הצגת המקור של הדף "יהודה ושומרון"

{{פירוש נוסף|נוכחי=אזור במזרח התיכון|אחר=יחידה המנהלית במשרד הפנים הישראלי אשר אחראית על היישובים היהודיים בשטח זה|ראו=[[מחוז יהודה ושומרון]]}}
[[קובץ:WV West Bank region.png|ממוזער|{{מקרא|#B82636|שטח '''יהודה ושומרון''', לרבות [[מזרח ירושלים]]}}{{מקרא|#FEFEE9|שטח מדינת [[ישראל]] בגבולות [[הקו הירוק]]}}{{מקרא|#F5F5F5|[[רמת הגולן]] (בצפון) ו[[רצועת עזה]] (בדרום)}}]]
המקום הנקרא ב[[ישראל]] '''יְהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן'''{{הערה|[https://catalog.archives.gov.il/chapter/west-bank-or-judea-and-samaria/ הגדה המערבית או יהודה ושומרון – שינוי השם הרשמי ביולי 1968], באתר [[ארכיון המדינה]].}} (ב[[ראשי תיבות]]: '''יו"ש''' או '''איו"ש'''), ומוכר גם בשם '''הַגָּדָה הַמַּעֲרָבִית''' (ב[[ערבית]]: '''الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة''', ב[[תעתיק]] מדויק: אלצ'פה אלע'רביה''',''' ובהגייה מקומית: אֶ־דַּפֶה אֶל־עַ'רְבִּיֶּה), הוא [[טריטוריה]] הנמצאת ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], שתחומה בין [[הקו הירוק]] (מצפון, מערב ודרום) לבין [[נהר הירדן]] ו[[ים המלח]] (ממזרח). שטחה הוא כ-5,860 [[קילומטר רבוע|קמ"ר]]{{הערה|{{קישור כללי | כתובת = https://www.cia.gov/the-world-factbook/countries/west-bank/ | כותרת = West Bank - The World Factbook|מידע נוסף = באתר [[ספר העובדות העולמי]]|תאריך = 7 באפריל 2021|שפה = אנגלית |תאריך_וידוא = 10 באפריל 2021}}.}}, מתוכם כ-70 קמ"ר מהווים את [[מזרח ירושלים]]. מדינת ישראל [[השלטון הישראלי ביהודה ושומרון|שולטת בשטח יהודה ושומרון]], אך לא [[סיפוח|סיפחה]] אותו אליה (חוץ מאת מזרח ירושלים), וחלקים ממנו נמצאים תחת שלטון [[אוטונומיה|אוטונומי]] של [[הרשות הפלסטינית]].

הטריטוריה של יהודה ושומרון בגבולותיה המוכרים כיום נוצרה עם שרטוט הקו הירוק ב[[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות]] (שנת [[1949]]), שקבעו כי שטחי יהודה ושומרון יהיו תחת שלטון [[ירדן|ירדני]], ואילו השטח שמעבר לקו יהיה לישראל. במהלך [[מלחמת ששת הימים]] [[כיבוש|כבשה]] ישראל את יהודה ושומרון מירדן, וסיפחה לשטחה את מזרח ירושלים. בעקבות [[הסכם אוסלו א']] הוקמה הרשות הפלסטינית, שבהמשך קיבלה שליטה בחלקים נרחבים מיהודה ושומרון.

מרבית תושבי יהודה ושומרון הם [[ערבים]] [[פלסטינים]]. גורמים שונים מעריכים את מספרם בין 2.5 ל-3 מיליון איש{{הערה|שם=לקט|[https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2022/167/11_22_167b.pdf לקט נתונים לרגל יום ירושלים, 2022], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה}}{{הערה|שם=פ|[https://www.pcbs.gov.ps/portals/_pcbs/PressRelease/Press_En_InterPopDay2022E.pdf Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS) Presents the Conditions of Palestinian Populations on the Occasion of the International Population Day, 11/07/2022], July 7, 2022|כיוון=שמאל}}. ביהודה ושומרון גרים גם [[יהדות ישראל|יהודים ישראלים]], ולפי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] מספרם ב-2023 עמד על 468 אלף (לא כולל מזרח ירושלים){{הערה|שנתון סטטיסטי לישראל 2023, [https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2023/2.shnatonpopulation/st02_16x.pdf יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז], באתר ה[[למ"ס]]}}. יישובים ישראליים ביהודה ושומרון נקראים "[[התנחלות|התנחלויות]]", ומעמדם המשפטי שנוי במחלוקת: ממשלת ישראל מכירה בהם כלגיטימיים, אך [[הקהילה הבין-לאומית]] נוטה לראות בהם הפרה של [[משפט בין-לאומי פומבי|המשפט הבין-לאומי]]{{הערה|שם=האג|{{ynet|איתמר אייכנר|בית הדין בהאג: ההתנחלויות לא חוקיות. ישראל צריכה לסגת מהגדה בהקדם האפשרי|news/article/rjwp2cdoc#!/replace|19 ביולי 2024}}}}{{הערה|שם=The Legal Status Of The West Bank}}{{הערה|פרופ' עמיחי כהן,[https://www.idi.org.il/books/34430 ישראל והמשפט הבינלאומי - מממשל טראמפ לממשל ביידן], המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2021, עמ' 31-32}}.

[[בית המשפט העליון|בית המשפט העליון הישראלי]] קבע כי מאחר שישראל נמנעה עד כה מלהחיל ריבונות בשטחי יהודה ושומרון, השטח מוגדר כנתון ב"תפיסה לוחמתית"{{הערה|בג"ץ 393/82 ג'מעית אסכאן אלמעלמון אלתעאוניה אלמחדודה אלמסאוליה נגד מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון, ניתן ב-28 בדצמבר 1983}}, ולפיכך ישראל טוענת שמעמד השטח הוא "שנוי במחלוקת"{{הערה|Michael Curtis, [http://duncankennedy.net/documents/Is-Pal/Second-Syllabus/Curtis,%20International%20Law%20and%20the%20Territories.pdf International Law and the Territories], Harvard International Law Journal, 32(2), Spring 1991, page 487.{{ש}}ראו גם [[הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביהודה ושומרון]].|כיוון=שמאל}}. מרבית הקהילה הבין-לאומית רואה בשלטון זה כיבוש צבאי לכל דבר{{הערה|שם=The Legal Status Of The West Bank|[https://www.un.org/unispal/document/auto-insert-203742/ The Legal Status Of The West Bank And Gaza] באתר [[האו"ם]]}}, אך [[ממשלת ישראל]] לא מקבלת עמדה זאת, ורואה ביהודה ושומרון "שטחים בסכסוך" שעתידם אמור להיקבע ב[[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני|משא ומתן בין ישראל לפלסטינים]]{{הערה|[https://mfa.gov.il/MFA/MFA-Archive/2003/Pages/DISPUTED%20TERRITORIES-%20Forgotten%20Facts%20About%20the%20We.aspx באתר משרד החוץ הישראלי]}}.

העימות בין הישראלים לפלסטינים סביב השליטה בשטחי יהודה ושומרון מהווה חלק מרכזי ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]]. גם ב[[פוליטיקה של ישראל|פוליטיקה הפנים-ישראלית]], הפתרון הרצוי למצב ביהודה ושומרון הוא אחד מסלעי המחלוקת שמבדילים בין ה[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל]] ל[[ימין פוליטי בישראל|ימין]].

== אטימולוגיה ותולדות המושגים ==
מקור המונח "יהודה ושומרון" בשמות ה[[עברית|עבריים]] של שני [[חבל ארץ|חבלי ארץ]] [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]], [[יהודה (חבל ארץ)|'''יהודה''']] ו[[השומרון|ה'''שומרון''']], שבתורם נקראים על שם [[שבט יהודה]] ו[[שומרון (עיר)|העיר שומרון]] (בהתאמה) מימי ה[[תנ"ך]]. מרבית שטחי אזור "יהודה ושומרון" אכן משתייכים לאחד משני החבלים הללו, אך לא קיימת ביניהם חפיפה: חלקו המזרחי של האזור משתייך גאוגרפית לחבל ארץ אחר - [[בקעת הירדן]], והתחום הגאוגרפי של חבלי שומרון ויהודה כולל שטחים נרחבים בצד הישראלי של הקו הירוק, כמו [[הרי ירושלים]] (יהודה) ו[[הר הגלבוע]] (השומרון).

השם "הגדה המערבית" מתייחס להיותו של האזור בגדתו ה[[מערב]]ית של [[הירדן|נהר הירדן]]. מקור המונח בימי [[הגדה המערבית תחת שלטון ירדן|השלטון הירדני]], אז הייתה ממלכת ירדן מורכבת משני חלקים, שביניהם נהר הירדן: "הגדה המזרחית" שהיא [[עבר הירדן]], ו"הגדה המערבית" שהיא יהודה ושומרון. הירדנים טבעו את השם "הגדה המערבית" בשנת [[1950]], במטרה לטפח אחדות ב"ממלכת שתי הגדות" ולהימנע משמות עם [[משמעות לוואי]] בדלנית, כמו "פלסטין". השם "הגדה המערבית" הפך לרווח בשפות זרות, כגון [[אנגלית]] (West Bank) ו[[צרפתית]] (Cisjordanie, שפירושו "צד זה של הירדן", להבדיל מעבר הירדן), וגם כיום זהו השם המקובל בעולם בהתייחס ליחידה הגאו־פוליטית (להבדיל מהשמות הגאוגרפיים, הדתיים וההיסטוריים של האזור בשפות השונות).

ב־22 ביולי [[1968]] טבעה [[ועדת השמות הממשלתית]] של ישראל את השם "יהודה ושומרון", לאחר שדחתה את השם "יהודה ואפרים"{{הערה|[http://israelidocuments.blogspot.co.il/2016/01/blog-post_26.html הגדה המערבית, יהודה ושומרון, או יהודה ואפרים: כיצד נקבע השם יהודה ושומרון], בבלוג של [[ארכיון המדינה]], 26.1.2016{{ש}}{{מעריב||יהודה ושומרון ולא "גדה מערבית"|19680728|100}}}}, כדי לתת שם בעל זיקה יהודית לשטחים שזה עתה [[החזית הירדנית במלחמת ששת הימים|נכבשו מהשלטון הירדני]]. עוד ב[[תוכנית החלוקה]] מ-1947 נכלל המונח "ארץ הגבעות של שומרון ויהודה" (ב[[אנגלית]]: the hill country of Samaria and Judea), אם כי זה התייחס לגבולות שונים ורחבים יותר מגבולות השטח כיום, ונועד להיות עיקרה של [[מדינה פלסטינית|המדינה הערבית בארץ ישראל]]{{הערה|{{כ}}."the hill country of Samaria and Judea"{{כ}}, החלטה 181 של [[העצרת הכללית]] של האו"ם, חלק II, גבולות: המדינה הערבית}}.

מוסדות מדינת ישראל, על פי הנחיית ראש ממשלתה [[מנחם בגין]] ב-1977, משתמשים רק בשם "יהודה ושומרון" ולא בשמות אחרים לאזור{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=אילת כהן|שם=כוחן של מילים|כתב עת=תואר, כתב העת של בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים|סדרה=גיליון 11|שנת הוצאה=אפריל 2001|קישור=https://web.archive.org/web/20150924120959/http://www.snunit.k12.il/seder/mabat/power2.html}}}}. המונח "[[מחוז יהודה ושומרון]]" משמש במסמכים רשמיים של מדינת ישראל בהתייחס ליישובים הישראלים באזור, להיערכות צה"ל בו, לסטטיסטיקה בנוגע לאוכלוסייתו, לרישום תקציבים המופנים אליו וכיוצא באלה. היחידה ב[[משטרת ישראל]] שאחראית ליישובים הישראלים באזור מכונה "[[מחוז יהודה ושומרון (משטרה)|מחוז ש"י]]" (ש"י – '''ש'''ומרון ו'''י'''הודה). ב[[עגה צה"לית|עגה הצה"לית]] קוראים לאזור "איו"ש", ראשי תיבות של "'''א'''זור '''י'''הודה '''ו'''ה'''ש'''ומרון".

בשיח הישראלי הכינוי "הגדה המערבית", או בקיצור "הגדה", משמש בעיקר אנשי [[שמאל פוליטי בישראל|שמאל]] המעדיפים להימנע מההקשר היהודי הבולט של "יהודה ושומרון". המתנגדים לשליטת ישראל באזור לרוב רואים במונח "יהודה ושומרון" כלי בהשתלטות הישראלית עליהם, ולכן הם מעדיפים לקרוא לאזור "הגדה המערבית" או "[[הכיבוש הישראלי|השטחים הכבושים]]" (מונח רחב יותר, העשוי לכלול גם את [[רצועת עזה]] ו[[רמת הגולן]]). לעומתם, חוגי ה[[ימין פוליטי בישראל|ימין הישראלי]] מעדיפים את הכינוי "יהודה ושומרון" דווקא בשל ההקשר היהודי שלו<ref>למשל [https://idsf.org.il/tag/2-yosh/ באתר] [[הביטחוניסטים]] וכן ב [https://www.now14.co.il/tag/יהודה-ושומרון/page/14/ אתר] [[ערוץ 14]], [https://mida.org.il/tag/יהודה-ושומרון/ אתר] [[מידה (אתר אינטרנט)|מידה]], [https://www.bhol.co.il/tags/100683 אתר] [[בחדרי חרדים]], ועוד.</ref>, ורואים במונחים האחרים ניסיון לטשטש את זיקתו של האזור לעם היהודי. משום כך, כאשר [[בנימין נתניהו]] השתמש בביטוי "הגדה המערבית" (באנגלית) בנאומו, היו שראו בזה סטייה מעמדותיו הימניות{{הערה|{{ynet|שאול רוזנפלד ו[[יריב אופנהיימר]]|המהפך של נתניהו|3950139|6 בספטמבר 2010}}}}.

מי שרוצים בכינוי בעל קונוטציה נייטרלית יותר יכולים לקרוא ליהודה ושומרון בתור "השטחים" או "האזור" גרידא; במונח "האזור" נעשה שימוש גם ב[[החקיקה בישראל|חקיקה הישראלית]]{{הערה|{{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 3א}}, {{סחפ|חוק הביטוח הלאומי|סעיף 378}}, {{סחפ|חוק הכניסה לישראל|סעיף 12א|סעיף 12א(ה)}}, {{סחפ|חוק העתיקות|סעיף 22א}} ועוד}}. בשל הקונוטציות הטעונות של השמות השונים לאזור, שיחות בין צדדים בעלי השקפות עולם שונות עשויות להביא למתיחות. בהתכתבות מ-1978 בין בגין ל[[ג'ימי קרטר]], [[נשיא ארצות הברית]] דאז שתיווך במשא ומתן ל[[הסכם השלום בין ישראל למצרים|שלום בין ישראל למצרים]], כתב קרטר לבגין:
{{ציטוט|תוכן=אני מאשר בזאת שמסרת לי את המידע הבא [...] בכל פסקה שבה מופיע הביטוי 'הגדה המערבית' הוא מובן ויובן על ידי ממשלת ישראל כ'יהודה ושומרון'|תוכן במקור=I hereby acknowledge that you have informed me as follows (...) In each paragraph in which the expression 'West Bank' appears it is being, and will be, understood by the Government of Israel as Judea and Samaria|שפה=אנגלית}}

בסמוך להקמתה של [[הרשות הפלסטינית]], היא ניסתה לבטל את השם "הגדה המערבית" ולהנהיג במקומו את השם "המחוזות הפלסטיניים הצפוניים" (בערבית: المحافظات الفلسطينية الشمالية), להבדיל מרצועת עזה שנמצאת מדרום. המונח לא נקלט, וכיום השימוש בו נדיר ומוגבל למסמכים רשמיים של הרשות.

==שטח ויישובים מרכזיים==
[[קובץ:West Bank Access Restrictions (United Nations OCHA oPt) May 2023.jpg|ממוזער|353x353 פיקסלים|מפת יהודה ושומרון, נכון למאי [[2023]], של [[משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים]]{{מקרא-טבלה2|#F4F0E4|[[שטח A|שטחי A]]|#F4ECD5|[[שטח B|שטחי B]]|#CED4EC|[[שטח C|שטחי C]]|#BAB8B9|[[שטח אש|שטחי אש]] של [[צה"ל]]|#717171|[[בסיס צבאי|בסיסי]] צה"ל|#F5D797|יישובים פלסטיניים (שטח בנוי)|#905358|[[התנחלויות]] (שטח בנוי)|#D5B7B7|[[תחום שיפוט (רשות מקומית)|תחומי שיפוט]] של התנחלויות|#E5A47C|אדמות [[חקלאות|חקלאיות]] של מתנחלים}}]]
יהודה ושומרון הוא שטח שאורכו מצפון לדרום הוא כ־130 קילומטר, ורוחבו המקסימלי (מ[[קלקיליה]] לנהר הירדן) מגיע ל-57 ק"מ. עיקרו של השטח הוא רכס ה[[הר]] של מרכז [[ארץ ישראל]], שמוכר גם כ[[הרי יהודה]], [[הרי בנימין|בנימין]] ו[[השומרון]]. זהו שטח הררי מתון שרובו נוח להתיישבות, ומרבית תושבי יהודה ושומרון (פלסטינים וישראלים גם יחד) מתגוררים בו. במרכז הרכס ממוקמות, כמו בשורה מדרום לצפון, ה[[עיר|ערים]] [[יטא]], [[חברון]], [[בית לחם]], [[מזרח ירושלים]], [[רמאללה]] ו[[אל-בירה]], [[סלפית]], [[אריאל]], [[שכם]] ו[[טובאס]], ומסביבן עוד שלל עיירות וכפרים.

ממזרח לרכס נמצאת [[בקעת הירדן]], השוכנת על [[הבקע הסורי-אפריקני]], ומשום כך היא אזור נמוך שרובו נמצא מתחת ל[[גובה פני הים]]. בשל תנאיה הטופוגרפיים מתקיים בבקעה [[מדבר צל גשם]], אקלימה חם וצחיח, ועל כן אוכלוסייתה דלילה למדי. העיר המרכזית בה היא [[יריחו]]. מצפון לרכס נמצא [[עמק יזרעאל]], שחלקו הדרומי כלול אף הוא בשטח יהודה ושומרון, ובו נמצאת העיר [[ג'נין]]. הערים [[קלקיליה]] ו[[טולכרם]] שבמערב יהודה ושומרון משתייכות גאוגרפית ל[[מישור החוף]].

ביהודה ושומרון יש כמה [[גוש התיישבות|גושי התיישבות]] ישראליים, שבהם מתגוררים מרבית המתנחלים:
* [[גוש אדומים]], ממזרח לירושלים, ובו העיר הישראלית [[מעלה אדומים]] ומספר [[יישוב קהילתי|יישובים קהילתיים]] סמוכים.
* [[גוש עציון]], השוכן מדרום-מערב לבית לחם. בסמוך לגוש נמצאת העיר [[ביתר עילית]].
* [[גוש מערבא]], שבהגדרתו המורחבת משתרע מ[[רבבה]] ועד [[בית אריה-עופרים|עופרים]], שוכן מדרום-מערב ל[[אריאל]].
* [[גוש שילה]] שבמזרח השומרון. היישוב המרכזי בו הוא [[שילה (יישוב)|שילה]].
* [[גוש טלמונים]], שוכן ממערב לרמאללה.

העיר [[מודיעין עילית]] לא משתייכת לגוש התיישבות, אבל היא ההתנחלות הגדולה ביותר, ומתגוררים בה (נכון ל-2024) 87 אלף תושבים. בנוסף קיימות שכונות יהודיות במזרח ירושלים, שאינן נחשבות להתנחלויות כי שטח זה סופח לישראל.

בשל תנאי השטח ההרריים והגאולוגיה של האזור, רק כ־1,800 קמ"ר (כ־32%) מתוך כל השטח ראויים ל[[חקלאות]].

==היסטוריה==
=== העת העתיקה וימי הביניים ===
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של ארץ ישראל}}
[[קובץ:SitesArchéologiquesPremiersIsraélites.jpg|ממוזער|מפת [[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגיים]] מהמאות [[המאה ה-12 לפנה"ס|ה-12]] עד [[המאה ה-10 לפנה"ס|ה-10]] לפני הספירה, רובם בשטחי יהודה ושומרון של ימינו, שהארכאולוג [[ישראל פינקלשטיין]] מזהה כיישובים הראשוניים של בני ישראל הקדומים]]
ברוב ההיסטוריה, "יהודה ושומרון" לא התקיימה כיחידה גאו-פוליטית נבדלת, וההיסטוריה שלה דומה לזו של שאר ארץ ישראל. במרבית [[תקופת בית ראשון]], [[השומרון]] היווה את עיקרה של [[ממלכת ישראל]], שבירתה הייתה [[שומרון (עיר)|העיר שומרון]] ([[סבסטיה]] של היום), ואילו [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] הייתה [[ממלכת יהודה|ממלכה נפרדת]]. הפיצול נמשך גם ב[[תקופת בית שני]], בה יהודה הייתה מרכזו של [[יהודים|העם היהודי]], שומרון הייתה למולדתם של ה[[שומרונים]] ([[קבוצה אתנו-דתית]] ייחודית שהתפתחה בשומרון), ושאר הארץ הייתה ברובה [[פגניות|פגנית]] – ב[[הנגב|נגב]] מדרום חיו ה[[נבטים]], ב[[מישור החוף]] ממערב הייתה אוכלוסייה [[גוי|לא-יהודית]] מעורבת עם זיקה ל[[התרבות ההלניסטית|תרבות ההלניסטית]], וב[[הגליל|גליל]] מצפון ה[[יטורים]].

ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]], כתוצאה מכישלון [[מרידות יהודה ברומא|מרידות היהודים]] ו[[מרידות השומרונים|השומרונים]] ברומא ועליית ה[[נצרות]], הידלדלו אוכלוסיות אלו, כך שב[[המאה ה-6|מאה ה-6]] מרבית תושבי האזור היו נוצרים דוברי [[סורית]]. מאז ועד ל[[המאה ה-20|מאה ה-20]], ההבדל בין יהודה לשומרון לשאר הארץ לא התבטא בשטח והיה לכל היותר [[חלוקה מנהלית|אדמיניסטרטיבי]], שכן האזור נשלט תמיד בידי [[אימפריה]] זו או אחרת. החל מ[[הכיבוש הערבי של ארץ ישראל]] התפשטו בהדרגה באזור השפה ה[[ערבית]] ודת ה[[אסלאם]].

=== ראשית המאה ה-20 ===
בראשית המאה ה-20 שלטה [[האימפריה העות'מאנית]] בשטח שמוגדר כיום כיהודה ושומרון. רובם הגדול של תושבי האזור היו [[ערבים]] [[מוסלמים]], רובם [[פלאח]]ים ומקצתם [[בדואים]] (בעיקר ב[[מדבר יהודה]]) או [[מדנים|עירוניים]]. היה גם מיעוט [[פלסטינים נוצרים|ערבי-נוצרי]], בעיקר ב[[בית לחם]] ו[[רמאללה]] (בשתיהן היה אז רוב נוצרי) ובמספר כפרים סמוכים. בשתי ערים הייתה קהילה יהודית - [[ירושלים]] ו[[חברון]], ומהעם השומרוני נותרה רק קהילה אחת של כ-150 איש, שהתגוררה ב[[שכם]]. מבחינה [[חלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאנית|אדמיניסטרטיבית]] חבל יהודה, [[מישור החוף הדרומי]] והנגב היוו מחוז בפני עצמו בשם "מותצאריף ירושלים" {{אנ|Mutasarrifate of Jerusalem}}, ואילו השומרון היה בקצה הדרומי של [[וילאייט ביירות]]. באותם ימים כבר החלה [[ציונות|התנועה הציונית]] להקים יישובים יהודיים בארץ ישראל, אך הם הוקמו בעיקר במישור החוף ובגליל, והניסיונות המעטים להתיישבות יהודית ביהודה ושומרון – ב[[יריחו]] ב-1872{{הערה|[[אברהם יערי]] (עורך), '''[[זכרונות ארץ ישראל]]''', כרך א'}}, ב[[נבי סמואל]] ב-1895{{הערה|{{חבצלת||ירושלם. י|18950322|7}}}} וב[[קלנדיה]] ב-1914{{הערה|{{הפועל הצעיר||השבוע, קלנדיה|19140515|16}}}} – כשלו כולם.

במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] כבש [[הצבא הבריטי]] את האזור כחלק מ[[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|המערכה על ארץ ישראל]]: בנובמבר 1917 הבריטים הביסו את הצבא העות'מאני ב[[קרב נבי סמואל (1917)|קרב נבי סמואל]], הם [[כיבוש ירושלים (1917)|נכנסו לירושלים]] ב-11 בדצמבר, וב-1918 [[כיבוש בקעת הירדן (1918)|כבשו את בקעת הירדן]], [[קרב בעל חצור (1918)|את בעל חצור]] ו[[קרב שכם (1918)|את שכם]]. ב[[ועידת סן רמו|וועידת סן רמו]] ב-1920 החליטו [[מדינות ההסכמה]] ליצור בשטחים שנכבשו מהעות'מאנים [[מנדט חבר הלאומים|משטר מנדטים]], שפירושו שהם ישלטו בשטחים האלו עד שיוכלו התושבים המקומיים לקיים שלטון עצמי. נקבע גם שבארץ ישראל יוקם [[בית לאומי לעם היהודי]], אך לא הוחלט מה בדיוק יהיו גבולותיו. כך בא לעולם [[המנדט הבריטי|המנדט הבריטי על פלשתינה (א"י)]], שגבולותיו נמתחו מ[[הים התיכון]] עד נהר הירדן ([[אמירות עבר הירדן|עבר הירדן]] הופרדה ממנו ב-1921), וכלל גם את שטחי יהודה ושומרון.

בתקופה הבריטית החלה להתפתח [[התנועה הלאומית הפלסטינית]] בקרב ערביי האזור. [[האגודות המוסלמיות-נוצריות|אגודות מוסלמיות-נוצריות]] הוקמו בירושלים, בשכם, בחברון וברמאללה. במקביל, הצליחו יהודים לייסד מספר יישובים ביהודה ושומרון: בתום המלחמה הוקם בשנית ה[[מושב]] ליד קלנדיה, שנקרא [[עטרות]], ב-1925 נוסדה בסמוך לו [[נווה יעקב (מושבה)|המושבה נווה יעקב]], וב-1927 נוסד [[מגדל עדר]], הראשון ביישובי [[גוש עציון]]. ב[[מאורעות תרפ"ט]] (1929) ביצעו ערבים מחברון וסביבתה [[טבח חברון (תרפ"ט)|טבח ביהודי העיר]], והניצולים נאלצו לעזוב את חברון מחשש לביטחונם; גם [[מאורעות תרפ"ט בירושלים|יהודי ירושלים נפגעו]], ומגדל עדר ננטשה. ולמרות זאת, 36 משפחות יהודיות מחברון חזרו לעיר ב-1930{{הערה|[[איל זמיר (משפטן)|איל זמיר]] ו[[איל בנבנישתי]], [http://jiis.org.il/.upload/jewland.pdf אדמות היהודים ביהודה, שומרון, חבל עזה ומזרח ירושלים], מכון ירושלים לחקר ישראל, 1993, עמ' 20.}}, ב-1934 נוסד יישוב קבע ב[[קליה (קיבוץ)|קליה]]{{הערה|{{דבר||נקודת יישוב על חוף ים המלח|19340425|13}}}}, וב-1935 הוקם [[כפר עציון]].

בשנת 1936 פרץ [[המרד הערבי הגדול]]. הציבור הערבי-פלסטיני התקומם נגד [[עלייה לארץ ישראל|עליית יהודים לארץ]] והשלטון הבריטי הזר שאפשר אותה. המרד התחיל כ[[אמברגו|חרם כלכלי]] על היישוב היהודי, אך במהרה קמו כנופיות פלסטיניות שביצעו פעולות [[טרור]] נגד יהודים ובריטים, נגד ערבים שנחשבו כבלתי-נאמנים למרד, ולעיתים גם זו נגד זו. השומרון, שאוכלוסייתו הייתה רובה ככולה ערבית ותנאי השטח ההרריים בו התאימו ללוחמת [[גרילה]], היה מעוזן של הכנופיות, והשטח בין שלוש הערים שכם, [[ג'נין]] ו[[טולכרם]] אף כונה "משולש הטרור" (Triangle of Terror). היישוב היהודי בחברון ובכפר עציון פונה בשנית. בשיא המרד אף הוקמו "[[בית משפט|בתי משפט]] של המרד", שדנו את העם לפי חוקי ה[[שריעה]] (וגחמות מפקדי הכנופיות). ב-1938 כבר מאסו פלסטינים רבים באלימות הכנופיות, והוקמו "[[כנופיות השלום|כנופיות שלום]]" שהתנגדו למרד ושיתפו פעולה עם הבריטים. הצבא הבריטי קיבל גם תגבורת מחו"ל, ודיכא את המרד ביד חזקה, תוך שימוש נרחב ב[[ענישה קולקטיבית]], ו[[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות היהודיות]] הפעילו אף הן טרור נגדי.

ב-1939, בתום המרד, הוקם הקיבוץ [[בית הערבה]] מצפון לקליה. ב-1943 חודש היישוב בכפר עציון, ובסמוך לו נבנו שלושה קיבוצים נוספים - [[משואות יצחק (גוש עציון)|משואות יצחק]], [[עין צורים]] ו[[רבדים]]. אך בסופו של דבר, ניסיונות ההתיישבות הציונית לא הניבו אלא מספר נקודות יהודיות בודדות, בלב אזור ערבי כמעט לחלוטין. מסיבה זאת ב[[תוכנית החלוקה]] יועד שטח יהודה ושומרון למדינה הערבית, להוציא אזור קטן מסביב לירושלים שנועד להיות [[קורפוס ספרטום|תחת שלטון בינלאומי]].

===מלחמת העצמאות===
עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]], ממלכת [[עבר הירדן]] פלשה מערבה לנהר הירדן והגיעה עד ירושלים, לרבות כיבוש העיר העתיקה. [[עיראק]] פלשה אף היא מעבר לנהר הירדן וכבשה את כל אזור הרי השומרון עד מבואות עמק יזרעאל ו[[השרון]], לרבות אזור [[ואדי עארה]]. מצרים, אשר פלשה מדרום, כבשה את הרי חברון ויהודה והגיעה לירושלים מדרום. היישובים היהודיים באזור (נווה יעקב, עטרות ובית הערבה) פונו מתושביהם בעקבות התקפות של מיליציות מקומיות בסיוע [[צבא מצרים]] וירדן, וכן בעקבות כיבוש [[גוש עציון]] טבח מגיני כפר עציון ונפילת הלוחמים בשבי. רוב התושבים היהודים מהיישוב הישן עזבו מכבר את בתיהם בחברון, בעיר העתיקה (חצר גליציה וכדומה) ובכפרים שבהם היה רוב ערבי. כמו כן תושבי הרובע היהודי בעיר העתיקה פונו או נפלו בשבי הלגיון הירדני. במהלך המלחמה הגיעו לאזור פליטים פלסטינים רבים מיישובים שנכבשו על ידי [[מחתרות עבריות בארץ ישראל|המחתרות העבריות]] ו[[צה"ל]]. הפליטים הגיעו מיישובים באזור [[מישור החוף]], [[שפלת החוף]], [[הרי ירושלים]] ("[[פרוזדור ירושלים]]"), השכונות של ירושלים המערבית שנשארו בשליטת ישראל ואזורים אחרים, והם יושבו על ידי הירדנים במחנות פליטים סמוך לערים הגדולות – שכם, חברון, ירושלים ועוד.

בסוף המלחמה, [[הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן]] יצר שטח חדש ממערב לנהר הירדן, אשר נקרא בפי רוב העולם [[הגדה המערבית]] (אף על פי שמונח זה שימש לתאר את כל ארץ ישראל ממערב לירדן טרם המלחמה{{מקור}}). שטח זה מכסה כ־57% מהשטח שיועד למדינה ערבית ב[[תוכנית החלוקה]] שאושרה באו"ם ב[[כ"ט בנובמבר|כ"ט בנובמבר 1947]]. השטח נשלט על ידי [[ירדן]] אשר [[הגדה המערבית תחת שלטון ירדן#סיפוח הגדה המערבית לעבר הירדן|סיפחה אותו אליה]] באפריל 1950, ונחשב על ידי הממלכה כחלק אינטגרלי ממנה. הסיפוח זכה להכרה רשמית של [[בריטניה]] אך לא הוכר רשמית על ידי מדינות אחרות{{הערה|לדוגמה באטלס הלאומי של ארצות הברית משנת 1966 האזור סומן כשטח "נתון במחלוקת"}}. חלק ממדינות [[הליגה הערבית]] התנגדו לסיפוח, ראו בו פגיעה ברעיון "אחדות פלשתינה הערבית", ואף איימו לגרש את ירדן מהארגון{{הערה|'''אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל - עשור שני''' {{הבהרה|חסר מראה מקום}}}}, אך כעבור זמן קצר החליטה הליגה כי השטחים יישארו בידי ירדן כ"שטח נאמנות" עד שיימצא פתרון קבע.

קו הגבול בין ישראל לירדן היה חלק מקו הגבול המכונה "[[הקו הירוק]]".

===מלחמת ששת הימים===

ב[[מלחמת ששת הימים]] [[החזית הירדנית במלחמת ששת הימים|נכבש השטח]] בידי כוחות [[צה"ל]] מידי הירדנים, לאחר שאלה הצטרפו ללחימה כנגד ישראל. לאחר המלחמה היה ויכוח ער, בו חלק משרי [[ממשלת ישראל השלוש עשרה|הממשלה]] צידדו בהחזרת האזורים שנכבשו{{מקור|נושא=ישראל}}, וחלקם האחר צידדו להחזיק בהם כפיקדון עד שייחתם [[הסכם שלום]]. על [[מזרח ירושלים]] החליטה הממשלה בשנת [[1967]] להחיל בצו את "המשפט, השיפוט והמינהל הישראליים" – בפועל, לספחה לישראל ולתת לתושביה [[תושב קבע|תושבות קבע]] בישראל. בהמשך ניתנה להם הזכות להיעשות אזרחי המדינה. בספטמבר אותה השנה נערך ביהודה ושומרון (להוציא מזרח ירושלים) מפקד אוכלוסין, ובו נמנו 595,900 נפש{{הערה|'''[[אטלס כרטא]] לתולדות מדינת ישראל: עשור שני''', יהודה ושומרון ורצועת עזה לאחר מלחמת ששת הימים, עמ' 96.}}. כבר בשנים הראשונות לשלטון הישראלי, 1967–1969, נערכו בערי הגדה פעולות חבלה וניסיונות ל[[מרי אזרחי]], שכללו שביתות, הפגנות והתפרעויות{{הערה|'''אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שני''', המרי האזרחי 1967–1969, עמ' 97.}}.

תחת [[הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון וחבל עזה|הממשל הצבאי הישראלי]], חולקו יהודה ושומרון לשבע [[נפה (יחידה שלטונית)|נפות]]: ג'נין, טולכרם, שכם, רמאללה, ירדן (רצועה ממזרח לגב ההר לאורך [[בקעת הירדן]]), בית לחם וחברון{{הערה|'''אטלס כרטא לתולדות מדינת ישראל: עשור שני''', הממשל הצבאי, עמ' 98.}}.

בעקבות [[המהפך]] בשנת [[1977 בישראל|1977]] החלה [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלת מנחם בגין]] להאיץ את הקמת ה[[התנחלויות]] בשטחי [[יהודה ושומרון וחבל עזה]], וכן לחזק את הקשר של מזרח ירושלים לישראל. [[משרדי הממשלה|משרדי ממשלה]] ו[[המטה הארצי של משטרת ישראל|המטה הארצי של המשטרה]] נבנו בכוונה תחילה במזרח ירושלים. המונח "השטחים המוחזקים" הוחלף ברדיו בשנות ה־80 ל"יהודה ושומרון", והוחל שידור מזג האוויר באזור. בשנת [[1980 בישראל|1980]] נחקק [[חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל]] המדגיש ש"ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל". יתר שטחי יהודה ושומרון מוחזקים עד היום ב[[תפיסה לוחמתית]], חלים עליהם ממשל צבאי וחקיקה צבאית ומעמדם הסופי לא הוכרע.

===הקשר עם ממלכת ירדן===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[הגדה המערבית תחת שלטון ירדן]], [[תוכנית הפדרציה]], [[תוכנית הקונפדרציה]], [[ניתוק הזיקה]]}}
מאז אובדן השטח ב־1967 ועד ל"[[ניתוק הזיקה]]" ב־1988, שאפה ממלכת ירדן להחזיר לעצמה את השליטה בגדה המערבית{{הערה|טל שובל, '''דרכה של ירדן לוויתור על הגדה המערבית''', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 1}}.

ב־1972, פרסם המלך את [[תוכנית הפדרציה]] לפיה תוקם [[פדרציה]] בשם "ממלכה ערבית מאוחדת" שבה יהיו שני מחוזות אוטונומיים: עבר־הירדן ובירתה עמאן; ופלסטין שבירתה ירושלים. עמאן תשמש גם בתור הבירה של הממלכה כולה, שבראשה יעמוד המלך שיהיה אחראי על כל נושאי החוץ והביטחון, כמו גם על נושא המיסים של הפדרציה כולה. ישראל הגיבה בשלילה ודחתה את התוכנית וכך עשה גם [[הארגון לשחרור פלסטין]].

[[תוכנית רייגן]] מ־1982 דיברה על [[אוטונומיה]] פלסטינית מוגבלת בגדה המערבית תחת שלטון המלך הירדני, אולם בגין שלל את התוכנית ולכן היא לא קודמה.

ב־1983 הגו המלך חוסיין ו[[יאסר ערפאת]] את [[תוכנית הקונפדרציה]], שלפיה ישראל תיסוג לקווי הפסקת האש משנת 1948 ותקום [[קונפדרציה]] ערבית שבה תהיינה חברות ירדן בגדה המזרחית ופלסטין בגדה המערבית. אולם ערפאת לא חתם על ה[[מסמך]].

גורמים בישראל בחנו אפשרות להחזיר חלקים מהשטח לשלטון ירדני במסגרת מה שכונה "[[האופציה הירדנית]]". ב־[[1987]] אף נחתם [[הסכם]] סודי בעניין זה – [[הסכם לונדון (1987)|הסכם לונדון]] – בין [[שמעון פרס]], שהיה אז [[שר החוץ]], לבין [[המלך חוסיין]], אולם ההסכם לא יצא לפועל עקב התנגדות ראש [[ממשלת ישראל העשרים ושתיים|הממשלה]] באותה עת, [[יצחק שמיר]].

ערפאת לא היה מוכן לקבל את [[החלטה 242]] שהייתה בסיס לכל ההסדרים שהוצעו על ידי המלך, ולא היה מוכן לחתום על הסכמים שנוסחו לפי סיכומים בעל פה איתו, ולכן המלך הודיע ב־1986 על הפסקת התיאום הפוליטי עם אש"ף ובמקביל הצר את צעדי אש"ף בירדן. [[האינתיפאדה הראשונה]] גרמה למלך להבין שהפלסטינים לא מעוניינים בחסות הממלכה הירדנית ולכן, כמו גם מתוך חשש שה[[אינתיפאדה]] תפרוץ גם בירדן, הודיע המלך ב־[[1988]] על [[ניתוק הזיקה]] בין ירדן לגדה המערבית, כך שמאז אין עוד תביעה ירדנית על השטח.

==המעמד הנוכחי==
{{ערך מורחב||ערכים=[[השלטון הישראלי ביהודה ושומרון]], [[מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון]]}}
מאז [[מלחמת ששת הימים]] נמצאים יהודה ושומרון תחת שליטה ישראלית, אך פרט למזרח [[ירושלים]] עליה החילה מדינת ישראל את ריבונותה (צעד שרוב מדינות העולם אינן מכירות בו), ישראל לא הגדירה את [[מעמדם המשפטי של יהודה ושומרון|מעמדם של יהודה ושומרון]], והנהיגה בהם [[ממשל צבאי]], כשרוב מדינות העולם רואות באזור שטח כבוש או שטח שנוי במחלוקת, הנתון ב"[[תפיסה לוחמתית]]" על־פי [[אמנת ז'נבה הרביעית]].

מדינת ישראל עצמה, שאינה רואה בשטח כשטח שמחויב לאמנת ז'נבה, מחילה את אמנת ז'נבה הרביעית ביהודה ושומרון באופן וולנטרי{{הערה|{{השילוח|[[יואב שורק]]|"הגמגום חייב להיפסק"|הגמגום-חייב-להיפסק|גיליון 2, דצמבר 2016}}}}.

במסגרת [[הסכמי אוסלו]], שנחתמו בין [[ישראל]] ל[[הארגון לשחרור פלסטין|ארגון לשחרור פלסטין]] (אש"ף) בין [[1993]]–[[1995]], והסכמי ההמשך שלו, הוקמה [[הרשות הפלסטינית]], שקיבלה את סמכויות ניהול החיים האזרחיים של התושבים הפלסטיניים מידי [[הממשל הצבאי הישראלי ביהודה ושומרון וחבל עזה|הממשל הצבאי הישראלי]]. "אזור יהודה ושומרון" חולק לשלוש קטגוריות:
* '''[[שטח A]]''' – שליטה מלאה (ביטחונית ואזרחית) של הרשות הפלסטינית: בעיקר בתחומי הערים הגדולות (מלבד [[חברון]] החלוקה ל־[[שטח H1|H1]] ו־[[שטח H2|H2]]). מהווה 20% מהאזור{{הערה|{{nrg|[[בן כספית]]|הפתרון המסתמן: הסדר ביניים "כפוי"|980/160|19 בדצמבר 2009||}}}}.
* '''[[שטח B]]''' – שליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית: רוב ה[[כפר]]ים הפלסטיניים.
* '''[[שטח C]]''' – שליטה ישראלית מלאה: רוב שטח האזור. בשטח זה כל ההתנחלויות, הכבישים המובילים אליהן, מקומות קדושים כמו [[קבר יוסף]], אזורים בלתי מיושבים, [[שטח אש|שטחי אש]], כמעט כל [[בקעת הירדן]] ו[[מדבר יהודה]]. מהווה כ־60% מהאזור{{הערה|United Nations Environment Programme, "[https://wedocs.unep.org/handle/20.500.11822/7854;jsessionid=60F43C68469A4C808FB3A4BAB26DBD79 Desk Study on the Environment in the Occupied Palestinian Territories]", עמ' 115. לפי ההגדרה הישראלית שאינה כוללת את מזרח ירושלים, שטח C יהיה קטן בכחצי אחוז}}. הערכות שונות, בין 50,000–150,000, ניתנו לגבי מספר הפלסטינים המתגוררים בשטח C.
שטחי A ו־B מורכבים מ־220 מובלעות המוקפות שטח C. השטח של 190 מתוך מובלעות אלה, קטן מ־2 קמ"ר{{הערה|{{Google book|שם הספר=Water, Power and Politics in the Middle East|מזהה=rhogGoiebmAC|כותב=יאן סלבי}}}}.

בשטח C חל החוק הישראלי רק על ה[[התנחלות|התנחלויות]], ולא על הטריטוריה המקיפה אותם. ההתנחלות היא בבחינת "מובלעת", אשר אינה כפופה בפועל למשפט החל באותה טריטוריה. לדוגמה, ב[[תאונת דרכים]] שהתרחשה מחוץ לגבולות [[הקו הירוק]] נקבע ב[[בית משפט מחוזי]] כי יש להחיל את [[החוק הפלסטיני]] גם בשטח C, ו[[בית המשפט העליון]] אישר פסיקה זאת{{הערה|{{תקדין|שירן זליגמן|תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה|5584482|8 בפברואר 2017}}.}}.

בעקבות פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] בשנת [[2000]], ובייחוד ב[[מבצע חומת מגן]] בשנת [[2002]] נכנסו כוחות [[צה"ל]] כמעט לכל הערים הפלסטיניות (מלבד אל העיר [[יריחו]]) ולכפרים רבים, והשליטה הפלסטינית בהם הוגבלה מאוד, עד שצה"ל נסוג מחלק מהם בהדרגה בשנים הבאות.

בשנת [[2003]] החלה ישראל בהקמת [[גדר ההפרדה|גדר הפרדה]] – מערכת של גדרות וחומות בטון העוברת לאורך [[הקו הירוק]], שבחלקה בתוך שטחי יהודה ושומרון.

===חוק ושיפוט===
בשטחי יהודה ושומרון חל הדין הירדני, ובשטחי הרשות הפלסטינית חלה חקיקה פלסטינית. [[החקיקה בישראל|חוקי מדינת ישראל]] אינם חלים על שטחי יהודה ושומרון, למעט חוקים המוחלים באופן מפורש על האזור (למשל {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 3א}} ו{{סחפ|חוק הביטוח הלאומי|סעיף 378}} וחוקים ייעודיים ליהודה ושומרון כגון [[תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)]], תשכ"ז-1967{{הערה|{{סחפ|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967}}}}), או פקודות של מפקד [[פיקוד המרכז]] המחילות נורמות מן המשפט הישראלי{{הערה|{{ynet|ליטל דוברוביצקי|במישור אדומים אפשר לזהם אוויר ולא לשלם|4612344|7 בינואר 2015}}}}. ריבוי המקורות המשפטיים החלים באזור יוצר מורכבות משפטית{{הערה|דוגמה: {{תקדין|שירן זליגמן|תאונות דרכים ביהודה ושומרון - אנומליה בחקיקה ובפסיקה|5584482|8 בפברואר 2017}}}}. גם [[משטרת ישראל]] נוכחת בשטחים אלה דרך [[מחוז יהודה ושומרון (משטרה)|מחוז ש"י]] (שנוסד ב־[[1994]]), ומחזיקה בגזרתן מספר תחנות משטרה. הצבא והמשטרה מחזיקים במנגנון תיאום ביטחוני באזור זה עם [[המשטרה הפלסטינית]].

ביהודה ושומרון פועלים [[בית משפט צבאי (ישראל)|בתי משפט צבאיים]], שמטרתם לאכוף חוק וסדר, על ידי שיפוט נאשמים בביצוע עבירות ביטחוניות או עבירות פליליות אחרות שנעברו באזור או היו מכוונות לפגוע בו, וכן דיון בעררים על החלטות מנהליות של רשויות ישראליות באזור. על פי סעיף 10 ל{{סחפ|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)}}, בית המשפט הצבאי מוסמך לשפוט גם מי שאינו תושב האזור, כלומר גם ישראלים ונתינים זרים. עם זאת, הנחיות [[פרקליטות המדינה]] מורות לגבי אזרחים ישראלים – אלה שגרים בתחומי ישראל או בהתנחלויות – ולגבי תושבי מדינת ישראל, שבמקרים שניתן להעמיד נאשם לדין גם בבית משפט צבאי וגם בבית משפט אזרחי בישראל, ברירת המחדל תהיה להעמידו לדין בישראל. עם זאת, כאשר "מירב הזיקות" של הנאשם ושל העבירה הן לאזור, ובפרט כאשר מדובר בעבירה ביטחונית שבוצעה באזור, יש להעמיד את הנאשם לדין בבית משפט צבאי. בבחינת "מירב הזיקות" יינתן משקל למידת הזיקה לישראל, מקום מושבו של הנאשם ומרכז חייו בפועל, טיב העבירה וחומרתה, מקום מושבם ומקום העמדתם לדין של שותפיו לביצוע העבירה, אם ישנם כאלה, וקיום עונש [[מאסר על תנאי]] שניתן באזור{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10036340.p11|סוג=בג"ץ|עותר=עבד אלנאצר פתחי צאדק אגבאריה|משיב=היועץ המשפטי לממשלה ואחרים}}, ניתן ב-9 בדצמבר 2010}}.

אם כן, ביהודה ושומרון פועלות שלוש מערכות של בתי משפט:
* מערכת [[בית משפט צבאי (ישראל)|בתי המשפט הצבאיים]], המוסמכת על פי החוק הבין-לאומי לדון בכל עבירה שנעברה בתחומי יהודה ושומרון, ודנה בעיקר בעבירות ביטחוניות ובגנבת כלי רכב.
* מערכת המשפט של [[הרשות הפלסטינית]], המוסמכת על פי [[הסכם אוסלו ב']] לדון בעבירות של פלסטינים בשטחי A ו־B שאינן עבירות ביטחוניות. מערכת זאת מתבססת על [[החקיקה ברשות הפלסטינית]], המבוססת על הדין הירדני.
* [[בתי המשפט בישראל|מערכת המשפט המנהלי הישראלי]], המוסמכת לדון בעבירות על חוקי מדינת ישראל שהוחלו על ידי מפקד צבאי על אזרחי ישראל המתגוררים ביהודה ושומרון.

בדצמבר 2022, לאחר [[הבחירות לכנסת העשרים וחמש]], הודיע חבר הכנסת [[בצלאל סמוטריץ']] כי בכוונתו לקדם את רפורמת "אזרחות שווה" שבמסגרתה יבוטל הממשל הצבאי על אזרחי ישראל ביהודה ושומרון{{הערה|{{NFC||סמוטריץ': המטרה - רפורמת אזרחות שווה ביו"ש|001-D-461958-00|27 בנובמבר 2022}}.}}.

=== עמדת הקהילה הבין-לאומית ===
מאז [[ניתוק הזיקה]] ב־1988, ובעקבות [[הסכמי אוסלו]], נוקטים ארגון האו"ם והרוב המוחלט של מדינות העולם עמדה שעל־פיה אזור יהודה ושומרון מיועד להיות חלק אינטגרלי מ[[מדינה פלסטינית]]. בעיני רוב מדינות העולם, ובעיני [[הרשות הפלסטינית]], "הגדה המערבית" (יהודה ושומרון) נחשבת כשטח הכבוש בידי ישראל, ובכללה מזרח ירושלים. ב-2024 הוציא [[בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ)|בית הדין הבין-לאומי לצדק]] [[חוות הדעת של בית הדין הבין-לאומי לצדק בנושא מדיניות ישראל בשטחים הפלסטיניים הכבושים|חוות דעת]] לפיה נוכחותה של מדינת ישראל ביהודה ושומרון אינה חוקית ועל ישראל לסיימה.

עמדת הממשל ב[[ארצות הברית]] מורכבת: היועץ המשפטי של משרד החוץ האמריקאי קבע בשנת 1978 כי ההתנחלויות נוגדות את החוק הבין-לאומי, אולם היו נשיאים [[המפלגה הרפובליקנית|רפובליקנים]] שהסתייגו מהגדרה זאת, וגם הממשל ה[[המפלגה הדמוקרטית|דמוקרטי]] של [[ברק אובמה]] הסתפק לרוב בהגדרתן כ"מכשול לשלום"{{הערה|פרופ' עמיחי כהן,[https://www.idi.org.il/books/34430 ישראל והמשפט הבינלאומי - מממשל טראמפ לממשל ביידן], המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2021, עמ' 33-35}}. בשנת 2019 [[הצהרת פומפאו|הצהיר מזכיר המדינה האמריקאי]] של ממשל [[דונלד טראמפ|טראמפ]] כי הממשל מסכים עם עמדתו של הנשיא הרפובליקני [[רונלד רייגן]], ואינו רואה עוד את ההתנחלויות כבלתי חוקיות{{הערה|{{וואלה!|טל שלו, מאיה הורודניצ'אנו|ארה"ב בשינוי מדיניות היסטורי: ההתנחלויות לא מפרות את החוק הבינ"ל|3324531|18 בנובמבר 2019}}}}. לעומת זאת, לאחר הקמת ממשל [[ג'ו ביידן|ביידן]] הבהירו דוברים רשמיים כי בכל הנוגע להתנחלויות הממשל מחזיק בעמדות הפוכות מאלה של ממשל טראמפ{{הערה|פרופ' עמיחי כהן,[https://www.idi.org.il/books/34430 ישראל והמשפט הבינלאומי - מממשל טראמפ לממשל ביידן], המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2021, עמ' 48-49}}, וכי הוא מגנה את ההחלטה של [[ממשלת ישראל השלושים ושש|ממשלת בנט]] להרחיב את הבנייה בהתנחלויות{{הערה|{{mako|יונה לייבזון|ממשל ביידן גינה את תוכנית הבנייה בהתנחלויות: "מגביר את המתיחות"|c3d938479ca9081027|news-world/2022_q2|6 במאי 2022}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין||החזית החדשה עם ארה"ב: "ההתנחלויות מנוגדות לחוק הבינלאומי"|news/politics/Article-1078678|23 בפברואר 2024}}}}.

בראיון ביוני 2019 אמר [[דייוויד פרידמן (שגריר)|דייוויד פרידמן]], [[שגריר ארצות הברית בישראל]], כי "בנסיבות מסוימות" יש לישראל זכות להחיל ריבונות על חלק מיהודה ושומרון{{הערה|{{מעריב אונליין|סוכנויות הידיעות|שגריר ארה"ב: "לישראל יש זכות לספח שטחים מסוימים ביהודה ושומרון"|news/politics/Article-702741|8 ביוני 2019}}}}.

רוב מדינות העולם מתנגדות לבנייה ישראלית באזור. מאז תחילת המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים, ישראל נמנעת מהקמת התנחלויות חדשות ונוהגת ריסון במתן אישורי בנייה. בשנת 2005 אף פינתה מספר התנחלויות בצפון השומרון במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]], ובשנת 2009 [[הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון|הטילה איסור גורף על התחלות בנייה חדשות ביהודה ושומרון]] למשך עשרה חודשים.

מספר גופים פוליטיים בישראל ומחוצה לה קוראים ל[[חרם על ההתנחלויות]] – פעולת מחאה נגד מדיניות ההתנחלות של ישראל מעבר לקו הירוק, בדרך של החרמת תוצרת ההתנחלויות, סירוב להופיע בהן, סירוב לשתף פעולה עם מוסדות הנמצאים בהן והחרמת חברות המספקות שירותים להתנחלויות.

==אוכלוסייה==
===האוכלוסייה הערבית־פלסטינית===
[[קובץ:Palestinian Children in Hebron.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדות פלסטיניות ב[[חברון]]]]
[[קובץ:BeitSurikOct292021.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית סוריכ]]]]
[[קובץ:AnataJuly142023 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ענאתא]] מעבר ל[[גדר ההפרדה]]- מבט מצפון]]
מקורות שונים מציגים מספרים מנוגדים לגודל האוכלוסייה הערבית־פלסטינית, שכן מאז 1967 לא בוצע [[מפקד אוכלוסין]] הנחשב אמין. על פי [[הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה]] מנתה אוכלוסיית יהודה ושומרון ומזרח ירושלים ביולי 2022 כ־3,190,000 תושבים{{הערה|שם=פ|[https://www.pcbs.gov.ps/portals/_pcbs/PressRelease/Press_En_InterPopDay2022E.pdf Palestinian Central Bureau of Statistics (PCBS) Presents the Conditions of Palestinian Populations on the Occasion of the International Population Day, 11/07/2022], July 7, 2022|כיוון=שמאל}}, הכוללים כ־375,000 תושבים במזרח ירושלים{{הערה|שם=לקט}}, כלומר אוכלוסיית יהודה ושומרון ללא תושבים הנמנים על ידי ישראל במזרח ירושלים עומד על כ־2,815,000. גופים שונים הצביעו על ליקויים בטענות הלשכה הפלסטינית, כמו ספירה כפולה והתעלמות ממקרי הגירה ומוות{{הערה|[[יהודה ושומרון#נתוני עבר|ראה להלן]]{{ש}}{{הערה|[https://besacenter.org/wp-content/uploads/2006/02/MSPS65Heb-1.pdf סיכום המחקר]}},{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=עידכון 2023 של הסוגיה הדמוגרפית - רוב יהודי מוצק - מ.ת.ג|אתר=מ.ת.ג|תאריך=22 במרץ 2023|כתובת=https://www.meteg.co.il/עידכון-2023-של-הסוגיה-הדמוגרפית-רוב-יהודי/}}}} בהם גם ה-[[CIA]], שנקב בשנת 2021 במספר קטן ב־5% מזה שניתן על ידי הלשכה הפלסטינית{{הערה|שם=פ2|[https://www.jewishvirtuallibrary.org/palestinian-population-statistics Palestinian Authority: Population Statistics (2021)], Jewish Virtual Library|כיוון=שמאל}}. אנשי [[המנהל האזרחי]] נקבו ביוני 2016 במספר של כ־2.93 מיליון פלסטינים על פי הנתונים הפלסטיניים, אך במרץ 2018 העריכו שבפועל מתגוררים באזור בין 2.5 ל־2.7 מיליון פלסטינים{{הערה|שם=לקט|[https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2022/167/11_22_167b.pdf לקט נתונים לרגל יום ירושלים, 2022], הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה}}. [[יורם אטינגר]] העריך שבסוף 2015 עמד מספר התושבים הפלסטינים ביהודה ושומרון על 1.75 מיליון בלבד{{הערה|שם=גלובס|{{גלובס||מה סמוטריץ' לא יודע על הפלסטינים שחיים ביהודה ושומרון?|1001278963|21 במרץ 2019}}}}.

====נתוני עבר====
ב[[מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922)|מפקד האוכלוסין בארץ ישראל שהתקיים בשנת 1922]] נמנו ביהודה ושומרון כ־257,500 תושבים. ב[[מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1931)|מפקד האוכלוסין בארץ ישראל בשנת 1931]] עלה מספר התושבים לכ־322,200 ובשנת 1946 כבר הוערך אוכלוסיית יהודה ושומרון בכ־465,800. במפקדים הירדניים שהתקיימו ביהודה ושומרון שכללה את [[מזרח ירושלים]], בשנים 1952 ו־1961 נמנו בהתאמה 742,300 ו־805,400 וחלק מהגידול נובע מהגעת כרבע מיליון [[בעיית הפליטים הפלסטינים|פליטים פלסטיניים]] ממדינת ישראל במהלך [[מלחמת העצמאות]]. במאי 1967, לפני [[מלחמת ששת הימים]], הוערך אוכלוסיית הגדה המערבית של ממלכת ירדן בכ־845,000 תושבים, מספר שכולל כ־83,000 תושבים במזרח ירושלים. ההגירה מהגדה המערבית של ממלכת ירדן, אל הגדה המזרחית ולארצות אחרות ובמיוחד [[כווית]], עמדה בתקופה זאת על כ־2.5% לשנה וכמעט איפסה את הגידול הטבעי שעמד על כ־3% לשנה. במפקד שקיימה ישראל בספטמבר 1967 עמד מספר התושבים ביהודה ושומרון על כ־595,900 תושבים, לא כולל כ־67,000 תושבים במזרח ירושלים. עד שנת 1982 עלה מספר התושבים ביהודה ושומרון, ללא מזרח ירושלים, לכ־747,500{{הערה|Stuart A. Gabriel and Eitan F. Sabatello, Palestinian Migration from the West Bank and Gaza: Economic and Demographic Analyses, in '''Economic Development and Cultural Change''', Vol. 34, No. 2 (Jan., 1986), pages 247-249|כיוון=שמאל}}. בתקופה שבין 1967–1982 ההגירה החוצה מיהודה ושומרון עמדה על כ־110,000 בני אדם מספר השווה לכ־40% מהגידול הטבעי באותה תקופה{{הערה|Stuart A. Gabriel and Eitan F. Sabatello, Palestinian Migration from the West Bank and Gaza: Economic and Demographic Analyses, in '''Economic Development and Cultural Change''', Vol. 34, No. 2 (Jan., 1986), pages 251|כיוון=שמאל}}.

בשנת 1993 הוטל תפקיד איסוף הנתונים הסטטיסטיים והדמוגרפיים של [[יהודה והשומרון וחבל עזה]] על הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (PCBS). ב־[[1997]] ערכה הלשכה הפלסטינית מפקד אוכלוסין על פיו ביהודה ושומרון ומזרח ירושלים חיו כ־1.9 מיליון ערבים פלסטיניים{{הערה|{{ספרייה יהודית|palestinian-population-statistics|מפקד האוכלוסין הפלסטיני הראשון (1997)}}}}.

על פי מחקרי אוכלוסייה משנת [[2005]] התגוררו בשטח בין 1.4 לכ־2.4 מיליון פלסטינים, וההפרש הנתון במחלוקת כונה "[[ארנון סופר#מחקריו|פער המיליון]]". הנתון הגבוה מגיע מ[[הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה]] ומתבסס על הערכותיה שלה{{הערה|הנתון מצוטט באתר "מרכז המידע הלאומי הפלסטיני" של הרשות הפלסטינית, ב [http://web.archive.org/web/20070219225803/http://www.pnic.gov.ps/arabic/population/number-6.html דף בשפה הערבית], נכון ל-31/12/2005; ב [http://web.archive.org/web/20080106180815/http://www.pnic.gov.ps/english/Population/Population_Indicators.html דף המקביל באנגלית] מופיע נתון גבוה יותר: 2,568,149 בהתייחס לסוף שנת 2005}} והנתון הנמוך הוא תוצאת מחקר של [[מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים]]{{הערה|[http://www.aei.org/files/2005/01/10/20050114_ZimmermanSumm.pdf The 1.5 Million Population Gap], The American Enterprise Institute for Public Policy Research ([[AEI]]), January 10, 2005. {{ש}}. {{תכלת|מייקל וייז, רוברטה זייד, בנט צימרמן|דמוגרפיה|326|25, סתיו התשס"ז 2006}}}}{{הערה|ראו גם [https://www.izs.org.il/he/demographics דמוגרפיה - מחקרים, מאמרים וכתבות], אתר [[המכון לאסטרטגיה ציונית]]}}{{הערה|[https://besacenter.org/wp-content/uploads/2006/02/MSPS65Heb-1.pdf פער המיליון: האוכלוסייה הערבית בגדה המערבית וברצועת עזה]}}. צוות החוקרים של המרכז טען שהנתונים שמפרסמת הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה אינם [[עקביות (לוגיקה)|עקביים]] וכוללים סתירות, ואף העלה חשד שמא הנתונים סולפו בכוונה כדי להציג את האוכלוסייה הפלסטינית כגדולה בהרבה מכפי שהיא במציאות. על פי [[יורם אטינגר]], חבר בצוות המחקר, הפלסטינים סופרים 500 אלף פלסטינים שנמצאים בחו"ל יותר משנה, לפחות 350 אלף ערביי מזרח ירושלים נושאי תעודת זהות ישראלית, ועוד יותר ממאה אלף ערבים שקיבלו תעודת זהות ישראלית עקב נישואין<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://mida.org.il/2021/04/18/התנופה-הדמוגרפית-היהודית-וההתמערבות/|הכותב=יורם אטינגר|כותרת=התנופה הדמוגרפית היהודית וההתמערבות הדמוגרפית הערבית|אתר=מידה|תאריך=2021-04-18|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-06-01}}</ref>. הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה דחתה את טענות הצוות הישראלי מכול וכול וטענה שהמחקר מוטה פוליטית ועל כן אין לסמוך עליו{{הערה|[http://www.pcbs.gov.ps/desktopmodules/newsscrollEnglish/newsscrollView.aspx?ItemID=74&mID=11170 Statement by PCBS' President Mr. Luay Shabaneh:Some Israeli-American researchers are insisting to misuse official statistics for political purposes], March 3, 2006|כיוון=שמאל}}. גם החוקר [[ארנון סופר]] שמזהיר שנים ארוכות מאובדן רוב יהודי בחלקי ארץ ישראל מתח ביקורת על הדוח{{הערה|[[יהודית יחזקאלי]],  [http://journalism.co.il/8269/ "אנחנו בעצם מיעוט יהודי"]}}.

===האוכלוסייה היהודית־ישראלית===
[[קובץ:SettlersShuhadaStreet.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|יהודים צועדים ב[[רחוב השוהדא]] במרכז [[העיר העתיקה של חברון]]]]
[[קובץ:YakirImanuel4454.JPG|ממוזער|250x250 פיקסלים|ההתנחלויות [[יקיר]] מלפנים ו[[עמנואל]] מאחור]]
על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] מדצמבר 2019, היו ביהודה ושומרון כ־441,600 תושבים ישראלים ב־127 יישובים{{הערה|שנתון סטטיסטי לישראל 2020, [https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2020/2.shnatonpopulation/st02_17.pdf יישובים ואוכלוסייה לפי מחוז], באתר [[הלמ"ס]]}}. כ־60 אלף יהודים נוספים לומדים במוסדות חינוך ביהודה ושומרון, בהם [[ישיבה|ישיבות]], [[אולפנה|אולפנות]], [[מכינה קדם צבאית|מכינות קדם צבאיות]], [[אוניברסיטה]] ו[[מכללה|מכללות]]{{הערה|{{ערוץ7|עוזי ברוך|גידול במספר התושבים ביו"ש|231835|15 בינואר 2012}}}}.

על פי נתוני [[מועצת יש"ע]], בסוף שנת 2021 היו ביהודה ושומרון (ב[[שטח C]], לא כולל [[מזרח ירושלים]]) 491,923 תושבים ישראלים ב-150 יישובים, גידול שנתי של כ־3.3%{{הערה|{{ישראל היום|אפרת פורשר|השנה: יותר מחצי מיליון תושבים ביו"ש |news/local/article/8821261|4 במרץ 2022}}}}, ונכון לינואר 2025 מספרם עלה ל־529,455 איש,וזוהי עליה של 2.33% בשנה האחרונה.{{הערה|{{ערוץ 7||דו"ח כצל'ה: זינוק במספר היהודים החיים ביהודה ושומרון|660655}}}}

נכון ל-2020 האוכלוסייה במחוז זה היא הצעירה שב[[מחוזות ישראל]]. כ־58% מתוכה הם [[ילדות|ילדים]] וצעירים (257,800 במספר){{הערה|ילדים 0–17, צעירים 18–24, [https://old.cbs.gov.il/publications16/rep_08/pdf/part01_h.pdf מאפיינים דמוגרפיים], באתר [[הלמ"ס]]}}{{הערה|שנתון סטטיסטי לישראל 2020 [https://www.cbs.gov.il/he/publications/doclib/2020/2.shnatonpopulation/st02_19x.pdf אוכלוסייה לפי מחוז, גיל ומין] באתר [[הלמ"ס]]}}.

[[רשות מקומית בישראל|הרשויות המקומיות]] הישראליות ביהודה ושומרון מאוגדות תחת [[מועצת יש"ע]], אשר מתפקדת כארגון הגג של הרשויות בנושאים רחבים הקשורים לכלל הרשויות ובמאבקים אידאולוגיים למען תנועת ההתנחלות ביהודה ושומרון. ראשי הרשויות ביהודה ושומרון מרכיבים את הנהלת מועצת יש"ע והעומד בראשה הוא ראש רשות מכהן בלבד.

==אתרים ארכאולוגיים ומקומות קדושים==
{{להשלים|נושא=ישראל}}
ב[[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] וב[[השומרון|שומרון]] נמצאו מרכזי הכובד של [[ממלכת יהודה]] ו[[ממלכת ישראל]] ב[[תקופת בית ראשון]] ושל [[ממלכת החשמונאים]] ב[[תקופת בית שני]]. לכן, מטבע הדברים, הם עשירים במספר רב של אתרי־עתיקות, בהם המיוחסים לקברי אבות האומה המקראיים כמו [[מערת המכפלה]], [[קבר רחל]] ו[[קבר יוסף]], דרך אתרים מתקופת בית ראשון כמו [[עיר דוד]], [[הר הבית]], [[בית אל המקראית]] ו[[שומרון (עיר)|העיר שומרון]] ו[[שילה (יישוב מקראי)|שילה המקראית]] (שבה מוקם המשכן) ועד לאתרים מתקופת בית שני כמו [[ארמונות החשמונאים]] ב[[יריחו]], [[ביתר]], [[הרודיון]], [[סרטבה]] ו[[מצדה]].

===קברים===
[[קובץ:Cave of the Patriarchs8.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מערת המכפלה]]
[[קובץ:BEITMIDRASHRACHEL.jpg|250px|ממוזער|בית המדרש בקבר רחל]]
ב[[מערת המכפלה]] שבחברון [[קבורה|קבורים]] על פי המסורת [[אברהם]] ו[[שרה]], [[יצחק]] ו[[רבקה]] ו[[יעקב]] ו[[לאה]]. כמו כן, על פי המסורת היהודית אף [[אדם וחוה]]. למקום מאפיינים רוחניים נוספים על היותו אזור קבורה. המערה מהווה [[חראם|מקום קדוש]] גם ל[[מוסלמים]] ויש בצמוד אליה גם [[מסגד]].

ישנם מספר קברים המיוחסים על פי המסורת לאישים [[תנ"כ]]יים:
====בשומרון====
* [[קבר יוסף]]
* [[נבי סמואל|קבר שמואל הנביא]]
* [[קבר יהושע בן נון]]
* קבר נון (אבי יהושע)
* [[קבר כלב בן יפונה]]
* [[גבעת פנחס]] – קבריהם של אלעזר ואיתמר בני אהרן הכהן ושל פנחס בן אלעזר, נכדו
* קבר גדעון השופט
====ביהודה====
*[[קבר רחל]] בצפון [[בית לחם]]
* [[קבר ישי]] (אבי [[דוד]]) ב[[חברון]]
* [[קבר עתניאל בן קנז]] ב[[חברון]]
* [[קבר נתן הנביא]] ב[[חלחול (עיר)|חלחול]]
*[[קבר גד החוזה]] ב[[חלחול (עיר)|חלחול]]
*[[חגיגות נבי מוסא|נבי מוסא]] – קבר [[משה רבנו]] על פי המסורת המוסלמית ליד [[יריחו]]

===אתרים ארכאולוגיים===
[[קובץ:Kumeran4.jpg|250px|ממוזער|מערות קומראן]]

ביהודה ושומרון נמצאים עשרות רבות אתרים ארכאולוגיים רבי חשיבות. בהם ניתן למנות את:

====ביהודה====
* [[בריכות שלמה]] ו[[אמת הביאר]]
* [[סוסיא (יישוב עתיק)|סוסיא]] – עתיקות יישוב יהודי מימי המשנה ובית כנסת מפואר.
* גן לאומי [[הרודיון]] – [[אתר ארכאולוגי]] מתקופת בית שני סמוך ליישוב [[תקוע]], שבו מבצר דמוי גבעה מלאכותית ועיר, שנבנו על ידי המלך [[הורדוס]].
* [[מערות קומראן]]
* מערות [[נחל דרגה]]
* [[עין חוגלה]]
<!-- רצפת הפסיפס של בית הכנסת... -->

====בשומרון====
* [[מזבח הר עיבל]] – אתר ארכאולוגי בצפון מזרח [[הר עיבל]], אשר מתוארך ל[[ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברזל|תקופת הברזל]] ה-1. הארכאולוג שגילה וחפר את האתר, פרופסור [[אדם זרטל]], זיהה אותו כ[[מזבח]] שבנה [[יהושע בן נון]] לקראת [[מעמד הברכה והקללה]] המתואר במקרא. זיהוי זה התקבל על דעת רבנים שונים ו[[זאב ארליך]]<ref>הרצאה של [https://www.youtube.com/watch?v=EoCDhmE5IYU הרב יואל בן נון]</ref>{{הערה|1=[http://www.herzog.ac.il/vtc/0082445.doc זאב ח' ארליך, האמנם 'מזבח-עיבל'?], מקור ראשון ט"ו באלול תשס"ו, הובא באתר ישיבת הר עציון}}, אך הקונצנזוס בקרב [[ארכאולוגיה מקראית|ארכאולוגים מקראיים]] הוא שמדובר באתר פולחני אחר או בשרידים של מגדל שמירה{{הערה|Ralph K. Hawkins, [https://digitalcommons.andrews.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1063&context=dissertations The Iron Age I Structure on Mount Ebal: Excavation and Interpertation], ראו סקירת העמדות הרווחות במחקר בעמ' 17–33 וכן פסקאות הסיכום בעמ׳ 316}}. האתר נפגע מספר פעמים בשנים האחרונות, באחת מהן חלק מחומתו נגרס ל[[חצץ]] להקמת כביש, ובשנייה נפגעו חלקים מהמבנה שבמרכז באתר<ref>{{ישראל היום||זה הסיפור של המזבח שהושחת בידי פלשתינים|852193|17 בפברואר 2021}}</ref><ref>{{כיפה||הרס נוסף במזבח יהושע: "מפקירים את ההיסטוריה של עמנו"|חדשות/התיישבות/1124879-0/}}</ref>.
* [[שומרון (עיר)|שומרון]] העתיקה (סבסטיה) – בירת [[ממלכת ישראל]] החל מימיו של המלך [[עמרי]], אשר בוצרה ונבנתה כעיר רומית גם על ידי המלך [[הורדוס]] ב[[תקופת בית שני]].
* [[שילה (עיר מקראית)|תל שילה]] – [[מרכז מבקרים]] ובו שרידי המשכן ושרידי העיר שילה, שהייתה (ע"פ המסורת המקראית) המרכז הרוחני של עם ישראל משך מאות שנים, לפני שעבר ונקבע ב[[ירושלים]].

==השפעות אקולוגיות==
===זיהום מים===
לפי דו"ח של [[מבקר המדינה]] משנת 2016, מרבית השפכים ביהודה ושומרון אינם עוברים טיפול נאות להסרת מזהמים והם מוזרמים לנחלים ולבורות ספיגה. מערך איסוף השפכים והטיפול בהם וכן ניצול מים מטופלים מפגר בצורה ניכרת לעומת המצב במדינת ישראל. נחלים שאליהם מוזרמים [[שפכים]] כוללים את [[נחל הקישון]], [[נחל חדרה]], [[נחל שילה]], [[נחל מודיעים]], [[נחל קדרון]] ועוד. זיהום המים פוגע בעתודות מי התהום של ישראל וירדן, ופוגע ב[[בריאות הציבור]] ובאיכות חייו. בשל המצב הגאופוליטי בשטחי יו"ש, נושא זה משפיע גם על מצבה המדיני־ביטחוני של ישראל ועל מעמדה בעולם{{הערה|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_587/3008569a-9c68-49bb-a210-1b44976314b4/N501-sviva.pdf?AspxAutoDetectCookieSupport=1 זיהומי מים בין מדינת ישראל לשטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה]}}.

יש מספר מאפיינים המשפיעים על המצב הסביבתי: רגישות [[הידרולוגיה|הידרולוגית]] גבוהה לזיהום מי תהום בשל השפעת האזור על [[אקוויפר ההר]], היעדר גבולות ברורים, היעדר רצף טריטוריאלי מדיני, [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה בצד הפלסטיני והבדלים גדולים ברמת החיים וביכולת הניהול הסביבתי בין הפלסטינים לבין הישראלים. ניהול סביבתי מחייב שיתופי פעולה בין גורמים פלסטינים וישראלים. הסכסוך המדיני המתמשך בין ישראל לפלסטינים, פיצול השליטה בשטח, והתפיסה כי המצב הנוכחי הוא זמני, מקשים על מתן טיפול יסודי וארוך טווח במפגעים סביבתיים ועל קיום שיתוף פעולה בתחום זה.

נכון לשנת 2016 [[ממשלת ישראל]] לא גיבשה מדיניות לניהול סביבתי עם שכנותיה, לרבות בתחום המים, ואין לה מדיניות בדבר מפגעים סביבתיים החוצים את הקו הירוק. הממשלה גם לא הגדירה גורם אחד, בעל ראייה כוללת, שיוביל את הנושא. לפי מבקר המדינה הדבר גורם לכך שפתרונות למפגעי סביבה מתעכבים במשך שנים ארוכות, לעיתים תוך הפרת הדין ופגיעה בבריאות הציבור ובאינטרסים מדיניים החשובים לישראל.

==ראו גם==
* [[יהודה ושומרון וחבל עזה]]
* [[מחוז יהודה ושומרון]]
* [[אשכול רשויות יהודה ושומרון]]
* [[גבולות מדינת ישראל]]
* [[תפיסת קרקעות ביהודה ושומרון]]
* [[מעמד הקרקעות ביהודה ושומרון]]
* [[הקו הירוק]]
* [[סיפוח יהודה ושומרון לישראל]]

==לקריאה נוספת==
* יוסף לויטה (עורך), '''הר מרום ישראל''': יהודה ושומרון: עבר, הווה ומגמות לעתיד, [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], [[תשמ"ד]]
* [[מנשה הראל]], [[דב ניר]], '''גאוגרפיה של ארץ ישראל''', הוצאת עם עובד, עמ' 313–322
* הראל ארנון, חגי ויניצקי, '''דיני מקרקעין והמשפט הבינלאומי ביהודה ושומרון''', [[הוצאת בורסי]], 2013

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:West Bank|שם ויקישיתוף=יהודה ושומרון|ויקימסע=יהודה ושומרון|ויקימילון=יו"ש|שמאל}}
* {{קתדרה|[[אילן פפה]]|יצירתו של עבר-הירדן הגדול: הירדניזציה של הגדה המערבית|57.6|57, ספטמבר 1990, עמ' 184-163}}
* {{TheMarker|רמי היפש|"מזרח גוש דן": פעם הציעו כאן וילות בזול - היום מוכרים דירות 3 חדרים ב-700 אלף שקל|1.6722741|7 בדצמבר 2018}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007553630205171|יהודה ושומרון}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יהודה ושומרון|*]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים]]
[[קטגוריה:הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]
[[קטגוריה:חבלי ארץ במחלוקת]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות שהוקמו ב-1949]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות שהוקמו ב-1967]]