הצגת המקור של הדף "חלומו של הכוזרי"

{{ספר
|תמונה=The Kuzari's Dream.jpg
}}
'''חלומו של הכוזרי''' הוא [[ספר עיון]] לקהל הרחב מאת [[מיכה גודמן]], שיצא בהוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]] ב-2012. זהו ניתוח [[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלי]] ו[[אקטואליה|אקטואלי]], הטוען לחשיפה של רעיונות נסתרים בספרו ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] של רבי [[יהודה הלוי]] "ספר הטענה והראיה לדת המושפלת"{{הערה|לפי תרגומו החדש של [[מיכאל שוורץ]], בהוצאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2013}}, הידוע יותר בשם "ספר [[הכוזרי]]".

הספר "הכוזרי", אליבא דגודמן, מבטא באורח עמוק את אישיותו של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), ובלשונו: זוהי "ביוגרפיה נפשית של רבי יהודה הלוי."

==חידושיו של הספר==
מיכה גודמן מציע בספרו קריאה חדשנית ומהפכנית של "הכוזרי"{{הערה|"הכוזרי" נלמד מאז ומעולם, הן במוסדות התורניים והן באקדמיה, כספר שמבטא את דעותיו ואת אמונתו של ריה"ל, דרך דבריו של "החבר". עמדתו של גודמן, שדעותיו האמיתיות של ריה"ל מצויות בטווח שבין "החבר" לבין המלך, היא חדשנית; אולם ניתן למצוא ביטוי לכך אצל [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/sgulat-2.htm הרב יצחק שילת], [http://musaf-shabbat.com/2013/01/18/תגובות-לגליונות-קודמים-13/ דרור בונדי], ועוד. גודמן אמר שקדמו לו בפרשנות רדיקלית זו [[ליאו שטראוס]] ו[[מנחם לורברבוים]].}}. בין היתר, מתמודד גודמן עם התיוג של הספר כמייצג של הגות המעדיפה את החוויה הדתית על פני הרציונליות, וכמקדם של השקפה משיחית ואפילו [[גזענות|גזענית]]. על פי הפירוש המקובל של הספר, רבי יהודה הלוי (ריה"ל) מיוצג בו באמצעות דמות "החבר", שהוא [[תלמיד חכם]] יהודי המשכנע את מלך [[ממלכת הכוזרים|כוזר]] באמיתות [[עיקרי האמונה היהודית|האמונה היהודית]], ואף משפיע עליו להחליף את דתו ל[[יהדות]] ובעקבותיו את כל ממלכת כוזר האדירה. על פי השקפה רווחת זו, "הכוזרי" מבטא משנה גזענית, לפיה העם היהודי הוא הגזע הנעלה על שאר העמים מבחינת מדרגתו הרוחנית, ושיכולת הנבואה ניתנה רק לבני העם היהודי. גישה זו על אמונתו של ריה"ל היא הפרשנות וההבנה השלטת בקרב חוגי ה[[מחשבת ישראל|פילוסופיה היהודית]]. גודמן טוען שבדורות האחרונים הרחיקה פרשנות זו יהודים רבים בעלי השקפה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[הומניזם|הומניסטית]] מלימוד הספר.

מיכה גודמן מאתגר את הפירוש הזה, ומציע פירוש משלו, על פיו, בדומה לספר [[מורה הנבוכים]], גם "הכוזרי" כתוב באופן [[כתיבה אזוטרית|אזוטרי]], כלומר שכוונתו האמיתית שונה מזו הגלויה לעין, והוא מכיל בתוכו סודות המתגלים רק בקריאה זהירה וביקורתית, על ידי קוראים בעלי יכולת [[לוגיקה|לוגית]] משופרת.

===הנמקות===
מיכה גודמן מבסס את קביעתו על שורה של סתירות רעיוניות המצויות בספר, שלדעתו לא ניתן לתרץ אותן באופן משביע רצון:
*על פי משנתו הגלויה של ריה"ל, רק ליהודים נתונה היכולת לתקשר עם [[אלוהים]] – והנה הדמות היחידה בספר שמקבלת מסר על-טבעי באמצעות "חלום אמת", היא של המלך ה[[גוי]].
* בנוסף לכך, מלך כוזר לא רק שאיננו יהודי, אלא שאמונתו אינה שייכת אף לאחת מהאמונות ה[[מונותאיזם|מונותאיסטיות]], והוא בעצמו ה[[כוהן]] הגדול של דת כוזר ה[[אלילות|אלילית]].
* על פי ריה"ל, שלכאורה האמין ב[[תורת האקלימים]], הנבואה תיתכן רק ב[[ארץ ישראל]]. והנה, ההתגלות האלוהית היחידה בספר, כלומר חלומותיו של המלך, מתרחשת בכוזר, ממלכה השוכנת במקום הרחוק ביותר מארץ ישראל, כפי שנרמז בספר בביטוי "מכוזר ועד [[חבש]]" ("הכוזרי", מאמר א', מה).
* לכאורה, ריה"ל לא האמין באפשרות של הצטרפות של גויים לאמונה היהודית, דווקא בגלל שהחלק האלוהי והקדושה ה[[אימננטיות|אימננטית]] קיימת אצל יהודים בלבד. והנה, הספר מתאר באופן אוהד [[גיור|התגיירות]], ולא של אדם אחד אלא של כל ממלכת כוזר הגדולה.
* במאמר א' ב"הכוזרי" מצויה הוכחה לקיומו של [[מעמד הר סיני]], על פי [[טיעון העד (יהדות)|טיעון העד]]. לפי טיעון זה, לא ניתן לבדות סיפור שהיו עדים לו מאות אלפי אנשים; מפני שאם הסיפור בדוי, לא ייתכן שלא יימצאו מבין העדים הרבים שהיו אמורים לחזות בו, כאלה שיפריכו את עדות השקר, ויעבירו את הפרכתם לצאצאיהם. לטענת גודמן, ריה"ל תמך לכאורה בהוכחה הזו, ועם זאת בדה סיפור על מלך כוזר שהתגייר (גודמן מניח שהסיפור בדוי{{הערה|אך ראה ערך [[ממלכת הכוזרים]]}}); הוא העיד בעצמו בפתיחת הספר, שהסיפור אמיתי ואפילו שהתפרסם בקרב היהודים וכך הגיע לאוזניו. נמצא, שריה"ל בעצמו בדה סיפור, שהעיד ששמע אותו כמקרה אמיתי – בסתירה לדעתו הגלויה על אי-האפשרות להמציא עדות יש מאין. בלשונו של גודמן: {{ציטוטון|הספר הכולל את הטענה שלא ניתן לבדות היסטוריה, הוא בדיה היסטורית מראשיתו ועד סופו|עמ' 298}}.

===הדיאלוג כאמצעי מתודי===
על פי פרשנותו של גודמן, ריה"ל משתמש בצורת ה[[דיאלוג]], צורה ספרותית שלא הייתה קיימת כמעט בימיו, כדי לבטא רעיונות [[פילוסופיה|פילוסופיים]] מורכבים, ובראשם – שדעתו האמיתית של ריה"ל איננה זהה לזו של "החבר", והיא למעשה [[סינתזה (פילוסופיה)|סינתזה]] מתוחכמת של דבריהם של החבר ושל המלך. בפרט, היסודות הסיפוריים המשמעותיים בסיפור, למשל: ההתגלות שלה זוכה מלך כוזר, מבטאים את עמדתו האמיתית של ריה"ל באשר לאפשרות של בני אדם בכלל ושל גויים בפרט להגיע למעלה הרוחנית הגבוהה, בדומה לעמדתו המפורשת של הרמב"ם.

===תורת גזע או "גאוות יחידה"?===
באשר לטענה לעליונות הגזע היהודי, שרבים דחו כגזענית, גודמן מציע הבחנה: {{ציטוטון|אפשר אולי לטעון שיותר משספר הכוזרי הוא ספר [[תורת הגזע|גזעני]], הוא [[פרודיה]] על גזענות... ממילא אפשר לחשוד שספר הכוזרי איננו מטיף לרעיון סגולת ישראל, אלא ''לועג'' לו|עמ' 173}}. אולם גודמן איננו סבור שריה"ל באמת לועג לאמונה בעליונות היהודים, משום שהעובדה בעינה עומדת שהיהודים אכן מצטיינים בין העמים. גודמן סבור שבדרך הדיאלוג ריה"ל מציג את מורכבות הדברים, מתחבט ביניהם ולא מכריע לכאן או לכאן: יש סגולה מיוחדת כלשהי בעם היהודי, שמתבטאת בהצטיינותו בפועל; ייתכן שכל אדם מכל עם יכול להצטיין ואף להגיע למדרגת נביא – אם כי זוהי כנראה תופעה נדירה.

===אחדות מחשבה, דיבור ומעשה===
גודמן טוען, שעיקרו של "הכוזרי" הוא הרעיון, שמשימתו של האדם להידמות לאל בכך שיסגור את הפער הקיים בחוויה האנושית בין המחשבה, הדיבור והמעשה. גודמן מבסס את טענתו בין היתר על ציטוט של ריה"ל מ[[ספר יצירה]], שם מסופר שהעולם נברא ב"ספר, ספר וסיפור" – מושגים שעל פי גודמן, מקבילים למחשבה (המיוצגת במושג המספר), לדיבור (סיפור) ולמעשה (המיוצג על ידי הספר הכתוב). האחדות בין שלושת התחומים היא מאפיין של אלוהים, ומשימתו של האדם היא להתקרב לאחדות זו בחייו, ובכך להידמות לאלוהים.

רעיון מרכזי במשנת ריה"ל, על פי גודמן, היא פתרון ל[[בעיית גוף-נפש]] על ידי האחדה של שניהם כמשימה האנושית לחיים. וזאת, בניגוד להוגים רציונליסטיים מחד (כמו הרמב"ם), או הנוצרי מאידך, ששאיפתם להביא להתעלות הנפש ולנתק אותה מחרפת הגוף והחומר.

==הרלוונטיות לימינו==
===השוואה ל"מורה הנבוכים"===
בחלק הרביעי של הספר מציג גודמן ניתוח משווה בין "הכוזרי" לבין "[[מורה הנבוכים]]", ספרו הפילוסופי של הרמב"ם ומתחרהו הגדול של "הכוזרי", על פי גודמן{{הערה|ספרו של הרמב"ם היה הנושא של ספרו רב המכר של גודמן, [[סודותיו של מורה הנבוכים]], הוצאת [[כנרת זמורה-ביתן דביר]] 2010.}}. גודמן טוען, שלמרות היותו של "המורה" הספר הגדול של המחשבה ה[[רציונליות|רציונלית]] – הרי ש"הכוזרי" מספק לקורא ה[[מודרניות|מודרני]] אופן מחשבה [[אקטואליה|אקטואלי]] ורלוונטי אף יותר מאשר "המורה", בהיותו של "הכוזרי", בין היתר, מייצג את ההגות שאין לה תשובות מוחלטות, שהיא קשובה ופתוחה ל[[שיח (מדעי החברה)|רב שיח]] בין השקפות שונות, ושמעניקה מקום לאופנים בלתי רציונליים לתפיסת המציאות – כמו חוויות [[מיסטיקה|מיסטיות]], חלומות, והכרה פנימית-סובייקטיבית{{הערה|אמנם מבחינה כרונולוגית, ספר הכוזרי קדם ל"מורה הנבוכים" במספר עשורים, והביקורת הזאת כוונה כלפי [[יהדות קראית|הקראים]]. גודמן מצטט את מורהו ל"מורה הנבוכים", [[זאב הרווי]]: "ריה"ל תקף את הרמב"ם - עוד לפני זמנו..."}}.

גודמן טוען, שבתודעת המעיינים בתורותיהם של ריה"ל ושל הרמב"ם, שני ההוגים הגדולים נתפסים כשני קצוות של ספקטרום הדעות בשאלות תאולוגיות, בעוד שלמעשה, על פי דעותיהם האמיתיות, שניהם נמצאים באמצע הספקטרום ולא בקצותיו. מה שנתפס כדעתו של הרמב"ם, ה"רמבמיזם", לאמור: רציונליזם קיצוני ודחיית החוויה הדתית – שונה מדעתו האמיתית של הרמב"ם; ובדומה לכך, גם ה"ריהליזם", התפיסה הרווחת באשר לעמדתו של ריה"ל, שהיא: דחיית החשיבות של התבונה, משיחיות ואף גזענות – גם היא איננה עמדתו האמיתית של ריה"ל{{הערה|להמחשת הרעיון, גודמן משתמש בדוגמה של [[סרט אימה]]: הסרט מעורר רגש עז של פחד, אולם הצופה מפעיל את תבונתו כדי להבין שזהו סרט, וכך הוא יכול ליהנות מהחוויה.}}. והפילוסופיה היהודית כולה מאז ועד היום עומדת בצילם של שני ההוגים מימי הביניים. כדברי גודמן: {{ציטוטון|מסתבר שאת כל ההוגים היהודים אפשר למקם בטווח שבין רמבמיזם לריהליזם – כולל את הרמב"ם ואת הלוי עצמם|עמ' 278}}.

===בשבח המבוכה===
אבן פינה בהגותו של ריה"ל היא הדעה, שהמעשים (המתגלמים ב[[מצווה|מצוות]]) חשובים מן הכוונות. בכך נבדל "החבר" בספר הן מה[[פילוסוף]], המחשיב את הידיעה בלבד, והן מהנוצרי ומהמוסלמי, המחשיבים את האמונה כעיקר. לטענת גודמן, באשר לאמונות ולעיקרים תאולוגיים – ריה"ל העדיף את המבוכה ואת הספק, ולא הכריע לכאן או לכאן בשאלות המרכזיות של ה[[תאולוגיה]], שאיננה מרכזית ביהדות. עולמו ההגותי של ריה"ל מכיל את המורכבות, רוב-הקולות ואת רב-השיח בין דעות שונות{{הערה|מסקנה זו של גודמן דומה באופן מפתיע לפרשנותו לספר [[מורה נבוכים]], בספרו הקודם, [[סודותיו של מורה הנבוכים]].}}.

בהתאם לכך, גודמן טוען שריה"ל הוא פרגמטיסט, בכך שיותר משחשובה לו נכונות הטענה התאולוגית, חשובה השפעתה על חיי המאמין. בכך הוא כמעט מטרים את ה[[פרגמטיזם]], שהתפתח כזרם פילוסופי בתקופה המודרנית בארצות הברית.

===היעלמותו של הדיאלוג===
בפרשנותו ל"כוזרי", גודמן מצר על כך, שבדורות האחרונים הולך ונעלם הדו-שיח או הרב-שיח, שריה"ל ניסה לטפח. לדבריו, רבים ראו עצמם כמייצגי הגותו וממשיכי דרכו, בהם הוגים בעלי רעיונות הפוכים בתכלית זה מזה. אולם {{ציטוטון|לקראת סוף המאה העשרים התרסקה ההסכמה הגדולה סביב ספר הכוזרי... הוא הפך לטקסט המבליט את הפערים הגדלים ביניהם... ניתן כמעט לומר שהמחלוקות שפוצעות את העם היהודי מתנקזות לפולמוס על ספר הכוזרי... עדות להיעלמות הרוח של הכוזרי – היעלמותו של הדיאלוג|עמ' 298}}. עם זאת, גודמן מביע את התקווה שההיעלמות היא זמנית, ושהספר ישוב לייצג את אפשרות הקיום של השקפות שונות בכפיפה אחת (עמ' 210).

===קדושה אימננטית===
ה[[ציונות דתית|ציונות הדתית]] של ימינו, מוצאת ב"הכוזרי" חיזוק לרעיון של קדושה [[אימננטיות|אימננטית]] שיש בעם ישראל. אולם לפי גודמן, אין לכך זכר ב"הכוזרי". לדעתו, {{ציטוטון|תפיסתו הלאומית של הלוי תואמת יותר את הרעיונות החילונים של [[צבי גרץ|גרץ]] ומאוחר יותר של [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]], מאשר את הניסוחים מבית המדרש של [[הרב קוק]]|עמ' 287}}.

===העם היהודי בארצו===
מלך כוזר טוען באוזני "החבר", שאמנם ב[[גלות (יהדות)|גלות]] היהודים מתנהגים בשפלות רוח ובענווה, אולם כשיהיו עצמאים בארצם הם עלולים להפוך לאכזרים כמו כל העמים. תגובתו של החבר היא הודאה ושתיקה. גודמן מבקש להדגיש את הפרט הזה, שזכה להתעלמות על ידי רוב הפרשנים: ריה"ל שכביכול האמין בעליונות המוסרית של היהודים, למעשה חשש מהיותם עם ככל העמים. לטענת גודמן, זהו האלמנט שאיפשר ל[[פרנץ רוזנצוייג]], כהוגה יהודי [[אקזיסטנציאליזם|אקזיסטנציאליסט]] אנטי-ציוני, שראה בגלות את המצב הרצוי בזמן הזה – להזדהות עם "הכוזרי". גודמן חוזר על רעיון זה בספרו השלישי, [[הנאום האחרון של משה]], ומוסיף לרשימת ההוגים האלה את [[הרמן כהן]] ואת [[שמעון דובנוב]].

===חיים אחרי המוות===
גודמן איננו מתייחס בספרו באופן ישיר לעניין [[תחיית המתים]]. ריה"ל כתב בעניין זה את הדעה המסורתית, שעתידים המתים לקום לתחייה ב[[אחרית הימים]] (מאמר א' טו, ומאמר ג' יז). יש לשער שגם בעניין זה הייתה דעתו של ריה"ל מורכבת יותר, כפי שסבור גודמן שדעתו שונה בעניינים אחרים, באותם פסוקים עצמם.

גודמן הקדיש את ספרו לאחיו, נתנאל (תני), שמת בתאונה. בריאיון עיתונאי אמר: {{ציטוטון|זה בעיני הפירוש של חיים אחרי המוות. האם אתה יכול לחיות אחרי שהוא מת}}.

==ביקורת==
ספרו של גודמן קיבל ביקורות אוהדות, בדומה לספרו על מורה הנבוכים{{הערה|1=מאיר בוחניק, [http://mida.org.il/?p=4852 ביקורת ספר: חלומו של הכוזרי, מיכה גודמן], באתר מידה}}. אולם נשמעה גם הטענה, שגודמן מייצג נטייה עכשווית לדתיות "קלה" יותר, שנוטה אל הצד הפילוסופי, ההומניסטי והליברלי, מתוך מניע של אי רצון להתחייב באופן מלא להלכה מחמירה ותובענית{{הערה|{{nrg|יהודה יפרח|מצוקת הלייט: מסורתיים אשכנזים? אין דבר כזה|493/992|28 ביולי 2013|11|2}} }}{{הערה|{{מוסף שבת|יצחק שילת|סגולת ישראל אינה גזענות|2013/01/04/סגולת-ישראל-אינה-גזענות-יצחק-שילת|4 בינואר 2013}} }}. יש הטוענים, ובעיקר בעולם האקדמי{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=ספרות}}, שסגנונו הנגיש והבהיר של גודמן מושג במחיר של פשטנות יתר ושל רדידות של השיח הרעיוני{{הערה|ציטוט לדוגמה: "הפילוסופים סבורים שהאדם זוכה לנצח בזכות המחשבה, והדתות סבורות שהוא זוכה לו בזכות הדיבור" (עמ' 252)}}. עם זאת, גודמן עושה שימוש יעיל בכישרונו לתמצת רעיונות מורכבים במשפטים קצרים וקולעים. לדוגמה: {{ציטוטון|הפילוסוף קורא ליחיד ''להשתחרר'' מייחודו, והחבר קורא לו ''לממש'' את ייחודו... על פי הלוי, ה[[גלות]] היא מחלה ה''מנוונת'' את היהדות, ועל פי [[פרנץ רוזנצוייג|רוזנצוייג]], היא ''סוד כוחה''|עמ' 293}}.

==קישורים חיצוניים==
* [http://ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/8070.pdf חלומו של ד"ר גודמן]  הרב יצחק שילת באתר ישיבת [https://www.ybm.org.il/ מעלה אדומים]
* {{הארץ|יובל אלבשן|היום שבו הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את "הכוזרי"|1.1906710|16 בינואר 2013|מנויים=לא}}
* {{הארץ|איילת שני|ד"ר מיכה גודמן חולם על דתיות אחרת|1.1880395|7 בדצמבר 2012}}
* {{מוסף שבת|רועי הורן|ספר הדיאלוג הפנימי|2012/12/16/ספר-הדיאלוג-הפנימי-רועי-הורן}}
*
* {{OCLC}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ספרי 2012]]
[[קטגוריה:ספרי מחשבת ישראל]]
[[קטגוריה:ספרי עיון בעברית]]
[[קטגוריה:מיכה גודמן]]
[[קטגוריה:ממלכת הכוזרים]]