הצגת המקור של הדף "התמכרות לטלפון סלולרי"

[[קובץ:Young people texting on smartphones using thumbs.JPG|ממוזער|צעירים שקועים בסלולרי שלהם בזמן מסיבה]]
'''התמכרות לטלפון הסלולרי''' היא [[התמכרות פסיכולוגית|תסמונת תלות]] בקרב משתמשי ה[[טלפון נייד|טלפון הנייד]]. חלק מהמשתמשים בטלפונים ניידים מפגינים התנהגויות בעייתיות הדומות להפרעות בשימוש ב[[סם פסיכואקטיבי|סמים]]. התנהגויות אלו יכולות לכלול עיסוק יתר בתכתובות בנייד, השקעת כסף או זמן רב מדי בטלפונים ניידים, שימוש בטלפונים ניידים במצבים לא מתאימים מבחינה חברתית או פיזית, כגון נהיגה במכונית. שימוש מופרז יכול גם להוביל לבזבוז זמן מופרז בתכתובות בנייד, להביא להשפעות שליליות על מערכות יחסים ול[[חרדה]] אם מנתקים את המשתמש מהטלפון הנייד או מההתראות שהוא מציג לעיתים תכופות.

השימוש ב[[טלפון סלולרי]] גדל ברחבי העולם במהלך העשור האחרון במיוחד בקרב מתבגרים{{דרושה הבהרה|באיזה עשור מדובר? האם העלייה עדיין נמשכת ב-2025 והלאה?}}. ב[[בית ספר|בית הספר]], בבית, במפגשים עם חברים, מוקדם בבוקר ולפני השינה. הילדים היום חיים, נושמים, אוכלים וחולמים בתוך הטלפונים הסלולריים שלהם. המחקרים מראים כי ה[[התמכרות]] לטלפון אף מטלטלת את ההיררכיה המשפחתית מכיוון ובמשפחות רבות קיימת 'ברית שתיקה': גם הילדים וגם ההורים שקועים בטלפון הסלולרי.{{הערה|{{ynet|יהודה שוחט|מכורים: הילדים בסמארטפון יותר מ-4 שעות ביום|4574176|23 בספטמבר 2014}}}} עיצוב הסמארטפון, שנועד לעודד את המשתמש להציץ במסך פעמים רבות ביום באמצעות התראות, הושווה על ידי טריסטן האריס, פילוסוף מוצר לשעבר בגוגל, לזה של מכונות מזל בקזינו{{הערה|1={{YouTube|D55ctBYF3AY|שם=How Better Tech Could Protect Us From Distraction/ Tristan Harris|זמן=14:55|ערוץ=TED|סרטונים=https://youtu.be/D55ctBYF3AY|תאריך=14 ביולי 2016}}
}}
== שכיחות==
העלייה בשימוש בטלפונים הניידים מעלה איתה גם תהיות לגבי השפעות התופעה על החברה. בכל רחבי העולם, המספרים המדווחים על התמכרות לטלפונים הניידים עולים בהתמדה. בדרום קוריאה, אחת מצרכניות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, סקר ממשלתי העלה כי 18% מבין המתבגרים בה מוגדרים כמכורים ל[[טלפון חכם]], ומבין המבוגרים, שבכלליות סובלים פחות מהתופעה, האחוז עומד על 9.1. [[אנגליה]], בה אחוז המתבגרים המעידים על עצמם כמכורים הוא 60%, הכריזה על עצמה כמדינה מכורה לסמארטפון.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Sanjeev Davey and Anuradha Davey|שם=Assessment of Smartphone Addiction in Indian Adolescents: A Mixed Method Study by Systematic-review and Meta-analysis Approach|כתב עת=}}}} מבחינה דמוגרפית, צעירים בין גילאי 15–24 נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לסבול מהתמכרות, וההיתכנות להתמכרות אצל נשים גבוהה מזו אצל גברים.{{הערה|{{צ-ספר|שם=Children and Adolescents: Future Challenges,, עמ'|מו"ל=Nova Biomedical|שנת הוצאה=2016|עמ=46,50}}}}

במטא-אנליזה עלה שמתבגרים בגילאי 15-35 המתגוררים בסין ובערב הסעודית הם בעלי זמן המסך הגבוה ביותר, בעוד שבגרמניה ובצרפת שיעור זמן המסך הוא הנמוך ביותר.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Jay A. Olson, Dasha A. Sandra, Élissa S. Colucci, Alain Al Bikaii, Denis Chmoulevitch, Johnny Nahas, Amir Raz, Samuel P.L. Veissière|שם=Smartphone addiction is increasing across the world: A meta-analysis of 24 countries|כתב עת=Computers in Human Behavior|כרך=129|שנת הוצאה=2022-04|עמ=107138|doi=10.1016/j.chb.2021.107138|קישור=https://doi.org/10.1016/j.chb.2021.107138}}</ref>

== גורמי סיכון ==
במחקר שפורסם ב-2022 בחנו החוקרים את המתאם בין הזמן אותו בילו 11,780 הילדים בני התשע והעשר שהשתתפו במחקר מול מסכים (במשחקי וידאו, רשתות חברתיות, צפייה בטלוויזיה וכדומה) ובין בריאותם הנפשית. נמצא כי בקרב הילדים שהשתתפו במחקר, אלו שבילו יותר משעתיים ביום מול מסכים נטו יותר לסבול מהפרעות דיכאוניות, הפרעות חרדה ובעיות נפשיות נוספות בהשוואה לילדים שהשתמשו במסכים פחות משעתיים ביום. כיווניות הקשר הסיבתי בין הפרעות נפשיות ושימוש רב בסמארטפונים, טאבלטים וכדומה, אם ישנו כזה, עדיין לא פוענחה. השערה אחת היא שייתכן שילדים הסובלים מבעיות נפשיות נוטים לבלות יותר [[זמן מסך|זמן מול מסכים]] בהשוואה לילדים שאינם סובלים מהן. השערה נוספת היא שייתכן שבריאותם הנפשית של ילדים המבלים למעלה משעתיים ביום מול מסכים נוטה להתערער יותר כתוצאה מכך בהשוואה לבריאותם הנפשית של ילדים הנמצאים מול מסכים פחות משעתיים ביום.<ref>{{צ-מאמר|שם=Associations between screen time and internalizing disorder diagnoses
among 9- to 10-year-olds|כתב עת=Journal of Affective Disorders|שנת הוצאה=2022|כרך=311|doi=10.3389/fpsyt.2016.00175/full|מחבר=Lee Robertson, Jean M. Twenge, Thomas E. Joiner & Kevin Cummins}}</ref>


במחקר שנערך ב[[אוניברסיטת הונג קונג]],{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Daniel TL Shek, Tak Yan Lee and Joav Merrick|שם=Promotion of Holistic Development of Young People in Hong Kong|כתב עת=}}}} עלו תוצאות המראות סבירות גבוהה יותר להתמכרות מצד אלה הסובלים מ[[הערכה עצמית|ערך עצמי]] נמוך, בדידות, [[דיכאון קליני|דיכאון]], [[חרדה חברתית|חרדה בין-אישית]], ואלה שיש להם צורך גבוה בתחושת שייכות. מיקרו בלוגים, דוגמת [[טוויטר]] ו[[פייסבוק]], זוכים להצלחה רבה מכיוון שהם מציעים הפוגה מאותם רגשות שליליים.{{הערה|{{צ-ספר|שם=Children and Adolescents: Future Challenges|מו"ל=Nova Biomedical|שנת הוצאה=2016|עמ=50}}}} נמסו פארק{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Namsu Park, Ph.D., and Hyunjoo Lee, Ph.D|שם=Social Implications of Smartphone Use: Korean College Students’ Smartphone Use and Psychological Well-Being|כתב עת=}}}} מצאה ששימוש במדיה החברתית בקרב סטודנטים הסובלים מבעיות נפשיות, הנותן להם פתח לחיבורים בין-אישיים לו לא זכו קודם לכן, מוריד את הסיכון שאלה ינסו לשלוח יד בנפשם. מחקרה של פארק לא בחן את ההשלכות של שימוש-יתר ברשתות חברתיות.

== השלכות ==
אותן תופעות חיוביות שהשימוש ב[[מדיה חברתית|מדיה החברתית]] מוביל אליהן מתהפכות כאשר השימוש הוא מרובה; במקום בו שימוש נורמטיבי גרר הפוגה ממתחים ורגשות שליליים, שימוש היתר הוביל לעליה בהן. במחקר שנעשה באוניברסיטת [[סן דייגו|סן-דייגו]] נמצא כי בקרב בני נוער העושים שימוש אינטנסיבי במדיה החברתית, קיים סיכוי גבוה ב-13% להצגת סימפטומים דיכאוניים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.avaate.org/IMG/pdf/suicidio2167702617723376.pdf|הכותב=Jean M. Twenge, Thomas E. Joiner, Megan L. Rogers,and Gabrielle N. Martin|כותרת=Increases in Depressive Symptoms, Suicide-Related Outcomes, and Suicide Rates Among U.S. Adolescents After 2010 and Links to Increased New Media Screen Time|אתר=|תאריך=}}}} אחד הסימפטומים שנמצאו להתמכרות לטלפון הנייד, היא האמונה בקרב המכורים שמערכות היחסים שהם מטפחים במרחב הסייבר הן בעלות אופי אינטימי יותר מאלה שיוכלו ליצור בעולם האמיתי, בקשרים פנים-אל-פנים, מה שעלול להוביל להחמרת תחושת הבדידות.{{הערה|{{צ-ספר|שם=Children and Adolescents: Future Challenges|מו"ל=Nova Biomedical|מהדורה=|שנת הוצאה=2016|עמ=54}}}} ממחקר נוסף עולה כי אלה המחפשים – דרך שימושם בטלפון הנייד והמדיות החברתיות - לשמר או לבנות מערכות יחסים, סביר כי לא ימצאו עצמם מכורים לטלפון.{{הערה|{{צ-ספר|שם=Children and Adolescents: Future Challenges|מו"ל=Nova Biomedical|שנת הוצאה=2016|עמ=49}}|שם=future}} הבעייתיות מתחילה כאשר המטרה של האינדיבידואל מגיעה ממניעים חד-צדדיים (כגון קבלת הכרה על ידי הזולת, יצירת רושם, ובריחה מבדידות) ולא ממניע של רצון בקשר הדדי; אלה עלולים להוביל לשימוש מוגזם ולהתמכרות.{{הערה||שם=future}}

מחקר שנעשה בקרב צעירים בגילאי ה-16 עד 24 שנים התמקד בגורמים הפסיכולוגיים הקשורים ב[[התמכרות]] לטלפון נייד. במחקר מצאו התמכרות לטלפונים ניידים מתבטאת בהתנהגויות חריגות כגון התנגשות עם אנשים, אובדן [[סבלנות]] והנאה מפעילויות לטווח קצר בלבד, אובדן שליטה על התנהגותם, חוסר סבלנות ועוד.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://scholar.google.com/scholar?hl=iw&as_sdt=0,5&q=Problematic+mobile+phone+using+among+the+Polish+and+Belarusian+University+students,+a+comparative+study&btnG=|כותרת=Google Scholar|אתר=scholar.google.com|תאריך_וידוא=2022-06-22}}</ref>{{הערה|שם=asso|{{צ-מאמר|שם=Assessment of using of emerging communication tools (cell phone, internet and satellite) among young adults and its association with anxiety, depression and stress|קישור=http://jfmh.mums.ac.ir/article_4806.html|כתב עת=Journal of Fundamentals of Mental Health|שנת הוצאה=2015|עמ=254–259|כרך=17|מחבר=Elaheh Poorakbaran}}}} דוח אחרון שנעשה בדבר זמן המסך של ילדים בישראל מול הטלפונים מצא כי ההורים כיום ברובם 43% מההורים אינם מגבילים את זמן המסך של ילדיהם, 36% מאפשרים להם עד שעתיים ביום ו־13% לא מאפשרים זמן מסך בכלל.{{הערה|{{מעריב אונליין|אילנה שטוטלנד|עד כמה בני הנוער בישראל מכורים לטלפון? מספיק בשביל לפתוח מרכז גמילה|news/israel/Article-741463|16 בינואר 2020}}}}

השימוש הבעייתי בטלפונים סלולריים משפיע ונקשר למשתני אישיות שונים כגון [[חרדה]], מתח, [[נוירוטיות]], [[הערכה עצמית]], [[אימפולסיביות]] ו[[דימוי עצמי]]. בנוסף, השימוש הבעייתי בטלפונים סלולריים נמצא פוגע באיכות השינה ואף גורם להפרעות שינה ודיכאון. [[התעללות]] באינטרנט שכיחה גם היא ונקשרה לשימוש בעייתי בטלפון סלולרי. בנוסף, הסקירה הנוכחית חושפת את הקשר הדו-קיום בין שימוש בעייתי בטלפונים סלולריים ושימוש בחומרים כגון [[טבק (שיח)|טבק]] ו[[משקה אלכוהולי|אלכוהול]].<ref>{{צ-מאמר|שם=Cell-Phone Addiction: A Review|קישור=https://www.frontiersin.org/article/10.3389/fpsyt.2016.00175|כתב עת=Frontiers in Psychiatry|שנת הוצאה=2016|כרך=7|doi=10.3389/fpsyt.2016.00175/full|מחבר=José De-Sola Gutiérrez, Fernando Rodríguez de Fonseca, Gabriel Rubio}}</ref> על פי מחקר אחר בנושא, אנשים המכורים לטלפונים סלולריים יצרו פחות קשרים חברתיים עם אחרים בקבוצות שונות, מה שעתיד לפגיעה הדרגתית והחלשת המיומנויות והכישורים החברתיים שלהם. תוצאות אלו עלולות גם להוביל לפיתוח [[ביישנות]] או פחד לבטא את דעות ורגשות בפני אחרים כאשר מתקיימת תקשורת חברתית במפגשים פנים מול פנים.{{הערה|שם=סמארפון|{{קישור כללי|כתובת=https://www.tipulpsychology.co.il/cbt-טיפול-קוגניטיבי-התנהגותי/התמכרות-לסמארטפון.html|הכותב=אופיר ברגמן, סמדר שטינברג ושייקו ברנדווין|כותרת=התמכרות למסכים: סמארטפון ומשחקים - מחקרים, המלצות וטיפול|אתר=www.tipulpsychology.co.il|שפה=he-il|תאריך_וידוא=2022-06-22}}}}מחקר נוסף בחן את הסיכונים הממשיים בהתמכרות לטלפון הנגרמים מעצם החזקת הטלפון ביד. הליכה תוך בהייה בטלפון הנייד והסכנה הנובעת בעיקר מ[[הסחת דעת|הסחות דעת]] כגון נפילה עקב פגיעה מעצם דומם, פגיעה מכלי רכב חולף או אדם, שימוש בטלפונים הסלולריים תוך כדי נהיגה אשר מוביל גם הוא לתאונות רבות ועוד. המשתמשים בטלפונים הסלולריים מודעים לסכנות אלו אך ממשיכים להסיט את מבטיהם למטה וממשיכים לחשוף עצמם לפגיעות אלו.{{הערה|שם=asso}}

== דרכי גמילה ==
במקרה של התמכרות לטלפונים סלולריים השאיפה אינה להגיע למצב של [[גמילה]] מוחלטת, כיוון שהטלפונים הפכו זה מכבר לחלק משגרת החיים המודרנית. לכן ההתמקדות היא בשינוי דפוסי השימוש, בדגש על הפחתת זמן השימוש במכשיר. ישנן מספר אסטרטגיות אשר נמצאו יעילות בהפחתת זמן השימוש בטלפון:{{הערה| איך להיפרד מהטלפון, מאת קתרין פרייס. הוצאת מודן, 2018. 172 עמ'.}}{{הערה| ממוקדים: איך להימנע מהסחות דעת ולהצליח בחיים, מאת ניר אייל וג'ולי לי. הוצאת אגם, 2022. 340 עמ'.}}

'''הסרת אפליקציות''' - מומלץ להסיר אפליקציות שיש להן פוטנציאל התמכרות גבוה - כמו אלו של הרשתות החברתיות - מן הסמארטפון ולגשת אליהן, אם בכלל, רק בגרסת הרשת שלהן, באמצעות המחשב.

'''כיבוי התראות''' - ההתראות (נוטיפיקציות) מעודדות בדיקה מתמדת של הטלפון. כיבוי סלקטיבי של התראות יכול להפחית את הזמן ותשומת הלב המוקדשת לטלפון במהלך היממה.

'''הגבלת זמן מסך''' - בכל טלפון סלולרי ניתן להגביל את זמן המסך באפליקציות ספציפיות דרך ההגדרות של המכשיר עצמו. בנוסף, ניתן להגביל אפליקציות ספציפיות אשר מתנתקות בעת הגעה לזמן הקצוב של שימוש באותה [[אפליקציה]]. כך לדוגמה [[גוגל (חברה)|Google]] מציעה אפליקציה של טיימר הסופרת את זמן הצפייה של המשתמש בסרטוני [[יוטיוב|YouTube]] תוך שהיא מאפשרת למשתמש לבחור במספר שעות רצוי ביממה ולקבל התראה כאשר חצה את משך זמן השימוש שהציב כמגבלה.

'''אימוץ תחביב שאינו מקוון''' - התעמלות, מדיטציה, סריגה, קריאת ספרים וכדומה, בהתאם להעדפות האישיות.

'''אזורים וזמנים נטולי טלפון''' - כגון שולחן האוכל בארוחות משפחתיות, בכיתת הלימוד או במסעדה. מעבר להגדרת אזורים, ניתן להגדיר גם זמנים ביום בהם מחליטים על איסור שימוש כגון השעה הראשונה בה אנו מתעוררים, השעה האחרונה לפני השינה וכשהולכים לישון, שמים את הטלפונים על מצב שינה, כך לא ניתן לראות הודעות כתובות כאשר מתעוררים באמצע הלילה.

מחקר בנושא הציע שאלון לאבחון התמכרות לרשת בכלל ולסמארטפון בכלל. השאלון כלל שאלות כגון: האם אתה מרגיש צורך להשתמש באינטרנט בכמויות הולכות וגדלות של זמן על מנת להגיע ל[[סיפוק]], האם אתה מרגיש חסר מנוחה, [[מצב רוח]], מדוכא או עצבני כאשר אתה מנסה לצמצם או להפסיק את השימוש באינטרנט ועוד. התשובות מעריכות שימוש לא חיוני במחשב/אינטרנט כגון לשימוש לא עסקי או אקדמי.<ref>{{צ-מאמר|שם=Internet Addiction: Diagnosis and Treatment Considerations|קישור=https://doi.org/10.1007/s10879-009-9120-x|כתב עת=Journal of Contemporary Psychotherapy|שנת הוצאה=2009-12-01|עמ=241–246|כרך=39|doi=10.1007/s10879-009-9120-x|מחבר=Kimberly Young}}</ref> שיטת הטיפול שהוצעה במאמר היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי ([[CBT]]) שיש ראיות ליעילותה.

== ראו גם ==
* [[סייבר-פסיכולוגיה]]
* [[התמכרות]]

==קישורים חיצוניים==
*{{קישור כללי| כתובת = https://www.edunow.org.il/article/3266| הכותב = גיל ברנד| כותרת = שימוש חכם בטלפון החכם| אתר = http://www.edunow.org.il | תאריך = 14 בפברואר 2017| שפה = עברית}}
*{{הארץ|דני בר-און|אני דני ואני מכור לסמארטפון שלי. החלטתי לנסות להיגמל בכל דרך|1.10393847|17 בנובמבר 2021}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מכשירי טלפון חכמים]]
[[קטגוריה:התמכרות]]
[[קטגוריה:השפעות נפשיות של המדיה הדיגיטלית]]
[[קטגוריה:סייבר-פסיכולוגיה]]