הצגת המקור של הדף "זקן ואינה לפי כבודו"

'''זקן ואינה לפי כבודו''' הוא פטור [[הלכה|הלכתי]] שישנו ב[[מצווה|מצוות]] השבת אבדה כאשר ההתעסקות עם האבדה ברבים אינה לפי כבודו של מוצא האבדה. בתלמוד{{הערה||שם=רבא}} הגדיר רבא פטור זה שרק כאשר אדם היה מוותר אף על אבדתו שלו מפאת כבודו, רשאי גם שלא להשיב את אבדת חברו. 

== מקור הפטור ==
בתלמוד{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|ל|א}}|שם=רבא}} למדו פטור זה מהפסוק{{הערה|{{תורה|דברים|כב|א|ד}}}} {{ציטוטון|והתעלמת}} ודרשו 'פעמים שאתה מתעלם, כגון זקן ואינה לפי כבודו', וכך אמרו שם:

{{ציטוט|תוכן=מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול – הרי זה לא יטול. מנהני מילי  דתנו רבנן: "והתעלמת" (דברים כב, א, ד) - פעמים שאתה מתעלם, ופעמים שאי אתה מתעלם. אלא לזקן ואינו לפי כבודו. אמר רבא: כל שבשלו מחזיר – בשל חבירו נמי מחזיר, וכל שבשלו פורק וטוען – בשל חבירו נמי פורק וטוען|מקור=|אנגלית=|מרכאות=כן}}

בנוסף לפטור זה, פטרו שם בתלמוד אף [[כהן]] במקרה והאבדה נמצאת ב[[בית הקברות]], וכדי להשיבה יעבור על [[מצוות לא תעשה]] כשיטמא דבר שנאסר לכהן מהתורה.
== בשאר מצוות ==

==== מצוות קבורה ====
בתלמוד ב[[מסכת בבא מציעא]] למדו מלשון הפסוק שמצוות קבורה אין פטור של זקן ואינו לפי כבודו, ואף הוא חייב במצוות קבורה:{{ציטוט|תוכן=דתני רב יוסף: (שמות יח, כ) והודעת להם – זה בית חייהם, את הדרך – זו גמילות חסדים, (אשר) ילכו – זה ביקור חולים, בה – זו קבורה. היינו גמילות חסדים! – לא נצרכה אלא לזקן ואינו לפי כבודו|מקור={{בבלי|בבא מציעא|ל|ב}}|אנגלית=}}
הר"ן מוכיח מדין זה, שמצות קבורה חשובה יותר משאר ענייני גמילות חסדים, אך אינו מבאר מה הטעם{{הערה|שו"ת הר"ן עה.}}. 

== זקן הרוצה להחמיר ==
בראשונים נחלקו במקרה של זקן שאכן השבת האבדה אינה לכבודו, אך בכל זאת רוצה להחזירה - האם רשאי בכך או לא.

לדעת הרא"ש אינו רשאי להחזיר האבדה מאחר שבכך הוא מזלזל בכבודו. אך לדעת הרמב"ם רשאי להחמיר ולהשיב את האבדה לבעליה. 

להלכה בשולחן ערוך{{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|רסג|ג}}.}} פסק כדעת הרמב"ם {{ציטוטון|ההולך בדרך הטוב והישר ועושה לפנים משורת הדין – מחזיר את האבידה בכל מקום, ואף על פי שאינה לפי כבודו|{{שולחן ערוך|חושן משפט|רסג|ג}}}}. אך ברמ"א פסק כדעת הרא"ש שאינו רשאי להחמיר {{ציטוטון|הגה: ויש חולקין ואוסרין להחזיר, הואיל ואינו לפי כבודו, אלא אם רוצה ליכנס לפנים מן השורה ישלם מכיסו.|שם}}

יש מי שכתב שבמקום שניכר בזמן שמתעסק בדבר - שההתעסקות היא לצורך קיום מצווה, שאף לדעת הרא"ש רשאי להחמיר על עצמו{{הערה|תשובות חוות יאיר.}}.

== ממונא ואיסור ==
באחרונים{{הערה|שו"ת חוות יאיר, הובא בפתחי תשובה יו"ד רמד.}} כתבו שכל פטור זה של 'זקן ואינה לפי כבודו' לא נאמר רק ב[[מצוות שבין אדם לחברו]] אך ב[[מצוות שבין אדם למקום]] חייב אף אם אין הדבר לפי כבודו. ולמדו דין זה מדברי התלמוד: {{ציטוטון|אמר רב יהודה אמר רב: המוצא כלאים בבגדו פושטן אפילו בשוק, מאי טעמא (משלי כ"א) – אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' – כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב|{{בבלי|ברכות|יט|ב}}}}.

וכך כתב בפתחי תשובה בשם החוות יאיר:

{{ציטוט|תוכן=מה שאין כן במצוות שבין ישראל למקום כל שכן מצווה שהזמן גרמא אין בו משום ביזוי כבוד זקנה ותורה וכל הנוהג קלות בעצמו לצורך גבוה ומצות ה' אף שאינה מצות עשה ממש רק גמילות חסד שילפינן מוהלכת בדרכיו הרי זה משובח ותבא עליו ברכה|מקור=|אנגלית=|מרכאות=כן}}

אמנם יש מאחרונים שלא חילקו בכך{{הערה|כן משמע מדברי הביאור הלכה סימן רנ, שהקשה ממצוות הכנה לשבת.}}.

באחרונים נחלקו בזקן ואינה לפי כבודו שנפטר מלהשיב את האבידה, ובכל זאת השיבה [[לפנים משורת הדין]], האם נפטר בכה"ג ממצוות אחרות מדין [[עוסק במצווה פטור מן המצווה]] או לא. לדעת ה[[נתיבות המשפט]]{{הערה|סימן רצא ג.}} אינו פטור ממצווה אחרת, אך יש שכתבו בשם רבי שמואל מסלנט שפטור{{הערה|הובא בשו"ת הר צבי או"ח ח"ב קג, ובהר צבי עצמו הסתפק בזה שם.}}.

== פקוח נפש ==
בהגהות ה[[שלמה קלוגר|חכמת שלמה]] לשולחן ערוך כתב לחדש, שכשם שבאבדה של ממון פטרה התורה מי שהוא זקן ואינה לפי כבודו, הוא הדין לעניין אבידת גופו, כגון אם רואה שחבירו הולך למות, ואין הדבר לפי כבודו להצילו אינו חייב להצילו כלל:
{{ציטוט|תוכן=כיון דילפינן הצלת גופו מוהשבותו לו וכו'... א"כ כיון דמטעם השבת אבדה הוא כמו באבדה קיימא לן "והתעלמת" 'פעמים שאתה מתעלם' כמו שדרשו חז"ל כגון זקן ואינו לפי כבודו א"כ הכא נמי מהשבת גופו פטור כהאי גוונא|מקור=חכמת שלמה על {{שולחן ערוך|חושן משפט|תכו}}|אנגלית=|מירכאות=כן}}אמנם רבים מהאחרונים תמהו על חידוש זה, בין היתר משום אותו כלל שאמר רבא בתלמוד{{הערה||שם=רבא}} 'כל שבשלו אינו מחזיר פטור אף משל חבירו', והרי אין לך אדם שיהיה מוכן למות מחמת שאינו חפץ לעשות מעשה 'שאינו לפי כבודו'. ולכך נחלקו עליו, וסוברים שבמקרה של פיקוח נפש, לא נאמר פטור זה.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:כבוד בהלכה]]