הצגת המקור של הדף "הקונגרס הציוני העולמי ה-16"

{{ועידה
|שם =הקונגרס הציוני העולמי השישה עשר
|שם בשפת המקור =
|תמונה =
|כיתוב =
|כינויים =
|מוטו =
|מיקום =
|עיר =[[ציריך]]
|מדינה ={{דגל|שווייץ||+}}
|תאריך התחלה =[[10 ביולי]] [[1929]]
|תאריך סיום =[[29 ביולי]] 1929
|עילה =
|תוצאה =
|נשיא =
|יושב ראש =[[חיים ויצמן]]
|משתתפים =
|משתתפי צד שני =
|ועידה קודמת =[[הקונגרס הציוני העולמי ה-15]]
|ועידה הבאה =[[הקונגרס הציוני העולמי ה-17]]
|קואורדינטות =
|מפה =
|אתר אינטרנט =
}}
'''[[הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני]] ה-16''' התקיים ב-[[10 ביולי|10]] - [[29 ביולי]] [[1929]] בעיר [[ציריך]] שב[[שווייץ]].

הקונגרס עמד בסימן [[העלייה החמישית]] ושיפור המצב הכלכלי בארץ-ישראל ואושרה בו הקמתה של [[הסוכנות היהודית]].

== הרכב הקונגרס ==
יו"ר הקונגרס היה ד"ר [[חיים ויצמן]]{{הערה|[https://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14014 הקונגרס הציוני]}}.

לקונגרס באו נציגים מ-26 מדינות, ה[[רוויזיוניסטים]] בקונגרס זכו ל21 צירים בקונגרס{{הערה|יוסי גולדשטיין, [http://books.google.co.il/books?id=8cU3Koq5WtYC&pg=PA299 בין ציון לציונות: תולדות התנועה הציונית 1881-1914], האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 312}}.

== מנושאי הקונגרס ==
=== הקמת הסוכנות היהודית ===
{{ערך מורחב|הסוכנות היהודית}}
בקונגרס אושרה הקמתה של [[הסוכנות היהודית]], לנשיא הסוכנות נתמנה ד"ר חיים ויצמן שהיה גם נשיא [[ההסתדרות הציונית העולמית]]. ובתום ישיבות הקונגרס, במעמד חגיגי נתקיים הכנס הראשון של הסוכנות.

בין האישים הלא ציונים שהשתתפו בוועידת היסוד בלטו פרופ' [[אלברט איינשטיין]], [[לאון בלום]] ו[[לואי מרשל]] מראשי יהדות [[ארצות הברית]]{{הערה|נורמן רוז, '''חיים ויצמן''', פרק יא, עמ' 154.}}. [[האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני הדת היהודית]] קיימה דיון בשאלת ההצטרפות לסוכנות היהודית והוחלט ברוב של 48 נגד 35 שלא להצטרף אליה{{הערה|{{דבר||ה"צנטראל־פאריין" של יהודי גרמניה והסוכנות|19290408|19}}}}.

=== נאומו של ז'בוטינסקי ===
בנאומו בקונגרס האשים [[זאב ז'בוטינסקי]] את ההנהלה הציונית בכך שהיא מתייחסת בקלות ראש לתלונות היישוב נגד ממשלת המנדט ובעיקר התנגד לצירוף נציגים לא ציוניים שלא נבחרו על-ידי איש להנהלת הסוכנות היהודית.

ליציאתו לקונגרס קדמה התנגשות במושב [[אספת הנבחרים]], שנערך ב-3 ביולי בתל אביב. ז'בוטינסקי נזדעזע מגילויי האלימות אשר הפגינו נציגי השמאל כלפי תומכיו ובמאמר בשם ''שנאה''{{הערה|[http://www.jabotinsky.org/זאב-זבוטינסקי/סיפור-חיים/ברית-הצהר/ ברית הצה''ר]}}.

וכן כתב: {{ציטוט|מירכאות=כן|באספה יהודית, בתוך עיר יהודית לגמרי, ראיתי בני אדם מוכים.

ולמראה ארשת פני המתקיפים: ''הבעה כזו של שנאה לא-אנושית לא ראיתי אפילו ברוסיה, אפילו לא בין הערבים בימי פרעות ירושלים}}.

בנאומו קרא ז'בוטינסקי להקמת מדינה יהודית משני עברי הירדן (הצעה שנדחתה ב[[הקונגרס הציוני ה-17|קונגרס הציוני ה-17]]){{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך א, פרק י, עמ' 218.}}.

== ראו גם ==
* [[הסוכנות היהודית#הקמת הסוכנות היהודית]]
* [[העלייה החמישית]]

==קישורים חיצוניים==
* נאום [[זאב ז'בוטינסקי]] בקונגרס הציוני הט"ז, "[https://benyehuda.org/read/16617 הזדון האנטי־ציוני של האדמיניסטרציה הבריטית בארץ]".

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{הקונגרס הציוני העולמי}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ועידות ציוניות לפני קום המדינה]]
[[קטגוריה:ציריך]]
[[קטגוריה:1929]]
[[קטגוריה:הקונגרס הציוני העולמי|16]]
[[קטגוריה:ציונות בשווייץ]]