הצגת המקור של הדף "הרסטורציה האנגלית"

[[קובץ:Charles II of England.jpeg|ממוזער|462.3670212765957x462.3670212765957px|[[צ'ארלס השני, מלך אנגליה|המלך צ'ארלס השני]], ה[[מונרך]] הראשון ששלט לאחר הרסטורציה האנגלית.]]
'''הרסטורציה האנגלית''' החלה בשנת [[1660]] כאשר הושב שלטון [[מלכי אנגליה|המלוכה האנגלית]] על הממלכות [[ממלכת אנגליה|אנגליה]], [[ממלכת סקוטלנד|סקוטלנד]] ו[[ממלכת אירלנד|אירלנד]], תחת צ'ארלס השני, לאחר [[אינטרגנום]] שבא בעקבות [[מלחמת האזרחים האנגלית]] ([[1642]]-[[1651]]). המונח רסטורציה (שחזור) משמש לתיאור גם של אירוע שיבת המלוכה וגם של התקופה שלאחריו שבה נוצרת הסדרה פוליטית חדשה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = CEE staff|כתובת = http://www.infoplease.com/ce6/history/A0841607.html/|כותרת = Restoration|מידע נוסף = he Columbia Electronic Encyclopedia (6th ed.). Columbia University Press.|תאריך = 2012}}}} [[היסטוריה|בראייה ההיסטורית]] המקובלת, הרסטורציה האנגלית כוללת את כל תקופת שלטונו של [[צ'ארלס השני, מלך אנגליה|צ'ארלס השני]] ([[1660]]-[[1685]]), ולעיתים קרובות גם את תקופת שלטונו הקצרה של אחיו הצעיר [[ג'יימס השני, מלך אנגליה|ג'יימס השני]] (1685-[[1688]]).{{הערה|שם=:0|{{קישור כללי|הכותב = EB staff|כתובת = http://www.britannica.com/EBchecked/topic/499715/Restoration|כותרת = Restoration|מידע נוסף = Encyclopedia Britannica Online|תאריך = 2012}}}} בהקשרים מסוימים, ניתן להכליל במונח זה גם את [[בית סטיוארט|תקופת מלכי סטיוארט]] המאוחרת השלמה עד מותה של [[המלכה אן]] וירושת המלוכה על ידי [[בית הנובר]] בשנת [[1714]];{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = A.Yadav|כתובת = http://mason.gmu.edu/~ayadav/historical%20outline/overview.htm|כותרת = Historical Outline of Restoration and 18th-Century British Literature|תאריך = 2010}}}} לדוגמה {{קישור שפה|אנגלית|Restoration comedy|קומדיות הרסטורציה}} כוללות גם יצירות מאוחרות שנכתבו בשנת [[1710]].

== הפרוטקטורט ==
שלטון הפרוטקטורט, שהיה בזמן "[[חבר העמים האנגלי]]" וקדם לרסטורציה האנגלית, היה נמשך אלמלא בנו של [[אוליבר קרומוול]], [[ריצ'רד קרומוול|ריצ'רד]], שנעשה [[האדון המגן]] לאחר מות אביו, נכשל בהמשך יישום מדיניותו של אביו. החולשה העיקרית של ריצ'רד קרומוול הייתה שלא היה לו את אמונו של הצבא. שבעה חודשים לאחר שירש את אביו בתפקיד, ב-[[6 במאי]] [[1659]], קבוצת קצינים בכירים ("סיעת בית ולינגפורד") הדיחה אותו מהשלטון וכינסה פרלמנט חדש.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = N. H. Keeble|שם = The Restoration: England in the 1660s, History of Early Modern England Series.|מו"ל = Oxford: Blackwell Publishers|שנת הוצאה = 2002|ISBN = 0-631-23617-1}}}} [[צ'ארלס פליטווד]] מונה כחבר הן בוועדת הביטחון והן ב[[מועצת המדינה (בריטניה)|מועצת המדינה]], וכאחד משבעת הנציבים לצבא. ב-[[9 ביוני]] [[1659]], מונה לגנרל הכללי של הצבא. עם זאת, הנהגתו התערערה בעיני חברי הפרלמנט, אשר בחרו להתעלם מסמכותו של הצבא, באופן דומה למה שקרה בפרלמנט של לפני [[מלחמת האזרחים האנגלית]] הראשונה. התקוממות מלוכנית תוכננה ל-[[1 באוגוסט]] 1659, אך סוכלה. עם זאת, [[סר ג'ורג בות']] השיג שליטה במחוז [[צ'שייר]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = R. Hutton|שם = The British Republic 1649–1660|מו"ל = Macmillan|שנת הוצאה = 2000|מהדורה = ed. 2nd|עמ = 121}}}} בות אחז בצ'שייר עד סוף חודש אוגוסט, כאשר הוא הובס על ידי [[גנרל למברט]]. ב-[[12 באוקטובר]] [[1659]], מדיח הפרלמנט את הגנרל ג'ון למברט ונושאי משרה נוספים, וממנה את פליטווד כראש המועצה הצבאית תחת סמכותו של ה[[יושב ראש בית הנבחרים הבריטי|יושב הראש]].{{הערה|שם=:1|{{צ-ספר|מחבר = H. Chisholm|שם = Encyclopædia Britannica ,Lambert, John|מו"ל = Cambridge University Press|שנת הוצאה = 1911|מהדורה = ed. 11th|כרך = 16|עמ = 108-109|קישור = http://www.archive.org/stream/encyclopaediabri16chisrich#page/108/mode/2up}}}} ביום שלמחרת למברט הורה על סגירת דלתות הפרלמנט ומניעת כניסת חבריו. ב-[[26 באוקטובר]] מונתה ועדת הביטחון, וכללה את פליטווד ולמברט כחברים. למברט התמנה כגנרל הכללי של כל הכוחות באנגליה ובסקוטלנד, עליהם פיקד קודם פליטווד.{{הערה|שם=:1}} ועדת הביטחון שלחה את למברט עם כוח גדול לפגוש את [[ג'ורג' מונק]], מפקדם של הכוחות האנגלים בסקוטלנד, לנהל עמו משא ומתן או להכריח אותו לעמוד בתנאי הוועדה.{{הערה|שם=:1}}

מונק, מושל [[סקוטלנד]] תחת ה"[[אוליבר קרומוול|קרומוולים]]", צעד דרומה עם צבאותיו מסקוטלנד בעוד שצבאו של למברט החל לנטוש אותו, והוא חזר ללונדון כמעט לבד. צבאו של מונק הגיע ללונדון ללא התנגדות בדרך. ה[[פרסביטריאניזם|פרסביטריאנים]], שהוצאו בטיהור של פרייד ב-[[1648]], הוחזרו וב -24 בדצמבר הצבא השיב את [[מלחמת האזרחים האנגלית|הפרלמנט הארוך]].{{הערה|שם=:1}} פיקודו של פליטווד נשלל ממנו והוא התייצב בפני הפרלמנט כדי לענות על התנהלותו. ב-[[3 במרץ]] [[1660]], למברט נשלח ל[[מגדל לונדון]], שממנו הוא נמלט חודש לאחר מכן. הוא ניסה להצית מחדש את מלחמת האזרחים לטובת חבר העמים האנגלי על ידי הכרזה הקוראת לכל התומכים של "[[הסיבה הישנה והטובה]]" להתגייס לשדה הקרב באדג'היל. אך הוא נשבה בשנית על ידי קולונל ריצ'רד אינגולדסבי, אחד מרוצחי המלך [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|צ'ארלס הראשון]], שקיווה לזכות בחנינה על ידי מסירת למברט למשטר החדש.{{הערה|שם=:1}} למברט נכלא ומת במעצר ב[[האי דרייק|אי דרייק]] בשנת 1684 וקולונל אינגולדסבי אכן זכה לחנינה.

== הרסטורציה של צ'ארלס השני ==
[[קובץ:Major-General Thomas Harrison (General) in Cromwell's Army.jpg|ממוזער|[[תומאס הריסון]], האדם הראשון שהורשע על הוצאתו להורג של [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|המלך צ'ארלס הראשון]].]]
ב-[[4 באפריל]] [[1660]], [[צ'ארלס השני, מלך אנגליה|צ'ארלס השני]] פרסם את "הצהרת ברדה" בה הודיע שיעניק [[חנינה]] על כל הפשעים שבוצעו בתקופת מלחמת האזרחים לכל מי שיכירו בו כמלך, למעט מספר קטן של אנשים שהיו מעורבים בהוצאתו להורג של אביו. [[ג'ורג' מונק|מונק]] ארגן [[מלחמת האזרחים האנגלית|אספה חדשה של הפרלמנט]], שנפגש בפעם הראשונה ב-[[25 באפריל]]. ב-[[8 במאי]] הפרלמנט הכריז כי צ'ארלס השני היה המלך החוקי מאז הוצאתו להורג של [[צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה|צ'ארלס הראשון]] בשנת [[1649]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Originally published by His Majesty's Stationery Office, London,|כתובת = http://www.british-history.ac.uk/commons-jrnl/vol8/pp16-18#s2|כותרת = House of Commons Journal Volume 8: 8 May 1660|תאריך = 1802}}}} "חוקתית, זה היה כאילו תשע עשרה השנים האחרונות מעולם לא קרו".{{הערה|שם=:3|{{צ-ספר|מחבר = T. Harris|שם = Restoration:Charles II and His Kingdoms 1660–1685|מו"ל = Allen Lane|שנת הוצאה = 2005}}}} צ'ארלס שב מהגלות, עזב את האג ב-[[23 במאי]] ונחת ב[[דובר (אנגליה)|דובר]] ב-[[25 במאי]].{{הערה|שם=:2|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.pepysdiary.com/diary/1661/04/23/|כותרת = היומן של סמיואל פפיס|תאריך = 23 באפריל 1661}}|כיוון=ימין}} הוא נכנס לונדון ב -29 במאי, יום הולדתו. כדי לחגוג את "שיבתו של הוד מלכותו לפרלמנט שלו" ה-[[29 במאי]] נעשה חג, הידוע בכינוי " Oak Apple Day" (יום תפוח האלון).{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Originally published by His Majesty's Stationery Office, London,|כתובת = http://www.british-history.ac.uk/commons-jrnl/vol8/pp49-50#s3|כותרת = House of Commons Journal Volume 8: 30 May 1660}}}} הכתרתו נערכה ב[[מנזר ווסטמינסטר]] ב-[[23 באפריל]] [[1661]].{{הערה|שם=:2}}

כמה מבני התקופה תיארו את הרסטורציה כ"נס במצוות האל". הגאולה הפתאומית והבלתי צפויה מההדרה והעריצות התפרשה כשיקום של סדר הטבעי ואלוהי.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = J.R. Jones|שם = Country and Court: England 1658–1714|מו"ל = Edward Arnold|שנת הוצאה = 1978|עמ = 15}}}} [[מלחמת האזרחים האנגלית|הפרלמנט האבירי]] התכנס בפעם הראשונה ב-[[8 במאי]] [[1661]], והתקיים במשך 17 שנים, עד שפוזר ב-[[24 בינואר]] [[1679]]. רוב מכריע של חברי פרלמנט זה היו מלוכנים (תומכים במוסד המלוכה). הוא היה ידוע גם בשם הפרלמנט הפנסיונרי בשל הגמלאות הרבות שהעניק לחסידיו של המלך.

הדמות הפוליטית המובילה בתחילת הרסטורציה הייתה [[אדוארד הייד, רוזן קלרנדון ה-1]]. הייתה זו "המיומנות והחוכמה של קלרנדון שעשתה את הרסטורציה בלתי ניתנת לערעור".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = Sir G. Clark|שם = The Later Stuarts 1660–1714|מו"ל = Oxford University Press|שנת הוצאה = 1953|מהדורה = ed. 2nd|עמ = 3}}}}

מלוכנים רבים שהוגלו חזרו ותוגמלו. [[רופרט נסיך הריין]] חזר לשירות הממלכה, הפך לחבר מועצה סודי וקיבל קצבה. [[נוריץ'|ג'ורג גורינג, רוזן נוריץ' ה-1]], חזר לתפקיד מפקד משמר המלך וקיבל פנסיה. [[מרמדוק לאנגדאל]] חזר ונעשה "הברון לאנגדאל". [[ניוקאסל|ויליאם קוונדיש דוכס ניוקאסל ה-1]], חזר והצליח להחזיר לעצמו חלק הגדול יותר של אחוזותיו. כמו כן, הוא התקבל מחדש בשנת [[1666]] ל[[מסדר הבירית]].

=== מעמד הכנסייה ===
הושב מעמדה של ה[[הכנסייה האנגליקנית|כנסייה האנגליקנית]] ככנסייה הלאומית באנגליה, על בסיס [[קוד קלרנדון]] ו[[חוק האחידות 1662]].{{הערה|שם=:3}}

== סוף הרסטורציה ==
{{ערך מורחב|המהפכה המהוללת}}
[[קובץ:William III Landing at Brixham, Torbay, 5 November 1688.jpg|ממוזער|דיוקנו של [[ויליאם השלישי, מלך אנגליה|ויליאם השלישי]] רוכב על סוס, המנציח את תחילת [[המהפכה המהוללת]] בשנת [[1688]]. צויר על ידי [[יאן וויק]].]]
המהפכה המהוללת סיימה את הרסטורציה. המהפכה המהוללת שהדיחה את המלך, [[ג'יימס השני, מלך אנגליה]], הייתה מונעת על ידי איחוד של חברי פרלמנט אנגלים עם ה[[סטאדהאודר]] ההולנדי ויליאם השלישי מ[[בית אורנז'-נאסאו|בית אורנז'-נסאו]] ([[ויליאם מאוראנז']]). הפלישה המוצלחת של ויליאם לאנגליה עם צי וצבא הולנדיים הובילה לעלייתו לכס המלוכה האנגלי כ[[ויליאם השלישי, מלך אנגליה]] במשותף עם אשתו [[מרי השנייה, מלכת אנגליה]].

באפריל [[1688]], ג'יימס השני פרסם מחדש את [[הצהרת המחילה]] (המבטלת את חוקי הכפיפות לכנסייה האנגליקנית ומאפשרת חופש פולחן לזרמים הנוצריים השונים באנגליה) והורה לכל אנשי הדת האנגליקנית לקרוא אותה לקהילותיהם. כאשר שבעה בישופים, כולל [[הארכיבישוף של קנטרברי]], הגישו עתירה המבקשת בדיקה מחודשת של המדיניות הדתית של המלך, הם נעצרו ונשפטו בגין הוצאת דיבה חתרנית. ב-[[30 ביוני]] 1688, קבוצה של שבעה אצילים [[פרוטסטנטים]] הזמינה את [[ויליאם מאוראנז'|נסיך אורנז']] לבוא לאנגליה עם צבא, ב[[ספטמבר]] התברר כי [[ויליאם מאוראנז'|ויליאם]] עומד לפלוש לאנגליה. כאשר ויליאם הגיע ב-[[5 בנובמבר]] 1688, ג'יימס איבד עשתונות, סירב לתקוף את ההולנדי הפולש וניסה להימלט לצרפת. הוא נתפס ב[[קנט]]; מאוחר יותר, הוא שוחרר והושם תחת שמירת מגן הולנדית. מכיוון שלא רצה לעשות מג'יימס קדוש מעונה, [[ויליאם מאורנז'|ויליאם, נסיך אורנז']], איפשר לו לברוח ב -[[23 בדצמבר]]. ג'יימס התקבל בצרפת על ידי בן דודו ובעל בריתו, [[לואי הארבעה עשר]], שהציע לו ארמון וקצבה.

ויליאם ערך כינוס של הפרלמנט על מנת להחליט כיצד להתמודד עם המצב. מחד, חברי הפרלמנט סירבו להדיח את [[ג'יימס השני, מלך אנגליה|ג'יימס]], אך מאידך הכריזו כי ג'יימס, שנמלט לצרפת, ויתר בכך על זכותו לכתר האנגלי, ולכן כס המלוכה כעת נותר פנוי. כדי למלא את הריק שנוצר, בתו של ג'יימס, [[מרי השנייה, מלכת אנגליה|מרי]] הוכרזה כמלכה; היא הייתה חייבת לשלוט במשותף עם בעלה [[ויליאם מאורנז'|ויליאם, נסיך אורנז']], שישמש כמלך. הפרלמנט העביר את [[חוק הזכויות 1689|חוק הזכויות של 1689]] שגינה את [[ג'יימס השני מלך אנגליה|ג'יימס]] בגלל ניצול לרעה של כוחו. ההפרות שנזקפו לחובת ג'יימס כללו את ביטולם של חוקי המבחן (חוקי הכפיפות לכנסייה האנגליקנית), העמדה לדין של שבעה בישופים בשל עתירה כנגד הכתר, הקמתו של צבא קבע בעת שלום, והטלת עונשים אכזריים. החוק מצהיר גם כי מעתה ואילך, לנוצרי קתולי אסור לרשת את כס המלוכה האנגלית, וכן אסור לאוחז בכתר האנגלי לשאת בן זוג קתולי.

== ראו גם ==
* [[קומדיות הרסטורציה]]
* [[ספרות הרסטורציה]]
* [[החברה המלכותית]]
* [[מועדון רוטה]]
*[[סמיואל פיפס]], שהיומן האישי המפורט שכתב מ־1660 עד 1669 הוא אחד [[מקור ראשוני|המקורות הראשוניים]] החשובים להכרת [[אנגליה]] בתקופת הרסטורציה.

== קישורים חיצוניים ==
* [http://socialistreview.org.uk/280/restoration-tragedy ב. מאנינג, '''סקירה של המהפכה ושל מהפכת הנגד באנגליה, סקוטלנד ואירלנד 1658-1660''']
* [http://www.uni-mannheim.de/mateo/camenaref/cmh/cmh505.html סר צ'.ה. פירת', '''רסטורציית סטיוארט''']
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007538546105171|בריטניה, היסטוריה, חידוש המלכות, 1660-1688}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{מלכי הממלכה המאוחדת}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אנגליה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:מדינות לשעבר באירופה|אנגליה, ממלכת]]
[[קטגוריה:ממלכות האיים הבריטיים]]
[[קטגוריה:מלכי אנגליה]]
[[קטגוריה:בית סטיוארט]]