הצגת המקור של הדף "יוחנן גוש חלב"

{{סופר
| שם בשפת המקור=Giszkalay János
}}
'''יוחנן גוש חלב''' (בשם קודם '''יאנוש גיסקלאי''' במקור '''דוד וידר'''<ref>http://www.angelfire.com/zine2/judeolog/cikk1/irok.htm</ref> ב[[הונגרית]]: '''Giszkalay János'''; מקום הולדתו לא מצוין, ייתכן [[ניטרה]], [[3 באפריל]] [[1886]] – [[חיפה]], [[4 באפריל]] [[1951]]) היה [[סופר]] [[יהדות הונגריה|יהודי-הונגרי]], [[משורר]], [[מחזאי]], [[מתרגם]], [[עורך עיתון]], [[מוציא לאור]], [[פרנס|איש ציבור]], [[פוליטיקה|פוליטיקאי]], אחד הנציגים הספרותיים המשמעותיים ביותר של ה[[ציונות]] ההונגרית.

== ביוגרפיה ==
[[שלמה וידר (חוקר יהדות)|שלמה וידר]], [[היסטוריון]] ספרות ומורה ב[[הגימנסיה היהודית של בודפשט|גימנסיה היהודית של בודפשט]] היה אחיו של יוחנן גוש חלב וגם הוא עלה ארצה אחרי השואה. וידר היה גם מהעורכים של ה[[לקסיקון יהודי הונגרי]]. מאמריו וסיפוריו הקצרים של יוחנן גוש חלב (יאנוש גיסקלאי) פורסמו בעיתונים יהודיים בבודפשט תחת השם ארדה''.'' הוא המחבר של שיר השבועה הציונית העממית שהתחילה ב"ידיים לשמיים, מי שגבר, מי שאמיץ". בגלל דעות שהביע במאמרי מערכת הוציאה הפרקליטות ההונגרית [[צו מעצר]] נגדו, ממנו ברח ל[[רומניה]]. הבחירה בשמו ההונגרי (במקום דוד וידר) אינה מקרית. [[יוחנן מגוש חלב]] בתרגום להונגרית הוא: יאנוש גיסקלאי, הגיבור העממי מהגליל, מגוש חלב, במאה הראשונה לספירה. יאנוש גיסקלאי, הסופר, עלה והתיישב בארץ ישראל בשנת [[1939]] תשע שנים לפני הקמת המדינה ושינה את שמו ליוחנן גוש חלב. סופר עליו בהונגריה כך: « יאנוש גיסקלאי, נסע לארץ ישראל (פלסטינה) לפני כמה שנים. אומרים שהפך לרועה צאן וכעת [[חברון|רועה]] עדר כבשים באחד מעמקי חברון ». כך כתב עליו הסופר [[ארנה ליגטי]] (מקודם: ליכטנשטיין) שניספה ב[[שואה]] ב"תחת משקל הדקל. חיי הרוח של דור. 22 שנים בגורל של מיעוטים (עידן הגבורה [[1919]]-[[1925]]), בספר שפורסם ב[[קלוז']] בשנת [[1941]].<ref>http://adatbank.transindex.ro/inchtm.php?akod=5161</ref>

נפטר [[3 באפריל|בשלוש באפריל]] 1951 ונקבר [[מתחם בתי הקברות בחיפה|בבית הקברות חוף הכרמל]] שבחיפה.<ref>{{GRAVEZ|FC14F456-437C-4320-8B28-C1EB893FBD92}}</ref>

== עבודת העריכה שלו ==
גוש חלב עבד כחבר הנהלה במגזין [[אוי קלט]] (מזרח חדש), שנוסד בשנת [[1918]] בקלוז' כעיתון יהודי בשפה ההונגרית (([[בלה סקיי (עיתונאי)|בלה סקיי]], [[אילש קוצר]], [[פטר אויווארי]] (מקודם: גרוסמן), [[אימרה סבו]], [[שאנדור בן עמי]], [[לאסלו שאלאמון]], הלל דנציג וכו' היו ממקומיו ומכותביו)).<ref name="korunk9">http://www.korunk.org/?q=node/8&ev=2004&honap=9&cikk=7636</ref> בשנת [[1926]] הפך לעורך הראשי של "אוי קלט''.'' בין [[1934]] לבין [[1936]] היה העורך הראשי של כתב העת קזאירט (Kézirat) הספרותי והחברתי שפורסם ב[[לוגוז']].

== חיים ציבוריים ופוליטיקה ==
כחבר מייסד מילא יאנוש גיסקלאי תפקיד משמעותי בהקמת "האיגוד הלאומי היהודי של טרנסילבניה" וב"מפלגה היהודית" בטרנסילבניה שנוסדו בשנת 1918.{{הערה|שם=korunk9}} בשנת [[1920]], יחד עם ה[[רופא]] ברנאט קנפלר ו[[עורך הדין]] [[חיים ויסבורג]], הוקמו את איגוד הספורט [[הגיבור קלוז']].

== יצירותיו הספרותיות ==
=== רומנים ===
* החיים הנפלאים של עקיבא. כרכים 1–2. [[לוגוז']], 1934. קריית ספר (בית דפוס צידון)
* הכפרה של בת-שבע . רוֹמָן. 1935-1934. קרית ספר (בית דפוס צידון)
* שירו של דוד. כרכים 1–2 1936. קרית ספר.
* תמר. קלוז', 1924.
* תמר. רומן. עוד יום כיפור יגיע, הו ה'. רוֹמָן. 1935. קרית ספר.
* שלוש הדרכים של האביר בנייה. נכתב לאנשים קטנים וילדים גדולים קלוז', 1928. הוצאת נוער

=== סיפורים ===
* יגיע עוד יום כיפור אלוהים שלי. סיפורים. קלוז' (1925).
* שועלים בין החורבות. סצנה מהרומן הגדול שהחל לפני 1800 שנה. קלוז' (1925). (גם עם כריכה עברית נפרדת)

=== שירים ===
* מתוך ספר הנבואות החדשות. קלוז' (1923).
* חזון גוש חלב. שירים. קלוז' (1925).

=== דרמות ===
* כשד"ר ווהלסאנגר רקד [[גאבוט|גבוט]]. בשלוש מערכות קצרות. קלוז' 1929.
* בני החשמונאים. הצגה לילדים במערכה אחת. קלוז', 1929.
* הסוד. דרמה קטנה (קלוז') 1922.

=== תרגומיו הספרותיים ===
* [[היינריך היינה]], Confessio judaica . כרך א'. 1935. קרית ספר.
* מאיר אהרון גולדשמידט: גורל יהודי. רומן בשלושה כרכים. 1924.
* חייו השגויים של יעקוב בנדיקסן. (En Jöde) רומן בשני כרכים. התרגום הוא יצירתו של יאנוש גיסקלאי. 1935. קרית ספר
* משה הס : רומא וירושלים. שאלת הלאום הסופית. התרגום הוא יצירתו של יאנוש גיסקלאי. 1937. קרית ספר
* נחום סוקולוב: יהודי חדש. תורגם על ידי יאנוש גיסקלאי. 1922.
* דוקטור קוהן / מאבק חיים / מבוא: [[בנימין זאב הרצל|תיאודור הרצל]], "דוקטור קוהן" של מקס נורדאו. 1939)
* אנ-סקי [רפפורט, שלמה שיינויל], הדיבוק אגדה דרמטית מחיי החסידים בארבע מערכות. הקדמה מאת יאנוש גיסקלאי. 1936. קרית ספר.
* אדון שלמה העשיר. התרגום הוא עבודתם המשותפת של קלרי גאל ויאנוש גיסקלאי.
* מיכהיוסף בן גוריון, יוסף ואחיו : רומן יהודי עתיק. תורגם על ידי יאנוש גיסקלאי. האיורים נעשו על ידי פרנץ הנדל. [[בודפשט]], [[1920]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [[לקסיקון יהודי הונגרי]]. 1929. [http://mek.oszk.hu/04000/04093/html/0322.html יאנוש גיסקלאי]
* אישטוואן מונוקי, הפקת ספרים בהונגרית ברומניה, 1919-1940. ע"פ יאנוש גיסקלאי
* אטילה גידו, תפקיד מעצב הזהות של מוסדות יהודיים בטרנסילבניה בין שתי מלחמות העולם .[[2004]]. ספטמבר{{הערה|שם=korunk9}}
* [http://www.hjm.org.il/info24/peripics.html יאנוש גיסקלאי בכנס אביבה באריסיה.] [http://www.hjm.org.il/info24/peripics.html טרגו מורש, 1928 (תמונה קבוצתית)]
* לקסיקון הספרות העברית החדשה - [https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/04027.php יוחנן גוש חלב]
* [[:hu:Romániai_magyar_műfordítás|תרגום ספרותי הונגרי בטרנסילבניה]]
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:גוש חלב, יוחנן}}
[[קטגוריה:סופרים יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:מחזאים יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:מתרגמים יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:מו"לים יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:עולים במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:משוררים יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:סופרים אסורים (הונגריה 1944)]]
[[קטגוריה:מהגרים מהונגריה]]
[[קטגוריה:סופרים ישראלים]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות חוף הכרמל]]
[[קטגוריה:הונגרים שנולדו ב-1886]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1951]]