הצגת המקור של הדף "ורדה נשרי"

[[קובץ:Varda Nishry (997009452217305171).jpg|ממוזער|ורדה נשרי, [[1965]]]]
'''ורדה נשרי''' ([[10 באפריל]] [[1935]] – [[22 באפריל]] [[1995]]) הייתה [[פסנתרן|פסנתרנית]] [[ישראלים|ישראלית]].

נשרי נולדה לחנה לבית סקולסקי, זמרת, ול[[עמנואל נשרי]], קצין צה"ל, ב[[רעננה]].
את לימודי ה[[פסנתר]] החלה בגיל 6, אצל אמהּ. בגיל 8 היא ליוותה את אמה בקונצרטים, ובכך החליפה את [[סשה ארגוב]], המלווה הקבוע של אמה, עד אז. היא נחשבת לאחת הבוגרות הבולטות של קונסרבטוריון "שולמית", שם למדה עם [[אמה גורוכוב]]. נאמר עליה שהתקדמותה הייתה מטאורית. בגיל 12 ניגנה עם [[התזמורת הסימפונית ירושלים|תזמורת קול ירושלים]] ובגיל 15 ניגנה עם [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]. בגיל 14 נשרי המשיכה את לימודיה ב[[הקונסרבטואר של פריז|קונסרבטוריון הלאומי של פריז]] עם [[לאזאר לוי]] ואף זכתה ב-Premier Grand Prix. לאחר מכן למדה בפריז עם מגדה טליאפרו ובניו יורק עם [[קלאודיו אראו]], ששמע אותה ב-1953 בתל אביב והעניק לה מלגת לימודים מלאה אצלו בניו יורק, שכן ראה בה, כדבריו, ״מי שעשויה להיות אחת הפסנתרניות החשובות של תקופתה״. נשרי יצאה למסעות קונצרטים ברחבי [[אירופה]], ב[[ארצות הברית]], ב[[קנדה]] וב[[דרום אפריקה]]. בקונצרטים עם תזמורות שונות בארצות אלה הקפידה לכלול תמיד גם יצירה ישראלית. היא נחשבה לנכס לאומי - מדינת ישראל שלחה אותה לייצג את ישראל בקונצרטים בעולם.
במקביל לקריירה המוזיקלית למדה גם [[מוזיקולוגיה]] ב[[סורבון]], [[אמנות הרנסאנס באיטליה|אמנות הרנסאנס]] ב[[פירנצה]] ו[[פילוסופיה]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]].

הקליטה לחברת [[דקה רקורדס]] והרבתה לבצע, לצד הרפרטואר הקלאסי, גם יצירות מודרניות ויצירות של מלחינים ישראלים, שכמה מהן, כמו "מוזיקה לפסנתר 1957" של [[פאול בן-חיים]] ו-"אפיטף – סונטה מס' 2" של [[צבי אבני]], אף הוקדשו לה.

נשרי ייסדה את מרכז באך וניהלה אותו ב[[גבעתיים]] וב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]. המיליונר מר יוסף בוכמן תרם פסנתר למרכז באך, ובמותה משפחתה תרמה את הפסנתר לתיאטרון גבעתיים, שם הוא משמש עד היום. ממצאי מחקריה על ״[[הפסנתר המושווה]]״ של באך הוצגו בחוגים מוזיקולוגיים ב[[אוקספורד]], ב[[שטוטגרט]] וב[[זלצבורג]] ונתפרסמו בכתובים. היא תרמה רבות לתרבות בגבעתיים. היא הדגישה את ההיבט החינוכי בהופעתיה למבוגרים ולנוער, וכך בנתה רסיטלים סביב נושאים מוגדרים, וליוותה אותם בדיברי הסבר פוקחיי אוזניים. בין הנושאים: מוזיקת השואה והתחייה, ציפורים במוזיקה, זיכרונות מסע לספרד, חיות במוזיקה, רגטיים ומוזיקה יודאיקה (קונצרט שיצא לאור בדיסק של [[בית התפוצות]] והיה אחד האחרונים בנגינתה ב-[[1994]]).

קיימים אזכורים אודותיה במספר ספרים ובאלפי מאמרי עיתונות ברחבי העולם.

נשרי היא אמה של נגנית המשור והפעמונים [[נטלי פרוז]].

התגוררה ברחוב שילוב בגבעתיים שנים רבות עד פטירתה ב-1995. נטמנה בבית העלמין האזרחי בקיבוץ [[עינת]].

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אנו – מוזיאון העם היהודי|116895}}
* {{מעריב|אורי קיסרי|"ורדה נשרי"|19520718|29}}
* {{YouTube|P_i_3nD_Hi4|מתוך אחד התקליטים של נשרי}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

{{בקרת זהויות}}
{{קצרמר|ישראלים}}
{{מיון רגיל:נשרי, ורדה}}
[[קטגוריה:פסנתרניות ישראליות]]
[[קטגוריה:פסנתרנים ישראלים]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בעינת]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1935]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1935]]
[[קטגוריה:ישראליות שנפטרו ב-1995]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1995]]