הצגת המקור של הדף "יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י"

{{אישיות רבנית
| שם = 
| שם בשפת המקור = 
| תואר = 
| תמונה = 
| כיתוב = 
| כינוי = 
| תאריך לידה = 
| מקום לידה = 
| תאריך פטירה = 
| מקום פטירה = 
| סיבת המוות = 
| מקום קבורה = 
| תאריך עלייה = [[תרצ"ד]] (1934)
| השכלה = 
| מקום מגורים = 
| מדינה = 
| תאריך לידה עברי = [[ב' בסיוון]] [[תרמ"ט]]
| תאריך פטירה עברי = [[ג' באדר א']] [[תשמ"א]]
| מקום פעילות = 
| התחלת פעילות = 
| סיום פעילות = 
| השתייכות = 
| תחומי עיסוק = 
| מעסיק = 
| תפקידים נוספים = 
| רבותיו = 
| תלמידיו = 
| בני דורו = 
| חיבוריו = 
| אב = 
| אם = 
| בן זוג = 
| בת זוג = 
| צאצאים = 
| מספר צאצאים = 
| חותנים = 
| פרסים והוקרה = 
| חתימה = 
| שם השושלת = 
| תפקיד1 = [[רב צבאי]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]
| תפקיד2 = נציגה הרשמי של [[יהדות איטליה]] ב[[הוועד הפועל הציוני|וועד הפועל הציוני]]
| תפקיד3 = 
| תפקיד4 = 
| תפקיד5 = 
| תפקיד6 = 
| תפקיד7 = 
| תפקיד8 = 
| אתר אינטרנט = 
}}
'''יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י''' ([[1 ביוני]] [[1889]] – [[2 ביולי]] [[1981]]) היה רב איטלקי ומנהיג דתי וציוני של יהדות [[איטליה הפשיסטית|איטליה]] בין שתי [[מלחמת עולם|מלחמות העולם]]. ד"ר פצ'יפיצ'י היה [[עורך דין]] ו[[שופט]] שלום לפרנסתו, אך את עיקר כוחו הקדיש לקירוב [[יהדות איטליה|יהודי איטליה]] ליהדות ולציונות באמצעות בית הוצאה לאור שהקים, כתבי העת שערך, ובאמצעות מגע אישי עם הנוער היהודי. על שומעי לקחו נמנו [[אנצו סרני|אנצו סירני]], פרופ' [[גד בן-עמי צרפתי]] והרב מאיר פדואה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.anumuseum.org.il/he/מאגרים-ואוספים/גנאלוגיה-יהודית/אוסף-מאיר-פדואה/|הכותב=מיכל פדואה|כותרת=אוסף מאיר פדואה|תאריך_וידוא=9.12.2021}}</ref>. פצ'יפיצ'י יצג את יהודי איטליה במספר [[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרסים ציוניים]] וב[[הוועד הפועל הציוני|וועד הפועל הציוני]] אך נמנע מחברות במפלגה ציונית. פצ'ייפיצ'י עלה ל[[ארץ ישראל המנדטורית|ארץ ישראל]] בשנת 1934, התגורר ב[[ירושלים בתקופת המנדט הבריטי|ירושלים]], [[כפר הרא"ה]] ו[[בני ברק]], אשר בה נפטר ונקבר בשנת 1981.

==קורות חיים==
פצ'יפיצ'י נולד ב[[פירנצה]] בירת מחוז [[טוסקנה]] ב[[איטליה]] בב' סיון תרמ"ט, 1 יוני 1889 למשפחה יהודית [[בורגנות|בורגנית]] [[מסורתיים|מסורתית]] שהתגוררה בעיר מאות בשנים. הוא לא למד בחינוך יהודי אלא בבית ספר יסודי פרטי, וב[[גימנסיה]] ציבורית. לאחר סיום לימודיו בגימנסיה החל ללמוד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת פיזה]], עד סיום לימודיו ב-1911. בתקופה זו התקרב לרב והעיתונאי [[דנטה לאטס]],<ref name=":4">{{צ-ספר|מחבר=רות בונדי|שם=השליח חייו ומותו של אנצו סירני|מקום הוצאה=תל-אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1973|עמ=76-7, 104-5, 142}}</ref> העורך של עיתון [[יהדות איטליה|יהודי איטליה]] "קוריירה איזראליטיקו". ובהשפעתו נהפכו ה[[יהדות]] וה[[ציונות]] למרכז חייו.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://a0b5abaa-fb17-4405-a6cb-59e37628b8b7.filesusr.com/ugd/702fc2_ed6fa44fc8f1437e97a1e511c7239ad6.pdf|הכותב=שמואל אוירבך|כותרת=מזכרונותיו של ר' יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י זצ"ל|תאריך=1984}}</ref>

מורי הדרך של שנות נעוריו היה הרב ד"ר [[שמואל צבי מרגליות]],<ref name=":4" /> רבה של [[פירנצה]] בין 1890 ו-1922<ref name=":0" />, אשר העביר אליה מ[[רומא]] את [[בית מדרש|בית המדרש]] האיטלקי לרבנים, והרב פרופ' [[צבי פרץ חיות]], אחד ממורי בית המדרש.

במסגרת לימודי ה[[משפטים]] נדרש פצ'יפיצ'י לכתוב עבודת [[דוקטור]] והוא הקדיש את העבודה לשאלת קיום העם היהודי למרות גלותו לנוכח היעלמם של עמים רבים.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://a0b5abaa-fb17-4405-a6cb-59e37628b8b7.filesusr.com/ugd/702fc2_75c726f9406542d19bac88919ab0e0a5.pdf|הכותב=שמואל אוירבך|כותרת=ביוגרפיה של יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י|תאריך=1984}}</ref>

עם סיום לימודיו הזדמן למשפחת כהן ב[[ורונה]] וב-1915 נשא לאשה את בת המשפחה אמה תקווה, אשר ילדה ב-1917 את בתו הבכורה שרה. אמה תקווה נפטרה ב-1918 וב-1919 נשא לאשה את חברתה מרצ'לה מלכה אסתר לבית דבנידטי ונולדו להם ארבעה ילדים. מלכה אסתר חיתה אתו עד זקנה ושיבה ונפטרה ב-1983.<ref name=":0" /><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.geni.com/people/יהודה-מנחם-פצ-יפיצ-י/6000000044549356074|הכותב=יוסף יצחק רוטנברג וחבריו|כותרת=יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י|אתר=geni.com|תאריך_וידוא=1.9.2021}}</ref>

לקראת סוף 1911 השתתף פצ'יפיצ'י בוועידה הראשונה של הנוער היהודי באיטליה והטיף בה לקיום מצוות הדת. לנוכח תגובת הקהל שהדברים היו זרים לו, החליט לקדם את רעיונותיו על ידי כתיבה עיתונאית כמפורט להלן. עם זאת, הוא נוכח לדעת שהשיחה האישית היא הכלי היעיל ביותר לקדם את רעיונותיו.<ref name=":0" /><ref>{{צ-ספר|מחבר=פועה הרשלג|שם=שליחות של אהבה סיפורו של [[אנצו סירני]]|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1993|פרק=שמיני}}</ref>בנוסף, הקים ב-1911 קרן ללימודי עברית, הראשונה מסוגה באירופה המערבית.<ref name=":0" />

עם כניסת [[איטליה]] ב-1915 לצד [[צרפת]] ו[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] ל[[מלחמת העולם הראשונה]], גויס פצ'יפיצ'י ל[[צבא]] האיטלקי והפך ל[[רב צבאי]] כמסופר בהמשך. עם פרסום [[הצהרת בלפור]] נרתם פצ'יפיצ'י לפעילות [[ציונות|ציונית]] מגוונת כמפורט להלן.

בשנת [[תרצ"ד]] (1934) עלה פצ'יפיצ'י [[ארץ ישראל המנדטורית|ארצה]] עם משפחתו הגרעינית,<ref name=":4" /> בטרם תבוא הרעה על [[יהדות איטליה|יהודי איטליה]] ורבים ב[[איטליה]] וב[[צרפת]] עלו בעקבותיו ארצה.<ref name=":1" />

לאחר עלייתו ארצה התגורר פצ'יפיצ'י בירושלים וקיים קשרים ענפים עם [[שמואל יוסף עגנון|ש"י עגנון]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=דן לאור|שם=חיי עגנון ביוגרפיה|מקום הוצאה=ירושלים ותל אביב|מו"ל=שוקן|שנת הוצאה=1998|עמ=342}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=[[שמואל יוסף עגנון]]|שם=מכתב לבתו אמונה מתאריך י' טבת תש"ב, 30.12.1941|כתב עת=הארץ|כרך=תרבות וספרות|שנת הוצאה=31.3.2007}}</ref>, הראשון לציון הרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל|בן ציון מאיר חי עוזיאל]], ו[[גד בן-עמי צרפתי|ד"ר בן עמי צרפתי]].<ref name=":3" /> התרחק מ[[פוליטיקה]] וענייני ציבור ושקע בלימוד תורה.<ref name=":2">{{צ-ספר|מחבר=[[יעקב צור (טשרנוביץ)|יעקב צור]]|שם=שחרית של אתמול|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=משרד הבטחון|שנת הוצאה=1984|עמ=125-126|סדרה=תרמיל}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://a0b5abaa-fb17-4405-a6cb-59e37628b8b7.filesusr.com/ugd/702fc2_e1b717b72ff84a7d9e93c432507c1a82.pdf|הכותב=ד"ר י.מ. פציפיצי|כותרת=ממפלגה -לאגודה של ישראל כולו|מידע נוסף=פניה ל[[הכנסייה הגדולה|כנסיה הגדולה]] הרביעית של [[אגודת ישראל]], ירושלים תשי"ד|תאריך=1954}}</ref>, אך ב[[הבחירות לכנסת השנייה|בחירות לכנסת השנייה]] התמודד במקום ה-5 ברשימת "אמוני ישראל" של הרב [[אליהו כי טוב]], שלא עברה את אחוז החסימה. 

מאוחר יותר עבר פצ'יפיצ'י להתגורר ב[[כפר הרא"ה]] סמוך לבנותיו מרגלית בק ובונה אוירבך ומשפחותיהן. בסוף ימיו התגורר פצ'יפיצ'י ב[[בני ברק]] סמוך לבית בנו הרב יוסף פצ'יפיצ'י, ושם נפטר בג' אדר א' תשמ"א, 7 פברואר 1981. על צאצאיו נמנה נינו [[אבי וורצמן]].

== רב צבאי במלחמת העולם הראשונה ==
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נלחמה [[איטליה]] לצד מעצמות המערב [[צרפת במלחמת העולם הראשונה|צרפת]] ו[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] נגד קיסרות [[גרמניה]] וה[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אימפריה האוסטרו-הונגרית]]. פצ'יפיצ'י גויס לצבא האיטלקי ונוכח לדעת כי ל[[שבוי|שבי]] האיטלקי נפלו יהודים רבים שנלחמו בצבאו של הקיסר [[פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה|פרנץ-יוזף הראשון]]. הוא עמד על הצורך לטפל בצרכי הדת של השבויים ויזם את מינויו ל[[רב צבאי]] למשימה זו. מאוחר יותר עודד את [[פנחס רוטנברג]] בפעולתו להקמת [[הגדודים העבריים|גדודים עבריים]] בשירות מעצמות המערב.<ref name=":1" />

== כתיבה והוצאה לאור ==
[[קובץ:Segulat Israel.jpg|ממוזער|שלט רחוב בשכונת פסגת זאב בירושלים]]

בעקבות ה[[כנס|וועידה]] הראשונה של הנוער היהודי ב[[איטליה]] ב-1911, החל פצ'יפיצ'י לפרסם סדרת מאמרים קבועה ב[[כתב עת|שבועון]] היהודי "סטימנה איזראליטיקה" יזם יחד עם [[דנטה לאטס]] את השבועון "ישראל" והיה [[עריכה|עורכו]] וה[[הוצאת ספרים|מוציא לאור]].<ref name=":0" /> [[הוצאה לאור|בית ההוצאה]] שהקים נקרא "בית ההוצאה ישראל" ומלבד השבועון "ישראל" פרסם גם דו-שבועון לילדים "ישראל לילדים- ישראל די רגזי", את הירחון "לה רזגנה מנסיל", ותרגומים לאיטלקית של [[ספר מבוא|ספרי יסוד]] ו[[פילוסופיה|הגות]] יהודיים רבים ומגוונים.<ref name=":1" /> בנוסף, כתב ופרסם פצ'יפיצ'י ספרים באיטלקית, למשל הספר "סגולת ישראל" אשר בשמו העברי זכה להנצחה בשלט הרחוב ה[[ירושלים|ירושלמי]] המופיע בצד שמאל.

== פעילות ציונית ודתית ==
עם קבלת [[הצהרת בלפור]] ב-1917 החל פצ'יפיצ'י בפעילות [[ציונות|ציונית]] שבמסגרתה הפך לנציגה הרשמי של [[יהדות איטליה]] ב[[הוועד הפועל הציוני|וועד הפועל הציוני]] והשתתף ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרסים ציוניים]]. ביתו ב[[פירנצה]] היה מרכז של פעילות ציונית ובו ביקרו, בין השאר, [[חיים ויצמן]], [[נחום סוקולוב]], [[מנחם אוסישקין|מנחם מאיר אוסישקין]], [[משה בילינסון]], [[אברהם הרצפלד]] והרב [[מאיר בר-אילן|מאיר ברלין]] (בר-אילן).<ref name=":1" /> בנוסף, קירב אליו סטודנטים ארץ-ישראלים שהתרשמו מאוד מהליכותיו ואדיקותו.<ref name=":2" /> פצ'יפיצ'י הביא להחלטה בוועידת ציוני איטליה בשנת 1924, אשר נערכה ב[[ליבורנו]], שכל בעל משרה או עמדה ציבורית-ציונית חייב לשמור [[שבת]] ו[[כשרות]] לפחות בפרהסיה. אולם עמדה זו נתקלה בהתנגדות קשה של [[זאב ז'בוטינסקי]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jabotinsky.org/ארכיון/דפדוף-בקטלוג-התיקים/?itemId=156312|הכותב=|כותרת=[[זאב ז'בוטינסקי]] אל אלפונסו פאצ'יפיצ'י|אתר=ארכיון מכון ז'בוטנסקי בישראל|תאריך=8.5.1925|שפה=איטלקית עם תרגום עברי|תאריך_וידוא=3.9.2021}}</ref>, [[אנצו סרני|אנצו סירני]] ואחרים אשר סברו כי הדרישות הללו מופרזות. אכזבתו מעמדות אלו הובילה אותו להתמקדות בפעילות הכתיבה וה[[הוצאה לאור]].<ref name=":1" /> אישיותו הכריזמטית ומסירותו לשליחות הדתית והציונית הביאו ל"שינויי עמדה בני קיימא. בדרך זו קנה רבנו תלמידים הרבה, הביא לקיום המצוות אנשים שהיו רחוקים מכל כרחוק מזרח ממערב. ואנשים אלו, תלמידים אלו, רבים מהם הגיעו לארץ ישראל, רבים מהם הגיעו לקיום השלם של המצוות, ובניהם ובני בניהם אחריהם", כפי שאמר תלמידו פרופ' [[גד בן עמי צרפתי]].<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://a0b5abaa-fb17-4405-a6cb-59e37628b8b7.filesusr.com/ugd/702fc2_c42fa22387c546329b9d2400d273e903.pdf|הכותב=ד"ר [[גד בן עמי צרפתי]]|כותרת=דברים לזכרו של יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י|תאריך=1981}}</ref>

==קישורים חיצוניים==
* {{מרחב}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007266096105171|יהודה מנחם אלפונסו פצ'יפיצ'י (1889-1981)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:פציפיצי, יהודה}}
[[קטגוריה:כפר הרא"ה: אישים]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי איטליה]]
[[קטגוריה:פעילים ציונים באיטליה]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת פיזה]]
[[קטגוריה:יהודים בצבא האיטלקי במלחמת העולם הראשונה]]
[[קטגוריה:עורכי עיתונים יהודים איטלקים]]
[[קטגוריה:מו"לים יהודים איטלקים]]
[[קטגוריה:עורכי דין יהודים איטלקים]]
[[קטגוריה:רבנים צבאיים]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבני ברק]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1889]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1981]]