הצגת המקור של הדף "חומת מגנים"

[[קובץ:Bayeux_Tapestry_4.jpg|שמאל|ממוזער|300x300 פיקסלים| חומת מגנים [[אנגלו-סקסונים|אנגלו-סקסית]] נגד [[חיל פרשים|פרשים]] [[נורמנים]] ב[[קרב הייסטינגס]] (סצנה מתוך [[שטיח באייה]]).]]
'''חומת מגנים''' היא מערך צבאי שהיה נפוץ בלוחמה בעת העתיקה ובימי הביניים. היו הרבה וריאציות מעט שונות של מערך זה, כאשר הגורם המשותף לכולן היה חיילים שעמדו כתף אל כתף והחזיקו את ה[[מגן|מגנים]] שלהם כך שהם יתיישרו או יחפפו אחד לשני. כל חייל נהנה אפוא מהגנת המגנים של שכניו ושלו.

== הִיסטוֹרִיָה ==
=== היסטוריה עתיקה ===
[[קובץ:Stele_of_Vultures_detail_01a.jpg|ממוזער| תיאור עתיק של חומת מגן של חיל הרגלים ה[[שומר]]י, מ[[מצבת העיטים]] המתארת את ניצחונו של אנטום מלך [[לגש (עיר)|לגש]] על [[אומה (עיר)|אומה]], 2500 לפני הספירה]]
[[קובץ:Glanum-stele_legionnaires.jpg|ממוזער| לגיונרים רומיים במבנה, סטלה מ[[:en:Glanum|גלאנום]], המוצגת ב[[:en:Lugdunum_(museum)|מוזיאון לוגדונום]] ב[[ליון]]]]
התצורה הייתה ידועה בשימוש על ידי צבאות עתיקים רבים, כולל ה[[ספרברה]] ה[[האימפריה הפרסית האחמנית|פרסית]], ה[[פלנקס]] ה[[יוון העתיקה|יווני]] ו[[הצבא הרומי]] הקדום, אך מקורו והתפשטותו אינם ידועים. ייתכן שהוא התפתח באופן עצמאי יותר מפעם אחת.

למרות שישנו מעט תיעוד על הטקטיקות הצבאיות שלהם, [[מצבת העיטים]] מתארת חיילים [[שומר]]יים בתצורת חומת מגן במהלך האלף השלישי לפני הספירה.

במהלך המאה השביעית לפני הספירה, חומות המגן ביוון העתיקה כבר היו מתועדות היטב. החיילים בתצורות חומת המגן נקראו [[הופליט]]ים, על שם הציוד שלהם (ὅπλα, ''hópla'' ). מגיני אספיס היו בקוטר של שלושה מטרים, לפעמים מכוסים ברונזה. במקום להילחם בקרבות בודדים בהתכתשויות גדולות, ההופליטים נלחמו כיחידות מלוכדות במערך הדוק זה כשמגניהם נדחפים קדימה כנגד האנשים שלפניהם (כדי להשתמש במשקל של מספרם הגדול). החצי השמאלי של המגן תוכנן לכסות את הצד הימני הבלתי מוגן של ההופליט שלידם. הלוחמים הפחות טובים, או החדשים ביותר, הוצבו בחזית האמצעית של המערך כדי לספק ביטחון פיזי ופסיכולוגי כאחד.<ref name="Hanson">Hanson, Victor Davis. ''The Western Way of War: Infantry Battle in Classical Greece'', p.27-28.</ref>

בפלנקס, לאיש מימינו של כל לוחם היה תפקיד חשוב; הוא כיסה את הצד הימני של הלוחם שלידו במגן שלו. זה גרם לכך שכל המגנים חופפים זה את זה וכך נוצרו קו קרב מוצק. מטרת השורה השנייה הייתה להרוג את חיילי הקו הראשון של חומת מגן אויב, ובכך לשבור את הקו.

הסקוטום הרומי היה מגן גדול שנועד להשתלב עם המגנים האחרים כדי ליצור קיר מגן אך לא לחפוף אחד לשני. הלגיונות הרומיים השתמשו בסוג קיצוני של קיר מגן הנקרא [[טסטודו|תצורת טסטודו]] שכיסה את החזית, הצדדים ומעל. במערך זה, השורות החיצוניות יצרו חומת מגן אנכית וצפופה כאשר השורות הפנימיות החזיקו מגנים מעל ראשיהם, וכך יצרו הגנה דמוית צב, מוגנת היטב מנשק ירי. למרות היותו יעיל ביותר נגד ירי, המבנה היה איטי והיה חשוף לבידודו תוך כדי הקפתו בחיילי אויב. קיסר, ב[[מלחמת גאליה (ספר)|מלחמות גאליה]], מתאר את הגרמנים כמי שנלחמים במבנה דמוי פלנקס הדוק עם חניתות ארוכות בולטות מעל מגיניהם.

בצבאות ה[[הצבא הביזנטי|ביזנטיים]] ו[[הצבא הרומי בתקופת הקיסרות המאוחרת|הרומיים]] המאוחרים, תצורות דומות של מגנים נעולים והשלכת חניתות נקראו ''פולקום'' (φοῦλκον, ''פולקון'' ביוונית), ותוארו לראשונה בסוף המאה ה-6 ''ב[[סטרטגיקון]]''. הלגיונות הרומיים היו בדרך כלל מאומנים היטב, ולעיתים קרובות השתמשו בחרבות דקירה קצרות (כגון גלדיוס) בלחימה הקרובה שנוצרה באופן בלתי נמנע כאשר קירות המגן שלהם יצרו מגע עם האויב. מכיוון שלעיתים קרובות כוחות העזר היו חמושים פחות, נעשה שימוש נפוץ בחומת מגן עם חניתות כדי לספק הגנה טובה יותר.

חיילי הרגלים ה[[:en:Daylamites|דיילאמיים]] השתמשו בקירות מגן מוצקים כשהם התקדמו נגד אויביהם, והשתמשו בחניתות הקצרות בעלות שני ראשים ובגרזני הקרב מאחור.<ref>C. E. Bosworth, “ARMY ii. Islamic, to the Mongol period,” Encyclopædia Iranica, II/5, pp. 499-503, available online at http://www.iranicaonline.org/articles/army-ii (accessed on 30 December 2012).</ref>

=== ימי הביניים המוקדמים ===
==== טַקטִיקָה ====
חומת המגן הייתה נפוצה בחלקים רבים של [[צפון אירופה]] כמו גם [[אנגליה בימי הביניים|באנגליה]] וב[[סקנדינביה]].
[[קובץ:Beowulf_-_scild_weall.jpg|ממוזער| אזכור של "ſcild ƿeall" (חומת מגן) ''[[ביאוולף|בביוולף]]'']]
בקרבות בין ה[[אנגלו-סקסונים|אנגלו-סקסים]] ל[[דנים (שבט גרמאני)|דנים]] ב[[אנגליה]], רוב הצבא הסקסוני היה מורכב מפרייד, מיליציה המורכבת מאיכרים חופשיים וחסרי ניסיון צבאי. טקטיקת חומת המגן התאימה לחיילים כאלה, שכן היא לא דרשה מיומנות מיוחדת מכיוון שזה היה בעצם משחק דחיפה וסיף עם מגנים וחניתות.

שלושת השורות הראשונות של החומה היו מורכבות מלוחמים נבחרים, שנשאו כלי נשק כבדים יותר כמו [[גרזן דני|גרזנים דנים]] ולבשו [[שריון גוף|שריון]] באופן עקבי, ולעיתים קרובות היו חיילי קבע עבור אצולה סקסונית. עם זאת, הרוב המכריע של הלוחמים בקרבות כאלה היו מצוידים רק במגנים וחניתות, שבהם השתמשו נגד רגליהם או פניהם הבלתי מוגנות של יריביהם. לעיתים קרובות, חיילים היו משתמשים בכלי הנשק שלהם כדי לתמוך זה בזה על ידי דקירה וחיתוך שמאלה או ימינה, ולא רק קדימה. ניתן היה להשתמש בכלי נשק קצרים, גם בחלקים הצפופים של החומה. שימוש מוגבל ב[[חץ וקשת]] ובנשק השלכה התרחש בשלבי פתיחה של קרבות חומת מגן, אך לעיתים נדירות היו מכריעים לתוצאה.

החיסרון של טקטיקת חומת המגן היה שברגע שחומת מגן נפרצה, המערך כולו נטה להתפרק במהירות. המורל של החיילים הפחות מאומנים נשמר על ידי היותם כתף אל כתף עם חבריהם, אבל בהחלט עלולה להופיע בהלה בקרבם ברגע שהלכידות שלהם תתערער. לאחר הפרצה, זה עלול להתברר כקשה או בלתי אפשרי להקים מחדש קו הגנה, מה שיוביל לקריסת המערך.

למרות שחשיבות הפרשים בקרב הייסטינגס סימנה את סופה של טקטיקת חומת המגן, חומות מגן המשיכו להיות בשימוש עד סוף [[המאה ה-12]], במיוחד באזורים שלא היו מתאימים ללוחמה רכובה בקנה מידה גדול, כמו סקנדינביה, האלפים השווייצרים ו[[סקוטלנד]].

==== דוגמאות ====
הטקטיקה שימשה [[קרב גשר סטמפורד|בקרב על גשר סטמפורד]] בו פגע הצבא הסקסוני החמוש היטב בצבא [[ויקינגים|הוויקינגי]] של [[האראלד השלישי, מלך נורווגיה|מלך נורווגיה האראלד סיגורדסון]]. הוויקינגים לא לבשו שריון רב מכיוון שהם השאירו את השריונות שלהם מאחור על ספינותיהם ורק חבשו את קסדותיהם. לאחר קרב עקוב מדם בין שני חומות מגן, הוויקינגים נמלטו בבהלה. כל צד איבד חמישה עד ששת אלפים איש, אבל העליונות המספרית האנגלית ניצחה בקרב.

שני הצדדים בקרב הייסטינגס מתוארים כמשתמשים במערך ב-[[שטיח באייה]]<ref>[http://www.bayeuxtapestry.org.uk/bayeux27.htm Bayeuxtapestry.org]</ref> אם כי הקרב הושג בסופו של דבר באמצעות שילוב של נסיגות דמה על ידי פרשים רכובים [[נורמנים|נורמניים]] והעייפות של הלוחמים האנגלו-סקסים.

=== דעיכה ===
חומת המגן כטקטיקה ירדה וקמה לתחייה מספר פעמים. לדוגמה, בפלנגות היווניות (צורת הרבים של ''פלנקס''), כשהדורי (סוג של חנית) פינה את מקומו ל[[סריסה]], הפך בלתי אפשרי לשאת מגן גדול ולכן הוא נזנח לטובת שימוש במגנים קטנים בהרבה.

כמו כן, ב[[ימי הביניים המאוחרים]], המגן נזנח לטובת [[נשק מוט|נשקי מוט]] הנישאים בשתי ידיים (ולעיתים קרובות שריון לוח חלקי), מה שהוליד טקטיקות של ריבוע כידונים.

== שימוש בזמנים מודרניים ==
[[קובץ:Protest_0030.JPG|שמאל|ממוזער|250x250 פיקסלים| המשטרה יוצרת חומת מגן מסוג [[טסטודו]]]]
למרות שהיא נחשבת מיושנת כטקטיקה צבאית בגלל כלי נשק חמים וחומרי נפץ, חומה של חומות כנגד מהומות נותרה מבנה שכיח למשטרה ברחבי העולם להגנה מפני קבוצות גדולות המשתמשות בנשק מאולתר, באגרופים, בעיטות וזריקת חפצים כגון לבנים, בקבוקים ו[[בקבוקי תבערה]].

== ראו גם==
* [[פלנקס]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:מערכים צבאיים]]
[[קטגוריה:לוחמה בימי הביניים]]