הצגת המקור של הדף "הקוף העירום"

{{ספר
| תמונה = Nakedape (Hebrew wiki upload).jpg
| הוצאה בעברית =[[רשפים (הוצאת ספרים)|הוצאת רשפים]]
| תאריך הופעה ראשונה =
| תאריך הוצאה בעברית = [[1969]]
| תרגום לעברית = [[יעקב שרת]]}}
'''הקוף העירום - מחקרו של זואולוג על בעל החיים הקרוי אדם''' (ב[[אנגלית]]: '''''The Naked Ape: A Zoologist's Study of the Human Animal''''') הוא [[ספר]] [[מדע פופולרי]] משנת [[1967]] מאת [[זואולוגיה|הזואולוג]] [[אתולוגיה|והאתולוג]] האנגלי [[דזמונד מוריס]], הבוחן את [[אדם|בני האדם]] [[מין (טקסונומיה)|כמין]] ב[[עולם הטבע]] ומשווה אותם לבעלי חיים אחרים. הספר היה ל[[רב-מכר]] מיד עם הוצאתו לאור{{הערה|{{למרחב||"הקוף העירום" מאת ד"ר דסמונד מוריס, המתאר את האדם מנקודת מבטו של זואולוג, זכה לתפוצה עצומה באגגליה|19671215|52.3}}}}. הספר תורגם ל-23 שפות. התרגום ל[[עברית]] נעשה על ידי [[יעקב שרת]] ויצא לאור ב-[[1969]], ב[[רשפים (הוצאת ספרים)|הוצאת רשפים]]{{הערה|{{מעריב||רב מכר עולמי "הקוף העירום" מאת דסמונד מוריס - בעברית|19691204|118.3}}}}.

"גן החיות האנושי", ספר המשך של מוריס, הבוחן את התנהגותם של אנשים בערים, יצא לאור ב-[[1969]].

== תוכן הספר ==
{{להשלים|סיבה=חסרה התייחסות לחלק מהותי בספר, "קוף המים"|נושא=ספרות}}
"הקוף העירום" מציג את ההתנהגות האנושית ככזו שהתעצבה על מנת לעמוד באתגרי החיים של ה[[אדם]] כמין [[ציד|צייד]]. שם הספר נובע מהיות האדם המין היחיד מתוך 193 מינים של [[קופים]] ו[[הומינידים]] שאינו מכוסה ב[[שיער]]. לדברי מוריס, ששימש כ[[אוצר (מקצוע)|אוצר]] היונקים ב[[גן החיות של לונדון]], הוא שאף להפוך את המדע לנגיש יותר ולהסיר את מעטה המסתורין מעל ההתנהגות האנושית.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://news.bbc.co.uk/onthisday/hi/dates/stories/october/12/newsid_3116000/3116329.stm|כותרת=1967: The Naked Ape steps out|אתר=BBC}}|כיוון=שמאל}}

בספרו כותב מוריס כי לבני האדם יש לא רק את המוח הגדול ביותר מבין ה[[פרימט]]ים הגבוהים, אלא גם היחס הגבוה ביותר בין גודל ה[[פין]] למסת הגוף – תוצאה של [[הברירה המינית באבולוציה האנושית]] {{אנ|Sexual selection in humans}}. הוא גם מעלה את השערתו כי אונות האוזניים האנושיות התפתחו כאזור ארוגני נוסף, מה שמסייע למיניות הרחבה יותר שדרשה האבולוציה לצורך קשר [[מונוגמיה|מונוגמי]]{{הערה|{{הארץ|עמוס פריבס|מצפים שאתמסד, אבל מה יכול לשכנע אותי לסקס רק עם אחת?|0000017f-f8dd-d318-afff-fbff45d30000|18 בפברואר 2019|מנויים=לא}}}}. עוד טוען מוריס כי הצורה המעוגלת של [[שד (איבר)|שדי]] הנשים התפתחה בעיקר כסימן מיני ולא רק לאספקת חלב לתינוקות{{ביאור|נקודת המוצא של מוריס לטענה זו היא שלנקבות כל היונקים [[בלוטות חלב]] המספקות את הצורך להזין את צאצאיהם, אך מבין הפרימטים רק אצל בני האדם בלוטות אלה מופגנות בצורה בולטת לעין}}. הוא מסביר שכאשר בני האדם עברו ליחסי מין בתנוחה קדמית, חל שינוי באנטומיה הנשית: נשים עם חזה מעוגל הזכירו לגברים קימורים אחרים בגוף, וכך זכתה התכונה לעדיפות והשתרשה{{הערה|{{הארץ|פייר ברטלמי, [[לה מונד]]|תיאוריה חדשה מנסה להסביר למה גברים נמשכים לשדיים|0000017f-f4c1-d47e-a37f-fdfd40990000|11 באפריל 2013|מנויים=לא}}}}.

מוריס תיאר מאפיינים שונים בהתנהגות האנושית מנקודת מבט אבולוציונית, בתקופה בה ההסברים התרבותיים היו שמרניים יותר. כך, למשל, הוא טוען שהקשר הזוגי נוצר כדי לאפשר לגברים היוצאים לצוד לסמוך על נאמנות בת זוגם. הוא אף מציע כי שיער גוף דליל התפתח כיוון שעור חשוף מגביר את התחושתיות בקשר הזוגי. 

כחמישית מהספר מוקדשת לנושא המיניות. שאר הספר עוסק בגידול ילדים, באלימות ומלחמה, בתזונה ובנוחות, ובדמיון והשוני בין האדם לבין בעלי חיים אחרים{{הערה|{{עיתונות|hayomisr||הקוף האנושי במערומיו|19671025|50}}}}.

== עיבודים לסרטים ==
סרט משנת 1973 בבימויו של דונלד דרייבר, המבוסס בצורה רופפת מאוד על הספר, נעשה בכיכובם של ג'וני קרופורד [[ויקטוריה פרינסיפל|וויקטוריה פרינציפ]]. בשנת 2006, הופק סרט עצמאי, המבוסס באופן רופף על הספר, שנכתב וביים על ידי דניאל מליץ, בכיכובם של ג'וש וייז, צ'לס סוויין, שון שאנקס, אמנדה מקדונלד, טוני לת'אן ו[[קורבין ברנסן]]. מעבר לכך שהתסריטים שלהם מבוססים באופן רופף על ספרו, מוריס לא היה מעורב באף אחד מהסרטים. עם זאת בשנת [[1981]] שימש מוריס יועץ להפקת [[סרט הרפתקאות|סרט ההרפתקאות]] [[ניצוץ החיים (סרט)|ניצוץ החיים]], שביים [[ז'אן-ז'אק אנו]] על פי תסריט מאת [[ז'ראר בראש]]{{הערה|{{דבר|אורי קליין|יש לך אש? - "ניצוץ החיים" שחף ת"א|19820613|104}}}}.

== ביקורות ==
הסופרת [[איליין מורגן]] {{אנ|Elaine Morgan}}, כותבת כי הספר "שינה את חייה באופן קיצוני".{{הערה|https://www.newscientist.com/article/dn13714-life-changing-books-the-naked-ape/}} בספרה רב המכר "[[מוצא האשה]]" {{אנ|The Descent of Woman}} (1972), שנכתב בעקבות ספרו של מוריס, טענה שהתיאוריות של מוריס על גוף האישה הן פשוט תולדה מצערת של הפנטזיה הגברית, כאילו העולם נברא לספק את צרכיו של הגבר, ובייחוד את צרכיו המיניים. לטענתה השדיים לא נועדו לגברים, אלא למטרתה האמיתית של האבולוציה, מזון לתינוק. השדיים מייצרים מזון תינוקות אידיאלי - מזין, קל לעיכול, מלא ויטמינים וחומרי חיסון טבעיים - ושומרים עליו שיהיה סטרילי ובדיוק בטמפרטורה הנכונה בכל רגע שהתינוק זקוק לאוכל{{הערה|{{חדשות|אלאונורה לב|משל השדיים - השדיים כהמצאה מינית מודרנית|19920420|83}}}}.

בשנת 2017, במאמר משותף לרגל 50 שנה ליציאת הספר לאור{{הערה|שם=מאמר|{{קישור כללי|הכותב=Robin Dunbar, Adam Rutherford, Ben Garrod, Angela Saini|כותרת=The Naked Ape at 50: ‘Its central claim has surely stood the test of time ‘|אתר=[[The Guardian]]|תאריך=Sun 24 Sep 2017|כתובת=https://www.theguardian.com/science/2017/sep/24/the-naked-ape-at-50-desmond-morris-four-experts-assess-impact}}|כיוון=שמאל}}, כתב האנתרופולוג [[רובין דונבר]] {{אנ|Robin Dunbar}} כי "[[תמה|הטענה המרכזית]] של מוריס, שחלק ניכר מההתנהגות שלנו ניתנת להבנה בהקשר של התנהגות בעלי חיים, בוודאי עמדה במבחן הזמן, גם אם חלק מהפרטים לא." וכי "הוא כנראה עדיין צודק בכך שאותן פיסות התנהגות אנושיות שמשפרות את החוויה המינית נועדו לקדם קשרים זוגיים - גם אם קשרים זוגיים אינם לכל החיים כפי שרבים הניחו אז."

עיתונאית המדע [[אנג'לה סייני]] {{אנ|Angela Saini}} כתבה במאמר כי "כישלונו העקבי להבין את השפעת ה[[פטריארכיה]] ודחיקת הנשים גובל במוזר". היא מציינת שהוא בחר להתעלם בניתוח שלו מחברות [[ציידים-לקטים]] מודרניות (למרות שהחברות הללו הן הקרובות ביותר כיום לאופן שבו בני האדם התפתחו), וכי טענתו שנשים היו בעיקר "עקרות בית" במשך כל ההיסטוריה ועבודת כפיים היא בעיקר עיסוק גברי אינה נכונה.

הביולוג [[בן גארוד]] {{אנ|Ben Garrod}} כתב במאמר כי "הרעיון הזה שאנחנו תוצר לוואי של מיליוני שנות אבולוציה ולא לבד כפסגה של איזו [[בריאתנות|בריאה מיטיבה]] היה גילוי שכזה, שכשהספר יצא לאור הוא זעזע רבים. כן, זה נכתב כבר בעבר אבל מעולם לא באופן כל כך רהוט ואף פעם לא בצורה שכוונה לקהל שאינו מומחה." עוד כתב כי "העניין בקריאה של הקוף העירום הוא שהוא יכול לעשות אחד משני דברים: זה יכול לספק ניצוץ להצתה של מוח חוקר, או - אם זה גורם לעין שלך להתעוות בתדהמה, למשל על דעות מיושנות על ה[[מיניות]] - לגרום לך לעשות חשבון נפש על מה שאתה באמת יודע. הוא שולח אותך ל[[תרגיל אקדמי]], מסנן טיעונים משכנעים כדי לברור את השביב המפתה של ראיות אמפיריות."

הגנטיקאי [[אדם רתרפורד]] {{אנ|Adam Rutherford}}, כינה במאמר את הספר "קצת יותר ממדע פנטזיה אירוטי" ו"ספר מלא ברעיונות מלהיבים אך יש להם מעט תוקף מדעי".

==ראו גם==
* [[פסיכולוגיה אבולוציונית]]

==קישורים חיצוניים==
* {{למרחב|אליעזרה איג-זקוב|החיה והיפהפיה|19690801|102}} - סקירה של הספר
* {{OCLC}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{ביאורים}}
[[קטגוריה:ספרי מדע]]
[[קטגוריה:ספרי אבולוציה אנושית]]
[[קטגוריה:ספרים שצונזרו]]