הצגת המקור של הדף "ויקי:הכה את המומחה/ארכיון 274"

{{ארכיון הכה את המומחה}}

== ואלה ==
{{מצב|נענה}}
מה האטימולוגיה של המילה "ואלה" הישראלית? המילה מזכירה מילים ערביות כמו "יאללה", והמשמעות שלה היא סוג של התפלאות. מה משמעותה הראשונית? [[מיוחד:תרומות/213.55.211.20|213.55.211.20]] 11:48, 10 בדצמבר 2017 (IST)
: [[צרפתית]]: voilà, וגם שם היא סוג של התפלאות, מעין "ראו!" או "כאן!". &rlm;'''[[משתמש:MathKnight-at-TAU|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>-at-TAU]] <span style="color:royalblue;font-size:16px">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight-at-TAU|שיחה]]) 12:05, 10 בדצמבר 2017 (IST)
:יש גם [https://www.safa-ivrit.org/imported/arabic.php הסבר על מקור בערבית]. אין לי מושג איזה מההסברים נכון, אבל אני נוטה לתמוך בצרפתית - הקישור בין "נשבע באלוהים" לבין וואלה נשמע לי מרוחק למדי.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 20:43, 11 בדצמבר 2017 (IST)
::נראה לי שהמקור הערבי תקף יותר. ראו: {{מעריב|רפאל בשן|ראיון עם פליט שנמלט לישראל ממחנה הפליטים ג'יבליה|1965/03/05|00100}}, שבו המראיין מתרגם: "וואלה, יא סידי! אני לא מתעסק בפוליטיקה בכלל." או: "וואלה, יא שייך, אני לא מבין בפוליטיקה!". גם אם המראיין לא חזר במדויק על דברי הפליט מרצועת עזה, קשה להאמין שנטע בפיו סלנג שבא מצרפתית.[[משתמש:The devious diesel|אודי]] - [[שיחת משתמש:The devious diesel|שיחה]] 14:31, 13 בדצמבר 2017 (IST)
::זה לא נראה לי קשור לצרפתית. מבטאים את זה בצורה שונה וגם המשמעות שונה. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 14:55, 13 בדצמבר 2017 (IST)

== תאריך תפוגה של שמן זית ==
{{מצב|נענה}}
'''יש ברשותי שמן זית שייוצר במאי 15 תאריך תפוגה רשום -מאי 16 האם השמן ראוי לשימוש גם היום'''
:רמת החומציות בו עלולה להיות גבוהה מדי. [[משתמש:עז משולשת|מהההה]] - [[שיחת משתמש:עז משולשת|הדיר]] 19:21, 10 בדצמבר 2017 (IST)
:בגדול, שמן זית שנשמר בתנאים הולמים (סגור, לא באור שמש ובטמפרטורה מתחת ל-25 מעלות) מחזיק כשנתיים מיום הכבישה. גם אחרי שנתיים הוא לא הופך לפסול למאכל אדם, אלא שטעמו (ובעיקר ריחו) נפגעים. אני לא ממליץ לך להשתמש בשמן זית שיוצר לפני יותר משנתיים וחצי. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 13:46, 11 בדצמבר 2017 (IST)

== מפה של חלוקת [[מים טריטוריאליים]] ושאר אזורים שייכים ==
{{מצב|נענה}}
לפי מדינות. יש דבר כזה? לא הצלחתי למצוא. תודה [[מיוחד:תרומות/147.235.8.61|147.235.8.61]] 00:22, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:בקומונז יש [[c:Category:Territorial waters by country|מפות עבור 26 מדינות]]. ויש [http://farm8.staticflickr.com/7292/10134658063_fca4fc3da2_o.jpg מפה עולמית של מיים כלכליים], שלמיטב הבנתי היא לשימוש חופשי אבל רצוי לוודא זאת. מעבר לכך אני חושב שחיפוש אחרי שם מדינה + territorial waters יניב תוצאות נאות.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 15:25, 11 בדצמבר 2017 (IST)

== תמונות ממלחמת העולם ה 1 ==
{{מצב|נענה}}
לאחרונה הגעתי לסדר קופסא של תמונות שהביאו סבי וקרובי משפחתו מחזית צרפת בתקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר ששמתי באלבומים את התמונות בהם זוהו אותם קרובי המשפחה עדיין נשארו עשרות תמונות שאין לי בהן עניין. האם מישהו מכיר גורם/גורמים בארץ או/ו בחו"ל שיהיו מעוניינים באותן תמונות ? [[משתמש:Danny Gershoni|Danny Gershoni]] - [[שיחת משתמש:Danny Gershoni|שיחה]] 15:38, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:ספריה הלאומית בירושלים[[מיוחד:תרומות/77.138.170.194|77.138.170.194]] 19:24, 11 בדצמבר 2017 (IST)

== כמה אנשים מתו? ==
{{מצב|נענה}}
בכלל. בכל התקופה שבה האנושות קיימת. נניח מהאירוע העתיק ביותר שמוכר לאנושות היום. כמה מתים יש? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל יוהשאלות|שיחה]] 16:57, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:על כמה הגדרות: האירוע העתיק ביותר המוכר לאנושות הוא מה שמכונה המפץ הגדול- לו נמצאו מספר עדויות מרכזיות, כך שכדאי להיות מדויקים יותר, אז- גילו של כדור הארץ מוערך בכ-4.5 מיליארד שנה, החיים הראשונים מוערכים ללפני 1-2 מיליארד שנה, קופי האדם מתקיימים כ-15 מיליון שנים, בני אדם מתקיימים כמיליון שנה, והומו סאפיינס סאפיינס מתקיים כ-100 אלף שנה. המונח "היסטוריה" מוגדר כנקודת המפנה במהפכה החקלאית לפני כ-8,000 שנה. הערכות גסות מדברות על כמאה מיליארד אנשים במהלך ההיסטוריה, קל להבין מכך שאם 7.4 מיליארד חיים כיום אז מדובר באותו הערך באחוזים מסך בני האדם.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 19:24, 11 בדצמבר 2017 (IST)
::הדמוגרף קרל הוב מעריך שמאז שנת 50,000 לפני הספירה ועד סוף 2011 נולדו 107,602,707,791 בני אדם. ראה [https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1850526 כאן]. צריך לומר שהדיוק במספר המוערך קצת מוגזם, אבל העיקרון ברור. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 20:46, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:::אני לא יודע את התשובה, אבל אתקן את תשובת האלמוני: [[אדם (סוג)|בני אדם]] מתקיימים כבר ב-2.5 מיליוני שנים, [[הומו ספיינס מודרני אנטומית|הומו ספיינס]] כ-200,000 שנים (לפחות), והמונח [[היסטוריה]] במובנו המצומצם (התקופה ממנה יש תעודות כתובות) חסר משמעות כאן, אבל בכל מקרה הוא לא מתחיל "לפני 8000 שנה" ולא קשור ל[[התקופה הנאוליתית|מהפכה החקלאית]]. 
:::חות מזה, אני תוהה אם מישהו יודע על מה מבוסס האומדן של כמאה מיליארד לידות. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 21:15, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:ההערכה הנפוצה ביותר היא 108 מיליארד מתים. גורם שמקל מאד על ההערכה הוא שכמות הני האדם גדלה אקספוננציאלית, כך שלשנים קדומות מאד השפעה מועטה יחסית{{הערה|http://www.prb.org/Publications/Articles/2002/HowManyPeopleHaveEverLivedonEarth.aspx}}{{הערה|http://bigthink.com/paul-ratner/how-many-people-have-ever-lived-on-planet-earth}}{{הערה|http://www.bbc.com/news/magazine-16870579}}  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 21:37, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:::::המספרים שלי היו אומדנים, כ-100 אלף שנה, לפי הערכות מסוימות. בכל מקרה אני מקבל שהאומדנים שנקבת מדויקים יותר- מדובר בידע כללי ולא מהותי לענייננו. ההגדרה הרשמית לתיחום ההיסטוריה החל מהתרבויות בסהר הפורה לפני כ-5500 שנה, ואולם זו הגדרה מסורתית, ואילו במחקר האוכלוסין מקובל לחלק את אופן גידול האוכלוסייה ללפני ואחרי המהפכה החקלאית. האומדן שלי הוא הערכה מעריכית עם תיקונים נדרשים ששימשה גם את האוב.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 00:39, 12 בדצמבר 2017 (IST)
::::::בתור אומדן ששלפת מהשרוול הצלחת יפה מאד, אין מקום להצטנעות.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 07:51, 12 בדצמבר 2017 (IST)
===הערות שוליים===
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

== ארצות הברית לא מכירה בירושלים כבירתה של ישראל? ==
{{מצב|נענה}}
לפי הבנתי ארצות הברית "שוקלת להכיר" בירושלים כבירתה של ישראל? כלומר עד כה לישראל אין עיר בירה מבחינת ארה"ב? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:01, 11 בדצמבר 2017 (IST)
: לפי [[נאום ירושלים (2017)|הצהרת טראמפ]] מה-[[6 בדצמבר]] [[2017]], החל מתאריך זה היא כן מכירה בירושלים כבירת ישראל. &rlm;'''[[משתמש:MathKnight-at-TAU|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>-at-TAU]] <span style="color:royalblue;font-size:16px">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight-at-TAU|שיחה]]) 17:24, 11 בדצמבר 2017 (IST)
::ראה [[מעמדה החוקי של ירושלים]] [[משתמש:Ranbar|Ranbar]] • [[שיחת משתמש:Ranbar|שיחה]] • '''[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/תיאטרון|בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן]]''' 17:30, 11 בדצמבר 2017 (IST)
::: שנת 2017 מפתיעה אותי. מה הולך פה? הייתי מבין אם ברה"מ לא היתה מכירה בישראל בשנת 1980. אבל ארה"ב עד 2017 ניהלה יחסים פעילים ותומכים עם מדינה שלא מכירה בריבונותה? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:45, 11 בדצמבר 2017 (IST)
::::ארה"ב עדין לא מכירה בריבונות ישראל בגולן (שסופח רשמית על ידי ישראל)... בכל מערכת יחסים אנושית, גם כזו בילטרלית יש הסתייגויות.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 19:15, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:::::ארצות הברית מקיימת יחסים פעילים ולא רשמיים (אך כוללים ברית הגנה חשובה) עם [[הרפובליקה הסינית]]. ר' [[מעמדה הבינלאומי של טאיוואן]]. ארצות הברית (ושאר העולם) מכירות בישראל. ירושלים היא סיפור אחר (ור' הקישור הקודם). הבעיה כאן אינה [[מלחמת ששת הימים|67]] אלא [[החלטה 181|48]]: ירושלים (וגם בית לחם!) היא להלכה שטח בינלאומי וחלוקתה בין ישראל לירדן לא הוכרו על ידי אומות העולם. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:20, 11 בדצמבר 2017 (IST)

== תשלום על בול מתחלק בין בתי דואר ? ==
{{מצב|נענה}}
כאשר אדם קונה בול לאן הולך הכסף? הכוונה האם חלק מהתשלום מקבל דואר של מדינת היעד שכמובן טורח עבור הובלה הסופית ? [[מיוחד:תרומות/77.138.170.194|77.138.170.194]] 19:33, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:מי קונה בולים עכשיו? הם נשארו רק כפריט שיוצא במועדים לאספנים. מכתבי נייר נשלחים על ידי חברות בלבד, חשבונות וכאלו, ושם אין בולים אמיתיים, רק הדפס. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  19:34, 11 בדצמבר 2017 (IST)
::אם זה רק פריט שיוצא לאספנים, כדבריך, ולא ניתן להשתמש בו לתפקיד משלוח דבר דואר מה בדיוק הופך אותו לבול? סתם תמונה קטנה מעוצבת, לא? [[מיוחד:תרומות/77.138.170.194|77.138.170.194]] 19:47, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:::יגאל, ממש לא נכון. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 19:53, 11 בדצמבר 2017 (IST)
::::לא אמרתי שלא ניתן, אמרתי שאין בזה צורך. למה שמישהו יעשה את זה? יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  19:57, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:::::הכסף הולך לדואר בו רכשת הבול, לצורך העניין אם רכשת בולים ב"דואר ישראל", שילמת לדואר ישראל, ונראה לי שמכאן ברור שהוא קיבל הכסף- כמובן שישנים מסים כמו בכל קנייה... לחברות דואר יש הסכמים עם חברות שליחויות ודואר ברחבי העולם, ולא לכל נקודה בעולם הדואר מגיע אגב...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 20:00, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:::::יגאל, נגיד בשביל הזמנה מכובדת לאירוע...[[מיוחד:תרומות/77.138.170.194|77.138.170.194]] 20:37, 11 בדצמבר 2017 (IST)
::לפני שבוע שלחתי מכתב במעטפה עם בול. חברת הביטוח דורשת קבלה מקורית בלבד והאלטרנטיבה היא לגשת פיזית למשרדים שלהם. דרך אגב, 8 ימים אחרי, המכתב עדיין לא הגיע. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 21:35, 11 בדצמבר 2017 (IST)
:::הבנתי. מוזר מאוד, אבל מקובל עליי. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  21:49, 11 בדצמבר 2017 (IST)
::::הזמנות לחתונה. [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 23:42, 14 בדצמבר 2017 (IST)
:::::ככל שזה מוזר בעיניך ובעיני רבים, עדיין יש שימוש לדואר מכתבים, ועל רבות מן המעטפות עדיין מדביקים בולים, שאפשר לקנות בכל סניף דואר בארץ. לא רק חברות שולחות מכתבים, גם אנשים פרטיים, אם לחברות או למוסדות ציבור ואם לאנשים אחרים.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 20:23, 27 בדצמבר 2017 (IST)

== למה הערכת זמן שנשאר עד סוף הורדת קובץ ==

{{מצב|נענה}}
כל הזמן משתנה שינוי רב בתהליך? [[מיוחד:תרומות/46.19.86.168|46.19.86.168]] 18:07, 12 בדצמבר 2017 (IST)
:זה בעיקר אלגוריתם גרוע במיוחד של מיקרוסופט. בתוכנות רבות הזמן הנותר, אחרי קפיצות בשניות הראשונות, מתייצב בהתאם למהירות ההעברה הממוצעת. יש על זה קריקטורה מצויינת של ראנדל מונרו שמייד אביא לשעשוע הקהל הקדוש הזה.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 18:50, 12 בדצמבר 2017 (IST)
::[https://xkcd.com/612/ הנה זה].תהנו.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 18:52, 12 בדצמבר 2017 (IST)
{{like}}{{כ}}[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 10:12, 13 בדצמבר 2017 (IST)

== חופשי יומי בגוש דן ==
{{מצב|נענה}}
1) האם חופשי יומי בגוש דן זה 24 שעות או עד גמר היום? כלומר אם רכשתי את הכרטיס ב10.10 בשעה 10 בבוקר, עד איזה שעה הוא פועל לי? 

2) האם כרטיס שנקנה באוטובוס "דן" פועל בכל תל אביב או שרק בחברת דן? האם זה פועל עבור רכבת בין תחנות תל אביב? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:15, 12 בדצמבר 2017 (IST)

:{{א|שואל השאלות}} שלום. חופשי יומי תקף עד לגמר השירות באותו יום, ללא תלות בשעת קנייתו. כמו כן הוא תקף בין כלל החברות הפועלות באותו אשכול ובאותו קוד מחיר. לגבי רכבת - אין לי מושג. [[משתמש:עז משולשת|מהההה]] - [[שיחת משתמש:עז משולשת|הדיר]] 19:19, 12 בדצמבר 2017 (IST)
: חופשי יומי של גוש דן תקף לכל חברות האוטובוסים הפועלות בשטח שבו הוא תקף וכן בקווי רכבת ישראל בין התחנות שנמצאות באותו התחום. תוקף הכרטיס הוא עד השעה 4:00 ביום שאחרי היום בו נקנה. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 20:22, 12 בדצמבר 2017 (IST)

== שאלה לגבי הריבית במשק ==
{{מצב|נענה}}
האם במבט של [[מדעי הכלכלה]] נכון להגיד שבפועל בנק ישראל אמור רק להוריד ריבית (אם ייראה בכך צורך) אך לא להעלות אלא אם עולה ממוצע (אקסוגני) של ריבית ב"מעצמות" השונות (כמו ארה"ב, האיחוד האירופי, סין וכו')? סליחה מראש אם משהו נראה מאד לא מדויק, בתודה. &rlm;[[משתמש:ClinicalCosmologist|ClinicalCosmologist]]&rlm; • [[שיחת משתמש:ClinicalCosmologist|שיחה]] 08:22, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:אינך צריך להתנצל... '''לא''', בנ"י יעלה ריבית כאשר המשק חזק אך הבנק המרכזי חלש וזו מערכת גומלין (דיאלקטית)- המשק במשבר, בנ"י מוריד ריבית, המשק מתאושש, יחס כוח בין המשק ובנ"י השתנה, בנ"י מעלה ריבית.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 10:02, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:תוספת: אפשר לראות זאת כיום בארה"ב במכירת הנכסים הגדולה של ה[[פדרל ריזרב|פד]].[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 18:03, 15 בדצמבר 2017 (IST)
:::כמו כן ניתן להסתכל על הדברים באופן גולמי יותר, הריבית היא למעשה ביטוי-נגזרת ליחס בין סחורות ושירותים ובין כמות הכסף. בשנים האחרונות לא הייתה בעיה של מזומנים שלא נפתרה (במובן הגלובלי), אך במידה ולמשל השקעה בתשתיות תעלה משמעותית, מלאי המזומנים (הכסף הזמין) ירד ולא יהיה מנוס מלעלות את מחיר הכסף- פשוט כי הוא יעלה באופן טבעי.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 10:44, 13 בדצמבר 2017 (IST)
::::בנ"י קובע את הריבית על פי מדדים משקיים ולא על פי מדד ריביות משוקלל כפי שאתה מציע. יש חשיבות לריבית במדינות אחרות, אך רק כחלק ממערך הייצוא-יבוא של מדינה, ואופן השיקולים בתחום זה אינו נעשה על ידי מיצוע ריביות אלא על ידי מחקר השוק המקומי. אני מקוה שזה יביא להחלפת "מצב" השאלה...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 12:04, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::{{א|ClinicalCosmologist}} האם שאלתך נענתה?[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 15:18, 18 בדצמבר 2017 (IST)

==ניקוטין בכמוסות (בפרט עבור מכורים לעישון) - למה לא בעצם?==
{{מצב|נענה}}
אנא סילחו לי שאני מפרסם שאלה נוספת מיד אחרי זו הקודמת, אבל כבר כמה פעמים יצא לי לתהות, למה לא מטפלים במכורים לעישון סיגריות בניקוטין פומי (כלומר ניקוטין בכמוסות)? האם ניסו וזה נכשל באופן גורף ואישש חזק שההתמכרות תלויה בלבד או בעיקר בפעילות העישון, או שמא חברות הסיגריות "טירפדו" מחקרים שנוגעים לניקוטין בכמוסות? בתודה, &rlm;[[משתמש:ClinicalCosmologist|ClinicalCosmologist]]&rlm; • [[שיחת משתמש:ClinicalCosmologist|שיחה]] 09:11, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:לא נראה לי שיש קשר לחברת הטבק. התחליף לעישון, מחקה את טבק הלעיסה, הוא מעסיק את הנגמל ומערב אותו יותר מאשר בנטילת גלולה- סביר שיש לכך אפקט דמה חזק יותר, וכמובן שמעורבים מנגנונים שנמצאו קשורים בגמילה מעישון למשל עלייה במשקל בשל אכילת יתר. הצורך בניקוטין הוא בכמויות מזעריות וספיגתו בוודאי יעילה יותר בצורה המערבת לעיסה, אידוי, עישון מאשר בליעה ועיכול שייתכן ורק יעכב ספיגתו.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 10:10, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:יש לזה כמה סיבות. ראשית, ההתמכרות לעישון כוללת כמה אלמנטים - 1. האלמנט ההתנהגותי, הרגל. 2. האלמנט העצבי, ניקוטין. 3. האלמנט נוגד החומציות, בסיסיות. 4. האלמנט הרגשי, סיגריה מקושרת לרגעי מנוחה, חברתיות ומאורעות משממחים כמו "הסיגריה שאחרי".
:מכל זה יוצא שסיפוק הצורך בניקוטין עונה רק על אלמנט אחד, אם כי חזק למדי. על מנת להגמל מעישון יש לתקוף את כולם. יוצא גם שגלולות, מסטיקים ומדבקות ניקוטין מוגבלים במידת העזרה שלהם. בברכה,  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 12:58, 13 בדצמבר 2017 (IST)
::בהחלט, אך העניין בנטילת ניקוטין הוא בעיקר להרגיע "תסמונת הגמילה" ("קריז" בעגה הרווחת), היתרון בנטילת ניקוטין באמצעות מסטיק הוא גם ביעילות הספיגה (גם במדבקות) וגם בפתרון ההתנהגותי- פעולה הכוללת את כל ה"משחק המקדים", הוצאת הקופסה, פתיחתה... ועיסוק ממושך בפה. עיסוקו של הפה משמעותי כיוון שהוא מושך נגמלים המבקשים להימנע מעלייה במשקל, והעסקת הפה במסטיק תהווה תחליף עבורם בהעסקתו באוכל שבתורו מחליף סגיריה(שבתורה החליפה אוכל:).[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 14:00, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:::הנסיון שלי עם המסטיקים האלה: ראשית, ההוראות הן '''לא ללעוס כמו שלועסים מסטיק''', אלא לנשוך 2-3 נשיכות ואז להחזיק את המסטיק צמוד לצד החניכיים. זה פוגם מאד ברעיון שזה "יעסיק את הפה". שנית, מנסיוני המסטיקים האלו ממש צורבים, ולאנשים רבים (אני בתוכם) הם פשוט בלתי ניסבלים. אז יש הבדל בין התאוריה לפרקטיקה, והוא גדול ואינו לטובה. בברכה,  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 16:29, 13 בדצמבר 2017 (IST)
::::תראה אני לא ניסיתי אותם, אבל ראיתי אנשים לועסים אותם, יכול להיות שלא כדאי לעקוב אחר ההוראות אחד לאחד...? ויכול להיות שאולי זו הזדמנות להתמכר לאיזו פעילות גופנית שתפצה מידה על אכילת היתר.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 22:04, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:::::גם את זה ניסיתי. עדיין קיימת בעיית הצריבה. אנשים שונים רגישים לזה ברמות שונות - יש כאלה שממש מפתחים כיבים. מה שבטוח תרופת פלא - זה לא. לכל היותר זה סיוע חלקי. תרופות כמו צ'מפיקס וזאיבאן יעילות יותר, אבל קיימות תופעות לואי מאד לא סימפטיות אצל חלק מהאנשים. 
:::::גמילה של ממש מעישון, עבור מעשנים כבדים (יותר משתי קופסאות ליום במשך עשרות שנים) היא תהליך ארוך. אצלי הוא נמשך חמש שנים, וכלל ארבע סדנאות, שתי הפסקות קצרות (שלושה חודשים וחודש וחצי) והורדה ארוכה ומתמשכת בכמויות העישון. למעשנים פחות כבדים מדובר בתהליך קל בהרבה, ויש כאלה בינהם שפתרונות "פטנט" כמו מכון אברהמסון ואלן קאר עוזרים להם. עבור מעשנים כבדים אין פטנטים - מדובר במאמץ ארוך וקשה.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 22:13, 13 בדצמבר 2017 (IST)
מסטיקים עם ניקוטין צורבים בכיבה? אילן, למעלה כתבת שעישון סיגריות כולל אפקט [[בסיס (כימיה)|בסיס]] לעומת חומצה, אז למה שכמוסות נטולות חומר חומצי לא יחליפו את המסטיקים? בתודה. [[מיוחד:תרומות/176.13.5.25|176.13.5.25]] 03:23, 15 בדצמבר 2017 (IST)
::::::באדם בריא אין סיבה שתהיה פגיעה מיוחדת ב[[קיבה]]. אפקט ירידת החומציות בחלל הפה הוא משני בהתמכרות לסיגריות, הורדת החומציות בפה יכולה להיעשות על ידי אכילה, לעיסת מסטיק רגיל...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 12:08, 15 בדצמבר 2017 (IST)
:כיבים נוצרים לא רק בקיבה. כיבי קיבה נוצרים רק בקיבה. הכיבים שדיברתי עליהם נוצרים בחניכיים. אני לא יודע מה גורם לצריבה במסטיק - אם זו בסיסיות יתר (ניקוטין הוא בסיס) , חומציות, או משהו אחר.
:ד"ר טוביה לרר, זה שהחל עם סדנאות הגמילה בארץ, אכן המליץ בחום על הוספת מאכלים בסיסיים יותר (בננות, זה כל מה שאני זוכר) לתפריט בזמן הגמילה. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 16:30, 15 בדצמבר 2017 (IST)
::כן נראה שבולבלו שם כיבים עם קיבה, לכן קישרתי לערך קיבה...(זה דווקא חידוש נחמד- קיצור לכיב קיבה- פשוט כיבה).[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 18:01, 15 בדצמבר 2017 (IST)

== חוק המרכולים ==
{{מצב|נענה}}
איפה ניתן למצוא רשימה של מצביעים בעד ונגד ואת המפלגות שלהם? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 13:23, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:[http://www.knesset.gov.il/vote/heb/Vote_Res_Map.asp?vote_id_t=27917 באתר הכנסת]. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 14:04, 13 בדצמבר 2017 (IST)

== הגירה ערבית בתקופת המנדט הבריטי ==
{{מצב|ישן}}
האם זה נכון שבתקופת המנדט הבריטי היתה הגירה גדולה של ערבים מוסלמים לשטחי פלסטינה-ארץ ישראל? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 13:30, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:מה זו הגירה גדולה? אתה מעוניין באומדן של ההגירה למעשה. ההגירה המשמעותית שאתה מכוון אליה היא בוודאי ההגירה ביוזמתו של [[אבראהים פאשא]], ראוי להבהיר שלא אז הגיעו מרבית הערבים לפלסטינה- היא ארץ ישראל.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 14:15, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:זו טענה ששמעתי פעמים רבות, אבל לא נתקלתי אף פעם במקור מוסמך. הדבר הכי קרוב לזה היה שעל פי שמות משפחה רבים היגרו לכאן ממצרים.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 07:48, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::איני ממומחה לדבר, אך בערך של פשאש מופיע תיאור שכזה, וגם בערך על תולדות ארץ ישראל המאה ה-19. אני משער שבהתאם ל"חוק קנינגהם" אם מדובר היה בטעות ברורה הייתה כבר באה על תיקונה בנושא הנדון הטעון כל כך. ואומנם טיעון הנסמך על פרשת פאשא מדגים עד כמה אפולוגטית אידאולוגיה פוליטית ששמה לה למטרה לא את האמת אלא כצפוי מטרות פוליטיות, ונעזרת לשם כך בהפך מ"מדע ופילוסופיה"- שיווק ויח"צ העושים שימוש לא בסקרנות, ידע, ביקורת והיגיון אלא בצרות מוחין, מגבלות אנושיות, ידענות, היזון חיובי ושימוש מושכל והגיוני באיגיון.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 11:04, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::ניתן לקרוא קצת נתונים דמוגרפיים בפרק הקטן שכתבתי על פי ספרו של [[יעקב שמעוני]] "ערבי ארץ ישראל": [[ערביי ארץ ישראל#דמוגרפיה]]. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 11:35, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::{{א|שואל השאלות}} האם שאלתך נענתה?[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 16:11, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:בהחלט. '''הגירת מצרים לארץ ישראל במאות ה-19 וה-20''', היא חלק מ[[נדידת עמים]] של [[בדואים]] ו[[פלאח]]ים מ[[המגרב]] ומ[[סודן]] דרך [[מצרים]] אל ה[[לבאנט]].  התופעה השפיעה על [[היסטוריה חברתית|ההיסטוריה החברתית]] וה[[דמוגרפיה]] של [[ערביי ארץ ישראל]]. {{הערה|[[גדעון מ. קרסל]], [[ראובן אהרוני]], מסעי אוכלוסים ממצרים ללבאנט במאות ה-19 וה-20, [[ג'מאעה]], הוצאת הספרים של [[אוניברסיטת בן-גוריון]] בנגב, כרך יב'-תשס"ד 2004, עמוד 202-203}} והנושא מושתק לדעת החוקרים מפני שגישת המחקר הפלורליסטית בחיים האקדמיים של ארצות הים התיכון ניגפת בפני גישת 'אחדות השורה', ו'אחדות המטרה', מפני שלבניית האחדות ה'פלסטינית' נחוצה הומוגניות חברתית שרכיב האוכלוסייה המצרי הגדול פוגע בה ומחליש את הטיעון ה'פלסטיני' שהם הילידים הכנענים. והחוקרים היהודים נדבקים בסירוב האקדמי הערבי להכיר במציאות ומתוך פחד להרגיז וגישה הומניסטית שמהגרים וותיקים הם שווי זכויות ועד התפיסה שיהודים הם קולוניאליסטים במולדתם מקדמת דנא וגרשו את מארחיהם מארצם. "פוסט ציונות שהיא מגיעה לאוניברסיטאות משבשת חקר עובדות חברתיות, אם אין משמעותן מועילה לתפיסת התקינות הפוליטית. באקלים אינטלקטואלי כזה ברור, שמחקר המראה כי שיעורים לא מבוטלים של בני העם הפלסטיני הם מהגרים שזה מקרוב באו ייתפש כמאיים וכבלתי קביל'. [[משתמש:גיל פיינברג|גיל פיינברג]] - [[שיחת משתמש:גיל פיינברג|שיחה]] 07:12, 23 בדצמבר 2017 (IST)
::::ערביי ארץ ישראל מכנים עצמם פלסטינים... רק בויקי' העברית ישנם שני ערכים [[פלסטינים]] ו[[ערביי ארץ ישראל]].[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 11:50, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::ההפרדה הזו אכן יוצרת מצבים תמוהים וכפילויות מיותרות. כשלב ראשון צריך אולי לשנות את שמו של הערך [[ערביי ארץ ישראל]] ל[[היסטוריה של ערביי ארץ ישראל]]. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 12:19, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::::ההוגנות מחייבת שבאותה המידה שלא נערער על יהדותו של מישהו לא נערער על הפלסטיניות של ערביי הארץ, ולכן באותה עת בה אנו עושים סדר בכפילות התמוהה אנו יכולים גם לעשות סדר פנימי-חשבון נפש- ומלכתחילה לקרוא לערך [[היסטוריה של הפלסטינים]].[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 13:25, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::הפלסטיניות של ערביי הארץ קיימת פחות ממאה שנה. הייתי מעדיף לאחד את הערכים ולהפוך את הערך [[ערביי ארץ ישראל]] לפרק מבוא בשם "ההיסטוריה של ערביי ארץ ישראל" בערך [[פלסטינים]]. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 14:03, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::נשמע לי כמו פתרון הוגן.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 14:44, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::עכשיו נותר רק להעלות את ההצעה בדף השיחה של הערך, שם היא תתקל מיד בחומה ימנית בצורה שרק גובהת (או מתארכת?) בויקיפדיה עם השנים. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 15:26, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::מדוע? אני ימני (הפכתי להיות) ואינני רואה בניסוח שום פסול.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 15:55, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::::גם אני לא שמאלני. זה רק מראה עד כמה התהום פעורה בינינו לבין אלה שיעשו הכל כדי לא להכיר בזיקה בין הפלסטינים של המחצית השניה של המאה ה-20 לאבותיהם. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 16:24, 17 בדצמבר 2017 (IST)
{{שבירה}}האם פגשת מישהו שמנסה להתכחש לקשר בין הפלסטינים של המחצית השניה של המאה העשרים לאבותיהם? האם תוכל לבאר איך בכלל הטיעון הזה קשור לנושא? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 18:19, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:כן, בדפי שיחה שונים ניתן לקרוא בליל של טענות שמטרתן להפריך את טענת הערבים לבעלות על הארץ ולצורך כך מנסים לנתק אותם מההיסטוריה שלהם. אם אני טועה, אתם מוזמנים להציע את איחוד הערכים בדף השיחה של [[ערביי ארץ ישראל]]. זה קשור לסיבה שיש כרגע שני ערכים נפרדים. לכנות את ערביי ארץ ישראל לפני המאה ה-20 בשם "פלסטינים", זה אנכרוניזם ובנוסף לכך גם יוצר בעיה בשפה העברית, בה אנחנו קוראים לארץ בשם עברי ולא "פלשתינה". אני חושב שההצעה שלי למעלה טובה יותר מהמצב הקיים. אתה תומך בה? [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 20:08, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::'פלשתינה' בעברית או 'Palestine' בלעז הוא שמה של מולדת היהודים בפי תרבות המערב מאז כינה הרודוטוס ב-400 לפני הספירה לערך את מישור החוף הדרומי והשפלה הפנימית 'פלשת' על שם ה[[פלשתים]]. מדובר בשורש המקראי פ.ל.ש. ליהודים אין נוגדנים לשם הזה (שמה הרשמי של היישות תחת המנדט הבריטי היה 'פלשתינה-א"י' ואזרחיה, יהודים כערבים נתכנו 'פלשתינאים') אלא כאשר בורים או מחבלים במתכוון מאייתים 'פלסטין' בעוד הם מתכוונים ל'פלשתינה' ובכך נופלים למלכודת או מתנדבים לעשות את מלאכתם של המכונים 'פלסטינים'. [[מיוחד:תרומות/37.26.149.151|37.26.149.151]] 06:43, 22 בדצמבר 2017 (IST)
:::אין לי ספק שהרודוטוס כתב באותיות הארמיות שבהן אתה כותב "פלשתינה"-"פלסטינה". עכשיו אתה רוצה להתווכח אם כותבים טורכיה או תורקיה?[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 10:38, 22 בדצמבר 2017 (IST)
{{שבירה}}
::הטענה הפוליטית שאתה מתייחס אליה לא מנסה להתכחש לקשר בין הפלסטינים של המחצית השניה של המאה העשרים לאבותיהם, אלא להתכחש להתייחסות אל אבותיהם כיחידה לאומית נפרדת, או עם. אפשר להתווכח עם הטענה הזו, אבל היא איננה דומה למה שטענת בשמם. עניינית אני מסכים איתך שהתייחסות לערביי ארץ ישראל מלפני המאה העשרים כפלסטינים זה אנכרוניזם. ביחס לאיחוד הערכים, אני מסכים שעדיף ערך אחד, אבל  אינני מכיר לעומק את הנושא כדי להביע דעה איך צריך להתנסח ומה צריך להיות שם הערך. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 21:16, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::הטענה לאנכרוניזם רלבנטית אם יטען בערך שאש"ף נוסד על ידי הכנענים...(טענה שאפשר לשמוע בחוגים פלסטינים שהם צאצאי הכנענים- כנראה העתקה של הטענה המבוססת יותר של המארונים למוצאם הפיניקי), אבל עם, אומה הם מטבעם מונחים בעייתיים (פוליטיים) ולכן מוטב לדבוק בעובדות כמו במאה ה-19 עם התעוררות הלאומית באירופה, הראו ניצנים לאומיים במזרח הקרוב, בכותרות ראוי להתייחס למושג שמקובל כיום.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 21:31, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::לטעון שאש"ף נוצר על ידי הכנענים זה סתם הזיה. להתייחס למושג שמקובל כיום, כדבריך, למציאות בעבר בה המושג הזה לא היה קיים - זה אנכרוניזם. לדבוק בעובדות זה יפה מאוד על הנייר, אבל צריך לפני זה להסכים מהן העובדות, וזה לא דבר פשוט כשמדובר על נושא טעון פוליטית והעובדות עצמן אינן עובדות פיזיקליות אלא אבסטרקטיות. איחלתי לחייל בהצלחה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 22:25, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::נראה לי שאנו מסכימים, איני מצדד באנכרוניזם כי חלילה יפגעו רגשותיו של מישהו, אבל בגלל העמימות של מושגים פוליטיים כמו "עם" ו"אומה" ראוי שלא לקבוע העובדות במינוח, אנחנו לא יכולים להכריע שלא היו מאפייני עם (אלא אם יש לנו עבודות לצטט מהן ואכן יש, אך אין לנו מה לצדד בהן) לאבות הפלסטינים, לקרוא להם ערביי הארץ אינו בהכרח מונח עדיף, למשל עם ההגירות ממרכז אסיה ואירופה שאינן ערביות אך נטמעו במקום. הפלסטינים אינם מתכחשים לערביותם, אך יש מי שמנסה להכחיש הפלסטיניות שלהם באמצעותה...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 12:32, 18 בדצמבר 2017 (IST)
::::::כאמור לעיל, אינני מכיר לעומק את הנושא, ואינני יודע מהו בדיוק הקשר בין העם הפלסטיני דהיום (ולמען הסר הספק, אני לא חושב שויקיפדיה צריכה להתכחש לקיומו) לקבוצות אוכלוסיה כאלו ואחרות שהתקיימו באזור בעבר. אני רק מציין שהטענה הפוליטית הנשמעת בציבור ביחס ל"המצאת העם הפלסטיני" איננה באה לטעון שהפלסטינים נפלו מהירח ללא היסטוריה, אלא שלא הייתה להם היסטוריה לאומית ספציפית עד לאחרונה, והם תפסו את עצמם, בעיני עצמם, כחלק מעם גדול יותר. הרלוונטיות של הטענה היא לעניין מימוש זכויות לאומיות, והביטוי שלה משתנה בין הטוענים השונים. '''למשל''', יש מי שטוען שהחלוקה בין העם הירדני והעם הפלסיטני היא מאולצת ופוליטית, ולמעשה כבר ייושמה "תכנית חלוקה" בין היהודים לפלסטינאים כאשר המדינה הפלסטינית היא ירדן. '''למשל''', יש מי שטען שרובם של הפלסטינאים דהיום הגיעו לארץ ישראל ממדינות ערב שכנות רק לאחרונה, ולכן אין לקבל את דרישתם לזכויות לאומיות ספציפיות בארץ ישראל. [https://www.youtube.com/watch?v=qp1OS-20Bzc אולי אפילו יהיה מי שיטען שכל המושג "עם פלסטיני" הוא מושג ממוצא למטרות פוליטיות], ואין להכיר בו למטרת הענקת זכויות לאומיות. אפשר כמובן להתווכח עם הטענות הללו, אבל כדי להתווכח צריך להתייחס למה שהן טוענות, ולא למה שהן לא טוענות. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 19:24, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::לאומיות היא המצאה של המאה ה-19, הגם שהיו עמים משחר ההיסטוריה, ללאומיות ישנם מאפינים ייחודיים למשל לפתע במאה ה-19 החלו כל מיני אומות לנכס לעצמן "סיפור לאומי" ויחד איתו איזה איש רוח, סופר, משורר לאומי, הקאלוולה בפינלנד או המוזיקה של גריג כייצוג נורווגי ברחבי העולם, והסקוטים והאירים בחידוש הגאלית. חלק מהיהודים חידש את הדיבור השגור בעברית, דבר נוסף התחולל במזרח הקרוב- לא ירדן אלא סוריה הגדולה חולקה במסגרת סייקס פיקו. כאשר אנו קובעים שהעם הפלסטיני תחום חד משמעית אך ורק למאה ה-19 אנו חוטאים לעמימות של הגדרת "עם", הגם שהיחידה המדינית לא הייתה פלסטין אלא סוריה הגדולה או סוריה-פלסטינה, הרי שסביר שכבר אז בשל המרחקים, עובדת החברה המסורתית, המרחק מהמרכזים העירוניים של דמשק וקהיר, אכן היה הבדל ניכר בין ערבי דמשק וחאלב לבין ערביי הגליל והשומרון, הדבר דומה אולי להבדלים באורח החיים בין עיר חרדית לעיר חילונית, אותה מדינה, אותו לאום, אבל זה לא הכי מועיל להתעקש שמדובר באותו עם (לצורך העניין עם היישוב הפלסטיני-ישראלי) הגם שמדובר באותה לאומיות רשמית.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 01:57, 19 בדצמבר 2017 (IST)
{{שבירה}}האם תוכל לבאר את הטענה "לאומיות היא המצאה של המאה ה-19, הגם שהיו עמים משחר ההיסטוריה"? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 06:10, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:פרידמן, האם משהו מנע מגיאורג נסיך הנובר להפוך מלך בריטניה? ובמידה דומה האם נמנע מהבן (דובר הגרמנית למען הסר ספק) של באך כריסטיאן להגר לאנגליה או להנדל לפניו להגר לאיטליה ולאנגליה? לאומיות איננה "עם" כפשוטו, היא הגדרה מודרנית לחלוטין, ומערבת מציאות גיאופוליטית מלאכותית (להבדיל מהתהוות עם שהיא אורגנית בהרבה). כפי שכתבתי כבר אפשר לראות בתנועות הלאומיות העתק של יוזמה שנוסחה במאה ה-19, שפה אחידה וסמלים מלאכותיים שאין להם באמת קשר ייחודי ללאום זה או אחר, אך הופכים הזהות שלו- בטהובן וואגנר אהודים באנגליה לא פחות מבגרמניה אך הם היו סמלים גרמניים ואלגר הפך סמל למוזיקה "בריטית"- המלאכותיות הזו איננה נחוצה להתהוות "עם" אך היא הכרחית להתהוות "לאום". אפשר אולי להתייחס ללאום כאיזה קיבוע של מושג ה"עדה"- הישראלים והיהודים חייו תחת אימפריות בחופש יחסי, למשל האימפריה הפרסית וההלניסטית, וזה יהיה אנכרוניזם להתייחס אליהם כל לאום ולא כאל עדה או דת. איני מסכים אגב שהיהודים היו באמת עם אחד במהלך שנות הגלות, ההבדלים היו מהותיים בין הקהילות השונות, ולתפישתי הטיעון שמדובר באמת בעם אחד נועד לשרת את הרעיונות הציוניים וכור ההיתוך, אנו רואים עד כמה בישראל הנוכחית המגזרים השונים והעדות השונות מפולגים- יוצאים אומנם למלחמה ביחד (זה כוחה של ה"לאומיות") אבל חיים בחברות שונות עם חוקים ונורמות שונות. אגב זה עוד דבר שמבחין בין "עם" ו"לאומיות"- ב"עם" אין גיוס חובה ב"לאומיות" כן.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 16:07, 19 בדצמבר 2017 (IST) 
::ראשית, אתה עברת לשלב הנימוקים לפני שהסברת את הטענה עצמה, שזה מקשה עלי להתייחס למהות דבריך אלא לדוגמאות שהבאת. אתה מביא כמה דוגמאות מההסיטוריה של אירופה בתקופה ספציפית, שמלבד העובדה שאינני רואה מה הן מנסות להראות, אלו דוגמאות ספציפיות מהמציאות במערב אירופה בתקופה מאוד ספציפית. כאמור, אינני יודע מה הטענה שלך, אבל ביחס לדוגמאות אני מניח שלגיאורג נסיך הנובר הייתה בעיה קשה להיות קיסר סין, אפילו היה דובר סינית, ואילו מנסא מוסא הראשון לא היה מתקבל להיות הקיסר של הקיסרות הרומית המזרחית. הטענה שהתייחסות ליהודים כעם היא אנכרוניסטית היא, במקרה הטוב, דורשת הסבר מעמיק. ישנם טקסטים אותנתיים בלי סוף מתקופות שונות לאורך ההיסטוריה בהם היהודים מכנים את עצמם בכינוי הזה. היהודים ראו בעצמם עם, כינו את עצמם עם בעל פה ובכתב, והתייחסו אל אחיהם היהודים באשר הם כעם אחד. אם כבר, להגיד שההתייחסות ליהודים כ"עם" נועד לשרת את הרעיונות הציוניים הוא אנכרוניזם קשה. ביחס ל"גיוס חובה": אינני רואה כל משמעות לקריטריון הזה, אבל אם כבר הבאת אותו אז גיוס חובה זו לא המצאה של המאה ה-19. בקיצור, נראה לי כדאי להתחיל מההתחלה: מהו ההבדל בין "עם" ל"לאום"? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 21:37, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:::גיאורג שהיה לג'ורג' הראשון ואף בנו שהיה לג'ורג' השני דיברו גרמנית. ההתייחסות לאירופה נוחה כיוון שהיא המקור שהועתק. ההתייחסות ליהודים במקום מושבם הייתה לדתם ולא ל"לאום" שלא היה קיים. בימי החרם על החסידות לא מעט יהודים עברו על דתם והתנצרו, עליך לנמק איזו יהדות הייתה טרם המאה ה-19 להוציא הדתית? גיוס חובה לא מתקיים בעם כי העם מגויס גם בלי אכיפה. עם, שפה ודת התקיימו ובמאה ה-19 החלו להיווצר הלאומים המלאכותיים והתקינה. מדוע הרמב"ם היגר לקהיר ולא היגר לאיטליה או לצרפת, אם הלאומיות שלו הייתה יהודית הוא יכל להגר לקהילות באירופה, אבל הוא העדיף לדבוק בשפתו ובתרבותו הערבית על פני אותה לאומיות-על יהודית שאתה מספר עליה- ושכנראה לא הייתה משמעותית עבור רוב היהודים, שהיו קשורים לקהילה מקומית. יהודים התקיימו כעם הפכו לדת ולעדה ולא כלאום.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 22:41, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::::אתה ממשיך להמנע מלהגיד מה אתה טוען, ומחליף זאת באוסף הצהרות שמובנם והקשר ביניהם לא ברור כלל. האמירה על הגיוס לא ברורה, ובכל מקרה סותרת את מה שאמרת קודם. האמירה על התקינה לא מוגדרת ולא ברור ההקשר שלה לדיון. העובדה שהרמב"ם העדיף לגור במצרים לא ידועה ולא רלוונטית, הוא עצמו ראה את עצמו, וכך בכתביו, כבן לעם היהודי. את העדפותיו התרבותיות אתה המצאת, ואין לך לכך שום ראיה. אם תסתכל בהגדרת [[עם]] בוויקיפדיה, תראה שהרמב"ם חלק עם יהודי אשכנז חלק ניכר מהמאפיינים הלאומיים, כולל מוצא אתני, שפה, דת, הסטוריה ומנהגים. גם הרמב"ם וגם בעלי התוספות חגגו בחג החנוכה את עצמאותם הפוליטית של אבותיהם המשותפים, בפורים את הצלת עמם מהשמדה, בפסח את התהוות העם שלהם, ובתשעה באב את הטרגדיות שלו. ההפרדה שלך בין דת ועם היא אנכרוניסטית ומלאכותית. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 23:34, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:::::כתבתי לך שבנוגע לשאלה שלך עליך לפנות לספרות המקצועית שתשיב לך באופן מיטבי יותר מזה שאני יכול להשיב, הדוגמאות שלי הוגנות ואינך משיים שאתה פוסל אותן במגננה (אפולוגטיקה). 1. שפת הדיבור של הרמב"ם הייתה ערבית. אני מניח שאתה יכול להעריך כמה שפת דיבור משמעותית בשגרה היומיומית ואיזה דיכאון שורה במיוחד על מי שהיו בעלי מעמד והופכים אילמים-עילגים-תלמידים בשפה זרה, אך גם כמה שפת דיבור משמעותית לזהות. 2. הרמב"ם חלק גם עיקרי אמונה עם הנוצרים, זה לא עשה אותו נוצרי (ומי כמוהו עסק בעניין). 3. לשיטתם '''אין הפרדה בין דת ועם, ולכן לא מדובר בלאומיות''', מקוה שעכשיו הצלחתי להסביר.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 01:33, 20 בדצמבר 2017 (IST) 
:::::::יכולת להגיד מלכתחילה שאתה לא יודע מה אתה טוען, ולחסוך לכולנו דיוני סרק. אינני רואה יכולת לנהל דיון במצב כזה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 02:44, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::אז לא הסכמתי להיות ספר הלימוד שלך, לא הסכמתי לכתוב כמו שאתה רוצה לקרוא, הבאתי לך דוגמאות, והאמת שגם כתבתי הדברים לבסוף כפשוטם, הדיון אינו חקירה צולבת שלך את הידע שלי (סוקרטס פוגש את להב 443) , אלא חתירה לאיזו תובנה, אתה מתבצר בעמדה ממלכתית שנועדה לשרת מטרה, מתעלם במופגן מכך שסותרים את העמדה שאתה מציג, טוען לדיון סרק ומרגע שאין לך מה להשיב פוסל הדיון לחלוטין. עם הוא התפתחות אורגנית, לאום הוא דבר מלאכותי, לאומיות היא בהכרח חילונית, לא מקבלת ההסמכה שלה מדת-אפיפיור, כהן גדול או "התנ"ך ומכבים הם הקושאן שלי".[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 13:07, 20 בדצמבר 2017 (IST)
{{שבירה}}
:זה עניין של הוגנות ולא של פוליטיקה, כמו שזה יהיה סר טעם לערער על היהודיות של מישהו כי הוא לא שומר שבת, או לערער על קיום היהדות בכך שאין "תורה יהודית" אלא תורת ישראל, מדוע לערער על ההגדרה העצמית של הפלסטינים? אולי נקרא ליהודים מאשכנז פשוט אירופאים או כוזרים( כמו שמקובל בחוגים מסוימים בימין) ולאחרים פשוט נקרא עיראקיים או עבדים ממצרים, או אולי בכלל עממי כנען...הכל סר טעם. באשר לערביות הפלסטינים לא נראה לי שמשהו מכחיש זאת, ובהתאם באשר ללאומיות, שהיא נוסחה אירופית מהמאה ה-19, שפגשה גם ביהדות באותה המאה.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 18:45, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::עדיין יש הבדל קל בין עם בן אלפי שנים שנים לבין כזה בן פחות ממאה. הבדל קטן, קטנצ'יק. [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 18:57, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::אתה מנסה לקנות כבוד במה? בזה שיותר שנים אנחנו משתייכים ל"עם"...זה לא עושה אותנו ל"יותר עם" מ-320 מיליון האמריקאים על כל נכסיהם...עובדות צריכות להיות טעונות באיזה ערך ואני נכשל להבין הערך של עם הקיים 150 שנה או עם הקיים 2800 שנה...כמובן שתשובתו של ד'יזראלי בבית הלורדים הייתה מנה אחת אפיים, אך היה לה ההקשר הנכון, כאשר כאן, אנשים בשם ה"ימניות" שלהם מאבדים ה"הומניות" שלהם או סתם אדיבות בסיסית.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 19:25, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::לא הוגנות וגם לא פוליטיקה, אלא שאלת ההגדרה "מהו עם" ו"מהו לאום". מטבען הגדרות אלו עמומות, אך אך הטענה היא שההגדרות המקובלות אינן מקבלות כעם או כלאום אוסף אנשים ש:
:::א. עד לפני כמאה שנה לא ראו עצמם כעם.
:::ב. עד לפני כמאה שנה תפסו עצמם כחלק מלאום כולל יותר.
:::ג.זיקת רובם לארץ הינה בת פחות ממאה שנה.
::מכאן שההשוואות שלך, אלמוני, אינן תופסות. יהודים נחשבו כיהודים ולא נודו מקהילות היהודים גם כאשר לא שמרו שבת, כל עוד לא כפרו בעיקר נוסח שפינוזה. יהודי אשכנז הם אכן "אשכנזים" ללא ספק, אך מבחינת זהות כעם הם תמיד תפסו את עצמם כ"יהודים" בראש ובראשונה - כפי שיהודי גרמניה תפסו עצמם קודם כיהודים, לאחר מכן כאשכנזים ורק בסופו של עניין כיהודי גרמניה, שלא לדבר על מסגרות הזדהות צרות יותר כ"יהודי ברלין". אשר ל"עיראקים/מצרים/עממי כנען"- שני הראשונים תופסים במידת מה, אם כי נשאלת השאלה אם הם תופסים עצמם קודם כ"ערבים". עממי כנען פסול מעיקרו, מאחר ורוב רובה של אוכלוסיית ערביי ישראל לא שזפה עינה באדמות כנען עד לפני פחות ממאה שנה.
::ההכרזה הנפוצה "לאומיות היא המצאה אירופית מלפני כמאתיים שנה" נסתרת מול עדויות היסטוריות רבות - היוונים של יוון העתיקה, שראו עצמם כעם ויש לכך עדויות כתובות. העברים, בני האן הסינים, הארמנים - לכולם עדויות משכנעות לתפיסה של עם או לאום מלפני אלפי שנים. אני מאמין שקיימים עוד הרבה, אלא שהתעוד חסר.
::אשר לטענה על הכוזרים, מחקרים גנטיים הפריכו את רובה (קיימת חדירה קטנה, של פחות מ-10%, של סמנים גנטיים מאזור כזריה לגנום האשכנזי).<sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 19:40, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:::אילן הכוונה שלי ב"עיראקים-מצרים-עממי כנען" הייתה לגבי העם היהודי כצאצאי עיראקים-מצרים-כנענים, זה כמובן חסר ערך כיוון שבשלב מסוים הישראלים-יהודים נלחמו בכל האומות שהוזכרו, ולכן ברור שמהותית כבר לא מדובר בעם אחד (אלא אם מתעקשים שמדובר במלחמת אחים, גם אז אחרי מלחמת אחים עם לעתים מתפצל לעמים). הפלסטינים בישראל לא שזפו עיניהם לפני מאה באדמות כנען כמו שגם היהודים לא, הם פשוט לא חייו לפני מאה שנה, לעומת זאת באשר להוריהם ולהורי הוריהם באמת עומדת השאלה, זה לא בלתי סביר שאוכלוסיית כנען לא נכחדה אלא נטמעה באוכלוסיות אחרות, מקובל שזו אוכלוסיית ישראל של מלכות ישראל, אך ייתכן ובפלסטינים נטמעו יהודים, ישראלים במהלך הכיבושים השונים באלפיים השנים האחרונות... הלאומיות היא בהחלט המצאה מודרנית, עמים לעומת זאת התקיימו משחר ההיסטוריה, ללאומיות יש מאפיינים מסוימים והיא משרתת חברה נטולת מלוכה והסמכה אלהית. מקוה שהבנת שאני לא באמת שותף להשמצת ה"כוזרים"- הטענה כי ללמישהו יש איכות רוחנית ירודה בגלל מוצאו היא אולי אפשרית מדעית אבל משיבה אותי לרעיונות הגזענות הביולוגית-ובמידה רבה שקולה לייחס ליהדות תפוצות ישמעאל- רתיעה מהזר והשמצתו מבלי לטרוח להכיר אותו.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 01:57, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::::לי אין ספק שאין דבר כזה "איכות רוחנית ירודה" בשל מוצא. לכל היותר יש הפרש באינטיליגנציה ממוצעת. אין גם מחלוקת שמלחמת אזרחים התחוללה ביהודה, ויש יסוד סביר לטענה שחלק מערביי ישראל, ובפרט תושבי אזור יטא, חולקים מוצא יהודי עתיק. אך כל זה לא רלבנטי לשאלת העם והלאום.
::::סוגיית העם והלאום ניתנת לתשובה באבחנה פשוטה: האם עמים שאפו לעצמאות פוליטית ושלטונית והיו קנאים לכך בתחום מחייתם? אם התשובה חיובית (והיא חיובית מעבר לכל ספק) אז גם אם מושג ה"לאום" לא היה קיים במילון הוא היה קיים בפועל.
::::מטבע הדברים שכל הגדרה מסוג זה תהייה במידת מה מעורפלת, ויהיו שוליים מטושטשים לכל הגדרה. מה לגבי מתגיירים חדשים? מה לגבי צאצאים לזוגות מעורבים? אלא ששוליים אלה, מטושטשים ככל שיהיו, אינם משנים את העובדה הסטטיסטית שקיימת קבוצה שעונה על הגדרות העם והלאום, ועל פי מבחנים אלה יהודים עונים לה, וערביי ישראל לא.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 08:04, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:::::יהודים לא שאפו לעצמאות פוליטית ושלטונית אך אתה גורס שהם היו עם.
:::::מאבק איננו עילה ל"לאומיות" או ל"עממיות", הדרוזים הם סיעה-עדה לכל דבר בלי שהם יאבקו, אלא להפך בדומה ליהודי הגולה מצליחים לשמר אורח חייהם בקנאות על ידי משא ומתן עם ה"פריץ".
:::::לאומיות היא מושג מוגדר בעל מאפיינים שהומצא במאה ה-19 אין הגדרת "לאומיות" כהגדרת "עם"- המחשבה שניתן להביט על המציאות הגיאופוליטית של המזרח הקרוב לפני 3000 שנה במונחים הפוליטיים של המאה ה-19 וה-20, היא נכונה ושגויה במידה, כמובן שדברים רבים משותפים, אך ישנם מאפיינים ייחודיים לכל תקופה, ו"לאומיות" היא מושג ממדעי המדינה והחברה של המאה ה-19 (אנכרוניזם מכל כיוון :-) [[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 16:07, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::::::יהודים בהחלט שאפו לעצמאות פוליטית ושלטונית הרבה לפני המאה ה-19. חוץ מזה שמלבד היהודים היו עוד כמה עמים בעולם ששאפו לעצמאות פוליטית ושלטונית. יתרה מכך, היו כאלו שאפילו מימשו את השאיפה הזו, גם מבלי לקבל את אישורם של המלומדים המערב אירופיים מהמאה ה-19. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 22:38, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::יהודי לא הופך בכזו קלות ליהודים, ולראיה השאיפה הזו לא התכנסה מימי העת העתיקה ועד ימי העת החדשה למדינת יהודים, אלא לקהילות יהודיות שבהן רוב היהודים לא שאפו לעצמאות מדינית אלא חייו כבני המקום- אתה מבקש לאייר המציאות על ידי יוצאי הדופן ולא על ידי המקרה השגור. בכל מקרה, הטיעון שלי היה כנגד טיעון של אילן שעם הוא רק מי שנאבק על עצמאותו.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 22:46, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::למיטב הבנתי מרד החשמונאים והמרד הגדול התרחשו לפני המאה ה-19. כמו כן, כמדומני שישנם עוד עמים בעולם שנאבקו על עצמאותם קודם למאה ה-19. טענתך לא מובנת. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 23:34, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::אתה שוב נתלה ביוצא הדופן,החשמונאים לא האריכו מים מי יודע מה, ואיני יודע לגבי סדר הגודל שלהם עבור העם היהודי (אתה מתייחס ליהודים כעם אבל מבטל את היהדות שהתקיימה מעבר לגבולות יהודה). בימי המרד הגדול לא הייתה ריבונות יהודית אלא נציבות רומית לכל דבר ועניין, ועדין איני בטוח שמה שאתה מכוון "העם היהודי" היה מוגבל לפרובינקיה יהודה. בכל מקרה הכוונה שלי הייתה לשנים 70-1897, אך גם אם תרצה לכלול את המאה השנייה לפנה"ס אני לא רואה סתירה אם מרבית היהודים כלל לא חייו ביהודה, ולמעשה היהדות לא הייתה לאום אלא שוב "עדה" ו"דת"- הפסוק שלאורו משלו החשמונאים (בראי ספרי המכבים המאזכרים את הנהגת משה) "מי ליהוה אלי"- זו סמיכה אלהית ולא סמיכה אזרחית. לנוחותך, טענותי: 1. מרבית השנים היהודים חייו לא במאבק, ולא חתרו לריבונות- עם או לא עם? (אילן אשמח לשמוע גם הסבר ממך, שהרי אתה העלת טענת המאבק כמחוללת עם-אגב זהו מינוח מאוד סוציאליסטי:) 2. החשמונאים אינם מייצגים את העם היהודי בכ-2000 השנים האחרונות, כי הם יוצא דופן של עשורים בודדים מהן, ולא ברור (לי) כמה מייצגים העם היהודי אפילו באותם עשורים בודדים, כי איני יודע שיעור היהודים ותפוצתם ביהודה ובגולה. 3. החשמונאים '''נסמכו דתית''', והיו הנהגה דתית מעורבת בהנהגה אזרחית, בצורה שאינה ניתנת להפרדה- עם אבל לא לאומיות.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 01:22, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::תתחיל בלהגדיר למה אתה קורא עם ולמה אתה קורא לאום. בלי זה אין טעם לדיון. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 02:44, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::::עשיתי זאת פעם אחר פעם, אתה רוצה שאכתוב בשפתך את הדברים שלי, כמו פיתגוראי המתעקש ששורש שתיים ניתן להצגה כיחס. מעניין מדוע אתה בוחר לדבוק בסוגיה ומתעלם מהיתר...לפי הבחינה שלי, הדיון הזה כלל לא התקיים, אלא חקירה שלך את ידיעותיי, והוא יוכל להתחיל רק אם תהיה מוכן לא להיות חוקר ותלמיד או מורה, אלא מתדיין המשיב לשאלות ולא רק כזה שמתעקש שיענו לו התשובה שהוא מצפה לקרוא.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 13:07, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::::כדי לדון, צריך לדעת על מה דנים. אני לא יודע מה אתה טוען, ולא ראיתי איפה כתבת את עמדתך. כששאלתי שוב ושוב מהי עמדתך, או שהתעלמת או ששלחת אותי לספרות כי אתה לא יודע. איך אפשר לדון עם מישהו שלא מוכן להגיד מהי עמדתו? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 14:01, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::::::מדוע אתה ממשיך לאחוז בטפל ולהתעלם מהעיקר, הרי השבתי לך לפי בקשתך... האם עתה תוכל להשיב?[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 14:04, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::::::אני לא מתעלם מהעיקר. אדרבה, אני מנסה למקד את הדיון בעיקר. מכיוון שאינני יודע מה אתה טוען, אינני מסוגל להשיב לעיקר. הדיונים למעלה, שקופצים בין דוגמאות ואנקדוטות ללא כל סדר או הגיון, ממחישים היטב איך נראה דיון לא ממוקד ולא יעיל. אני באמת ובתמים לא יודע מהן הטענות שלך, ואיך אוכל להתייחס? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 15:06, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::::::::מצטט עצמי:  אתה מתבצר בעמדה ממלכתית שנועדה לשרת מטרה, מתעלם במופגן מכך שסותרים את העמדה שאתה מציג, טוען לדיון סרק ומרגע שאין לך מה להשיב פוסל הדיון לחלוטין. עם הוא התפתחות אורגנית, לאום הוא דבר מלאכותי, לאומיות היא בהכרח חילונית, לא מקבלת ההסמכה שלה מדת-אפיפיור, כהן גדול או "התנ"ך ומכבים הם הקושאן שלי". 1. מרבית השנים היהודים חייו לא במאבק, ולא חתרו לריבונות- עם או לא עם? (אילן אשמח לשמוע גם הסבר ממך, שהרי אתה העלת טענת המאבק כמחוללת עם-אגב זהו מינוח מאוד סוציאליסטי:) 2. החשמונאים אינם מייצגים את העם היהודי בכ-2000 השנים האחרונות, כי הם יוצא דופן של עשורים בודדים מהן, ולא ברור (לי) כמה מייצגים העם היהודי אפילו באותם עשורים בודדים, כי איני יודע שיעור היהודים ותפוצתם ביהודה ובגולה. 3. החשמונאים '''נסמכו דתית''', והיו הנהגה דתית מעורבת בהנהגה אזרחית, בצורה שאינה ניתנת להפרדה- עם אבל לא לאומיות.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 15:46, 20 בדצמבר 2017 (IST)
{{שבירה}}אז הכול מבוסס על ההנחה שלך שלאומיות היא בהכרח חילונית ומנותקת מדת? [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 16:55, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:לא, ללאומיות יש מרכיבים נוספים מלבד חילוניות, אבל זה מורכב מדי, לכן ניסיתי לחלץ דיון בלי לכתוב ספר, יצא לי ספר בלי דיון. אין מניעה שתהיה לאומיות עם דת שהיא בלתי אמצעית...פשוט היה יותר להשיב לנימוק כנגד נימוק, לבדוק המידה של כל נימוק, אבל פרידמן בעיקר אפולוגטי.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 17:19, 20 בדצמבר 2017 (IST)
לאלמוני: מה שציטטת אלו נימוקים, לא טענות. אם אינך רואה את ההבדל באמת שאני לא רואה איך אפשר להתייחס ברצינות לדבריך. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 16:59, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:זה בסדר, אמחל לזלזול ההכרחי שלך כשלמעשה אתה זה שאינו יכול להשיב כהלכה אם תמחל לי.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 17:19, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::מודה בעובדות ובאשמה. איני יכול להשיב כהלכה לטענה שאיני יודע מה היא, כפי שכתבתי בתגובתי הראשונה אליך. מסתבר שגם אתה אינך יודע מהי טענתך, או שאתה מסרב מסיבה לא ברורה לכתוב אותה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 17:33, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:::אתה ביקשת הגדרה שלמה ואיני מוכן לערוב להגדרה שלמה, הסברתי לך פער (ופערים) בין עם ולאום, אתה מסרב לקרוא או נעדר היכולת להבין.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 17:42, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::אני לא ביקשתי הגדרה שלמה, דברי כתובים למעלה. בדיון שהיה בינינו אמרתי מהשלב הראשון, וחזרתי על כל פעמים רבות, שאיני יכול לדון בצורה עניינית עם מישהו שלא מגלה לי מה הוא טוען, אלא משגר אוסף של נימוקים לא קוהרנטים שהקשר ביניהם לא ברור לי. ואני עדיין לא יודע מה אתה טוען. לשם ההמחשה, כשחשבתי שאתה טוען שלאומיות לא הייתה קיימת לפני המאה ה-19, הבאתי כדוגמא את המרד הגדול. בתגובה ענית לי משהו שמצביע על כך שאתה טוען לשלילת קיומו של העם היהודי לאחר החורבן. זאת, לאחר שבעצמך עמדת על ההבדל בין עם ללאום, (שגם לגביו לא הבנתי את עמדתך).  איך אפשר לנהל דיון כשאני לא יודע מהי הטענה שאני מתמודד מולה? ומה כל כך מסובך בלהתחיל בלפרוט את טענותיך, ורק לאחר מכן לטעון לנכונותם? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 18:02, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:::::יהודים בתקופת פרס, עדה דתית, יהודים בתקופה ההלניסטית עם, יהודים לאחר המרד זו השאלה שלי לאילן, עם או לא עם? יהודים בימי הביניים לגישתי זיהוי דתי והרבה פחות כעם (המרת דת כפרקטיקה שכיחה יחסית ולחילופין הסתגרות). עם החילוניות החברה האירופית החלה להגדיר את היהדות והיא עצמה התחבטה בסכסוכים פנימיים (חסידות, מתנגדים, השכלה שהחלה לייצור הלאומיות היהודית). הפלסטינים לגישתי היו חברת מעמדות ברורה ובעלת מאפיינים מקומיים, לא בשונה מעמים אחרים, על לאומיות פלסטינית כמו יהודית אפשר לדבר רק מהמאה ה-19. איני מבין מדוע אני צריך להשיב לשאלות שלך, ואתה אינך מוכן להשיב לשאלות שלי בדרישות סף...נראה לי שהוגן שכל אחד ינסה להשיב לשאלות האחר כמיטב יכולתו, אינך מוכן לעשות זאת אבל אתה נכון לבקר היעדר השיטתיות שלי (כאשר לא באתי לחפש או להציג שיטה- לא שאתה היטבת-התנדבת לעשות זאת).[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 18:22, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::::שאלותיך ותשובותיך מבוססות כולן על ההנחה שלאום הוא הגדרה שונה מעם. אתה מתבקש פשוט להציג באופן פשוט את תפיסתך זו. מהו עם, ומהו לאום. בברכה [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 18:36, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::::אני מוכן בהחלט להשיב לשאלות שלך, אילו ידעתי מהן. אני לא מבקר את היעדר השיטתיות שלך, אני לא מבקר אותך בכלל. אני בסך הכל אמרתי שאני לא יודע מה אתה טוען, ולכן אינני יכול להתייחס לדבריך באופן ענייני. אני עדיין מנסה להבין מה אתה טוען, משום שאני מניח שבההערתך לה אני מגיב כרגע אתה פירטת את טענותיך, אבל אני זקוק לזמן כדי להבין אותם, משום שהן רשומות בצורה לא מאוד ברורה. אני מניח שאם תענה לשלאתו של אגלי טל זה יקל עלי להבין את דבריך. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 18:53, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::::: הרי "לאום מלאום יאמץ"; מה שהאלמוני רוצה לומר הוא שהמושג ה*מודרני* של לאום הוא מושג מודרני. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:54, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::זה גם מה שאני הבנתי מדבריו, אבל הבאתי לו דוגמאות נגדיות והוא לא התייחס אליהן, וצודק משה שדבריו די מבולבלים. לי נראה שהוא שבוי בקונספציה. ניחא, מאחר שהוא לא אמ"ן ב-1973, לא נראה לי שזה אסון גדול.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 19:28, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::{{א|עוזי ו.}} מה בין העברית בת זמננו והעברית המקראית... לך חפש אלוף פיקוד תמצא פר. לאומיות היא הגדרה מודרנית, בהיסטוריה מתייחסים לעמים, שהתהוו בצורה אורגנית וחלקו סיפורים עממים, בלאום לא כך, הסיפורים העממים עברו תקינה (תיקנון) למשל Des Knaben Wunderhorn והחל מהמאה ה-19 הילדים בוימאר, בקלן ובברלין החלו לשמוע אותם הסיפורים, ואפילו שהם עמים שונים (סכסונים, פרנקונים ופרוסים) מדתות שונות (קתולים ופרוטסטנטים שרק לפני פחות ממאה נלחמו זה בזה) הם הפכו באופן מלאכותי לעם- לאומיות. אני לא שבוי של קונספציה, אלא שניכר שלהבדיל מכם אני מקבל ההבדל המהותי בהתהוות הלאומיות ועממית, מרגע שישנה רפורמציה וניתוק של הסמיכה האלהית אנו מתחילים את "המסע אל הלאומיות". אילן אתה זה שמתעלם מהסתירות שאני מציג בטענות שלך (החשמונאים הם העם היהודי? לא בטוח שבזמנם הקצר ובטוח שלא באלפיים השנים מאז נעדרים אלא מספרי ההיסטוריה). ולמען הסר ספק, אני לא יחידי שמבחין בין לאומיות ו"עם"...אני לא רציתי לחזור לספרי הלימוד, אבל נראה שלשם הגענו.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 15:28, 21 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::אולי אני אצליח להבין אותך על דרך השלילה. מהם המאפיינים הלאומיים שחסרו לסינים במאה השמונה עשרה, והיו להם במאה העשרים? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 17:50, 21 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::::בסין למשל הייתה מלוכה.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 20:40, 21 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::::אומה עם מלך איננה אומה? מאיפה אני אמור לדעת את זה? אתה מבין מה הבעיה בכך שאינך מסביר את עמדתך? אי אפשר לדעת על מה אתה מדבר. אם ב"מלך" אתה מתכוון לכל צורה של שלטון שאיננו דמוקרטי, אז אני יכול להסכים שלא היו אומות לפני המאה התשע עשרה, אבל זה חסר חשיבות בעיני. אם ב"מלך" אתה מתכוון לעצם המבנה המלוכני, אז זה גם חסר חשיבות וגם חסר תוכן. האם אנגליה איננה אומה? וירדן? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 21:31, 21 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::::::לאום ולא אומה (לא שיש הבדל, אבל אתה התלוננת על היעדר העקיבות). בירדן ובאנגליה נוצרו הלאומים במאה ה-19 (יש אולי מי שיחריג את אנגליה בגלל מלחמת האזרחים במאה ה-17). אני לא מגדיר כרגע את הלאומיות, אבל לא דרוש לה שלטון דמוקרטי אלא מאפיינים של רפובליקה.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 22:13, 21 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::::::הלאום הירדני נוצר במאה ה-19, וסין ויפן לא היו לאומים עד למאה העשרים. זה כבר ממש סוג של הלצה. או שאני לחלוטין לא מבין על מה אתה מדבר כשאתה אומר "לאום" (מה שלא מפתיע, לאור התעקשותך לשמור דבר זה בסוד), או שיש לך תפיסת עולם כל כך אירופוצנטרית שאתה לא מסוגל לראות שום דבר מעבר למציאות במערב אירופה מתקופת הרנסנס והלאה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 22:36, 21 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::::::::במובנים מסוימים יפן לא הייתה לאומיות עד לאחר מלחמת העולם השנייה, אך זה לא מדויק, ובגלל זה נמנעתי מההגדרה, כי אני רואה שמה שאמור היה להיות דיון הפך לחקירה ואחר כך לנפתל ועיקש של מילים המניסות להפיל במוקש. אני כתבתי שמדובר באוסף נסיבות, לאומיות איננה דבר אחד, איננה החילוניות, איננה היעדר הסמיכה לבדה, איננה היעדר דת או קיום דת בלתי אמצעית(ברוח הרפורומיזם), איננה לבדה מערכת משטרית הנוטה לרפובליקה. ביפן בימי מוציהטו הקיסר המיג'י נערכו רפורמות שהפכו אותה למדינה ולמעשה למדינת לאום, אך בשל הסמיכה של הטנו-קיסר מכוח אלוהותו יש בהחלט אתגר בלאומיות הרשמית של יפן עד לכניעת הירוהיטו (ולא יפן) במה"ע השנייה.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 23:15, 21 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::::::::אף אחד לא מנסה להפיל אותך במוקש. תעקוב אחר מהלך הדיון. אתה טוען טענה שאו שהיא מאוד מוזרה, או שאף אחד כאן לא מבין אותה. אם במקום לחשוב שמנסים להפיל אותך היית משקיע כמה דקות בלהסביר מה אתה אומר, אני יכול לקוות לפחות שהכל היה פשוט יותר. בנתיים אנשים מנסים לנחש מה אתה טוען, ובתגובה לכל טענה שמעלים פתאום אתה שולף out of the blue קריטריון שאין לאף אחד מושג מאיפה הוא בא ומה החשיבות שלו. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 23:24, 21 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::::::::::לצערי, אני מניח שגם לצערך, הדיון הזה הפך יותר לדיון על הדיון...אני ביקשתי יחס הוגן, לא רק שישאלו אותי שאלות ויפנו אלי בבקשות, אלא גם שישיבו, שאלתי שאלות נקודתיות שבחרת לא להתייחס אליהן, לעיני בחרת להתחמק מהן. הגם שביקשת להגדיר לאומיות, לא נעתרתי כי זו מלאכה שעשו אחרים, אתה מבקש לנהל דיון כמו מי שיודע על מה הוא מדבר אבל בוחר להיתמם שאינו יודע, דיון שאני רחוק מלרצות לקחת בו חלק, אנסה לפתוח בשאלה חדשה, אתה מוזמן להשיב לעניין וכהלכה אבל חסוך לכולנו את ההתנצחות המיותרת שנמשכת כבר בכמה שאלות, ומונעת מאיזו טינה לא מוסברת לכך שאני מעז לנסות ולהשיב לשאלות כאן. אסכם בכך ש"לאומיות" היא מושג המוגדר בסוציולוגיה, בהיסטוריה ובמדעי המדינה והיא מושג מודרני, לעומתה המושג "עם" משמש בכל אותן הדיספלינות בהתייחס לתקופה שקדמה למודרנה, וכאשר נעשה שימוש במונח "לאומיות" הוא בדרך כלל כלשון מדוברת ונרדפת ל"עם", או מונע מטרה ולוקה באנכרוניזם הכל כך פופולרי בדיון שלנו.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 01:04, 22 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::::::::::אתה קיבלת יחס הוגן. לא רודפים אותך ולא חוקרים אותך ולא מבקשים ממך רק להשיב על שאלות. כפי שכתבתי מתחילת הדיון, אני לא מכיר דרך לענות לעניין לטענות שאיני יודע מה הן. ואני באמת לא יודע מה אתה טוען. כשניסיתי להבין מתוך דבריך את הטענות שלך ולענות לעניין, זה התברר כמאוד לא יעיל. חבל על הזמן של שנינו. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 06:16, 22 בדצמבר 2017 (IST)

{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

== מקור בספרות חז"ל למשל הצרעה והעכביש ==

{{מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בערך על המשל כתוב שמקורו בחז"ל, אך אין הפנייה למעט לבן-סירא, שהוא מקור מפוקפק. היש מי שיודע מה המקור בחז"ל למשל?  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 18:01, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:מה רע בבן סירא? [[משתמש:Aviados|אביעדוס]] • [[שיחת משתמש:Aviados|שיחה]] 19:06, 13 בדצמבר 2017 (IST)
::נאמר לי שהוא מקור לא מקובל. הרמב"ם יצא נגדו, ועוד רבנים חשובים. אני מחפש מקור חז"ל - בערך כתוב שיש כזה אבל אין הפנייה איפה.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 19:42, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:::זה ספר שחובר והיה נפוץ בקרב היהודים עוד בימי בית המקדש השני, לפני ספירת הנוצרים. יפה שהיו שיצאו נגדו, אבל אז מה? לא מצאתי מקור אחר פרט ל[[אלפא ביתא דבן סירא]]. [[משתמש:Aviados|אביעדוס]] • [[שיחת משתמש:Aviados|שיחה]] 19:46, 13 בדצמבר 2017 (IST)
::::אתה מבלבל בין [[ספר בן סירא]] מימי בית שני, למדרש [[אלפא ביתא דבן סירא]] מהמאה העשירית. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 22:08, 13 בדצמבר 2017 (IST)
::::אילן ביהדות לא הייתה תקינה, אני מצטער אם אני מרעיש את עולמך, גם על הרמב"ם חלקו (הראב"ד המפורסם שבהם), יוסף קארו לא היה התקינה לפסיקה בימי הבן איש חי ולעומת תלמידי הבעש"ט קם הגר"א. בן סירא סביר שגם כן אינו המקור אלא ביטא מטען תרבותי, והיה מקובל בקרב חכמים מסוימים ובמקומות מסוימים.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 20:12, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:::::אתה לא מפתיע אותי, אבל אני חוזר ושואל: בערך כתוב שמקור המשל הוא בחז"ל. מהו מקור זה? זו השאלה, והויכוח על מעמדו של בן סירא לא שייך לשאלה, ואני מצטער שנכנסתי אליו בכלל.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 21:05, 13 בדצמבר 2017 (IST)
::::::בוא לא נגזים אילן, לא וויכוח, דיון :-)... בכל מקרה אין הגדרה תקינה גם לחז"ל- כל דבר שלא ניתן ליחס לאדם מסוים מיחסים לחז"ל (נוסח "לחן עממי") ובן-סירא בהחלט יושב יפה בתוך חז"ל גם כי הוא שאב מהעלילות הרווחות שהתקיימו בעתו, גם כי לא כולם ידעו לצטט אותו (וייתכן ולא היו צריכים-מקור עממי), וגם כי בשלב מסוים העדיפו לא לצטט אותו ואז או שייחסו להגדרה האמורפית חז"ל (דבר דומה התרחש למשל כאשר הנאצים ביקשו לנכס את שירת היינה לשירה הגרמנית- החליפו שם הגרמני היהודי באנונימוס) או שניכסו אותו לחז"ל.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 22:02, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::אבל ספרי בן סירא, להבדיל מהאיש עצמו, הם מהמאה ה-14, ממש לא מקור תלמודי, ורוב הסיכויים שמקורם בבן-סירא כמו שספר הזוהר מקורו בבר-יוחאי. על כל פנים נראה שבאמת אין מקור אחר, ואני חושב שצריך להוריד מהערך את הטענה למקור חז"לי.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 22:16, 13 בדצמבר 2017 (IST)
:::::רק עכשיו, בזכות {{א|Mevaker hamedina|מבקר המדינה}}, גילית שבבורותי ערבתי בין ספר בן סירא, שהוא מקור עתיק, לבין אלפא ביתא גמא, שהם מהמאה ה-14. האם משל הצירעה והעכביש מקורו בספר בן סירא הקדום?  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 22:20, 13 בדצמבר 2017 (IST)
אכן בתרגום יונתן על הפסוק "אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי"({{תנ"ך|תהלים|נז|ג}}) כתב "אצלי קדם אלהא תקיפא (אתפלל לפני האל החזק) די פקד לעכוביתא (שציווה את העכביש) דיגמר באיספלידא עיזלא אמטלותי (שידע במערה, לטוות קורים בשבילי). בברכה [[משתמש:אבי84|אבי84]] - [[שיחת משתמש:אבי84|שיחה]]

== מה שם התסמונת הפסיכולוגית של כאלה הנמשכים לחזה? ==
{{מצב|נענה}}
מה שם התסמונת הפסיכולוגית לכאלה הנמשכים לחזה נשי? (ניסיתי לחפש בגוגל תסמונת דרייפוס אבל לא מצאתי) על פי ההסבר הפסיכולוגי שמקורו אולי בפרויד זה נובע מחוסר באמהות בתקופת הילדות. <!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. --> --[[מיוחד:תרומות/37.73.203.168|37.73.203.168]] 09:21, 15 בדצמבר 2017 (IST)
:תסמונת פסיכולוגית...מדובר בפאראפיליה(משיכה מינית שאין בה שום דבר פסול אם מוכרחים לציין זאת) המכונה פרטליזם(משיכה לאיבר מסוים) ובפרט מאזופיליה, ההסבר שהצגת נשמע פשטני.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 12:03, 15 בדצמבר 2017 (IST)
: קרוא את הערך [[תסמונת]] קודם כל. שנית, המונח שאתה מחפש זה mazophilia. לא מדובר בתסמונת, מכיוון שאין תסמינים של חולי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:08, 15 בדצמבר 2017 (IST)
:זה לא נחשב פשוט [[פטישיזם (סקסולוגיה)|פֶטִיש]]?  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 22:02, 15 בדצמבר 2017 (IST)
::גם, המושג הכללי המקובל בחקר המיניות הוא "[[פאראפיליה]]" בתוכה אפשר שמדובר בפטישיזם או בפרטיליזם- ולו יש שם שהוזכר כאן גם על ידי.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 22:17, 15 בדצמבר 2017 (IST)

== מהו, בפשטות רבה מאוד, מעגל החיים? ==

{{מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלומות. הייתי רוצה להסביר בחמש דקות לילדי כיתה ו', מהו מעגל החיים. (אני עובדת איתם על השיר  [https://www.youtube.com/watch?v=FKY5xHVicJc הזה]). איך ניתן להסביר זאת בחמש דקות? תודה, --[[משתמש:שירי2000|שירי2000]] - [[שיחת משתמש:שירי2000|שיחה]] 12:39, 16 בדצמבר 2017 (IST)
:קראת [[סמסרה]]? [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦  20:03, 16 בדצמבר 2017 (IST)
:מעגל החיים הוא מושג שניתן לפירושים שונים. אני חושב שהמושג הנפוץ ביותר אצלנו הוא המעגל לידה, ילדות, התבגרות, הקמת משפחה, ניהול המשפחה ותמיכה בהורים קשישים, זקנה (ומוות). תחנות שכל דור עובר אותן בתורו. דומני שהשיר מדבר על הכללה של המעגל הזה לעולם הטבע בכלל, אם כי זו גישה פשטנית מאד (לחיידקים המעגל הזה לא קיים כלל, לנמלים, טרמיטים ולדבורי-כוורת הוא קיים רק   בהכללה למושבה כולה. לבעלי חיים רבים המעגל מצומצם ללידה, התבגרות, העמדת צאצאים ומוות).  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 03:23, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::אני לא חושב שתמיכה בהורים קשישים היא חלק מאיזה מעגל חיים אבסולוטי, ניכר שאתה רואה הצד החיובי באדם... אני מניח ש"במעגל החיים" הכוונה היא למושג המודגם בשיר-להיט של המלחין ג'ון לסרט של דיסני [[מלך האריות]] ובציטוט לא מדויק "הדשא צומח מהאדמה, הזברה אוכלת הדשא, האריה אוכל הזברה, האריה מת ומדשן האדמה, הדשא צומח מהאדמה..." (חומר א-אורגני הופך חומר אורגני (צמחים)- חומר אורגני נרקב והופך א-אורגני (סוכני ריקבון) וחוזר חלילה או במשל: אריה אוכל זברה אוכלת דשא אוכל אריה).[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 10:53, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::יכול להיות שבלבלתי ההגדרות של דיסני "גלגל החיים" ו"שרשרת המזון"... יכול להיות שאני צריך לחזור לשולחן הלימודים וללמוד "דיסני" כמו שצריך. אולי זו הזדמנות לקשר למושג קרוב נוסף [[גלגול]].[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 11:20, 17 בדצמבר 2017 (IST)

== פחמן דו חמצני ==
{{מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם פחמן דו חמצני מוליך חשמל? 
האם היא מתמוססת במים או חומר אחר? 
האם היא מגנטית?{{לא חתם||אלמ}}
:מתמוססת במים.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 22:43, 16 בדצמבר 2017 (IST)
::באופן כללי גז שאינו מיונן אינו מוליך- "פחמן חמצניים" כמובן אינו מיונן (אחרת היה "מפרק לנו ת'צורה" {{חיוך}}). בצורתו המוצקה -"קרח יבש"- המוליכות שלו נמוכה למדי, גם חשמל וגם חום, כלומר אינו נחשב "מוליך" אלא "מבדד", בהתאם הפרמאביליות המגנטית גורסת שאדיש לכח ולשדה מגנטי, ואני מניח שכמו אוויר הוא [[פאראמגנטיות|פאראמגנטי]].[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 10:47, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:בנוגע להתמוססות במים - תן דעתך על כך שהגז המומס במשקאות מוגזים הוא בדיוק הגז עליו אתה שואל. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:41, 25 בדצמבר 2017 (IST)
::וכלוא בסוכריות קופוצות ;-)-קצף מוצק.[[מיוחד:תרומות/109.64.47.128|109.64.47.128]] 12:54, 25 בדצמבר 2017 (IST)

== Presale fee ==
{{מצב|ישן, לא נענה}}
מצאתי איזה אתר שמוכר כרטיסים לאירוע. הכרטיס עולה 55 יורו, אבל בנוסף אליו גובים "Presale fee" של 8 יורו ועוד 3 על שירות. שירות זה בטח האתר לוקח. אבל מה זה Presale? אם הם מוכרים כרטיסים זה כבר Sale. לא? ולמה זה עולה יותר? זה לא אמור להיות זול יותר? [[מיוחד:תרומות/213.55.211.48|213.55.211.48]] 17:44, 16 בדצמבר 2017 (IST)
:תמחור לא תמיד קשור להגיון. בארץ הזמנת כרטיסי קולנוע באינטרנט כרוכה ב"עמלת אינטרנט" של 4 ש"ח לכרטיס שאין בה שום היגיון.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 07:40, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::מסתבר שיש הגיון רב בעמלת האינטרנט. ממחירי הכרטיסים הקולנוע חייב לשלם למפיץ 50%, את העמלה כולה הוא שומר לעצמו, כך שיש הגיון בהוזלת מחירי הכרטיסים בקופה וייקור העמלה על קנייתם בכל דרך אחרת. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 16:04, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::את זה לא ידעתי, תודה.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 08:49, 18 בדצמבר 2017 (IST)

==סרט ביוגרפי על וינסטון צ'רצ'יל==
{{מצב|נענה}}
אודה לכל מי שיספר לי על סרטים (וסדרות?) ביוגרפיים על [[וינסטון צ'רצ'יל]]. חנוכה שמח [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 21:24, 16 בדצמבר 2017 (IST)
:[[:en:Category:Cultural depictions of Winston Churchill]] יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  22:18, 16 בדצמבר 2017 (IST)
::וליתר דיוק:
* [[:en:Cultural depictions of Winston Churchill#Film|סרטים]]
* [[:en:Cultural depictions of Winston Churchill#Television|טלויזיה]]
:: <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 22:42, 16 בדצמבר 2017 (IST)
:::תודה רבה לשניכם. [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 03:47, 17 בדצמבר 2017 (IST)

== דעתו של סוקרטס ==

{{מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בערך [[מחשבה מדינית]] כתוב כי [[סוקרטס]] היה "תומך נלהב של השיטה הדמוקרטית באתונה". לי ידוע בדיוק ההפך מכך. רבים מתלמידיו היו תומכים גדולים של משטרים אבסולוטיים, כמו [[אפלטון]] ו[[קסנופון]], וחלקם שליטים דיקטטורים בעצמם, כמו [[קריטיאס]] ו[[כארמידס]]. למעשה, לדעת חלק מהחוקרים, על חינוכם של הנ"ל הוצא סוקרטס להורג.{{ש}}
אז מה הייתה דעתו המדינית של סוקרטס? [[משתמש:BRINKS|Mr. Brinks]] - [[שיחת משתמש:BRINKS|שיחה]] - <small>[[עזרה:כפתור התודה|אומרים תודה!]]</small>
:אין לנו דרך בלתי אמצעית למשנתו של סוקרטס, כפי שאתה בוודאי יודע, שהרי פלאטון הוא המקור לידיעותינו אודות מורו. בדיאלוג [[המדינה (דיאלוג אפלטוני)]] פלאטון מאייר את דמותו של סוקרטס כתומכת ב'''"שלטון הפילוסופים"''', שהוא סוג של דיקטטורה מריטוקרטית. אריסטוטל תלמידו של פלאטון מבקש "לעשות סדר" ומונה את החיוביות מונרכיה, דמוקרטיה ואריסטוקרטיה לעומת השליליות טירניה, אוליגרכיה ואוכלוקרטיה (ראה [[אריסטו#פוליטיקה]]).[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 10:33, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::אני מודע לצורה בה מוצג סוקרטס בכתביו של אפלטון, שאלתי היא האם יש מתלמידיו או מחוקריו של סוקרטס מציגים אותו כתומך בדמוקרטיה? מתייג את {{בעלי ידע|פילוסופיה}}. [[משתמש:BRINKS|Mr. Brinks]] - [[שיחת משתמש:BRINKS|שיחה]] - <small>[[עזרה:כפתור התודה|אומרים תודה!]]</small> 16:03, 17 בדצמבר 2017 (IST)

:::סוקרטס לא כתב. אי אפשר לייחס לו כלום. בגדול, מאמינים שהחיבורים המוקדמים של אפלטון קרובים יותר לסוקרטס האמיתי, אבל בהם סוקרטס לא נוקט עמדות אלא רק מראה את הכשלים הלוגים של בני שיחו. לגבי הגישה של אפלטון לדמוקרטיה - חוקרים סבורים שאף שהוא הציג אותה כבעייתית ושבפוליטאה תיאר משטר אוטופי, הוא כן העדיף דמוקרטיה על משטרים אחרים, גם לאור ספרו המאוחר יותר "החוקים". בקיצור - האמירה שבערך לא נכונה. --[[משתמש:קפקא|קפקא]] - [[שיחת משתמש:קפקא|שיחה]] 17:50, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::: אגב, בערך יש בילבול בין דמוקרטיה לקבלת מרות החוק. סוקרטס בוחר לציית לחוק מבחינה מוסרית, אבל לאו דווקא כי הוא נקבע בממשל דמוקרטי אלא כי הוא נקבע תחת ממשל תחתיו הוא חי.
:::::מה שנקרא "איש את רעהו חיים בלעו", חבל שבאמצעות הטיעון הזה בלעו את החיים של סוקרטס...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 01:36, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:::{{התנגשות}}זו שאלה עדינה, מהי דמוקרטיה, כיצד הגדיר אותה סוקרטס, וכיצד ראו אותה תלמידיו (ובעיקר אפלטון, שופרו הקיים כיום). את תמיכתו הנלהבת בדמוקרטיה האתונאית קשה לקבל. לדוגמה, די לרפרף ב[[אפולוגיה (דיאלוג אפלטוני)]] ולראות כיצד הוא מתרה בהם על הבעייתיות של השיטה הדמוקרטית שהייתה מקובלת אז באתונה. הוא לא מבקש להציע חלופה ממקום אחר, אלא לשפר את הקיים. שם הוא בעיקר רואה את עצמו כנביא ושליח עבורם, שעלולים הם להחמיץ את ההזדמנות אם לא יכרו את אוזניהם לקבל ממנו. אז אמנם דמוקרט נראה שכן, אך נלהב - קשה לומר. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦  17:54, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::אפשר אולי ללמוד מהשיטה הפילוסופית של פלאטון גם על הגישה של סוקרטס לשלטון, באקדמיה לא היה די ברוב שיסכים על דבר מה, נדרשו לדיון, הפרכה, הוכחה...חתירה לאמת. השיטה הפילוסופית בעצמה אינה ניחנת ב"דמוקרטיות", אך כפי שכתבו כאן אחרים וגם אני, פלאטון ואריסטוטל ראו בדמוקרטיה משטר חיובי (לא מדובר בדמוקרטיה מודרנית, הבהרה שניתנה כבר).[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 01:42, 20 בדצמבר 2017 (IST)

== שינוי מין מנקבה לנקבה (Female-to-Female) ==
{{מצב|ישן, לא נענה}}
איך פיזית מתבצע שינוי Female-to-Female (FTF)?{{לא חתם||אלמ}}
:למה אתה מתכוון ב"נקבה"- חיבורים והתקנים (שקע-תקע) או מין ומגדר?[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 11:53, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::אני חושב שהשאלה היתה ברורה. אם לא, קרא את הכותרת פעם נוספת.{{לא חתם||אלמ}}
:::זה רציני? אני מנסה להשיב לך לעניין ואתה חד לי חידות? הניסוח שלך רב משמעי.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 13:52, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::: אילו היה לך רצון להשיב, היית קורא את השאלה ולא לועג לה. מספיק, אני מעוניין בתשובה ולא בדיון סרק לגלגני. השאלה ברורה מהכותרת.{{לא חתם||אלמ}}
:::::[[ויקיפדיה:הכה את המומחה#איך|ראה]].[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 15:28, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:השאלה לא נשמעת הגיונית. אולי התכוונת מזכר לנקבה או מנקבה לזכר? [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 15:39, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::מישהו פה מתחכם... [[משתמש:יעלי 1|יעלי]] - [[שיחת משתמש:יעלי 1|שיחה]] 15:51, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:'''לאלמוני''' אנא נסה את הבדיחה במקום אחר. תודה.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 15:53, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:: לאחר חיפוש בסיסי בגוגל (שלא ברור לי איך לא נעשה עד כה):
:: למיטב הבנתי FTF זה MTF שבו מי שעבר את הניתוח שינוי מין הרגיל, לא מעוניין בכך שיתייחסו אליו כזכר ב"גלגול קודם". אני מתייג את [[משתמשת:TMagen‎]] שאולי מבינה בזה יותר. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:01, 17 בדצמבר 2017 (IST)

קודם כל, התיוגים MTF ו- FTM נחשבים כיום לטרנספוביים ופוגענים. אז אני מבקשת לא להשתמש בהם. שנית, אנשים שמגדירים את עצמם כטרנסג'נדרים לא צריכים לעשות שום ניתוח כדי להזדהות כך. ניתוחים (למיניהם, יש הרבה) הם רק אחד מהכלים שנתונים לבחירתם של אנשים טרנס, וכאמור, הם לא הכרחיים. ספציפית לגבי התיוג FTF - זה קצת שונה מהקודמים ברוב האופנים שזה בשימוש. FTF שזה Female to Female או Female to Femme משמש בשני מקרים עיקריים: [[דמות דראג|דראג]] (כשאישה עושה דראג של דמות נשית), או כסימון לזהות נשית קווירית פמית. קווירית הווה אומר "לא בינארי", בניגוד לזהות הלסבית ה"קלאסית" שנבעה מהבינאריה של בוץ'-פם. כלומר - פמית זה סוג של זהות בפני עצמה, וכך אפילו שהאישה שמזדהה כך סומנה כנקבה בלידתה, ועדיין מזדהה כנקבה, היא לא מזדהה במגדר כפי שהוגדר לה, ובמובן הזה היא לא בדיוק [[סיסג'נדר]]ית. ייתכנו עוד הגדרות, מה שכתבתי כאן לאו דווקא ממצה. השיח המגדרי, כמו גם המציאות שסובבת אותה (רפואית, פסיכולוגית, משפטית וכן הלאה) משתנה כל הזמן, ושונה ממקום למקום. רק השבוע יצא סקר שנערך בקליפורניה, לפיו כמעט שליש מבני הנוער אינם מגדירים את עצמם כסיסג'נדרים. אך גם לאו דווקא כ"טרנס" - כלומר, ההגדרות נמצאות באבולוציה מתמדת. &rlm;[[משתמש:TMagen|TMagen]]&rlm; • [[שיחת משתמש:TMagen|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מפגשים/מפגשי ויקי נשים|מיזם ויקי נשים]] 16:23, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::אלא שההגדרות האלו, לפחות בעיני, מגוחכות ואינן ראויות להתייחסות רצינית.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 17:04, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::אתה צודק. אבל איש איש ותחביביו. [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 17:21, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::ברור. רק דברים כמו כדורגל ומרוצי מכוניות ודברים שגברים סטרייטים עוסקים בהם ראויים להתייחסות רצינית. סליחה שהטרדנו את שגרת ימיכם. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • כ"ט בכסלו ה'תשע"ח 17:43, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::אין צורך בסרקזם. אני מאמין שהעמדה שהצגתי ניתנת לנימוק מוצק למדי.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 18:34, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::{{הת}}{{הפתעה}} איך הצלחת להפוך את זה לנושא של גברים-נשים?! מעט ענייניות בבקשה. מלבד זאת זה לא נושא של גברים מול נשים אלא של גברים ונשים מול כל כל מיני דברים אחרים. ואגב, אני מעדיף כדורסל בכלל. ערב טוב [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 18:40, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:[[פירסינג]] של איבר מין נשי [[מיוחד:תרומות/77.138.170.194|77.138.170.194]] 18:04, 17 בדצמבר 2017 (IST)

== איך ==

{{מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
איך שואלים שאלה ב"הכה את המומחה"? וגם איך שואלים באופן יעיל כדי שגם בסוף התהליך תהיה תשובה?[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 15:26, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:לא כך ;) [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 15:39, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::להתחיל עם שאלה ברורה בכותרת, ולא סתם "איך". ואם מישהו מנסה לענות ופונה לשואל שמשהו לא ברור לו בשאלה – לא להחזיר אותו לשאלה הלא ברורה לטעמו, ולא להפנות אותו לפסקה לא רלוונטית. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 15:42, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::{{LIKE}} <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 17:14, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::{{dislike}} לשניכם, ל"מומחה מתמחה" אסור לשאול שאלות?[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 19:19, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::איפה ראית שנטען שאסור לשאול שאלות? כל ההתייחסויות היו ל א. ניסוח שאלה לא קומוניקטיבי. ב. גישה לעומתית כאשר התבקשה הבהרה. ג. כותרת שאלה חסרת תוכן (איך) בניגוד להנחייה בפתיח הדף.  כמו שזה נראה כרגע, באת לכאן על מנת לריב.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 19:51, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::::חזרתי כתב "לא להחזיר אותו לשאלה הלא ברורה לטעמו"...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 19:52, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::התייאשתי מלנסות להסביר את עצמי. אם תמשיך כך לא יהיה מנוס מלבקש את חסימתך על תקן [[טרול (אינטרנט)|טרול]].  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 20:00, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::::: '''משתמש אנונימי''' חזרתי התכוון אליך רק כאשר התיחס לניסוח. החלק השני  להיפך תמך בך ובבקשת הבהרה שרצית לקבל אודות כוונה של השואל הקודם [[מיוחד:תרומות/147.235.8.61|147.235.8.61]] 22:14, 17 בדצמבר 2017 (IST) 
::::::::תודה, זה באמת היה כזה קשה, לא הצלחתי ל"עלות" על ההקשר בגלל הביקורת לפני ואחרי...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 22:35, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::כל הדף הזה שאלות, אבל אסור לי לנסות להבין מה לא בסדר...ועוד אצלי?! השאלה שלי לא הייתה מיתממת אלא שבאמת ניסיתי(מנסה) להבין הטענה של חזרתי.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 21:19, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::מה לא הבנת בדיוק? לא עניתי '''לך'''. עניתי על שאלתך (ולמרות תחושותיך השגויות – אני בצד שלך). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:45, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::חזרתי, זה בסדר גם לבקר אותי והבהירו לי העניין, אבל לעשות ממני טרול כי לא הבנתי משהו והעזתי לשאול...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 12:25, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::::אף אחד לא עשה ממך טרול כי לא ידעת משהו והעזת לשאול. ההאשמה הייתה בעקבות ניסוח שאלה לא ברור ברמה חריגה, התעקשותך לא להבהיר את עצמך וגישה לעומתית ולקינוח ניסוח כותרת באופן שהתבקשת בפתיח לא לנקוט בו. אני מציע שלהבא תקבל את זה שהבנת השאלה אינה תמיד מובנית מאליה ויש שנדרשת הבהרה, שתקרא את הפתיח ותפנים את שכתוב בו, ובעיקר שתמנע מגישה קרבית.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 17:56, 18 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::::::אילן איבדתי אותך...כנראה שוב. אני פתחתי השאלה כאן לאחר שניסיתי לברר למה התכוון אלמוני בשאלתו FTF, פניתי אליו באופן ממש בברור עם שתי אפשרויות שהתלבטתי בינהן, אך הוא משום מה נעלב וחשב שאני מבקש לפגוע בו, ניסיתי להבהיר לו על ידי הדיון הזה שאין לו מה להיעלב...חזרתי השיב באופן ענייני אבל אני משום מה החמצתי חלק משמעותי מהעיקר שלו...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 01:25, 19 בדצמבר 2017 (IST) 
: יש ראש הדף תיבה של הוספת שאלה. איך ליעל זה תלוי בשאלה ספציפית. כל שאלה לגופה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:57, 17 בדצמבר 2017 (IST)

==ממתק שוקו קיד==
{{מצב|נענה}}
הממתק הזכור לי ביותר מילדותי הוא ממתק שוקולד במילוי קרם בהיר. או קרם חלב או קרם וניל, משהו בסגנון. שמו היה, כמעט בודאות, '''שוקו קיד'''. אריזתו הייתה, כמדומני, בצבעים לבן וכחול. מבחינתי זה חבר ילדות נשכח. אודה מאוד לכל מי שיעלה פרטים אודותיו. בתודה מראש [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 19:13, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:היו כמה סוגים של שוקו קיד. אתה ודאי מתכוון ל[http://www.tapuz.co.il/albums/forumalbums/forumpublicmedia.asp?m=456644&g=7726&f=608&o=0 סוג זה]. הוא [https://www.youtube.com/watch?v=Cy_cphUKu1s היה חבר של הרבה ילדים] (וגם של רופאי השיניים). החבר היה ואיננו. אתה יכול להצטרף לכל המתרפקים על הנוסטלגיה המתוקה. [http://www.ynet.co.il/Ext/App/TalkBack/CdaViewOpenTalkBack/1,11382,L-3674002-11,00.html] [http://www.mako.co.il/nTalkbacksPage/vgnextchannel=db147562f6836110VgnVCM1000005201000aRCRD&page=2&vgnextoid=5c9513645ec83310VgnVCM2000002a0c10acRCRD&] [https://www.hidabroot.org/article/210619] [http://www.mako.co.il/nTalkbacksPage/vgnextchannel=ba3cb2eb226bb110VgnVCM100000290c10acRCRD&page=3&vgnextoid=5c9513645ec83310VgnVCM2000002a0c10acRCRD&] [https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t807678] [https://www.prog.co.il/threads/%D7%9E%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%99%D7%9D.176445/]. טקבק בהנאה. וכדי שלא יכאב לך הלב על החבר שהלך - [http://meirkids.co.il/%D7%90%D7%A1%D7%99-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A7%D7%A2/%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%99/54857/v ראה]. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦  22:57, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::תודה נשמה. אנבור בהקדם.{{חיוך}} [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 01:05, 19 בדצמבר 2017 (IST)

== כריית ביטקוין  ==

{{מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כולם מדברים בזמן האחרון על ביטקוין. בכל מקום שאני הולך אני שומע ביטקוין, ביטקוין ביטקוין. אז קראתי את הערך באתר על ביטקוין והוא מאוד מפורט ויפה. אני רוצה לדעת האם יש לי אפשרות לכרות ביטקוין בעלות סבירה ובזמן סביר אצלי במחשב האישי?
אם התשובה היא שלילית, אז האם זה אפשרי לכרות מטבעות מבוזרים אחרים (כמו אתריום) אצלי בבית או בעזרת אפליקציה (שוב, בעלות סבירה ובפרק זמן סביר)? תודה, [[משתמש:פגז|פגז]] - [[שיחת משתמש:פגז|שיחה]] 20:56, 17 בדצמבר 2017 (IST).
:אינני יודע לגבי אתריום, אך למיטב הבנתי בכריית ביטקויין הסיכויים אפסיים. אתה מתחרה על פענוח בלוק מול כורים המצויידים חוות מחשבים שלמות. עם זאת הידע שלי בנושא הכרייה מוגבל מאד.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 21:11, 17 בדצמבר 2017 (IST)
::באחת הכתבות שהופיעו לאחרונה (למשל [https://www.haaretz.co.il/captain/software/.premium-1.4642376 כאן]) נכתב כי "על פי דיווח שהתפרסם באתר Motherboard, טרנזאקציה יחידה דורשת את אותה רמת אנרגיה של בית אמריקאי ממוצע בשבוע". במקום אחר מעריכים כי לפחות 0.13% מהיקף האנרגיה העולמית  מושקע בחוות כרייה כאלו. נדמה לי שנותן מושג על עוצמת המחשוב הנדרשת. [[משתמש:HLron|רון חל (HLron)]] - [[שיחת משתמש:HLron|שיחה]] 21:46, 17 בדצמבר 2017 (IST)
:לאנשים "רגילים" שאין להם מאות אלפי דולרים להשקיע ואין להם יכולת לשלם חשבונות חשמל עצומים, לחלוטין לא רווחי כיום לכרות ביטקוין.{{לא חתם||אלמ}}
::[[סבר פלוצקר]], שאני סומך עליו מאוד בנושאים הכלכליים, מגדיר את ביטקוין בתור הונאת משחק הפירמידה הגדול בהיסטוריה, וצופה את פיצוצה תוך זמן קצר. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  01:49, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:::אני דווקא זוכר לפלוצקר טעויות גסות. לענייננו, איני חושב שביטקוין הוא פירמידה, לפחות לא בהגדרה המקובלת. זה מימוש של טכנולוגיה שעדיין לא בשלה למטבע שלדעתי יהיה העתיד. טכנולוגיה של מטבע שהרבה יותר קשה לגנוב ויהיה הרבה יותר קל להשתמש בו אלקטרונית. עם זאת המימוש הראשוני הזה בעייתי מבחינות רבות ולא סביר שיחזיק מעמד.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 08:43, 18 בדצמבר 2017 (IST)
::::קיימת אפשרות להצטרף לקבוצת כורים. ומה שהקבוצה כורת מחולק בין חברי הקבוצה. זו האפשרות הריאלית היחידה למשתמש ביתי לכרות ביטקוין. נ.ב. יש מטבעות אחרים ואולי כדי לנסות איתם. פחות ביקוש, פחות כורים סיכוי גבוהה יותר להצליח לכרות את המחצב/מטבע וירטואלי. [[שיחת ויקיפדיה:תארים ודרגות#קביעת מדיניות לאי הוספת תארים לפני שמו של נשוא ערך|אינג.]] [[משתמש:יונה בנדלאק|יונה ב.]] - [[שיחת משתמש:יונה בנדלאק|שיחה]] - [[וק:ממ|הבה נכחילה]] 09:03, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:::כל המערכת המוניטרית מבוססת על אמון ואמונה. בעבר מאחורי כל שטר של [[דולר אמריקני|דולר]] היה לממשלה האמריקאית [[זהב]] בכמות מתאימה, אך מאז שנות ה-70 הקשר הזה נותק. כיום  אנחנו '''מאמינים''' שהממשלה (למעשה [[הבנק המרכזי]]) שהנפיקה את השטר או ה[[מטבע]] עומדת מאחוריו (במטבעות היה בעבר ערך למתכת עצמה, אך כיום גם הקשר הזה נותק) ו"תשלם" למחזיק השטר את ערכו. לכן הבנקים המרכזיים מנסים להשפיע על שערי החליפין ולשלוט בערך המטבע שבאחריותם. למטבעות וירטואליים כמו ביטקוין אין מישהו שעומד מאחוריהם, וערכם נקבע אך ורק לפי היצע וביקוש. אם מחר תתגלה פרצה באלגוריתם שתאפשר "כרייה" חופשית, ערכו של המטבע יצנח לכמעט אפס, למרות שמבחינה כלכלית לא קרה דבר. אמנם אין כאן חלק מהמאפיינים הקלאסיים של [[תרמית פירמידה]], אבל יש ריח חזק.[[משתמש:HLron|רון חל (HLron)]] - [[שיחת משתמש:HLron|שיחה]] 10:04, 18 בדצמבר 2017 (IST)
::::ביטקוין אינו "הונאת פרמידה", לפחות לא יותר מכל מטבע אחר. כפי שכתבו שוק שיש בו כסף מבוסס על אמון- חוב, אשראי, כל התחייבות לעתיד טומנת בחובה סיכוי וסיכון ודורשת "אמון", זאת להבדיל משוק לא משוכלל של סחר חליפין. באשר לעתיד של ביטקוין, הוא לוט בערפל כמו כל דבר עתידי. איננו יכולים לדעת איזו התפתחות תהיה בפצוח ופענוח, אבל זה כנראה פחות סביר שלא יהיו דרכים להצפנה מאשר שממשלות ובנקים מרכזיים יקרסו. העניין שלטעמי בעייתי הוא בכל זאת הכוח המשמעותי של ממשלות על הבנקים המרכזיים שלהן, מה קורה אם מחר ינפיקו הפד "ביט-דולר" שיציע את כל מה שהביטקוין והמטבעות המשוכללים יותר מציעים אך יגובה על ידי הממסד הבנקאי, הביטקוין יהפוך להשקעה אזוטרית (או יותר נכון יישאר השקעה אזוטרית) ואולי אפילו יהפוך מוקצה על ידי מדינות בגלל השימוש בו להלבנת כספיים וניהול עסקאות לא חוקיות.(כך הוא גם יהפוך לשכיח בקרב עבריינים אם אינו כזה היום)[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 12:20, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:::::ביטקוין אינה הונאת פירמידה, לפחות לא בצורה המקובלת. כמות הכסף שמדינה מדפיסה מותאם למשאבים של אותה מדינה. אם אותה מדינה מוצאת מחצבה חדשה, ולא מדפיסה כסף נוסף אז ערכו של הכסף הקיים גדל (ביחס למדינות שלא מצאו מחצבים נוספים). כך היה בימי עבר וכפי שכתב {{א|HLron}} ממשלת ארה"ב הגדילה לעשות כשהצמידה את הדולר למחיר הזהב עד לשנות ה-70. היום כלכלה של מדינה אינה תלויה רק במשאבי הטבע אלא גם (ולפעמים בעיקר) בפרמטרים נוספים כמו רגולציה, כח אדם מיומן ועוד (מדינות עם משאבי טבע רבים אבל עם שליט מושחת שלוקח הכל לעצמו, ערך הכסף של המדינה שלו יהיה נמוך. מדינות עם סכסוכים אלימים שלא מאפשר שימוש יעיל במשאבים תהיה ענייה יותר ממדינה זהה ללא סכסוכים, מדינה עם כח אדם עם מיומנויות שמשתמשות ליעול הכלכלה ערך המטבע שלה גבוה ממדינה ללא כח אדם מיומן וכו'). הביטקוין לא מבוסס על כל זה ולכן אינו כמו מטבע רגיל. בבסיסו ערכו של הביטקוין מבוסס על כמות צריכת החשמל ועלות תוכנה יעילה לכרייתו. ערך זה אמור להיות זהה לכל המטבעות שמתבססות על אותה טכנולוגיה ואשר בכרייה זהה מקבלים את אותה כמות משאבים. היום ביטקוין "סובל" מיחסי ציבור גבוהים ממטבעות וירטואליים אחרים ולכן הביקוש עולה בהרבה על ההצע כך שערכו עולה. ברגע שימאס לציבור מהביטקוין או שיבינו שאין מאחוריו כלום או מכל סיבה אחרת, ערכו יחזור לשוויו הריאלי (שהוא נמוך בהרבה משוויו הנוכחי, לפי דעתי). כך שהביטקוין נמצא בבועה שמתישהו היא תתפוצץ. מי שרוצה לסכן את כספו בבועה מוזמן לעשות זאת, מי שלא רוצה, שימתין עד שערכו יחזור לערך הריאלי ואז שיחליט אם הוא רוצה לסחור בו או לא. [[שיחת ויקיפדיה:תארים ודרגות#קביעת מדיניות לאי הוספת תארים לפני שמו של נשוא ערך|אינג.]] [[משתמש:יונה בנדלאק|יונה ב.]] - [[שיחת משתמש:יונה בנדלאק|שיחה]] - [[וק:ממ|הבה נכחילה]] 13:09, 18 בדצמבר 2017 (IST)
::::::: מה זה "ערכו הריאלי"? למטבעות 'אמיתיים' יש ערך ריאלי המשקף את העוצמה היחסית של הכלכלה שהם מייצגים. שינויים בשער החליפין מייצגים שינויים באמון של העולם (מדינות, משקיעים, ספקולנטים) בכלכלה שמאחורי המטבע, וציפיות להתחזקות/החלשות יחסית. איך נקבע הערך הריאלי של ביטקוין? [[משתמש:HLron|רון חל (HLron)]] - [[שיחת משתמש:HLron|שיחה]] 02:16, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::::::מה זה אין מאחוריו כלום? יש מאחוריו את כל הביקוש הזה, את כל ה"אמון" הזה...המטבעות כיום אינם קשורים לסחורה אלא לסך הסחורות והשירותים, ביטקוין הוא בועה באותה המידה שהדולר הוא בועה, בדיוק כמו שישנו סיכוי שהממשלות כולן יכחדו כן יש סיכוי שיכחדו האמצעים לייצור חשמל, הצפנה ובכלל אנרגיה-הטכנולוגיה הדרושה לקיום הביטקוין. כדי להגיד שיש בועה צריך לכמת באמת את הביקושים כ"עודפים", האם מחיר האנרגיה ירד בפתאומיות (לא- כי המערכת הגלובלית סבוכה) האם יכולת החישוב תעלה פלאים...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 15:14, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::אם מחר ממשלת ארה"ב תתאדה בגלל מתקפת טילים צפון-קוריאנית מתואמת היטב, שער הדולר יפול, אך המדינה תשרוד וגם הדולר. את הביטקוין לכאורה אי אפשר לתקוף, כי הדבר היחיד שיש מאחוריו הוא ביקוש. אבל כדי שמשוואת ההיצע-ביקוש תתאזן, ההיצע מוגבל על בסיס "יכולת הכרייה". זו אמנם מגבלה חזקה, אך אם מישהו ימצא דרך ("דלת אחורית" באלגוריתם?) לכרות יותר, השער ירד. ערך הביטקוין אינו מייצג אנרגיה, פוטנציאלית או מושקעת. אפשר לראות זאת גם מהצד השני: אם מחר יהיה משבר חמור בכלכלת ארה"ב, או טלטלה פוליטית חמורה, שער הדולר ירד (אנשים יעדיפו להחזיק "שטר חוב" של מדינות יציבות יותר ולא "שטר חוב" של מדינה שעתידה הכלכלי או הפוליטי לא ברור). מצד שני, נפילה בשער הדולר תטלטל את כל הכלכלה העולמית במובנים המעשיים ביותר - אבטלה, אינפלציה וכו'. לעומת זאת, אם מחר תתגלה בעיה במערכת הביטקוין, הנזק היחיד יהיה לאלו שמחזיקים את המטבעות הוירטואליים הללו. אף כלכלה ריאלית לא תיפגע. אולי בעתיד, כאשר נתח משמעותי יותר של הכלכלה העולמית יתבסס על מטבעות כאלו, תהיה לכך השפעה, אך עד אז המטבעות האלו הם בעיקר כלי למשחק ספקולטיבי ולעבריינים. [[משתמש:HLron|רון חל (HLron)]] - [[שיחת משתמש:HLron|שיחה]] 15:30, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:נקודה שעלתה פה ש"אם חס וחלילה יפרץ הביטקוין הכל הלך קאקען". ובכן, זה סביר '''באותה מידה שיפרצו ההצפנות שכל המערכת הבטחונית והבנקאית תלויה בהן'''. אלו אותם אלגוריתמים של הצפנה, ובהיות קוד הביטקוין חשוף נעשו בחינות רבות למציאת פרצות ותיקונן. אותן הצפנות וקוד פתוח עומדים בבסיס שימושים שכולנו שמים בהם את מבטחינו - למשל SSL עבור שרתי אפאצ'י שעליהם מבוססות רוב פלטפורמות המסחר המקוון. '''זו אינה נקודה נגד ביטקוין יותר מאשר שזו נקודה נגד הצפנה בכלל.'''  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 15:28, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:מאחורי דולר חזק עומדת כלכלה משגשגת (לפחות יחסית לכלכלות אחרות), ומאחורי דולר חלש עומדת כלכלה בקשיים. מאחורי הביטקוין אין כלום. אפשר באותה מידה לסחור ב[[שיגעון הצבעונים|פקעות של צבעונים]]...[[משתמש:HLron|רון חל (HLron)]] - [[שיחת משתמש:HLron|שיחה]]
::מאחורי הביטקוין עומדת התפישה המפתיעה שמחר לא יהיה שונה מהיום, והמוערבות והתלות במיחשוב ובתקשורת דיגטלית תמשיך לגדול והצורך בכסף ימשיך להתקיים. הביטקוין נשען על צרכים ממשיים, הקושי הוא שלצרכים אלה יש מענה וייתכן גם מענה יעיל יותר מהביטקוין...לגישתך אף לא מדובר בפקעות של צבעונים.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 17:45, 18 בדצמבר 2017 (IST)
===למה ביטקוין בכלל שווה משהו?===
ברור שהמטבע הפיזי לא שווה הרבה. אבל השקל שאני מחזיק בכיס שווה משהו כי עברו עבדתי וייצרתי מוצר כלשהו שהמעסיק שהזמין את העבודה ימכור ב-2 שקלים, עבור צרכן שישמח להוציא עליו 3 שקלים. השקל הוא מדד לעד כמה הייתי מועיל ויצרן. מדד של מה זה ביטקוין?

יצירת קוד מספרי ארוך שאין לו שום שימוש פרקטי אינה עבודה מועילה. למה מישהו מאמין שיש ערך לרצף תוים שמישהו מצא על ידי הרצת מחשב-על למשך חודשיים? איך קריעה שונה מ"יצירת" שקלים במדפסת בבית? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:04, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:רוב הטרנזקציות של ביטקוין נעשות (או על כל פנים אמורות להעשות, תאורטית) בין אנשים שקיבלו את הביטקוין איכשהו (מן הסתם במסחר), בדיוק כמו טרנזקציות בכסף רגיל, ולא בביטקוין שנכרה ישירות. במובן זה אין הבדל בין שימוש בביטקוין לשימוש בכסף רגיל - אנשים מעבירים בניהם ביטקוין בתמורה לעבודה\שירות שאחרים ביצעו, בדומה לכך שרוב שטרות הכסף במחזור לא הגיעו ישירות מהמדפסת של בנק ישראל. ה-block reward של הביטקוין שמקבלים הכורים הוא פשוט דרך לתגמל את הכורים על העבודה שהם עושים עבור הרשת (ועל הדרך ליצור ביטקוין חדש עבור הרשת כולה). נכון שאין לעבודה החישובית משמעות, אבל כיום יש צורך בה כ"הוכחה" לכוונות טובות, לדוגמה כדי למנוע מצב של double spending: ההנחה שרוב המחשבים ברשת הם בעלי כוונות טובות, והדרישה לפעילות אינטנסיבית חישובית בכרייה גורמת לכך שויש לרתום כוח חישובי רב מאוד כדי ליצור טרנזקציות לא כשרות. אגב, יש מחקר תאורטי, שלא הגיע למימוש למיטב ידיעתי, על האפשרות לנצל את כוח החישוב הזה למטרות פרקטיות במקום סתם לחשב אפסים של פונקציות hash - לדוגמה לרתום אותו לחיזוי מבנה מרחבי של חלבונים. {{לא חתם||אלמ}}
: השקל שבכיסך שווה משהו לא בגלל יתרונותיו המוסריים של מי שמחזיק בשקל (עבד קשה, ייצר ערך, גמל חסדים), אלא בגלל שאנשים מוכנים לקנות אותו (בשווה-ערך). זה גם המקור לערכו של הביטקוין - אנשים מוכנים לקנות אותו (כי הם חושבים שאחרים יקנו אותו מהם). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:04, 18 בדצמבר 2017 (IST)
::ערכו של כסף ריבוני (שקלים, דולרים וכו') מייצג (בהכללה גסה), שני מרכיבים עיקריים: 1. ערך פנימי של סחורות ושירותים, 2. רמת אמון ציבורית ולפיה המנפיק (המדינה) יתן תמורתו בכל תנאי את אותו הערך של סחורות ושירותים. לעומת זאת ערכו של ביטקוין מייצג רק מרכיב אחד: את שווה הערך בכסף ריבוני שצד אחד מוכן לשלם לצד השני ברגע נתון.--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 17:21, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:מהרגע שמטבע נמצא בשוק נוצר ערך אמיתי שעומד מאחוריו. כל עיסקה של קנייה/מכירה של טובין או שרותים שנעשית בו הופכת לגיבוי לאותו מטבע. למעשה שווי המטבע נגזר משני דברים: נפח המסחר שמתבצע באמצעותו, ו(כמו שאמר עוזי) האמון שניתן בו. לביטקוין יש כרגע את שניהם, אם כי יתכן ושוויו אינו משקף את ערך המסחר המתבצע דרכו. במקרה זה יתקחש תהליך טבעי של ירידת ערכו- אבל הערך לא ירד לאפס בשום מקרה, מאחר וכבר קיים נפח מסחר שמתבצע דרכו.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 17:34, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:::כדאי להבהיר שההבדל בין "הדפסת כסף בבית" היא שיש מנגנון השומר על ערך המטבע-תמחור ביקוש והיצע, ושכריית ביטקוין אינה "פשוטה" כמו הדפסת כסף במדפסת ביתית, אולי בעתיד דיו מדפסות יהיה מאד יקר והדפסת כסף בבית תהפוך ליקרת ערך.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 17:51, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:::: לא בטוח שהכרייה יותר מסובכת מתהליך זיוף שטרות. מקצועניים משקיעים משאבים רבים בניית מדפסות איכותיות, סוקרים, נייר מיוחד וצבעים בשביל לקבל כסף "זהה למקור". כלומר זיוף שקלים הוא תהליך קשה מאוד, אבל לא כשר (עצם הקושי לא הופך את התוצר לתקין). והדפסה חוקית עוברת רגולציה שבה יש רק גוף אחד שרשאי להוציא מטבע חדש. 
:::: עם הכסף הוירטואלי כל אחד שמסוגל לבצע חישוב אורך וחסר תועלת פרקטית "רשאי" להדפיס עוד מטבעות. כך שהרגולציה היא סך הכל מגבלה טכנית לגבי "איכות המדפסת" שאתה יכול להרשות לעצמך. זה נשמע בלון מאוד נפיץ. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:34, 18 בדצמבר 2017 (IST)
:::::נראה לי שאתה מחמיץ את העיקר, הכוונה שלי בלהדפיס כסף, לא הייתה בזיוף משובח, אלא בהדפסה שלך שטר שכתוב עליו "שקל חדש דנדש", סתם שטר שאתה יכול להדפיס ממנו ללא הגבלה, והדבר אינו כך לגבי ביטקוין, מה שלמעשה אמור להקנות את ייציבותו ביחס לסחורות ולשירותים. קורבוס אתה מוכרח להבין שפעולות הכרייה בביטקוין אינה שונה מהותית מהעבודה של בנק מרכזי, שנדרש לחשבן חישובים כדי להבין כמה שטרות להדפיס בכל יום ולהכניס למחזור...זה שקול לכריית הביטקוין ולמחירו- כמובן שאז ישנה הבעיה של מיעוט כורי ביטקוין שיכול להציף השוק או להרעיב אותו ובכך לתמרן את מחירו, אבל אז ביטקוין לא יהיה תחרותי וכבר היום ישנם מטבעות דיגטליים נוספים, כמו גם בנק מרכזי יוכל לנטרל ההשפעה ברגע שהיא מובהקת על ידי שיעורי אינפלציה-דפלציה.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 01:20, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:::::: "פעולות הכרייה בביטקוין אינה שונה מהותית מהעבודה של בנק מרכזי, שנדרש לחשבן חישובים כדי להבין כמה שטרות להדפיס בכל יום ולהכניס למחזור" - אם להרחיב את ההשוואה הזו, בנק מרכזי מחליט להדפיס עוד כסף רק כי הכלכלנים עבדו עוד יום במשרד? נדמה לי שלא. כמות הכסף במחזור היא רק פרמטר אחד במערכת סבוכה של פרמטרים שונים, חלקם כלכליים (למשל שיעור הריבית) וחלקם ריאליים (למשל עתודות המחצבים של המדינה), שמהווים את "''הכלכלה''". פעולת הכרייה היא אמנם תמורה על עבודה שנעשתה (חתימת אותנטיות על טרנזקציות), אבל כאן נגמר הערך הכלכלי של המטבע, ומכאן ערכו נקבע על סמך ספקולציה בלבד. מה משקפת העליה בשער הביטקוין במאות אחוזים בחודשים האחרונים, מלבד ציפיות של משקיעים? [[משתמש:HLron|רון חל (HLron)]] - [[שיחת משתמש:HLron|שיחה]] 02:26, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::אתה מתעלם ממנגנון כריית הביטקוין, ככל שכורים ביטקוין התהליך משתכלל ואז עולות שאלות של עלות-תועלת, יעילות הכרייה עצמה, הרעיון הוא שלכורים אין תמריץ לכרות אלא אם ישנו ביקוש מרף מסוים. חלק מהמשקעים הם בהחלט ספקולנטים, ואיני יודע דבר לגבי עתידו של הביטקוין, אך באשר לעתידם של מטבעות דיגטליים לא נראה לי שלמישהו יש ספק, ובמובן הזה טמונה גם ה"הבטחה" בביטקוין.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 16:19, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::::: ניצול הרשת לביצוע טרנזקציות לא כשרות לאורך זמן דורש מעל 51% מכוח החישוב של הרשת כולה. זה הולך ונעשה בלתי אפשרי לכל גוף, מלבד אולי ה-NSA ודומיו.
: אז קניית ביטקוין היא למעשה luftgeschäft קלאסי? זאת השקעה במפעל שלא מייצר דבר. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 00:46, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::מרבית האנשים המשתכרים בשכר גבוה אינם עוסקים בדברים "ממשיים", הביטקוין מייצר פלטפורמה למסחר, יש לו גם היבטים פיזיים- לחישוביות יש ייצוג כאינפורמציה עם חוקי שימור...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 01:20, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::: למרות שאולי רובם לא עוסקים בקנייה ישירה, הם משקיעים כנראה בעסקים שכן מייצרים דברים. כשמיהו קונה מטבע בלבד ולא במפעל, אז הוא משקיע כסף בחוסר מעש במקום במעשה. לא כך? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:43, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::::השכר השבועי הממוצע באירופה שקול לשכר השנתי בסין או באפריקה...אתה חושב שיש לזה קשר לאיזו מציאות "יצרנית"? ציור שנקשר בשמו של דה וינצ'י נמכר ב-450 מיליון דולר, האם יש איזו איכות אובייקטיבית לבד מזו שמדובר בשטר שיוכלו לפדות רוכשיו? באינדונזיה יתפרו תיק שערכו לא יהיה שבריר מזה של אותו התיק שייתפר בצרפת, אפילו שהם בעלי מפרט זהה והושקעו בהם אותן שעות מומחיות. CORVUS השיפוט שלך הדברים הוא ערכי, אתה מתייחס למושגים כמו "יצרנות" ו"ייצור ממשי" ואינך מקבל שמתווכים מייצרים ערך, ולמעשה רוב ההון שמתגלגל על ידי "לופטגשאפט" אם לא היו המקצועות הללו מייצרים ערך עבור מישהו, הם לא היו מתקיימים.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 22:18, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:הקוד המספרי הארוך מבטיח שתוצאות החישוב ימשיכו להיות משאב נדיר. זה אחד התנאים הבסיסיים לשימוש ב[[אמצעי תשלום]]. ביטקוין (כמו רוב [[מטבע מבוזר|המטבעות המבוזרים]] האחרים (מי מהם שמבוססים על [[בלוקצ'יין]] הוא במהותו [[ספר חשבונות]] שמתוחזק בצורה מבוזרת: לכולם יש עותק שלו. בלי רמאויות. זה שחלק גדול מעסקאות המטבע הן של ספקולנטים כלל לא מפחיד אותי. זכור לי (אבל בחיפוש מהיר לא מצאתי על כך נתונים) שחלק גדול (זכור לי המספר של 80%. אין לי מושג מאיפה) של העברות המטבע בעולם הם של סוחרי מטבע. בדולרים, אירואים וכדומה, בלי קשר לביטקוין.
:הערך של ביטקוין עולה ככל שהוא יותר שימושי: שאפשר לקנות בו יותר דברים. הערך הכולל של כל הביטקוינים בעולם (כולל המון מטבעות אבודים) הוא עדיין פחות בערך בסדר גודל מסכומי העסקאות שעוברות ב[[PayPal|פיי פאל]] בפרק זמן מקביל. אם ביטקוין יהפוך להיות אמצעי תשלום פופולרי, כל המטבעות שבשוק יצטרכו להספיק כדי לשלם עבור כל התשלומים. לכן ערכם יגדל בהרבה. זה המקור לכל המספרים שמופרחים מדי פעם על שווי פוטנציאלי של מאות אלפי ואף יותר דולרים לביטקוין.
:אז למה זה לא קורה? בינתיים רשת התקשורת שבה משתמשים בביטקוין להכניס עסקאות לספר החשבונות היא כרגע צוואר בקבוק: מה שנקרא „כריה״ הוא תהליך שבו כל עשר דקות בממוצע מישהו מצליח לחשב בלוק שכולל אישורים של העברות קודמות. הבלוק הזה מוגבל בגודלו למגה בייט אחד ויש גבול למספר ההעברות שנכנסות בו. [https://blockchain.info/charts/n-transactions-per-block?timespan=180days בפועל] הקצב הוא מסדר גודל של 2,000 העברות לבלוק או של 3 העברות לשניה (פירשתי את הנתונים נכון? במקרה הכי גרוע אני טועה בסדר גודל). וזה כלום. המטבע הופך להיות יותר ויותר שימושי ומעבירים בו יותר ויותר תשלומים. ואז מסתבר שיש בעיה להעביר את התשלום. אם התשלום מספיק חשוב, אפשר לתת חלק קטן ממנו כעמלה (העמלות הולכות למי שמחשב את הבלוק: הכורה). יש יותר ויותר תשלומים שמתעכבים (ואפילו לא מתבצעים כלל?). יש כל מיני נסיונות לתקן את הבעיה הזו. לא הצלחתי להבין איך הם בדיוק אמורים להצליח להביא את הרשת לכמות תשלומים גבוהה בכמה סדרי גודל מהיום. יש בוויקי האנגלית [[w:Bitcoin scalability problem|ערך סביר]] על העניין (אבל גם לאחר קריאתו עדיין לא ברור לי מה קורה שם). אני מניח שלפחות חלק ממה שכתבתי כאן לא לגמרי מדוייק. תיקונים (כאן ובערך) יתקבלו בברכה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:24, 19 בדצמבר 2017 (IST)

== פתיחת פיסקאות בפורמט לנייד ==

{{מצב|טופל}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למי שמכיר את הפורמט הויקיפדי למכשירים ניידים: משום מה בכל פעם שאני פותח את [[וק:כיכר העיר]] כל הפיסקאות "פתוחות". בשל כך אני נאלץ לגלול מטה במשך דקה. כמדומני שבדרך כלל כשאני נכנס לדף (למשל דף המשתמש שלי) כל הפיסקאות סגורות מלבד אלה שהשארתי פתוחות בפעם האחרונה. מה ההסבר לכך ומה ניתן לעשות? בתודה [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 01:04, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:פתחתי על זה דיון: [[שיחת ויקיפדיה:כיכר העיר#הוספת כפתור "מעבר לתחתית העמוד"]]. אתה מוזמן להגיב שם.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 08:16, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::תודה {{א|אילן שמעוני|לך}}. משונה, כפתור המעבר לסוף העמוד כאן לא עובד לי. מלבד זאת אשמח אם מישהו מהצד הטכני יסביר לי לפי מה נקבע האם הפיסקאות תהיינה פתוחות או סגורות. בתודה מראש [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 11:58, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:::גם לי הכפתור לא עובד בנייד. נדמה לי שהוא עובד -אצל אמא של גולן. אין מושג למה. אילן שמעוני מהנייד
:::: {{א|אילן שמעוני}} בנייד עובד לי כרגע. צריך לחכות כמה שניות עד שכל הדף נטען לפני זה. בברכה [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 15:34, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:::::{{א|אמא של גולן}} המתנתי 5 דקות (סרגל הטעינה התמלא תוך שתי שניות). לא עובד. האם את על אייפון או על אנדרואיד? שמא על טאבלט?  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 21:35, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::::::תיקנתי את תגובת הכפתור בתצוגה למכשירים ניידים. &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #cc0;">☎‏</span>]] 23:51, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::{{like}} [[מיוחד:תרומות/77.138.170.194|77.138.170.194]] 06:51, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::::::תודה {{א|Guycn2}}. [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 12:54, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:::::::::בבקשה. &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #cc0;">☎‏</span>]] 16:16, 20 בדצמבר 2017 (IST)

== סתם התעניינות ==

{{מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש אתר כלשהו של מאגר נתונים של הכנסות סרטים של קולנוע ישראלי, מעין גרסה ישראלית של Box Office mojo או של מאגר ekinobilet.fond-kino.ru הרוסי?  •  [[משתמש:DimaLevin|DimaLevin]] - [[שיחת משתמש:DimaLevin|שיחה]] 13:30, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:ב"סינמסקופ" של יאיר רוה הוא מביא מדי פעם נתונים, אולי תוכל לשלוח לו שאלה לגבי מקורות.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.12|31.154.81.12]] 15:49, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::באתר [[ספר הקולנוע הישראלי]] יש רישום הכנסות. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 16:03, 20 בדצמבר 2017 (IST)

== מה סטנדרט של משקל מירבי שרצפה ==
{{מצב|נענה}}
של בנין צריכה להיות מסוגלת לשאת? [[מיוחד:תרומות/77.138.170.194|77.138.170.194]] 17:57, 19 בדצמבר 2017 (IST)
:בבית מגורים - 150 ק"ג למ"ר. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 21:18, 19 בדצמבר 2017 (IST)
::ברור שיש כאן טעות, זהו משקלם של שני אנשים ממוצעים [[מיוחד:תרומות/77.138.170.194|77.138.170.194]] 06:50, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:::נראה לי שיש להכפיל זאת בשטח הכולל של קומה/חדר.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 09:08, 20 בדצמבר 2017 (IST)
::::לא טעות. https://www.gutefrage.net/frage/fussbodenbelastbarkeit-im-neubau [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 14:24, 20 בדצמבר 2017 (IST)
:::::מתוך [http://www.aqua.org.il/forums/showthread.php?t=17121]
* אולמות להצגת, הרצאות עם מושבים קבועים 400 ק"ג/מ"ר. ללא מושבים קבועים 500.
* אולמות למכונות קלות 400.
* אולמות ספורט והתעמלות 500.
* אולמות למוזיאונים ותצוגה 500.
* בתי מגורים 150.
* בתי כנסת 400.
* בתי ספר- חדרי כיתות 300.
* בתי חרושת ובתי מלאכה: -תעשייה מוגדרת 500. תעשייה לא מוגדרת 750. 
* חנויות: השטח קטן מ-50 מ"ר 400. השטח גדול מ-50 מ"ר 500.
* משרדים לשימוש כללי 200.
* ספריות-אולמות קריאה 300.
* אולם שמחות 500 ק"ג/מ"ר.
יתכן שהתקן (נכון לשנת 1992) סוטה במעט (תקנוני הבנייה משתנים לאורך השנים)אך רוב הבניינים בארץ בנויים לפי הכתוב.<sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 21:53, 24 בדצמבר 2017 (IST)
:מישהו מבין מדוע הגישה לתקנים עולה כסף? מכון התקנים מקבל שכרו מהמדינה ובכל זאת גובה אגרה עבור תקנונים...[[מיוחד:תרומות/31.154.81.30|31.154.81.30]] 22:21, 24 בדצמבר 2017 (IST)
::לעולם אל תנסה להבין ביורוקרטיה. במקרה הטוב הדבר לא יעלה בידך. במקרה הגרוע תקבל התמוטטות עצבים.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup> [דרוש מקור]</sup> 22:31, 24 בדצמבר 2017 (IST)