הצגת המקור של הדף "יואל אליצור (פסיכולוג)"

{{מדען
| ענף מדעי = פסיכולוגיה
|תמונה= [[קובץ:Yoel Elizur 06.10.jpg|180px|ממוזער|מרכז|צילום מ-2010]]
}}

'''יואל אליצור''' (נולד ב-[[25 בפברואר]] [[1952]]) הוא [[פסיכולוג]] ו[[פסיכותרפיסט]] [[ישראלי]], [[פרופסור חבר]] בגמלאות במגמה ל[[פסיכולוגיה חינוכית]] ו[[פסיכולוגיה קלינית|קלינית]] של הילד בבית הספר ל[[חינוך]] שב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. אליצור הוא מומחה ב[[פסיכולוגיה קלינית]], [[פסיכולוג רפואי|רפואית]] ו[[פסיכולוג חינוכי|חינוכית]]{{הערה|מס' רישיון 27-421}}, מדריך ב[[פסיכותרפיה]], [[הערכה פסיכולוגית|פסיכודיאגנוסטיקה]] ופסיכולוגיה רפואית, ומומחה-מדריך ב[[טיפול משפחתי]] וב[[היפנוזה]]{{הערה|מס' הרשאה להפנוט 40}}. אליצור כיהן משנת [[2010]] ועד [[2013]] כיו"ר [[מועצת הפסיכולוגים]].

==ביוגרפיה==
===משפחתו===
יואל אליצור נולד ב[[תל אביב]], דור שישי בישראל, בן לדבורה (לבית יודלביץ') ו[[אברהם אליצור]] (לדרברג). אביו, בעל תואר דוקטור מ[[אוניברסיטת קולומביה]], היה מראשוני הפסיכולוגים הקליניים בישראל.{{הערה|
[https://www.obook.co.il/OBOOK/139472/מדעי-החברה/פסיכולוגיה/כיצד-תעצב-את-אישיותך obook]}}
לאליצור שלושה אחים: פרופ' [[אבנר אליצור]], [[פסיכיאטר]] שניהל את [[המרכז הרפואי לבריאות הנפש אברבנאל]], ד"ר [[Q:ברוך אליצור|ברוך אליצור]], פסיכולוג קליני ורפואי שעבד ב[[בית החולים איכילוב]], ונאוה אליצור-שמידט, פסיכולוגית קלינית.

אליצור היה נשוי לד"ר [[אסתר אליצור]], פסיכולוגית קלינית, [[סופר]]ת ומורה לפסיכולוגיה [[בודהיזם|בודהיסטית]]. אב לבת ובן.

===עיסוקיו בתחומי הפסיכולוגיה והייעוץ המערכתי===
אליצור גדל בתל אביב, ולמד ב[[בית ספר תיכון]] "Bronx HS of Science" ב[[ניו יורק]]. את לימודיו האקדמיים סיים ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]: [[תואר ראשון]] ב[[פסיכולוגיה]], [[תואר שני]] ב[[פסיכולוגיה קלינית]] ו[[דוקטורט]] בפסיכולוגיה ב-1981.

בשנים 1975–1993 עבד אליצור כפסיכולוג בתפקידים שונים בתחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה, וניהל את התחנות ב[[חדרה]] וב[[מועצה אזורית יואב]] (מסמיה), ואת המדור ל[[פסיכולוגיה רפואית]]. בתקופה זו עבד לצד ד"ר [[מרדכי קאפמן]], מנהל תחנות הקיבוצים ומראשי תחום ה[[טיפול משפחתי|טיפול המשפחתי]] בישראל. קאפמן היה לו ל[[מנטור]] שהשפיע עמוקות על גישתו המקצועית והשקפת עולמו. בהמשך אליצור הדריך ולימד במרכז ההכשרה של תחנות הקיבוצים. בשנת 1983–1984 היה פסיכולוג ראשי במחלקה החצי-פתוחה במרכז לבריאות הנפש [[טלביה]]. במסגרת [[שירות בצה"ל|שירותו בצה"ל]], עד לפרישתו מ[[מילואים]] בדרגת [[דרגות צה"ל#סרן|סרן]], היה [[קצין בריאות הנפש]] (קב"ן) ומדריך ראשי במתקן הארצי לטיפול ב[[הלם קרב|תגובות קרב]] של המרכז לבריאות הנפש ב[[חיל הרפואה]].

אליצור למד, עבד וכתב עם [[סלוודור מנוחין]], ממייסדי ה[[טיפול משפחתי|טיפול המשפחתי]]. ספרם "מיסוד השיגעון: משפחות, טיפול וחברה"{{הערה|1=[http://schocken.co.il/?CategoryID=202&ArticleID=423&Page=1 מיסוד השיגעון: משפחות, טיפול וחברה], באתר שוקן}} (1991, [[הוצאת שוקן]]) יצא לאור גם ב[[אנגלית]], [[צרפתית]], [[ספרדית]] ו[[איטלקית]], וקיבל את פרס אסתר האר של קרן ירושלים עבור תרומה מקורית לפיתוח השירות הקהילתי ל[[בריאות הנפש]] בישראל. הספר מבוסס על חמש שנות מעקב אחר [[משפחה|משפחות]] לבני נוער עם [[הפרעה נפשית]] חמורה, חלקם ב[[אשפוז פסיכיאטרי]] וחלקם בטיפול קהילתי. המעקב מתאר את הקושי של מוסדות האשפוז לעבוד בשותפות עם המשפחה, מגבלותיו של טיפול משפחתי "אדוק" שאינו מעניק תשומת לב מספקת לגורמים אישיים וסביבתיים, והתרומה של הטיפול הקהילתי בגישה מערכתית-אינטגרטיבית למשפחות המתמודדות.

אליצור עסק בייעוץ מערכתי{{הערה|שם=sup|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1545-5300.1993.00185.x/abstract Ecosystemic Training: Conjoining Supervision and Organizational Development]|כיוון=שמאל}} ל[[ניהול|מנהלים]] במערכת הציבורית, בתחומי פיתוח שירותים ודרכי טיפול המעודדים מעורבות ושותפות משפחות. הייעוץ המערכתי מלווה בהכשרה והדרכה של אנשי המקצוע, בהתאמת דרכי עבודה ב[[ארגון]] וב[[מחקר]] להערכת תוצאות. במהלך עבודתו פעל במסגרת פרויקטים ארוכי-טווח, במהלכם פיתח, יישם וחקר את "מודל משו"ה"{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1545-5300.1996.00191.x/abstract Involvement, Collaboration, and Empowerment: A Model for Consultation with Human-Service Agencies and the Development of Family-Oriented Care]|כיוון=שמאל}} (מעורבות, שותפות והעצמה) לבניית ברית עבודה בין מוסדות טיפוליים לבין משפחות. המודל יושם בשירותים ציבוריים שונים:
* פיתוח מעורבות משפחתית ב[[רשות חסות הנוער]] ב[[משרד העבודה והרווחה]], בשיתוף עם העמותה למען נוער במצוקה (על"ם){{הערה|אליצור, י., טנא, ד., ווגשל, מ. (1994). עבריינות ועבודה סוציאלית: ידע והתערבות, (עמ' 279–302). עבודה עם משפחות במעונות של רשות חסות הנוער. ווזנר, י., גולן, מ., וחובב, מ. (עורכים), תל אביב: רמות.}}
* פיתוח עבודה [[פנימייה|פנימייתית]] עם ילדים בשותפות עם המשפחה והקהילה{{הערה|שם=sup|כיוון=שמאל}}, בשיתוף עם [[ג'וינט]]-ישראל ומשרד העבודה והרווחה. סיכום של 16 שנות עבודה בנושא זה מתעד הצלחות וקשיים ביישום המודל של שותפות משפחתית בישראל{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1545-5300.2012.01389.x/full Development and Dissemination of Collaborative Family-Oriented Services: The Case of Community/Day Residential Care in Israel]|כיוון=שמאל}}.
* פיתוח "תוכנית התקשרו"ת"{{הערה|[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/HorimMishpacha/hitarvut/TochnitHitkashrut.htm תוכנית התקשר"ות - הורות תומכת קשר ותקווה], באתר השירות הפסיכולוגי הייעוצי}} (הורות תומכת קשר ותקווה) בשותפות עם [[השירות הפסיכולוגי הייעוצי]] של [[משרד החינוך]] - כולל הדרכת הורים קבוצתית לשיפור הקשר הורה-ילד וחיזוק הוויסות העצמי של ילדים המגלים קשיים התנהגותיים, המלווים במקרים רבים גם בקשיים רגשיים. מחקר מבוקר העיד על שיפור בקרב הילדים (בעיות התנהגות, קהות לב ו[[שליטה עצמית]]) וההורים (התנהגות הורית ומצוקה){{הערה|Lior Y. Somech & Yoel Elizur,[http://www.jaacap.com/article/S0890-8567(12)00088-3/abstract Promoting Self-Regulation and Cooperation in Pre-Kindergarten Children With Conduct Problems: A Randomized Controlled Trial]|כיוון=שמאל}}{{הערה|רחל סירקיס (2009), הערכת האפקטיביות של תוכנית התקשרו"ת: קבוצות הורים להתערבות מוקדמת בילדים בני שלוש-ארבע המגלים קשיים בוויסות עצמי-התנהגותי. עבודת מ"א. האוניברסיטה העברית ירושלים}}.

===מחקר===
אליצור היה חבר סגל האוניברסיטה העברית בירושלים משנת 1991, תחילה במגמה הקלינית של המחלקה לפסיכולוגיה, ומשנת 2006 במגמה לפסיכולוגיה חינוכית וקלינית של הילד בבית-הספר לחינוך. שטחי התמחותו כוללים פסיכותרפיה מערכתית-אינטגרטיבית, הדרכה בפסיכותרפיה{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1046/j..1990.00393.x/abstract ‘Stuckness’ in live supervision: Expanding the therapist's style]|כיוון=שמאל}}, תהליכים משפחתיים, [[פסיכופתולוגיה]] התפתחותית{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1469-7610.1986.tb00187.x/abstract The Stress of School Entry: Parental Coping Behaviors and Children's Adjustment to School]|כיוון=שמאל}}, התמודדות עם [[מחלה|מחלות]] ומצבים רפואיים{{הערה|[http://www.springerlink.com/content/u6721l358p752765/ Psychosocial Adjustment and Mental Health Two Months After Coronary Artery Bypass Surgery: A Multisystemic Analysis of Patients' Resources]|כיוון=שמאל}} (כולל [[הפרעת סומטיזציה]], [[אנורקסיה נרבוזה]]{{הערה|[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0272735899000069 Cultural systemic therapy on the kibbutz: Community and family-based treatment of anorexia nervosa]|כיוון=שמאל}} ו[[כאב]] כרוני), בריאות נפש קהילתית, ובעיות רגשיות והתנהגותיות בילדות ובהתבגרות.

אליצור כתב למעלה משישים פרסומים, בהם מחקרים על [[הפרעות אכילה]]{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/eat.20049/abstract Association between a vasopressin receptor AVPR1A promoter region microsatellite and eating behavior measured by a self-report questionnaire (Eating Attitudes Test) in a family-based study of a nonclinical population]|כיוון=שמאל}} ואכילה רגשית{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/eat.20592/abstract Psychosocial predictors of weight loss and psychological adjustment following bariatric surgery and a weight-loss program: The mediating role of emotional eating]|כיוון=שמאל}}, [[שיקום פסיכיאטרי|שיקום]] קהילתי של מתמודדים עם הפרעות נפשיות חמורות, [[טראומה נפשית]], תגובות קרב ו[[הפרעה פוסט-טראומתית]]{{הערה|[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/088761859090005T Exposure to recurrent combat stress: Can successful coping in a second war heal combat-related PTSD from the past?]|כיוון=שמאל}}, תוכניות טיפול בילדים ובני נוער, התפתחות [[זהות מגדרית]] [[הומוסקסואל]]ית{{הערה|[http://www.springerlink.com/content/l555775862137jn4/ A Framework For the Formation of Gay Male Identity: Processes Associated with Adult Attachment Style and Support From Family and Friends]|כיוון=שמאל}} והקשר בינה לבין בריאות נפשית{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1545-5300.2001.4020100125.x/abstract Family Support and Acceptance, Gay Male Identity Formation, and Psychological Adjustment: A Path Model]|כיוון=שמאל}} ויחסים [[זוגיות|זוגיים]]{{הערה|[http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/1475-6811.00057/abstract Gay males’ intimate relationship quality: The roles of attachment security, gay identity, social support, and income]|כיוון=שמאל}}, [[אילמות סלקטיבית]]{{הערה|[http://www.jaacap.com/article/S0890-8567(09)62128-6/abstract Prevalence and Description of Selective Mutism in Immigrant and Native Families: A Controlled Study]|כיוון=שמאל}}, התנהגות ברוטאלית בקרב חיילי צה"ל ב[[האינתיפאדה הראשונה|אינתיפאדה הראשונה]]{{הערה|[http://jpr.sagepub.com/content/46/2/251.short Participation in Atrocities Among Israeli Soldiers During the First Intifada: A Qualitative Analysis]|כיוון=שמאל}}, והקשר בין תרבות של [[כבוד]] לבין [[תוקפנות]] בקרב בני נוער{{הערה|[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20183646 Adherence to honor code mediates the prediction of adolescent boys' conduct problems by callousness and socioeconomic status]|כיוון=שמאל}}.

ב-2012 יצא בעריכתו הספר "כתם של עננה קלה: חיילים, צבא וחברה באינתיפאדה" (סדרת קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד וספריית הפועלים), העוסק במעשי עוולה בקרב חיילי צה"ל במהלך שירותם ב[[השטחים|שטחים]] במבט פסיכולוגי{{הערה|1=יואל אליצור (עורך), [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2733 כתם של עננה קלה], כולל פתח דבר ופרק מתוך הספר, באתר [[פסיכולוגיה עברית]]}}{{הערה|{{חוצה ישראל|FOZuIlvzdLU|קובי מידן|יואל אליצור| על הספר "כתם של עננה קלה", 2012}}}}.

===יו"ר מועצת הפסיכולוגים===
בחודש מרץ [[2010]] מונה אליצור על ידי סגן [[שר הבריאות]] [[יעקב ליצמן]] ליו"ר [[מועצת הפסיכולוגים]]{{הערה|[http://www.health.gov.il/services/committee/psychologists_council/pages/default.aspx מועצת הפסיכולוגים], באתר משרד הבריאות}}, הגוף האחראי על יישום [[חוק הפסיכולוגים]] וקביעת מדיניות בנושא הפסיכולוגיה בישראל. המינוי התרחש בתקופה של ויכוח שפילג את קהילת הפסיכולוגים בישראל, בין מתנגדי ותומכי תיקון סעיף 9ב' בחוק הפסיכולוגים, תיקון שנועד להתיר לכל פסיכולוג לעסוק ב[[פסיכותרפיה]] בתחום מומחיותו, ולא רק לפסיכולוגים קליניים. מינויו של אליצור לווה בהתנגדות כמה מאות פסיכולוגים{{הערה|{{הארץ|דן אבן|ליצמן התעקש, ומינה את פרופ' יואל אליצור לראש מועצת הפסיכולוגים|1.1192028|5 בדצמבר 2010}}}}, שאף חתמו על עצומה נגדו, בין השאר בשל עמדותיו התומכות בשינוי סעיף 9ב' בחוק הפסיכולוגים. השינוי בסעיף זה קודם על ידי אליצור במהלך כהונתו ואושר ב[[הכנסת|כנסת]] בדצמבר 2010{{הערה|[http://oknesset.org/bill/3336/ חוק הפסיכולוגים תיקון מס' 6 טיפול בידי פסיכולוג מומחה], באתר כנסת פתוחה}}.

במאמרים שכתב בין השאר ב[[בלוג]] "משולחנו של יו"ר מועצת הפסיכולוגים" שפתח באתר [[פסיכולוגיה עברית]], מציג אליצור אג'נדה של מנהל תקין במועצה, שקיפות וייצוגיות לזרמים השונים בפסיכולוגיה{{הערה|1=יואל אליצור, [http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=77 משולחנו של יו"ר מועצת הפסיכולוגים], באתר [[פסיכולוגיה עברית]]}}. בינואר 2011, לאחר שהביא לאישור המועצה הליך דמוקרטי לבחירת חברי ועדות מקצועיות בפסיכולוגיה (הליך שזכה בהמשך לתמיכת משרד הבריאות{{הערה|{{הארץ|דן אבן|הפסיכולוגים הקליניים יוזמים חלופה למועצת מש' הבריאות|1.1160411|6 בפברואר 2011}}}} וראשי כל המחלקות לפסיכולוגיה באוניברסיטאות והמכללות בישראל{{הערה|{{הארץ|[[דוד אופנהיים (פסיכולוג)|דוד אופנהיים]]|התקוממות הפסיכולוגים|1.1161231|9 בפברואר 2011}}}}), והפסיק לטענתו של אליצור את [[שיטת חבר מביא חבר]] בוועדות{{הערה|1=יואל אליצור, [http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=153 סיכום שנתי בצל התפטרות הוועדה לפסיכולוגיה קלינית וקריאה להגשת מועמדות לוועדה חדשה], בבלוג "משולחן יו"ר מועצת הפסיכולוגים" באתר [[פסיכולוגיה עברית]]}}, הביעו ראשי ארגוני הפסיכולוגים הקליניים חשש למקצועיות תהליך ההכשרה ותחום הפסיכולוגיה הקלינית בארץ בשל שינויים אלו, יצאו בקריאה לפיטוריו של אליצור{{הערה|{{הארץ|דן אבן|הפסיכולוגים הקליניים: לפטר את יו"ר המועצה|1.1158122|21 בינואר 2011}}}}, ובהמשך השביתו את בחינות המתמחים{{הערה|{{הארץ|דן אבן|הפסיכולוגים הקליניים פותחים בשביתה איטלקית: יעכבו בחינות של מתמחים|1.1175004|24 במאי 2011}}}}.

לאחר שינוי סעיף 9ב' בחוק הפסיכולוגים, עבד אליצור בשיתוף פעולה עם האקדמיה, משרד הבריאות והוועדות המקצועיות להגדרת לימודי ליבה בששת תחומי ההתמחות בפסיכולוגיה. ביולי 2012 אושרה תוכנית הליבה על ידי [[המועצה להשכלה גבוהה]] כמסגרת מחייבת ללימודי הפסיכולוגיה המקצועית בישראל{{הערה|1=[http://che.org.il/?page_id=8443 החלטות המל"ג - פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות - יולי 2011], באתר המל"ג}}. בנוסף, קידם אליצור במהלך כהונתו שינוי בחוזר מנהל רפואה במשרד הבריאות, המכיר בפסיכולוגים מומחים כמורשי [[אבחון הפרעת קשב וריכוז]]{{הערה|[http://www.health.gov.il/hozer/mr40_2010.pdf אמות מידה לאבחון הפרעת קשב וריכוז בילדים מתבגרים ומבוגרים - נוסח מעודכן], 26 בדצמבר 2010, באתר משרד הבריאות}}.

===עיסוקים נוספים===
אליצור עסק מנעוריו בתחום ה[[צילום]]. בשנות ה-70 למד צילום אצל [[הרולד פינסטיין]]{{הערה|[[:en:Harold Feinstein|הרולד פינסטיין]], בוויקיפדיה האנגלית}} ב[[ניו יורק]]. באמצע שנות ה-90 למד עם [[פרימן פטרסון]]{{הערה|[[:en:Freeman patterson|פרימן פטרסון]], בוויקיפדיה האנגלית}} ב[[קנדה]], ולאחר מכן במחלקה לצילום ב[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]]. עבודותיו הוצגו לאורך השנים ב[[תערוכה|תערוכות]] אישיות במספר גלריות בישראל, בהן גלריית הקיבוץ וגלריית [[עמי שטייניץ]]{{הערה|1=[http://www.amalnet.k12.il/sites/art/show_item.asp?item=\erti0672&type=school עמי שטייניץ - גלריה]}}. בעקבות פרויקט משותף עם קבוצת מתמודדים שהוצג בגלריית שטייניץ, כתב את ספרו "תמונות חיים: סיפורם של מתמודדים"{{הערה|1=[http://schocken.co.il/?CategoryID=202&ArticleID=428&SearchParam=אליצור תמונות חיים: סיפורם של מתמודדים], באתר שוקן}} (2003, הוצאת שוקן), המציג [[נרטיב]]ים של התמודדות ועבודות אמנות שיצרו וכתבו המשתתפים בפרויקט, לצד כתיבה מקצועית ואישית של אליצור וצילומיו. הספר זכה ב[[פרס בהט]] לספר העיון המקורי הטוב לשנת תשס"ב.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מדענים}}
* [https://web.archive.org/web/20120225195608/http://www.education.huji.ac.il/staff_in.asp?staff_id=33 יואל אליצור], באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
* יואל אליצור, [http://www.hebpsy.net/blog.asp?id=20 משולחן יו"ר מועצת הפסיכולוגים], באתר [[פסיכולוגיה עברית]]
* יואל אליצור (עורך), [http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2733 על ספרו "כתם של עננה קלה" ופרקים נבחרים מתוך הספר], 2012, באתר [[פסיכולוגיה עברית]]
* יואל אליצור, [https://web.archive.org/web/20110810163021/http://university.qwerty.org.il/?p=835 מחקר נרטיבי על מעשי עוולה באינתיפאדה], הרצאת וידאו באתר "אוניברסיטה מצולמת"
* {{nrg|שי להב|פסיכולוג במרכז הפריים|154/839|15 ביוני 2001|archive|}}
* [[קובי מידן]], [https://www.youtube.com/watch?v=FOZuIlvzdLU חוצה ישראל - שיחה עם פרופ' יואל אליצור], [[החינוכית]], 22 ביולי 2012
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007307975005171|יואל אליצור (1952-)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:אליצור, יואל}}

[[קטגוריה:פסיכותרפיסטים ישראלים]]
[[קטגוריה:פסיכולוגים חינוכיים ישראלים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: חינוך]]
[[קטגוריה:זוכי פרס בהט]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1952]]