הצגת המקור של הדף "יוונית מודרנית"

{{שפה
|שם=יוונית מודרנית
|מדינות=[[יוון]], [[קפריסין]], [[אלבניה]], [[ארמניה]], [[בולגריה]], [[רומניה]], [[טורקיה]]
|אזורים=[[חבל הבלקן]], [[אסיה הקטנה]], [[קווקז]]
|דוברים=13,000,0000
|שפת אם=12,000,0000
|כתב=[[אלפבית יווני]]
|משפחה=[[שפות הודו-אירופיות]]
:שפות הלניות
::יוונית:[[יוונית אטית|אטית]], [[יוונית יונית|יונית]], [[יוונית דורית|דורית]]
:::יוונית מודרנית
|לאום={{דגל|יוון||+}}{{ש}}{{דגל|קפריסין||+}}
|ארגון={{דגל|האיחוד האירופי||+}}
|מוסד=
|שם בשפת המקור=νέα ελληνικά}}
{{היסטוריה של היוונית}}
'''יוונית מודרנית''' ('''Νέα Ελληνικά''' או '''Νεοελληνική''', כלומר נאו-הלנית; ידועה גם כ-Ρωμαίικα,{{מקור}} כלומר רומאית) היא מונח לניבי השפה ה[[יוונית]] המדוברים כיום. יוונית מדוברת כיום בפי 17 מיליוני אנשים, בעיקר ב[[יוון]] וב[[קפריסין]], אך גם בפי מיעוטים רבים ברחבי העולם. בפרספקטיבה היסטורית, מייצג המונח "יוונית מודרנית" את כל סוגי היוונית שדוברו בתקופה שבין נפילת [[האימפריה הביזנטית]] ([[1453]]) ועד ימינו. זאת, בניגוד לממצאי מחקרים שונים, הגורסים כי תקופה זו החלה כבר בשנת [[1204]] (נפילת [[קונסטנטינופול]] בידי ה[[צלבנים]], במסגרת [[מסע הצלב הרביעי]]). במהלך רוב הזמן הזה, השפה התקיימה במצב של [[דיגלוסיה]], כאשר הניבים האזוריים התקיימו זה לצד זה. בייחוד, במהלך רוב המאות ה-19 וה-20, היא נודעה בסוגיה השונים של ניביה, כמו גם ב"[[קאתארבוסה]]" הנלמדת. כיום, '''יוונית מודרנית סטנדרטית''', המבוססת בעיקר על ניביה העממיים, היא השפה הרשמית ביוון ובקפריסין.

==סיווג==
{{הפניה לערך מורחב|יוונית}}
המונח "יוונית" יוצר ענף עצמאי של ה[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההודו-אירופיות]]. בתוך היוונית, כל הצורות של יוונית מודרניות שקיימות עד היום (מלבד [[יוונית צאקונית]]), הן "צאצאיות" של ה[[קוינה]] הנפוצה של סוף [[יוון הקלאסית|התקופה הקלאסית]]. לכן, יש הגורסים כי ניתן לסווגן כ"צאצאיות" של [[יוונית אטית]], הניב שדוּבר בתוך וליד [[אתונה]] בתקופה הקלאסית. [[צאקונית]], ניב מבודד שמדובר כיום בפי אוכלוסייה הולכת ופוחתת ב[[פלופונסוס]], היא צאצאית של [[הניב הדורי]]. מספר ניבים מודרניים אחרים משמרים אלמנטים של ניבים עתיקים שונים של היוונית; עם זאת, שפת [[קוינה]] [[יוונית אטית|אטית]] מהווה את השורש הלשוני של כל הניבים היווניים המודרניים.

==חלוקה גאוגרפית==
יוונית מודרנית מדוברת כיום על ידי 17 מיליון אנשים, בעיקר ב[[יוון]] וב[[קפריסין]]. בנוסף, ישנן אוכלוסיות דוברות-יוונית ב[[גאורגיה]], [[בולגריה]], [[אוקראינה]], [[רוסיה]], [[מצרים]], [[טורקיה]], [[הרשות הפלסטינית]], [[אלבניה]], [[מקדוניה]] ודרום [[איטליה]]. השפה מדוברת גם בארצות רבות שבהן התיישבו היוונים, ביניהן [[ארגנטינה]], [[ארמניה]], [[אוסטרליה]], [[אוסטריה]], [[בלגיה]], [[ברזיל]], [[קנדה]], [[דנמרק]], [[צרפת]], [[גרמניה]], [[הולנד]], [[דרום אפריקה]], [[שוודיה]], [[נורווגיה]], [[ארצות הברית]] ו[[בריטניה]].

==סטטוס רשמי==
יוונית היא [[שפה רשמית|השפה הרשמית]] של יוון, שבה היא מדוברת על ידי בערך 99.5% מהתושבים. יוונית היא גם השפה הרשמית בקפריסין, יחד עם [[אנגלית]] ו[[טורקית]]. בשל חברותן של יוון ושל קפריסין באיחוד האירופי, יוונית היא אחת מ־20 השפות הרשמיות של [[האיחוד האירופי]].

==ניבים יווניים==
הניבים העיקריים של יוונית מודרנית הם:
* '''יוונית עממית''' (דמוטית - Δημοτική): במהלך [[ימי הביניים]], עוד לפני [[המאה ה-13]], השפה המקומית של [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיון]], בעיקר ב[[יוון]], [[אסיה הקטנה]] ו[[קונסטנטינופול]]. יוונית עממית היא כיום השפה הרשמית של הרפובליקה ההלנית (יוון) ושל קפריסין, ונקראת גם יוונית [[קוינה]] מודרנית, כלומר יוונית מודרנית נפוצה. ליוונית דמוטית יש מספר צורות אזוריות, השונות אחת מן השנייה במעט. הצורות מחולקות לשתי קטגוריות ראשיות: צפונית ודרומית.

דוגמאות לניבים צפוניים הם [[רומליה|רומלית]], [[אפירוס|אפירית]], [[תסליה|תסלית]], [[מקדוניה היוונית|מקדונית]] ו[[תראקיה|תראקית]].

הקטגוריה של הניבים הדרומיים מחולקת אף היא לשלוש קבוצות, הכוללות ניבים מ:
** [[מגארה]], [[אגינה]], [[אתונה]] העתיקה, [[קימי]] ו[[מאינה]].
** ה[[פלופונסוס]] (מלבד מאינה), [[האיים הקיקלדים]], [[האיים האיוניים]] ו[[אפירוס הצפוני]].
** [[האיים הדודקאנסיים]] ו[[קפריסין]].
* '''[[קאתארבוסה]]''' (Καθαρεύουσα): [[סוציולקט]] חצי-מלאכותי שנוצר במאה ה-19 בזמן הקמתה של המדינה היוונית המודרנית, כמיזוג בין [[יוונית עתיקה]] ליוונית עממית מודרנית. הקתארבוסה הייתה השפה הרשמית של יוון עד [[1976]]. ניב זה נכתב בכתב יווני פוליטוני. זאת ועוד, בזמן שביוונית עממית ישנן מילים שאולות מ[[טורקית]], [[לטינית]], [[איטלקית]] ועוד שפות אחרות, בקתארבוסה רוב מילים אלו טוהרו מן השפה.
* '''[[צאקונית]]''': מדוברת כיום רק בעשרה כפרים מסביב לעיר [[ספרטה]] במחוז [[לאקוניה]] בדרום הפלופונסוס. צאקונית התפתחה ישירות מהניב הלאקוני (ספרטנית עתיקה), ולכן נחשב "צאצא" של הענף ה[[דורית|דורי]] של השפה היוונית. לניב זה אין ירושה משפת ה[[קוינה]], והוא שונה באופן מובהק משאר צאצאי הדורית (כמו דמוטית ופונטית).
* '''[[יוונית פונטית|פונטית]]''' (Ποντιακά): דוברה במקורה באזור [[פונטוס]] של [[אסיה הקטנה]], עד שרוב דובריה הועברו ליוון, במהלך חילוף אוכלוסין גדול בין טורקיה ויוון שבא בעקבות הריסתה של העיר [[סמירנה]]. מקורה ב[[יוונית הלניסטית]] ו[[יוונית מדיבלית|מדיבלית]], אבל הפונטית שימרה מאפיינים של [[יונית]] מאז התיישבויות עתיקות.
* '''[[יוונית קפדוקית|קפדוקית]]''': ניב קרוב לפונטית, ובעל אותו גורל כמוה. מקורה גם בלשונות ההלניסטיות (קוינה) והביזנטית של ימי הביניים, ודובריה התיישבו במרכז יוון במהלך חילוף האוכלוסין הגדול.
* '''איטלקית דרומית''' ([[גריקו]]): מדוברת על ידי בערך 15 כפרים במחוזות [[קלבריה]] ו[[פוליה]] באיטליה. הניב הדרום-איטלקי הזה הוא הסימן האחרון ששרד של אלמנטים הלניסטים בדרום איטליה. מקורה הישיר הוא המתיישבים ה[[דורים]] שיישבו את אזור זה, והגיעו מספרטה ו[[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]] ב-[[המאה ה-7 לפנה"ס|700 לפנה"ס]], ולכן מקורה הוא בענף הדורי של יוונית עתיקה. ניב זה התפתח בעצמאיות משפת הקוינה, אבל הושפעה מאוד על ידי [[יוונית מימי הביניים]], שהיא עצמה מקורה ב[[יוונית אטית]]. 
* '''[[יוואנית]]''': ניב של יהודים [[רומניוטים]] שלא מזמן נכחד. השפה כבר הייתה בשקיעה למשך מאות שנים, עד שרוב דובריה נהרגו ב[[שואה]]. אחר-כך, השפה נשמרה על ידי מהגרים רומניוטים ל[[ישראל]], שם היא הוחלפה בטבעיות ל[[עברית]].

==כתב==
{{הפניה לערך מורחב|אלפבית יווני}}
{{אלפבית יווני
| אות = 
| תמונה = [[קובץ:Greek alphabet alpha-omega.svg|150px|מרכז]]
}}
יוונית מודרנית נכתבת בצורה ה[[יוונית איונית|איונית]] המאוחרת של האלפבית היווני. האלפבית הזה נחשב ל[[אלפבית]] הראשון שבו יש ייצוג מלא ל[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] בערך שווה עם [[עיצור|עיצורים]], בניגוד לקודמו, ה[[אלפבית פיניקי|אלפבית הפיניקי]]. הכתבים העתיקים ביותר שהתגלו של האפלבית היווני, מקורם במאות ה-[[המאה ה-8 לפנה"ס|8]] וה-[[המאה ה-9 לפנה"ס|9]] לפנה"ס. הוא קיבל את צורתו האחרונה ב[[אתונה]] ב-403 לפנה"ס, והחליף סוגים אזוריים אחרים של אלפבית, בגלל שימושו בכתיבת הניב ה[[יוונית אטית|יווני אטי]] ה[[קוינה|נפוץ]] בזמן תקופת [[יוון ההלניסטית]].

האלפבית היווני כולל 24 אותיות, לכל אחת שתי צורות: אות גדולה ואות קטנה (מלבד האות [[סיגמא]] שלה יש גם צורה של אות סופית): 

[[אלפא|אַלְפָא - Α α]], [[בטא|וִיטָא - Β β]] (נהגית כמו בי"ת רפויה, או וי"ו ב[[עברית מודרנית]]{{הערה|בעבר האות וי"ו נהגתה כמו w אנגלי}}), [[גמא|גַֿמַּא - Γ γ]] (נהגית בדומה לע'ין בערבית), [[דלתא (אות)|דֶֿלְתָּא - Δ δ]] (נהגית כ-Th במלה האנגלית They), [[אפסילון|אֶפְּסִילוֹן - Ε ε]], [[זטא|זִיטַא - Ζ ζ]], [[אטא|אִיטַא - Η η]], [[תטא|תִֿיטַא - Θ θ]] (נהגית כ-Th במילה האנגלית Think), [[יוטא|יוֹטַא - Ι ι]], [[קפא|קַפָּא - Κ κ]], [[למבדא|לַמְבְֿדַֿא - Λ λ]], [[מו|מִי - Μ μ]], [[נו (אות)|נִי - Ν ν]], [[קסי|קְסִי - Ξ ξ]], [[אומיקרון|אוֹמִיקְרוֹן - Ο ο]], [[פאי (אות)|פִּי - Π π]], [[רו|רוֹ - Ρ ρ]], [[סיגמא|סִיגְֿמַא - Σ σ ς]], [[טאו (אות)|טַף - Τ τ]], [[אופסילון|אִיפְּסִילוֹן - Υ υ]], [[פי|פִֿי - Φ φ]], [[כי|כִֿי - Χ χ]] (נהגית כ[[עיצור וילוני, חוכך, אטום|עיצור וילוני]] או [[עיצור חכי, חוכך, אטום|חכי]] בהתאם לתנועה שלאחריה), [[פסי|פְּסִי - Ψ ψ]], [[אומגה|אוֹמֶגַֿה - Ω ω]].

* הצירוף μπ נהגה כבּי"ת דגושה בעברית. 
* הצירוף ντ נהגה כדל"ת בעברית.
* הצירוף γκ נהגה כגימ"ל בעברית.
* הצירוף γι נהגה כ-Y באנגלית.
* הצירוף τσ נהגה כצד"י בעברית.
* הצירוף τζ נהגה כמו "דְּזְ".
* הצירוף ευ נהגה כ-אֶב לפני עיצורים קוליים ו-אֶף לפני עיצורים אטומים.
* הצירוף αυ נהגה כ-אַב לפני עיצורים קוליים ו-אַף לפני עיצורים אטומים.
* הצירוף ου נהגה כשורוק בעברית. 
בנוסף לאותיות האלפבית, ליוונית יש מספר סימנים דיאקריטיים, שרובם הוצאו משימוש רשמי ביוון ב-[[1982]], מכיוון שלא היו נחוצים לציון ההגייה העכשווית של השפה.

==דקדוק==
הדקדוק של היוונית המודרנית משמר מאפיינים סינתטיים חזקים מהיוונית העתיקה, כלומר שפה שבה היחסים התחביריים והמשמעות של המשפט נעשים תוך שימוש בהטיות של מילים וחיבור מורפמות. עם זאת, השפה עברה שינויים כחלק מתהליך שעברו [[שפות הודו-אירופיות]] אחרות ממבנים יותר [[שפה סינטית|סינתטיים]] – ליותר [[שפה אנליטית|אנליטיים]].

היוונית המודרנית איבדה לחלוטין את ה[[הדיגאמה]]. אין התאחדות עם עיצורים אחרים. נפילה יכולה להיות בסביבה מוגדרת – באותם מקומות יכול להיות פיצוי. בניגוד לכך, ביוונית עתיקה יש כללים נוקשים מאוד על עיצורים שיכולים לבוא בסוף מילה: רק בעלי סונוריות גבוהה. יש גם הגבלות על צרורות.

הדקדוק של היוונית המודרנית כולל מערכת של 8 זמנים:

*הווה (Ενεστώτας) 
*לא מושלם (Παρατατικός) – מעין עבר מתמשך. משמש לתאר פעולה ממושכת שנעשתה בעבר. 
*עבר פשוט (Αόριστος) – משמש לתיאור פעולה '''לא ממושכת''' בעבר. 
*עתיד עוקב (Εξακολουθητικός Μέλλοντας) – משמש לתיאור פעולה עתידית ממושכת. מבנה המשפט בזמן זה יכלול פה θα + פועל בהווה.
*עתיד קבוע (Στιγμιαίος/Συνοπτικός Μέλλοντας) – משמש לתיאור פעולה עתידית לא ממושכת. גם כאן, מבנה משפט יכלול פה θα + פועל בהווה, אך בהטיה "מושלמת" שאינה עומדת לבדה.
*הווה מושלם פשוט (Παρακείμενος) – משמש לתיאור פעולה שנעשתה בעבר ויש לה השפעה על הווה. בזמן זה משתמשים ב[[פועל עזר|פועל העזר]] έχω ("יש לי") על הטיותיו, בהתאם לגוף{{הערה|הטיות έχω בגופים השונים הן: έχω, έχεις, έχει, έχουμε, έχετε, έχουν}}, לפני שם הפועל{{הערה|שם הפועל זהה לצורת גוף שלישי יחיד של הפועל בהווה "מושלם", שכאמור אינו עומד בפני עצמו}} (כמו have באנגלית).
*עבר מושלם פשוט (Υπερσυντέλικος) – משמש לתיאור פעולה שנעשתה בעבר והסתיימה. בזמן זה משתמשים בפועל העזר είχα ("היה לי") על הטיותיו, בהתאם לגוף{{הערה|הטיות είχα בגופים השונים הן: είχα, είχες, είχε, είχαμε, είχατε, είχανε}}, לפני שם הפועל (כמו had באנגלית).
*עתיד מושלם (Συντελεσμένος Μέλλοντας) – משמש לתיאור פעולה שתיעשה בעתיד ותסתיים לפני זמן נתון, או לפני פעולה אחרת. מבנה משפט בזמן זה יכלול θα + הטיית έχω + שם הפועל (מקביל ל־will have באנגלית). לדוגמה: "אסיים את שיעורי הבית עד השעה 18:00" – ביוונית: Θα έχω τελειώσει τις ασκήσεις μου μέχρι τις 6, ובתעתיק לעברית – תָ'ה אֶכוֹ טֶלִיאוֹסִי טִיס אָסְקִיסִיס מוּ מֶכְרִי טִיס  אֶקְסִי.

הוספת המילית θα לפועלי עבר יוצרת מבנה תנאי.{{ש}}
הוספת המילית να במקום θα יוצרת [[מודוס (בלשנות)|מודוס]] "[[תילוי]]" (subjunctive).

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיספר=יוונית מודרנית}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007540813105171|שפה יוונית מודרנית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:יוונית]]