הצגת המקור של הדף "חירות דרמטית"

{{מקורות|רמה=מחפש|נושא=ספרות}}
'''חירות דרמטית''' (ב[[אנגלית]]: '''Artistic License,''' ב[[לטינית]]: L'''icentia Poētica''') היא מונח המתייחס בעיקר לאמנויות נרטיביות כגון: [[מחזה|מחזאות]], [[סיפורת]] ו[[תסריטאות]], ומשמעותו - החופש של מחבר היצירה לחצות את גבולות המציאות וההיגיון המוכרים לנו, ולברוא מציאות פנימית חלופית בתוך היצירה, המצייתת לחוקים אחרים. 

היוצרים נהנים מחירות דרמטית הודות למוסכמת [[השעיית הספק]], וזאת בתנאי שיהיו עקביים, יצייתו לחוקי המציאות הפנימית ביצירה ויעניקו לנמענים תמורה ראויה, בדרך כלל בדמות חוויה רגשית כלשהי.

דוגמאות:
*[[סופרמן]] ו[[גיבור על|גיבורי על]] אחרים - קוראי ה[[קומיקס]] ומאוחר יותר צופי הסרטים והסדרות מאמינים שסופרמן יכול לעוף ושחולשתו היחידה היא [[קריפטונייט]].
*[[המספריים של אדוארד]] - הודות לאופי התסריט והבימוי, אין הצופים שופטים את הדמות של אדוארד על פי כללי של המציאות אלא לפי כללי העיירה הציורית והאגדית שטווה [[טים ברטון]].
*[[צירוף מקרים|צירופי מקרים]] מוגזמים - למשל בסרט [[פסיכו]] של [[אלפרד היצ'קוק|היצ'קוק]], כאשר הגיבורה מזייפת כאב ראש כדי לצאת מוקדם מהעבודה, ומאוחר יותר בדיוק כשהיא חוצה את הכביש בעיר, במכונית שעומדת ברמזור נמצא הבוס שלה.

סוג נוסף של חירות דרמטית הוא "'''חירות המשורר'''" (ב[[לטינית]]: licentia poetica). מונח זה מתייחס לחופש הניתן ל[[משורר]]ים ו[[סופר]]ים לסטות ביצירתם מכללי ה[[דקדוק]] והסגנון הנורמטיביים לשם השגת אפקט לשוני או מקצבי כלשהו. לדוגמה, אחת השורות בשיר "[[הנני כאן]]" של [[חיים חפר]] היא: "אני חולם וער בך בו בזמן", אף על פי שבעברית התקנית הפועל עו"ר אינו גורר אחריו מושא.

דוגמה נוספת היא ספרו של הסופר הצרפתי [[ז'ורז' פרק]], "היעלמות" (La Disparition) {{כ}}(1969), שבה מושמטת בעקביות האות e. פרק היה חבר בחוג הספרותי [[אוליפו]], שנעשה בו שימוש ב[[שעשועי לשון]] כאמצעי אמנותי ואשר על חבריו נמנה גם הסופר [[איטלו קאלווינו]]. 

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:תורת הספרות]]