הצגת המקור של הדף "חוק יסוד: מבקר המדינה"

{{חוק
| שם =
| כיתוב =
| מדינה =
| סוג = [[חוק יסוד]]
| תאריך חקיקה =
| תאריך חקיקה עברי = כ"ז בשבט התשמ"ח
| גוף מחוקק = [[הכנסת האחת עשרה]]
| תומכים =
| מתנגדים =
| עיקרי החוק = * תפקיד [[מבקר המדינה]] וסמכויותיו
* תהליך בחירת מבקר המדינה
* כפיפותו של מבקר המדינה
| נוסח מלא = [http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Documents/yesod5.pdf אתר הכנסת]
|סמל=[[קובץ:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]}}
'''חוק יסוד: מבקר המדינה''' נחקק בידי [[הכנסת האחת עשרה]] ב-[[15 בפברואר]] [[1988]] (כ"ז בשבט התשמ"ח),{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//11/Plenum/11_ptm_236151.DOC הישיבה הארבע–מאות–וארבע של הכנסת האחת–עשרה, יום שני, כ"ז בשבט התשמ"ח (15 בפברואר 1988)], באתר הכנסת}} והוא מסדיר את כלל ההלכות הכלליות והסדרת מעמדו של [[מבקר המדינה]]. [[חוק יסוד|חוק היסוד]] נחקק על מנת לאגד חוקים קודמים ולקבע את תפקידיו ואחריותו של מבקר המדינה כמו גם את אחריותו רק בפני [[הכנסת]] ולא [[ממשלת ישראל|הממשלה]]. לרעיון של מוסד מבקר המדינה יש שורשים עמוקים במסורת היהודית.<ref>[[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", מבקר המדינה, כרך ראשון, בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), עמ' 203–207, ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].</ref>

==עיקרי החוק==
'''סעיף 2''': מבקר המדינה יקיים ביקורת על המשק, הנכסים, הכספים, ההתחייבויות והמינהל של המדינה, של משרדי הממשלה, של כל מפעל, מוסד או תאגיד של המדינה, של הרשויות המקומיות ושל גופים או מוסדות אחרים שהועמדו על פי חוק לביקורתו של מבקר המדינה. מבקר המדינה יבחן את חוקיות הפעולות, [[טוהר המידות]], הניהול התקין, היעילות והחיסכון של הגופים המבוקרים, וכל עניין אחר שיראה בו צורך.

'''סעיף 4''': מבקר המדינה יברר תלונות מאת הציבור על גופים ואנשים כפי שייקבע בחוק או לפיו; בתפקידו זה יכהן מבקר המדינה בתואר "[[נציב קבילות הציבור|נציב תלונות הציבור]]".

'''סעיפים 7–9''': המבקר, אזרח ותושב ישראל, יבחר על ידי [[הכנסת]] ב[[הצבעה חשאית]] לתקופת כהונה אחת של שבע שנים, ובאפשרותה גם להדיחו מתפקידו והיא אף קובעת את שכרו – בהחלטת [[ועדת הכנסת]]. עם היבחרו על מבקר המדינה להצהיר הצהרת אמונים בלשון הדברים:
:"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא באמונה את תפקידי כמבקר המדינה."

'''סעיפים 10–12''': כדי להבטיח את אי תלותו ברשות המבצעת, שעליה הוא מפקח, תקציבו נקבע על פי הצעת המבקר עצמו על ידי [[ועדת הכספים]] של הכנסת, ולא על ידי משרד האוצר. כמו כן, המבקר אחראי בפני הכנסת בלבד – מקיים עימה קשרים והתיעצויות, ופעם בשנה – מגיש לה דין וחשבון על ממצאיו בשנה שעברה, וכן המלצותיו לתיקון הליקויים ולמניעת הישנותם בעתיד. הדו"ח מוגש לידי יושב ראש [[הוועדה לענייני ביקורת המדינה]] של הכנסת, וכן לגופים המבוקרים, כדי שיוכלו לתקן את מה שהמבקר המליץ לתקן.

'''סעיף 13''': כדי להעביר את מבקר המדינה מתפקידו נדרשת הצבעה בכנסת שבה יושג רוב של שלושה רבעים מחברי הכנסת.

==היסטוריה חקיקתית==
בשנת 1977 פרסמה [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]] של הכנסת הצעת חוק יסוד: מבקר המדינה.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//8/law/8_ls1_291913.PDF הצעת חוק יסוד: מבקר המדינה], ה"ח 1297 מ-9 במרץ 1977}} ההצעה נדונה בקריאה ראשונה ב[[הכנסת השמינית|כנסת השמינית]], אך הטיפול בה לא הגיע לסיום.

הצעת החוק הוגשה פעם נוספת על ידי הממשלה בינואר 1985,{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//11/law/11_ls1_291619.PDF הצעת חוק יסוד: מבקר המדינה], ה"ח 1707 מ-1 בינואר 1985}} וזו אושרה ב-15 בפברואר 1988.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//11/law/11_lsr_211781.PDF חוק יסוד: מבקר המדינה], ס"ח 1237 מ-24 בפברואר 1988}}{{הערה|{{מעריב|[[יוסף צוריאל]]|בקריאה שלישית אישרה הכנסת את חוק יסוד: מבקר המדינה|19880216|56}}}}

בגרסה המקורית של החוק נקבע שמבקר המדינה ייבחר לכהונה של חמש שנים, וכן נקבע כי "מי שכיהן כמבקר המדינה שתי תקופות בזו אחר זו לא יהיה מועמד בבחירות לתקופה הסמוכה לאחריה". בתיקון ראשון לחוק, שאושר בכנסת ב-25 במרץ 1998, תוקן סעיף זה, ונקבע שמבקר המדינה ייבחר לתקופת כהונה אחת בלבד, בת שבע שנים.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//14/law/14_lsr_211505.PDF חוק יסוד: מבקר המדינה (תיקון)], ס"ח 1665 מ-1 באפריל 1988}} נימוקו של חבר הכנסת [[מאיר שטרית]], יוזם התיקון, היה "אם רוצים להאריך את כהונת מבקר המדינה הרי שתהליך הבחירה ייעשה בעודו מכהן בתפקיד. במצב זה עלול המבקר להיות נתון ללחצים מצד גורמים העשויים להשפיע על בחירתו מחדש."{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//14/law/14_ls1_291112.PDF הצעת חוק יסוד: מבקר המדינה (תיקון מס' 2)], ה"ח 2698 מ-9 במרץ 1988}}

בתיקון נוסף לחוק היסוד, שאושר ב-26 ביולי 2005, תוקן סעיף 13, המסדיר את העברת מבקר המדינה מכהונתו.{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//16/law/16_lsr_299669.pdf חוק יסוד: מבקר המדינה (תיקון מס' 2)], ס"ח 2017 מ-1 באוגוסט 2005}}

==פרשנות==
{{להשלים|סיבה=יש להציג נושאים נוספים שעלו לדיון פרשני|נושא=ישראל}}
מבקר המדינה [[אליעזר גולדברג]] ציין: "אמנם, אין זה חדש כי מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בוחן במסגרת תפקידו את השמירה על [[זכויות האדם]] והאזרח ומברר תלונות על הפרתן, אך יש חשיבות לעיגון עניין זה בלשון מפורשת בחוק, והוא משתלב עם המטרה להגן על אופייה הדמוקרטי של המדינה."{{הערה|הקדמת מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, לדו"ח השנתי של [[נציב תלונות הציבור]], מס' 27, שנת 2000}} הצעה זו של המבקר לא הגיעה לכלל חקיקה. לדעת [[נשיא בית המשפט העליון]] בדימוס, [[אהרן ברק]], הוראת סעיף 2(ב) לחוק יסוד: מבקר המדינה מסמיכה ואף מחייבת את מבקר המדינה לדאוג לשמירת זכויות האדם.{{הערה|אהרן ברק, [https://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_639/1423aa4d-f7e0-4954-9ae4-c03b71fc33ab/iunim-63-part-4.pdf מבקר המדינה וזכויות האדם בישראל], '''עיונים בביקורת המדינה''' 63, 2018, עמ' 40}} התנגדות נחרצת לפעולתו של מבקר המדינה כנציב זכויות האדם, מובעת במאמר מאת מתנאל בראלי.{{הערה|שם=מתנאל|{{השילוח|מתנאל בראלי|הנציב שאיש לא מינה|הנציב-שאיש-לא-מינה|13 בפברואר 2019}}}}

==ראו גם==
* [[מבקר המדינה]]

==לקריאה נוספת==
* אורי זילברשייד, '''שוויון חברתי? לא בחוקתנו''', [[הוצאת שוקן]], 2015, עמ' 281–283.
* [[נחום רקובר]] "המשפט העברי בחקיקת הכנסת – המקורות היהודיים בשילובם בדיוני הכנסת ובחוקי מדינת ישראל", מבקר המדינה, כרך ראשון, בהוצאת ספרית המשפט העברי, [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]] (תשמ"ט-1988), עמ' 203–207, ב[https://www.daat.ac.il/daat/vl/jewish-law-knesset/jewish-law-knesset01.pdf אתר דעת].

== קישורים חיצוניים==
{{ויקיטקסט בשורה|חוק יסוד: מבקר המדינה}}
* {{חוק בכנסת|2000047}}
* [[יורם רבין]] ומתן גוטמן, [https://www.gov.il/BlobFolder/dynamiccollectorresultitem/article-4-2021/he/article%204%202021.pdf סעיף 3 לחוק-יסוד: מבקר המדינה – על סמכותו של מבקר המדינה לקבל גישה ישירה למידע ממוחשב, ופשרת שומרי הסף], '''משפט מפתח''', אפריל 2021

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{חוקי יסוד}}

[[קטגוריה:ישראל: חוקי יסוד|מבקר המדינה]]
[[קטגוריה:מבקר המדינה]]
[[קטגוריה:הכנסת האחת עשרה: חקיקה]]