הצגת המקור של הדף "חוק וצדק"

{{מפלגה
| מנהיגים = [[ירוסלב קצ'ינסקי]]
| מטה = רחוב נובוגרודסקה 84/86, {{סמל|ורשה|15|+}}
| אידאולוגיות = [[שמרנות חברתית]], [[קלריקליזם]], [[אירוסקפטיות]], [[גרמנופוביה]], [[פופוליזם ימני]], [[רוסופוביה]]
| מיקום במפה הפוליטית = ימין
| ארגונים בינלאומיים = 
| אתר אינטרנט = [http://pis.org.pl/ pis.org.pl]
| שם = חוק וצדק
| תאריך ייסוד = 2001
| מדינה = {{דגל|פולין||+}}
}}
'''חוק וצדק''' (ב[[פולנית]]: '''Prawo i Sprawiedliwość''' או '''''PiS''''') היא מפלגה [[פוליטיקת ימין|ימנית]]-[[שמרנות|שמרנית]] [[פולין|פולנית]]. היא  [[מפלגת שלטון|החזיקה בשלטון]] בין השנים 2015–2023{{הערה|{{הארץ|ליאם הור|אחרי שמונה שנות שלטון שמרני, פולין מגלה כמה קשה להחזיר את הדמוקרטיה|0000018f-2395-d502-a5bf-e3f7a0b60000|29 באפריל 2024|מנויים=לא}}}}. המפלגה חברה בברית "[[השמרנים והרפורמיסטים האירופים|השמרנים והרפורמיסטים האירופאים]]" ב[[הפרלמנט האירופי|פרלמנט האירופי]].

==היסטוריה==
"חוק וצדק" נוסדה בשנת [[2001]] על ידי התאומים [[לך קצ'ינסקי|לך]] ו[[ירוסלב קצ'ינסקי]]. בבחירות [[2005]] תפסה את המקום הראשון עם 27.0% מהקולות, מה שהקנה לה 155 מתוך 460 מושבים בפרלמנט. והיא הרכיבה את הממשלה באמצעות קואליציה עם שתי מפלגות זוטרות, "מפלגת ההגנה העצמית של הרפובליקה של פולין" מפלגה לאומנית-קתולית קיצונית ו"ליגת המשפחות הפולניות" מפלגה שהוקמה בידי כמה אנשי עסקים (שתי המפלגות נטמעו אחר כך בתוך "חוק וצדק", שמפלגת "ליגת המשפחות הפולניות" פורקה לחלוטין). באוקטובר אותה שנה. נבחר לך קצ'ינסקי לתפקיד [[נשיא פולין]], כשהוא גובר על [[דונלד טוסק]], ונכנס לתפקידו ב-[[23 בדצמבר]] 2005, כאשר הושבע בפני האספה הלאומית אמר שחזונו הוא: "להסיט את פולין מהדרך שצעדה בה בעקבות המשטרים במערב אירופה", שלדעתו "הרחיקו את העם ממסורת בת אלף שנה ומעברו הפטריוטי"{{הערה|{{הארץ|רומן פריסטר, רשה|שני אחים יצאו לכבוש את פולין|1.1197867|16 באפריל 2010}}}}.

בשנת 2007 הייתה המפלגה למפלגת האופוזיציה, לאחר פיזור הפרלמנט ועריכת [[בחירות בזק]], בעקבות שערוריות שחיתות בממשלה ויחסים מתוחים עם האיחוד האירופי{{הערה|{{הארץ|לילי גלילי|פולין רוצה להתקרב לאיחוד, אך הנשיא קצ'ינסקי כבר מאיים במשבר|1.1452008|22 באוקטובר 2007}}}}. מפלגת "[[המצע האזרחי (פולין)|המצע האזרחי]]" בראשות דונלד טוסק ניצחה בבחירות לפרלמנט וזכתה ב-44% מהקולות, בעוד מפלגת החוק והצדק קיבלה רק כ-30% מהקולות. מפלגת האיכרים, השותפה המועדפת על "המצע האזרחי" להקמת קואליציה, זכתה לפי בכ-8% - דבר שאפשר לשתי המפלגות רוב בפרלמנט{{הערה|{{הארץ|לילי גלילי|ניצחון לאופוזיציה בבחירות לפרלמנט הפולני; רה"מ קצ'ינסקי הודה בתבוסתו|1.1451462|21 באוקטובר 2007}}}}.

ב-[[10 באפריל]] [[2010]], מספר בכירים במפלגה, בהם לך קצ'ינסקי נהרגו ב[[התרסקות מטוס חיל האוויר הפולני ברוסיה|תאונת מטוס ב-2010]]{{הערה|{{גלובס|שירות גלובס|מכה קשה לפולין: נשיא פולין נהרג בהתרסקות מטוס קטלנית ברוסיה יחד עם צמרת הממשל|1000551845|10 באפריל 2010}}}}. בבחירות לנשיאות פולין שנערכו ב-[[20 ביוני]] 2010 לאחר מותו של לך הכריז ירוסלב על התמודדותו. הוא זכה ב-36.46% מקולות המצביעים בסיבוב הראשון, אך הפסיד בסיבוב השני שנערך ב-[[4 ביולי]] ליריבו [[ברוניסלב קומורובסקי]]{{הערה|{{גלובס|שירות פייננשל טיימס|פולין: קומורובסקי יהיה הנשיא הבא|1000571808|5 ביולי 2010}}{{ש}}{{הארץ|רומן פריסטר|ברוניסלב קומורובסקי נבחר לנשיא פולין: "הדמוקרטיה ניצחה"|1.1210354|5 ביולי 2010}}}}.

לקראת בחירות 2015 מינה ירוסלב קצ'ינסקי, הידוע כשמרן אדוק, פוליטיקאית מתונה ממנו למועמדת לראשות הממשלה. [[ביאטה שידלו]], בתקווה שתמשוך מצביעים שאינם מרוצים מהממשלה היוצאת, הפרו־אירופית. מפלגת "החוק והצדק" ניצחה בבחירות הכללית ווזכתה ל-39.1% מקולות הבוחרים, ואילו מפלגת השלטון "המצע האזרחי" התרסקה וזכתה ל-23.4% בלבד{{הערה|{{הארץ|אלכס דובאל סמית, [[גרדיאן]]|מהפך בפולין: הלאומנים שבים לשלטון אחרי שמונה שנים|1.2760534|25 באוקטובר 2015}}}}. בבחירות לנשיאות התמודד חבר המפלגה [[אנדז'יי דודה]] מול הנשיא המכן [[ברוניסלב קומורובסקי]]. בסיבוב הראשון זכה ב-34.5% מהקולות, בעוד יריבו זכה ב-33.1%{{הערה|{{הארץ|[[איי.פי]] ו[[ניו יורק טיימס]]|הסקרים פספסו גם בפולין: הנשיא קומורובסקי הפסיד בסיבוב הראשון ליריבו השמרני|1.2634307|11 במאי 2015|מנויים=לא}}}}, אולם כיוון שאף אחד מהמתמודדים לא צבר תמיכה של יותר מ-50%, נערך סיבוב שני ב-[[25 במאי]]. בסיומו זכה דודה בכ-51% מהקולות, וקומורובסקי ב-48%{{הערה|{{הארץ|[[גרדיאן]] ו[[רויטרס]]|נשיא פולין הודה בתבוסתו בבחירות ליריבו השמרן|1.2643761|25 במאי 2015|מנויים=לא}}}}.

בדצמבר 2017, ממשלת פולין בראשותה של "חוק וצדק" החליטה להעביר סדרת רפורמות שמטרתם להעניק לה שליטה מוחלטת על כל מוסדות השלטון, התקשורת ובעיקר בתי המשפט. כולל חוק שהפך את בתי המשפט בפולין לכפופים לממשלה המקומית. חוק שקובעה כי פוליטיקאים יוכלו לבחור את חברי 'המועצה הארצית השופטת' הממנה את שופטי [[בית המשפט החוקתי של פולין|בית המשפט החוקתי בפולין]].{{הערה|{{גלובס|אסף אוני|מה קרה במדינה היחידה באירופה שבה הקואליציה בוחרת שופטים|1001442281|26 במרץ 2023}}}} בנוסף, מאפשר החוק לבית המשפט העליון בפולין "לבצע ביקורות חריגות על החלטות של ערכאות נמוכות יותר, לרבות כאלו שהתקבלו לאורך 20 השנים האחרונות". סעיף נוסף קבע כי גיל הפרישה של שופטים ירד מגיל 70 לגיל 65, כך שכמעט 40% מהשופטים המכהנים בבית המשפט העליון בפולין אולצו להיפרד מתפקידם. מנהיגי האופוזיציה בתגובה אמרו ש "המפלגה בדרך להשלטת משטר דיקטטורי בפולין"{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צור|בעולם / חוק וסדר|98991|12 בדצמבר 2017}}}}. בנוסף השתלטה על כלי התקשורת הממשלתיים (תחנות רדיו וטלוויזיה), שהחלו לשדר תעמולה אגרסיבית בזכות הערכים השמרניים והאידאולוגיה הלאומנית של המפלגה{{הערה|{{וואלה!|גיא אלסטר|סירוס בתי המשפט ושליטה על התקשורת: פולין שוקעת אל תוך דיקטטורה|3119630|4 בינואר 2018}}}}{{הערה|{{זמן ישראל|רוברט פילפוט|המדריך לדמוקטטור|145091|20 בספטמבר 2020}}}}. והוגבלה נוכחות התקשורת בפרלמנט{{הערה|{{גלובס|[[וול סטריט]] ג'ורנל|הפגנות בפולין על רקע הגבלת נוכחות התקשורת בפרלמנט|1001167445|18 בדצמבר 2016}}}}.

בינואר 2018, אישר הפרלמנט הפולני את הצעת חוק שיזמה המפלגה שאוסרת לייחס "לעם הפולני או לממשלת פולין" אחריות לרצח העם היהודי, וכן תאסור על שימוש בביטוי "[[המחלוקת על הביטוי "מחנה מוות פולני"|מחנה השמדה פולני]]"{{הערה|{{שיחה מקומית|רענן שמש-פורשנר|החוק הפולני: המשלחות לפולין עלולות להפוך למסעות הכחשת שואה|החוק-הפולני-המשלחות-לפולין-עלולות-להפ|28 בינואר 2018}}{{ש}}{{שיחה מקומית|[[חנין זועבי]]|האם החוק הפולני החדש כל כך שונה מחוק הנכבה?|בין-חוק-הנכבה-לחוק-הפולני|11 בינואר 2018}}}}. החוק עורר סערה בישראל ובעולם{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|קראו בעברית: החוק הפולני החדש שמעורר סערה בישראל|1.5784508|1 בפברואר 2018|מנויים=לא}}{{ש}}{{שיחה מקומית|עידו ליבן|הדיון סביב החוק הפולני: כמו חתול התוקף את בבואתו במראה|הדיון-בישראל-סביב-החוק-הפולני-כמו-חתול|11 באפריל 2018}}}}. החוק תוקן ביולי 2018, לאחר ש[[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] ו[[ראש ממשלת פולין]] יצאו בהצרה משותפת בה אמרו:"אנו דוחים את הניסיונות להאשים את פולין או את האומה הפולנית בכללותה בזוועות שבוצעו על ידי הנאצים ומשתפי הפעולה שלהם מאומות שונות"{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת ונעה לנדאו|יד ושם: הצהרת נתניהו ורה"מ הפולני מנוגדת לעובדות ההיסטוריות, החוק מייצר אווירת הפחדה|1.6244454|5 ביולי 2018|מנויים=לא}}}}.

בבחירות 2019, המפלגה קיבלה כמעט 44% מקולות הבוחרים. מפלגת הימין הקיצוני "קונפדרציה", בעלת אידאולוגיה בעלת מאפיינים אנטישמיים, איסלאמופובים והומופובים, קיבלה כ-7% מהקולות ותמכה ב"חוק וצדק" בהקמת הממשלה{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|הבחירות בפולין: מפלגת השלטון "חוק וצדק" התחזקה ותרכיב את הממשלה הבאה|1.7972015|14 באוקטובר 2019|מנויים=לא}}}}. מיד לאחר שזכתה בבחירות החלה המפלגה ברפורמה במערכת המשפט של פולין{{הערה|{{הארץ|האקונומיסט|הרפורמות במערכת המשפט של פולין מסכנות לא רק אותה, אלא גם את כל אירופה|0000017f-e099-d75c-a7ff-fc9d703d0000|17 בפברואר 2020|מנויים=לא}}}}. עיקרה של הרפורמה כללה: הענקת שליטה רבה יותר לממשלה על הרשות השופטת, שינוי בדרך מינוי השופטים, והקמת לשכת משמעת לשופטים בעלת סמכות לפטרם. בתגובה האיחוד האירופי טען כי רפורמות אלו חותרות תחת עצמאות בתי המשפט, ומפרים את ההתחייבות של פולין לשמור על שלטון החוק, שהייתה תנאי להצטרפותה לאיחוד האירופי{{הערה|{{הארץ|אי־פי|ממשלת פולין מפצירה באופוזיציה — עִזרו לנו לשחרר את כספי האיחוד האירופי|00000185-119d-dfc4-aff7-fb9dae130000|14 בדצמבר 2022|מנויים=לא}}}}. ביוני 2023 קבע [[בית הדין האירופי לצדק]] כי הרפורמה המשפטית שהנהיגה מפלגת "חוק וצדק" מנוגדת לדין האיחוד{{הערה|{{הארץ|אי־פי,|בית הדין האירופי לצדק: הרפורמה המשפטית של פולין מנוגדת לדין האיחוד|00000188-8bba-dded-a58e-abba33320000|5 ביוני 2023|מנויים=לא}}}}.  

ביולי 2020, זכה [[אנדז'יי דודה]] לכהונה שנייה כנשיא פולין, לאחר שניצח בבחירות את ראש העיר ורשה [[רפאל צ'אסקובסקי]]. דודה זכה ברוב של 51.2%, לעומת 48.8% של יריבו{{הערה|{{הארץ|הארץ, רויטרס וגרדיאן|נשיא פולין דודה ניצח בבחירות את ראש העיר הליברלי של ורשה|1.8989206|12 ביולי 2020|מנויים=לא}}}}.

בפברואר 2021, הציעה ממשלת פולין להטיל מס על פרסום בכלי התקשורת הפרטיים במדינה. מנהיגי מפלגת "חוק וצדק" טענו שלחברות תקשורת זרות יש יותר מדי השפעה בפולין, בעוד שמבקרי הממשלה טענו שהמפלגה רוצה להגביר את השליטה על המדינה. החברות המוחות טוענות כי המס ייצור אי-שוויון נוסף בין כלי תקשורת ממשלתיים ופרטיים, וכי זאת תהיה פגיעה נוספת בעצמאותן{{הערה|{{וואלה!||כלי תקשורת בפולין שובתים בשל מס על פרסום שעלול לפגוע בעצמאותם|3417221|10 בפברואר 2021}}}}.

מאז [[מאי]] 2021 המפלגה עומדת בראש גוש פוליטי [[הימין המאוחד (פולין)|הימין המאוחד]].

באוגוסט 2021, הפרלמנט של פולין העביר חוק חדש שהגביל את הבעלות הזרה על כלי תקשורת במדינה. הממשלה התקשתה לקיים הצבעה אחרי שאיבדה את הרוב הקואליציוני שלה. ראש הממשלה וחבר המפלגה [[מטאוש מורבייצקי]] פיטר את סגנו, ירוסלב גווין, שהתנגד לחוק ועומד בראש מפלגת "הסכם" שהייתה חברה בקואליציה השלטת. הממשלה האשימה אותו ב"פגיעה באמון" והיא נאלצה להסתדר ללא 13 המחוקקים שלה, ולהנהיג [[ממשלת מיעוט]]{{הערה|{{וואלה!||פולין: הפרלמנט אישר חוק שעשוי להגביל את התקשורת במדינה|3453813|12 באוגוסט 2021}}}}. החוק הפולני נחקק באותו הערב שבו אושר בפרלמנט גם החוק שיקשה על יהודים לתבוע בחזרה רכוש שנגזל על-ידי הנאצים ולא הושב להם על-ידי פולין אחרי מלחמת העולם השנייה{{הערה|{{ynet||על מסלול התנגשות עם ארה"ב: פולין הצביעה בעד "חוק הטלוויזיה"|news/article/sjxrhezly|12 באוגוסט 2021}}}}.

בבחירות שנערכו ב-[[15 באוקטובר]] [[2023]] המפלגה השיגה את מספר המושבים הגבוה ביותר מבין המפלגות (165 מתוך 460ׂׂׂׂ){{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|הדמוקרטיה בפולין אולי ניצלה, אך את הנזק שגרם הימין ייקח עוד זמן רב לתקן|0000018b-3917-d0ac-a39f-b917c6860000|16 באוקטובר 2023|מנויים=לא}}}}, אך לא הצליחה להרכיב ממשלה. מנהיג האופוזיציה [[דונלד טוסק]] לקח על עצמו את המשימה והקים קואליציה ליברלית, שזכתה בהצבעת אמון בפרלמנט{{הערה|{{הארץ|האקונומיסט|הממשלה הליברלית החדשה בפולין מנסה לשקם את שלטון החוק. זה לא יהיה קל|0000018c-a19b-d97c-a9ec-bfdfb4ce0000|25 בדצמבר 2023|מנויים=לא}}}}.

==אידאולוגיה==
המפלגה היא בעלת אידאולוגיה שמרנית, לאומנית, ודתית [[נצרות קתולית|קתולית]]{{הערה|שם=פריסטר|{{הארץ|רומן פריסטר|הכלכלה והכנסייה במרכזה של מערכת בחירות סוערת בפולין|1.1517772|7 באוקטובר 2011}}}}. ומקדמת באופן פעיל מדיניות שמרניות בנושאים חברתיים ומוסריים, כולל [[תנועות נגד הפלות|התנגדות להפלות]], התנגדות ל[[נישואים של בני-זוג מאותו המין|נישואים חד מיניים]], [[המתת חסד]], מחקר ב[[תאי גזע עובריים]] ו[[הפריה חוץ גופית]]. המפלגה גם מתנגדת לקליטת [[הגירה]] ו[[מבקש מקלט|מבקשי מקלט]], במיוחד בעקבות [[מלחמת האזרחים באוקראינה]]{{הערה|{{הארץ|ריק ליימן, [[ניו יורק טיימס]]|המהגרים האוקראינים נתקלים בכתף קרה בבואם לאירופה|1.2649015|1 ביוני 2015|מנויים=לא}}}}, ו[[משבר ההגירה באירופה]]. ב-2016 הודיעה שלא תסכים לקבל אלפי מבקשי מקלט במסגרת תוכנית המכסות שנקבעה על ידי האיחוד האירופאי{{הערה|{{הארץ|ניו יורק טיימס וגרדיאן|מדינות האיחוד האירופי קלטו לשטחן מהגרים כחלק מהסכם. שלוש מהן צפצפו עליו|1.8734661|2 באפריל 2020|מנויים=לא}}}}. מפלגת החוק והצדק של פולין היא מפלגה [[אירוסקפטיות|אירו-סקפטית]]{{הערה|{{ynet||חשש לדמוקרטיה בפולין: עשרות שופטים הודחו|5303751|4 ביולי 2018}}}}.

המדיניות הכלכלית של המפלגה דוגלת במעורבת המדינה בכלכלה כולל הלאמה של בנקים ומפעלי תעשייה, כלכלה ריכוזית, התנגדות לכלכלת השוק{{הערה|{{הארץ|אקונומיסט|כאב הראש החדש של אירופה – ממשלת פולין|1.2792637|6 בדצמבר 2015|מנויים=לא}}}}, ותמיכה ממשלתית בעידוד הילודה באמצעות קצבאות ומענקים{{הערה|שם=פריסטר|}}.

במאי 2019, אושרה במועצת העיר [[קרשניק]], הנשלטת בידי "חוק וצדק", הצעה לסדר היום להכריז על העיר כ[[אזור חופשי מלהט"ב]] כדי להגן על עצמה מפני "קיצוניים ששואפים למהפכה תרבותית"{{הערה|{{הארץ|[[רויטרס]]|עיר בפולין הצביעה: נשארים אזור נטול להט"ב|1.9180007|23 בספטמבר 2020|מנויים=לא}}}}. בעקבות קרשניק שש ערים נוספות, ומאה רשויות מקומית בפולין, הנשלטות בידי חברי "חוק וצדק" הוכרזו "[[אזור חופשי מלהט"ב]]"{{הערה|{{הארץ|ניו יורק טיימס|האיחוד האירופי שלל מימון לערים בפולין שהכריזו על עצמן "אזור נקי מלהט"ב"|1.9036202|31 ביולי 2020|מנויים=לא}}{{ש}}{{mako|דרור בלילטי|זוהי המציאות הטרגית של החיים בפולין ב"אזור ללא להט"בים"|40775c1ad6fb071027|pride-news/global|10 במרץ 2020}}}}{{הערה|{{הארץ||בכיר בממשלת צרפת: הרשויות בפולין מנעו ממני להגיע ל"אזור נטול להט"ב"|1.9605443|9 במרץ 2021|מנויים=לא}}}}.

בקיץ 2020, קידמה המפלגה "מצע למען ערכי המשפחה" לקראת הבחירות לנשיאות. נשיא פולין, אנדז'יי דודה, נשבע "להגן על ילדים מפני אידאולוגיה להט"בית". דודה, שזוכה לתמיכתה של "חוק וצדק", התחייב במצע החדש לא לתמוך בנישואי זוגות חד־מיניים או באימוץ ילדים בידי משפחות גאות. בסעיף אחר שהוא קורא "לאסור הפצת אידאולוגיה להט"בית בבתי ספר ובמוסדות ציבור"{{הערה|{{הארץ|[[גרדיאן]] ו[[רויטרס]]|נשיא פולין אמר כי "האידאולוגיה הלהט"בית" הרסנית יותר מקומוניזם|1.8918706|14 ביוני 2020|מנויים=לא}}}}.

ביולי 2020, הודיעה ממשלת פולין על פרישה מ[[אמנת איסטנבול]] (האמנה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ו[[אלימות במשפחה]]). שר המשפטים אמר שהאמנה היא "המצאה פמיניסטית שנועדה להצדיק אידאולוגיה גאה, ו"נוגדת את הערכים השמרנים של פולין"{{הערה|{{הארץ|הארץ|בממשלת פולין מתכוונים לפרוש מאמנה אירופית למניעת אלימות נגד נשים|1.9023676|27 ביולי 2020|מנויים=לא}}}}.

בינואר 2021, נכנס לתוקף האיסור הכמעט מוחלט נגד הפלות בפולין שקידמה המפלגה במשך מספר שנים{{הערה|{{הארץ|[[איי.פי]], ו[[ניו יורק טיימס]]|בפולין נכנס לתוקף האיסור הכמעט מוחלט על הפלות. המונים יצאו לרחובות במחאה|1.9491657|28 בינואר 2021|מנויים=לא}}}}. האיסור נכנס לתוקף שלושה חודשים לאחר שבית המשפט העליון במדינה פסק שהפסקת הריון במקרה של מומים בעובר איננה חוקתית{{הערה|{{דבר ראשון|ונסה גרה - סוכנות הידיעות [[AP]]|מחאה / "גוף האישה הוא שדה קרב פוליטי"|267571|20 בדצמבר 2020}}}}.

במרץ 2021, לאחר שהצליחה למנוע מזוגות להט"בים לאמץ ילדים ביחד, קידמה מפלגת "החוק והצדק" הצעת חוק חדשה המבקשת לאסור על להט"בים גם כהורים יחידנים. לאחר אך שכמה משפחות של זוגות להט"בים הצליחו לעקוף את ההגבלה על אימוץ, בכך שאחד או אחת מבני או בנות הזוג אימצו ילד באופן יחידני{{הערה|{{הארץ|רויטרס|ממשלת פולין רוצה לאסור על זוגות להט"בים לאמץ ילדים — גם כהורים יחידנים|1.9611990|11 במרץ 2021|מנויים=לא}}}}.

== הישגים במערכות הבחירות ==
=== [[סיים]] ===
{| class=wikitable
|-
! שנה
! # קולות
! % מסך הקולות
! # מושבים
! +/–
|-
! 2001
| 1,236,787
| 9.5 (#4)
| {{סרגל הרכב|44|460|#263778}}
|
|-
! 2005
| 3,185,714
| '''27.0 (#1)'''
| {{סרגל הרכב|155|460|#263778}}
| {{עלייה}} 111
|-
! 2007
| 5,183,477
| 32.1 (#2)
| {{סרגל הרכב|166|460|#263778}}
| {{עלייה}} 11
|-
! 2011
| 4,295,016
| 29.9 (#2)
| {{סרגל הרכב|157|460|#263778}}
| {{ירידה}} 9
|-
! 2015
| 5,711,687
| '''37.6 (#1)'''
| {{סרגל הרכב|235|460|#263778}}
| {{עלייה}} 78
|-
!2019
|8,051,935
|'''43.6 (#1)'''
|{{סרגל הרכב|235|460|#263778}}
| {{ללא שינוי}}
|-
!2023
|7,640,854
|'''35.4 (#1)'''
|{{סרגל הרכב|165|460|#263778}}
| {{ירידה}}
|}

=== [[הסנאט של פולין|סנאט]] ===
{| class=wikitable
|-
! שנה
! # מושבים
! +/–
|-
! 2001
| {{סרגל הרכב|0|100|#263778}}
|
|-
| colspan=7|<small>כחלק מהקואליציה של הסנאט של 2001 אשר זכה ב-15 מושבים.</small>
|-
! 2005
| {{סרגל הרכב|49|100|#263778}}
| {{עלייה}} 49
|-
! 2007
| {{סרגל הרכב|39|100|#263778}}
| {{ירידה}} 10
|-
! 2011
| 31 מתוך 100
| {{ירידה}} 8
|-
! 2015
| {{סרגל הרכב|61|100|#263778}}
| {{עלייה}} 30
|-
!2019
| {{סרגל הרכב|48|100|#263778}}
| {{ירידה}} 13
|-
!2023
| {{סרגל הרכב|29|100|#263778}}
| {{ירידה}} 9
|}

===[[הפרלמנט האירופי]] ===
{| class=wikitable
|-
! שנה
! # קולות
! % מסך הקולות
! # מושבים
! +/–
|-
! 2004
| 771,858
| 12.7 (#3)
| {{סרגל הרכב|7|54|#263778}}
|
|-
! 2009
| 2,017,607
| 27.4 (#2)
| {{סרגל הרכב|15|50|#263778}}
| {{עלייה}} 8
|-
! 2014
| 2,246,870
| 31.8 (#2)
| {{סרגל הרכב|19|51|#263778}}
| {{עלייה}} 4
|-
!2019
| 6,192,780
|'''45.38 (#1)'''
|{{סרגל הרכב|27|51|#263778}}
| {{עלייה}} 8
|-
!2024
| 4,253,169
|'''36.16 (#2)'''
|{{סרגל הרכב|18|53|#263778}}
| {{ירידה}} 8
|}

== קישורים חיצוניים ==
{{קישורי פורטל|מדע המדינה|אירופה}}{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
{{רשתות חברתיות}}
* {{זמן ישראל|נתי יפת|קריסת בית המשפט לחוקה בפולין - צעד אחר צעד|12339|20 ביוני 2019}}
* {{הארץ||ערב הבחירות בפולין, האדם החשוב ביותר במדינה הוא זה שבכלל לא מתמודד|1.7900869|25 בספטמבר 2019|מנויים=לא}}
* {{ynet|ynet והסוכנויות|פולין: המפלגה שהתעמתה עם ישראל בדרך לניצחון בבחירות|5606984|14 באוקטובר 2019}}
* {{וואלה!||פולין: החזרת רכוש היהודים הפכה לסוגיה בקמפיין הבחירות|3367611|16 ביוני 2020}}
* {{הארץ|אי־פי ורויטרס|ממשלת פולין מפצירה באופוזיציה — עִזרו לנו לשחרר את כספי האיחוד האירופי|00000185-119d-dfc4-aff7-fb9dae130000|14 בדצמבר 2022}}
* {{יוטיוב|רשימת השמעה=PLKU94MaFRcfL8xi6gi_Tzm0AytMA3IM7X|שם=סדרת הכתבות {{!}} דמוקרטיה.סוף|חלקים=10}} בערוץ [[תאגיד השידור הישראלי]]
* {{הארץ|ליאם הור|אחרי שמונה שנות שלטון שמרני, פולין מגלה כמה קשה להחזיר את הדמוקרטיה למדינה|0000018f-2395-d502-a5bf-e3f7a0b60000|29 באפריל 2024}}
* {{הארץ|ניו יורק טיימס|המקרה של פולין מלמד לקח חשוב: לדמוקרטיות קשה להשתקם מפגיעה בשלטון החוק|00000193-5f7f-dc0f-a7f3-ff7f62a30000|24 בנובמבר 2024}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:פולין: מפלגות]]
[[קטגוריה:פולין: מפלגות שמרניות]]
[[קטגוריה:מפלגות אנטישמיות]]
[[קטגוריה:מפלגות שהוקמו ב-2001]]