הצגת המקור של הדף "יואב בן צרויה"

{{אישיות תנ"כית}}
[[קובץ:Morgan-bible-fl-46.jpg|270px|ממוזער|שמאל|{{ציטוט|תוכן=וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה, מִן-הָעִיר: שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ! אִמְרוּ נָא אֶל יוֹאָב, קְרַב עַד הֵנָּה, וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ! וַיִּקְרַב אֵלֶיהָ, וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה: הַאַתָּה יוֹאָב? וַיֹּאמֶר: אָנִי. וַתֹּאמֶר לוֹ: שְׁמַע דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ... וַיֹּאמֶר: שֹׁמֵעַ אָנֹכִי!  וַתֹּאמֶר, לֵאמֹר:  דַּבֵּר יְדַבְּרוּ בָרִאשֹׁנָה לֵאמֹר, שָׁאוֹל יְשָׁאֲלוּ בְּאָבֵל וְכֵן הֵתַמּוּ...|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|שמואל ב|כ|טז|יח}}|אנגלית=}} ציור מתוך [[תנ"ך מורגן]] יואב בן צרויה צר על העיר [[אבל בית מעכה]] ובא בדברים עם [[האישה החכמה מאבל בית מעכה|האישה החכמה מהעיר]] כדי שתסגיר את [[שבע בן בכרי]]]]
[[קובץ:A street sign about Yoav Ben Tzruya in Jerusalem.jpg|ממוזער|250 פיקסלים|שלט רחוב על שם יואב בן צרויה בירושלים]]
'''יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה''' הוא [[דמות מקראית]], [[שר צבא]]ו של [[דוד המלך]]. [[צרויה]], אימו של יואב, הייתה אחותו של דוד והוא נקרא על שמה כנראה מפני הייחוס אחרי המלך. במסגרת תפקידו נלחם ב[[ארם]], ב[[עמון]] וב[[אדום (עם)|אדום]], ומילא תפקיד חשוב בפוליטיקה הפנימית בחצר מלכותו של דוד. יואב מוזכר בעיקר בספר [[ספר שמואל|שמואל]]. מקור שמו ("יהו-אב") "האל הוא האב". הוא מאופיין באישיות עצמאית וחזקה, ומתואר כמקבל הכרעות אישיות וכמי שאינו מהסס לסטות מפקודותיו של דוד המלך ואף לנזוף בו כאשר הוא חושב שהדבר נדרש.

==קורותיו==
קורותיו של יואב מתוארים בעיקר בספר שמואל, בחלק העוסק בשנות מלכותו של דוד. רוב הפרקים העוסקים ביואב הם חלק מרצף סיפורי אחיד פחות או יותר, המשקף לדעת חוקרים רבים מקור ספרותי עצמאי המכונה לעיתים "[[סיפור ירושת כיסא דוד]]" (Succession Narrative) או "תולדות חצר המלוכה" (Court History). תחומיו המדויקים של מקור זה שנויים במחלוקת; בדרך כלל כוללים בו את פרקים ט–כ בשמואל ב ופרקים א–ב במלכים א. מעשיו האחרונים של יואב ומותו על ידי שלמה המלך במצוות אביו דוד המלך מתוארים בשני הפרקים הראשונים של [[ספר מלכים]] א, שגם אותם, כאמור, מקובל לשייך לאותו מקור.

פרטים נוספים על יואב מופיעים בספר [[דברי הימים]]. אלה מקבילים בחלקם לתיאורים בספר שמואל ובחלקם מוסיפים מידע חדש.

===שר צבא דוד===
יואב בן צרויה היה נאמן וחסר פניות. עם זאת, נהג לפתור בעיות בכוח הזרוע, ודוד אמר עליו ועל אבישי אחיו "וְהָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה בְּנֵי צְרוּיָה קָשִׁים מִמֶּנִּי", כלומר – איני מצליח להשתלט עליהם. הוא הנהיג את צבא דוד כבר במאבקו נגד בית שאול, והתמנה לשר צבא על כל ישראל כפרס על היותו הראשון שהכה ב[[יבוסים]] בקרב על [[ירושלים]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|יא|ו}}: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד--כָּל-מַכֵּה יְבוּסִי בָּרִאשׁוֹנָה, יִהְיֶה לְרֹאשׁ וּלְשָׂר; וַיַּעַל בָּרִאשׁוֹנָה יוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה, וַיְהִי לְרֹאשׁ." }}. על פי משה גרסיאל, יואב עמד בראש יחידת הגיבורים של דוד עוד בתקופת הנדודים והבריחה משאול, ולפני כיבוש ירושלים<ref>משה גרסיאל, ראשית המלוכה בישראל: עיונים בספר שמואל, כרך 3, 2008, 146-136</ref>. את חרבו ענד לרוחב על חגורתו ולא בנדן כמקובל, מה שהפתיע אויבים בקרב.{{דרוש מקור}}

===הריגת אבנר בן נר===
במהלך מלחמת בית דוד נגד בית שאול הרג [[אבנר בן נר]] שר צבאו של [[שאול המלך|שאול]], את [[עשהאל בן צרויה|עשהאל]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ב|טז}}: "וְאַחְיֹתֵיהֶם צְרוּיָה וַאֲבִיגָיִל, וּבְנֵי צְרוּיָה: אַבְשַׁי וְיוֹאָב וַעֲשָׂהאֵל - שְׁלֹשָׁה."}} אחי יואב, מה שגרם ללוחמי דוד לעצור מהמרדף אחרי לוחמי שאול.

מאוחר יותר ניסה אבנר להצטרף אל דוד ולקבל עליו את דוד כמלך. דוד הסכים, אך כאשר יואב שמע זאת הוא התעמת עם דוד, וטען שאבנר מרגל אחריו, ומתכנן לבגוד בו. יואב שלח שליחים שהשיבו את אבנר לחברון ללא ידיעת דוד, וכשהגיע אבנר הרג אותו יואב. לאחר מותו של אבנר קילל דוד את יואב: "אַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם", ו[[קינת דוד על אבנר|ספד לאבנר]], כדי להבהיר לעם שדעתו לא נוחה ממעשהו של יואב.

===מות אוריה החתי===
{{ערך מורחב|דוד ובת שבע}}
בעקבות יחסיו של דוד עם [[בת שבע]], אשת [[אוריה החתי|אוריה]], ו[[התעברות]]ה, ציווה דוד על יואב להביא למותו של אוריה החתי במלחמה עם [[עמון|בני עמון]]. יואב שלח את אוריה "אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָדַע כִּי אַנְשֵׁי חַיִל שָׁם", וכתוצאה מכך אוריה נהרג יחד עם לוחמיו. כשיואב מדווח על שהתרחש, ניכר היה בו כי פחד מתגובתו של דוד על כך שסיכן וגרם למותם של "אנשי חיל" נוספים. הוא ביקש מהשליח לשכך את חמת המלך בהודעה שגם אוריה נהרג.

===הפיוס בין דוד ואבשלום===
אחרי ש[[אבשלום בן דוד]] רצח את אחיו [[אמנון (דמות מקראית)|אמנון]], הסתכסך עם אביו וברח ל[[גשור (ממלכה)|גשור]], יואב ראה כי דוד מתגעגע אל אבשלום ורוצה בחזרתו{{הערה|שמואל ב', י"ד א'}} והוא ארגן את שובו לירושלים. הוא שלח [[האישה החכמה מתקוע|אישה חכמה מתקוע]], שתפנה אל דוד בבקשת שווא: הבן שלה רצח את אחיו, וכעת אנשי העיר רוצים לדון גם אותו למוות. היא לא רוצה לאבד גם את בנה השני ומבקשת מדוד למנוע את מותו. דוד הסכים איתה והבטיח לה להגן על בנה אך מדבריה הבין כי יואב היה מעורב בדבר, הוא מבקש מיואב להחזיר את אבשלום לירושלים. יואב הגיב ברגש הודיה:
:"וַיִּפֹּל יוֹאָב אֶל פָּנָיו אַרְצָה וַיִּשְׁתַּחוּ וַיְבָרֶךְ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר יוֹאָב הַיּוֹם יָדַע עַבְדְּךָ כִּי מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ אֶת דְּבַר עבדו (עַבְדֶּךָ)." ({{תנ"ך|שמואל ב|יד|כב}})

לאחר חזרת אבשלום, דוד עדיין לא רצה לראות את פני בנו, ולאחר שנתיים בהן ישב אבשלום מוחרם על ידי אביו בירושלים, אבשלום ביקש מיואב לבוא אליו כדי ליזום מפגש בינו לבין דוד. פעמיים סירב יואב להיפגש איתו. בתסכולו, שרף אבשלום את שדה יואב, כדי שיואב יבוא אליו, ואכן כאשר נפגש עם יואב, ביקש ממנו להיפגש עם המלך או להמיתו. כשיואב סיפר את הדברים למלך, דוד הסכים בכל זאת לפגוש את בנו ואף נישק אותו.

===הריגת אבשלום===
כאשר מרד אבשלום באביו, ברח דוד מירושלים, כשבין נאמניו המלווים אותו היו גם יואב ואבישי אחיו. דוד ביקש במפורש שלא יפגעו באבשלום במהלך המלחמה, וחילק את העם בין יואב, אבישי ו[[איתי הגיתי|איתי הגתי]]. אנשי דוד הכו את אנשי אבשלום, ובמהלך הקרב שערותיו של אבשלום נתפסו בענפי עץ האלה והוא לא הצליח להשתחרר. אחד מנערי יואב מצא אותו ודיווח ליואב, שמיהר להורגו.

כאשר שמע דוד על מות אבשלום, הוא הסתגר בעליית השער, השתקע באבלו על אבשלום וזנח את תפקידו כמלך, יואב הוכיח את דוד במילים קשות: "הֹבַשְׁתָּ הַיּוֹם אֶת פְּנֵי כָל עֲבָדֶיךָ הַמְמַלְּטִים אֶת נַפְשְׁךָ הַיּוֹם וְאֵת נֶפֶשׁ בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְנֶפֶשׁ נָשֶׁיךָ וְנֶפֶשׁ פִּלַגְשֶׁיךָ לְאַהֲבָה אֶת שֹׂנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת אֹהֲבֶיךָ: כִּי הִגַּדְתָּ הַיּוֹם כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי לוּ אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים כִּי אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ". ואף איים עליו: "קוּם צֵא וְדַבֵּר עַל לֵב עֲבָדֶיךָ כִּי בה' נִשְׁבַּעְתִּי כִּ אֵינְךָ יוֹצֵא אִם יָלִין אִישׁ אִתְּךָ הַלַּיְלָה וְרָעָה לְךָ זֹאת מִכָּל הָרָעָה אֲשֶׁר בָּאָה עָלֶיךָ מִנְּעֻרֶיךָ עַד עָתָּה."

בעקבות תוכחתו (וייתכן שאף איומו) של יואב, קם דוד מאבלו ויצא לדבר אל העם ואל צבאו, וחוזר למהלך התקין של תפקוד המלך. מאוחר יותר, בצוואתו, האשים דוד את יואב בהרג אנשי הצבא, אבנר [[עמשא בן יתר|ועמשא]], אך לא הזכיר את הריגת אבשלום, ולכן נראה שלא ראה בהריגת בנו המורד עילה לנקמה ביואב.

===מרד שבע בן בכרי והריגת עמשא בן יתר===
מאחר שיואב הרג את אבשלום הוא הודח מתפקידו כראש הצבא על ידי דוד. במסגרת הניסיון לאחד תחתיו גם את אלה שמרדו בו בעבר, מינה דוד במקומו את עמשא בן יתר, אחיין אחר של דוד שהיה שר צבאו של אבשלום. כאשר עמשא מאחר בדיכוי המרד, דוד פונה אל אבישי שירדוף אחר שבע בן בכרי ולא אל יואב בשל כעסו עליו. במהלך המרדף אחרי בן בכרי הורג יואב את עמשא בדרך של עורמה. לאחר שהרג את עמשא, צר יואב על העיר אבֵל בית מעכה אליה ברח שבע בן בכרי.

לפי המסופר [[האישה החכמה מאבל בית מעכה|אישה 'חכמה']] בת המקום, אשר שמה אינו ידוע (הרד"ק מזהה אותה עם [[סרח בת אשר]]), מחליטה להציל את העיר, בטרם תיפול בידי יואב ואנשיו. היא מנהלת משא ומתן עם יואב שבסופו השליכו תושבי העיר את ראשו הכרות של שבע בן בכרי מעבר לחומה אל יואב.

מניעיו של יואב לא היו ברורים בהרג עמשא, לאחר שדוד סלח לעמשא ומינה אותו לתפקיד הבכיר. ייתכן שהיה זה ממניעים אישיים, שכן עמשא תפס את מקומו של יואב כראש הצבא, אך ייתכן גם שהייתה זו המשך נאמנות לדוד, אשר לדעת יואב שגה במינוי אויבו לשעבר, ושגה גם בהדחת יואב לאחר שזה הרג את אבשלום. אפשרות נוספת, האיחור של עמשא לאסוף את הצבא למלחמה בשבע בן בכרי יכול להתפרש כהמשך התמיכה של עמשא במתנגדיו של דוד וסיכול רצונו של דוד להכריע אותם. לפי שיקולים אלה הריגת עמשא הייתה מוצדקת שכן הוא היה 'מורד במלכות'.

===מפקד ישראל===
{{ערך מורחב|המגפה בימי דוד}}
כאשר דוד בסוף ימיו רצה לפקוד ולמנות את ישראל יואב מנסה להניא אותו מכך בדברי כיבושין.
:"וַיֹּאמֶר יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ וְיוֹסֵף ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָעָם כָּהֵם וְכָהֵם מֵאָה פְעָמִים וְעֵינֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ רֹאוֹת וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ לָמָּה חָפֵץ בַּדָּבָר הַזֶּה" ({{תנ"ך|שמואל ב|כד|ג}}) גם הפעם צדק יואב בהתנגדותו להחלטתו של דוד והראיה – העונש שהטיל ה' על דוד כתוצאה מהמפקד. המפקד נועד לצורכי הטלת מיסים ומס-עובד וכן גיוס לצבא. היה צפוי שהאוכלוסייה תתקומם ויואב הבין שמצב כזה מסוכן לשלטונו של דוד.
יואב, בניגוד לרצונו, עזר לדוד לפקוד את ישראל. בנוסח המובא בדברי הימים נאמר כי בכוונה לא פקד בתוכם את [[שבט לוי|לוי]] ו[[שבט בנימין|בנימין]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|כא|ו}}: "וְלֵוִי, וּבִנְיָמִן, לֹא פָקַד, בְּתוֹכָם:  כִּי-נִתְעַב דְּבַר-הַמֶּלֶךְ, אֶת-יוֹאָב."}}. כנראה היות שהלויים היו פטורים ממס ובית המקדש שכן בנחלת שבט בנימין.

=== מרד אדוניה ומות יואב ===
יואב הצטרף ל[[אדוניה]], כשזה ביקש למלוך תחת דוד<ref>{{תנ"ך|מלכים א|א|ז}}</ref>.

ב[[צוואת דוד|צוואתו]] הורה דוד לשלמה, בין השאר, להרוג את יואב בן צרויה כעונש על מעלליו:

: "וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יתֶר וַיַּהַרְגֵם וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲל אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו. וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל" ({{תנ"ך|מלכים א|ב|ה|ו}})

כאשר זיהה שלמה ניצני מרד מצד אחיו [[אדניה]] שביקש מבת-שבע להפעיל את השפעתה על בנה שלמה כדי שיסכים לתת לו לאשה את אבישג השונמית, פילגש דוד (שלפי המנהג הייתה אמורה לעבור לחזקת שלמה), ואחרי שכבר ניסה להמליך את עצמו במקום [[שלמה]], שלח שלמה את [[בניהו בן יהוידע]] להרוג את אדניה. יואב, שהצטרף אל אדניה, ברח אל אהל ה', נאחז בקרנות ה[[מזבח]] וקווה שלא יהרגוהו מפאת קדושת המקום, או שביקש להחטיא את שלמה ברצח של מבקש מקלט מאת ה'. בניהו בן יהוידע התייעץ עם שלמה והרג את יואב בכל זאת. יואב נקבר בביתו במדבר, ובניהו בן יהוידע התמנה לשר הצבא.

יש פרשנים שרואים הצטרפות זו כהמשך לעצמאותו המחשבתית ולחוסר נאמנותו לדוד שבאה לידי ביטוי בהריגת אבשלום, אבנר ועמשא. בעוד אחרים טוענים שיואב היה נאמן לדוד לאורך כל הדרך, והוא בחר להצטרף לאדוניה, כיוון שראה בו היורש המתאים ביותר, לפי חוקי הירושה, וסבר שאהבתו של דוד לבת שבע קלקלה את השורה וגרמה לו בטעות לבחור בשלמה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=שמריה גרשוני|שם=לדמותו של יואב בן צרויה|כתב עת=אסיף|קישור=http://asif.co.il/?wpfb_dl=148}}</ref>.

==בחז"ל ובגאונים==
ישנו אזכור אחד של יואב במשנה אגב דיון הלכתי, ובו נאמר כי ההורג [[כהן גדול]] וכהן גדול שהרג בשוגג דינו להישאר ב[[עיר מקלט]] עד יום מותו, אפילו הוא חיוני לישראל כיואב בן צרויה ([[s:משנה מכות ב ז|מסכת מכות ב' ז']]). אזכור זה מובא להלכה ב[[רמב"ם]] ({{רמב"ם|רוצח ושמירת נפש|ז|ח|ספר=נזקים}}).

בגמרא ({{בבלי|סנהדרין|מט|א}}) מוקדשת סוגיה שלמה להצדקת מעשיו של יואב. בין השאר מובאת דרשה על הפסוק "ויקבר בביתו במדבר": מה מדבר מופקר לכל – אף ביתו של יואב מופקר לכל. דבר אחר, כמדבר: מה מדבר מנוקה מגזל ועריות – אף ביתו של יואב מנוקה מגזל ועריות. רבי [[אבא בר כהנא]] זוקף את עשייתו התורנית של דוד ("ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו") לזכותו של יואב בכך שיואב היה ממונה על הצבא, ופינה את זמנו של דוד להתעסק בענייני משפט.

על פי תשובה של [[רב האי גאון]], שם אביו היה שריה: {{ציטוטון|וששאלתם יואב בן צרויה למה נקרא בשם אמו כי שם אביו ידוע הוא, דכתיב: וּשְׂרָיָה הוֹלִיד אֶת יוֹאָב אֲבִי גֵּיא חֲרָשִׁים ({{תנ"ך|דברי הימים א|ד|יד}}), ומתוך שהייתה אמו אחות המלך דוד, נקרא על שמה לגדלהו בה}}{{הערה|שערי תשובה, [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30774&pgnum=19 סימן י"ט]. יעקב מוסאפיה, [[תשובות הגאונים]], [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1356&pgnum=16 סימן י"ב].}}, על פי שיטה זו דודו של יואב היה [[עתניאל בן קנז]]{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים א|ד|יג}}: "וּבְנֵי קְנַז עָתְנִיאֵל וּשְׂרָיָה"}}.

ב{{בבלי|בבא בתרא|קטז|א}} כתוב שליואב היו בנים, אבל הם לא היו גדולים וחשובים כמוהו, אחד מצאצאיו נקרא עובדיה בן יחיאל, ככתוב ({{תנ"ך|עזרא|ח|ט}}): מבני יואב עובדיה בן יחיאל.

==אילן יוחסין==
{{עץ משפחת רות המואביה}}

==ראו גם==
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
* [[עץ משפחה של דמויות מקראיות]] – מ[[תרח]] ועד [[שלמה]]
*[[אבשלום בן דוד]]

==לקריאה נוספת==
* דליה רביד, '''יואב בן צרויה: גיבור שנוי במחלוקת''', בני ברק: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד|הקיבוץ המאוחד]], תש"ע. מבוסס על עבודת [[דוקטורט]] של המחברת.
* [[יעל שמש]], "מדוע הרג יואב את אבנר? (שמ"ב ג 22–27): דוגמה מייצגת להסבר חלקי מטעם המספר", '''[[בית מקרא]]''' מח (תשס"ג), עמ' 144–153.
* שושנה זילכה, '''עיצוב דמותם של בני צרויה בסיפורי דוד''', דיסרטציה לתואר "מוסמך", רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ז.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{יוטיוב|svYvSd_dnp0|שם= עיון ביחסי דוד ויואב, ד"ר איילת סיידלר}}
* {{רמב"י נושא|יואב בן צרויה|Joab (son of Zeruiah)}}
* {{מערכות|צ' פרידהבר |הצבא בימי דוד |6/108956|269, יוני 1979}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007284135805171|יואב בן צרויה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{דוד}}
{{ספר מלכים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אישים בספר שמואל]]
[[קטגוריה:לוחמים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:משפחת ישי]]
[[קטגוריה:קורבנות רצח בתנ"ך]]
[[קטגוריה:שרי דוד ושלמה]]
[[קטגוריה:שרי צבא בתנ"ך]]
[[קטגוריה:יהודי המאה העשירית לפנה"ס]]