקאי בר שירה, "גימנסיה 'הרצליה' במלחמת העולם הראשונה", בתוך עזרא פימנטל (עורך), '''הלחימה במבואות יפו וצליחת הירקון במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל''' (ישראל: העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בא"י, 2010), עמ' 31–54. </ref> בבגרותו הצטרף ברודקין ל[[המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה|מפלגה הקומוניסטית של פלשתינה]] (פק"פ), שהוקמה בשנת [[1919]].<ref>לתולדות המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה, ראו: [[שמואל דותן]], '''אדומים: המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל''' (כפר סבא: שבנא הסופר, 1991).</ref> ב[[דצמבר]] [[1936]] עזבו יונה ברודקין ואשתו רגינה (רבקה) את ארץ ישראל והיגרו ל[[פריז]], עקב הקושי במציאת עבודה בארץ, וכן בשל רדיפות הקומוניסטים בידי שלטונות המנדט הבריטי, שהוציאו [[צו מעצר]] נגד ברודקין.<ref>Raanan Rein, "El precio a pagar por decisiones personales: Pinchas Chefetz, la egohistoria y los voluntarios judíos en la Guerra Civil española”, '''''Historia del Presente''''', 35, (2020/1), 137-152.</ref><ref>ניר אריאלי, "התנדבות מכורח הנסיבות? הדילמה של הקומוניסטים היהודים בארץ-ישראל ומלחמת האזרחים בספרד", בתוך '''מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936''' (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012).</ref>

ברודקין התנדב להלחם לצד הכוחות ה[[הרפובליקה הספרדית השנייה|רפובליקניים]] במלחמת האזרחים בספרד (1936–1939). הוא נלחם בבריגדה ה-13, לצד מתנדבים אחרים מ[[המנדט הבריטי|א"י-פלשתינה]] (מספרם הכולל של המתנדבים הארצישראלים מוערך ב-150–200).<ref>רענן ריין, "כניסה מאוחרת, מתנדבים יהודים במלחמת האזרחים בספרד ומקומם בנרטיב הלאומי הישראלי", בתוך '''מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936''' (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012), עמ' 65–88, עמ' 67.</ref> הוא נלחם בגדוד "הקומונה הפריזאית" במסגרת הבריגדה הבינלאומית ה-14, הידועה בשם "בריגדת המרסייז", שרוב חבריה היו צרפתים ובלגים.<ref>Lustiger, '''Schalom Libertad!''', p. 195.</ref> ב[[פברואר]] [[1937]] השתתף הגדוד בקרב חרמה. ברודקין נפצע בברכו בקרב והובהל לבית חולים, שם נאלץ הצוות הרפואי לקטוע את רגלו.<ref>Lustiger, ''Schalom Libertad!'', p. 196.</ref> הוא אושפז בבית החולים ב[[מורסיה (עיר)|מורסיה]] למשך כארבעה חודשים, ונותח מספר פעמים.

אחרי מלחמת האזרחים הציעה [[ברית המועצות]] לקבל לשטחה מתנדבים שנפצעו או חלו במהלך המלחמה, שברודקין היה ביניהם. הוא נשלח ל[[סנטוריום]] ללוחמי ספרד בפאתי [[מוסקבה]], בו שהה לצד מתנדב ארצישראלי נוסף, פנחס חפץ.<ref name=":0">[[לוי יצחק הירושלמי]], "חפץ דיבר בגעגועים על הכותל", '''מעריב''', 21.4.72, עמ' 19.</ref> ב[[יוני]] [[1941]] פלשו [[מדינות הציר]] לברית המועצות, שנגררה ל[[מלחמת העולם השנייה]]. בעקבות התקרבות החזית למוסקבה, פונו המתנדבים לשעבר ל[[קירגיזסטן]], שם שהו עד לסוף המלחמה.<ref name=":0" />

ב-[[1953]] היגרה רגינה ברודקין, שהייתה ילידת [[פולין]], מ[[ישראל]] ל[[ורשה|וורשה]], בתקווה להתאחד עם יונה. היא הצטרפה ל[[מפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית|מפלגה הקומוניסטית הפולנית]], וסייעה לבעלה להגיש בקשה להגר למדינה. הבקשה התקבלה כעבור מספר חודשים, והשניים התאחדו בוורשה במאי [[1956]].<ref>Lustiger, ''Schalom Libertad!,'' p. 197.</ref><ref name=":0" /> בפולין קיבל ברודקין [[קצבת נכות]] כגיבור מלחמת ספרד, וכן חלקת קרקע לעיבוד.

לאחר שנים בהן סירב הזוג לשוב לישראל גמלה בהם ההחלטה לחזור. הסיבה המרכזית להחלטה הייתה גל האנטישמיות שפקד את פולין בעקבות [[מלחמת ששת הימים]]. בשנת [[1969]] יונה ורגינה שבו לישראל והתגוררו בדירת סוכנות ב[[חולון]]. רגינה עבדה במשרדי ההפצה של העיתון [[ידיעות אחרונות]], ואילו יונה הועסק בבדיקת כרטיסי [[טוטו]].<ref>עדי מרקוזה הס, '''לא המרחק לא הזמן''' (ישראל: איפאבליש, 2020), עמ' 434- 436.</ref> לאחר מות אשתו בשנת [[1981]] יונה עבר לחיות ב[[דיור מוגן]] בשכונת [[רמת אביב]]. בשנת [[1985]] נפטר מ[[דלקת ריאות]]. [[תרומת גופה למדע|תרם את גופו למדע]]. אשתו רבקה (ילידת 1902) נפטרה ב-[[1981]].

בשנת [[2020]] פורסם בישראל הרומן הביוגרפי "לא המרחק לא הזמן" מאת [[עדי מרקוזה הס]], המבוסס על חייהם של יונה ורגינה ברודקין.

== לקריאה נוספת ==
* ניר אריאלי, "התנדבות מכורח הנסיבות? הדילמה של הקומוניסטים היהודים בארץ-ישראל ומלחמת האזרחים בספרד", בתוך '''מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936''' (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012), עמ' 41–57.
* [[רענן ריין]], "כניסה מאוחרת, מתנדבים יהודים במלחמת האזרחים בספרד ומקומם בנרטיב הלאומי הישראלי", בתוך '''מכאן למדריד: המתנדבים הארץ-ישראלים לבריגדות הבין-לאומיות בספרד, 1938-1936''' (תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, 2012), עמ' 65–88.
* [[שמואל דותן]], '''אדומים: המפלגה הקומוניסטית בארץ ישראל''' (כפר סבא: שבנא הסופר, 1991).
* עדי מרקוזה הס, '''לא המרחק לא הזמן''' (ישראל: איפאבליש, 2020)
* Arno Lustiger, '''Schalom Libertad! Juden im spanischen Bürgerkrieg ('''Frankfurt am Main: Athenäum, 1989).
* Rein, Raanan, "El precio a pagar por decisiones personales: Pinchas Chefetz, la egohistoria y los voluntarios judíos en la Guerra Civil española”, '''''Historia del Presente''''', 35, (2020/1), 137-152.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ערך יתום}}

{{מיון רגיל:ברודקין, יונה}}
[[קטגוריה:קומוניסטים ישראלים]]
[[קטגוריה:הבריגדות הבין-לאומיות]]
[[קטגוריה:יהודים במלחמת האזרחים בספרד]]
[[קטגוריה:ישראלים שתרמו את גופתם למדע]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1901]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1985]]