הצגת המקור של הדף "טמקו בוקרו"

{{מטוס
|שם=טמקו T-35 בוקרו
|תמונה=[[קובץ:T-35A.jpg|300px]]
|כיתוב=טמקו T-35 בוקרו
|סוג=[[מטוס אימון]]
|קוד נאט"ו=
|ארץ ייצור={{דגל|ארצות הברית||+}}
|יצרן=[[טמקו איירקראפט]]
|טיסה ראשונה=[[1948]]
|כניסה לשירות=
|הוצאה משירות=
|צוות=2 (מדריך וחניך)
|נוסעים=
|יחידות שיוצרו=26
|משתמש ראשי=
|משתמשים משניים=
|דגמים=
|מחיר=
|אורך=6.61 מטרים
|גובה=1.87 מטרים
|מוטת כנפיים=8.94 מטרים
|קוטר מדחף ראשי=
|שטח כנפיים=12.44 מ"ר
|משקל ריק=591 ק"ג
|משקל טעון=
|משקל המראה מרבי=835 ק"ג{{הערה|שם=שלום|דני שלום, עמ' 67}}
|מהירות שיוט=118 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] (218 קמ"ש){{הערה|שם=שלום}}
|מהירות מרבית=136 קשר (251 קמ"ש){{הערה|שם=שלום}}
|קצב נסיקה=1000 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] (306 מטר) לדקה
|טווח=882 ק"מ
|סייג רום=17,000 רגל (5,185 מטר)
|עומס כנף=70.2 ק"ג למטר רבוע
|דחף=165 [[כוח סוס]]
|אורך מסלול מינימלי=
|תותחים=2 תותחים 30 מ"מ
|טילים=
|פצצות=
|רקטות=10 רקטות
|הנעה=[[מנוע בוכנה]] [[לייקומינג]] GO-480
|תרשים=
}}
'''טמקו T-35 בוקרו''' (ב[[אנגלית]]: '''Temco T-35 Buckaroo''', [[בוקר (מקצוע)|בוקר]]) היה [[מטוס אימון]] שתוכנן ב[[ארצות הברית]] בסוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20]] על ידי חברת [[טמקו איירקראפט]], במטרה לייצר מטוס אימונים זול במיוחד עבור השוק האזרחי או הצבאי. החברה נכשלה בניסיונה להבטיח לעצמה חוזה עם [[חיל האוויר של ארצות הברית]], ולכן נאלצה לפנות לממשלות זרות כדי לזכות בהזמנות, אולם זכתה בהזמנות בודדות בלבד.

==תכנון ופיתוח==
מקורו של ה-T-35 במטוס אחר, [[גלוב סוויפט]]. מטוס זה היה מטוס קל בעל שני מושבים, שיוצר על ידי חברת [[גלוב איירקראפט קומפני]] בשנת [[1946]], לאחר [[מלחמת העולם השנייה]]. גלוב הגיעה ל[[חדלות פרעון]] בתוך כשנה, לאחר שייצרה יותר מטוסים ממספר ההזמנות שהיו בידיה. חברת "טמקו", שהייתה ה[[נושה]] העיקרי של "גלוב", רכשה את רישיון הייצור של המטוס, את קווי הייצור, את המטוסים המוכנים ואת החלקים, בתקווה לכסות את הפסדיה על ידי ייצור מטוסים חדשים.

בתחילת [[1948]] פנתה ממשלת [[הפיליפינים]] לנשיא חברת טמקו, וגילתה עניין ברכישת גרסת אימון של הסוויפט. כמענה לכך בנתה החברה את דגם TE-1A, שהיה מטוס סוויפט GC-1B שבו שונתה צורת הישיבה במטוס - במקום ישיבה זה בצד זה ישבו הטייסים בתצורת [[טנדם]], זה מאחורי זה. בשל שינוי זה היו למטוס החדש [[מגן רוח]] צר, [[חופה (תעופה)|חופה]] ארוכה יותר שהייתה מחולקת לשני חלקים, כשהחלק האחורי בנוי בתצורת בועה. נבנה מטוס יחיד מדגם זה, שיוצר בעבודת יד (ולא במתכונת של [[ייצור המוני]]) על פי תוכניות כלליות בלבד. מטוס זה הונע על ידי מנוע [[קונטיננטל מוטורס|קונטיננטל]] בעל 125 [[כוח סוס|כוחות סוס]], שהוחלף לאחר טיסות הניסוי הראשונות למנוע בעל 145 כוחות סוס.

בתחילת [[1949]] נודע לראשי החברה כי [[חיל האוויר של ארצות הברית]] מתכוון להכריז על תחרות לתכנון מטוס לאימון ראשוני ובסיסי. לצורך התחרות בנתה החברה שני [[אב טיפוס|אבות טיפוס]] נוספים, שבהם שילבה כמה שינויים קטנים בלבד, בשל לחץ הזמן. שלושת המטוסים (המטוס שנבנה עבור הפיליפינים ושני אבות הטיפוס הנוספים) סומלו YT-25 על ידי חיל האוויר לצורך בחינתם. שתי חברות נוספות הגישו הצעות: [[פיירצ'ילד]] ו[[ביצ'קראפט]]. ב-[[24 בפברואר]] 1949 בחר חיל האוויר בדגם של ביצ'קראפט, [[ביצ'קראפט T-34 מנטור|T-34 מנטור]]; הדגם של טמקו היה במקום השלישי. עם זאת, בשל אילוצי תקציב בוטלה התוכנית בהמשך השנה.

למרות הכישלון בתחרות של חיל האוויר גבר העניין במטוס מצד ממשלות זרות, ובפרט ממשלת הפיליפינים (כאמור לעיל). לאחר בחינת תוצאות התחרות החליטה טמקו להמשיך בתוכנית להשבחת המטוס. התוכנית כללה, בין השאר, את הארכת גוף המטוס ב-7.6 ס"מ ושינוי חתך הרוחב של המטוס כך שיתאים יותר לתצורת טנדם. [[מייצב גובה|מייצב הגובה]] הוגבה בכ-23 ס"מ, נוספו [[חיפוי אווירודינמי|חיפויים אווירודינמיים]] בכנפיים ובגוף, [[כן נסע|כן הנסע]] שופר ומיקומו שונה מעט לצורך שיפור תכונות ההסעה על הקרקע, הכנפיים חוזקו כדי שיעמדו בעומסים של 9 [[תאוצת הכובד|ג'י]], ונעשו שינויים בציוד האלקטרוני ובהתקנתו במטוס; בין השאר הוחלפה המערכת החשמלית מ[[מתח חשמלי|מתח]] 12 [[וולט]] למתח 24 וולט. במקביל לעריכת שיפורים אלה החליטה טמקו לבנות עשרה אבות טיפוס, שיונעו במנועים בעלי 145 כוחות סוס. המטוס המשופר היה למעשה מטוס חדש, שאמנם דמה בקוויו הכלליים לסוויפט ולדגם הראשון, אך למעשה תוכנן לגמרי מחדש.{{הערה|על פי [http://www.airbum.com/pireps/PirepT-35Buckaroo.html אתר airbum.com] ואתר [http://all-aero.com/index.php/55-planes-t-u/10988-temco-t-35--te-1-buckaroo all-aero.com].{{כ}}}}

בתחילת [[1950]] שב חיל האוויר של ארצות הברית וחידש את התחרות לבחירת מטוס אימון ראשוני ובסיסי. שלושה אבות טיפוס, מדגם TE-1A סומלו מחדש על ידי חיל האוויר YT-35 לצורך התחרות. טמקו החליטה לשנות את המנועים למנועים משופרים בעלי 165 כוחות סוס, בהסכמת חיל האוויר. המטוס המשופר סומל TE-1B, וניתן להם השם "בוקרו". פיתוח שני הדגמים נמשך במקביל, כאשר דגם TE-1A יועד לייצוא ודגם TE-B יועד לחיל האוויר של ארצות הברית. שלושת אבות הטיפוס המשופרים סופקו לחיל האוויר של ארצות הברית לצורך התחרות ביולי 1950, ולאחר בחינה שהתארכה בשל פרוץ [[מלחמת קוריאה]] הושבו למפעל ביולי [[1951]] לשיפוץ לאחר הניסויים המקיפים. חיל האוויר החליט לבחור במטוס אחר, ושלושת המטוסים שיועדו לניסויים נמכרו כציוד עודף.

==שירות מבצעי==
רוב המטוסים מדגם TE-1B נמכרו ל[[סעודיה]] במסגרת [[תוכנית הסיוע להגנה משותפת]] של ארצות הברית עם בעלות בריתה. חברת טמקו סיפקה ל[[חיל האוויר הסעודי]] עשרה מטוסים מדגם זה וחלקי חילוף רבים. המטוסים שסופקו לסעודיה חומשו בשני [[מקלע]]ים 30 מ"מ ועשר [[רקטה|רקטות]] בקוטר 2.75 [[אינץ']] (6.985 ס"מ), חמש בכל כנף.

[[חיל האוויר היווני]] רכש מטוס אחד, וכך גם [[חיל האוויר האיטלקי]]. [[חיל האוויר הישראלי]] חיפש מטוס אימון בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20]]. הבוקרו היה אחד מהארבעה, שכללו גם את ה[[פוקר S-11 אינסטרוקטור]], ה[[דה הבילנד DHC-1 צ'יפמנק]] וה[[בואינג-סטירמן]].{{הערה|דני שלום, עמ' 65}} טייסי ומהנדסי החיל שבחנו את המטוס התרשמו מביצועי המטוס אך החליטו לבסוף שלא לרכשו בשל מורכבותו, במיוחד זו של כני הנסע ושל המנועים. מטוס אחד אשר נרכש לצורך הבחינה שימש במשך זמן קצר לטיסות קישור, עד שהוצא מן השירות.{{הערה|שם=שלום}}{{הערה|על פי אתר חיל האוויר נרכש המטוס כבר ב-[[1948]] והוצא מן השירות ב-[[1949]]. ראו: {{אתר חיל האוויר||טמקו TE-1A בקרו|201-18281|}}.}}

נכון ל-[[2016]] מוצג מטוס בוקרו אחד ב[[ריאד]], ב[[סעודיה]]. שני מטוסים אותרו במגרש גרוטאות בסעודיה. אלה שוקמו ומופעלים כיום על ידי "אגודת סוויפט הבינלאומית", ב[[אתונה טנסי)]], [[טנסי]], [[ארצות הברית]]. נכון ל-2016 רשומים חמישה מטוסי בוקרו בארצות הברית.{{הערה|[http://sfahistory.org/070T35A.jpg מידע], באתר Society for Aviation History}}

==דגמים==
* '''TE-1A'''
::סימול חברת טמקו לגרסה עם מנוע [[פרנקלין אנג'ין קומפני|פרנקלין]] 6A4-165-B3. נבנו שישה מטוסים, בהם שלושה בסימול [[חיל האוויר של ארצות הברית]] '''YT-35''' לניסויי טיסה
* '''TE-1B'''
::סימול חברת טמקו לגרסה עם מנוע [[קונטיננטל מוטורס|קונטיננטל]] C-145-2H. נבנו עשרה מטוסים שהועברו ל[[חיל האוויר הסעודי]]. סימול חיל האוויר של ארצות הברית: T-35A

==מפעילות==
* {{דגל|איטליה||+}}
::[[חיל האוויר האיטלקי]] - מטוס TE-1A, התקבל ב-[[1950]]
* {{דגל|ארצות הברית||+}}
::[[חיל האוויר של ארצות הברית]] - שלושה מטוסים YT-35 להערכה
* {{דגל|יוון||+}}
::[[חיל האוויר היווני]] - מטוס אחד
* {{דגל|ישראל||+}}
::[[חיל האוויר הישראלי]] - מטוס אחד לניסויים
* {{דגל|ערב הסעודית||+}}
::[[חיל האוויר הסעודי]] - עשרה מטוסים מדגם T-35A

==נתונים כלליים==
===מאפיינים כלליים===
* '''צוות''': 2 (מדריך וחניך)
* '''אורך''': 6.61 [[מטר]]
* '''מוטת כנפיים''': 8.94 מטר
* '''גובה''': 1.87 מטר
* '''שטח כנף''': 12.44 מ"ר
* '''משקל ריק''': 1,300 ליברות (591 [[ק"ג]])
* '''משקל ההמראה מקסימלי''': 1,920 ליברות (873 ק"ג)
* '''הנעה''': [[מנוע בוכנה]] [[פרנקלין איירקראפט אנג'ינס|פרנקלין]] 6A4-165-B3 מקורר אוויר בעל שישה [[צילינדר (הנדסת מכונות)|צילינדרים]], 165 [[כוח סוס]]

===ביצועים===
* '''מהירות מקסימלית''': 136 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] (250 קמ"ש) בגובה פני הים
* '''טווח''': 882 ק"מ
* '''[[תקרת שירות]]''': 17,000 [[רגל (יחידת מידה)|רגל]] (5,185 מטרים)
* '''קצב טיפוס''': 1,000 רגל לדקה (5.1 מטר בשנייה)
* '''[[עומס כנף]]''': 70.2 ק"ג למ"ר
* '''יחס דחף-משקל''': 0.086 כוח סוס לליברה

===חימוש===
* '''תותחים''': שני [[מקלע]]ים ב[[קליבר]] 30.
* '''רקטות''': עשר רקטות בקוטר 2.75 [[אינץ']] (6,985 ס"מ), חמש בכל כנף

==לקריאה נוספת==
* [[דני שלום]]: '''מטוסי חיל האוויר, מהטייגר מות' עד הסופה'''. באוויר - פרסומי תעופה וחלל, ראשון לציון. תשס"ו, 2005

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר חיל האוויר||טמקו TE-1A בקרו|201-18281}}
* [https://web.archive.org/web/20070607110852/http://www.airbum.com/pireps/PirepT-35Buckaroo.html סקירה על פיתוח המטוס ותיאור טיסה בו], באתר Airbum.com
* [http://all-aero.com/index.php/55-planes-t-u/10988-temco-t-35--te-1-buckaroo TEMCO T-35 / TE-1 Buckaroo], באתר All-aero.com
* [http://www.jetphotos.net/viewphoto.php?id=7683499#remarks צילומים של המטוס], באתר Jetphotos.net
* [http://swiftmuseumfoundation.org/ אתר מוזיאון המוקדש למטוסי הסוויפט והבוקרו]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מטוסי הדרכה ואימון של חיל האוויר הישראלי}}
{{מיון רגיל:בוקרו, טמקו TE-1A}}
[[קטגוריה:מטוסי הדרכה של חיל האוויר הישראלי]]
[[קטגוריה:כלי טיס אמריקאיים]]
[[קטגוריה:מטוסי אימון]]
[[קטגוריה:מטוסים קלים]]