הצגת המקור של הדף "יום שבתון (פיוט)"

{{אין לבלבל עם|יום שבת (פיוט)}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=זמר לשבת|אחר=יום שבו לא עובדים|ראו=[[יום שבתון]]}}
{{חלונית
| כותרת = מילות הפיוט
| רוחב = 25%
| תוכן = <poem>
 '''י'''וֹם שַׁבָּתוֹן אֵין לִשְׁכֹּחַ
זִכְרוֹ כְּרֵיחַ הַנִּיחוֹחַ
יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ
וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ
{{יישור טקסט|מרכז|יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ}}
'''הַ'''יּוֹם נִכְבָּד לִבְנֵי אֱמוּנִים
זְהִירִים לְשָׁמְרוֹ אָבוֹת וּבָנִים
חָקוּק בִּשְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים
מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ
{{יישור טקסט|מרכז|יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ}}
'''וּ'''בָאוּ כֻלָּם בִּבְרִית יַחַד{{הערה|בית זה אינו בפיוט המקורי, ושונה מחמת הצנזורה.}}
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע אָמְרוּ כְּאֶחָד
וּפָתְחוּ וְעָנוּ יְיָ אֶחָד
בָּרוּךְ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ
{{יישור טקסט|מרכז|יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ}}
[וּמִתּוֹךְ עֲרָפֶל הֵאִיר אֹפֶל{{הערה|בית זה מופיע בפיוט המקורי תחת הבית הקודם.}}, 
וְעַל{{הערה|נוסח [[גניזת קהיר]] וְעַד}} עָב הֵרִים יֹשְׁבֵי שָׁפֶל,
וּמִגְדַּל צָרִי[ם] אֶרְאֶה{{הערה|נוסח [[גניזת קהיר]] אַרְצָה}} נֹפֵל, 
אַךְ אָנֹכִי מָלֵאתִי כֹחַ.
{{יישור טקסט|מרכז|יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ]}}
'''דִּ'''בֵּר בְּקָדְשׁוֹ{{הערה|י"ג אֵל.}} בְּהַר{{הערה|י"ג מֵהַר.}} הַמֹּר{{הערה|ראו בערך ובהערה הבאה, שיש שטענו שבית זה אינו מהפיוט המקורי.}}
יוֹם הַשְּׁבִיעִי זָכוֹר וְשָׁמוֹר 
וְכָל פִּקּוּדָיו יַחַד לִגְמֹר
חַזֵּק מָתְנַיִם וְאַמֵּץ כֹּחַ
{{יישור טקסט|מרכז|יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ}}
[דְּרֹךְ בַּנַּעַל אוֹיְבִים וְצָרִים{{הערה|יש שכתבו שאף בית זה הוא המקורי, במקום הבית שקדם לו, ראו בערך.}}
וְגַם הַמְעַד קַרְסֻלֵּי זָרִים.
וְאָז יַעֲנוּ לָךְ עַמִּי בְּשִׁירִים 
אֵל הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ.
{{יישור טקסט|מרכז|יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ]}}
'''הָ'''עָם אֲשֶׁר נָע וְכַצֹּאן תָּעָה
יִזְכֹּר לְפָקְדוֹ בְּרִית וּשְׁבוּעָה{{הערה|י"ג הַשְּׁבוּעָה}}
לְבַל יַעֲבָר בּוֹ מִקְרֶה רָעָה
כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע עַל מֵי נֹחַ.
{{יישור טקסט|מרכז|יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ}}
</poem>
| מקור = 
| ניקוד = כן
}}
'''יוֹם שַׁבָּתוֹן''' הוא [[זמירות ופיוטים לשבת|פיוט לשבת]] שחובר על ידי רבי [[יהודה הלוי]] והוא מושר ב[[יהדות אשכנז|קהילות אשכנז]] ב[[סעודת יום שבת|סעודה השנייה]] של [[שבת]].

== תוכן הפיוט ==
הפיוט מתייחס לסיפור יונתו של נח השבה כשהיא מבשרת על סוף המבול ובפיה בדמותו של עלה זית כאות לכך שמצאה מנוח לכף רגלה. רבי יהודה הלוי מקשר בפיוט את היונה לנמשל - כנסת ישראל הנמשלת ליונה במדרש שיר השירים, ומוצאת מנוחה ביום השבת.

{{ציטוטון|כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'.}} - כפי שמבשר ישעיהו, מתקשרת שאיפת המנוחה הגדולה של ציון מזעפו של ההווה בחסד הגאולה העתידי.

פזמונו של הפיוט הוא המשפט "יוֹנָה מָצְאָה בוֹ מָנוֹחַ וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ" (משפט מהבית הראשון של הפיוט).

== נוסח הפיוט ==
הנוסח המצוי ב[[סידור]] הוא נוסח מאוחר יותר, והנוסח הקדום לפיוט כולל תוכן שונה לבית השלישי. במקום להרחיב בתיאור [[מעמד הר סיני]] מתאר הטקסט את נקמת ה' באויבים ואת השמחה במפלתם בעת גאולת ישראל. מחרוזת זו הוחלפה בתקופה מאוחרת יותר מחשש לעימות עם הגויים ומפני "דרכי שלום" (הגרסה המאוחרת נמצאת כבר בכתבי יד [[יהדות אשכנז|אשכנזיים]]). להלן נוסח המחרוזת הקדומה:

"ומתוך ערפל האיר אופל / ועד עב הרים יושבי שפל /

ומגדל צרים ארצה נפל (י"ס אראה נופל) / אך אנוכי מלאתי כוח.

יש שכתבו שגם הבית הרביעי אינו מקורי אלא הוחלף מפני דרכי שלום (הנוסח המקורי לדבריהם מובא לקמן) אך בכתבי יד של הפיוט מופיע הבית הרביעי כמו בדפוסים<ref>{{צ-ספר|שם=זמירות לשבת וברכת המזון|מו"ל=ש. קאופמן}}</ref>. מקור טענה זו הוא בהשלמה ספרדית לפיוט זה שהיה נפוץ אצל הספרדים בלי הבית הרביעי (ולא סימנוהו בשם "יהודה" אלא בשם ה') ועל זה כתב הרב [[שאול הכהן]] מג'רבא המכונה '''מוהרש"ך''' (בהערה לס' שפתי רננות מהד' ליוורנו תקע"ט) שהוא מצא באיזה כת"י שסימן השיר יהודה אלא שהושמט בית מפני הצנזורה ואף הביאו כביכול את נוסח הבית המושמט - אלא שכפי שניתן לְהִוָּכַח בכתבי היד לא זהו הבית המושמט. להלן הנוסח שצוין בטעות כמחרוזת הקדומה:

דרוך בנעל אויבים וצרים / וגם המעד קרסולי זרים /

ואז יענו לך עמי בשירים / אל המתהלך על כנפי רוח".

==לחנים וביצועים==
{{להשלים|נושא=יהדות|נושא2=ספרות}}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיטקסט=יום שבתון}}
*{{הזמנה לפיוט|81}}
*[http://www.daat.ac.il/daat/mimaamakim/maamar.asp?id=411 מאמר אודות השיר], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:זמירות ופיוטים לשבת]]
[[קטגוריה:יום שבת]]
[[קטגוריה:שירי יהודה הלוי]]
[[קטגוריה:שירי המאה ה-12]]
[[קטגוריה:יצירות עם אקרוסטיכון]]