הצגת המקור של הדף "וילהלם פון קטלר"

{{אישיות
| שם = וילהלם פון קטלר
| שם בשפת המקור = Wilhelm Emmanuel von Ketteler
|תמונה= Ketteler, Wilhelm Emanuel.jpg
|כיתוב= תמונת פון קטלר סביב שנת 1870
|מקום לידה = [[מינסטר]], [[הדוכסות הגדולה של ברג]]
|מקום פטירה= {{קישור שפה|אנגלית|Burghausen, Altötting|בורגהאוזן}}, [[הקיסרות הגרמנית]]
| השקפה דתית = [[הכנסייה הקתולית|נצרות קתולית]]
}}
ה[[ברון]] '''וִילְהֶלְם אֶמַנוּאֶל פוֹן קֶטְלֶר''' (ב[[גרמנית]]: '''Wilhelm Emmanuel von Ketteler'''{{כ}}; [[25 בדצמבר]] [[1811]] – [[13 ביולי]] [[1877]]) היה [[פוליטיקאי]] ו[[תאולוגיה|תאולוג]] [[הכנסייה הקתולית|קתולי]] [[גרמנים|גרמני]] שכיהן כ{{קישור שפה|אנגלית|Roman Catholic Diocese of Mainz|הדיוקסיה של מיינץ|בישוף של מיינץ}}, ושנחשב בין חלוצי ה[[סוציאליזם]] הנוצרי. תורתו החברתית הפכה למשפיעה במהלך תקופת האפיפיור [[לאו השלושה-עשר]] וה[[אנציקליקה]] שלו [[Rerum novarum]].

==נעורים, לימודים והסמכה לכמורה==
קטלר נולד ב[[מינסטר]] ב[[וסטפאליה|ווסטפאליה]]. בשנת 1828 הוא סיים את ה{{קישור שפה|אנגלית|Matura|מאטורה}} (בחינת הבגרות) ב[[בריג-גליס|בריג]] ב[[שווייץ]] הרחק מביתו. הוא למד [[תאולוגיה]] ב[[גטינגן]], [[ברלין]], [[היידלברג]] ו[[מינכן]], והוסמך לכומר ב-1844. הוא החליט להקדיש את חייו לשמירה על המטרה של חופש הכנסייה משליטת המדינה. החלטה זו הביאה אותו להתנגשות עם השלטון האזרחי, גישה שהוא הקפיד לשמר לאורך חיים סוערים ורווי אירועים.{{הערה|שם="EB1911"|[https://en.wikisource.org/wiki/1911_Encyclopædia_Britannica/Ketteler,_Wilhelm_Emmanuel,_Baron_von 1911 Encyclopædia Britannica/Ketteler, Wilhelm Emmanuel, Baron von]}}

==חוקר ופוליטיקאי==
קטלר היה דווקא איש עשייה מאשר חוקר, והוא התבלט לראשונה כסגן מחוז טקלנבורג וורנדורף ב[[האספה הלאומית של פרנקפורט|אספה הלאומית של פרנקפורט]],{{הערה|[https://en.wikisource.org/wiki/Catholic_Encyclopedia_(1913)/Wilhelm_Emmanuel,_Baron_von_Ketteler Catholic Encyclopedia (1913)/Wilhelm Emmanuel, Baron von Ketteler]}} תפקיד שאליו נבחר ב-1848, ושבו הפך במהרה לבולט בשל פסקנותו, ראיית הנולד שלו, האנרגיה ודיבורו הרהוט.{{הערה|שם="EB1911"}}

==בישוף==
בשנת 1850 הוא מונה ל[[בישוף]] של [[מיינץ]], בפקודת ה[[הכס הקדוש|וותיקן]], תוך העדפתו על פני הפרופסור המהולל לאופולד שמידט מ[[גיסן]], שדעותיו ה[[ליברליזם|ליברליות]] לא היו מקובלות על האפיפיור. כשנבחר, סירב קטלר לאפשר לסטודנטים לתאולוגיה ב[[דיוקסיה]] שלו להשתתף בהרצאות בגיסן, ובסופו של דבר ייסד סמינר אופוזיציוני בדיוקסיה של מיינץ.{{הערה|שם="EB1911"}}

==מחנך==
הוא גם הקים מכונים דתיים של נזירים ונזירות, לעבודה בסוכנויות החינוך השונות שהקים, והוא עמל על הקמת בתי יתומים ובתים מוגנים.{{הערה|שם="EB1911"}} בשנת 1851 הוא ייסד את {{קישור שפה|אנגלית|Congregation of Divine Providence, Mainz|קהילת האחיות של ההשגחה האלוהית}}, עם סטפני אמיליה סטארקנפלס דה לה רוש (Stephanie Amelia Starkenfels de la Roche).

==השקפותיו==
ב-1861 פרסם קטלר ספר על פיוס בין [[הכנסייה הקתולית|קתולים]] ל[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] בגרמניה, "חירות, סמכות וכנסייה" (Freiheit, Autorität, und Kirche). בספר הוא הציע לייסד אגודת תפילה "לאיחוד המחודש של הנצרות".{{הערה|{{cite book |title=Unitas, Volume 15|year=1963|publisher=Society of the Atonement|page=90|url=https://books.google.com/books?id=k9MTAAAAIAAJ&q=%22Julie+von+Massow%22}}}} קטלר היה מיודד עם {{קישור שפה|אנגלית|Julie von Massow|ג'ולי פון מאסוב}}, אישה לותרנית מהאצולה הפרוסית, שאכן ייסדה חברת תפילה כזו.{{הערה|שם="fleischer"|{{cite journal |last=Fleischer|first=Manfred|title=Lutheran and Catholic Reunionists in the Age of Bismarck|journal=Church History|year=1969|volume=38|issue=1|pages=43–66|doi=10.2307/3163648|jstor=3163648}}}}

כאשר עלתה שאלת ה[[אלטעות]] של האפיפיור במסגרת ועידת הוותיקן הראשונה ב-1870, הוא התנגד לפרסום הדוגמה בטענה שפרסום כזה אינו מתאים. אך לאחר הגדרת הדוגמה, הוא נכנע לצווים.

קטלר השתכנע שהדאגה לנשמותיהם של בני עדתו היא בלתי נפרדת מהצורך לדאוג לרווחתם החברתית. ב-1863 הוא אימץ את דעותיו של [[פרדיננד לסל]] ופרסם את "בעיית הפועלים והנצרות" ("Die Arbeitfrage und das Christenthum").{{הערה|שם="EB1911"}} בוועידת הבישופים ב[[פולדה (עיר)|פולדה]], שהיה בין מארגניה, התייחס לחובות הכנסייה למעמד הפועלים, וקרא לרפורמות של החקיקה למען ביטחונם של הפועלים במקרה של מחלה או זקנה.{{הערה| הערך "קֶטְלֶר, וִילְהֶלְם אֶמַנוּאֶל פוֹן" ב[[האנציקלופדיה העברית|אנציקלופדיה העברית]], כרך כ"ט, עמוד 594}}

בשנת 1858 הציב קטלר אתגר נגד המדינה בחוברת שלו על זכויות [[הכנסייה הקתולית]] בגרמניה. הוא היה המתנגד החזק ביותר של המדינה ב"{{קישור שפה|אנגלית|Kulturkampf|קולטורקאמפף}}"{{ביאור|סכסוך שהתרחש בין 1872 ל-1878 בין הכנסייה הקתולית בראשות האפיפיור פיוס התשיעי לבין ממשלת פרוסיה בראשות אוטו פון ביסמרק. הנושאים העיקריים היו שליטה של כמרים בחינוך ומינויים כנסייתיים}} שעורר הנסיך [[אוטו פון ביסמרק]] לאחר פרסום צווי הוותיקן, ובמידה רבה סייע לאלץ אותו מדינאי לחזור בו מההבטחה שנתן בפזיזות, לעולם לא "[[הליכה לקנוסה|ללכת לקנוסה]]".{{הערה|שם="EB1911"}} עד כדי כך התנגד הבישוף פון קטלר לביסמרק, שבשנת 1874 אסר על הכמורה שלו לקחת חלק בחגיגת יום השנה ל[[קרב סדאן]], והכריז על ה[[ריין]] כ"נהר קתולי".{{הערה|שם="EB1911"}}

==מוות ומורשת==
הוא מת ב{{קישור שפה|אנגלית|Burghausen, Altötting|בורגהאוזן}} שב[[בוואריה|בוואריה עילית]] ב-1877.

במיינץ מציינים את "יום הפועלים" לכבוד הבישוף. כנסיית הלב הקדוש (Herz-Jesu-Kirche) במיינץ נבנתה לכבודו של קטלר. זן ה[[פוקסיה]] "הברון דה קטלר" נקרא על שמו. אחיינו של קטלר, {{קישור שפה|אנגלית|Clemens von Ketteler|קלמנס פון קטלר}}, היה שליח גרמניה בסין ונרצח במהלך [[מרד הבוקסרים]].

הוא מצוטט ב[[אנציקליקה]] Deus caritas est של האפיפיור [[בנדיקטוס השישה עשר]] על תפקידו במסורת החברתית הקתולית.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{Find a Grave}}
* {{בריטניקה}}
<div style="direction: ltr;">
* [http://germanhistorydocs.ghi-dc.org/pdf/eng/6_EL_Catholic%20View_von%20Ketteler.pdf A Catholic View of the Economy: Excerpt from Wilhelm Emmanuel von Ketteler’s “The Labor Question and Christianity” (1864)]
</div>

==ביאורים==
{{ביאורים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בריטניקה 11|ערך=Ketteler, Wilhelm Emmanuel, Baron von}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:קטלר, וילהלם}}

[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת גטינגן]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת הומבולדט של ברלין]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת היידלברג]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת מינכן]]
[[קטגוריה:חברי האספה הלאומית של פרנקפורט]]
[[קטגוריה:ברונים גרמנים]]
[[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1811]]
[[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1877]]