הצגת המקור של הדף "הרפובליקה הסורית הראשונה"

{{מדינה
| שם בשפת המקור = République syrienne {{ש}} الجمهورية السورية
| סוג מדינה = לשעבר
| דגל = Flag of Syria (1930–1958, 1961–1963).svg
| סמל = Coat of arms of Syria (1932–1958, 1961–1963).svg
| עיר בירה = [[דמשק]]
| אירועי הקמה = הקמת הרפובליקה
| תאריכי הקמה = [[14 במאי]] [[1930]]
| אירועי פירוק = [[חוקה]] חדשה
| תאריכי פירוק = [[5 בספטמבר]] [[1950]]
| ישות קודמת = [[קובץ:Flag of Syria French mandate.svg|22px]] [[מדינת סוריה|'''1930:'''{{ש}}מדינת סוריה]] {{ש}} [[קובץ:Flag of the Alawite State (1920–1936).svg|22px]] [[מדינת העלווים|'''1936:'''{{ש}}מדינת העלווים]] {{ש}} [[קובץ:Flag of Jabal ad-Druze (state).svg|22px]] [[מדינת ג'בל א-דרוז]]
| ישות יורשת = {{דגל|טורקיה}} [[מדינת האטיי|'''1938:'''{{ש}}מדינת האטיי]] {{ש}} {{דגל|הרפובליקה הסורית השנייה}} [[הרפובליקה הסורית השנייה|'''1950:'''{{ש}}הרפובליקה הסורית השנייה]]
| מפה = [[קובץ:Syria between 1930 - 1938.png|250px]]
| כיתוב מפה = סוריה בין השנים 1930–1938
}}
'''הרפובליקה הסורית הראשונה''',<ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=gSVTDwAAQBAJ&pg=PA179|title=Syria, the Strength of an Idea|last=Karim Atassi|year=2018|isbn=9781107183605|page=179}}</ref> רשמית '''הרפובליקה הסורית''', הוקמה בשנת [[1930]] כחלק מ[[המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון]], והחליפה את [[מדינת סוריה]]. [[חוזה העצמאות הצרפתי-סורי|הסכם עצמאות נחתם]] בשנת [[1936]] למתן עצמאות לסוריה ולסיום השלטון הצרפתי הרשמי, אך [[הפרלמנט הצרפתי]] סירב לקבל את ההסכם. משנת [[1940]] עד [[1941]], הרפובליקה הסורית הייתה בשליטת [[צרפת של וישי]], ולאחר [[המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה|פלישת בעלות הברית]] בשנת 1941 קיבלה בהדרגה את עצמאותה. הכרזת העצמאות התקיימה בשנת [[1944]], אך רק באוקטובר [[1945]] הוכרה הרפובליקה הסורית [[דה יורה]] על ידי [[האו"ם]]; היא הפכה ל[[מדינה ריבונית]] בפועל ב-[[17 באפריל]] [[1946]], עם נסיגת הכוחות הצרפתים. היא הוחלפה על ידי [[הרפובליקה הסורית השנייה]] עם קבלת [[חוקת סוריה|חוקה חדשה]] ב-[[5 בספטמבר]] [[1950]].<ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=g926AAAAIAAJ|title=Revolutions and Military Rule in the Middle East|last=George Meri Haddad|publisher=Robert Speller & Sons|year=1971|isbn=9780831500603|volume=2|page=286}}</ref>

== הרפובליקה הסורית המנדטורית (1930–1946) ==
=== החוקה הסורית הראשונה ===
[[קובץ:Constitution_of_the_Syrian_Republic,_14_May_1930.png|ימין|ממוזער|שער לגרסת 1930 "חוקת המדינה הסורית"]]
פרויקט החוקה החדש נדון על ידי [[אספה מכוננת]] שנבחרה באפריל [[1928]], אך מכיוון ש[[הגוש הלאומי]] התומך בעצמאות זכה ברוב והתעקש להכניס כמה סעיפים "שלא שמרו על זכות הכוח המנדטורי", האספה התפרקה ב-[[9 באוגוסט]] 1928. ב-[[14 במאי]] [[1930]] הוכרזה [[מדינת סוריה]] כרפובליקה של סוריה וחוקה סורית חדשה הוכרזה על ידי הנציב העליון הצרפתי, במקביל לחוקה הלבנונית, חוקת סנג'ק אלכסנדרטה, חוקת מדינת העלווים, חוקת מדינת ג'בל א-דרוז.<ref name="takla">Youssef Takla, "[https://books.google.com/books?id=easK2KFwWssC&pg=PA91 Corpus juris du Mandat français]", in: {{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=easK2KFwWssC|title=The British and French Mandates in Comparative Perspectives|publisher=Brill|year=2004|isbn=978-90-04-13313-6|editor-last=Méouchy, Nadine|pages=91|language=fr|access-date=2012-04-01|editor-last2=Sluglet, Peter}}</ref> דגל חדש הוזכר גם בחוקה זו:
: דגל סוריה יורכב כדלקמן, האורך יהיה כפול מהגובה. הוא יכיל שלוש רצועות בעלות מידות שוות, הפס העליון יהיה ירוק, הפס האמצעי לבן והפס התחתון שחור. החלק הלבן יישא שלושה כוכבים אדומים בשורה, עם חמש נקודות לכל אחד.<ref name="giannini">The 1930 Constitution is integrally reproduced in: {{Cite web|url=http://www.dircost.unito.it/cs/docs/Siria%20franc.htm|title=Le costituzioni degli stati del vicino oriente|last=Giannini|first=A.|year=1931|publisher=Istituto per l’Oriente|language=fr|accessdate=31 March 2012}}</ref>

במהלך דצמבר [[1931]] וינואר [[1932]] התקיימו הבחירות הראשונות על פי החוקה החדשה, על פי חוק בחירות הקובע "ייצוג של מיעוטים דתיים" כפי שהוטל על פי סעיף 37 לחוקה.{{הערה|שם=giannini}} [[הגוש הלאומי]] היה במיעוט בלשכת הצירים החדשה עם 16 צירים בלבד מתוך 70, בשל זיוף הצבעות אינטנסיבי של הרשויות הצרפתיות.<ref name="Mardam">{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=RaLapp6CSt4C&pg=PA22|title=La Syrie et la France: bilan d'une équivoque, 1939-1945|last=Mardam Bey|first=Salma|publisher=Editions L'Harmattan|year=1994|isbn=9782738425379|location=Paris|page=22|language=fr|access-date=2012-04-01}}</ref> בין הצירים היו גם שלושה חברי המפלגה הלאומנית הכורדית הסורית Xoybûn (Khoyboun), חליל ביי אבן איברהים פאשה (מחוז אל-ג'זירה), מוסטפא ביי אבן שהין (ג'רבולוס) וחסן אעוני (כורד דאג).<ref name="tachjian">{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=HskA1EvlOd8C&pg=354|title=La France en Cilicie et en Haute-Mésopotamie: aux confins de la Turquie, de la Syrie et de l'Irak, 1919-1933|last=Tachjian|first=Vahé|publisher=Editions Karthala|year=2004|isbn=978-2-84586-441-2|location=Paris|page=354|language=fr|access-date=2012-04-01}}</ref> בהמשך השנה, מ-[[30 במרץ]] עד [[6 באפריל]], נערכו "בחירות משלימות".<ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=Nom3uVq2ayQC&pg=PA352|title=Le mouvement kurde de Turquie en exil: continuités et discontinuités du nationalisme kurde sous le mandat français en Syrie et au Liban (1925-1946)|last=Tejel Gorgas|first=Jordi|publisher=Peter Lang|year=2007|isbn=978-3-03911-209-8|page=352|language=fr|access-date=2012-04-01}}</ref>

בשנת [[1933]] ניסתה [[צרפת]] לכפות על הסכם העצמאות דעות קדומות לטובת צרפת. היא הבטיחה עצמאות הדרגתית אך שמרה על הרי סוריה תחת שליטה צרפתית. ראש המדינה הסורי באותה תקופה היה שליט בובה צרפתי, מוחמד עלי ביי אל-עביד. בראש ההתנגדות החריפה להסכם זה עמדו הבכירים הלאומנים והפרלמנטרים [[האשם אל-אתאסי]], שקראו לשביתה של 60 יום במחאה. הקואליציה הפוליטית של אתאסי, [[הגוש הלאומי]], גייסה תמיכה עממית מסיבית בקריאתו. מהומות והפגנות השתוללו, והכלכלה נעצרה.

=== הסכם העצמאות הצרפתי-סורי וסנג'ק אלכסנדרטה ===
לאחר משא ומתן במרץ עם דמיאן דה מרטל, הנציב העליון הצרפתי בסוריה, נסע [[האשם אל-אתאסי]] ל[[פריז]], בראש משלחת בכירה של הגוש. הממשלה הצרפתית החדשה בראשות [[החזית העממית (צרפת)|החזית העממית]], שהוקמה ביוני [[1936]] לאחר הבחירות באפריל–מאי, הסכימה להכיר בגוש הלאומי כנציגים הלגיטימיים היחידים של העם הסורי והזמינה את אל-אתאסי למשא ומתן עצמאי. ההסכם שהתקבל קרא להכרה מיידית בעצמאות סוריה כרפובליקה ריבונית, כאשר השחרור המלא יינתן בהדרגה לאורך 25 שנים.

בשנת 1936 נחתמה אמנת העצמאות הצרפתית-סורית, אמנה שלא תאושר על ידי [[הפרלמנט הצרפתי]]. עם זאת, ההסכם איפשר ל[[ג'בל דרוז]], האזור העלווי (הנקרא כיום [[לטקיה]]), ואלכסנדרטה להשתלב ברפובליקה הסורית במהלך השנתיים שלאחר מכן. [[לבנון הגדולה]] (כיום [[הרפובליקה הלבנונית]]) הייתה המדינה היחידה שלא הצטרפה לרפובליקה הסורית. האשם אל-אתאסי, שהיה ראש הממשלה בתקופתו הקצרה של המלך פייסל (1918–1920), היה הנשיא הראשון שנבחר על פי חוקה חדשה שאומצה לאחר חוזה העצמאות.

האמנה הבטיחה התאגדות של האזורים האוטונומיים של ה[[דרוזים]] וה[[עלווים]] לתוך [[אזור סוריה|סוריה רבתי]], אבל לא [[לבנון]], שבה צרפת חתמה על הסכם דומה בחודש נובמבר. ההסכם הבטיח גם צמצום ההתערבות הצרפתית בענייני פנים בסוריה וכן צמצום הכוחות, כוח האדם והבסיסים הצבאיים בסוריה. בתמורה, התחייבה סוריה לתמוך בצרפת בעת מלחמה, כולל השימוש ב[[מרחב אווירי|מרחב האווירי]] שלה, ולאפשר לצרפת להחזיק שני בסיסים צבאיים בשטח סוריה. הוראות פוליטיות, כלכליות ותרבותיות אחרות נכללו אף הם בהסכם.

אתאסי שב לסוריה בניצחון ב-[[27 בספטמבר]] 1936 ונבחר לנשיא הרפובליקה בנובמבר.

בספטמבר [[1938]], צרפת שוב הפרידה את [[סנג'ק אלכסנדרטה|הסנג'ק הסורי של אלכסנדרטה]].

האיום המתעורר של [[אדולף היטלר]] גרם לפחד להיות מוקפים על ידי [[גרמניה הנאצית]] אם צרפת תוותר על מושבותיה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. שיקול זה, יחד עם נטיות אימפריאליסטיות מתמשכות ברמות מסוימות בממשלת צרפת, הביא את צרפת לשקול מחדש את הבטחותיה.
בנובמבר 1938 הודיעה ממשלת צרפת רשמית על אי-אשרור חוזה 1936. בפברואר 1939 התפטר ג'מיל מרדם מראשות הממשלה, ובכך החלה סדרת משברים ממשלתיים ומהומות רחוב, והנשיא האשם אל-אתאסי התקשה לייצב את השלטון. הצרפתים החלו לפעול נגד ארגונים החשודים בתמיכה ב[[פשיזם]], ובעקבות זאת נמלט אנטון סעאדה לדרום אמריקה ושכיב ארסלאן חזר לשווייץ.{{הערה|שם=ארליך ה 88|חגי ארליך, '''המזרח התיכון בין מלחמות העולם''', ספר ה, יחידה 11, עמ' 88}}

ביוני [[1939]] צורף [[סנג'ק אלכסנדרטה]] ל[[טורקיה]], ונקרא עתה [[מדינת האטיי]]. סוריה לא הכירה בשילוב האטיי בטורקיה והנושא עדיין שנוי במחלוקת עד היום.
ביולי 1939, לאחר השלמת מסירת החבל לידי טורקיה, התפטר הנשיא אל-אתאסי. בתגובה לכך, השעו הצרפתים את החוקה וחילקו אותה לחמישה מחוזות, עם ממשלים נפרדים ל[[ג'בל א-דרוז]], לאטקיה ולחבל אל-ג'זירה.{{הערה|שם=ארליך ה 88}}

ערב פרוץ המלחמה הכריזו הצרפתים על משטר חירום ושלחו לדמשק את הגנרל [[מקסים וייגאן]] כמפקד "[[צבא הלבאנט]]" וזירת הים התיכון, והוא ייצב את השלטון. הוא משל באמצעות "מועצת הדירקטורים" בראשות בהג'י אל-ח'טיב.{{הערה|שם=ארליך ה 88}}

=== מלחמת העולם השנייה ועצמאות ===
עם [[הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת|נפילת צרפת]] בשנת [[1940]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], סוריה הייתה בשליטת [[ממשלת וישי]] עד שהבריטים ו[[צרפת החופשית|הצרפתים החופשיים]] [[המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה|פלשו לכבוש]] את המדינה ביולי [[1941]]. סוריה הכריזה שוב על עצמאותה בשנת 1941 אך רק ב-[[1 בינואר]] [[1944]] הוכרה כרפובליקה עצמאית.

ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] דגלה [[בריטניה]] בחשאי ביצירת מדינה סורית רבתי שתבטיח לבריטניה מעמד מועדף בעניינים צבאיים, כלכליים ותרבותיים, בתמורה לעצירה מוחלטת של השאפתנות היהודית ב[[ארץ ישראל]]. [[צרפת]] ו[[ארצות הברית]] התנגדו להגמוניה הבריטית באזור, מה שהוביל בסופו של דבר ל[[הקמת מדינת ישראל]].{{הערה|{{הארץ|מאיר זמיר|מלחמתה הסודית של ישראל להבטחת עצמאותה של סוריה|0000017f-e570-df2c-a1ff-ff71ab1a0000|13 ביוני 2018}}}}

ב-[[27 בספטמבר]] 1941 הכריזה צרפת, מכוח המנדט, ובמסגרתו, על עצמאותה וריבונותה של המדינה הסורית. בהכרזה נכתב כי "העצמאות והריבונות של סוריה ולבנון לא ישפיעו על המצב המשפטי כפי שהוא נובע מחוק המנדט. אכן, ניתן לשנות מצב זה רק בהסכמת מועצת חבר הלאומים, בהסכמת ממשלת ארצות הברית, החתומה על האמנה הפרנקו-אמריקאית מיום [[4 באפריל]] [[1924]], ורק לאחר סיום ההסכמים בין ממשלת צרפת לבין ממשלת סוריה ולבנון שאושרו כדין בהתאם לחוקי הרפובליקה הצרפתית.<ref>See Foreign relations of the United States diplomatic papers, 1941. The British Commonwealth; the Near East and Africa Volume III (1941), pages 809-810; and Statement of General de Gaulle of November 29, 1941, concerning the Mandate for Syria and Lebanon, Marjorie M. Whiteman, Digest of International Law, vol. 1 (Washington, D.C.: U. S. Government Printing Office, 1963) 680-681</ref>

ביולי 1943 נאלץ דה-גול להסכים לעריכת בחירות בסוריה, שבהו ניצח "[[הגוש הלאומי]]".{{הערה|חגי ארליך, '''המזרח התיכון בין מלחמות העולם''', ספר ה, עמ' 136}}
לאחר הבחירות, החלו ממשלת "הגוש הלאומי" ו"הגוש החוקתי" ובעלי בריתו ב[[ביירות]], לתאם את מדיניותם מול צרפת. מתחילת אוקטובר 1943 גובשה אסטרטגיה להשתמש בחוקות הפרלמנטריות כדי לממש את התביעות לעצמאות מלאה. שני הגושים קבעו כי הממשלות והפרלמנטים יאשררו את החוקות המחודשות ללא הסעיפים הקובעים את זכות הווטו של הצרפתים. ב-9 בנובמבר 1943 אישר בשארה אל-ח'ורי את הנוסח החדש, תוך התעלמות מאיומי הצרפתים. בינואר 1944 הלכה ממשלת "הגוש הלאומי" בדרכה של ממשלת לבנון, והנשיא אל-קוותלי אישר נוסח חדש לחוקה, ללא סעיף 116 שאפשר לצרפתים להטיל וטו על כל החלטה של הפרלמנט והממשלה.{{הערה|חגי ארליך, '''המזרח התיכון בין מלחמות העולם''', ספר ה, עמ' 137}}

לאורך שנת 1944 פעלה ממשלת סוריה כגוף ריבוני, ובין היתר החלה לקשור קשרים בינלאומיים. בסוף אוגוסט 1944 חזר דה-גול לפריז לאחר שחרורה, ודרש לחתום על חוזה עם סוריה, שיבטיח את האינטרסים והמעמד המיוחד של צרפת. אולם אל-קוותלי סירב להיכנס למשא ומתן לפני שיפונו כל הכוחות הזרים מאדמת סוריה. בדצמבר 1944 נקט הפרלמנט הסורי צעד אנטי-צרפתי: הוא חוקק חוק שהוריד את מעמד השפה הצרפתית במערך הלימודים של בתי הספר היסודיים, וקבע אותה כשפה זרה שנייה, אחרי האנגלית, בבתי הספר התיכוניים.{{הערה|חגי ארליך, '''המזרח התיכון בין מלחמות העולם''', ספר ה, עמ' 139.}} בינואר 1945 הוכרז על הקמת צבא סורי לאומי. בפברואר החלו שיחות עם צרפת, אולם הן הגיעו למבוי סתום. במאי 1945 החליט דה-גול לשלוח צבא מתוגבר לסוריה, וב-19 במאי פרצו קרבות בדמשק.{{הערה|שם=ארליך ה 140|חגי ארליך, '''המזרח התיכון בין מלחמות העולם''', ספר ה, עמ' 140.}}
ב-[[29 במאי]] [[1945]], צרפת הפציצה את [[דמשק]] וניסתה לעצור את מנהיגיה הנבחרים באופן דמוקרטי. בזמן שמטוסים צרפתיים הפציצו את דמשק, ראש הממשלה פאריס אל-חורי השתתף בוועידה המייסדת של [[האומות המאוחדות|האו"ם]] ב[[סן פרנסיסקו]], והציג את טענת [[סוריה]] לעצמאות מ[[המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון|המנדט הצרפתי]].
הקרבות נמשכו עד 31 במאי, וגבו, לפי אחד האומדנים, כ-400 הרוגים וכ-1,500 פצועים בצד הסורי. כמו כן, בניין הפרלמנט בדמשק נהרס.{{הערה|שם=ארליך ה 140}} האש הופסקה רק בעקבות איגרת קשה מצ'רצ'יל לדה-גול ולחץ אמריקני.{{הערה|שם=ארליך ה 141|חגי ארליך, '''המזרח התיכון בין מלחמות העולם''', ספר ה, עמ' 141}}

שתי המדינות התקבלו ל{{ה|אומות המאוחדות}} כמדינות עצמאיות.
בנט ברומס אמר כי חשוב לציין כי היו כמה חברות מייסדות ב[[או"ם]] שמעמדן מוטלת בספק בזמן ועידת סן פרנסיסקו וכי ממשלת צרפת עדיין ראתה בסוריה ולבנון כמנדטים.<ref>See International law: achievements and prospects, by Mohammed Bedjaoui, UNESCO, Martinus Nijhoff; 1991, {{ISBN|92-3-102716-6}}, page 46 </ref>
דאנקן הול אמר "לפיכך, ניתן לומר שהמנדט הסורי הופסק ללא כל פעולה רשמית מצד הליגה או ממשיכתה. המנדט הופסק על ידי הצהרת סמכויות החובה, והמדינות החדשות עצמן, על עצמאותן, ואחריו תהליך של הכרה בלתי מותנית באופן חלקי על ידי סמכויות אחרות, שהסתיימה בכניסה רשמית לאו"ם. סעיף 78 לצ'רטר סיים את מעמד ההדרכה לכל מדינה חברה: 'מערכת הנאמנות לא תחול על שטחים שהפכו לחברים באו"ם, היחסים ביניהם יתבססו על כבוד לעקרון השוויון הריבוני'".<ref>Mandates, Dependencies and Trusteeship, by H. Duncan Hall, Carnegie Endowment, 1948, pages 265-266</ref> כך שכאשר האו"ם קם באופן רשמי ב-[[24 באוקטובר]] [[1945]], לאחר אשרור [[מגילת האומות המאוחדות|אמנת האו"ם]] על ידי חמשת חברי הקבע, מכיוון שסוריה ולבנון הן מדינות מייסדות, המנדט הצרפתי לשתיהן הופסק באופן חוקי בתאריך זה והושגה עצמאות מלאה.<ref>{{Cite web|url=https://www.un.org/aboutun/unhistory/|title=History of the United Nations|publisher=United Nations}}</ref>

העצמאות הסורית [[דה יורה]] הושגה ב-24 באוקטובר 1945.

בדצמבר 1945 הסכימו הבריטים והצרפתים על פינוי צבאותיהן מסוריה ומלבנון.{{הערה|שם=ארליך ה 141}} המשך הלחץ מצד קבוצות לאומיות סוריות ולחץ בריטי אילץ את הצרפתים לפנות את כוחותיהם האחרונים ב-[[17 באפריל]] [[1946]].

== הרפובליקה הסורית הראשונה העצמאית (1946–1950) ==
=== תיקונים חוקתיים ===
חוקת 1930 תוקנה בשנת [[1947]].

בשנת 1947 הצטרפה סוריה ל[[קרן המטבע הבינלאומית]] (IMF) והצמידה את המטבע שלה ל[[דולר]] האמריקאי על 2.19148 פאונד = דולר אחד, שער שנשמר עד [[1961]]. המטבעות [[לירה לבנונית|הלבנונים]] ו[[לירה סורית|הסורים]] התפצלו בשנת [[1948]].

=== המלחמה הערבית–ישראלית ואחריה ===
[[הליגה הערבית]] נכשלה ב[[מלחמת העצמאות]] נגד [[ישראל]] בשנת [[1948]].

זעים עלה לשלטון בשנת [[1949]] אך מת מאוחר יותר באותה שנה ואתאסי עלה לשלטון במקומו.

חוקה חדשה נוסחה ואומצה בשנת [[1950]], המסמנת את תחילת [[הרפובליקה הסורית השנייה]].

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון}}
[[קטגוריה:המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון]]
[[קטגוריה:מדינות לשעבר במזרח התיכון]]
[[קטגוריה:סוריה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות שהוקמו ב-1930]]
[[קטגוריה:מדינות וטריטוריות שהתפרקו ב-1946]]