הצגת המקור של הדף "חטיבה 8"

{{יחידה צבאית
| שם = חטיבה 8
| סמל = [[קובץ:Logo hativa 8.png|170px|]]
| כיתוב סמל = סמל היחידה הנוכחי, המשמש גם כ[[תג יחידה|תג היחידה]] שלה
| מוטו =
| כינוי = חטיבת הזקן
| דרגת המפקד = {{דרגה|אלוף-משנה||+}}
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{סמל|צה"ל||+}}{{ש}}{{דגל|חיל השריון||+}}
| יחידת אם = {{סמל|עוצבת הגליל||+}}
| מקים היחידה = [[יצחק שדה]]
| מלחמות = {{דרגה|מלחמת העצמאות}} [[מלחמת העצמאות]] {{ש}} {{דרגה|מלחמת ששת הימים}} [[מלחמת ששת הימים]] {{ש}}
{{דרגה|מלחמת ההתשה}} [[מלחמת ההתשה]]{{ש}} {{דרגה|מלחמת יום הכיפורים}} [[מלחמת יום הכיפורים]] {{ש}} [[האינתיפאדה הראשונה]]{{ש}}[[האינתיפאדה השנייה]] {{ש}} {{דרגה|מבצע צוק איתן}} [[מבצע צוק איתן]] {{ש}} [[מלחמת חרבות ברזל]]
| כוח אדם =
| ציוד עיקרי = [[מרכבה (טנק)|מרכבה]] [[מרכבה סימן 3|סימן 3ד]] [[ברק זוהר|ב"ז]]
| מפקדים = מפורט בהמשך הערך
| סוג = [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל שריון|שריון]] ב[[שירות מילואים בצה"ל|מילואים]]
| תאריך הקמה = [[24 במאי]] [[1948]]
| בסיס האם = עמיעד
| יחידות בת = * גדוד 89
* גדוד 121
* גדוד 129
* פלס"ר 8
* פלחי"ק 760
* גדס"מ 8
}}
'''חטיבה 8''' (מכונה גם חטיבת "הזקן", בעבר נקראה חטיבה 608 וחטיבה 875) היא חטיבת [[חיל שריון|שריון]] ב[[שירות מילואים בישראל|מילואים]] המשתייכת ל[[עוצבת הגליל]].

היא החלה את דרכה ב-[[24 במאי]] [[1948]] כ[[חטיבה|חטיבת]] [[חיל השריון הישראלי|השריון]] הראשונה של [[צה"ל]]{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=3703&itemType=0מתוך 64 שנים להקמת חטיבה 8 באתר יד לשריון].}} שהוקמה, לאחר [[הכרזת המדינה]] ו[[פלישת צבאות ערב]]. מפקד החטיבה הראשון היה [[יצחק שדה]] ועל שמו כונתה "חטיבת הַזָּקֵן". ב[[מבצע צבאי|מבצע]] הראשון בו השתתפה החטיבה, [[מבצע דני]], נכבש [[שדה התעופה לוד]], ומרחב היישובים של ימינו [[שהם (יישוב)|שהם]] ו[[אלעד]]. לאחר [[ההפוגה הראשונה]] השתתפה החטיבה בהבקעת הדרך ל[[הנגב|נגב]] הנצור, הסגת ה[[צבא מצרים|צבא המצרי]] מעבר לתחומה הריבוני של [[מדינת ישראל]] ובכיבוש [[באר שבע]], [[חבל לכיש]], [[חבל שלום]] ו[[פתחת ניצנה]].

ב[[תקופת ההמתנה]] ערב [[מלחמת ששת הימים]], החטיבה השתתפה ב[[מבצע לשון אדומה|מבצע ההונאה]] מול גזרת [[כונתילה]] צפונית ל[[אילת]], ובמלחמה עצמה לקחה חלק מרכזי בכיבוש צפון [[רמת הגולן]].

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] נטלה חלק במאמץ לבלימת ה[[ארמייה]] [[צבא מצרים|המצרית]] השלישית ב[[סיני]]. שנים לאחר מכן, השתתפה בפעילות מבצעית בתקופת ה[[אינתיפאדה]], וב[[מבצע צוק איתן]] שנערך ב-2014 גויסה החטיבה להגנת [[גבול הצפון]].

ב[[מלחמת חרבות ברזל]] נפרסה החטיבה לאורך [[גבול הצפון]] ללחימה מול ארגון הטרור [[חזבאללה]]. בנוסף, השתתפו יחידות מהחטיבה גם בהגנה בגזרת עזה, ומאוחר יותר בשליטה ב[[מסדרון נצרים]] שהוקם במרכז הרצועה, ומבתר את הרצועה לצפון ודרום.

כחלק משליטה במסדרון נצרים, החטיבה תמרנה לעומק העיר עזה יחד עם [[חטיבת עוז|חטיבת הקומנדו]], ותקפה את מתחם [[אונר"א]] בו חוסלו ונעצרו מחבלי [[חמאס]] רבים והושמדו תשתיות רבות של פיקוד ושליטה. במסגרת התעסוקה במרכז הרצועה, 4 חללים נפלו בקרב.

[[קובץ:8thArmoredBrigade.svg|שמאל|ממוזער|220px|[[תג יחידה|סמלה]] הראשון של חטיבה 8]]
[[קובץ:בית ספר לטנקיסטים חטיבה 8 צלם בנו רותנברג 1949 גנזך המדינה.jpg|ממוזער|בית ספר לטנקיסטים חטיבה 8 ב-1949. צלם: [[בנו רותנברג]]]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - SOLDIERS OF THE IDF'S 8TH BRIGADE.jpg|ממוזער|שמאל|חיילי חטיבה 8 במלחמת העצמאות. צלם: [[זולטן קלוגר]]]]

==היסטוריה==
=== החטיבה במלחמת העצמאות ===
ההחלטה על הצורך להקים את חטיבה 8 התקבלה לקראת סוף חודש [[מרץ]] 1948. בכך הייתה חטיבה 8 לשנייה מבין שתי החטיבות האחרונות אותן הקים [[כוח המגן העברי]], ערב פלישת צבאות ערב ל[[ישראל|מדינת ישראל]] (החטיבה הראשונה שהוקמה הייתה [[חטיבה 7]]). בתחילה מנתה החטיבה 3 [[גדוד]]י [[חיל הרגלים|חי"ר]], אשר אוישו על ידי מדריכים ומגויסים טריים מ[[בסיס הדרכה|בסיסי ההדרכה]] השונים.
[[קובץ:Yitzhak Sadeh2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|יצחק שדה (1948)]]
בישיבת [[המטה הכללי של צה"ל|מטכ"ל]] שנערכה ב-[[17 במאי]] התקבלה החלטה להאיץ את הקמת החטיבה, כשאחד מגדודיה יהיה גדוד [[שריונית|שריוניות]], דבר אשר יהפוך אותה לחטיבת שריון הראשונה בצה"ל. באותה הישיבה הוחלט כי החטיבה תהווה כוח [[עתודה (צבא)|עתודה]] לקראת פלישת צבאות ערב ובראשה יעמוד [[יצחק שדה]]. בתכנון המקורי יועדה החטיבה להיות מורכבת מ-4 גדודים (2 גדודי חי"ר, גדוד משוריין וגדוד ממוכן), אולם בפועל הוקמו רק שני גדודים:
* '''גדוד 81''' – גדוד [[קומנדו]] בפיקודו של [[משה דיין]], אשר שמו שונה בסוף יולי 1948 ל'''גדוד 89'''.
* '''גדוד 82''' – גדוד שריון בפיקודו של סא"ל [[פליקס באטוס]] (הרמן).

את עיקר כוח האדם בשלב זה היוו אנשי ה[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] ו[[לוחמי חרות ישראל|לח"י]] ושריונרים ששירתו ב[[חיל שריון|חילות שריון]] של צבאות זרים. עם זאת, כמות ואיכות אמצעי הלחימה של החטיבה בראשית המלחמה, בעיקר השריון, היו מועטים וירודים.

לאחר הקמתה החלה החטיבה להתאמן באזור [[תל ליטוינסקי]] (לימים [[תל השומר]]), וכבר באימון הראשון נשלחו פלוגה מגדוד 82 ויחידות מגדוד 81 לקרבות מול [[הלגיון הערבי|הלגיון הירדני]] סמוך ל[[כפר עאנה]], במקומו שוכן כיום [[נוה מונוסון]], לאחר כיבוש [[יהודייה (עבאסייה)|יהודייה]] בידי הלגיון הירדני ב-11 ביוני 1948. תוצאות הקרבות הללו הראו כי הפלוגות עוד לא היו מאומנות דיין{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=3210&levelId=63829&itemType=0/ מתוך זכרונות שמעון לונדנר בקרבות כפר עאנה באתר יד לשריון].}}.

לקראת סוף [[אפריל]] [[1949]] פורקה חטיבה 8 בהוראת שר הביטחון, [[דוד בן-גוריון]], כחלק מצמצום סדר הכוחות הסדירים בצה"ל. גדוד 82 של החטיבה הועבר לחטיבת הנגב וגדודים 88 ו-89 פורקו.
====מבנה החטיבה====
===== גדוד 81 (89) =====
גדוד [[קומנדו]] בפיקודו של רס"ן [[משה דיין]], שמונה לתפקיד בסוף מאי 1948 ושימש בו עד 1 באוגוסט 1948. ייעודו העיקרי היה גדוד פשיטה ממוכן. הגדוד כלל שתי פלוגות זחל"מים ומשוריינים, שתי פלוגות ג'יפים ופלוגה מסייעת. מטה הגדוד ישב ב[[בן שמן]]. סגניו של דיין היו [[דב צסיס]] (שבהמשך פיקד על הגדוד), [[יוחנן פלץ]] וסא"ל [[יעקב אליאב|יעקב (ישקה) אליאב]], מפקד החטיבה הלוחמת של הלח"י{{הערה|{{ynet|נדב מן|קרבות המדבר: רבין וחברים במלחמה על הנגב|4336314|25 בינואר 2013}}}}.

הגדוד נטל חלק בקרבות רבים ב[[מבצע דני]], ב[[מבצע יואב]], ב[[מבצע מוות לפולש]], ב[[מבצע שמונה]], ב[[מבצע אסף]] וב[[מבצע חורב]].

לוחמי הגדוד הגיעו מארבעה מקומות ורקעים עיקריים: חבריו של דיין מ[[נהלל]] ומשאר יישובי העמק; יוצאי האצ"ל והלח"י; ותיקי היחידה לפעולות מיוחדות של ההגנה מתל אביב, שנותרו בלא תעסוקה לאחר נפילת יפו, ומתנדבים יהודים מהתפוצות.

פלוגה א', שמנתה 120 איש – יוצאי לח"י בלבד – פעלה תחת פיקודו של סרן [[יעקב גרנק]] ("דוב הבלונדיני"). הגדוד צויד בג'יפים חמושים במקלעים ובחצאי זחל שנקנו בשוק גרוטאות בארצות הברית.

בסוף חודש אפריל 1949 הגדוד פורק עם פירוק החטיבה. הגדוד מונצח בכיכר ה"קומנדו" בלוד, סמוך לבניין העירייה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.lod.muni.il/he-il/אתר-העיר/מה-קורה-בעיר/חדשות-העיר-הודעות-הדובר/שנת-2016/יום-היסטורי-בלוד-לוחמי-חטיבת-קומנדו-89-פשטו-על-העיר/|כותרת=יום היסטורי בלוד: לוחמי חטיבת קומנדו 89 פשטו על העיר|אתר=באתר עיריית לוד|תאריך_וידוא=2019-12-10}}}}. [[חטיבת עוז]] קיבלה את מספרו של הגדוד – 89.

=====גדוד 82=====
גדוד 82, השייך כיום ל[[חטיבה 7]], היה גדוד ה[[טנק]]ים הראשון והיחיד בחטיבה ובצה"ל כולו בפיקודו של סא"ל פליקס באטוס, אשר טרם גיוסו לצה"ל שימש כקצין שריון ב[[הצבא האדום|צבא האדום]]. בראשית המלחמה חימושו כלל מספר מצומצם של זחל"מים ומשוריינים תוצרת הארץ יחד עם שלושה טנקים צרפתיים מסוג [[רנו R-35]] שנלקחו שלל מ[[צבא סוריה|הצבא הסורי]].

במהלך [[ההפוגה הראשונה]], בלילה שבין [[29 ביוני|29]] ל-[[30 ביוני]], [[הברחה|הוברחו]] שני טנקים [[הממלכה המאוחדת|בריטיים]] מסוג [[קרומוול (טנק)|קרומוול]] על ידי שני שריונרים בריטים – [[טנק#צוות הטנק|מפקד הטנק]] ה[[סקוטלנד|סקוטי]] הארי מקדונלד וה[[מכונאי]] ה[[אירלנד|אירי]] מייק פלנגן, מהבסיס בו אוחסנו סמוך ל[[שדה תעופה|שדה התעופה]] של [[חיפה]] ונמסרו לכוחות צה"ל ב[[תל אביב]]. על פי התכנון המקורי היו אמורים להגנב באותו לילה כל ארבעת טנקי הקרומוול האחרונים של הצבא הבריטי, אשר אוחסנו בבסיס, אולם בשל חוסר היכולת להניע את אחד הטנקים, ובשל התחפרותו בחול של טנק נוסף, הוברחו באותו הלילה רק שני טנקים{{הערה|שם=ליונל דרוקר|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=2244&itemType=0 מתוך סיפורו של ליונל דרוקר באתר יד לשריון].}}. ההברחה נוהלה כ[[מבצע צבאי]] ממרתף ב[[רחוב]] בלפור 3 בחיפה, באמצעות [[מכשיר קשר|מכשיר הקשר]]{{הערה|[[פנחס וזה]], '''המשימה - רכש''', [[מערכות|הוצאת מערכות]], [[1966]], עמ' 139–146.}}.

את כל הדרך מחיפה לתל אביב עשו הטנקים בנסיעה על [[מזקו"ם|זחלים]], דרך [[ואדי מילק]] וזאת משום שה[[מוביל טנקים|מובילים]], אשר היו אמורים להעמיס את הטנקים בסמוך ל[[קיבוץ]] [[יגור]] לא הגיעו. וכך, חרף המרדף הבריטי בניסיון להחזיר את צמד הטנקים, הצליחו מקדונלד ופלנגן להגיע לתל אביב תוך מספר שעות. הטנקים הובאו תחילה ל[[מרכז הירידים והקונגרסים בישראל|גני התערוכה הישנים]] בעיר ולאחר מכן אוחסנו ב[[שכונת בורוכוב]] ב[[גבעתיים]], בחצרו של אחד מאנשי ההגנה (בסמוך למכון המים), עד אשר נמסרו לידי חטיבה 8, בתל ליטוינסקי, כעבור מספר ימים{{הערה|שם=ליונל דרוקר}}.

שני טנקים אלה שובצו ב"[[אנגלו-סקסים|פלוגה האנגלו-סקסית]]" בגדוד, בה שירתו חיילים ממדינות דוברות [[אנגלית]]. כמו כן נקלטו בגדוד עוד עשרה טנקים [[צרפת]]יים קלים ומיושנים מסוג [[H-39 הוצ'קיס]] ושובצו ב"[[רוסית|פלוגה הרוסית]]", שחייליה שירתו כטנקיסטים בצבא האדום. טנקי ה-[[שרמן (טנק)|M4A3 שרמן]] ה[[ארצות הברית|אמריקאים]], שנקנו מעודפי הצבא האיטלקי, הגיעו רק בשלבים המאוחרים של המלחמה{{הערה|שם=ליונל דרוקר}}.

השריונרים כאמור היו אנשי [[מח"ל]], ותיקי חילות שריון מ[[מדינות דוברות אנגלית]] ועולים מ[[מזרח אירופה]], כשהבולט מכולם היה [[רס"ן]] ליונל דרוקר, קצין שריון [[יהודים|יהודי]] ב[[צבא קנדה|צבא הקנדי]], אשר הצטרף לחטיבה 8 ושימש כמפקד הטנק הראשון בצה"ל (2 טנקי הקרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי ושעל אחד מהם פיקד ליונל דרוקר, מוצגים כיום במוזיאון [[יד לשריון]] ב[[לטרון]]){{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64565&itemId=5437&itemType=0&fb_source=message מתוך הקרומוול נשאר במשפחה באתר יד לשריון].}}.

הגדוד אורגן ב-7 פלוגות:
* פלוגת משוריינים בפיקודו של יענקל'ה הוברמן.
* "פלוגה אנגלו-סקסית", בעלת טנקי הקרומוול ומאוחר יותר גם טנקי M4A3 שרמן, בפיקודו של צבי רימר.
* "פלוגה רוסית", בעלת טנקי H-39 הוצ'קיס, בפיקודו של [[גרישה פוליאקוב]].
* פלוגת [[חרמ"ש]] בפיקודו של [[ברוך בר-לב]].
* פלוגה מסייעת בפיקודו של חיים ליפסקי.
* פלוגת [[מפקדה]].
* פלוגת [[גדנ"ע]].

לא פעם נתקל הפיקוד של הגדוד בבעיית הארגון והשליטה, היות שמרבית הגדוד היה מורכב מלוחמים דוברי שפות שונות (בפלוגת הטנקים הכבדים דברו אנגלית, בפלוגת הטנקים הקלים דברו רוסית והיות שבגדוד לא נמצא אף אחד שדיבר גם רוסית וגם אנגלית, נעשה התרגום מרוסית ל[[יידיש]] וממנה לאנגלית).

[[קובץ:Palmach Lydda.jpg|שמאל|ממוזער|170px|טנק [[H39 הוצ'קיס]] של גדוד 82 בשדה התעופה לוד לאחר כיבושו (10 ביולי 1948)]]
ב-[[10 ביולי]] 1948, במהלך [[מבצע דני]], כבש הגדוד את [[נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה לוד]] ונטל חלק מרכזי בבלימת מתקפת הנגד של הלגיון הירדני, אשר הסתיים בכיבוש מחדש של ה[[כפר]]ים [[בית נבאלא]] ו[[קולה (יישוב)|קולה]] לאחר שנפלו במהלך מתקפת הנגד בידי הלגיון הירדני.
ב-[[18 ביולי]] ניסה הגדוד יחד עם [[חטיבת יפתח]], [[קרבות לטרון#לאחר שלושת הכישלונות|בפעם החמישית]], לכבוש את [[לטרון]]. הפעם שולבו בהתקפה טנקי הקרומוול. הטור המשוריין יצא מ[[משמר איילון|אל-קובאב]] והתקדם לעבר תחנת המשטרה בלטרון. כאשר הגיעו לתחנת השאיבה, במחצית הדרך, פתח הטנק באש על [[משטרת לטרון]]. אולם בעת שילוחו נתקע תרמיל ה[[פגז]] השלישי בקנה של ה[[תותח]] והטנק נסוג על מנת לתקן את התקלה. קשר לקוי גרם לכך שמפקד שדרת הזחל"מים ראה בכך אות ל[[נסיגה והשהייה|נסיגה]] ופקד על הזחל"מים לסגת. מפקד הפעולה לא רצה לסכן את חיל הרגלים בהתקפה ללא סיוע ופקד על נסיגה כללית.

ב-[[27 ביולי]] 1948 שולב הגדוד יחד עם [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] ויפתח והיה אמור לקחת חלק פעיל ב[[מבצע גי"ס]] לפריצת הדרך ל[[הנגב|נגב]] הנצור, אולם בעקבות כישלון כוח החי"ר, תוכנית הקרב של הגדוד לא יצאה אל הפועל.

ב-[[15 באוקטובר]] 1948 שולב הגדוד, יחד עם [[חטיבת גבעתי]], [[חטיבת הנגב]] וחטיבת יפתח ב[[מבצע יואב]]. בבוקר ה-[[16 באוקטובר]] יצא חלק מהגדוד (8 טנקי H-39 הוצ'קיס ו-2 טנקי קרומוול) יחד עם גדוד חי"ר מספר 7 של חטיבת הנגב לכיבוש [[עיראק אל-מנשייה]], בעוד יתר הגדוד (פלוגת החרמ"ש והשריוניות) הושאר מאחור כעתודה.
למרגלות גבעה 119 התפצלו הכוחות התוקפים:
* 4 טנקי H-39 הוצ'קיס, יחד עם כוח חי"ר מגדוד 7 פנו לכיוון [[מערב]] והתקדמו עד למשלט 123 על מנת לחסום את הדרך לתגבורת מצרית מהכפר [[אל-פאלוג'ה]].
* 4 טנקי H-39 הוצ'קיס הסתערו, יחד עם גדוד 7, על מבנה בית הספר בכפר עיראק אל-מנשייה.
* 2 טנקי קרומוול הסתערו, יחד עם כוח חי"ר מגדוד 7, על [[תל עירני]].
כנגד המאמץ המשותף של גדוד 7 ו-82 הפעיל ה[[צבא מצרים|צבא המצרי]] את [[תותח 25 ליטראות|תותחי ה-25 ליטראות]], [[פיאט (כלי נשק)|רקטות פיאט]], [[מרגמה|מרגמות]] ו[[מקלע]]ים. כתוצאה מכך נעצרה התקפת שני הגדודים באזור שבין בית הספר ותל עירני. מרבית טנקי הגדוד נתקעו, או נפגעו מירי רקטות פיאט וכך חשפו, למעשה, את כוחות החי"ר של גדוד 7 לאש מצרית. בעיות בתקשורת בין חיילי החי"ר לטנקיסטים וכן ההפעלה המאוחרת של כוח העתודה, הובילו בסופו של הדבר לכישלון ההתקפה. סמוך לשעה 10:30 בבוקר התקבלה הפקודה לנסיגה, אולם היות שמרבית הכוחות נלכדו בשטחים הנשלטים מתל עירני, חילוץ כל הכוחות והכלים התבצע רק לקראת הערב{{הערה|שם=דבר גת|[http://www.dvargat.co.il/149915001504149714931514-14891488149315111496149314891512.html מתוך כלניות באוקטובר באתר דבר גת].}}.

לאחר הנסיגה התברר כי 4 טנקים של גדוד 82 (אשר היוו 40% מסך הטנקים בצה"ל) נפגעו. כתוצאה מכך הוחלט לצרף את יתרת גדוד 82 (פלוגת שריוניות, פלוגת זחל"מים, פלוגה מסייעת) אל חטיבת הנגב ויחד עם גדוד 89 הם השתלבו בכיבוש [[באר שבע]] בצהריי 21 באוקטובר{{הערה|שם=דבר גת}}.

ב-27 באוקטובר, שבוע לאחר סיום "מבצע יואב", נטל גדוד 82 חלק בכיבוש הכפר ו[[משטרת בית ג'וברין]].

[[קובץ:PikiWiki Israel 21221 The Palmach.JPG|שמאל|ממוזער|220px|צמד טנקי M4A3 שרמן של גדוד 82 מובילים את ההתקפה על שדה התעופה של אל עריש במהלך "מבצע חורב"]]
בסוף דצמבר 1948 שולב הגדוד בחטיבת הנגב והשתתף ב[[מבצע חורב]] לסילוק הצבא המצרי מהנגב. ב-26 בדצמבר תקפו פלוגת המשוריינים (פלוגה א') ופלוגת הזחל"מים (פלוגה ג') של הגדוד את קו ה[[מוצב|משלטים]] המערבי של [[עוג'ה אל-חפיר]], אולם מתקפה זו נכשלה. למחרת, ב-[[27 בדצמבר]] חידשה פלוגה ג' יחד עם פלוגת הזחל"מים של גדוד 89, את התקפתה על משלטי עוג'ה אל-חפיר ו[[תל ניצנה]] ולקראת השעה 12:30 בצהריים הביאה ל[[כניעה|כניעתם]] של הכוחות המצריים באזור.

ב-28 וב-29 בדצמבר המשיך הגדוד לנוע מערבה, אל עומק סיני, ולהשתלט על מתחמי [[אום כתף]] ו[[אבו עגילה]]. לאחר מכן המשיך לנוע לעבר מתחמי ביר לחפן עד אשר הגיע לפאתי [[אל עריש]], שם נעצר וחזר לשטח ישראל בשל הלחץ הבין-לאומי שהופעל על ישראל.

בסוף חודש אפריל 1949, בעקבות פירוק חטיבה 8, הועבר גדוד 82 לחטיבת הנגב. תקופה קצרה לאחר מכן, בעקבות פירוק חטיבת הנגב, הועבר לחטיבה 7, בה נמצא עד היום.

=====גדוד 88 ובית הספר לשריון=====
את [[ההפוגה השנייה]] ניצלה החטיבה לשם התארגנות ובנייה מחדש כחטיבת שריון: לגדוד 82 נוספה פלוגת שריוניות ופלוגת חרמ"ש ואילו לגדוד 89 נוספה פלוגת ג'יפים. בתקופה זו, הוקם בתל ליטוינסקי הגדוד השלישי בחטיבה – '''גדוד 88''', אשר היווה גדוד מרגמות חטיבתי. הגדוד כלל שלוש פלוגות של מרגמות 3 [[אינץ']], בפיקודו של נתנאל חיטרון והורכב מחברי אצ"ל לשעבר, עולים חדשים מ[[יהדות צפון אפריקה|צפון אפריקה]] ו[[ניצול שואה|ניצולי שואה]]. בגדוד הוצב לבקשתו גם המשורר [[נתן אלתרמן]] שהיה בן 37{{הערה|[[דן לאור]], '''אלתרמן''' עמ' 361–362.}}.

מראשית אוגוסט 1948 עסקה החטיבה בהקמת [[חטיבה 460#בית הספר לשריון|בית הספר לשריון]] בעידוד מפקד החטיבה יצחק שדה וסגנו [[שאול יפה]]. בית הספר לשריון החל את פעילותו בנמל התעופה לוד – מקום היערכותו של גדוד 82. בהמשך אותו החודש החליף דב צסיס את משה דיין כמג"ד 89. היות שהאחרון התמנה למפקד [[מחוז ירושלים]].

====מבצעי החטיבה במלחמת העצמאות====
=====מבצע דני=====
{{הפניה לערך מורחב|מבצע דני}}
המבצע הגדול הראשון בו נטלה החטיבה חלק פעיל היה מבצע דני, אשר נועד לפתוח את הדרך ל[[ירושלים]]. במהלך המבצע פעלה חטיבה 8 לצד חטיבות נוספות תחת פיקוד על-חטיבתי בראשות [[יגאל אלון]]. במהלך ההכנות למבצע צורפו אל כל אחד מגדודי חטיבה 8 גדוד חי"ר וזאת על מנת ליצור כוחות לחימה משולבים של שריון וחי"ר.

המבצע נערך בין 10 ל-18 ביולי 1948 כחלק מסדרת [[קרבות עשרת הימים]] בתום ההפוגה הראשונה. במסגרת המבצע כבשה חטיבה 8 את נמל התעופה לוד וכפרים מ[[מזרח]] ל[[פתח תקווה]] (בית נבאלא, [[דיר טריף]], קולה, [[וילהלמה]] ו[[רינתיה]]). בנוסף לכך הצליח גדוד 89 לבלום את השריון ה[[ירדן|ירדני]] ממזרח לדיר טריף ולמחרת, ב-11 ביולי בעקבות עצירת ההתקדמות של [[חטיבת יפתח]] פרץ הגדוד מלווה בשריונית '''[[שריונית מרמון הרינגטון|הנמר הנוראי]]''' אל תוך העיר [[לוד]] והוביל לכניעתה וסיום כיבושה על ידי חטיבת יפתח.

{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="2">
קובץ:82nd Battalion Tanks During Operation Danny.JPG|טנקי גדוד 82 בשדה התעופה לוד, לאחר כיבושו (10 ביולי 1948)
קובץ:82nd Battalion Tanks During Operation Danny-2.JPG|טנקי גדוד 82 עומדים למסדר בתום כיבוש שדה התעופה לוד (10 ביולי 1948)
</gallery>
|}

=====מבצע מוות לפולש=====
{{הפניה לערך מורחב|מבצע מוות לפולש}}
בעקבות הצורך המבצעי לתגבר את חטיבת גבעתי בלחימתה נגד [[צבא מצרים|הצבא המצרי]] בחזית הדרום וכן מתוך האינטרס לפרוץ את הדרך לנגב ה[[מצור|נצור]] לפני כניסתה לתוקף של ההפוגה השנייה, הועבר גדוד 89 דרומה. המבצע נערך בלילה שבין 17 ביולי ל-18 ביולי 1948, אשר במהלכו כבש גדוד 89 את הכפר [[כרתיה]]. בתום המבצע הוחזר גדוד 89 למסגרת חטיבת האם.

=====מבצע גי"ס=====
{{הפניה לערך מורחב|מבצע גי"ס}}
בעקבות דילול כוחות צה"ל בתום "מבצע מוות פולש", ערכו המצרים מתקפת נגד על כוחות חי"ר של צה"ל באזור הכפר כרתיה. מתקפת הנגד הצליחה והכוחות המצרים השתלטו על מספר משלטי מפתח באזור, דבר אשר הוביל לחסימת הדרך לנגב פעם נוספת.
בצה"ל הוחלט על עריכת מבצע במטרה לכבוש את הכפרים עיראק אל-מנשייה ואל-פאלוג'ה, מדרום לכרתיה, על מנת לפתוח את הדרך לנגב. המבצע נערך בליל [[27 ביולי]] 1948 על ידי חטיבת גבעתי ויפתח מלוות בגדוד 82 של חטיבה, אולם לא השיג את יעדיו.

=====מבצע יואב=====
{{הפניה לערך מורחב|מבצע יואב}}
החשש בצה"ל מנפילת הנגב בידי הצבא המצרי הוביל באמצע אוקטובר לפתיחת מבצע יואב. המבצע נערך בין 15 באוקטובר ל-22 באוקטובר 1948 בהשתתפות חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב, אליהן סופחו חטיבת יפתח וחטיבה 8.
ההתקפה הראשונה של כוחות חי"ר מחטיבת הנגב וטנקים מגדוד 82 על עיראק אל-מנשייה נכשלו{{הערה|שם=דבר גת}}, אולם ב-21 באוקטובר נטלו כוחות החטיבה חלק בכיבוש באר שבע ובכך פתחו את הדרך אל הנגב הנצור. בתום "מבצע יואב" הצליחו כוחות צה"ל להשתלט על שטחים נרחבים בנגב, כבשו את [[משלטי חוליקאת]] ומרחב [[בית ג'יברין]], והותירו את החטיבה הרביעית בפיקודו של ה[[קולונל]] ה[[סודאן|סודאני]] סייד טהא, נצורה באזור קטן סביב הכפרים פאלוג'ה, עיראק אל-מנשייה ומרחב [[עיראק סווידאן]], שקיבל את השם [[כיס פלוג'ה]]{{הערה|חני זיו, [[יואב גלבר]], '''בני קשת''', [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור|הוצאת משרד הביטחון]], [[1998]], עמ' 182.}}{{הערה|[[יהודה ואלך]], '''אתרי קרבות בארץ ישראל''', [[הוצאת כרטא]], [[ירושלים]], [[2003]], עמ' 226.}}.

בהקשר של "מבצע יואב" מן ראוי להזכיר [[לוחם]] מפורסם בשורות גדוד 88, הלא הוא ה[[סופר]] [[נתן אלתרמן]]. אלתרמן גויס על ידי יצחק שדה, בתום "מבצע דני", כשזה האחרון ביקר ב[[כסית|בית קפה כסית]] בתל אביב, בטענה כי לא ייתכן הדבר שסופר לאומי אינו משתתף בקרבות לכיבוש הארץ. אלתרמן נטל חלק בהתקפה הכושלת על עיראק אל-מנשייה בתור רגם, אולם בעקבות ריבוי הנפגעים בקרב גדוד 88, החליט יצחק שדה לשחררו מהשירות הצבאי{{הערה|שם=דבר גת}}.

=====כיבוש בית ג'יברין=====
ב-[[25 באוקטובר]] 1948 נערך [[סיור#יחידות סיור|סיור אלים]] באזור הכפר הערבי בית ג'יברין שבמהלכו נפתחה אש מבניין המשטרה. למחרת, ב-[[26 באוקטובר]] תקף גדוד מחטיבת גבעתי את משטרת בית ג'יברין. משימת הגדוד הייתה לפרוץ לבניין המשטרה, לטהר את הקומה התחתונה ולפוצץ אותה יחד עם כל המבנה. אולם במהלך הפריצה למבנה, עוד בטרם גמר טיהור הקומה התחתונה, הפעילו החבלנים את [[חומר נפץ|חומר הנפץ]] שהיה ברשותם, דבר אשר הוביל לפגיעה במספר לוחמים. כתוצאה מכך הוחלט להפסיק את ההתקפה.

ב-27 באוקטובר תקפו יחידות של חטיבה 8 את מבנה המשטרה מכיוון קיבוץ [[גל-און]] והצליחו להשתלט על כל אזור הכפר. בהמשך אותו היום הצליחה החטיבה להדוף את התקפת הנגד של כוח ירדני משוריין.

לאחר כיבוש בית ג'יברין ניצלה חטיבה 8 את ההצלחה ושלחה את גדוד 89 להשתלט על הכפרים [[אל-קובייבה (רמלה)|קוביבה]] ([[לכיש (מושב)|לכיש]] של היום), [[דווימה]] ([[אמציה (מושב)|אמציה]] של היום), ו[[דיר א-נחס]]. פעולה זו השלימה למעשה את [[מצור|כיתור]] החטיבה המצרית בכיס פלוג'ה{{הערה|[http://betgovrin.org.il/history מתוך ההיסטוריה של בית גוברין] באתר [[בית גוברין (קיבוץ)|קיבוץ בית גוברין]].{{קישור שבור|8.05.2018}}}}.

=====מבצע שמונה=====
[[קובץ:Iraq Suwaydan 1.jpg|שמאל|ממוזער|220px|משטרת עיראק סווידאן תחת הפגזה ארטילרית במהלך הניסיון השמיני לכיבושה (9 בנובמבר 1948)]]
{{הפניה לערך מורחב|משטרת עיראק סווידאן}}
ב-[[9 בנובמבר]] 1948, בשעה 14:00, לאחר 7 ניסיונות כושלים לכיבוש [[משטרת עיראק סווידאן]] בהם נטלו חלק חטיבות גבעתי והנגב וחטיבה 8, הורה יצחק שדה על תחילת [[הפגזה ארטילרית]] של מבנה המשטרה וכן של הכפרים עיראק סווידאן ו[[בית עפה]]. לשם כך פקד על גדוד 88 להפעיל את מרגמותיו ותותחיו. ההפגזה, שהייתה מדויקת ויעילה למדי, הצליחה לפגוע במספר עמדות של הצבא המצרי על [[גג]] המצודה{{הערה|שם=מצודה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=3264&itemType=0 מתוך '''כיצד נלכדה המצודה - כיבוש משטרת עיראק סואידן במלחמת העצמאות''' באתר יד לשריון].}}{{הערה|שם=מגש הכסף|יהודה ואלך, '''...לא על מגש הכסף''', הוצאת כרטא, ירושלים, [[2000]], עמ' 61.}}.

בסביבות השעה 15:50, בתום הריכוך הארטילרי, החלו להתקדם הכוחות המשוריינים אל עבר מבנה המשטרה. טנקי גדוד 82, מלווים בחיילי ו[[סילוק פצצות|חבלני]] פלוגה א' בפיקודו של [[יעקב גרנק]] ("דב הבלונדיני") מגדוד 89, חמושים ב[[בונגלור טורפדו|פצצות בונגלור]], הצליחו לפרוץ את [[גדר תיל|גדרות התיל]] ולהגיע אל [[קיר]]ות המצודה. חבלני פלוגה א' הפעילו את חומר הנפץ שהיה ברשותם ובכך הצליחו לפרוץ פרצה בקיר המערבי של מבנה המשטרה. פריצת הקיר הובילה באופן מיידי לכניעת הכוח המצרי שאייש את המבנה{{הערה|שם=מצודה}}{{הערה|שם=מגש הכסף}}.

כיבוש משטרת עיראק סווידאן גרם לנסיגת הצבא המצרי מהכפרים עיראק סווידאן ובית עפה ולצמצום כיס פלוג'ה למרחב הכפרים אל-פאלוג'ה ועיראק אל-מנשייה בלבד. כיבוש מרחב שני הכפרים על ידי חטיבה 8 הוריד את האיום המתמשך מעל ה[[יישוב]]ים היהודיים הסמוכים, ובפרט מקיבוץ [[נגבה]], אשר סבל במשך תקופה ממושכת מהפגזות ארטילריות{{הערה|שם=מצודה}}{{הערה|שם=מגש הכסף}} ואת הסכנה לניתוק מחדש של ישובי הנגב הצפוני ממרכז הארץ.

[[טוראי]] [[סימן-טוב גנה]] הוא אחד מתוך 12 מקבלי אות הגבורה במלחמת העצמאות – כלוחם כוח ההטעיה וה[[אש רתק|רתק]] בקרב על [[משטרת עיראק סווידאן]], שלמרות [[טראומה גופנית|פציעה]] קשה בשתי [[רגל]]יו מפגז [[אמצעי לחימה נגד טנקים|נ"ט]] שפגע בזח"לם בו [[נהיגה|נהג]] במהלך קרב, המשיך להילחם, לחלץ ו[[עזרה ראשונה|לטפל בפצועים]] רבים ועל כך קיבל מאוחר יותר את [[עיטור הגבורה]]{{הערה|שם=גנה סימן-טוב|{{אתר הגבורה|4325|טוראי סימן טוב גנה}}.}}.

=====מבצע אסף=====
{{הפניה לערך מורחב|מבצע אסף}}
בתום "מבצע יואב" תכנן הפיקוד המצרי לבצע חבירה לכוחותיו הלכודים בכיס פלוג'ה. על מנת למנוע זאת נערך צה"ל לתקוף את [[חיל המשלוח המצרי (1948)|כוחות החבירה המצרים]], אשר התמקמו באזור [[נחל הבשור]]. המבצע נערך בין 5 בדצמבר ל-7 בדצמבר 1948 ובו נטלו חלק גדוד 89 ו[[גדוד 13]] של [[חטיבת גולני]], מלווים בכוחות ארטילריה. כבר בתחילת המבצע השתלט גדוד 89 על מספר משלטים באזור [[שייח' נוראן]] (כיום [[מגן (קיבוץ)|קיבוץ מגן]]), הכפר [[שועוט]] (כיום, מדרום למושב [[עין הבשור]]), [[תל שרוחן]] ו[[תל גמה]] והצליח לעמוד בהצלחה מול מתקפות נגד מצריות (במתקפת הנגד איבדו המצרים 5 טנקי [[לוקסט M22]]). למחרת תקף כוח מגדוד 89, בפיקודו של יעקב גרנק, את יתר הצבא המצרי באזור, דבר שהוביל לנסיגת חיל המשלוח.

{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="2">
קובץ:89th Commando Battalion During Operation Assaf.JPG|גדוד 89 במהלך התקפה על משלטי שייח' נוראן במהלך "מבצע אסף"
קובץ:Destroyed M22 Locust Tank During Operation Assaf.JPG|טנק מצרי מושמד מסוג לוקסט M22
</gallery>
|}

=====מבצע חורב=====
{{הפניה לערך מורחב|מבצע חורב}}
בצד הרצון לכפות על המצרים [[שביתת נשק]] יחד עם החשש שהנגב יישאר, לפחות בחלקו, בשליטת הצבא המצרי הובילו לתכנון מבצע נרחב לסילוק הצבא מצרי מהנגב המערבי (מוצבי עוג'ה אל-חפיר, [[באר משאבים|ביר עסלוג']]), מ[[רצועת עזה]] (רצועת החוף שבין [[רפיח]] ו[[בית חאנון]]) וממזרח [[חצי האי סיני]] (מתחמי אום כתף, אבו עגילה וביר לחפן). המבצע נערך בין 22 בדצמבר 1948 ל-7 בינואר 1949 בפיקודו של יגאל אלון.

על חטיבה 8 הוטל לכבוש את מוצבי עוג'ה אל-חפיר ומשם להמשיך לכיוון אבו עגילה. לשם כך תוגברה חטיבה 8 בגדוד חי"ר מספר 5 של [[חטיבת הראל]]. ההתקפה נדחתה לצהריי 25 בדצמבר בשל מזג האוויר הסוער, אשר יצר את הצורך הדחוף להכשיר נתיבי תנועה חדשים. לקראת שעות הערב הגיעה החטיבה לאזור [[רחובות בנגב]] ומשם המשיכה להתקדם, בדרך רומית עתיקה ב[[נחל לבן]], אל עבר מוצבי עוג'ה אל-חפיר. התקדמות החטיבה ארכה מעבר למתוכנן וזאת משום שתוואי הדרך הקשה את מעבר הרכבים. בצהריי 26 בדצמבר הגיעה החטיבה ליעדה ופתחה במתקפה על המשלטים, אותה הובילו גדודים 82 ו-89. התקפה זו נהדפה על ידי הצבא המצרי, תוך ספיגת אבדות כבדות, בנפש ובציוד, לגדוד 89 וביניהם מפקד פלוגה א' יעקב גרנק.

ב-27 בדצמבר התחדשה ההתקפה החטיבתית על משלטי עוג'ה אל-חפיר, דבר שהוביל לכניעת הצבא המצרי באזור לקראת השעה 12:30.

ב-28 וב-29 בדצמבר המשיכה החטיבה לנוע מערבה, אל עומק סיני, ולהשתלט על מתחמי אום כתף ואבו עגילה. לאחר מכן המשיכה החטיבה לנוע לעבר מתחמי ביר לחפן עד אשר הגיעה לפאתי אל עריש, שם נעצרה וחזרה לשטח ישראל בשל הלחץ הבין-לאומי שהופעל על ישראל.

עם חזרתה לשטח ישראל הועברה החטיבה לאזור [[גבולות]], שם נערכה ככוח עתודה לקראת ההתקפה על רפיח. ב-[[6 בינואר]] נכבשו מספר משלטים באזור רפיח, אולם הם חזרו לידי המצרים זמן קצר לאחר מכן. חטיבה 8 קיבלה פקודה לכבוש מחדש את אותם המשלטים, אולם הדבר לא עלה בידה.

{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="6">
קובץ:Palmach 1.jpg|כניעת עוג'ה אל-חפיר לידי חטיבה 8 (27 בדצמבר 1948)
קובץ:82nd Armor Battalion in Abu-Ageila.jpg|טנק מסוג קרומוול של גדוד 82 באבו עגילה במהלך "מבצע חורב"
קובץ:82nd Armored Battalion During Operation Horev.jpg|טנקי גדוד 82 במהלך "מבצע חורב"
קובץ:8th Armored Brigade During Operation Horev.JPG|זחל"מים של חטיבה 8 במהלך התקפה על משלטים באזור רפיח (6 בינואר 1949)
</gallery>
|}

====לאחר מבצע חורב====
לאחר "מבצע חורב" החלה החטיבה לקלוט טנקי M4A3 שרמן נוספים. ב-[[1 במרץ]] 1949 מנתה החטיבה 6 טנקי שרמן (כשרק ל-3 מהם היו תותחים), 2 טנקי קרומוול, טנק לוקסט M22 אחד וטנק H-39 הוצ'קיס אחד. קליטת טנקי השרמן נתקלה בקשיים רבים והושלמה רק בתום מלחמת העצמאות.

לקראת סוף חודש אפריל 1949 פורקה החטיבה בהוראת [[דוד בן-גוריון]], בעקבות ההחלטה לצמצם את [[סדר כוחות]] הסדיר בצה"ל. כחלק מההחלטה הועבר גדוד 82 לחטיבת הנגב ואילו גדודים 88 ו-89 פורקו. תקופה קצרה לאחר מכן, בעקבות פירוק חטיבת הנגב, הועבר גדוד 82 לחטיבה 7, בה נמצא עד היום.

{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="3">
קובץ:8 Brigade IDF.jpg|זחל"מים של חטיבה 8 בעת תרגיל בשלהי מלחמת העצמאות
קובץ:Tanks of the Israeli 8th Armoured Brigade (1948).jpg|חטיבה 8 במפקד חטיבה אחרון
קובץ:8th Brigade Unit Tag.JPG|חייל נושא את נס החטיבה במהלך מפקד חטיבה אחרון
</gallery>
|}

====טנקי החטיבה במהלך מלחמת העצמאות====
{| align=center
|<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="6">
קובץ:Cromwell-latrun-2.jpg|טנק קרומוול במוזיאון יד לשריון בלטרון. שני טנקים מסוג זה הוברחו על ידי מייק פלנגן והארי מקדונלד ונמסרו לידי חטיבה 8
קובץ:Hotchkiss-.jpg|טנק H-39 הוצ'קיס במוזיאון יד לשריון בלטרון
קובץ:Renault-R-35-latrun-2.jpg|טנק רנו R-35 במוזיאון יד לשריון בלטרון
קובץ:PikiWiki Israel 19397 Sherman tank M4A3 in Armored corps museum Latrun.JPG|טנק שרמן מסוג M4A3 במוזיאון יד לשריון בלטרון
</gallery>
|}

=== החטיבה בין השנים 1949–1967 ===
[[קובץ:Ben Gurion International Airport (997008136378305171).jpg|ממוזער|טקסט=יגאל אלון ויצחק שדה מצדיעים ביום פירוק החטיבה, 1949|[[יגאל אלון]] ו[[יצחק שדה]] מצדיעים ביום פירוק החטיבה, [[1949]]]]
לאחר פירוקה של החטיבה באפריל 1949, נבנתה רובה מחדש כחטיבת חי"ר ב[[שירות המילואים בישראל|מילואים]]. בסיס החטיבה הועתק מתל ליטוינסקי ל[[יפו]] ויחד עם [[חטיבת קרייתי]] השתייכה ל[[מחוז תל אביב]]. שתי חטיבות החי"ר הללו היוו את הכוח העיקרי של ה"פיקוד השמיני", אשר שימש כעתודה מטכ"לית של צה"ל עד לשנת [[1953]]. בראשית שנת 1953 פורק ה"פיקוד השמיני" וחטיבה 8 הועברה ל[[פיקוד הדרום]].

החטיבה בפיקודו של [[אל"ם]] [[יוסף גבע]] לא נטלה חלק במהלך [[מבצע קדש]], והיוותה עתודת מילואים של פיקוד הדרום, אולם גדוד 121 של החטיבה הועמד תחת פיקוד [[חטיבה 9]], והשתתף בכיבוש [[שארם א-שייך]].

בשנת 1964 עברה חטיבה 8 הסבה לחטיבה ממוכנת וצורפה לחיל השריון. במסגרת ההסבה הועבר גדוד טנקי M50 שרמן מס' 129 מ[[חטיבה 520]] ויחד איתו צורפו עוד שני גדודי חרמ"ש.

=== מלחמת ששת הימים ===
ערב [[מלחמת ששת הימים]] כללה החטיבה שלושה גדודים בפיקודו של אל"ם [[אברהם מנדלר|אלברט מנדלר]]:
* '''גדוד 129''' – גדוד בסדר גודל של 30 טנקי M50 ו-[[M51 שרמן]], בפיקודו של סא"ל [[אריה בירו|אריה (בירו) דיין]].
* '''גדוד 89''' – גדוד חרמ"ש, בפיקודו של [[עמי רדיאן]].
* '''גדוד 121''' – גדוד חרמ"ש, בפיקודו של [[אריה קרן]].

בנוסף כלל הגדוד גם פלוגת סיור בפיקודו של רס"ן [[רפי מוקדי]].

====מהלכי החטיבה במלחמת ששת הימים====
=====התקדמות במרכז סיני=====
במהלך [[תקופת ההמתנה]] שקדמה למלחמת ששת הימים נערכה חטיבה 8, בפיקודו של אל"ם אלברט מנדלר מול גיזרת [[כונתילה]], צפונית ל[[אילת]] והיוותה כח הטעיה צה"לי כנגד הצבא המצרי בחזית [[סיני]]. ההטעיה הובילה לריכוז כוחות שריון מצרים רבים מול חטיבה 8 ובכך אפשרה למעשה את ה[[הבקעה (צבא)|הבקעה]] הצה"לית בצפון [[חצי אי|חצי האי]] ובמיוחד ב[[קרב אום-כתף]].

בלילה שבין [[5 ביוני]] ל-[[6 ביוני]] חצה גדוד 129 של החטיבה את הגבול לכיוון סיני והתקדם לעבר מערכי [[הדיוויזיה השישית (מצרים)|הדיוויזיה ה-6]], בפיקודו של [[סעד א-שאזלי]]. בקרב שריון שהתפתח הושמדו רוב הטנקים המצריים, בעוד לגדוד 129 נפגעו 2 טנקים בלבד. לאחר הקרב חזר גדוד 129 לתחומי [[הקו הירוק]].

ב-[[7 ביוני]], יומיים מרגע פרוץ המלחמה, הורה ה[[רמטכ"ל]] [[רב-אלוף]] [[יצחק רבין]] על העברת החטיבה לרשות [[פיקוד הצפון]]. בעקבות החלטה זו הועברה מרביתה צפונה ואילו בסיני נשאר כח מוקטן של החטיבה (גדוד 89 ושתי פלוגות טנקים של גדוד 129), בפיקודו של [[סגן מפקד]] החטיבה [[מוטקה בן-פורת|מרדכי (מוטקה) בן-פורת]], אשר ב-[[8 ביוני]] המשיך להתקדם דרך [[נח'ל]] ו[[מעבר המיתלה]] אל עבר [[תעלת סואץ]] עד לחבירתו אל כוחות [[אוגדה 38]] בפיקודו של [[אריאל שרון]].

=====הבקעה בצפון הגולן=====
{{ערך מורחב|הקרב על קלע וזעורה}}
לקראת 9 ביוני נערכה החטיבה באזור [[עמק החולה]], מול [[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|המערך הסורי בצפון רמת הגולן]]. החטיבה, בפיקודו של אל"ם אלברט מנדלר כללה רק מחצית מכוחה, מפני שיתרת הכוחות נותרו בסיני. לפיכך, תוגברה חטיבה 8 בגדוד טנקים 377 מ[[עוצבת ראם|חטיבה 37]], שכלל שתי פלוגות טנקים ופלוגת חרמ"ש בפיקודו של סא"ל אמנון חינסקי. מנדלר מינה את קצין האג"ם רס"ן [[אמנון רשף]] כממלא-מקום סמח"ט. המשימה שהוטלה על החטיבה הייתה הבקעת המערך הסורי מצפון ל[[כפר סאלד]] – [[גבעת האם]], כיבוש מוצבי גוּר אֶל-עַסְכַּר, נַעמוּש, מתחם [[זעורה]] והגעה עד לכביש המוביל ל[[מסעדה (יישוב)|מסעדה]] ([[כביש 99]]). ב-9:00 בבוקר 9 ביוני התקבלה פקודת '''מקבת פעל!''' (פקודה לנוע לעבר המערך הסורי). בשעה 11:30 חצתה החטיבה את הגבול עם סוריה והתחילה לטפס לרמה. אולם כאשר הטור החטיבתי (גדוד טנקים 129 בפיקודו של סא"ל [[אריה בירו]], חפ"ק המח"ט, גדוד טנקים 377, גדוד חרמ"ש 121 בפיקוד [[אריה קרן]]) הגיע לאזור גבעת האם התחילה הפגזה ארטילרית כבדה של החטיבה ה-11 הסורית, אשר פגעה במספר זחל"מים. בהפגזה זו אף נהרג סגן [[מפקד גדוד]] 121, רס"ן מוש חביב.
[[קובץ:שלט חטיבת הזקן במלחמת ששת הימים.jpg|ממוזער|שלט קק"ל על קרבות חטיבת הזקן במלחמת ששת הימים]]
גדוד 129 כבש את מוצבי גור אל-עסכר ונעמוש, אולם בשל הארטילריה והאש שנפתחה על הטור החטיבתי נוצרה טעות בניווט, אשר הובילה את הגדוד לכפר [[סיר א-דיב]], שהיה רווי בחוליות נ"ט. מפקד הגדוד, אריה בירו, חשב בשלב זה שהוא בדרך הנכונה וכי הכפר שמעליו הוא זעורה. רק לאחר שלא הבחין באש ארטילרית שניתנה לבקשתו על זעורה הבין את הטעות בניווט. למרות זאת החליט להמשיך בציר העולה אל קלע. במהלך הקרב שהתפתח בכפר נפגע הטנק של אריה בירו מספר פעמים והוא עצמו נפצע בלסתו והתפנה לאחור. רס"ן [[רפאל מוקדי|רפי מוקדי]] אשר נטל את הפיקוד על הגדוד ניסה לשנות את כיוון ההתקדמות ופנה צפונה אולם גם הטנק שלו נפגע ומוקדי עצמו נהרג. בשלב זה נטל את הפיקוד מפקד פלוגה ז' בגדוד – [[סגן]] [[נתי גולן|נתי הורוביץ (גולן)]] אשר, למרות פציעתו בפנים, בגב ובזרוע – הצליח להוביל את הגדוד לכיבוש הכפר. בתום כיבוש סיר א-דיב המשיך הגדוד לנוע לכיוון הכפר קלעה. בשלב זה הגיע המח"ט מנדלר לאזור סיר א-דיב וזיהה את הטעות בניווט. למרות זאת החליט מנדלר כי גדוד 129 ימשיך בתנועה לקלעה ושאר כוחות החטיבה יפנו לכיוון זעורה. 14 הטנקים שנותרו לגדוד 129 המשיכו בהתקדמות איטית לעבר קלע תחת אש ארטילרית כבדה והגיעו למחסום קוביות נ"ט. במהלך המעבר נפגעו שלושה טנקים נוספים ומיד אחריו נפגעו עוד ארבעה. בשעה 16:45 הגיע כוח של שבעה טנקים אל הכפר עצמו והמשיך בלחימה, אך במקביל נתקל במארב נ"ט ובכוחות שריון סוריים שהגיעו מכיוון כפר וַאסֵט. חרף העובדה כי גדוד 129 הצליח לכבוש את הכפר, טנקים רבים נפגעו עד שמכל כוח הגדוד נותרו בקלע שני טנקים כשירים בלבד. בכל יום הקרבות ספג הגדוד 13 הרוגים ו-33 פצועים.

במקביל, המשיך המח"ט עם שני הגדודים האחרים בתנועה צפונה על [[כביש הנפט|ציר הנפט]] ונתקל בהתנגדות מעטה. הכוחות כבשו את מתחמי זעורה והכפר גְּבָּב אֶל-מֵיס כמתוכנן. בסביבות 18:45 חבר המח"ט יחד עם גדוד 377 לשרידי גדוד 129 בקלעה.

בלילה שבין 9 ל-[[10 ביוני]] תוגברה החטיבה בטנקים נוספים ובשתי פלוגות מחטיבת גולני ולאחר התארגנות, לקראת שחר, החלה לנוע לכיוון קוניטרה. החטיבה כבשה את הכפרים וַאסֵט ואֶל-מַנְצוּרַה והגיעה לקראת השעה 14:30 לפאתי [[קוניטרה]]. החטיבה מצאה את העיר נטושה וכבשה אותה ללא התנגדות לקראת השעה 15:30. לאחר מכן המשיכה החטיבה לנוע עד הגעתה לצומת אֶל-אַחְמַדִיֶּה, כ-2 ק"מ צפונית-מזרחית לקוניטרה.

לאחר המלחמה עוטרו סגן [[נתי גולן|נתי הורוביץ (גולן)]] ו[[סמל (צה"ל)|סמל]] [[שאול ורדי]] ב[[ציון לשבח (צה"ל)|ציון לשבח]] על לחימתם ומאוחר יותר הומר הצל"ש ל[[עיטור הגבורה]]{{הערה|שם=שאול ורדי|{{אתר הגבורה|4295|סמל שאול ורדי}}.}}{{הערה|שם=נתי גולן|{{אתר הגבורה|4342|סגן נתנאל גולן הורוביץ}}.}}. רס"ן רפי מוקדי עוטר ב[[עיטור המופת]]{{הערה|שם=רפי מוקדי|[https://yadlashiryon.com/heroism/רסן-רפאל-שמואל-רפי-מוקדי-זל-מ-א-19661/ רס"ן רפאל שמואל מוקדי], באתר יד לשריון.}}.

=== החטיבה בין השנים 1967–1973 ===
בתום מלחמת ששת הימים התארגנה החטיבה בבסיס האם החדש שלה ב[[שדה תימן]] ובשנת [[1968]] שונה שמה ל'''חטיבה 875'''{{הערה|שם=במחנה|אביתר אורן, '''השמונה דופק: מתש"ח לתש"ע - סיפורה של חטיבה 8''', במחנה, 11 במרץ 2011, עמ' 41.}}. במסגרת ההתארגנות הזאת הועברה החטיבה לרשות [[אוגדה 143]] של פיקוד הדרום, נטלה חלק פעיל בהחזקת [[קו בר-לב]] במהלך [[מלחמת ההתשה]], ועסקה בפעילות מבצעית ברצועת עזה שכללה סיורים ומרדפים{{הערה|{{העוקץ|אמיר בן-פורת|שירת המקהלה: עזה, ימי פורענות|2017/05/24/שירת-המקהלה-עזה-ימי-פורענות}}}}.
{{ערך מורחב|מבצע רביב}}
ב-[[9 בספטמבר]] [[1969]] נערך [[מבצע רביב]] – פשיטה משוריינת של צה"ל לאורך חמישים קילומטרים בחוף המערבי של [[מפרץ סואץ]]. לתפקיד מפקד המבצע מונה מח"ט 8, אל"ם [[אורי בר-און]]. בר-און מינה לתפקיד מפקד כוח הפשיטה את סא"ל [[ברוך הראל|ברוך הראל ("פינקו")]], שהיה סגן מפקד חטיבה 8 והמתין באותה תקופה למינויו למפקד [[חטיבה 14]]. המבצע שהיה ראשון מסוגו בצה"ל אשר כלל, כוח שריון המורכב מטנקי [[טירן 5]] ו[[נגמ"ש]]י [[BTR-50]] שהוכפפו תחת פיקוד החטיבה, [[חיל הים|כוח ימי]] שהורכב מ[[נחתת|נחתות]], לוחמי [[יחידה למשימות תת-מימיות|יחידה 707]] ו[[שייטת 13]], בסיוע [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] ו[[חיל התותחנים|תותחנים]], הצליח מעל למצופה{{הערה|מתוך '''מבצע רביב פשיטת כוח משוריין של צה״ל על החוף המערבי של מפרץ סואץ בתאריך 9 ספטמבר 1969''', מפג״ש תח״ש/מדור תחקירים והיסטוריה, אוגוסט [[1970]]. עמוד 3.}}{{הערה|מתוך '''יחידת אמל"ח מיוחד גדוד 88 "דב לבן", 1969-1974''', זרקור היסטורי, [[תמוז]] [[ה'תשע"ב|תשע"ב]] (יולי [[2012]]), עמ' 11.}}.

ב[[יולי]] [[1973]] הועבר בסיס האם של החטיבה למחנה פלוגות.

===מלחמת יום הכיפורים===
ערב [[מלחמת יום הכיפורים]] כללה החטיבה, בפיקודו של אל"ם אריה בירו, שלושה גדודים ופלוגת סיור:
* '''גדוד 129''' – גדוד טנקי M50 ו-M51 שרמן בפיקודו של רס"ן אילן לבנון. במהלך המלחמה הועבר אילן לבנון לפקד על גזרת מעוז בוצר וסא"ל [[יהודה דקל]] קיבל זמנית את הפיקוד על הגדוד עד לשובו של אילן לבנון.
* '''גדוד 89''' – גדוד חרמ"ש בפיקודו של סא"ל יצחק שושני. במהלך המלחמה תפס הגדוד את תעוז מצווה.
* '''גדוד 121''' – גדוד חרמ"ש בפיקודו של סא"ל משה בנקובר.
* '''פלוגת סיור''' – בפיקודו של סרן איתמר בן-דוד.

====מהלכי החטיבה בדרום תעלת סואץ====
מלחמת יום הכיפורים תפסה את גדוד 129 של החטיבה בסוף אימון, טיפול ואחזקה ב[[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה|מחנה צאלים]]. הגדוד שוחרר ממילואים ביום שישי וגויס למלחמה למחרת. את מלאכת גיוס יתר החטיבה ניהל סגן מפקד החטיבה סא"ל נחמיה דגון בבוקר [[6 באוקטובר]]. הגדוד השתתף במסגרת החטיבה בבלימת כוחות מצריים בגזרת ציר הגידי מול הארמייה השלישית.

ב-[[7 באוקטובר]] החלו להגיע הכוחות הראשונים של החטיבה לאזור [[רפידים (בסיס)|בסיס רפידים]] שבסיני, לאחר נסיעה ממחנה פלוגות על גבי זחלים. עם הגעתה של החטיבה לסיני הועברה לרשות [[אוגדה 252]] ושולבה במשימת הבלימה של [[צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים|הצבא המצרי]], אשר באותו הזמן כבר הספיק [[מבצע באדר|לצלוח את תעלת סואץ]] ולהגיע לקרבת [[מעבר הגידי]]:
* גדוד 121 הופקד על אבטחת העורף האוגדתי.
* גדוד 89 שולב בבלימת הצבא המצרי במרחב מעבר המיתלה ובגזרת תעוז מצווה.
* גדוד 129 פעל מול הארמייה השלישית בגזרת תעוז מצווה כאשר פלוגה א' בפיקוד עמיצור בר נשלחה בליל 8 באוקטובר לאזור [[ראס סודר]] לסייע ל[[חטיבה 401]].
{{ערך מורחב|קרב ואדי מבעוק}}
במהלך מלחמת יום הכיפורים השתתפה החטיבה בקרבות בלימה רבים כנגד הארמייה השלישית של הצבא המצרי בדרום תעלת סואץ, בגזרת מעברי המיתלה והגידי. ב-[[14 באוקטובר]] השתתף גדוד 89, יחד עם טנקים ופלס"ר מחטיבה 401 ו[[חטיבת הצנחנים#גדוד 202 (צפע)|גדוד 202]] של הצנחנים ב[[קרב ואדי מבעוק]], בו נבלם ניסיון ההתקדמות של הצבא המצרי מזרחה.

לאחר [[מבצע אבירי לב|צליחת תעלת סואץ]] ומעבר אוגדות 143, [[אוגדה 162|162]] ו-252 לגדה המערבית של התעלה, נשארה החטיבה [[כיתור הארמייה השלישית של מצרים|לכתר את הארמייה השלישית]] (בשלב זה הוחזר גדוד 121 למסגרת החטיבתית).

בצהרי [[18 באוקטובר]], במהלך ההכנות לקראת תקיפת מערכי הצבא המצרי, נפגע זחל"ם הפיקוד של החטיבה מפגז ארטילריה. כתוצאה מכך נפצעו אריה בירו ו[[קצין אג"ם|קצין האג"ם]]. לאחר פציעתו של אריה בירו הועברה החטיבה לפיקודו של אל"ם [[אברהם ברעם]] (מפקד חטיבה 164).

ב-[[23 באוקטובר]] הועברה החטיבה לרשות [[אוגדה 440]], כשחלק מגדוד 121 שונע לאזור ראס סודר. ואילו ב-[[26 באוקטובר]] הועבר הפיקוד על החטיבה לאל"ם אהרון גל (שטנגל).

לאחר המלחמה חזרה החטיבה להיות כפופה לאוגדה 143 ונשארה בסיני עד ל[[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים|הסכמי הפרדת הכוחות עם מצרים]]. עם שחרורהּ חזרה החטיבה לבסיס האם שלה במחנה פלוגות.

====גדס"ר 87====
[[קובץ:PikiWiki Israel 33587 lieutenant Colonel Yoav Brom memorial in Kibbutz S.JPG|220px|ממוזער|שמאל|אנדרטת הנצחה בקיבוץ [[שפיים]] המציגה את צריחון המפקד של הטנק בו נהרג סא"ל יואב ברום]]
[[גדוד סיור|גדוד הסיור]] 87 הוא גדוד סיור משוריין, אשר הוקם ב[[מאי]] [[1973]] והשתייך לאוגדה 143. החימוש העיקרי של הגדוד כלל טנקים מסוג [[M60 פטון#M60A1|M60A1 פטון]] חדישים ומרכיב סיורי על בסיס [[M-113|נגמ"שים מסוג M-113]] וג'יפים קלים. פלוגת הג'יפים התבססה, כמעט בשלמותה, על [[פלוגת הסיור|פלס"ר]] 87 של חטיבה 8 במלחמת ששת הימים (מספר הגדוד נלקח אף הוא מהפלס"ר){{הערה|[http://www.87th.org.il/history.htm מתוך אתר מורשת גדוד 87].}}.

במהלך מלחמת יום הכיפורים נלחם הגדוד, בפיקודו של סא"ל בנצי כרמלי, מול הצבא המצרי ומנע ממנו לכבוש את אזור גבעות "חמדיה" ו"כישוף", אשר שלטו על אזור הצליחה המיועד. במהלך הקרב נהרג המג"ד כרמלי. מחליפו סא"ל [[יואב ברום]] נלחם בגבורה בקרבות החווה הסינית ונפל ב-[[16 באוקטובר]] [[1973]]. במהלך המלחמה התקדם הגדוד עד לחוף ה[[האגמים המרים|אגם המר הגדול]] ובכך הצליח למעשה לאתר את ה"תפר" בין שתי הארמיות המצריות בסיני. לאחר מכן השתתף הגדוד בבלימת התקפת הנגד של הדיוויזיה המצרית המשוריינת ה-21.
בעת צליחת התעלה נע הגדוד בראש כוחות אוגדה 143 והצליח לפרוץ אל קו המים. בהמשך חיפה הגדוד בעת צליחת הצנחנים לצד המערבי של תעלת סואץ.

במהלך הצליחה קיבל הגדוד שינוי משימה ונשלח [[קרב החווה הסינית|לטהר את צומת הצירים טרטור-לקסיקון בחווה הסינית]]. בתום קרב קשה, בו היו לגדוד נפגעים רבים ביניהם גם מפקד הגדוד הטרי יואב ברום, צורפו שרידי הגדוד ליחידות לוחמות אחרות והמשיכו להילחם עד להפסקת האש בפאתי [[אסמאעיליה (עיר)|אסמאעיליה]], בצידה המערבי של תעלת סואץ.

לאחר הפסקת האש הוקם גדוד הסיור מחדש על בסיס נגמ"שים וג'יפים קלים בלבד, המצוידים ב[[אמצעי לחימה נגד טנקים|טילי נ"ט]] מדגם [[טאו (טיל)|טאו]]. לאחר נסיגת כוחות צה"ל מהגדה המערבית של תעלת סואץ הוחזר הגדוד ל[[יחידת מחסני חירום|ימ"ח]] ושם פורק, כשהטנקיסטים של הגדוד הועברו לחטיבה 8 ואילו אנשי הנגמ"שים והג'יפים הועברו ל[[חטיבה 421]], שם עברו להוות פלס"ר חטיבתי.

ב-[[19 במאי]] [[2005]] קיבל הגדוד תעודת הערכה מטעם [[אלוף]] פיקוד דרום – [[דן הראל]], על הישגיו במהלך מלחמת יום הכיפורים.

=== חטיבה 8 לאחר מלחמת יום הכיפורים ===
[[קובץ:Merkava-3.JPG|שמאל|ממוזער|220px|טנק [[מרכבה (טנק)#מרכבה סימן 3|מרכבה סימן 3 רמ"ח]] במהלך אימון גדודי ב[[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה|מרכז הלאומי לאימונים ביבשה]]]]
בשנת [[1974]] הוקמה החטיבה מחדש כחטיבת שריון, וכללה שלושה גדודים שצוידו בטנקים מסוג [[M48 פטון#M48A3|M48A3 פטון]]. בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים נטלה החטיבה חלק פעיל בתעסוקות מבצעיות רבות בקווי ההפרדה בסיני וכגדודי חי"ר ב[[רצועת עזה]], ב[[הערבה|ערבה]], באילת, ב[[גבול הצפון|גבול לבנון]] וברמת הגולן.

בשנים שקדמו ל[[מלחמת לבנון הראשונה|מבצע שלום הגליל]] הוחלפו טנקי הפטון בטנקי [[מגח#מגח 6, מגח 6ב', 6מ' ומגח 6ב' גל|מגח 6ב']]. במהלך המלחמה גויסה החטיבה, אולם לא נטלה חלק פעיל בלחימה.

החטיבה נטלה חלק פעיל במהלך ה[[אינתיפאדה|אינתיפאדה הראשונה והשנייה]], והתבלטה במיוחד ב[[מבצע חומת מגן]], במהלכו פגעה במספר רב של מחבלים ב[[יהודה ושומרון]] וגם ב[[רצועת עזה]].

=== החטיבה החל משנת 2000 ===
בשנת [[2004]] פורקה החטיבה במסגרת ארגון מחדש בצה"ל, אולם הוקמה שוב כעבור שנה, בשנת [[2005]], בעקבות פנייה של ותיקי החטיבה לרמטכ"ל [[משה יעלון]], ואוחדה עם [[חטיבה 640]] של פיקוד הצפון. בעקבות איחודה צוידה החטיבה בטנקי [[מרכבה (טנק)|מרכבה]].

במשך שנותיה, הוחלף מספרה של החטיבה 4 פעמים. הפעם הראשונה הייתה בשנת 1968, הפעם השנייה ב[[יוני]] [[1982]] במהלך מלחמת לבנון, השלישית בשנת [[1986]] והרביעית ב-1996, כאשר לאחר לחץ שהפעילו חיילי החטיבה ויוצאיה, הוחזר לה המספר 8{{הערה|שם=במחנה}}.

==== במבצע צוק איתן ====
ביולי [[2014]], במהלך [[מבצע צוק איתן]], נקראו גדוד ה[[חיל ההנדסה|הנדסה]] וגדוד השריון 8528 של החטיבה להגנה ב[[גבול הצפון]]. גדודים אלו נקראו להחליף את הגדודים הסדירים בצפון, בכדי לאפשר לאחרונים להשתתף בלחימה ברצועת עזה.

ב[[דצמבר]] [[2020]] החלה החטיבה בהסבה לטנקי [[מרכבה סימן 3]]ד [[ברק זוהר|ב"ז]]{{הערה|{{אתר צה"ל|עינב גרינברג כהן|חטיבת השריון הראשונה בצה"ל חוזרת לטנק האהוב והמוכר|10207|29 בדצמבר 2020}}}}.

=== במלחמת חרבות ברזל ===
עם פרוץ [[מלחמת חרבות ברזל]] ב-[[7 באוקטובר]] [[2023]] גויסה החטיבה לגבול הצפון לקרב הגנה אל מול ארגון הטרור [[חזבאללה]].

החטיבה החליפה את הגדודים הסדירים, וניהלה קרב הגנה אל מול חזבאללה, במסגרתו השמידה מספר חוליות טרור ומספר רב של תשתיות צבאיות של הארגון. בקרב ההגנה נפל חייל אחד מגדוד 129.

בהמשך, שני גדודים מהחטיבה, 121 ו-89 פעלו בגזרת עזה במשימות הגנה ובפשיטות להרחבת אזור החיץ סביב הרצועה.

לאחר שבועות ספורים שוב הוקפצה החטיבה ללחימה במרחב [[מסדרון נצרים]] (גדוד 121 וגדוד 129) שהוקם ברצועה, ביצעה פשיטות רבות והשמידה תשתיות טרור.

במהלך יולי 2024, החטיבה יצאה לתמרון יחד עם [[חטיבת הקומנדו]], תחת [[אוגדה 99]], בעומק העיר עזה. במהלך התמרון, החטיבות פשטו על מתחם [[אונר"א]] ששימש כמרכז פיקוד ושליטה של [[חמאס]] בצפון הרצועה, השמידו אויב ותשתיות טרור.

במהלך הלחימה ב[[מסדרון נצרים]], נפלו בקרב 5 חיילים של החטיבה (3 מגדוד 129 ו-2 מגדוד 121).

בתחילת אוקטובר 2024 לאחר [[מבצע סדר חדש|חיסול]] [[חסן נסראללה]] הוקפצה החטיבה יחד עם עוד כמה חטיבות מילואים צפונה וב-7 באוקטובר החלו בתמרון "ממוקד ומתוחם" ב[[לבנון]] תחת [[אוגדה 91]]{{הערה|{{ציוץ|kann_news|(20) X \ כאן חדשות ב-X: "אוגדה שלישית בלבנון: אוגדה 91 החלה אמש בפעילות קרקעית "ממוקדת ומתוחמת" בדרום המדינה {{!}} תיעוד מכניסת הכוחות|1843168438325535041|7 באוקטובר 2024}}}} וחברו לאוגדות הסדירות 36 ו־98. החטיבה פעלה בגזרות שונות, וביניהן ברכס רמים, בכפרים [[מיס אל ג'בל]] ובבלידא, וכן בגזרת [[אל ח'יאם]].

במהלך הלחימה ב[[לבנון]], נפלו בקרב 5 חיילים מגדוד 89.

==מפקדי החטיבה==
{{להשלים||נושא=ישראל}}
{| border=1 cellpadding=4 cellspacing=0
|- bgcolor="#f0f0f0"
|'''שם'''||'''תקופת כהונה'''|| '''הערות'''
|-
| [[יצחק שדה]] || מאי 1948 – נובמבר 1949 || לימים אלוף, פיקד על החטיבה ב[[מלחמת העצמאות]]
|-
| [[בן ציון פרידן (זיו)]] || ||
|-
| [[צבי גילת (קצין)|צבי גילת (הורוביץ)]] || ||מפקדה הראשון כחטיבת מילואים, לימים מפקד [[פיקוד דרום]]
|-
| [[יוסף איתן]] || נובמבר 1955 – ???? ||
|-
| [[יוסף גבע]] || || פיקד על החטיבה ב[[מלחמת סיני]]. לימים [[אלוף פיקוד המרכז]]
|-
| [[אביב ברזילי]] || ||
|-
| [[משה פלד (אלוף)|משה (מוסה) פלד]] || 1964–1965 || לימים מפקד [[גייסות השריון]]
|-
| [[אברהם מנדלר|אלברט מנדלר]] || 1965–1968 || פיקד על החטיבה ב[[מלחמת ששת הימים]], לימים מפקד [[עוצבת סיני]]
|-
| [[אורי בר-און]] || ||מפקד החטיבה ב[[מלחמת ההתשה]], לימים ראש מטה [[פיקוד צפון]]
|-
| [[מרדכי אביגד]] || 1971–1972 || לימים סגן מפקד [[אוגדה 143]]
|-
| [[אריה בירו]] || אוגוסט 1973 – אוקטובר 1973 || פיקד על החטיבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]] עד פציעתו
|-
|[[אברהם ברעם]] || אוקטובר 1973 || פיקד על החטיבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]] כמחליפו של אל"ם בירו
|-
| [[אהרון גל (שטנגל)]] ||אוקטובר 1973 – דצמבר 1973 || פיקד על החטיבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]] כמחליפו של אל"ם אברהם ברעם
|-
| [[חיים סלע]] || דצמבר 1973 – ???? || פיקד על החטיבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לאחר פציעתו של אריה בירו
|-
| [[איתן אריאלי]] || ||
|-
| [[יוסף יודוביץ]] || || פיקד על החטיבה ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
| [[יגאל קפלן]] || ||
|-
| [[ירון רם]] || 1986–1993 ||
|-
| [[גלעד שר]] || 1993–1998 ||
|-
| [[עופר אופיר]] || ||
|-
| [[אילן פרץ (קצין צה"ל)|אילן פרץ]] || ||
|-
| [[עמיחי אברהמס]] || ||
|-
| [[גדי מאירי]] || 2002–2006 ||
|-
| [[ישראל דניאלי]] || 2006–2008 ||
|-
| [[סער צור]] || 2008–2010 || לימים מפקד [[הגיס הצפוני]] ומפקד [[מערך התמרון]] ב[[זרוע היבשה]]
|-
| [[ארז לב-רן]] || 2010–2014 || פיקד על החטיבה ב[[מבצע צוק איתן]]
|-
| [[חובב ורדי]] || 2014–2016 || לימים סגן מפקד [[עוצבת אדום]]
|-
| [[דודו סונגו]] || 2016–2018 || לימים מפקד [[חטיבה 401]]
|-
| [[רועי סבירסקי]] || 2018–2020 ||
לימים מפקד [[חטיבה 188]]
|-
| [[בני אהרון]] || יולי 2020 – אפריל 2022 || לימים מפקד [[חטיבה 401]]
|-
|[[ראדי עזמה]]
|אפריל 2022 –אוגוסט 2024
|פיקד על החטיבה ב[[מלחמת חרבות ברזל]]
|-
|[[דורי סער]]
|אוגוסט 2024 –מכהן
|מפקד החטיבה ב[[מלחמת חרבות ברזל]]
|}

==אנדרטאות חטיבה 8==
*ה[[אנדרטה לחללי חטיבה 8|אנדרטה המרכזית לזכר חללי חטיבה 8]] הוקמה סמוך לצומת אל על, בכניסה המזרחית ל[[נמל התעופה בן-גוריון]] בשל העובדה כי כבשה את נמל התעופה במסגרת "מבצע דני", שהיה המבצע המשמעותי הראשון בו נטלה חלק. האנדרטה תוכננה בידי ה[[פיסול|פסל]] [[יחיאל שמי]], ונחנכה בערב [[יום העצמאות]] ה-24, ביום [[17 באפריל]] [[1972]]. האנדרטה עשויה מ[[בטון]] חלול ו[[פלדה]], והיא מתנשאת לגובה של 22 מטרים. היא מעוצבת בצורת מגן וחלק מחלקי הפלדה שמשולבים בה מסמלים קני תותחים. שמות 83 חללי החטיבה מאז מלחמת העצמאות חרוטים בבטון, כמו גם המשפט "עכשיו תחסרו לנו כחסר חבר לחבר ידיד לידיד" ואמרתו של יצחק שדה "לא למען המוות ניתן הנשק בידינו אלא כדי לשמור על החיים".
* אנדרטה בסמוך לתל ניצנה המפרטת את מהלכי החטיבה ב[[מבצע חורב#גזרת עוג'ה אל-חפיר|קרב על עוג'ה אל-חפיר]] ב"מבצע חורב".
* אנדרטת הנצחה מאבן אשר הוקמה ב[[פארק עוצבות השריון]] בסמוך ל[[יד לשריון]] בלטרון.
*אנדרטה להנצחת חללי גדוד הטנקים 129 במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. האנדרטה מוצבת על מחסום קוביות הנ"ט בין קלע ל[[סיר א-דיב]] ברמת הגולן.
*אנדרטת זיכרון ב[[שהם (יישוב)|שהם]] לזכר הנופלים בקרבות החטיבה באזור זה ב"מבצע דני".

{| align=center
|<gallery widths="150" heights="150" perrow="4">
קובץ:תמונה 1180.jpg|[[אנדרטה לחללי חטיבה 8]] בנמל התעופה בן-גוריון פרי תכנונו של הפסל [[יחיאל שמי]]
קובץ:תמונה 1181.jpg|שמות הנופלים באנדרטת חטיבה 8 בנמל התעופה בן-גוריון
קובץ:PikiWiki Israel 13695 Nitzana 8th Brigade Monument.jpg|אנדרטת הנצחה לחטיבה 8 בסמוך לתל ניצנה
קובץ:PikiWiki Israel 13694 Nitzana 8th Brigade Monument.jpg|פירוט קרב חטיבה 8 בעוג'ה אל חפיר באנדרטת החטיבה בניצנה
קובץ:8th Armored Brigade.JPG|אנדרטת הנצחה לחטיבה 8 ב[[פארק עוצבות השריון]] בלטרון
קובץ:PikiWiki Israel 9652 memorial to the 8th brigade in shoham.jpg|אנדרטת זיכרון לחטיבה 8 בשהם
קובץ:אנדרטת חטיבה 8 במחסום הקוביות ממערב לקלע.jpg|אנדרטת גדוד 129 במחסום קוביות הנ"ט ברמת הגולן, בציר העולה לקלע
</gallery>
|}

==עיטורים==
חטיבה 8 היא חטיבת השריון בעלת המספר הרב ביותר של עיטורי גבורה בצה"ל. העיטור ניתן לשלושה מלוחמי החטיבה:
* {{דרגה|עיטור הגבורה}} טוראי [[סימן-טוב גנה]] – במסגרת "מבצע יואב" לכיבוש משטרת עיראק סווידאן{{הערה|שם=גנה סימן-טוב}}.
* {{דרגה|עיטור הגבורה}} סמל [[שאול ורדי]] – במסגרת מלחמת ששת הימים בקרב ההבקעה בצפון הגולן{{הערה|שם=שאול ורדי}}.
* {{דרגה|עיטור הגבורה}} סגן [[נתי גולן]] – במסגרת מלחמת ששת הימים בקרב ההבקעה בצפון הגולן{{הערה|שם=נתי גולן}}.
פרט לכך לחטיבה מעוטר ב[[עיטור העוז]] וב[[עיטור המופת]]:
* {{דרגה|עיטור העוז}} סא"ל [[יואב ברום]] – במסגרת מלחמת יום הכיפורים בקרב החווה הסינית (נפל בקרב זה){{הערה|{{אתר הגבורה|4147|סא"ל יואב ברום}}.}}.
* {{דרגה|עיטור המופת}} רס"ן [[רפי מוקדי]] – במסגרת מלחמת ששת הימים בקרב ההבקעה בצפון רמת הגולן{{הערה|שם=רפי מוקדי}}.

בשנת [[2008]] קיבל '''גדוד 89''' של החטיבה את עיטור ההצטיינות ליחידות המילואים מנשיא המדינה, [[שמעון פרס]].

בשנת [[2014]]{{הבהרה|לא ב-2018 על פי פייסבוק}} קיבל '''גדוד 89''' את עיטור ההצטיינות ליחידות המילואים מנשיא המדינה.

בשנת [[2012]] זכתה החטיבה במקום השלישי בבית המילואים בפרס הרמטכ"ל.

ב-[[5 באוגוסט]] [[2013]] קיבל '''גדוד 121''' של החטיבה את עיטור ההצטיינות ליחידות המילואים מנשיא המדינה{{הערה|{{ynet|עומרי אפרים|המילואימניקים המצטיינים: "זה ב-DNA שלנו"|4414090|5 באוגוסט 2013}}.}}.

בשנת 2013 זכתה החטיבה בתעודת הערכה מיוחדת של מפקד [[זרוע היבשה]] בנושא האימונים.

ב-6 ביולי 2021 קיבל '''גדוד 121''' של החטיבה את עיטור ההצטיינות ליחידות המילואים מנשיא המדינה.

==לקריאה נוספת==
* אביתר אורן, '''השמונה דופק: מתש"ח לתש"ע - סיפורה של חטיבה 8''', '''[[במחנה]]''', 11 במרץ 2011, עמ' 38–42.
* יצחק שדה, '''כך נלכדה המצודה''', הוצאת '''[[מערכות]]''', [[1950]]
* אילן כפיר, דני דור, '''תחנות שקמה, מי נשאר? עבור''', [[ידיעות ספרים]], [[2019]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:8th Armored Brigade}}
*[https://makom.hamoreshet.org.il/landmark/8th-brigade-memorial-nitsana/ מיזם אבני מורשת], אנדרטת חטיבה 8 בתל ניצנה
* [https://archive.today/20130106072202/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=657&levelId=64596&itemType=0 חטיבה 8 באתר יד לשריון]
* [https://web.archive.org/web/20150721220816/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=86&levelId=63833&itemType=0 אודות אנדרטת חטיבה 8 באתר יד לשריון]
* [https://web.archive.org/web/20120823210456/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=1657&itemType=0 כתבה אודות השתתפות החטיבה במלחמת העצמאות באתר יד לשריון]
* [https://web.archive.org/web/20120811170132/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=3264&itemType=0 תיאור ההכנות והכיבוש של משטרת עיראק סווידאן באתר יד לשריון]
* [https://web.archive.org/web/20120817232318/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=3210&levelId=63829&itemType=0 תיאור כיבוש משלטי עוג'ה אל-חפיר באתר יד לשריון]
* [https://web.archive.org/web/20120828091729/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=2244&itemType=0 סיפורו של ליונל דרוקר, מפקד הטנק הראשון בצה"ל, באתר יד לשריון]
* [https://web.archive.org/web/20131213160131/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=3823&levelId=63829&itemType=0 כך קם גדוד השריון הראשון בצה"ל, באתר יד לשריון]
* {{הקלטה}} [[אבשלום קור]], [https://omny.fm/shows/avshalom/25-11-24-8 באופן מילולי במלחמה: חטיבה 8 חטיבת הזקן], [[גלי צה"ל]], 25 בנובמבר 2024
* {{הקלטה}} אבשלום קור, [https://omny.fm/shows/avshalom/2-1-25-7-7 באופן מילולי במלחמה: מדוע חט' 7 נקראת חטיבה 7? (על כינויי החטיבות במלחמת העצמאות)], [[גלי צה"ל]], 2 בינואר 2025
* [https://web.archive.org/web/20120609042411/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=3635 טקס יום הזיכרון 2012 של חטיבה 8 בנתב"ג באתר יד לשריון]
* {{מרחב}}
* {{ynet|נדב מן|חטיבה 8: חטיבת השריון הראשונה של צה"ל|4333382|18 בינואר 2013}}
*[http://www.israelhayom.co.il/article/482531 ישראל היום,אלוף-משנה דוד סונגו, נחישותה של חטיבה 8 הובילה לניצחון ברמת גולן 08.06.2017 ]
* {{מעריב אונליין|אבי סופר|הקרב שלא נגמר: השיריונרים של ששת הימים חוזרים לרמת הגולן|news/israel/Article-580861|11 באפריל 2017}}
*[https://www.bitmuna.com/חטיבה-8/ אלבום התצלומים של חטיבה 8 עם הקמתה במלחמת העצמאות 1948.]
*וותיקי גדוד 129 הפיקו סרט להנצחת נופלי הגדוד ולוחמיו בקרב הגדוד במלחמת ששת הימים ב-9 יוני 1967 לכיבוש צפון רמת הגולן-" '''אנחנו על הרמה'''" ובגרסה באנגלית "'''The Spearhead to seize the the Golan Heights'''" -יוטיוב
*{{ערוץ7||תיעוד מעזה: צה"ל השמיד מנהרת טרור באורך 800 מטרים|640253|13 ביוני 2024}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חטיבות צה"ל בתש"ח}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:8, חטיבה}}
[[קטגוריה:חטיבה 8|*]]
[[קטגוריה:חטיבות שריון במילואים בצה"ל|8]]
[[קטגוריה:עוצבת הגליל]]
[[קטגוריה:חטיבות צה"ל במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:החזית הירדנית במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:החזית המצרית במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:החזית המצרית במלחמת ששת הימים]]
[[קטגוריה:החזית הסורית במלחמת ששת הימים]]
[[קטגוריה:החזית המצרית במלחמת יום הכיפורים]]