הצגת המקור של הדף "חסידות מכנובקה"

{{דתות וזרמים
| שם בשפת המקור = 
| תמונה = [[קובץ:Machnovkazl031224 043817-1938 5.jpg|מרכז|250px]]
| כיתוב = רבי אברהם יהושע השל טברסקי השני ממכנובקה
| דת = [[יהדות]]
| קבוצה = [[תנועת החסידות]]
| התפלג מ = [[חסידות סקווירא]]
| מייסד = 
| תאריך ייסוד = 
| מנהיג = 
| פעילות = 
| מאפיינים = 
| מקום ייסוד = [[מכנובקה]]
}}

[[קובץ:Rabbi Yehoshua Rokeach.jpg|ממוזער|[[יהושע רוקח (בני ברק)|רבי יהושע רוקח ממכנובקה בעלזא]]]]
'''חסידות מכנובקה בעלזא''' היא [[חצר חסידית]], ענף של [[חסידות סקווירא]] משושלת [[בית צ'רנוביל|צ'רנוביל]]. החסידות התבססה בעיירה [[מכנובקה]] שב[[אוקראינה]] ומרכזה כיום ב[[בני ברק]].

בסוף שנות השמונים התמנה לאדמו"ר רבי [[יהושע רוקח (בני ברק)|יהושע רוקח]], צאצא לאדמו"רי [[חסידות בעלזא|בעלז]]. בעקבות זאת הצטרפו לחסידות חלק גדול מפורשי חסידות בעלז, והחסידות כינתה את עצמה "בעלזא-מכנובקה". משנת [[2015]] מכונה החסידות "'''מכנובקה-בעלזא'''".

== תולדות החסידות ==
ראשיתה של החסידות הוא בחסידות סקווירא משושלת צ'רנוביל. לאחר פטירתו של האדמו"ר רבי [[יצחק טברסקי (סקווירא)|יצחק טברסקי]] מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]] התמנו שלושה מבניו לאדמו"רים בסקוויר, בהם הבכור רבי [[אברהם יהושע השיל טברסקי (סקווירא)|אברהם יהושע השיל טברסקי]]. לאחר פטירתו בשנת [[תרמ"ו]] התמנה בנו רבי '''[[יוסף מאיר טברסקי]]''' ([[תרי"ז]]-[[תרע"ז]]) לאדמו"ר בעיירה [[מכנובקה]] שב[[אוקראינה]]. היה חתנו של רבי [[חסידות צ'רנוביל#רבי מנחם נחום מלויעב|מנחם נחום מלויעב]].

לאחר פטירתו של רבי יוסף מאיר התמנה בנו, רבי '''[[אברהם יהושע העשיל טברסקי (מכנובקה)|אברהם יהושע העשיל]]''' (נולד בכ"ד באדר [[ה'תרנ"ה]]), לאדמו"ר ממכנובקה. חתנו, רבי מנחם נחום טברסקי ([[ה'תר"ם]] - [[י"ט בסיוון]] [[ה'תש"ה]], בנו של רבי [[דוד טברסקי (סקווירא)|דוד טברסקי]] מסקווירה דודו של רבי יוסף מאיר), התמנה לאדמו"ר מסקווירה-מכנובקה. רבי מנחם נחום נמלט יחד עם משפחת אביו לקייב בשנת [[ה'תרע"ט]] משם המשיך ל[[קישינב]] ול[[ארצות הברית]] והקים את בית מדרשו ב[[בורו פארק]]. בזיווג שני נישא לבתו של רבי אברהם פנחס מ[[חסידות אוסטרהא|קוניב]]. הוריש את בית מדרשו לאחיו רבי [[יעקב יוסף טברסקי|יעקב יוסף]]. חתנו היה רבי שמואל יצחק קארף מ[[חסידות זוויהל|זווהיל בוסטון]].

רבי אברהם יהושע העשיל סירב בהתחלה להתמנות לאדמו"ר עד שדודו זקנו רבי דוד מסקווירא, לחץ עליו. היה חתנו של רבי [[דוד אהרן טברסקי|דוד אהרן מז'וריק]] (בנו של רבי [[יעקב אריה לייב טברסקי]] מ[[חסידות טריסק|טריסק]]).

רבי אברהם יהושע העשיל היה חשוך בנים ועוד בחייו אימץ כבן את בן-אחיינו, רבי '''[[יהושע רוקח (בני ברק)|יהושע רוקח]]''' (נולד ב[[כ"א בטבת]] [[ה'תש"ט]]), נינו של רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]] (בנו של ר' יצחק דוד, בנו של הרב יהושע מירוסלב, שהיה גם חתנו של הרב יוסף מאיר ממכנובקה). לאחר פטירתו של רבי אברהם יהושע השל טברסקי ביום הכיפורים [[תשמ"ח]] התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממכנובקה, לאחר הפצרות רבות משאר בשרו האדמו"ר רבי ישראל מרדכי טברסקי מראחמיסטריווקא.

מוסדות החסידות ב[[בני ברק]] כוללים תלמוד תורה, [[ישיבה קטנה]], [[ישיבה גדולה]] וכולל אברכים. בראשות הישיבות עומד הרב יעקב יהושע אנגלנדר, בנו של הנגיד ר' אליש אנגלנדר שמממן חלק גדול מהמוסדות.

לחסידות בתי כנסת וכוללים ב[[ירושלים]] [[בית שמש]] [[ביתר עילית]] ו[[אלעד]], שני בתי כנסת וישיבה קטנה ב[[לונדון]], ובתי כנסת ב[[מנצ'סטר]], [[אנטוורפן]], [[בורו פארק]] ו[[וויליאמסבורג (שכונה)|ויליאמסבורג]] ובמונסי.

==חסידות מכנובקה-בעלזא==
לאחר פטירתו של האדמו"ר מבעלזא, רבי [[אהרן רוקח]], בשנת [[ה'תשי"ז]] ללא בנים חיים, ייעדו מרבית חסידי בעלזא לאדמו"ר את בן אחיו{{הערה|בן הרב [[מרדכי רוקח]] מבילגוריי}}, רבי [[ישכר דב רוקח]], שהיה אז ילד בן תשע שנים והוכתר כאדמו"ר בגיל 18. מקצת מהחסידים לא קיבלו את מרותו של האדמו"ר המיועד ופרשו מהחסידות. הפורשים, שכונו "בעלזער מתנגדים" או "מורדים", פתחו בית מדרש ברחוב מהרש"ל בבני ברק וב[[אנטוורפן]], וכן החזיקו בבית המדרש הישן של חסידות בעלזא בלונדון שם כונו בשם בעלזא בלבד. כאשר התמנה רבי יהושע רוקח לאדמו"ר ממכנובקה, ב-1988, חברו חלק מפורשי בעלז אליו. היחסים בין החסידויות היו תקינים ורבי יהושע השתתף באירועים בחסידות בעלז.

לאחר תקופה החלה החסידות לכנות את שמה "בעלזא מכנובקה", מה שיצר מתח בין החסידויות ואף גלש להשמצות הדדיות ולאלימות. שיאן של ההתנגשויות האלימות היה בשנת 1995, כאשר חסידי מכנובקה בעלזא קיימו טקס "הכנסת [[ספר תורה]]" לבית מדרשם בירושלים. במהלך האירוע הותקף האדמו"ר ממכנובקה בעלזא בידי חסידי בעלז ונגרם נזק לרכבו ולבית מדרשו.

ב[[הילולה]] שציינה חמישים שנה לפטירת רבי אהרון רוקח ([[כ"א באב]] [[ה'תשס"ז]]; [[אוגוסט]] [[2007]]) היו התכתשויות בין אנשי שתי החסידויות. בהילולה בשנה שלאחר מכן ([[22 באוגוסט]] [[2008]]), תקפו כמה חסידי בעלז את התומך הפיננסי של מכנובקה בעלזא, אליהו אנגלנדר מלונדון.

בסביבות [[2010]] החלו מגעים בין החסידויות והמתח ביניהן פחת בהדרגה. ב-[[29 ביולי]] 2010 השתתף בנו של הרבי מבעלז, הרב [[אהרן מרדכי רוקח]], בחתונת נכדו של האדמו"ר ממכנובקה בעלזא. בפברואר [[2012]] הגיע האדמו"ר ממכנובקה בעלזא לפגישה בביתו של האדמו"ר מבעלז כדי להזמינו לחתונת בתו הצעירה{{הערה|1=[http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=38220&cat=6 בלעדי: תיעוד מפגש אדמו"רי בעלזא ומחנובקא בעלזא] באתר [[בחדרי חרדים]].}}. בחודש סיון ה'תשע"ה השתתף האדמו"ר ממכנובקה בעלזא בחתונת נכד האדמו"ר מבעלז ואף התכבד ב[[זימון#המזמן|זימון]]. ב[[כסלו]] ה'[[תשע"ו]] סוכם בין החסידויות שמעתה תיקרא החסידות "מכנובקא בעלזא", ובכך סרה המחלוקת בין החסידויות{{הערה|1={{כיכר השבת|[[ישראל כהן (עיתונאי)|ישראל כהן]]|הבוקר ב'המודיע': השם "בעלזא" התווסף למודעת "מכנובקא"|186120|22 בנובמבר 2015}}{{ש}}{{בחדרי חרדים|משה ויסברג|הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות {{!}} חלק 1|941255|25 בספטמבר 2018}}}}.

==מרכזי החסידות==
מרכזה של חסידות מכנובקה בעלזא ברחוב רש"י ב[[בני ברק]]. בניין חדש וגדול הולך נבנה ברחוב האדמו"ר מגור. לחסידות בתי מדרש גם ב[[ירושלים]], ב[[בית שמש]], ב[[ביתר עילית]] וב[[אלעד]]. בחו"ל ישנם בתי מדרש בשכונת [[סטמפורד היל]] ב[[לונדון]], ב[[מנצ'סטר]], ב[[אנטוורפן]] וב[[ארצות הברית]]. אנשי החסידות רואים את עצמם כחסידי בעלזא ונוהגים במנהגי בעלזא, מלבד בית המדרש בבני ברק שבו שומרים על מספר מנהגי צ'רנוביל.

== השתלשלות החסידות ==
* ה[[בעל שם טוב]], רבי ישראל בן אליעזר ממז'בוז', מחולל [[תנועת החסידות]].
* תלמידו רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל|מנחם נחום טברסקי]] מצ'רנוביל, בעל ספר מאור עיניים.
* בנו רבי [[מרדכי טברסקי]], המגיד מצ'רנוביל.
* בנו רבי [[יצחק טברסקי (סקווירא)|יצחק טברסקי]] מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]].
* בנו רבי אברהם יהושע השל טברסקי מסקווירא (1826–1886).
* בנו רבי יוסף מאיר טברסקי ממכנובקה (1860–1918).
* רבי אברהם יהושע השל טברסקי ממכנובקה-בני ברק (1894–1987), בנו של רבי יוסף מאיר טברסקי.
* רבי [[יהושע רוקח (בני ברק)|יהושע רוקח]] ממכנובקה-בעלזא (נולד ב-1949), בן-אחיינו של רבי אברהם יהושע השל.

==ראו גם==
*שוש מולא, "בחצר", 7 ימים, [[ידיעות אחרונות]], 3 באוקטובר 2008

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=xn76N_gzENY#! חתונת בתו הצעירה של האדמו"ר] באתר [[יוטיוב]]. {{וידאו|}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חסידויות}}

[[קטגוריה:חסידות סקווירא]]
[[קטגוריה:חסידות בעלז]]
[[קטגוריה:חצרות בית צ'רנוביל]]
[[קטגוריה:חצרות חסידיות|מכנובקה]]
[[קטגוריה:חצרות חסידיות בין-לאומיות|מכנובקה]]