הצגת המקור של הדף "וייטנאם"

{{מדינה
| שם = וייטנאם
| מדינה =  הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַסּוֹצְיָאלִיסְטִית שֶׁל וְיֶיטְנָאם
| שם בשפת המקור = Cộng hoà xã hội chủ nghĩa Việt Nam
| מוטו לאומי = עצמאות, חופש, אושר
| המנון = [[המנון וייטנאם]]
| קובץ המנון =
| יבשת = [[אסיה]]
| שפה רשמית = [[וייטנאמית]]
| עיר בירה = [[האנוי]]
| העיר הגדולה ביותר = [[הו צ'י מין סיטי]] (לשעבר: [[סייגון]])
| קואורדינטות של הבירה = {{coord|21|2|N|105|51|E|display=inline|type:city}}
| משטר = [[רפובליקה]] [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] [[משטר חד-מפלגתי|חד מפלגתית]]
| שם ראש מדינה = [[וו ואן ת'ונג]] {{אנ|Võ Văn Thưởng}}
| אירועי הקמה = עצמאות מ[[צרפת]] {{ש}} איחוד
| תאריכי הקמה = [[2 בספטמבר]] [[1945]] {{ש}} [[2 ביולי]] [[1976]]
| ישות קודמת = {{דגל|צפון וייטנאם||+}} {{ש}} {{דגל|דרום וייטנאם||+}}
| אירועי פירוק =
| תאריכי פירוק =
| אחוז מים = 1.3%
| מטבע = [[דונג וייטנאמי]]
| סימון מטבע = VND
| אזור זמן = +7
| סיומת אינטרנט = vn
| קידומת טלפון = 84
| מפה = {{מפת איתור/דרום מזרח אסיה|מדינה=וייטנאם}}
| מפה נוספת = {{מפת מיקום|מדינה=וייטנאם|שם=וייטנאם|אורך=101.8|רוחב=24|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=ריק}}
| דגל = Flag of Vietnam.svg
| סמל = Emblem of Vietnam.svg
| תמונה = [[קובץ:Bahía de Halong (14847476448).jpg|250px]]
}}
'''הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם''' (ב[[וייטנאמית|ווייטנאמית]]: '''Cộng hoà xã hội chủ nghĩa Việt Nam''') היא מדינה ב[[דרום-מזרח אסיה]] אשר גובלת ב[[הרפובליקה העממית של סין|רפובליקה העממית של סין]] בצפון, ב[[לאוס]] וב[[קמבודיה]] במערב, וב[[מפרץ טונקין]] במזרח ובדרום. הרפובליקה במתכונתה הנוכחית קיימת משנת [[1976]], לאחר תום [[מלחמת וייטנאם]] וכיבושה של [[דרום וייטנאם]] על ידי [[צפון וייטנאם]].

==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של וייטנאם}}

וייטנאם הייתה מאוכלסת עוד ב[[תקופת האבן הקדומה]]. אתרים ארכאולוגיים במחוז ת'אן הואה מוכיחים קיום של בני אדם באזור לפני כמה אלפי שנים. [[ארכאולוג]]ים מקשרים את תחילת הציוויליזציה הווייטנאמית לסוף [[תקופת האבן החדשה]] ולתחילת [[תקופת הברונזה]]. יש עדויות לקיומה של תרבות קדומה בין השנים [[2000 לפנה"ס]] ל-[[1400 לפנה"ס]]. גידול האורז והשימוש ב[[ברונזה]] הגיעו לווייטנאם בסביבות [[1200 לפנה"ס]]. כלי ברונזה רבים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות מראים השפעה של אזור דרום-מזרח אסיה בתרבות המקומית באותן שנים. בצפון וייטנאם נמצאו הרבה מכרות [[נחושת]] קטנים עתיקים. בשנת [[111 לפנה"ס]] נכבשה אן-וייט על ידי הסינים והפכה למחוז בממלכה. בעקבות כך נערכו מדי פעם מרידות בשלטון הסיני, ביניהן המרד של [[האחיות צ'ונג]], בעקבותיו הפכה אן-וייט לעצמאית למשך כשלוש שנים (בשנים [[40]]–[[43]] לספירה, לערך). בשנת [[679]] שונה שם המחוז לאן-נאם.

בסוף [[המאה ה-11]] התרחשה [[המלחמה הסינו-ווייטנאמית (1075–1077)|מלחמה הסינו-ווייטנאמית]] בה צבא [[שושלת סונג]] ה[[סין (אזור)|סינית]] הגיע כמעט עד ל[[עיר בירה|עיר הבירה]] [[האנוי]] אך נהדף לבסוף.

עד ל[[מלחמת העולם השנייה]] הייתה וייטנאם, יחד עם [[קמבודיה]] ו[[לאוס]], חלק מ[[קולוניאליזם|קולוניה]] [[צרפת]]ית שנקראה [[הודו-סין הצרפתית|הודו-סין]]. במהלך המלחמה נכבשה הודו-סין על ידי [[האימפריה היפנית]]. כשזו הובסה חזרה השליטה בהודו-סין לצרפת, אלא שהפעם המציאות הייתה שונה. בזמן הכיבוש היפני התארגנה מחתרת [[קומוניזם|קומוניסטית]], "[[וייט מין]]" בראשות [[הו צ'י מין]], שהכריז עם סיום המלחמה על הקמת רפובליקת וייטנאם ובירתה [[האנוי]] שבצפון הארץ. הקיסר ה-13 והאחרון של [[שושלת נגויין]], באו דאי (Bảo Đại) ויתר ב-1945 בטקס שנערך ב[[הואה]] בארמון נו מון על תפקידו כשליט לטובת ממשלה קומוניסטית שהוקמה בצפון. הצרפתים לעומת זאת לא הכירו במדינה החדשה ואל שלטונם התנגד הו צ'י מין. לכן ב-[[1950]] תחת השפעתה החזקה של [[ברית המועצות]], החל מאבק בין ה[[צרפתים]] לבין הווייט מין.

[[קובץ:Vietnam tribe.JPG|ימין|ממוזער|200px|]]
המאבק הפך למלחמה ([[מלחמת הודו-סין הראשונה]]) כאשר הצרפתים השקיעו את כוחם בהגנה על אחד השרידים האחרונים של האימפריה הצרפתית. ב-[[1954]] הצליח הווייט מין להביס את הצרפתים ב[[קרב דיין ביין פו]] ואילץ אותם להעניק עצמאות למדינות הודו-סין. בקיץ 1954, ב[[ועידת ז'נבה (1954)|וועידת ז'נבה]] הגיעו נציגי המערב, ברית המועצות, [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ווייטנאם לידי הסכם '''קו הרוחב 17''', שחילק את וייטנאם לשתי מדינות: צפון וייטנאם ודרום וייטנאם. כל אלה שרצו לעזוב את צפון וייטנאם ולהגר דרומה יכלו לעשות זאת. מאות אלפי [[וייטנאמים]] קתולים היגרו דרומה בעוד האופי הקומוניסטי בצפון התחזק.

המשטר בדרום וייטנאם התרכז סביב אישיותו הדומיננטית של [[נו דין דיים]], שניהל משטר [[אוטוריטריות|אוטוריטרי]], מושחת ו[[נפוטיזם|נפוטיסטי]], דיכא בכח את מתנגדיו וסירב לערוך רפורמות בשלטונו. בדרום החלו להתפתח ארגוני [[גרילה]] נגד דיים הידועים בשם "[[וייטקונג]]", שהחלו לתקוף את כוחות הממשלה. האופוזיציה למשטרו של דיים התגברה, ובנובמבר [[1963]] אירעה [[הפיכה צבאית]] ודיים נרצח. במקביל, החל מסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] החלה מעורבות של [[ארצות הברית]] בווייטנאם, מעורבות שהלכה וגברה במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. מ-[[1965]] הפכה [[מלחמת וייטנאם]], שהחלה עוד ב-[[1959]], למאבק כולל בין [[צפון וייטנאם]] והווייטקונג לבין האמריקנים. לאחר שנים ארוכות של קרבות עקובים מדם, החל [[הנרי קיסינג'ר]], שר החוץ של ארצות הברית, במגעים חשאיים עם נציגי צפון וייטנאם, וב-[[1973]] נחתם הסכם להוצאת הכוחות האמריקניים מווייטנאם. ב-[[29 במרץ]] 1973 עזבו אותה אחרוני האמריקנים.

עם סיומה של המלחמה, השתלטה צפון וייטנאם על דרום וייטנאם. ב-[[30 באפריל]] [[1975]] נכבשה בירת הדרום [[סייגון]] והושלמה ההשתלטות. ב-[[2 ביולי]] [[1976]] אוחדו שתי המדינות רשמית למדינה אחת. [[פליטים]] רבים, שחששו משלטון הצפון, נמלטו מהמדינה. מאות אלפים אחרים, שנחשדו בשיתוף פעולה עם ארצות הברית, הוגלו למחנות לחינוך מחדש בהם עברו עינויים, עבודת פרך, ורבים איבדו את חייהם.

בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה־80]] וייטנאם הייתה ב[[צמיחה כלכלית]] שלילית וצניחה ב[[תוצר לאומי גולמי|תל"ג]] לרמה של פחות מ־200 דולר לאדם. כאשר [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] – השכנה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] – [[היסטוריה של הרפובליקה העממית של סין#מאבקי כוח לאחר מותו של מאו|החלה לפתוח את כלכלתה אל המערב]], וייטנאם ראתה בכך הצדקה לפעולה דומה ובשנת [[1986]] חוקקה מספר חוקים שעודדו [[השקעה|השקעות]] זרות במדינה, וההשקעות החלו להגיע בשנים שלאחר מכן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.jstor.org/stable/25798467|הכותב=SAMUEL C. Y. KU|כותרת=The Political Economy of Taiwan's Relations with Vietnam|תאריך=1999}}</ref>.

לאחר המלחמה, נשענה וייטנאם על הסיוע הכלכלי והצבאי של [[ברית המועצות]], עד ל[[קריסת ברית המועצות|קריסתה]] בשנת [[1991]]. ב-[[1978]] פלשה וייטנאם ל[[קמבודיה]] שכנתה, עקב רציחתם של אלפי וייטנאמים גולים על ידי ה"[[קמר רוז'|קמר רוז]]" והטרור שהטיל משטרו של פול פוט, שגרם להצפת וייטנאם בפליטים קמבודים. המדינה שאך זה יצאה מ-30 שנות מלחמה עקובות מדם שעלו לה במיליוני הרוגים, כעת התבוססה בעצמה במערכה ממושכת בקמבודיה שעלתה לה בכ-50,000 חללים. הדמיון הרב של ההתבוססות הארוכה הזאת להתבוססות הארוכה של [[ארצות הברית]] בווייטנאם העניק למערכה, אשר הסתיימה רק ב-1989, את הכינוי "וייטנאם של וייטנאם". באותן שנים ממש, [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] אשר תמכה במשטר בקמבודיה, [[מלחמת סין–וייטנאם|פלשה לצפון המדינה]] עם כ-90,000 חיילים וגרמה לעוד שורה של חללים ופליטים עד אשר וייטנאם הצליחה להדוף את צבאה. החל מ-[[1986]], בעקבות מספר רפורמות פוליטיות וכלכליות שביצעה המפלגה השלטת, החלה המדינה לזכות להכרה בינלאומית מצד מרבית מדינות העולם, ומאז שנת [[2000]] כלכלתה צומחת בקצב מרשים.

==פוליטיקה==
[[קובץ:vietnam national convention center.jpg|ממוזער|290px|שמאל|מרכז הכנסים הלאומי בווייטנאם]]
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של וייטנאם}}

[[קובץ:Girl of the Flower H'mong people North Vietnam.JPG|שמאל|ממוזער|200px|נערה מהקבוצה האתנית "ה'מונג"]]
בווייטנאם קיים [[משטר חד-מפלגתי]] בהנהגת המפלגה הקרויה "הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם".

[[חוקה]] חדשה התקבלה בשנת [[1992]], ותפסה את מקומה של זו שהייתה בשימוש משנת [[1975]]. שלטונה המוחלט של המפלגה ה[[קומוניזם|קומוניסטית]] באספקטים של החברה, הממשלה והפוליטיקה - הוטמע מחדש עם כניסת החוקה לתוקף. רק למפלגות המאושרות על ידי המפלגה הקומוניסטית יש זכות להשתתף בבחירות. בין מפלגות אלה קיימת "חזית ארץ האבות הווייטנאמית", ואיגודי פועלים וסחר.

אף על פי שבאופן רשמי דוגלת המדינה ב[[סוציאליזם]], חלק מעקרונות שיטת הממשל הזו נזנחו החל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]].

ה[[נשיא]] הוא [[ראש מדינה|ראש המדינה]] ומפקד [[צבא]] וייטנאם. תפקידו במועצה הוא שר הביטחון והשר לביטחון פנים. ראש ממשלת וייטנאם הוא הממונה על הממשלה ומועצת השרים, בה מכהנים 3 סגנים שלו ועוד 26 שרים שונים.

[[האספה הלאומית בווייטנאם]] היא [[הרשות המחוקקת]] והיא הגוף היחיד במדינה שזהו תפקידו. במועצה יושבים 498 חברים. היא ממונה גם על [[הרשות השופטת]] ו[[הרשות המבצעת]] במדינה. כל חברי מועצת השרים מגיעים מתוך האספה הלאומית.

האספה ממונה גם על בית המשפט העליון, הערכאה הגבוהה ביותר במדינה לערעורים. תחתיו יש בתי משפט מחוזיים ובתי משפט מקומיים. בתי משפט צבאיים במדינה מחזיקים בסמכויות נרחבות למקרים בהם מדובר בביטחון הלאומי.

כל חלקי הממשלה הווייטנאמית נשלטים על ידי המפלגה הקומוניסטית. הרוב המכריע של הבכירים בממשלה הם חברי המפלגה.

מזכיר המפלגה הוא אחד האנשים החזקים ורבי ההשפעה במדינה בהיותו אחראי על הארגון הלאומי של המפלגה, מינויים מדיניים, וקביעת מדיניות המפלגה.

במדינה פועלים מספר פעילים להגדלת חופש המידע וזכויות האדם. בעקבות פעילותה בתחום זה, פעילת [[זכויות האדם]] [[פאם דואן צ'אן]] נעצרה ב[[אוקטובר]] [[2020]], ונידונה ל-9 שנות מאסר.

==צבא==

"[[הכוחות המזוינים של וייטנאם|הצבא העממי של וייטנאם]]" הוא שמם של כל הכוחות המזוינים במדינה. מבנה ה[[צבא]] שואב השראה מ[[צבא השחרור העממי]] של [[הרפובליקה העממית של סין]]. הצבא מתחלק ביתר פירוט ל[[חיל יבשה|כוחות היבשה]] (הכוללים כוחות עורף אסטרטגיים ו[[משמר גבול]]ות), ה[[חיל ים|צי]] העממי, [[חיל אוויר|חיל האוויר]] העממי ו[[משמר חופים]]. מאז הקמת המדינה תרם הצבא ל[[כלכלה|כלכלת]] וייטנאם הן בתחום הביטחון והן כחלק מכוח העבודה במדינה. הצבא מסייע בתחומים נרחבים הכוללים: [[תעשייה]], [[חקלאות]], [[יערנות]], [[דיג]] ו[[אמצעי תקשורת]]. לפי ההערכות, משרתים בצבא כ-500,000 [[קצין|קצינים]] ו[[חייל]]ים. הממשלה גם מארגנת [[מיליציה|מיליציות]] מקומיות ב[[פרובינציות]] וכוחות [[משטרה]] מקומיים. מעורבות הכוחות החמושים בחיי החברה במדינה הצטמצמה בהדרגה החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]].

==כלכלה==
{{הפניה לערך מורחב|כלכלת וייטנאם}}
רוב [[כלכלה|כלכלתה]] של וייטנאם מתבססת על [[חקלאות]], אם כי רק רבע משטח המדינה ראוי לעיבוד. הגידול העיקרי במדינה הוא [[אורז]]. וייטנאם היא ממגדלות האורז החשובות והגדולות בעולם, ואף שהיא צריכה לדאוג ל[[אוכלוסייה|אוכלוסייתה]] הגדולה, נשארים לה עודפי אורז ליצוא. בנוסף, מגדלים במדינה גם עצי [[גומי]], [[תירס]], [[קנה סוכר|קני סוכר]], [[פלפל (פרי)|פלפל]], [[תה]], קפה, [[טבק (שיח)|טבק]] ו[[בטטה|בטטות]]. בערי הצפון, כמו [[האנוי]] ו[[הייפונג]], יש [[תעשייה]] כבדה, המבוססת על מרבצי ה[[פחם]] וה[[ברזל]] באזור. כמו כן בצפון נמצאים מרבצי [[מתכת|מתכות]] אחרות, אך [[כרייה|כרייתם]] נמצאת רק בתחילת דרכה. וייטנאם הייתה אחת המדינות ה[[עוני|עניות]] בעולם, מלחמת האזרחים הארוכה בין סוף [[שנות השישים של המאה העשרים|שנות השישים]] עד [[שנות השבעים של המאה העשרים|שנות השבעים]] הכבידה לחלוטין על כלכלתה. היא הייתה נתונה לחרם של [[ארצות הברית]] עד שנת [[1994]]. בשנת [[1987]] חל שינוי בכלכלה של וייטנאם כאשר פתחה את שעריה בפני [[תיירות|תיירים]].

בשנת 2010 נאמד היקף התוצר המקומי גולמי של כלכלת וייטנאם בכ-104 מיליארד דולר, כאשר התוצר במונחי כוח קנייה נאמד בכ-275 מיליארד דולר. בשנים שקדמו למשבר העולמי, בין 2004–2007, צמחה וייטנאם בשיעור ריאלי שנתי ממוצע של למעלה מ-8%. בשנות המשבר (2008–2009) התמתנה הצמיחה בהשפעת הירידה החדה בהיקפי הסחר העולמי, לצמיחה של 6%, כאשר בשנים הבאות צפויה וייטנאם לשמור על גידול עקבי ויציב של קצת למעלה מ-7% צמיחה.

יבוא הסחורות הכולל של וייטנאם הסתכם בשנת 2010 ב-79 מיליארד דולר, עלייה של 26% בהשוואה לשנה שעברה. בשנים הבאות צפוי גידול של 14% בהיקפי היבוא, מתון מעט יותר מזה שנרשם השנה ובשנים שקדמו למשבר העולמי (גידול ממוצע של 26% בין השנים 2004–2007) היקף הסחר בסחורות בשנה החולפת הסתכם בכ־150 מיליארד דולר, עלייה של כ־23% לעומת שנת 2009. יצוא הסחורות הסתכם בכ-71 מיליארד דולר, עלייה של 25% בהשוואה לשנה הקודמת. בשנים האחרונות מתמקד הסחר של וייטנאם בעיקר בייצוא של מוצרי טקסטיל, לבוש והנעלה, נפט גולמי, דגה ומוצרי דגה וציוד אלקטרוני, וייבוא של מכונות וציוד חשמלי, מוצרי אנרגיה ופלדה. מדינות היצוא העיקריות (על פי סדר חשיבות) הן ארצות הברית, האיחוד האירופאי, מדינות ה-ASEAN, יפן וסין כשמדינות הייבוא העיקריות הן סין, מדינות ה-ASEAN, דרום-קוריאה, יפן והאיחוד האירופאי.

על פי נתוני 2022, סך כל היבוא של וייטנאם עומד על 359 מיליארד דולר והיצוא על 399 (מהם כ-30% מוצרי תקשורת ואלקטרוניקה), נתונים המעמידים את כלכלת וייטנאם במקום ה-20 בעולם{{הערה|[https://oec.world/en/profile/country/vnm וייטנאם] באתר OEC {{אנ|The Observatory of Economic Complexity}}.}}.

==גאוגרפיה==
[[קובץ:Ha Long Bay, Vietnam, View from above.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[מפרץ הא לונג]], [[אתר מורשת עולמית]].]]
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה של וייטנאם}}

את וייטנאם ניתן לחלק לשלוש יחידות גאוגרפיות מובחנות:
* דלתת [[הנהר האדום (אסיה)|הנהר האדום]] ורכס הפנסיפן (צפון וייטנאם).
* חוף [[ים סין הדרומי]] (מרכז וייטנאם).
*דלתת ה[[מקונג]] (דרום וייטנאם).

דלתת המקונג מאופיינת בקרקעות סחף כבדות ופוריות. המקונג, אשר זורם מפסגות ההימלאיה לאורך למעלה מ-4,000 ק"מ הסיע במשך מיליוני שנים מיליוני קוב של סחף עשיר ב[[מינרל]]ים. במרכז הדלתא הקדומה ממוקמת העיר [[הו צ'י מין סיטי]]. האזור מפורץ במאות פלגי מים וקילומטרים רבים של שדות אורז.

דלתת הנהר האדום דומה במאפייניה הגאוגרפים לדלתת המקונג, אך קטנה בצורה משמעותית, כמו כן, מלבד הגיל הגאולוגי הצעיר של הדלתא, גם הנהר האדום שונה - הוא מקבל את מימיו ממרחק של פחות מ 2,000 ק"מ ויש לו תורם מרכזי בשם הנהר השחור.

את אגן ההיקוות של שני הנהרות תוחמים רכסי הרים גבוהים ובהם הר פנסיפן - הגבוה ביותר בווייטנאם. האזור ההררי מאופיין במסלע וולקני מותמר ובאזורים הקשים לגישה ושלא נפגעו מהפצצות ארצות הברית, ניתן עדיין למצוא יערות מפותחים.

==פרובינציות==
{{הפניה לערך מורחב|מחוזות וייטנאם}}
בווייטנאם יש 59 [[מחוזות וייטנאם|פרובינציות]]. כמו כן יש בה 5 רשויות מקומיות בשלטון מרכזי הנמצאות באותו דרג ניהולי כמו הפרובינציות.

הפרובינציות מתחלקות לרשויות מקומיות פרובינציאליות, מרכזי ערים ומחוזות.

הדרג הבא בסולם הוא [[עיר|ערים]]. הרשויות המקומיות בעלות השלטון המרכזי מתחלקות למחוזות מנהליים ולמחוזות.

==דמוגרפיה==
[[קובץ:Black H'mong family – Grandmother, mother, grandson- Sapa Vietnam-1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סבתא, בת ונכד מ[[שבט]] בלאק מונג, אחד מהשבטים החיים בצפון וייטנאם. ביום ראשון יום שוק בעיר סאפה בצפון וייטנאם על גבול [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]]]
[[קובץ:Vietnam sapa.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ילדים בצפון וייטנאם]]
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של וייטנאם}}

בווייטנאם חיים 54 מיעוטים אתניים. הקבוצה האתנית העיקרית במדינה היא [[וייטנאמים|וייט]] המהווה 86.2% מהאוכלוסייה (לפי [[מפקד האוכלוסין]] ב-[[1999]]).

קבוצות אתניות משמעותיות אחרות במדינה מורכבות משבט-על [[מיאו (קבוצה אתנית)|המונג]], המונה את השבטים פלואר מונג, רד מונג, בלאק מונג, וואיט מונג. שבט-על טאי המונה את השבטים בלק טאי, וואיט טאי ושבטים שונים מקבוצת המון-קמר, שבטים ממוצא סיני ושבטים טיבטים אשר היגרו לווייטנאם רק במאות האחרונות.

השפה המדוברת היא [[וייטנאמית]] והכתיב המקובל היום הוא כתיב לטיני. בהיסטוריה המוקדמת הכתיב הסיני היה בשימוש. ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] פותח כתיב מקומי, צ'ו נומ, שהיה בשימוש במשך יותר מ-300 שנים. בזמן השלטון הצרפתי בווייטנאם פותח כתיב לטיני לשפה המקומית במהלך [[המאה ה-17]].

עם הטמעת הכתיב הלטיני הגיעה ה[[אוריינות]] להמונים. נכון לשנת [[2004]] 94% מהתושבים במדינה יודעים קרוא וכתוב. הצרפתית נמצאת עדיין בשימוש אצל התושבים המבוגרים יותר במדינה כשפה שנייה, אך היא מאבדת את הפופולריות שלה בקצב מהיר.

על פי סטטיסטיקות משנת [[2014]] 80% מתושבי וייטנאם מגדירים עצמם חסרי דת או שייכים ל[[דת עממית|דת העממית]] המקומית. 9.6% מגדירים עצמם [[בודהיסטים]] מזרם ה[[מהאיאנה]], וספציפית קהילה גדולה של מתרגלי [[זן (בודהיזם)|זן]] (הנקרא תיאֵן בווייטנאמית). 7.7% מגדירים עצמם [[נוצרים]].

תוחלת החיים בווייטנאם היא 70.35 שנים בממוצע. לפי מדד ה[[פוריות (ביולוגיה)|פוריות]] לכל אישה יש בממוצע 1.89 ילדים. היחס בין נשים לגברים הוא 0.98 גברים לכל אישה.

==תחבורה ציבורית==
וייטנאם מכילה כמה אופציות לתחבורה, רובן לא מודרניות כמו המערב. ההתניידות הממונעת העצמית של התושבים היא לרוב באמצעות [[אופנוע]]ים שהם כלי הרכב הנפוץ ביותר. מלבד התחבורה הממונעת, מרבית התושבים המתגוררים בכפרים, כדוגמת העיר סאפה בצפון המדינה, מתניידים בעיקר בהליכה רגלית מכיוון שאינם מחזיקים כלי רכב או מכיוון שבתיהם בנויים על גבי גבעות שהגישה אליהן היא רגלית בלבד.

=== רכבת ===
בווייטנאם הרכבת מיושנת מאוד ולא מודרנית כמו הרכבות במערב. לאור זאת, התניידות ברכבת היא איטית ויקרה יותר מהחלופות האחרות. ברכבת ישנם קרונות שונים שמחיר הכרטיס לישיבה בהם משתנה לפי דרגתם: '''Hard seat''' (בתרגום חופשי: מושב קשה) הוא קרון שמורכב מספסלי עץ קשים, בשל המחיר היקר של הרכבת, הרוב המוחלט של המקומיים נוסעים בקרון זה. '''Soft seat''' (בתרגום חופשי: מושב רך) הוא קרון שמורכב מספסלים מרופדים, נוחים יותר מספסלי העץ. בנסיעות ליליות או ארוכות ניתן לרכוש מושבים גם בקרון '''Hard Sleeper''' (בתרגום חופשי: שינה קשה) שמכיל שש מיטות בשלוש קומות, כאשר הגבוהה היא הזולה יותר והנמוכה היא היקרה יותר. כמו כן קיים קרון '''Soft Sleeper''' (בתרגום חופשי: שינה רכה) שבו קיימות ארבע מיטות וניתן לסגור את הדלת אם רוצים פרטיות.

=== אוטובוס שינה ===
בשל צורת המדינה המוארכת, צורת התניידות נפוצה ומקובלת היא אוטובוסים שנקראים Sleeping Bus (בתרגום חופשי: אוטובוס שינה) ומותאמים לשינת הנוסעים בשל זמן הנסיעה הארוך מיעד ליעד. האוטובוסים מכילים שלושה טורים של [[מיטת קומתיים|מיטות קומתיים]] צרות וקטנות כשלרוב בכל מיטה יש [[כרית]] קטנה ו[[שמיכה]], בייחוד אם הנסיעה נמשכת לאורך הלילה. ישנם אוטובוסי שינה המופעלים לנסיעות של 14–15 שעות, כשבאוטובוס יש גם תא שירותים יחיד. אוטובוסי שינה שמופעלים לנסיעה של פחות מ-10 שעות לא תמיד יכילו תאי שירותים, אך ככל הנראה יעצרו בדרך במקומות שבהם ניתן להתפנות. בכניסה לאוטובוס השינה, הנוסעים מתבקשים להוריד את נעליהם ומקבלים מנהג האוטובוס שקית ייעודית בשל כך. חלק מהחברות שמפעילות את אוטובוסי השינה אף מציידות את הנוסעים בבקבוק מים ובשקית חטיפים קטנה.

==יחסים וסחר עם ישראל==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[יחסי וייטנאם–ישראל]], [[קליטת פליטי וייטנאם בישראל]]}}
בשנת [[1977]], לאחר איחוד המדינה, נימשו כמה עשרות פליטים שספינתם נסחפה בלב ים, על ידי [[אוניית משא]] ישראלית ששייטה באזור וייטנאם, ו[[קליטת פליטי וייטנאם בישראל|נקלטו במדינת ישראל]] בהוראת [[מנחם בגין]], אולם רק מיעוט מהם נותר בישראל.

על פי נתוני [[מכון היצוא]] היקף הסחר של וייטנאם ו[[ישראל]] גדל משמעותית בשנים האחרונות. בעשור האחרון זינקו היקפי היצוא של ישראל לווייטנאם פי עשרה, כשמאז [[2003]] לא נרשמה שנה אחת של קיטון בהיקפי היצוא, לרבות [[2009]], שנת המשבר העולמי הגדול ולמרות הירידה בהיקפי היבוא של וייטנאם בשנה זו. היקף הסחר עם ישראל גדל בשנת [[2010]] בשיעור של 10% והסתכם בכ-209 מיליון דולר. יצוא ה[[סחורות]] גדל ב-9% והסתכם בסכום של כ-130 מיליון דולר. ישראל מייצאת בעיקר מוצרי [[טכנולוגיה]] עילית מתחומי [[תעשייה|תעשיות]] ה[[כימיה]], מוצרים [[רפואה|רפואיים]], מוצרי [[אופטיקה]] ומכונות. ישראל מייבאת מהמדינה בעיקר מוצרי [[חקלאות]], מוצרי [[מזון]] מעובדים, [[מחצב]]ים ומעט [[טקסטיל]].

היקף הסחר בין המדינות, נכון ל-[[2011]] הוא כ-250 מיליון דולר (יצוא ויבוא). סכום זה הוא רק כחמישית האחוז (0.2%) מהיקף הסחר הכולל של ישראל שהוא כ-117 מיליארד דולר. בנובמבר 2011, ביקר במדינה [[נשיא מדינת ישראל]] [[שמעון פרס]], בראש משלחת כלכלית ודיפלומטית בהשתתפות אנשי עסקים רבים, לצורך קידום היחסים שבין המדינות. לדעתו של [[שרגא ברוש]], כמו בשווקים אחרים ב[[מזרח אסיה]], קיימים בווייטנאם פערים [[תרבות]]יים עמוקים מול התרבות העסקית [[העולם המערבי|המערבית]]. לעיתים קרובות חייבים אנשי עסקים להיעזר בגורמי צד שלישי, פרטיים או ממלכתיים, כדי לגשר על פערים אלו או "לשבור את הקרח" וליצור יחסי מסחר, מפאת היותו של ה[[ממשל]] בווייטנאם ריכוזי ובעל סממנים [[קומוניזם|קומוניסטיים]] והדרך שבה מנהלת המדינה את עסקיה{{הערה|{{nrg|שרגא ברוש|דיפלומטיה כלכלית|311/521|30 בנובמבר 2011|1|2}}}}.

==יהדות וייטנאם==
{{ערך מורחב|יהדות וייטנאם}}
היהודים הראשונים הגיעו לווייטנאם בימי השלטון הצרפתי במאה ה-19. מספר היהודים ב"הודו-סין הצרפתית" נאמד ב-1,000{{הערה|שם=A|1=הרב אליהו בירנבוים, יהודי וייטנאם, [[מקור ראשון]], 30 בינואר 2009 }}. בשנת 1954 עם הכרזת העצמאות למדינה, רוב היהודים עזבו את המדינה.

ריכוז גדול של יהודים היה בעת הנוכחות של [[צבא ארצות הברית]] בווייטנאם.

הקהילה היהודית הנוכחית מורכבת מבעלי עסקים ומבעלי מקצועות חופשיים, אשר הגיעו מ[[אירופה]], ארצות הברית, [[אוסטרליה]] ומ[[ישראל]]. הצמיחה המוגברת של כלכלת המדינה משכה אותם להתיישב בבירת המדינה.

עיקר הפעילות של הקהילה הוא מסביב ל[[בית חב"ד]] שב[[הו צ'י מין סיטי]] בראשות ה[[שלוחי חב"ד|שליח]] הרב מנחם הרטמן. "בית חב"ד" מפעילה מסעדה כשרה, בית ספר משלים ללימודי יהדות, בו 15 ילדים{{הערה|שם=A}} ובשנת 2012 הקים את המקווה הראשון בווייטנאם{{הערה|1= [https://he.chabad.org/blogs/blog_cdo/aid/2082809 היסטוריה בווייטנאם: מקווה הטהרה הראשון], [[אתר בית חב"ד]].}}. על תהליך קליטתו של שליח חב"ד בעיר נעשה הסרט '''גוט שאבעס וייטנאם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=30044'''גוט שאבעס וייטנאם''']{{קישור שבור}}}}.

בווייטנאם ה[[יהדות]] אינה דת מוכרת ולכן לבית חב"ד אין אפשרות לפעול בקרב התושבים המקומיים{{הערה|כגון [[גיור]] ולימודי יהדות עם הווייטנאמים.}}, אלא עבור בעלי אזרחות חוץ בלבד. כך למשל האנוי היא אחת מערי הבירה הבודדות בעולם שבית החב"ד הפועל בה לא מדליק בה [[חנוכיה|חנוכיית ענק]] בימי [[חג החנוכה]]. כדוגמה נוספת ניתן למנות את העובדה שה[[מקווה]] הראשון שנבנה בהאנוי ניזום על ידי סגן השגריר הישראלי{{הערה|[https://www.kipa.co.il/חדשות/להיות-יהודי-בוויטנאם-הקומוניסטית/ להיות יהודי בווייטנאם הקומוניסטית], [[כיפה (אתר אינטרנט)|כיפה]]}}.

==קישורים חיצוניים==
* {{אתר רשמי}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Vietnam|שם ויקישיתוף=וייטנאם|ויקימסע=וייטנאם|ימין}}
* [https://web.archive.org/web/20120528203925/http://www.export.gov.il/heb/Countries/Asia/Vietnam/Articles/ סקירה על כלכלת וייטנאם ויחסי הסחר עם ישראל] באתר [[מכון היצוא]]
* {{CIA factbook}}
* {{ידיעות אחרונות|איריס בר-לב|בוקר טוב וייטנאם|5393206|8 בנובמבר 2018}}
* {{ישראל היום|דוד ברון|גוד מורנינג, מודל 2018|612003|29 בנובמבר 2018}}
* {{גלובס|גליה גוטמן|מה יש בווייטנאם שהופך אותה ליעד כה פופולרי בקרב ישראלים?|1001272012|9 בפברואר 2019}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007559661405171|ויטנם}}
* {{הארץ|איתן לשם|פוקוק, האי הסודי של וייטנאם|00000186-da06-d062-abaf-deeec4b20000|21 במרץ 2023}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מדינות אסיה}}
{{איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:וייטנאם|*]]
[[קטגוריה:מדינות העולם]]
[[קטגוריה:מדינות אסיה]]
[[קטגוריה:מדינות שבהן עיר הבירה איננה העיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר]]
[[קטגוריה:מדינות החברות באיגוד מדינות דרום-מזרח אסיה]]
[[קטגוריה:מדינות שהוקמו ב-1976]]