הצגת המקור של הדף "הקאדר הירוק"

{{ארגון פרה-מיליטרי
| שם בשפת המקור = Zeleni kadar{{ש}}Grüner Kader
| קבוצות אתניות = [[קרואטים]]
| קרבות = [[מלחמת העולם הראשונה]]
}}
'''הקָאדֶר הירוק''' (ב[[סרבו-קרואטית]]: '''Zeleni kadar''', ב[[גרמנית]]: '''Grüner Kader''') היה כינוי שניתן לקבוצה גדולה של [[חייל]]ים ממוצא [[קרואטים|קרואטי]] ש[[עריקה|ערקו]] מ[[הצבא האוסטרו-הונגרי]], בעיקר בשלהי [[מלחמת העולם הראשונה]]. כינויים ניתן להם בשל צבע [[מדים|מדיהם]] ומאפייני פעולתם דמו לאלו של ה[[פרייקור]].

עם התמשכות הלחימה בחזיתות השונות והחמרת מצבו של הצבא האוסטרו-הונגרי בעיקר בתחום האספקה, ערקו אלפי חיילים ממוצא קרואטי מצבא האימפריה, הסתתרו ב[[יער]]ות באזורי [[וויבודינה]] ו[[קרואטיה]] והוגדרו כפורעי חוק. עריקים אלו זכו ליחס אוהד ולאספקת מזון מחלק מבני האוכלוסייה המקומית, אך ביצעו מעשי [[ביזה]] בעיקר בקרב יישובים קטנים יחסית ובמהלכם נרצחו תושבים מקומיים אשר סירבו לשתף פעולה.

במרבית המקרים היו בני הקהילות היהודיות הנפגעים הראשונים מההתקפות של העריקים הקרואטים. תועדו [[פרעות]] בקהילות היהודיות ב[[אילוק]] וב[[דארובאר|דָארוּבָאר]] וכפרי הסביבה. ב[[וירוביטיצה|ווירוביטיצה]], ב[[פאקראץ]] וב[[פוז'גה|סלאבונסקה פוז'גה]] בוצעו מעשי שוד רבים ובכלל זה של [[תשמישי קדושה]]. נגרם נזק כבד לרכוש אך לא היו אבדות בנפש. הפגיעה הקשה ביותר הייתה ביהודים שהתגוררו ב[[מחוז סרם]] אשר בוויבודינה. יהודים מכפרים ועיירות קטנות במחוז ברחו ל[[נובי סאד]] ורובם לא שבו לבתיהם לאחר המלחמה.{{הערה|'''הקהילות היהודיות באילוק, דארובר, וירוביטיצה, נובי סאד''', בתוך: [[צבי לוקר]] (עורך), [[פנקס הקהילות]] – יוגוסלאוויה, הוצאת [[יד ושם]], ירושלים, 1988, עמודים 33, 88, 122, 183.}}

בפברואר [[1918]], הורה הפיקוד האוסטרו-הונגרי ל[[גנרל]] [[סטפן סרקוטיץ' פון לובצ'ן]] להתערב בנעשה ולהשליט סדר וזאת בשל התרבות מעשי הביזה, ה[[אנרכיה]] שהשליטו אנשי "הקאדר הירוק" תוך ששלטו בפועל באזורים מסוימים. לאחר [[קרב ויטוריו ונטו]] גדל מאוד מספר העריקים שנטשו את החזית.{{הערה|1=Ivo Banac, {{כ}}[http://books.google.co.il/books?id=KfqbujXqQBkC&pg=PA127&lpg=PA127&dq=Zeleni+kadar&source=bl&ots=VZNfjiiilN&sig=P8E83ZDf-Po7ZfP699td7WJ4obk&hl=iw&sa=X&ei=XQkxVOb4CZfvasDSgMAI&ved=0CEUQ6AEwBA#v=onepage&q=Zeleni%20kadar&f=false The National Question in Yugoslavia: Origins, History, Politics], הוצאת [[אוניברסיטת קורנל]], 1988, עמוד 127, באתר [[גוגל ספרים]], אוחזר ב-5 באוקטובר 2014 {{אנגלית}}.}} חלקם טענו מאוחר יותר שהם מילאו אחר פקודותיו של הגנרל [[סבטוזר בורוייביץ']] ולכן לא נחשבו עריקים. עם סיום המלחמה וכינון [[ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים]] הוקם ארגון "הוועדה הקרואטית" ששם לו למטרה להתנגד לכינון הממלכה ונסמך על כ-50,000 חמושי "הקאדר הירוק".

==קישורים חיצוניים==
* טימוסלאב בוגדאנוביץ', [http://hrcak.srce.hr/index.php?show=clanak&id_clanak_jezik=157983&lang=en Categories of Austro-Hungarian Army deserters in 1918, (so-called Green Cadres, as they hid in the woods) and their activities in Podravina and Prigorje], באתר hrcak.srce.hr, אוחזר ב-5 באוקטובר 2014 {{קרואטית}} {{PDF}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

[[קטגוריה:האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה]]
[[קטגוריה:קרואטיה: היסטוריה]]
[[קטגוריה:צבאות לא סדירים|הקאדר הירוק]]
[[קטגוריה:יהדות יוגוסלביה]]
[[קטגוריה:יהדות קרואטיה]]